Talmud Builders

    Nedarim 78b

    Back to index

    English translation — Nedarim 78b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Festivals of the Lord require sanctification by the court, as the Festival dates are established by the court’s determination of the New Moon, whereas Shabbat, which commemorates Creation, does not require sanctification by the court. Shabbat is sanctified every week independent of any court decision.

    2As for ben Azzai’s statement, it should be understood as follows: The Festivals of the Lord require an expert, as the start of the month, which is dependent upon the appearance of the new moon, which in turn determines the Festivals, can be established only by a court composed of experts. But the portion on vows does not require an expert, i.e., vows can be dissolved even by a court of laymen. This explanation of the baraita given to Rav Asi bar Natan also serves to explain Beit Shammai’s source for the halakha that three laymen can dissolve vows.

    3The Gemara raises a difficulty: But in the portion on vows the phrase “the heads of the tribes” (Numbers 30:2) is written. How, then, can it be said that vows can be dissolved by laymen? Rav Ḥisda said, and some say it was Rabbi Yoḥanan: From “the heads of the tribes,” the Sages derive that vows can be dissolved by a single expert by himself, but three laymen also have that ability.

    4§ Rabbi Ḥanina says: A husband who is silent and does not formally nullify his wife’s vow in order to annoy [ lemeikat ] her, but intends to nullify it later, can nullify it even from now until ten days later. Rava raised an objection to this from a baraita : When did they say that if the husband of a betrothed young woman dies, the authority to nullify the woman’s vows reverts to the father? The authority reverts to the father when the husband did not hear of her vow, or when he heard and was silent, or when he heard and nullified it and died on the same day. But if he heard and ratified it, or if he heard and was silent and died on the following day, he, the father, cannot nullify the vow.

    5What, is the phrase: Heard and was silent, not referring even to one who is silent in order to annoy her, and nevertheless nullification is only possible that day, contradicting the opinion of Rabbi Ḥanina? The Gemara answers: No, the baraita is referring to one who is silent in order to sustain the vow. The Gemara asks: If so, this is the same as: Or he heard and ratified, mentioned earlier in the baraita . Rather, the baraita is referring to one who is silent without any specific intent, as opposed to the husband who is silent in order to annoy his wife, whose intent is to nullify the vow.

    6Rav Ḥisda raised an objection from a different baraita : In some ways the halakha is more stringent in ratification than in nullification, and in other ways it is more stringent in nullification than in ratification. The stringency in ratification of vows is

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    צריכין קידושדכתיב (ויקרא כ״ג:ד׳) אשר תקראו אותם במועדם:

    שבת בראשית אין צריכה קידושדחיילא וקדשה מאליה:

    השותק על מנת למיקטשאינו שותק כדי לקיים הנדר אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה כדי שלא תרגיל עוד בנדרים שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו:

    אפי' מכאן עד י' ימיםיכול להפר הואיל ולא היה דעתו לקיים:

    מאי לאו בשותק על מגת למיקטוכגון דאמר לחד דלמיקט עביד דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר ותיובתא דרבי חנינא:

    לא בשותק על מגת לקייםולכך אינו יכול להפר:

    היינו או שמע וקייםותרי זימני למה לי:

    בשותק סתםולחומרא אזלינן:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 78 עמוד ב

    1מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד שבת בראשית אין צריכה קידוש ב"ד׃

    2מועדי ה' צריכין מומחה, ואין פרשת נדרים צריכין מומחה, אפי' בית דין הדיוטות.

    3והא בפרשת נדרים ״ראשי המטות״ כתיב״! אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן: ביחיד מומחה.״

    4א"ר חנינא: השותק על מנת למיקט, מפר אפילו מכאן ועד י' ימים. מתיב רבא: אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל, או ששמע ושתק, או ששמע והפר ומת בו ביום. אבל שמע וקיים, או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו אין יכול להפר.

    5מאי לאו, בשותק על מנת למיקט? לא, בשותק על מנת לקיים. אי הכי, היינו או שמע וקיים! אלא, בשותק סתם.

