Talmud Builders

    Nedarim 11a

    Chapter 1 - Kol Kinnuyei

    גם: נדרים דף י״א ע״א, פרק א׳ כל כנויי

    English translation - Nedarim 11a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1GEMARA: They assumed: What is the meaning of the term laḥullin ? The individual is saying: It shall not [ la ] be non-sacred [ ḥullin ] but rather it should have the status of an offering.

    2The Gemara says: Whose opinion is expressed in the mishna? If you say it is that of Rabbi Meir, he does not hold that from a negative statement you can infer a positive statement. As we learned in a mishna: Rabbi Meir says that any condition that is not like the condition of the sons of the tribe of Gad and the sons of the tribe of Reuben, when Moses gave them land on the eastern bank of the Jordan River (see Numbers 32:29–30), is not a valid condition. Moses phrased the agreement as a double condition, stating that if they would join the other tribes in battle they would receive their inheritance on the eastern bank of the Jordan River, and if not, they would not receive that territory. Because Rabbi Meir holds that only a condition expressed in this manner is valid, it is clear that he holds that one may not infer a negative statement from a positive one or vice versa.

    3Rather, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. The Gemara challenges this statement: Say the latter clause of the mishna: Rabbi Yehuda says: One who says that an item shall be considered Jerusalem has not said anything. From the fact that the latter clause is stated by Rabbi Yehuda, it is clear that the first clause is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

    4The Gemara responds: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and this is what it is teaching: Although one who declares an item to be like Jerusalem has taken a vow rendering it forbidden, one who says that an item shall be considered Jerusalem has not taken a vow. This is as Rabbi Yehuda says, that one who says that an item shall be considered Jerusalem has not said anything, since this expression has no meaning.

    5The Gemara asks: When one says that an item should be like Jerusalem, is it prohibited according to Rabbi Yehuda? Isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: One who says that an item shall be considered like Jerusalem has not said anything unless he vows by means of an item that is sacrificed in Jerusalem. Consequently, the first clause of the mishna, which states that one has vowed if he declares an item to be like Jerusalem, cannot be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

    6The Gemara responds: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and the mishna and baraita express the opinions of two tanna’im in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    גמ' לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן - כגון במתניתין דמכלל דאמר לא לחולין שמעי' מינה הא קרבן הוי ואהכי אסור ור' מאיר סבר דלא הוי אסור אא"כ אמר בפירוש לא חולין ליהוי אלא קרבן דלא משמע ליה מכלל לא חולין אתה שומע קרבן:

    דתנן - במסכת קידושין בפרק האומר ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי דכתיב ויאמר אליהם משה אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם וגו' ואם לא יעברו וגו' לא נכתוב אם יעברו דלא צריך למיכתב אלא אם לא יעברו דמשמע אם לא יעברו ונאחזו בתוככם הא אם יעברו ונתתם להם וגו' אלא להכי איצטריך למיכתב לתרוייהו דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן ומתניתין קתני אסור דמכללא לא לחולין שמעינן קרבן:

    אלא - מתניתין רבי יהודה היא דאית ליה מכלל לאו אתה שומע הן דלית ליה תנאי כפול:

    אימא סיפא רבי יהודיה אומר אף האומר ירושלים לא אמר כלום - דפליג אתנא דלעיל מיניה דהיינו ר' מאיר דסתם משנה היא ומדסיפא ר' יהודה רישא לאו רבי יהודה דא"כ הוי רישא וסיפא רבי יהודה ומציעתא רבי מאיר:

    שר' יהודה אומר האומר ירושלים כו' - דבעינן שיאמר כירושלים כלומר נזירים בירושלים:

    האומר כירושלים לא אמר כלום - דלא מיקדשא ירושלים:

    עד שידור בדבר הקרב בירושלים - כגון קרבנות ומנחות שקריבין לגבי מזבח:

    ותרי תנאי אליבא דרבי יהודה - דתנא דמתניתין סבר האומר ירושלים לא אמר כלום הא כירושלים אסור דירושלים מיקדשא ותנא דברייתא סבר האומר כירושלים לא אמר כלום דקסבר ר' יהודה לא נתקדשה ירושלים אא"כ יאמר כדבר הקרב בירושלים:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 11 עמוד א

    Gemara

    1סברוה: מאי ״לחולין״ לא לחולין ליהוי, אלא קרבן.

    2מני מתניתין? אי רבי מאיר לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן. דתנן, רבי מאיר אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי.

    3אלא רבי יהודה היא. אימא סיפא, רבי יהודה אומר: האומר ״ירושלים״ לא אמר כלום. מדסיפא רבי יהודה רישא לאו רבי יהודה היא!

    4כולה רבי יהודה היא, והכי קתני: שרבי יהודה אומר: האומר ״ירושלים״ לא אמר כלום.

