Talmud Builders

    Nedarim 88a

    Chapter 11 - VeEllu Nedarim

    גם: נדרים דף פ״ח ע״א, פרק י״א ואלו נדרים

    English translation - Nedarim 88a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rava said: There is no contradiction here, as the dispute with regard to an unintentional killing is based on divergent interpretations of the verse. Here, the ruling follows from the context of the verse, and there, the ruling follows from the context of the verse. Rabbi Yehuda maintains that with regard to the exile of an unintentional killer it is written: “And a man who goes into the forest with his neighbor to hew wood” (Deuteronomy 19:5), which serves to include anyone who is capable of entering a forest, and a blind person is also capable of entering a forest. And if you say that the phrase “without seeing” serves to include a blind person, this is already derived from the word “forest,” as he too can enter a forest. Rather, learn from it that the phrase “without seeing” serves to exclude a blind person from the category of unintentional killers who are exiled to a city of refuge.

    2By contrast, Rabbi Meir maintains: It is written in that same section: “One who strikes his neighbor without knowledge” (Deuteronomy 19:4), which indicates that the halakha applies to anyone who is capable of knowing the precise location of the people standing about him, but a blind person is not capable of knowing this. And if you say that the phrase “without seeing” serves to exclude a blind person, this is already derived from the words “without knowledge.” Rather, learn from it that the phrase “without seeing” serves to include a blind person in the halakha of exile, not to exclude him.

    3MISHNA: With regard to one who vows that benefit from him is forbidden to his son-in-law, but he nevertheless wishes to give his daughter, i.e., the wife of that same son-in-law, money, then, though he cannot do so directly, as anything acquired by a woman belongs to her husband, he should say to her: This money is hereby given to you as a gift, provided that your husband has no rights to it, but the gift includes only that which you pick up and place in your mouth.

    4GEMARA: Rav said that they taught this halakha only in a case where he actually said to her: That which you pick up and place in your mouth is yours. But if he said: Do as you please with the money, his stipulation is of no effect, and the husband acquires the money. And Shmuel says that even if he said: Do as you please with the money, the husband does not acquire it. Rabbi Zeira objects to this statement of Rav:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כדכתיב ואשר יבא את רעהו ביער דהוה ידיע ליה (אבל) סומא אע"פ שלא ראהו ששם הוא על ידי שמיעה ידע שהוא לשם ונימא דחייב גלות להכי איצטריך קרא בלא ראות פרט לסומא דאינו חייב גלות:

    רבי מאיר אומר בלא ראות לרבות את הסומא - שגולה דהא אינו רואה והיינו דאיצטריך קרא לרבויי מי שהוא בלא ראות בלא ראיית העין דלא אמר מקצת ידיעה בכלל ידיעה ונימא דהואיל ומקצת ידיעה לאו בכלל ידיעה לא יהא גולה להכי איצטריך לן ריבויא דקרא לחייבו גלות וקשיא דר"מ אדר"מ דבמתני' קאמר רבי מאיר מקצת ידיעה בכלל ידיעה ולא יפר והכא קאמר לה לא אמרינן מקצת ידיעה בכלל ידיעה:

    אמר רבא לא קשיא הכא מעניניה דקרא - גבי רוצח לאו במקצת ידיעה בכלל ידיעה פליגי אלא מדיוקא דקרא דדייק הכי:

    רבי יהודה סבר כל דבר מיעל ליער הוא - כל מי שיכול ליכנס ליער גולה ואפי' סומא במשמע ואתא בלא ראות דלא איצטריך דכי היכי דמתרבי מבלא ראות מתרבי נמי מיער והוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט ובלא ראות ממעט לסומא:

    כל דבר מידע הוא - כלומר כל שיש לו ידיעה כשזורק אבן להיכן נופלת וסומא לאו בר מידע הוא:

    ואי אמרת בלא ראות פרט לסומא - דאינו גולה הוי מיעוט אחר מיעוט מבלי דעת ובלא ראות ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ואתא בלא ראות ומרבה סומא:

    גמ' לא שנו - דיכול ליתן לה אע"ג דהוא מודר הנאה ממנו אלא דאמר לה בענין זה אין לך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך דכיון דאמר לה הכי לא קנה בעל ויכול ליהנות מהן דמשל אשתו הוא אוכל:

    אבל אמר לה מה שתרצי עשי בהן - אע"ג דאמר לה שאין לבעליך רשות בהן דמי כמי שקנה הבעל מיד האב דיד אשה כיד בעלה וכמי שנתן לחתנו דמי שהרי הרשה לה בהן לעשות מהם כל דבר ואסור הבעל בהן:

    ושמואל [אומר אפילו] אמר לה מה שתרצי כו' - קסבר לא אמרינן יד אשה כיד בעלה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 88 עמוד א

    1אמר רבא: הכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא. ר' יהודה סבר: גבי רוצח כתיב ״(דברים יט״, ה) ״ואשר יבא את רעהו ביער״ כל דבר מיעל ליער, וסומא נמי בר מיעל ליער הוא. ואי אמרת ״בלא ראות״ לרבות את הסומא מיער״ נפקא ליה. אלא שמע מינה: ״בלא ראות פרט לסומא.

