Talmud Builders

    Nedarim 72b

    Back to index

    English translation — Nedarim 72b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: The practice of Torah scholars is to ensure that a woman about to be married should not be encumbered by any vows. A father, before his daughter would leave him through marriage, would say to her: All vows that you vowed in my house are hereby nullified. And similarly, the husband, before she would enter his jurisdiction, i.e., while they were still betrothed, would say to her: All vows that you vowed before you entered my jurisdiction are hereby nullified. This was necessary because once she enters his jurisdiction he cannot nullify the vows she made before that.

    2GEMARA: Rami bar Ḥama asks: Concerning a husband, what is the halakha with regard to his nullifying a vow without hearing it? In other words, can a husband state a general nullification of his wife’s vows without being aware of any particular vow? When the verse states: “And her husband hears it, on the day that he hears it, and holds his peace at her, then her vows shall be ratified” (Numbers 30:8), is that referring specifically to a situation where he actually heard of a vow, and only then he can nullify it? Or is it not specifically referring to such a situation, and the mention of hearing is merely because the ordinary situation is that the husband nullifies a vow once he hears it?

    3Rava said: Come and hear the mishna: The practice of Torah scholars is that a father, before his daughter would leave him through marriage, would say to her: All vows that you vowed in my house are hereby nullified. Rava points out: But the father did not hear her vows, so it must be that one can nullify vows without knowledge that they were actually made.

    4The Gemara rejects this conclusion: The mishna means that the father states a preemptive nullification that when he will hear a particular vow is when he nullifies it. The vow is not actually nullified until he hears it. The Gemara asks: If so, when he has not actually heard those vows yet, why is it necessary for him to state preemptively that the vows will be nullified; why not wait until he actually hears the vow? The Gemara answers: This teaches us that it is the practice of a Torah scholar to pursue such matters, in order to prompt his daughter or his betrothed to inform him of vows she took, which will then be nullified when he hears of them.

    5The Gemara suggests: Come and hear from the latter clause of the mishna: And similarly, the husband, before she would enter his jurisdiction, i.e., while they were still betrothed, would say to her: All vows that you vowed before you entered my jurisdiction are hereby nullified. This implies that he can nullify vows without hearing them. The Gemara responds: Here too, it means that he says to her: When I hear the particular vow, then it will be nullified.

    6Come and hear another mishna to answer the question ( Nedarim 75a): One who says to his wife: All vows that you vow until I arrive from such and such a place are hereby ratified, has not said anything, i.e., the vows are not ratified. If he says: All vows that you vow until then are hereby nullified, Rabbi Eliezer says: They are nullified. The Gemara comments: But he did not actually hear the particular vows, so one can infer from this that he need not hear her vows in order to nullify them.

    7The Gemara rejects this suggestion: Here too, one can understand the situation to be that he says: When I hear the particular vow, it will be nullified. The Gemara asks: But if so, why do I need, i.e., why must the husband state his nullification, from now; let him nullify them for her when he actually hears them. The Gemara answers: He reasons: Perhaps I will be preoccupied at that moment and will forget to nullify them. He therefore nullifies the vows beforehand, so that the nullification will take effect automatically when he hears them.

    8Come and hear a baraita : In the case of one who says to a steward [ apotropos ] appointed to manage his affairs in his absence: All vows that my wife vows from now until I arrive from such and such a place you should nullify, and the steward nullified the vows for her, one might have thought that they would be nullified. Therefore, the verse states: “Her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). The repetition of “her husband” teaches that it is the husband alone who may nullify his wife’s vows; this is the statement of Rabbi Yoshiya.

    9Rabbi Yonatan said to him: We have found everywhere in the Torah that the legal status of a person’s agent is like that of himself. Therefore, a steward can nullify the vows on the husband’s behalf.

