Talmud Builders

    Nedarim 56b

    Back to index

    English translation — Nedarim 56b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1this is just as it is with regard to the case of a bed designated exclusively for vessels, as it is taught in a baraita : If the bed in a mourner’s house was a bed designated for vessels and not for sleeping, one need not overturn it. The same is true with regard to the bed of fortune. Since it is not for sleeping, one need not overturn it.

    2Rather, if defining a dargash as a bed of fortune is difficult, this is difficult, as it is taught in a baraita that Rabban Shimon ben Gamliel says: A mourner need not overturn a dargash ; rather, he loosens the loops that connect the straps that support the bedding to the bedframe, and it collapses on its own. And if a dargash is a bed of fortune, does it have loops [ karvitin ]? When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: I asked one of the Sages about the meaning of dargash , and Rav Taḥalifa, from the West, was his name, who frequented the tanners’ market. And he said to me: What is a dargash ? It is a leather bed.

    3It was stated: Which is a bed and which is a dargash ? Rabbi Yirmeya said: In a bed, one fastens the supporting straps over the bedframe; in a dargash , one fastens the straps through holes in the bedframe itself. The Gemara raises an objection from a mishna in tractate Kelim (16:1): With regard to wooden vessels, from when are they considered finished vessels and susceptible to ritual impurity? A bed and a crib are susceptible from when he smooths them with the skin of a fish. And the objection is: If in a bed the straps are fastened over the bedframe, why do I need smoothing with the skin of a fish? The wood of the bedframe is obscured from view.

    4Rather, with regard to both this, a bed, and that, a dargash , one fastens the straps through holes in the bedframes themselves, and the difference between them is: In a bed, the straps are inserted and extracted through holes in the bedframe; in a dargash , the straps are inserted and extracted through loops attached to the bedframe, as Rabban Shimon ben Gamliel said that one loosens the loops and the bedding falls on its own.

    5Rabbi Ya’akov bar Aḥa said that Rabbi Yehuda HaNasi said: With regard to a bed whose two posts [ nakliteha ] protrude, rendering its overturning impossible, he stands it on its side, and that is sufficient for him. Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel with regard to the overturning of a dargash .

    6MISHNA: For one who vows that the city is forbidden to him, it is permitted to enter the Shabbat boundary of that city, the two-thousand-cubit area surrounding the city, and it is prohibited to enter its outskirts, the seventy-cubit area adjacent to the city. However, for one who vows that a house is forbidden to him, it is prohibited to enter only from the doorstop and inward.

    7GEMARA: The Gemara asks: From where do we derive that the legal status of the outskirts of a city are like that of the city itself? Rabbi Yoḥanan said that it is as the verse states: “And it came to pass when Joshua was in Jericho, that he lifted up his eyes and looked” (Joshua 5:13). What is the meaning of “in Jericho”? If we say that it means in Jericho proper, isn’t it written: “And Jericho was completely shut” (Joshua 6:1)? Rather, learn from here that Joshua was in the outskirts of the city. And although he was in the outskirts, the verse states that he was in Jericho.

    8The Gemara asks: Say that the legal status of one located even in the Shabbat boundary of a city is like that of one inside the town itself, and perhaps although Joshua was merely within the Shabbat boundary, the verse characterizes him as being in Jericho. The Gemara rejects this: Isn’t it written with regard to the boundary of a city: “And you shall measure outside the city… two thousand cubits” (Numbers 35:5)? This indicates that the boundary of a city is considered outside the town and not part of the city itself.

    9§ We learned in the mishna: For one who vows that a house is forbidden to him, it is prohibited to enter only from the doorstop and inward. The Gemara infers: However, from the doorstop outward, no, it is permitted to enter. Rav Mari raised an objection based on a verse written with regard to leprosy: “And the priest shall go out from the house to the entrance of the house, and he shall quarantine the house” (Leviticus 14:38). And the question was raised in the halakhic midrash: One might have thought that the priest may go to his house and quarantine the leprous house that he examined from there. Therefore, the verse states: “To the entrance of the house” (Leviticus 14:38). If he may go only to the entrance of the house, one might have thought that he may stand beneath the lintel and quarantine the house from there. Therefore, the verse states: “And the priest shall go out from the house,” indicating that he may not quarantine the house until he goes out from the entire house.

