Talmud Builders

    Nedarim 87b

    Back to index

    English translation — Nedarim 87b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1But if he nullified it with regard to figs, it is not nullified until he will also nullify the vow for grapes. This is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says that the verse states: “Her husband may uphold it, or her husband may nullify it.” Just as the words “may uphold it” [ yekimennu ] should be understood as if they read: He may uphold part of it [ yakim mimmennu ], implying that if he upheld part of the vow he has upheld all of it, so too, the words “he may nullify it” [ yeferennu ] should be understood as if they read: He may nullify part of it [ yafer mimmennu ]. And Rabbi Yishmael retorts: Is it written: He may nullify part of it, with a mem , as it is written with respect to a husband who upholds the vow? And Rabbi Akiva replies: The verse juxtaposes nullification to upholding; just as upholding means part of it, so too, nullification means part of it.

    2Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: This opinion, that a vow is treated as a single unit, so that the entire vow is upheld even if the husband upheld only a part of it, is the statement of Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva. But the Rabbis say: The verse juxtaposes upholding to nullification; just as with regard to nullification, that which he nullified he has nullified, so too, with regard to upholding, that which he upheld he has upheld, but no more.

    3The mishna teaches that if a woman said: Tasting a fig and tasting a grape are konam for me, these are viewed as two separate vows. Rava said: The mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as Rabbi Shimon said that one is not liable to bring multiple offerings for taking false oaths to multiple people in the same utterance, for example, if he says: I take an oath that I do not have your item, nor yours, nor yours, unless he states an expression of an oath to each and every one of the creditors, for example by stating: I take an oath I do not have yours; I take an oath I do not have yours. Here too, only if she says: Tasting, with respect to each fruit are they viewed as two separate vows.

    4MISHNA: If a man’s wife or daughter took a vow and he failed to nullify the vow on the day he heard it, but afterward he said: I know that there are vows, but I don’t know that there are those who can nullify them, i.e., he was unaware of the possibility of nullifying vows, he can nullify the vow of his wife or his daughter on the day he learned that he can nullify vows. If, however, he said: I know there are those who can nullify vows, but I refrained from nullifying the vow that I heard because I do not know that this is considered a vow, Rabbi Meir says he cannot nullify the vow at this point, but the Rabbis say that even in this case he can nullify the vow on the day that he learned of his mistake.

    5GEMARA: The Gemara raises a contradiction from the following baraita : With regard to one who kills unintentionally, the verse states: “Without seeing” (Numbers 35:23), which serves to exclude a blind person from the category of those who are exiled to a city of refuge due to having killed unintentionally, as the verse indicates that it was only in this instance that he did not see, but he is generally able to see. A blind person who kills another unintentionally is considered a victim of circumstances beyond his control. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir says the verse serves to include a blind person in the category of those who are exiled, as he too does not see. This shows that Rabbi Meir does not distinguish between different kinds of lack of knowledge, whereas the mishna suggests that he does accept such a distinction. The opposite is true of Rabbi Yehuda, who, unless it is otherwise indicated, is assumed to be Rabbi Meir’s disputant in all places.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הפר לתאנים אינו מופרקסבר הפרה במקצת לאו שמה הפרה עד שיפר אף לענבים:

    קונם תאנה זו שאיני טועמת וענבה זו שאיני טועמת הרי אלו שני נדרים - הואיל וחילקה טעימה בינתים שאם קיים לענבים לא קיים לתאנים וחייב עליהן שני לאוין:

    גמ' אף יפרנו ממנוואם הפר למקצתו הפר כולו:

    ולר"ע רבי ישמעאל קמהדר גבי יפרנו מי כתיב יפר ממנוגבי הקמה איכא למדרש הכי דהא כתיב יקימנו לשון יקים ממנו (דלא שויוה רבנן למימר דהקמה עיקר): זו דברי ר' ישמעאל ור"ע: דתרווייהו מודו בהקמה אבל חכמים אומרים מקיש הקמה להפרה מה הפרה במקצת מה שהפר לא הופר דהא לא כתיב יפר ממנו אף הקמה מה שקיים לא קיים אע"ג דאיכא למידרש יקים ממנו [דלא שויוה רבנן למימר דהקמה עיקר]:

    אמר רבאמתני' דקא משוי חילוק בין קונם תאנים וענבים שאני טועמת להיכא דאמרה קונם תאנה שאני טועמת וענבה שאני טועמת לחייבה שני לאוין משום הלשון ר"ש היא דאמר (שבועות דף לו:) היכא דתבעוהו ה' בני אדם ואמר שבועה כאיני חייב לא לך ולא לך שאם נשבע לשקר אינו חייב בהא שבועה אלא קרבן אחד:

    עד שיאמר שבועה של כל אחר ואחדדאמר שבועה לא לך שבועה לא לך דחייב על כל אחד ואחד קרבן:

    מתני' יודע אני שיש נדריםשאדם יכול לנדור:

    אבל איני יודע שיש מפיריןששום אדם בעולם יכול להפר נדר ואחר כן נודע לו שהפרה מועלת:

    יפר להלאחר זמן כשנודע שיכול להפר דכיון דלא היה יודע שיכול להפר מעיקרא לא קרינן ביה ביום שמעו אלא השתא באותו יום שנודע לו שיכול להפר לה:

    יודיע אני שיש מפיריןשהפרה מועלת לנדר אבל איני יודע אם נדר זה נדר גמור הוא ונמנע ולא הפר בו ביום:

    ר"מ אומר לא יפרלאחר זמן לכשנודע לו שנדר הוא וצריך הפרה דהואיל והוא ידע בטיב הפרה ולא הפר פושע הוא מ"מ אי נדר הוא שפיר עביד דמפר אי לאו נדר הוא מאי איכפת ליה מאי דהפר ואיכא מקצת שמיעה ככל שמיעה:

    וחכמים אומרים יפרהואיל ולא הוברר הדבר ואע"ג דאיכא מקצת שמיעה אינה ככל שמיעה חכמים דמתניתין היינו רבי יהודה:

    גמ' ורמינהו בלא ראות פרט לסומאשהרג בשוגג שאינו גולה דאמר בלא ראות זה שהרגו לא ראהו דאילו ראהו לא היה הורגו מכלל דיש ספק בידו לראות ואינו רואה דאינו גולה (דאמר) [דסד"א] מקצת ידיעה לסומא באובנתא דליבא תליא דרוב סומין מבינים לקול הברה מהיכן היא יוצאה ואותה קצת ידיעה בכלל ידיעה היא דקרא לא מיירי אלא היכא דידע לחבריה דהוה התם אלא דלא מיכוין למיקטליה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 87 עמוד ב

    1הפר לתאנים אינו מופר עד שיפר אף לענבים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: הרי הוא אומר ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״, מה ״יקימנו״ ממנו, אף ״יפרנו״ ממנו. ורבי ישמעאל: מי כתיב ״יפר ממנו״? ורבי עקיבא: מקיש הפרה להקמה, מה הקמה ממנו, אף הפרה ממנו.

    2אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי ישמעאל ור' עקיבא, אבל חכמים אומרים: מקיש הקמה להפרה; מה הפרה מה שהפר הפר, אף הקמה מה שקיים קיים.

    3אמרה ״קונם תאנה״, אמר רבא: מתני' רבי שמעון היא דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד׃

    Mishna

    4יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירין יפר, יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר ר' מאיר אומר: לא יפר וחכמים אומרים יפר׃

    Gemara

    5ורמינהו (במדבר לה, כג) בלא ראות פרט לסומא דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר לרבות את הסומא.

    Tosafot

    אבל חכ"א מקיש הקמה [להפרה]דחכמים לא משמע להו למידרש יקימנו יקים ממנו הלכך הקמה והפרה שוים:

    רבי שמעון היאדאמר בפרק שבועת הפקדון (שבועות לו:) דלא הוי שבועה פרט להתחייב חמש חטאות עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד והכא נמי לא הוי שני נדרים אלא משום דאמר קונם לכל אחד ואחד:

    יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפיריןכלומר שיוכל בעל להפר ולאחר מיכן [נודע לו שיוכל להפר] יפר ולא אמרינן הרי שמע זה כמה ימים דהא לא הוי שמיעה כיון שלא היה יודע שיכול להפר:

    יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר גמור ר"מ אמר לא יפר - דלא קרינא ביה ביום שמעו הואיל והיה יודע שיש הפרה וחכמים אומרים יפר הואיל וטעה בנדר לא הוי שמיעה:

    בלא ראות לרבות סומאאלמא ר"מ בתר סברא אזיל ולא בתר ריהטא דקרא דמשמעותיה בבר ראיה ולא בסומא שאי אפשר לראות ואפילו הכי מרבה ליה דסוף סוף : אין רואהו וגולה ואם כן ברישא דמתניתין נמי אמאי מפר נהי דאינו יודע שיש מפירין סוף סוף הרי שמע ולא הפר והרי שמע והחריש קרינא ביה ומשני התם מעניניה דקרא גבי רוצח כו' - השתא מפרש טעמא דרבי יהודה וטעמא דרבי מאיר:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    מתני' יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפיריןפירוש שביום שמעו החריש לה כסבור שאין הבעל יכול להפר נדרי אשתו כלל וטוען כי לפי זה החריש לה. הרי זה יכול להפר ביום שידע שיכול להפר שזהו יום שמוע לו:

    יודע אני שיש מפיריןכלומר שהבעל מפר נדרי אשתו או האב נדרי בתו אבל איני יודע שזה נדר כלומר שהיה נדר זה מהנדרים שהבעל מפר או שיהא זה צריך הפרה כלל ר' מאיר אומר לא יפר עכשיו לאחר יום שמוע כיוך שביום שמועה ידע שיש מפירין הוי ליה למיזל לגבי חכם דמקצת ידיעה ככל ידיעה וחכמים אומרים יפר דשמועה קמייתא לא הויא שמיעה:

    Edition: Vilna, 1884 · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 87b

    Nedarim 87b. The full printed text of this folio side — 5 numbered segments, about 136 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הפר לתאנים אינו מופר קסבר הפרה במקצת לאו שמה הפרה עד שיפר אף לענבים:

    קונם תאנה זו שאיני טועמת וענבה זו שאיני טועמת הרי אלו שני נדרים - הואיל וחילקה טעימה בינתים שאם קיים לענבים לא קיים לתאנים וחייב עליהן שני לאוין:

    גמ' אף יפרנו ממנו ואם הפר למקצתו הפר כולו:

    ולר"ע רבי ישמעאל קמהדר גבי יפרנו מי כתיב יפר ממנו גבי הקמה איכא למדרש הכי דהא כתיב יקימנו לשון יקים ממנו (דלא שויוה רבנן למימר דהקמה עיקר): זו דברי ר' ישמעאל ור"ע: דתרווייהו מודו בהקמה אבל חכמים אומרים מקיש הקמה להפרה מה הפרה במקצת מה שהפר לא הופר דהא לא כתיב יפר ממנו אף הקמה מה שקיים לא קיים אע"ג דאיכא למידרש יקים ממנו [דלא שויוה רבנן למימר דהקמה עיקר]:

    אמר רבא מתני' דקא משוי חילוק בין קונם תאנים וענבים שאני טועמת להיכא דאמרה קונם תאנה שאני טועמת וענבה שאני טועמת לחייבה שני לאוין משום הלשון ר"ש היא דאמר (שבועות דף לו:) היכא דתבעוהו ה' בני אדם ואמר שבועה כאיני חייב לא לך ולא לך שאם נשבע לשקר אינו חייב בהא שבועה אלא קרבן אחד:

    עד שיאמר שבועה של כל אחר ואחד דאמר שבועה לא לך שבועה לא לך דחייב על כל אחד ואחד קרבן:

    מתני' יודע אני שיש נדרים שאדם יכול לנדור:

    אבל איני יודע שיש מפירין ששום אדם בעולם יכול להפר נדר ואחר כן נודע לו שהפרה מועלת:

    5 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 87b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אבל חכ"א מקיש הקמה [להפרה] דחכמים לא משמע להו למידרש יקימנו יקים ממנו הלכך הקמה והפרה שוים:

    רבי שמעון היא דאמר בפרק שבועת הפקדון (שבועות לו:) דלא הוי שבועה פרט להתחייב חמש חטאות עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד והכא נמי לא הוי שני נדרים אלא משום דאמר קונם לכל אחד ואחד:

    יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירין כלומר שיוכל בעל להפר ולאחר מיכן [נודע לו שיוכל להפר] יפר ולא אמרינן הרי שמע זה כמה ימים דהא לא הוי שמיעה כיון שלא היה יודע שיכול להפר:

    יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר גמור ר"מ אמר לא יפר - דלא קרינא ביה ביום שמעו הואיל והיה יודע שיש הפרה וחכמים אומרים יפר הואיל וטעה בנדר לא הוי שמיעה:

    בלא ראות לרבות סומא אלמא ר"מ בתר סברא אזיל ולא בתר ריהטא דקרא דמשמעותיה בבר ראיה ולא בסומא שאי אפשר לראות ואפילו הכי מרבה ליה דסוף סוף : אין רואהו וגולה ואם כן ברישא דמתניתין נמי אמאי מפר נהי דאינו יודע שיש מפירין סוף סוף הרי שמע ולא הפר והרי שמע והחריש קרינא ביה ומשני התם מעניניה דקרא גבי רוצח כו' - השתא מפרש טעמא דרבי יהודה וטעמא דרבי מאיר:

    Tosafot on Nedarim 87b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    מתני' יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירין פירוש שביום שמעו החריש לה כסבור שאין הבעל יכול להפר נדרי אשתו כלל וטוען כי לפי זה החריש לה. הרי זה יכול להפר ביום שידע שיכול להפר שזהו יום שמוע לו:

    יודע אני שיש מפירין כלומר שהבעל מפר נדרי אשתו או האב נדרי בתו אבל איני יודע שזה נדר כלומר שהיה נדר זה מהנדרים שהבעל מפר או שיהא זה צריך הפרה כלל ר' מאיר אומר לא יפר עכשיו לאחר יום שמוע כיוך שביום שמועה ידע שיש מפירין הוי ליה למיזל לגבי חכם דמקצת ידיעה ככל ידיעה וחכמים אומרים יפר דשמועה קמייתא לא הויא שמיעה:

    Ritva on Nedarim 87b · Sefaria · Edition: Vilna, 1884 · unknown

    Meiri

    שבועת הפקדון אם היו חמשה תובעין אותו והוא אמר שבועה שאין לכם בידי כלום ואחר כך הודה אינו חייב אלא חטאת אחת אבל אם אמר שבועה שאין לך בידי לא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת ואע"פ שלא אמר שבועה לכל אחד ואחד כמו שביארנו במקומו ואם כן משנתנו שלא דנה את הנדר לשני נדרים בתאנים וענבים עד שתאמר קונם בכל אחת מהן או שתאמר בכל אחת שאני טועמת לדעת רבי שמעון נאמרה שאמר לענין שבועה עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד ואין הלכה כמותו שאף בזו כל שאמרה תאנים וענבים פרטא הוי אלא שלענין פסק הפרט והכלל דין אחד להם לענין זה כמו שביארנו במשנה:

    Meiri on Nedarim 87b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא מתניתין רבי שמעון היא כצ"ל:

    בר"ש דף נמחק גמרא לענבים הס"ד:

    ואחר כך מ"ה קונם כצ"ל לאוין הס"ד ונרשם גמרא כולו הס"ד ואחר כך מ"ה ולרבי עקיבא ורבי ישמעאל כצ"ל יפרנו מי הד"א:

    בד"ה זו כו' עקיבא דתרוייהו כצ"ל:

    בד"ה רבי מאיר כו' טעמא אי נדר כצ"ל שמיעה ככל שמיעה כצ"ל:

    בד"ה וחכמים אומרים אינה ככל כצ"ל בד"ה ורמינהי [כו'] לקול הברה כצ"ל:

    ברא"ש לקיים אבל ידע כצ"ל והשאר נמחק:

    ר"ן איתקוש הס"ד:

    3 more comments on this page.

    Chidushei Halachot on Nedarim 87b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    גמרא ולרבי עקיבא מקיש להו אהדדי מה קימה אפילו מקצתו קיים כלו אף הפרה אם הפר מקצתו הפר כולו. והיינו דאמרינן בכל מקום עד שבא רבי עקיבא ולמד נדר שהותר מקצתו הותר כולו והכא במתניתין שנה משנה ראשונה ולא לענין סתמא. אבל חכמים אומרים וכו' רבי יוחנן קבל מרבותיו. ויש כאן שלש מחלוקות והני רבנן סברי אם הפר למקצת לא הפר כלל והוא הדין בשאלה לחכם רבי ישמעאל אומר מה שהפר הפר והשאר קיים והיינו רבנן דלעיל דאם הייתי יודע שאבא ביניכם רבי עקיבא סובר הופר כולו אף הקמה מה שקיים לא קיים ולאחר כן יכול להפר כל הנדרים בו ביום ובהא רבנן המחמירין מקילין טפי. הרא"ם ז"ל.