    10The Gemara points out: And even Rabbi Yoshiya says that a steward cannot nullify the wife’s vows only because it is a Torah edict, based upon the words “her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). But according to everyone, the principle that the legal status of a person’s agent is like that of himself is generally valid. The only objection to the steward nullifying the vows is the Torah edict. The Gemara asks: But these vows were not heard by the steward? This indicates that not having heard the vows is not an obstacle to nullification.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' דרך תלמידי חכמים וכו'מפרש בגמרא:

    אם משתכנס לרשותו אינו יכול להפרדאין הבעל מיפר בקודמין:

    גמ' מהו שיפר בלא שמיעהשיאמר כל נדרים שנדרה אשתי יהו מופרים אע"ג שלא שמע בהן וה"ה נמי באב אי מצי למיפר בלא שמיעה:

    ושמע אישה דוקא הואדאינו מיפר אלא אם כן שמע:

    והא לא שמעוהיכי מצי מיפר להו:

    לכי שמע הוא דמיפרדהא דמיפר להו לא משום דהשתא מיפר בלא שמיעה אלא לכי שמע ליה לנדר לאח"כ ליהוי מופר בהא הפרה שהיפר כל זמן שהיא ברשותו:

    א"כדאכתי לא שמע ולא הוו מופרים בהפרה זו למה ליה למימר השתא הא לא מהני ולא מידי:

    להדורילחזור ולבדוק אחר בתו אם יש עליה שום נדר דליפר לה שלא תבא לידי מכשול:

    ת"ש האומר לאשתו וכו' הרי הן קיימין לא אמר כלוםדעדיין לא בא הנדר לעולם והיאך יכול לקיימו:

    כגון דאמר לה לכי שמענאיהו מופרים. ומאחר דהפרה תליא בשמיעה למה ליה למימר השתא לכי שמע מפר לה:

    קסבר דלמא מטרידנא ההיא שעתאבשעה שישמע הנדר שמא יהא טרוד ולא יפרנו:

    אישה יפרנווגו' ולא שליח:

    ואפי' ר' יאשיהאית ליה דשלוחו של אדם כמותו אי לאו משום דכתיב אישה יפרנו והיכי מצי משוי שליח כל זמן שלא נדרה הא לא שמע לנדרה אלא לאו ושמע לאו דוקא ואהכי מצי משוי שליח:

    נדרים 72 עמוד ב

    Mishna

    1דרך תלמידי חכמים, עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו, אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין. וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו, אומר לה: כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין. שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר.

    Gemara

    2בעי רמי בר חמא: בעל, מהו שיפר בלא שמיעה? (במדבר ל, ח) ״ושמע אישה״ דוקא הוא, או לאו דוקא הוא?

    3אמר רבא, ת"ש דרך תלמידי חכמים, עד שלא יצאת בתו מאצלו, אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין, והא לא שמע!

    4לכי שמע הוא דמיפר. א"כ כי לא שמע, למה ליה למימר? הא קמשמע לן: אורחיה דצורבא מרבנן להדורי.

    5ת"ש מסיפא: וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו, אומר לה. הכא נמי, דאמר לה: ״לכי שמענא״.

    6ת"ש האומר לאשתו ״כל נדרים שתדורי עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין״ לא אמר כלום. ״הרי הן מופרין״, רבי אליעזר אומר: מופר. והא לא שמע.

    7הכא נמי, דאמר: ״לכי שמענא״. ולמה לי מן השתא? לכי שמע ליפר לה! קסבר: דלמא מטרידנא ההיא שעתא.

    8תא שמע: האומר לאפוטרופוס ״כל נדרים שנודרת אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר״, והפר לה, יכול יהו מופרין תלמוד לומר: (במדבר ל, יד) ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״. דברי רבי יאשיה.

    9אמר לו רבי יונתן: מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו?

    10ואפילו רבי יאשיה לא קאמר אלא משום דגזירת הכתוב הוא ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״, אבל דכולי עלמא שלוחו של אדם כמותו. והא לא שמיע ליה!