    10How so? Ab initio , the priest stands outside, alongside the door jamb, and quarantines the house. And from where is it derived that if he went to his house and quarantined the house, or stood beneath the lintel and quarantined the house, that his quarantine is an effective quarantine after the fact? The verse states: “And he shall quarantine the house” (Leviticus 14:38), which means in any case. Apparently, the legal status of the area beneath the lintel is identical to the status inside the house, even if it is beyond the doorstop. The Gemara answers: It is different with regard to a leprous house, as it is written: “And the priest shall go out from the house,” indicating that he cannot quarantine the house until he goes out from the entire house.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    המיוחדתליתן עליה כלים והואיל ואין ישנים עליה אין צריך לכפותה:

    רבן שמעון אומר אין צריך לזוקפהאלא הוא האבל נוטל קרביטין והיא נופלת:

    קרביטיןלולאות שבו:

    קרביטין מי אית ליההכי קים להו דלא הוו להו קרביטין שאינה עשויה להתפרק אלא עומדת מוצעת לעולם:

    דצלעימוכרי עורות:

    ערסא דצלאשל עור שישן עליה אבל אינה חשובה כל כך ולהכי הואיל ואינה חשובה לא היה כופה אלא זוקפה ודיו והלכך אמרי' במתני' דמותר בדרגש שאינה מטה חשובה וערסא דצלא אית לה קרביטין ופליג רשב"ג בגמרא ואמר דבעי כפיה כל כך שמתיר קרביטין והעור נופל מאליו לפי שיש רצועות סביב לעור ומותחין אותו בין ארוכות המטה וקושרין הרצועות בארוכות ושוכבין עליו וכשמתירין הרצועות והעור נופל אין לך כפיה גדולה מזו:

    מטה מסרגין אותה על גבהשכורכין הבגד או העור שישנים עליו סביב אותם עצים שעומדים מראשותיו ומרגלותיו נקובים ומכניסין המשיחות שבבגד או שבעור לתוך אותן נקבים:

    משישופם בעור הדגשמשפשף העצים של מטה הארוכות והקצרות בעור הדג כדי לעשותן צהובין וחלקים:

    למה לי שיפת עור הדגוהלא העור מכוסה מן החבלים או מן הבגד או מן העור:

    הא והאמסתרגין מגופן:

    לעיולי ולאפוקי אבזיונישמכניסין ראשי המשיחות שבבגד דרך הנקבים וקושרים זה בזה:

    אעולי ואפוקי באבקתאשקושרין לו לאות בעצי המטה מראשותיו וממרגלותיו ומכניסין ראשי משיחות בנקבים וקושרין בלולאות והיינו קרביטין:

    שנקליטיה יוצאיןכדאמרי' התם נקליטין שנים ואותה מטה אין אדם יכול לכפותה מפני נקליטיה אלא זוקפה על ב' מרגלותיה ומניחה ודיו:

    הלכה כרבן שמעוןדאמר מתיר קרביטין:

    מתני' לתחומהבתוך אלפים אמה:

    לעיבורההיינו פגום נכנס פגום יוצא של אותה העיר:

    גמ' אלא שמע מינה בעיבורה הוה קאיוקרי ליה ביריחו:

    אימא ואפילו בתחומההוי בתוך העיר והאי דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו בתחומה הוה קאי:

    תחומה אקרי חוץ לעיר דכתיב ומדותם מחוץ לעיר:

    מן האגף ולפניםמן סגירת הפתח ולפנים אגף כמו (יומא יח.) הגפת דלתות אבל מן האגף ולחוץ על עובי המפתן אינו אסור:

    יכול ילך לביתו ויסגירע"י שלוחו:

    ת"ל אל פתח הביתשל מנוגע צריך לעמוד:

    הכי גרסינן על השקוףעל עובי המפתן:

    עד שיצא מן השקוףדעל השקוף איקרי בית:

    בצדי השקוףמבחוץ מדקאמר עד שיצא מן הבית כולו אלמא דשקוף נמי הוי בית ואמאי הנודר מותר מן האגף ולחוץ:

    שאני גבי בית וכו'אבל גבי נדרים מותר מן האגף ולחוץ שקוף היינו אסקופה משקוף מה שעל הפתח:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 56 עמוד ב

    1מידי דהוה אמטה המיוחדת לכלים, דתניא: אם היתה מטה המיוחדת לכלים אין צריך לכפותה.

    2אלא אי קשיא הא קשיא, דתניא, רשב"ג אומר: דרגש מתיר קרביטיו והוא נופל מאליו. ואי דרגש ערסא דגדא הוא, קרביטין מי אית ליה? כי אתא רבין, אמר: שאילתיה לההוא מרבנן ורב תחליפא בר מערבא שמיה, דהוה שכיח בשוקא דצלעי, ואמר לי: מאי דרגש ערסא דצלא.

    3איתמר, איזהו מטה ואיזהו דרגש? אמר רבי ירמיה: מטה מסרגין אותה על גבה, דרגש מסרגין אותו מגופו. מיתיבי: כלי עץ מאימתי מקבלין טומאה? המטה והעריסה משישופם בעור הדג. ואי מטה מסתרגת על גבה, למה לי שיפת עור הדג?

    4אלא הא והא מגופן. מטה אעולי ואפוקי בבזיני, דרגש אעולי ואפוקי באבקתא.

    5א"ר יעקב בר אחא אמר רבי: מטה שנקליטיה יוצאין, זוקפה ודיו. א"ר יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי: הלכה כרשב"ג:

    Mishna

    6הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה של עיר, ואסור ליכנס לעיבורה. אבל הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים.

    Gemara

    7מנלן דעיבורא דמתא כמתא דמי? א"ר יוחנן, דאמר קרא: ״(יהושע ה״, יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו'״, מאי ביריחו? אילימא ביריחו ממש, והכתיב: ״(יהושע ו״, א) ״ויריחו סוגרת ומסוגרת אלא ש"מ בעיבורה.

    8אימא אפי' בתחומה! הא כתיב ״בתחומה (במדבר לה״, ה) ומדותם מחוץ לעיר.

    9הנודר מן הבית אינו אסור אלא מן האגף ולפנים. אבל מן האגף ולחוץ לא. מתיב רב מרי: (ויקרא יד, לח) ״ויצא הכהן מן הבית״, יכול ילך לביתו ויסגיר ת"ל (ויקרא יד, לח) ״אל פתח הבית״. אי אל פתח הבית, יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר תלמוד לומר: ״מן הבית״, עד שיצא מן הבית כולו.

    10הא כיצד? עומד בצד המשקוף ויסגיר. ומנין שאם הלך לביתו והסגיר, או שעמד תחת השקוף והסגיר, שהסגירו מוסגר ת"ל (ויקרא יד, לח) ״והסגיר את הבית״, מכל מקום. שאני גבי בית, דכתיב: ״מן הבית״, עד שיצא מן הבית כולו.

    Tosafot

    דרגש מתיר קרביטיו והעור נופלקרביטיו לולאות שמחוברין במטה וקשורין בעור:

    ערסא דצלאמטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב וכשרוצין לנטותו עונבים הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותם הוא נופל והם קרביטיו:

    מטה מסרגין הסירוגין על גבה על הארוכות הלכך כשכופין אותו הסירוגין גבוהים ואין יכולין לישב עליו:

    דרגש סירוגין מבפני'תחת הארוכות הלכך כי נמי כופהו הוא נמוך לישב עליו כאילו אינו כפוי לכך אמר דאינו צריך לכפותו ואית דגרסי איתמר נמי דדרגש אינו בר כפייה:

    ל"ל שיפת עור הדגוהלא אין יופיו נראה שהרי הן מכוסות בחבלים המסורגין על גבה:

    בבזייניבבקעים ובנקבים שבארוכות מקצת ארוכות מגולות וצריכה שיפה:

    באבקתאלולאות שיש לולאות תלוין בנקבי ארכובותיו ובהם מכניסין ראשי הרצועות התלויות בשפת העור:

    שנקליטיה יוצאיןשנקליטיה קבועים בכרעי המטה כדרכה:

    זוקפהפורס בגד באותן לולאות שבראשי הנקליטין והוי כאילו כפוי שאינו ראוי לישיבה:

    מותר ליכנס לתחומהדעד התחום אינו נקרא על שם העיר אבל עיבור נקרא על שם העיר:

    מן האגףמקום הגפת הדלת:

    אלא שמע מינה בעיבורה קאיוקרי ליה יריחו:

    ומדותם מחוץ לעיר אלפים באמהאלמא תחום איקרי חוץ לעיר:

    יכול ילך לביתו ויסגורע"י שליח או על ידי חבל ארוך תלמוד לומר אל פתח הבית אי אל פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר דליכא לקיומי בענין אחר שהרי צריך הוא לצאת מן הבית:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    מתני' הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומהכלומר תוך תחום שבת דהיינו אלפים אמה ואסור ליכנס לעיבורה פי' תוך שבעים אמה ושירים שמשם ולפנים נדון מן העיר ומשם ואילך מודדין תחום שבת כדאיתא במסכת עירובין [דף נז.] אבל הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים פירוש מהגפת הדלתות ולפנים [מלשון] יגיפו הדלתות ומן האגף ולחוץ מותר אפי' תחת המשקוף:

    Edition: Vilna, 1884 · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 56b

    Nedarim 56b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 287 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    המיוחדת ליתן עליה כלים והואיל ואין ישנים עליה אין צריך לכפותה:

    רבן שמעון אומר אין צריך לזוקפה אלא הוא האבל נוטל קרביטין והיא נופלת:

    קרביטין לולאות שבו:

    קרביטין מי אית ליה הכי קים להו דלא הוו להו קרביטין שאינה עשויה להתפרק אלא עומדת מוצעת לעולם:

    דצלעי מוכרי עורות:

    ערסא דצלא של עור שישן עליה אבל אינה חשובה כל כך ולהכי הואיל ואינה חשובה לא היה כופה אלא זוקפה ודיו והלכך אמרי' במתני' דמותר בדרגש שאינה מטה חשובה וערסא דצלא אית לה קרביטין ופליג רשב"ג בגמרא ואמר דבעי כפיה כל כך שמתיר קרביטין והעור נופל מאליו לפי שיש רצועות סביב לעור ומותחין אותו בין ארוכות המטה וקושרין הרצועות בארוכות ושוכבין עליו וכשמתירין הרצועות והעור נופל אין לך כפיה גדולה מזו:

    מטה מסרגין אותה על גבה שכורכין הבגד או העור שישנים עליו סביב אותם עצים שעומדים מראשותיו ומרגלותיו נקובים ומכניסין המשיחות שבבגד או שבעור לתוך אותן נקבים:

    משישופם בעור הדג שמשפשף העצים של מטה הארוכות והקצרות בעור הדג כדי לעשותן צהובין וחלקים:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 56b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    דרגש מתיר קרביטיו והעור נופל קרביטיו לולאות שמחוברין במטה וקשורין בעור:

    ערסא דצלא מטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב וכשרוצין לנטותו עונבים הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותם הוא נופל והם קרביטיו:

    מטה מסרגין הסירוגין על גבה על הארוכות הלכך כשכופין אותו הסירוגין גבוהים ואין יכולין לישב עליו:

    דרגש סירוגין מבפני' תחת הארוכות הלכך כי נמי כופהו הוא נמוך לישב עליו כאילו אינו כפוי לכך אמר דאינו צריך לכפותו ואית דגרסי איתמר נמי דדרגש אינו בר כפייה:

    ל"ל שיפת עור הדג והלא אין יופיו נראה שהרי הן מכוסות בחבלים המסורגין על גבה:

    בבזייני בבקעים ובנקבים שבארוכות מקצת ארוכות מגולות וצריכה שיפה:

    באבקתא לולאות שיש לולאות תלוין בנקבי ארכובותיו ובהם מכניסין ראשי הרצועות התלויות בשפת העור:

    שנקליטיה יוצאין שנקליטיה קבועים בכרעי המטה כדרכה:

    6 more comments on this page.

    Tosafot on Nedarim 56b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    מתני' הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה כלומר תוך תחום שבת דהיינו אלפים אמה ואסור ליכנס לעיבורה פי' תוך שבעים אמה ושירים שמשם ולפנים נדון מן העיר ומשם ואילך מודדין תחום שבת כדאיתא במסכת עירובין [דף נז.] אבל הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים פירוש מהגפת הדלתות ולפנים [מלשון] יגיפו הדלתות ומן האגף ולחוץ מותר אפי' תחת המשקוף:

    Ritva on Nedarim 56b · Sefaria · Edition: Vilna, 1884 · unknown

    Meiri

    מטה שנקליטיה יוצאין ממנה ר"ל שני פסין גבוהין מאמצעיתה אחד מצד ראש המטה ואחד מצד מרגלותיה לפרוס עליהם את הכילה להגין מזבובים ומאבק התקרה הואיל ואי אפשר להפכה אין צריך לכפותה אלא זוקפה על צדה והוא שוכב על מטה אחרת כפויה או על גבי קרקע לדעת קצת וכבר ביארנו ענינים אלו באחרון של מועד קטן:

    כבר ידעת שהכלים אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן יראה מסוגיא זו שהמטה אם סירוגה מגבה גמר מלאכתה משנסתרגה שהרי אינה ראויה להחליקה בעור הדג ליפותה שהרי אין יפיה נראה הואיל ומכוסה היא בחבלים ואם כן מה שאמרו המטה והמכסה משישופם בעור הדג ר"ל שיחליק זרועות המטה בעוד הדג פירושה כשהיא מסורגת בי בזעי ר"ל בנקבים שבארוכות עצמן ר"ל שהחבלים עוברים בנקבים שבתוך אמצע הארוכות והם היו סתם מטות באותו זמן שהרי הקשו מזו למה שאמרו שסירוגה מגבה שאם כן שיפת עור הדג למה לי ותירצו הא והא ר"ל בין מטה בין דרגש סירוגה מתוכה אלא מטה אפוקי ועיולי בי בזעי ר"ל בנקבים שבארוכות עצמן דרגש עיולי ואפוקי באבקתא ר"ל לולאות הנקראות קרביטין כמו שביארנו ומכל מקום כל שנסתרגה מגבה יראה שזו היא גמר מלאכתה ומקבלת טומאה אף בלא שיפת עור הדג:

    כשהכהן רואה את הנגע בבית ורואה שצריך להסגירו או להחליטו צריך שיצא הוא מן הבית שנאמר ויצא הכהן מן הבית ולא שילך לביתו ויחליט או יסגיר על ידי חבל ארוך או על ידי שליח שהרי כתיב אל פתח הבית וכן לא שיעמוד מן האיגוף ולחוץ ר"ל תחת המשקוף שהרי כתיב מן הבית כלומר שיצא מכל הבית אפילו מתחת המשקוף הא כיצד עומד בצד חיצון של משקוף ומסגיר או מחליט ואע"פ שלענין נדרים מן האגוף ולחוץ כלחוץ בזו החמירו מדכתיב ביה מן הבית עד שיצא מכל הבית ובדיעבד מיהא אם הלך לביתו או עמד תחת המשקוף והסגיר הסגרו הסגר שנאמר והסגיר את הבית מכל מקום וכל שכן בהחלט:

    Meiri on Nedarim 56b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    רש"י בד"ה מתניתין צ"ל מה"ד לתחומה ואח"כ מה"ד לעיבורא יכול לילך כצ"ל לעמוד הס"ד ולחוץ הס"ד ואחר כך מה"ד שאני גבי בית כצ"ל:

    ר"ן יושב הס"ד האסקופה תחת הד"א בית הס"ד:

    בד"ה שאני כו' ויצא דמן כצ"ל כלחוץ ומכאן הד"א:

    Chidushei Halachot on Nedarim 56b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    משישופם בעור הדג זהו גמר מלאכתן ועושין להסיר הקסמין קטנים הבולטים ומחליקין אותו באותו עור. וההיא דחולין דמייתי מתוספתא דכלים ואלו הן גלמי כלי עץ שטמאים כל שעתיד לשוף ההיא שיפה אחרת היא שאינה עשויה אלא לנוי. הרא"ם ז"ל.

    מתניתין הנודר מן העיר מותר ליכנס בתחומה באלפים שלה ואסור בעיבורה שבעים אמה ושיריים סמוך לעיר. ולהכי קרי להו עיבורה שאם יש אפילו בורגנין שם מודדין משם החומה ועל שם שהוא בולט לחוץ כבטן אשה מעוברת קורה אותה עיבורה של עיר. הרא"ם ז"ל.

    אלא מן האגף ולפנים ממקום שהדלת מתעכבת באסקופה כשהיא נעולה (לפנים) מן האגף ולחוץ היינו עובי שפת הפתח שעומד כלפי חוץ בזמן שהפתח נעול והיינו נמי עובי אסקופה שכלפי חוץ שהדלת מתעכבת בו. פירוש. גמרא ואימא אפילו בתחומה בי מתא דהא תחומין קרי ליה חוץ לעיר כדכתיב מחוץ לעיר ואם יהושע בתחומין קאי לא הוה ביריחו אלא בפני יריחו. הא כיצד עומד בצד המשקוף ויסגיר דהיינו חוץ לעובי אסקופה אלמא דשפת עובי אסקופא חיצונה שהדלת ננעלת בו כלפנים דמי והיכי אמרינן דכי נדר מן הבית מותר מן האגף ולחוץ שאני גבי בית דכתיב מן הבית עד שיצא מן הבית כולו חוץ לאיסקופה ממש אבל גבי נדרים מותר מן האגף פנימי של אסקופה ולחוץ. פירוש.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 56b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 56, Amud Bet, about 287 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “מידי דהוה אמטה המיוחדת לכלים, דתניא: אם…”

    2. Segment 245 words

      Opens “אלא אי קשיא הא קשיא, דתניא, רשב"ג…”

      Named: רב תחליפא בר מערבא, רבא.

    3. Segment 338 words

      Opens “איתמר, איזהו מטה ואיזהו דרגש? אמר רבי…”

      Named: רבי ירמיה.

    4. Segment 412 words

      Opens “אלא הא והא מגופן. מטה אעולי ואפוקי…”

    5. Segment 522 words

      Opens “א"ר יעקב בר אחא אמר רבי: מטה…”

    6. Segment 620 words

      Opens “מתני׳ הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה…”

    7. Segment 733 words

      Opens “גמ׳ מנלן דעיבורא דמתא כמתא דמי? א"ר…”

    8. Segment 812 words

      Opens “אימא אפי' בתחומה! הא כתיב בתחומה (במדבר…”

    9. Segment 953 words

      Opens “הנודר מן הבית אינו אסור אלא מן…”

      Named: רב מרי.

    10. Segment 1038 words

      Opens “הא כיצד? עומד בצד המשקוף ויסגיר. ומנין…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Nedarim 56b · Segment 7 — “גמ׳ מנלן דעיבורא דמתא כמתא דמי?

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 56b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026