Talmud Builders

    Nedarim 53b

    Back to index

    English translation — Nedarim 53b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1They taught that if he takes the vow in the Sabbatical Year he is permitted to eat garden vegetables only if he is in a place where people do not bring vegetables from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. However, in a place where people bring vegetables from outside of Eretz Yisrael, where the halakhot of the Sabbatical Year do not apply, to Eretz Yisrael, he is prohibited from eating garden vegetables as well, as they are widely available, and therefore included in the unspecified word vegetable.

    2The Gemara comments that this distinction is like a dispute between tanna’im cited in a baraita : One may not bring vegetables from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. Rabbi Ḥananya ben Gamliel says: One may bring vegetables from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. The Gemara asks: What is the reason of the one who said that one may not bring vegetables from outside of Eretz Yisrael? Rabbi Yirmeya said: It is because a clod of earth might be brought with the vegetables to Eretz Yisrael. Earth from outside of Eretz Yisrael is ritually impure, and bringing it to Eretz Yisrael would spread ritual impurity in the land.

    3MISHNA: One who vows that cabbage is forbidden to him is prohibited from eating ispargus , as that is a type of cabbage. However, one who vows that ispargus is forbidden to him is permitted to eat cabbage.

    4One who vows that pounded beans are forbidden to him is prohibited from eating pounded bean stew [ mikpa ]. However, Rabbi Yosei rules that he is permitted to eat it. One who vows that pounded bean stew is forbidden to him is permitted to eat pounded beans according to all opinions. One who vows that stew is forbidden to him is prohibited from eating the garlic of the stew. However, Rabbi Yosei rules that he is permitted to eat the garlic. One who vows that garlic is forbidden to him is permitted to eat stew.

    5One who vows that lentils are forbidden to him is prohibited from eating ashishim , a dish made from lentils. However, Rabbi Yosei permits it. It is agreed by all opinions that one who vows that ashishim is forbidden to him is permitted to eat lentils.

    6If one says: Ḥitta , wheat in singular form, or ḥittim , wheat in plural form, are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from eating wheat, whether as flour or bread. If one says: Pounded bean or pounded beans are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from eating them, whether raw or cooked. Rabbi Yehuda says that if one says: Pounded bean or ḥitta is konam for me, and for that reason I will not taste them, he is permitted to chew them raw, as that is not the normal way to eat them, and therefore was not included in the intention of the vow.

    7GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Gamliel says that if one vows: Ḥitta is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating baked wheat, i.e., baked wheat bread, but he is permitted to chew wheat grains. If one says: Ḥittim are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from chewing wheat grains but is permitted to bake them, as this term is referring to grains of wheat. If one says: Ḥitta or ḥittin are konam for me, and for that reason I will not taste them ,he is prohibited both from chewing wheat grains and from baking wheat bread.

    8Similarly, if one says: Pounded bean is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from cooking pounded bean, i.e., from eating a dish of cooked pounded beans, as that is what the word pounded bean commonly means, but he is permitted to chew raw pounded beans. If one says: Pounded beans are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from chewing pounded beans but is permitted to cook them. If one says: Pounded bean or pounded beans are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from both cooking and chewing pounded beans.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    (גמ') לא שנודשביעית מותר בירקות הגינה אלא במקום שאין מביאין ירק מח"ל דכיון שאין מביאין ודאי לא נדר אלא מאותם שמסתפקים שם היינו מירקות השדה ולהכי מותר בשל גינה:

    אבל במקום שמביאין כו' אסוראף בירקות הגינה הואיל ורגילין לאכול שם בין ירקות השדה בין ירקות הגינה דודאי אדעתא דהכי נדר:

    כתנאי כו'לדעתא דמ"ד אין מביאין ירקות כו' לדידיה מותר בירקות גינה ואסור בירקות שדה דכיון דאין מביאין לאו עליה נדר ולמ"ד מביאין אסור אף בירקות גינה:

    משום גוששמא יש מעפר חוצה לארץ בעיקרייהו וטמא משום ספק מת:

    מתני' אסור באיספרגוסדהוי בכלל כרוב דמין כרוב הוא:

    מותר בכרובדאין כרוב בכלל איספרגוס:

    אסור במקפהשל גריסין:

    מותר בגריסיןד"ה דאין גריסין בכלל מקפה:

    מן המקפהשל גריסין:

    אסור בשוםשנותנים ממנו בקדרה דהיינו בכלל מקפה:

    ר' יוסי מתירדקסבר אין מקפה בכלל גריסין:

    אסור בשוםשל מקפה:

    מותר במקפהדאין מקפה בכלל שום:

    אסור באשישיםבפת שמעורב בו קמח עדשים דיש בכלל עדשים אשישים:

    ומן אשישים כו'דברי הכל היא:

    ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאגי טועם מותר לכוסחטה וגריס סתם דלא אמר חטה חטין גריס גריסין דקסבר [ר"י גריס או חטה] מבושלים משמע חיין לא משמע ור' יהודה לא פליג עליה דתנא קמא:

    גמ' אסור לאפותדאדעתא דהכי אמר חטה כדי לאפות דחטה גרגיר א' משמע ומגרגיר לא קאמר:

    חטיןמשמע חיין:

    גריסמשמע מבושל:

    גריסיןמשמע נמי חיין:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 53 עמוד ב

    1לא שנו אלא במקום שאין מביאין ירק מחוצה לארץ לארץ. אבל במקום שמביאין ירק מחוצה לארץ לארץ אסור.