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    והא לא שמע לכי שמע מפר לה, והא קא משמע לן דאורחיה דצורבא מרבנן להדורי. יש מפרשים לכי שמע חוזר ומפר, דכל עצמו לא אמר לה הכי קודם שישמע אלא כדי שיכנס עמה בדברים, ויפשפש שמא מוך כך תגיד לו מה שנדרה, אבל לעולם אין הפרה דקודם שמיעה הפרה, וכדאמרינן גבי פלוגתא דרבי (אלחנן) [אליעזר – לפי הגמרא] ורבנן בסמוך, ולמה ליה מן השתא לכי שמע ליפר לה, קסברי דלמא מטריד ההיא שעתא, אלמא לכי שמע בהפרה דהשתא סגי, ומיהו איתיה בתוספות דדוקא בדאמר בהדיא לכי שמענא, וכדאמר בההיא דרבי אליעזר דאמר לה לכי שמענא, אלמא בעינן דלימא הכי בהדיא, הא לא אמר לה הכי בהדיא לא סגי ליה דלאו יחזור ויפר. והיינו דקאמר הכא לכי שמע הוא דמפר, משום דלא אמר לה לכי שמענא. אבל מכל מקום קשה אמאי לא אוקמה נמי למתניתין לכי שמענא כדאוקמינהו לכלהו הנך, וכן הקשו בתוספות ועמדה להם בקושיא. ויש לי לומר דבאב לא סגי ליה בהכין דלכי שמע כבר נפקא ליה מרשותיה ושמיעה דלבסוף לאו כלום הוא, אבל בעל אף על גב דאינו מפר בקודמין ואישתני דיניה בין שעת שמיעה להפרה, מכל מקום לא נפקא מרשותיה אלא מיעל עילא לרשותיה, ושמא אף בבעל נמי לא גרסינן לכי שמענא, אלא הכא נמי דאמר לה לכי שמע, וכן מצאתיה במקצת ספרים ישנים, ובהנך אחריני דלקמן גרסינן לכי שמענא, וכן משום דבהנהו שעת הפרה ושעת שמיעה כי הדדי נינהו, ולא אשתני דינא ביני ביני.

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 72b

    Nedarim 72b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 234 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' דרך תלמידי חכמים וכו' מפרש בגמרא:

    אם משתכנס לרשותו אינו יכול להפר דאין הבעל מיפר בקודמין:

    גמ' מהו שיפר בלא שמיעה שיאמר כל נדרים שנדרה אשתי יהו מופרים אע"ג שלא שמע בהן וה"ה נמי באב אי מצי למיפר בלא שמיעה:

    ושמע אישה דוקא הוא דאינו מיפר אלא אם כן שמע:

    והא לא שמע והיכי מצי מיפר להו:

    לכי שמע הוא דמיפר דהא דמיפר להו לא משום דהשתא מיפר בלא שמיעה אלא לכי שמע ליה לנדר לאח"כ ליהוי מופר בהא הפרה שהיפר כל זמן שהיא ברשותו:

    א"כ דאכתי לא שמע ולא הוו מופרים בהפרה זו למה ליה למימר השתא הא לא מהני ולא מידי:

    להדורי לחזור ולבדוק אחר בתו אם יש עליה שום נדר דליפר לה שלא תבא לידי מכשול:

    5 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 72b · Sefaria

    Rashba

    והא לא שמע לכי שמע מפר לה, והא קא משמע לן דאורחיה דצורבא מרבנן להדורי. יש מפרשים לכי שמע חוזר ומפר, דכל עצמו לא אמר לה הכי קודם שישמע אלא כדי שיכנס עמה בדברים, ויפשפש שמא מוך כך תגיד לו מה שנדרה, אבל לעולם אין הפרה דקודם שמיעה הפרה, וכדאמרינן גבי פלוגתא דרבי (אלחנן) [אליעזר – לפי הגמרא] ורבנן בסמוך, ולמה ליה מן השתא לכי שמע ליפר לה, קסברי דלמא מטריד ההיא שעתא, אלמא לכי שמע בהפרה דהשתא סגי, ומיהו איתיה בתוספות דדוקא בדאמר בהדיא לכי שמענא, וכדאמר בההיא דרבי אליעזר דאמר לה לכי שמענא, אלמא בעינן דלימא הכי בהדיא, הא לא אמר לה הכי בהדיא לא סגי ליה דלאו יחזור ויפר. והיינו דקאמר הכא לכי שמע הוא דמפר, משום דלא אמר לה לכי שמענא. אבל מכל מקום קשה אמאי לא אוקמה נמי למתניתין לכי שמענא כדאוקמינהו לכלהו הנך, וכן הקשו בתוספות ועמדה להם בקושיא. ויש לי לומר דבאב לא סגי ליה בהכין דלכי שמע כבר נפקא ליה מרשותיה ושמיעה דלבסוף לאו כלום הוא, אבל בעל אף על גב דאינו מפר בקודמין ואישתני דיניה בין שעת שמיעה להפרה, מכל מקום לא נפקא מרשותיה אלא מיעל עילא לרשותיה, ושמא אף בבעל נמי לא גרסינן לכי שמענא, אלא הכא נמי דאמר לה לכי שמע, וכן מצאתיה במקצת ספרים ישנים, ובהנך אחריני דלקמן גרסינן לכי שמענא, וכן משום דבהנהו שעת הפרה ושעת שמיעה כי הדדי נינהו, ולא אשתני דינא ביני ביני.