    אף הקמה מה שקיים לא קיים דלהכי כתבו אצל הפרה שלא תדרוש ממנו שיקימנו אלא תאמר אורחיה דקרא הוא. שטה. ואנן קיימא לן כרבנן דבהקמה מה שקיים קיים ובהפרה מה שהפר מופר. לא נתברר לי הטעם מפני מה אמרינן בהפרה שאם הפר מקצתו ולא הפר כולו ובהתרת חכם אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו. אם לא נאמר דסבירא להו לחכמים ולרבי עקיבא דחכם עוקר הנדר מעיקרו מאחר שאומר לו אדעתא דהכי מי נדרת ומאחר שעיקר הנדר נעקר משורשו שוב אין לו עמידה כלל ובעל מיגז גייז וחותכו משעת ההפרה ואילך אבל מעקר לא עקר. ומיהו אם נאמר כן יקשה לן הלכתא אהלכתא דבמסכת נזיר בפרק מי שאמר ראשון גם בשני משמע בהדיא דבעל מעקר עקר לגמרי כי לא נוכל לתרץ בריתא דהאשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואחר כך הפר לה בעלה אם לא נאמר כן. וגם הרמב"ם ז"ל בהלכות נדרים פי"ב בתחלתו כתב דאב ובעל עוקרים הנדר מעיקרו על כן צריך עיון לטעם זה. הרי"ץ ז"ל. תניא חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם חומר בהקם שהשתיקה מקיימת ואין השתיקה מבטלת כלומר אם שתק ביום שמעו הרי הוא כאלו קיים את הנדר אבל אין שתיקתו מבטלת את הנדר אלא אם כן הפר לה בפירוש. קיים בלבו קיים כלומר אף על פי שלא שמעה היא הקמתו דהא דקאמר בלבו לאו דוקא. הפר בלבו אינו מופר פירוש עד שיפר בפירוש. קיים אינו יכול להפר פירוש אפילו ביום שומעו. הפר אינו יכול לקיים פירוש דכיון שהופר הופר. אשכחן חומר בהקם פירוש דהיינו שהשתיקה מקיימת ואין השתיקה מבטלת וכן קיים בלבו קיים והפר בלבו אינו מופר. חומר בהפר מאי היא אמר רבי יוחנן נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר פירוש שאם הקים לה ביום שמעו ונשאל לחכם על הקמתו הרי הוא כאלו לא הקים לה ויכול להפר לה. ומיהו דוקא דנשאל על הקמתו ביום ההקמה ובו ביום הפר לה דאלו לאחר יום ההקמה נשאל ההקמה אף על פי שהפר לה ביום ההקמה לא עשה כלום. הגע עצמך שלא הקים ולא נשאל הרי מכל מקום לא הפר ביום שמעו. מיהו אם ביום שמיעה הקים ובו ביום הפר אחר שהקים ואחר כך נשאל על הקמתו בין באותו יום בין ביום אחר מסתברא שהנדר מופר שהרי חכם עוקר את ההקם למפרע וכאלו לא הקים דמי והרי הפר בו ביום. בעי רבא קיים ליכי קיים ליכי פירוש שכפל לה ההקמה ונשאל על ההקמה ראשונה מהו כלומר מי אמרינן הרי נעקרה הראשונה לגמרי וחלה שנייה עליו דחייב דפשיטא ליה דאם לא נשאל על ההקמה ועברה על נדר אינה לוקה אלא אחת דאין נדר חל על נדר כי היכי דאין שבועה חלה על שבועה תא שמע דאמר רבה אם נשאל על הראשונה שנייה חלה עליו. וכתב רבינו ז"ל והיכא דאמר לה קיים ליכי שעה פירוש ובלאחר שעה לא קאמר לה ולא מידי. ולא עוד אלא אפילו לא אמר לה קיים ליכי כלל אלא אמר לה מופר ליכי לאחר שעה כמאן דקיימיה שעה הוא. פירוש רכיון דאמר לה מופר ליכי לאחר שעה מכלל רקודם אותה שעה קיימו וכיון דקיימו קיימו ולא מצי מפר לעולם. הרנב"י ז"ל בפירושו להלכות נדרים הרמב"ן ז"ל. מתניתין יודע אני שיש נדרים אמר הבעל או האב יודע אני ממה שנודרת אשתי או בתי שהם נדרים וצריכים התר. אבל איני יודע אם יש מפירין איני יודע שנתנה לי תורה רשות להפר. יפר יכול להפר דחשבינן ליה שמיעה. ומשמע נמי יפר צריך להפר היום ולא יוכל להפר למחר ואף על גב דהוי כשותק על מנת למקט שהרי אינו שותק משום שרוצה לקיים אלא משום שסבור שאינו יכול להפר. ומהאי טעמא אקשינן לעיל מינה בשילהי נערה לרב חסדא דאמר השותק על מנת למקט מיפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים. ואני פירשתי ענין אחר דמקשי לרב חסדא. ופירשתי משנה זאת בענין אחר ואי איפשי בו דורמינהי דגמרא דשמע' לא אתי שפיר אההוא פירושא. יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר שצריך היתר רבי מאיר אומר לא יפר אינו יכול להפר דחשבינן ליה שומע וצריך להפר היום. לפי זה הפירוש יש לתמוה היאך איתותב רב חסדא דמניין לנו דיפר צריך להפר היום קאמר. וי"ל מאחר דחשבינן ליה שומע כמו שידע שזה נדר חשבינן ליה לכל מילי. שטה.