    5וכי אמר ״כירושלים״, לרבי יהודה מי מיתסר? והתניא, רבי יהודה אומר: האומר ״כירושלים״ לא אמר כלום, עד שידור בדבר הקרב בירושלים!

    6כולה רבי יהודה היא, ותרי תנאי אליבא דרבי יהודה.

    Tosafot

    סברוה מאי לחולין כו' - האי סברוה דקאמר קיים במסקנא הוא דכוותיה אשכחנא בב"ב (דף ב.) סברוה מאי מחיצה גודא:

    דאי ר״מ לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן - תימה דאמרינן בשבועות פרק שבועת העדות (שבועות דף לו.) כי לית ליה לר״מ בממונא אבל באיסורא אית ליה [וי״ל] נדרים נמי חשיב ליה איסורא דאית ביה ממונא כיון שאוסר ממון של חבירו עליו:

    כולה רבי יהודה היא - וה"ק שרבי יהודה אומר כל האומר ירושלים לא אמר כלום עד שיאמר בכ"ף וא"ת כיון דכולה ר' יהודה א"כ לא כשר לא דכי וכו' טמא נותר פיגול נמי ליכא כ"ף ואומר דחייל הנדר ואור"י דעד כאן ר' יהודה לא קאמר דבעי כ"ף אלא כשמתפיס בשם דבר כגון קרבן עולה ומנחה וכן כיוצא בהן שהם שם דבר אבל לשון פעולה מודה ר' יהודה דלא בעינן כ"ף והוי לשון פעולה מיניה טהור ומטהר טמא ומטמא פיגול ונתפגל אע"ג דקרבן נמי יש לפרש לשון מוקרב מ"מ על כרחך שם דבר הוא דקרוי הכי:

    והתניא האומר כירושלים לא אמר כלום עד שידור בדבר הקרב בירושלים - וס"ל דאף ירושלים מתרומת הלשכה דהוי דבר הנדור רק אין דעת הנודר לכך אלא דעתו להתפיס כמו שירושלים קדוש יותר מכל ארץ ישראל ולא דבר הנדור:

    תרי תנאי אליבא דר' יהודה - דאמר ירושלים בלא כ"ף הא בכ"ף מיתסר סבירא דדעת הנודר להתפיס בקדושת ירושלים שעשויה מתרומת הלשכות:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אי ר' מאיר הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן - ואיכא למידק דבשלהי פרק שבועות העדות (שבועות לו, א) אסיקנא, דכי לית ליה לר' מאיר בממונא, באיסורא אית ליה, ונדרים איסורא הוא. וי"ל דהיינו דוקא באיסור חמור, כגון שבועת העדות ושתויי יין ופרועי ראש כדאיתא התם, אבל נדרים שאינן חמורין כל כך לא. ואינו מתיישב בעיני דהא לכלהו גירסאות דהתם לא ממעטים אלא ממונא, ואיסורא דאית בהו ממונא, כסוטה ועדים, הא בכל שאר איסורי אית ליה לר' מאיר מכלל לאו אתה שומע הן. ומצאתי בלכות הרמב"ן ז"ל אלו נדרים איסורא דאית בהו ממונא, ליאסר הוא בנכסי חברו ובגיטין וקדושין, וזה נכון.

    אלא ר' יהודה הוא כו' - ומשום דאשכחן בשלהי השולח (גיטין מו, ב) דר' יהודה לא בעי תנאי כפול נקט הכא ר' יהודה. והוא הדין דמצי לשנויי דאתי כר' חנינא בן גמליאל, דפליג בהדי ר' מאיר בהדיא בקדושין, אלא משום דאיירי ר' יהודה במתני' ניחא ליה לאוקמה כר' יהודה ואפילו בתרי תנאי אליבא דר' יהודה, ולא לאוקמא כר' חנינא בן גמליאל דלא איירי בהא מתני'.

    תרי תנאי ואליבא דר' יהודה - קשה היכי מומקמינן לה כולה מתני' כר' יהודה, והא ר' יהודה כ"ף בעי, וכדתנן האומר ירושלים לא אמר כלום, עד שיאמר כירושלים, ואלו כולה מתני' לא תני כ"ף, אלא כשר דכי טמא טהור נותר פגול, הרי זה אסור. ויש מתרצים דמודה ר' יהודה בכל הנך, דלשון פעולה הם, ולא שם דבר, ומשמע מוקדש מופסל מטומא מפוגל, אבל נותר קשיא לוה, ואמרינן דנותר אגררא דפגול נקט ליה הכין, ולעולם כנותר בכ"ף בעי, וצריך תירוץ עדיין.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 11a

    Nedarim 11a. The full printed text of this folio side - 6 numbered segments, about 101 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 11a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026