    Rashba on Nedarim 72b · Sefaria

    Ritva

    מתני' דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאת מאצלו פי' קודם שתכנס לחופה אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין דאילו לבתר שנכנסה לחופה אין לו בה רשות ואין הפרתו כלום וכן הבעל עד שלא תכנס לחופה אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי כלומר לחופה הרי הן מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר. פי' שאין הבעל מפר בקודמין מכיון דליכא שותפות דאב וקמ"ל נמי דשתי הפרות אלו מצטרפות כיון דתרוייהו מן האירוסין:

    גמ' בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה פי' קודם שישמע שיאמר לה כל נדרים שנדרה אשתי יהיו מופרין ושמע אישה דוקא או לאו דוקא. פי' אלא אורחא דמילתא נקט קרא דלאו אורחא להפר קודם שמיעה:

    Ritva on Nedarim 72b · Sefaria

    Meiri

    כבר ביארנו במשנה שהאב והארוס והבעל כל שהן בני שמיעה מפירין בלא שמועה שכל הראוי לשמיעה אין שמיעה מעכבת בו אבל אם היה אחד מהם חרש אינו מיפר אחר שאינו ראוי לשמיעה מכל מקום לענין ביאור נשאלה כאן בבעל ולדעתנו הוא הדין שיש לשאלה מקום באב והיו סבורין להביאה ממשנתנו דקאמר אב כל נדרים שנדרת בתוך ביתי וכן הבעל וכו' אלמא מפירין הן בלא שמיעה ופירשוה דאמר לכי שמענא וקמל"ן דאורחיה דצורבא מרבנן לאהדורי וכו' כמו שביארנו במשנה ויש מפרשין הענין שהוא אומר לה בלשון האמור במשנה ולא שקרא אותה הפרה כלום אלא שיכנס עמה בדברים וידע בנדריה וישמע ויפר ובתוספות פירשו דהכי קאמר כל נדרים וכו' יהו מופרין ליך מעכשו לכשאשמע ואינו צריך לחזור ולהפר בשעת שמועה:

    ולענין פסק אין לנו אלא מפירין הן בלא שמועה ומכל מקום בנדרים שעברו וכמו שאמר כל נדרים שנדרת וכו' אבל הפרה על העתיד אינה כלום וכן בהקמה מעתה אב שאמר לבתו או בעל שאמר לאשתו כל נדר שאת נודרת מכאן ועד שאבא ממקום פלני הרי הן קיימין או הרי הם מופרין אינו כלום וכן אם מנה שליח ועשאו אפוטרופוס להפרת נדרי אשתו או להקמתן אף באותן שעברו וכגון שהיה הוא טרוד אינו כלום ואע"פ שבכל התורה אמרו שלוחו של אדם כמותו בזו מיהא גזרת הכתוב הוא דכתיב אישה יקימנו ואישה יפרנו וכן הדין באב בבתו שהרי הקישם הכתוב זה לזה ואין צריך לומר בכל נדרים שתדור שאף בבעל אינו כלום כמו שביארנו ואע"פ שהשמועה בנדרים העתידים נאמרה וכמו שהתבאר בהדיא במסכת נזיר פרק גרוגרות מכל מקום לענין פסק אין לנו בה אלא לנדרים שעברו שאם על העתידים אף הוא אינו יכול להפר וכל דאיהו לא מצי עביד שליח נמי לא משוי כמו שהתבאר שם:

    ולענין ביאור הסוגיא מיהא ראוי לעיין במה שאמר והא לא שמע בעל דהא מכל מקום שמע אפוטרופוס שהוא במקומו ותירצו שלא נעשה שליח לענין שמיעה ומכל מקום אף הם תירצוה כדרך שיטתם אלא שאין צורך בהם לענין פסק:

    Meiri on Nedarim 72b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא לכי שמע כצ"ל א"ל רבי יונתן כצ"ל:

    רש"י בגמרא הס"ד שמע והא הד"א להו הס"ד:

    בד"ה לכי שמע כו' כל זמן כצ"ל מופרים בהפרה הד"א מידי הס"ד:

    בד"ה להדורי' כו' שלא תבא כצ"ל לקיימו הס"ד:

    ברא"ש לכשישמע הם"ד בטעות הס"ד מופרים הס"ד:

    בד"ה והא כו' שישמע למה כצ"ל לה הס"ד למפרע הס"ד קיימין הס"ד השליח הס"ד מקרא הס"ד:

    בד"ה והא כו' שעשאו שליח כצ"ל:

    ר"ן שמיעה הס"ד הספק הס"ד:

    4 more comments on this page.

    Chidushei Halachot on Nedarim 72b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    מתניתין דרך תלמידי חכמים סתם תלמיד חכם כשר במעשיו ומחזר להפריש בני אדם מן העבירה עד שלא היתה בתו שהגיעה לעונת נדרים המפורש בנדה בפרק יוצא דופן יוצאה מאצלו להנשא אומר לה כל נדרים שנדרת כו'. אם משתכנס לרשותו אינו יכול להפר לא בעל ולא אב בעל שאין הבעל מפר בקודמין ואב שאינה ברשותו. הרא"ם ז"ל.

    דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו פירוש בתו ארוסה אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין פירוש שאם לא הפר לה עכשו משתנשא שוב אין לאביה רשות בה. וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו כלומר קודם שיכניסה לחופה. אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותו הרי הן מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר פירוש והא קא משמע לן דשני הפרות אלו מצטרפות ומופר. הרנב"י ז"ל. גמרא לעולם לא מצי מפר בלא שמיעה ומתניתין דקתני הרי הן מופרין דאב מצי מפר כגון דלכי שמע קודם שיצאה מאצלו הוא דמיפר. אי הכי דבלא שמיעה לא מצי מפר כי לא שמע למה לי למימר כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין הא קא משמע לן דאורחא דצורבא מרבנן לאהדורי על בתו קודם שיוצאה מאצלו שאם נדרה שום נדר שיפר לה. ואית דפרשי דלכי שמע הוא דמיפר אף על גב דיצאה מרשותו לאחר נישואין. וטעות הוא דהא איכא למיפרך דרבי זירא דאמר כל הראוי לבילה כו' ואב לאחר נשואין לאו בר הפרה הוא וכיון דאינו יכול להפר בנדרים שנדרה לאחר נשואין אינו יכול להפר בנדרים שנדרה לפני נשואין דהא לא בר הפרה בשעת שמיעה. ואמטו להכי תני דרך תלמיד חכם לחזר על בתו ולחקור הימנה שאם נדרה שום נדר שיפר לה. פירוש. הרי הן קיימין לא אמר כלום שלא גמר בלבו לקיימה שאינו יודע איזה נדר תדור שיש נדר שלא היה חפץ בקיומו כגון נדר שמתבייש ומצטער בו והרי הוא כאן קיום טעות. לישנא אחרינא לשון מורי להכי לא אמר כלום שלא גמר בלבו לקיים שהרי (בחנם יקיימנה קיימין מעתה שאר) אמר המגיה נראה לי דצריך לומר: בחנם מקיימן מעתה שאם הוא חפץ לקיימן (ישתיק ומעצמן יתקיימין) ישתוק ומעצמן יתקיימו (ולכשישמ' אם ירצה יקיים). הרי הן מופרין פירוש מעתה אני אומר שתחול הפרה כשיחולו הנדרים. רבי אליעזר אומר מופרים שההפרה גמר בלבו שאין לך נדרים שלא ירצה בה בהפרתם שאין לומר יש נדרים שחפץ בקיומם כדי לצערה שאם הוא רוצה (לגרשה) לצערה יכול להדירה ולצערה. ועוד שיש לומר שההפרה גמר בלבו כדי שלא תכשל אשתו. שטה. הכא נמי דאמר לכי שמענא יהא מופר לך מהשתא ולעולם לא הפר לה עד שעת שמיעה והאי דקאמר מהשתא סבר דילמא מטרידנא ההיא שעתא דשמיעה ולא מצי מיפר. פירוש.