    6מתיב רב חסדא: חומר בהקם מבהפר, ובהפר מבהקם. חומר בהקם׃

    Tosafot

    מועדי יי' צריכי' קידוש ב״דשצריכי׳ לקדש ניסן לעשות בו פסח בט״ו בו:

    ואין שבת בראשית צריכה קידוששאין צריך לקדש יום ראשו׳ לקדש בשביעי בו לשבת:

    מועדי יי׳ צריכים מומחי׳כדכתי׳ (ויקרא כ״ג:ד׳) אלה מקראי קדש אשר תקראו אותם קרי ביה אתם משה ואהרן דמומחי׳ נינהו:

    ואין נדרים צריכי׳ מומחיןולהכי סמך פ׳ נדר׳ למועדי׳ לדרוש כן וע״כ תלתא הדיוטו׳ בעי׳ כדפי׳ (ע״א ד״ה להכשיר) מדאצטרי׳ ראשי המטו׳ ליחיד מומחה:

    השותק ע״מ למקטשתצטער אשתו ובדעתו לבטל לה אחרי כן:

    אימתי [אמרו] מת הבעל כו'היינו ברייתא דאייתינן ריש פרקין (לעיל נדרים סח.):

    מאי לאוהא דתנן שמע ושתק ע׳׳מ למיקט וקתני דהוי שתיקה מעליא ומהשתא הוא לסמיך אדבסמוך דאי בעי"מ לקיים היינו שמע וקיים:

    שותק לקייםכמו לקיים בהדיא ואין יכול להפר:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    בעל מיגז גייז מכאן ולהבאפי' ומה שהיה קודם הנדר נשאר קיים וההתפסה שהיתה באותה שעה הרי היא קיימת והיכא דאתפיס בעל גופיה בנדרא דאתתיה דענוי נפש תו לא מצי מפר לה דכמאן דקיימיה לגמרי דמי. פי' דגלויי דעתא וגמר הלב סגי בהקמה כדלעיל וכיון דאתפיס לה הא גלי דעתיה דניחא ליה בנדרה:

    א"ר חנינא השותק ע"מ למקיטכלומר כדי להכעיסה שתק ולא הפר לה כל היום מפר ואפילו מכאן ועד עשרה ימים ולית הלכתא כוותיה דאותביה עליה מכמה מתנייתא ואסקינן בכולהון תיובתא דרבי חנינא תיובתא:

    Edition: Vilna, 1884 · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 78b

    Nedarim 78b. The full printed text of this folio side — 6 numbered segments, about 115 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    צריכין קידוש דכתיב (ויקרא כ״ג:ד׳) אשר תקראו אותם במועדם:

    שבת בראשית אין צריכה קידוש דחיילא וקדשה מאליה:

    השותק על מנת למיקט שאינו שותק כדי לקיים הנדר אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה כדי שלא תרגיל עוד בנדרים שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו:

    אפי' מכאן עד י' ימים יכול להפר הואיל ולא היה דעתו לקיים:

    מאי לאו בשותק על מגת למיקט וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר ותיובתא דרבי חנינא:

    לא בשותק על מגת לקיים ולכך אינו יכול להפר:

    היינו או שמע וקיים ותרי זימני למה לי:

    בשותק סתם ולחומרא אזלינן:

    Rashi on Nedarim 78b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    מועדי יי' צריכי' קידוש ב״ד שצריכי׳ לקדש ניסן לעשות בו פסח בט״ו בו:

    ואין שבת בראשית צריכה קידוש שאין צריך לקדש יום ראשו׳ לקדש בשביעי בו לשבת:

    מועדי יי׳ צריכים מומחי׳ כדכתי׳ (ויקרא כ״ג:ד׳) אלה מקראי קדש אשר תקראו אותם קרי ביה אתם משה ואהרן דמומחי׳ נינהו:

    ואין נדרים צריכי׳ מומחין ולהכי סמך פ׳ נדר׳ למועדי׳ לדרוש כן וע״כ תלתא הדיוטו׳ בעי׳ כדפי׳ (ע״א ד״ה להכשיר) מדאצטרי׳ ראשי המטו׳ ליחיד מומחה:

    השותק ע״מ למקט שתצטער אשתו ובדעתו לבטל לה אחרי כן:

    אימתי [אמרו] מת הבעל כו' היינו ברייתא דאייתינן ריש פרקין (לעיל נדרים סח.):