    יודע אני שיש נדרים וצריך לנודר לקיימו אבל אינו יודע שיש מפירין לזה הדבר עם הארץ הוא. רבי מאיר אומר לא יפר כלומר לא תועיל הפרה שלו דמקצת ידיעה אינה מועלת להפרה כיון שאינו יודע כל ידיעה דודאי צריך הפרה. וחכמים אומרים יפר סבירא להו מקצת ידיעה ככל ידיעה ואם לא היפר באותו היום שוב אינו יכול להפר. ושמא גם רבי מאיר מודה בהא דבמקצת ידיעה הוי קיום ואם לא היפר באותו היום שוב אינו יכול להפר כשיהיה לו כל הידיעה או שמא כיון דלענין הפרה לא חשיבא ידיעה הוא הדין לענין קיום ולכשידע יפר ומיהו אמר יודע אני שהוא נדר ועבר היום הרי הוא מקויים ודאי. הרא"ם ז"ל. גמרא למימרא דרבי מאיר שני ליה בין שגגה לשגגה שאם שגג בהפרה יכול להפר כשידע ואם שגג בנדר לבד לא חשבינן ליה שוגג הואיל והוה ליה ידיעה בהפרה ורבנן לא שני להו כי הכל חשוב להם שגגה ומקצת הידיעה שיש שם לא חשיבא ידיעה כלל ומשום הכי הוה ליה למימר בדברי רבי מאיר שני ליה בין ידיעה לידיעה כי אין עקר כאן אלא הידיעה לא השגגה אלא משום דבעי לאקשויי מענין שגגה נקט הכי דמכל מקום תרוייהו איתנהו תמן כי שגגה יש במקצת הדבר וידיעה במקצת. ויש ספרים שכתוב בהם למימרא דשני ליה לרבי מאיר בין ידיעה לידיעה. ונכון הוא לגרוס כמו שאמרנו מן הטעם שאמרנו. בלא ראות פרט לסומא דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר לרבות את הסומא. לרבי יהודה משמע ליה בלא ראות שישנו בכלל ראיה לא שבמיתה זו לא ראה. ולרבי מאיר משמע ליה מקרא כי לכל אדם שאינו רואה בא לחייב גלות הן שיהיה בחסרון ראיית הלב הן בחסרון ראיית העינים ומדקא ממעט סומא מכלל דמפליג בין שגגה זו לשאר שגגות ורבי מאיר דמרבה ליה לא קא מפליג כלל. וקשה דרבי מאיר אדרבי מאיר ורבי יהודה לדרבי יהודה כי מסתמא רבנן דמתניתין היינו רבי יהודה בר מחלוקתו דרבי מאיר. הרי"ץ ז"ל.