    ולמה ליה להפר מהשתא לכי שמע ליפר לה הכא משמע דאינו מיפר בשעת שמיעה כלל אלא השתא הוא שמפר לבד ולעיל משמע דבשעת השמיעה מפר מדקאמר כי לא שמע למה לי למימר. ובהכרח נצטרך לומר דהכא מפר על העתיד כדאמרינן במתניתין כל נדרים שתדרי עד שאבא ממקום פלוני ומי יפר בשעת הנדר אם אינו עמה. ולעיל לא היה צריך לתרץ אלא על עיקר המשנה (ומה לנו) מה לו להפר (לו) לה השתא עד שעת שמיעה וההיא דלקמן דאפטרופוס שאני שהוא במקום הבעל להפר על כן לא יקשה כלל. הרי"ץ ז"ל. והא ליכא למימר דשמיעת שלוחו תהוי במקום שמיעתו דהא לא שויא שליח אלא להפרה כדקתני אמר לו הפר אבל לשמיעה לא שויה שליח ואפילו הכי מיפר. שטה.

    הכא נמי דאמר ליה לכי שמענא הפר לה ונראה לי דלפי מה שכתבתי בשם התוספות דצריך הוא לומר בהדיא לכי שמענא. הכא נמי הכי קאמר ליה אימר (בשהפר) כשתפר הרי הן מופרין לך לכי שמע בעליך כן נראה לי לפי דבריהם. אבל הם ז"ל פירשו דהכי קאמר הפר לה ולכי שמענא תחול ההפרה. ואינו מחוור חדא שאין הלשון מתיישב ועוד לא עדיפא הפרת אפוטרופוס מהפרת הבעל בעצמו שצריך לומר בהדיא לכי שמענא. הרשב"א ז"ל. וכתכ רבינו ז"ל והוא הדין לאב דמפר בלא שמיעה ומתניתין נמי דייקא פירוש דתנן עד שלא היתה בתו יצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין ואף על גב דודאי לא שמעינהו כי אמר הכי ואף על גב דאיכא למידחי (דלא) דלכי שמע הוא דאמר לה מיהו דיוקא דמתניתין היא דעד שלא שמע הוא דאמר לה הכי. הרנב"י ז"ל.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 72b · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 72, Amud Bet, about 234 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 143 words

      Opens “מתני׳ דרך תלמידי חכמים, עד שלא היתה…”

    2. Segment 221 words

      Opens “גמ׳ בעי רמי בר חמא: בעל, מהו…”

    3. Segment 324 words

      Opens “אמר רבא, ת"ש דרך תלמידי חכמים, עד…”

      Named: רבא.

    4. Segment 418 words

      Opens “לכי שמע הוא דמיפר. א"כ כי לא…”

      Named: רבא.

    5. Segment 516 words

      Opens “ת"ש מסיפא: וכן הבעל, עד שלא תכנס…”

    6. Segment 626 words

      Opens “ת"ש האומר לאשתו ״כל נדרים שתדורי עד…”

      Named: רבי אליעזר, אבא.

    7. Segment 718 words

      Opens “הכא נמי, דאמר: ״לכי שמענא״. ולמה לי…”

    8. Segment 831 words

      Opens “תא שמע: האומר לאפוטרופוס ״כל נדרים שנודרת…”

      Named: רבי יאשיה, אבא.

    9. Segment 912 words

      Opens “אמר לו רבי יונתן: מצינו בכל התורה…”

      Named: רבי יונתן.

    10. Segment 1025 words

      Opens “ואפילו רבי יאשיה לא קאמר אלא משום…”

      Named: רבי יאשיה.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 72b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026