    2רבי מאיר סבר: כתיב ״בבלי דעת״ כל דבר מידע, וסומא לאו בר מידע הוא. ואי אמרת ״בלא ראות״ פרט לסומא מבלי דעת״ נפקא ליה. אלא שמע מינה: ״בלא ראות לרבות את הסומא.

    Mishna

    3המדיר הנאה מחתנו, והוא רוצה לתת לבתו מעות, אומר לה: הרי המעות האלו נתונין לך במתנה, ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן, אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך.

    Gemara

    4אמר רב: לא שנו אלא דאמר לה ״מה שאת נושאת ונותנת בפיך״, אבל אמר ״מה שתרצי עשי״, קנה יתהון בעל. ושמואל אומר: אפילו אמר ״מה שתרצי עשי״ לא קנה יתהון בעל. מתקיף לה רבי זירא:

    Tosafot

    בבלי דעת - שאינו יודע שהאחר אצלו וסומא לאו בר מידע הוא שאינו יכול לראות אם חבירו עמו אם לאו דאזיל רבי מאיר בתר משמעותיה דקרא כמו במתניתין דאמר לא קרינא כאן ביום שמעו והחריש הואיל וסבור שאינו יכול להפר:

    ואי אמרת כו' - אלא שמע מינה בלא ראות לרבות את הסומא דיתורא הוא לרבויי דודאי משמעותא לא משתמע [הכי] ולפירוש זה לא גרסינן מה שיש במקצת ספרים והכא מעניניה דקרא ושמע אישה וי"ס דלא גרסינן:

    המדיר חתנו כו' נתונים לך במתנה - ואע"ג דנהנה הוא בדבר אין זה אלא גורם הנאה כדתנן (לעיל נדרים ד' לח.) וזן אשתו ובניו:

    לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך - דלא הויא המתנה שלה לכל דבר הילכך אם אמר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהם לא קנה הבעל אבל אמר לה מה שתרצי עשי קני יתהון בעל וכי הדר אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהם לא אמר (לה) כלום דיד אשה כיד בעלה דמיא שנתנם לה לעשות כל מה שתרצה קנאתם בעל אבל כי אמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך דמתנה לא הויא גמורה לא אמרינן יד אשה כיד בעלה ופר"ת דהלכה כרב לגבי שמואל דהיינו באיסורי והלכה כרבי מאיר דרב קאי כוותיה הארכתי בפ"ק דקידושין (דף כג: ד"ה ור"א):

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אמר רב לא שנו אלא דאמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן. פירוש רישא דמתניתין נקט, אבל אעל מנת שאין לך בהם אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך קא סמיך, ולומר דדוקא בשייחד לה דבר, שאף לדידה לא יהיב לה אלא לדבר מיוחד בלבד.