    מאי לאו הא דתנן שמע ושתק ע׳׳מ למיקט וקתני דהוי שתיקה מעליא ומהשתא הוא לסמיך אדבסמוך דאי בעי"מ לקיים היינו שמע וקיים:

    שותק לקיים כמו לקיים בהדיא ואין יכול להפר:

    Tosafot on Nedarim 78b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    בעל מיגז גייז מכאן ולהבא פי' ומה שהיה קודם הנדר נשאר קיים וההתפסה שהיתה באותה שעה הרי היא קיימת והיכא דאתפיס בעל גופיה בנדרא דאתתיה דענוי נפש תו לא מצי מפר לה דכמאן דקיימיה לגמרי דמי. פי' דגלויי דעתא וגמר הלב סגי בהקמה כדלעיל וכיון דאתפיס לה הא גלי דעתיה דניחא ליה בנדרה:

    א"ר חנינא השותק ע"מ למקיט כלומר כדי להכעיסה שתק ולא הפר לה כל היום מפר ואפילו מכאן ועד עשרה ימים ולית הלכתא כוותיה דאותביה עליה מכמה מתנייתא ואסקינן בכולהון תיובתא דרבי חנינא תיובתא:

    Ritva on Nedarim 78b · Sefaria · Edition: Vilna, 1884 · unknown

    Meiri

    המועדות כולן תלויין בקדוש בית דין ובראיית הלבנה ומכל מקום שבת בראשית אין בית דין מקדשין אותו אלא מקודש ועומד הוא מעולם כמו שביארנו בסדר מועד:

    מי שנדרה אשתו ושתק לה כל יומו ולא על דעת הקמה אלא כדי למקט ר"ל לצערה ולהוכיחה שלא תהא פרוצה בנדרים ומכל מקום בדעתו ביום שמעו להפר לה למחר או לזמן אחר אין זה כלום והרי שתיקתו קיימה את הנדר הואיל ומכל מקום שתק כל יומו אע"פ שלא שתק אלא על מנת למקט ולצער:

    נדרה ונשתתק הבעל כל יומו ואחר היום חזר לדבורו יראה מתלמוד המערב שמיפר אותו יום שחזר לדבורו שהרי במה שחלקו בסוגיא זו בהפר נדרים שלדעת חכמים כל היום ולדעת ר' יוסי בר' יהודה מעת לעת אמרו שם נשתתק וחזר לדבורו על דעתיה דר' יוסי בר' יהודה נותנין לה עשרים וארבעה שעות ר"ל אחר חזרת הדבור ועל דעתיהו דרבנין אין לו אלא אותו היום בלבד וכבר פסקנו כחכמים ונמצא שאין נותנין לו אלא היום שחזר לדבורו וכן יראה משם שאם ביום שחזר לדבורו חזר ונשתתק קודם שיפר שכל שאינו יכול להפר בסוף היום נותנין לו יום אחר וכן לעולם עד שיגמור את יומו באפשרות הפרה ולא יפר וזהו שאמרו עוד שם נשתתק ר"ל אחר שחזר לדבורו על דעתיה דר' יוסי בר' יהודה מצרפין לו עשרים וארבעה שעות כלומר שאם אחר שחזר לדבורו עמד שתי שעות בלא שתוק והיה יכול להפר ולא הפר מפני שהיה סומך להפר בתוך העשרים וארבעה שעות וחזר ונשתתק לכשיחזור לדבורו אין נותנין לו אלא כ"ב שעות מפני שמצרפין אותם השתים שהיה יכול להפר כאן ולדעת רבנן לעולם מיפר והולך עד שיחזור לדבורו שעה אחת לפני שקיעת החמה ולא הפר שאין יכול עוד להפר והלכה כחכמים כמו שכתבנו:

    Meiri on Nedarim 78b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    רש"י לי הס"ד:

    ברא"ש להפר הס"ד לקיים הס"ד קיום הס"ד:

    בד"ה קיים בלבו כו' הוא דקיים כצ"ל מקוים ואין כצ"ל מופר הס"ד ליכי הס"ד יחריש הס"ד קיים הס"ד להפר הס"ד:

    בד"ה אבל כו' דידע שאין כו' דידע שיש כצ"ל נ"ל:

    בא"ד שמעו ורבנן כו' נמחק מורבנן עד ביום שמעו:

    ר"ן מראשי המטות נפקא אלא ודאי דמשום כצ"ל:

    בא"ד מזדקק יחידי כצ"ל מקיימת הס"ד:

    בד"ה לא בשותק כו' עלה דההיא כצ"ל לישנא הס"ד:

    Chidushei Halachot on Nedarim 78b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    מועדי ה' צריכין קדוש בית דין קדוש החדש שלו מונין למועדות קרי קדוש מועדות והוא צריך בית דין כדמפקי מקרא בפרק ראוהו בית דין. ואין שבת בראשית צריכה קדוש בית דין שהרי לאו מראש חדש מנינן לה. וביש נוחלין מסיימינן עלה מהו דתימא הואיל ובפרשת מועדות כתיבא תבעי קדוש בית דין כמועדות קא משמע לן. הכי פירושו התם קא משמע לן רבי יוסי הגלילי אבל קא משמע לן קרא לא קאמר דמהאי קרא לא נפקא לן דשבת אין צריך קדוש אלא ממושבות האמורין בשבת נפקא לן בפרק קמא דקדושין דמהאי קרא (לא) דמוידבר משה לא מצינן למעוטי שבת מקדוש בית דין דבהאי קרא לא כתיב קדוש מועדות אלא לסימנא בעלמא נקטיה רבי יוסי לקרא דאלו קרא מיבעי לן כדדרשינן ליה בשילהי מקרא מגלה. ובן עזאי ורבי יוסי לא פליגי שרבי יוסי במועדות אמור דבר ובן עזאי במועדות שבפרשת פנחס דבר מועדי ה' קדוש החדש צריכין מומחה דכתיב בקדוש החדש ויאמר י"י אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם ראש חדשים כזה ראה וקדש ואינהו מומחין הוו. הרא"ם ז"ל.

    ואפילו מכאן ועד עשרה ימים דכיון דעל מנת למקט שתק הוי כאלו בטל הנדר בלבו ומן הדין אפילו הפרה לא בעי דמדאוריתא ביטול בלבו הוי בטול מיהו מדרבנן צריך הפרה וכיון דאינה צריכה אלא מדרבנן הילכך אפילו מכאן ועד עשרה ימים. הרא"ם ז"ל.

    מאי לאו בשותק על מנת למקט לא בשותק על מנת לקיים ולאו בשותק על מנת לקיים לאחר זמן קאמר דאם כן אין זה (לא) אלא כמחריש שיכול להפר כל היום ואף על פי ששתק תחלה על מנת לקיים. וכדאמרינן לקמן כשהוא אומר כי החריש לה הרי שותק על מנת לקיים אמור. ואלו הכא אמרינן אילימא בשותק על מנת לקיים היינו קיים בלב5. אלא ודאי האי שותק על מנת לקיים דקאמרינן הכא היינו בשותק מחמת קיום כלומר שותק מפני שהוא מקיים בלבו. וכי דחינן ואמרינן לא בשותק סתם הוא הדין דהוה מצי למימר לא בשותק על מנת לקיים לאחר זמן. אלא משום דקיום של לב קא נסיב ליה השתא בהאי לישנא דשותק על מנת לקיים לא בעי למימר הפכו בההוא לישנא ממש אלא ניחא ליה למימר בשותק סתם. הרשב"א ז"ל.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 78b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 78, Amud Bet, about 115 words in 6 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 6 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 111 words

      Opens “מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד שבת בראשית…”

    2. Segment 213 words

      Opens “מועדי ה' צריכין מומחה, ואין פרשת נדרים…”

    3. Segment 314 words

      Opens “והא בפרשת נדרים ״ראשי המטות״ כתיב! אמר…”

      Named: רב חסדא, רבי יוחנן.

    4. Segment 447 words

      Opens “א"ר חנינא: השותק על מנת למיקט, מפר…”

      Named: רבא.

    5. Segment 520 words

      Opens “מאי לאו, בשותק על מנת למיקט? לא,…”

    6. Segment 610 words

      Opens “מתיב רב חסדא: חומר בהקם מבהפר, ובהפר…”

      Named: רב חסדא.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 78b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026