    ורמינהי וכו' ככתוב בהר"ן ז"ל לפירושא קמא. ענין אחר חכמים דמתניתין דהוא רבי יהודה דייקי ושמע אביה את נדרה אף על גב דלא ידע כל דינו של נדר דלא ידע להפר אפילו הכי מצי מיפר לה מדכתיב ושמע והכא קאמר רבי יהודה בלא ראות פרט לסומא ולא דייק בלא דאי דייק היה לו לחייב את הסומא דאדרבה בלא ראות משמע אפילו אותו שאינו רואה דהיינו סומא דאם הרג בשוגג היה לו לחייב וכן רבי מאיר כאן דייק בלא ראות ומחייב אפילו סומא דמשמע סומא שאינו רואה ומתניתין לא דייק ושמע דמשמע על אותה שמיעה יכול להפר ולא דייק ליה הכי. ובין לפירוש זה בין לפירוש ראשון התלמוד טועה בפירושה של ברייתא. מיהו אין לפרש כפירוש אחרון דפירש בלא ראות משמע אפילו סומא שאינו רואה דדבר פשוט הוא ובהכא ובמכות דבלא ראות משמעותיה (דבאדם פותה ורואה) אמר המגיה נראה לי דצריך לומר: דבאדם שהוא רואה מיירי. הרא"ם ז"ל.

    ורמינהי בלא ראות לענין גלות כתיב פרט לסומא דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר לרבות את הסומא. כסבור מקשה דלאו בקראי פליגי אלא בסברא פליגי והכי פירושו בלא ראות שהכהו המכה בלא ראות פרט לסומא פירוש (נפרש) למעט הסומא מדין גלות זה וטעמא דחשיב ליה רבי יהודה כאונס. רבי מאיר אומר לרבות את הסומא פירוש יש לנו לרבות סומא בדין גלות ולא חשבינן ליה כאונס אלא כשאר שוגגין ומתניתין בשאינו יודע שזה נדר כשגגת סומא המכה חשבינן ליה. ורבי מאיר דלא חשיבא ליה אנוס אם כן במתניתין דינו ביודע ושומע אמר המגיה אולי צריך לומר: ולרבי יהודה. מהשמטה יש לנו לחושבו במשנתינו כלא שומע ואמאי קאמרי רבנן דהיינו רבי יהודה בר פלוגתיה דרבי מאיר דיפר דחשיב ליה שומע. ומתרץ אמר רבא הכא מענייניה דקרא לאו בסברא פליגי אלא בקראי פליגי והכא בנדרים מענייניה דקרא סובר רבי מאיר שאין לנו לחושבו שומע אלא אם יודע שזה נדר. שטה.

    ורמינהי בלא ראות וכו' אדרבי מאיר קא מקשה וארישא דמתניתין דקתני יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירין יפר דאלמא מקצת ידיעה אינה ככל הידיעה לכולי עלמא והכא קא מרבי רבי מאיר סומא דאלמא לדידיה מקצת ידיעה ככל ידיעה אבל מסיפא דמתניתין דקתני יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר רבי מאיר אומר לא יפר לא קא מקשה לרבי מאיר דרישא ולומר דבסיפא משמע דאית ליה לרבי מאיר דמקצת ידיעה ככל ידיעה דטעמא דסיפא משום דכיון שהוא יודע שיש מפירין הרי יש כאן שמיעה גמורה ואף על פי שאינו יודע בזה ממש לית לן בה דהא מכל מקום יודע הוא בכולה מילתא כלומר שיש נדרים ויש מפירין. הרשב"א ז"ל.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 87b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Gilyon HaShas

    בהר"ן ד"ה אבל חכמים אומרים אלמא וכו'. עיין בר"ן לעיל דף פב ע"ב ד"ה ור"א אר"י:

    Gilyon HaShas on Nedarim 87b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 87, Amud Bet, about 136 words in 5 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 5 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 144 words

      Opens “הפר לתאנים אינו מופר עד שיפר אף…”

      Named: רבי ישמעאל, רבי עקיבא.

    2. Segment 230 words

      Opens “אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי…”

      Named: רבי יוחנן, רבי ישמעאל, אבא.

    3. Segment 316 words

      Opens “אמרה ״קונם תאנה״, אמר רבא: מתני' רבי…”

      Named: רבי שמעון, רבא.

    4. Segment 428 words

      Opens “מתני׳ יודע אני שיש נדרים אבל איני…”

    5. Segment 518 words

      Opens “גמ׳ ורמינהו (במדבר לה, כג) בלא ראות…”

      Named: רבי יהודה, רבי מאיר.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Nedarim 87b · Segment 1 — “…אף לענבים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: הרי…

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Nedarim 87b · Segment 1 — “…דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: הרי הוא אומר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 87b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026