    ושמואל אמר אפילו מה שתרצי עשי - ולומר דיש יד לאשה בלא בעלה, ויש מפרשים דשמואל הוא הדין אפילו לא אמר לה אלא על מנת שאין לבעלך רשות בהן בלחוד, ולומר דלישנא דמתניתין שאת נושאת ונותנת לתוך פיך לאו דוקא. ואינו מחוור בעיני, דאם איתא דשאין לבעלך רשות בהן סגיא למה לי דקתני שאת נושאת כו'. ויש לפרש דלכולי עלמא מתניתין רבי מאיר היא, ולדידיה [וודאי – לפי השי"מ] סבירא ליה דעל מנת שאין לבעליך רשות בהן בלחוד קנה יתהון בעל, והוא הדין בשאמר לה נכסי לך ומה שתרצי עשי [בה – לפי השי"מ] קנה יתהון בעל, דאין יד לאשה בלא בעלה, ורב כרבי מאיר, ושמואל כרבנן דפליגי עליה, וסבירא ליה דיש יד לאשה בלא בעלה. וגם זה אינו מחוור בעיני, חדא דהא מדקאמר רב לא שנו אלא דאמר לה על מנת כו', משמע דלפירושא דמתניתין קאתי, ושמואל נמי דקאמר אפילו מה שתרצי עשי לא קנה יתהון בעל לפרושי למתניתין קאתי, (ואפי') [ובפירושה – לפי השי"מ] דמתניתין קא פליג עליה דרב, ולומר דאפילו לתנא דהא מתניתין באומר לה מה שתרצי עשי סגי, ועוד דאי לענין דינא ובעלמא פליגי, ולומר דרב אית ליה כתנא דהא מתניתין, ושמואל סבר דלא קיימא לן כהך תנא אלא כרבנן דפליגי עליה, הכין הוה ליה למימר אמר רב לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך, כלומר כסתם מתניתין דהכא, אבל על מנת שאין לבעליך רשות בהן לחודיה קנה יתהון בעל, ושמואל אמר אפילו אמר אין לבעליך רשות בהן לא קנה יתהון בעל, כלומר (דלא) [ודלא כמתניתין אלא – לפי השי"מ] כרבנן דפליגי עליה, ולמה להו לחדותי ולמימר לישנא אחרינא דליתיה במתניתין, דמשמע דבדאמר לה הדין לישנא דוקא פליגי. והרמב"ם כתב [הפלאה הלכות נדרים פרק ז' הלכה י"ז] וזה לשונו מי שנאסר הנאתו על בעל בתו, ורוצה לתת לבתו מעות כדי שתהא (נוהגת) [נהנית – לפי השי"מ] בהם ומוצאה אותם כחפצה, הרי זה נותן לה ואומר לה הרי המעות הללו נתונין לך במתנה, ובלבד שלא יהא לבעלך רשות בהן, אלא יהו למה שאת נותנת לתוך פיך, או למה שתלבשי וכיוצא בזה, ואפילו אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שתרצי עשי בהן לא קנה הבעל, ומה שתרצה תעשה בהן, אבל אם נתן לה מתנה ואמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בה ולא פירש שתהיה [המתנה – לפי השי"מ] לכך ולכך, או למה שתרצי תעשי [בהן – לפי השי"מּ] הרי קנה אותם הבעל לאכול פירותיהן, עד כאן. ונראה שהוא ז"ל מפרש דבין לרב בין לשמואל על מנת שאין לבעליך [רשות בהם – לפי השי"מ] לחודיה קנה יתהון בעל, כסתמא דהא מתניתין, ובפירושה דהא מתניתין פליגי, דרב סבר דלישנא דמתניתין דוקא, כלומר עד שייחד לה דבר כגון מה שתאכלי [או מה שתשתי או מה שתלבשי – לפי השי"מ] וכיוצא בזה הא בכולל לעשות בהן [כל – לפי השי"מ] מה שתרצי קנה יתהון בעל, ושמואל אמר אפילו לא ייחד לה דבר, אלא שאמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שתרצי עשי לא קני יתהון בעל, אלא מה שתרצי לחודיה, ואי נמי על מנת שאין לבעליך רשות בהן לחודיה קנה יתהון בעל, ובהכין מיתרצא לי שמעתין כולה, ופסק הוא ז"ל כשמואל. אבל רבינו תם והראב"ד [שם בהשגות] פסקו כרב, משום דגבי נדרים איתשיל קמייהו, והוי לה איסורי. וקיימא לן כרב באיסורי, ועוד דהא אקשינן ופרקינן שמעתיה אליבא דרב דאלמא הלכתא כותיה, אבל הנגיד רב שמואל ז"ל כתב משם רב עמרם דהלכה כשמואל. ובפרק קמא דקדושין הארכתי בה בסייעתא דשמיא. ונראין דברי רבינו תם והראב"ד ז"ל, דקיימא לן כרב דאיסורי נינהו דשמעתין כותיה, ומיהו אף לדברי מי שפוסק כשמואל איכא למימר דוקא באומר על מנת שאין לבעליך רשות בהן [ומה שתרצי עשי כדברי הרמב"ם ז"ל, הא על מנת שאין לבעליך רשות בהן – לפי השי"מ] לחוד קנה יתהון בעל, אף על גב דבכולי תלמודא נסיב על מנת שאין לבעליך רשות בהן לחוד, כההיא דאמרינן בפרק בן סורר [סנהדרין עא, א] גבי אינו חייב עד שיאכל משל אביו ומשל אמו אמו מנא לה מה שקנתה אשה קנה בעלה, כגון (דקתני) [דקא מקנה – לפי השי"מ] לה אחר על מנת שאין לבעליך (כו') [רשות בה – לפי השי"מ], וכן בנזיר [כד, ב] פרק מי שאמר הריני נזיר [ושמע חבירו – לפי השי"מ] (גבי) [וגבי – לפי השי"מ] אם משלה היתה הבהמה וכו', מנא לה מה שקנתה אשה קנה בעלה, ומתרץ [נמי – לפי השי"מ] כגון שנתן לה אחר על מנת שאין לבעלה רשות בה. אפילו הכי לאו ראיה היא, דהתם לאו דוכתא דהאי דינא אי סגי בהאי לישנא בלחוד, או עד דלימא לה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך, וכיוצא בזה או מה שתרצי עשי, ורישא דהא מתניתין נקט.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 88a

    Nedarim 88a. The full printed text of this folio side - 4 numbered segments, about 146 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 88a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026