    2כתנאי: אין מביאין ירק מן חוצה לארץ לארץ, רבי חנניה בן גמליאל אומר: מביאין ירק מחוצה לארץ לארץ. מ"ט דמאן דאמר אין מביאין? אמר רבי ירמיה: משום גוש.

    Mishna

    3מן הכרוב אסור באיספרגוס, מן האיספרגוס מותר בכרוב.

    4מן הגריסין אסור במקפה, ורבי יוסי מתיר. מן המקפה מותר בגריסין. מן המקפה אסור בשום, ור' יוסי מתיר. מן השום מותר במקפה.

    5מן העדשים אסור באשישים, ר' יוסי מתיר. מן האשישים מותר בעדשים.

    6״חטה חטין שאני טועם״ אסור בהן בין קמח בין הפת. ״גריס גריסין שאני טועם״ אסור בהן בין חיין בין מבושלין. רבי יהודה אומר: ״קונם גריס או חטה שאני טועם״ מותר לכוס חיים.

    Gemara

    7תניא ר' שמעון בן גמליאל אומר: ״חטה שאני טועם״ אסור לאפות ומותר לכוס. ״חטים שאני טועם״ אסור לכוס ומותר לאפות. ״חטה חטין שאני טועם״ אסור בין לכוס בין לאפות.

    8״גריס שאני טועם״ אסור לבשל ומותר לכוס. ״גריסין שאני טועם״ אסור לכוס ומותר לבשל. ״גריס גריסין שאני טועם״ אסור בין לבשל בין לכוס.

    9הדרן עלך הנודר מן מבושל׃

    Tosafot

    לא שנו דבשביעית מותר בירקות גינה משום דלא שכיחי שיאכלו ירקות גינה אלא במקום שאין מביאין כו' אבל במקום שמביאין שכיח הוא ירקי גינה ונתכוין לאסור ירקי גינה בשביעית:

    משום גושדדרך הירק להיות גוש תלוי בו וגזרו על גוש ארץ העמים:

    איספרגוס מין כרוב הוא ובכלל כרוב הוא:

    מן האיספרגוס מותר בכרובדשאר כרוב אינם קרויין איספרגוס:

    מן הגריסין אסור במקפה של גריסיןשנקראת גריסין אף כשהן בתבשיל אבל מן המקפה מותר בגריסין יבשין דלא תימא דכי נדר במקפה מן הראוי למקפה קאמר והיינו גריסין ולרבנן איצטריך דאע"ג דאסרי שום כשנדר במקפה הכא מודו:

    מן השום מותר במקפהדלא נתכוון אלא לשום יבש:

    מן האשישיםפי' פסולת עדשים מותר בעדשים שאין העדשים נקראין אשישין מן העדשים אסור באשישים שהם נקראים על שם העדשים ור"י מתיר דסבר דאינם בכלל עדשים:

    חטה חטין שאני טועם אסור בין בחטין בין בפתדחיטה משמע לאפות ומיהו בברייתא בגמ' גרסינן איפכא ושמא טוב לפרש הכא חטה או חיטים גריס או גריסין אסור בין חיין בין מבושלין ורבי שמעין ורבי יהודה מחלקין בין חטה לחטין גריס גריסין כדמפרש גבי חטה חטין רבי יהודה אמר קונם גריס או חטה שאני טועם מותרין לכוס חיין דחטה וגריס משתמעי מבושלין:

    רבי יהודה אומר גריס או חטה שאני טועם מותר לכוס חייםמדקאמר חטה וגריס סתם ולא אמר (חטה) חטין גריסין קסבר [חטה גריס] מבושלין משמע חיין לא משמע:

    חטה שאני טועם מותר לאפותדחטה לא משמע אלא חיין חטין משמע לאפות ורבי שמעון ורבי יהודה לא פליגי דלתרוייהו גריס חטה מבושלין משמע ולא חיין גריסין חטין משמע חיין אבל לא מבושלים:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    מתני' מן המקפה מותר בגריסיןירושלמי והוא שיהא רובן גריסין.

    חטה שאני טועם אסור לאפותפי' אסור בפת חטה, ירושלמי ואתמר כן א"ר יוסי כן אורחיה דבר נשא חמי פיתא נקיה ומימר ברוך דברא חטתא.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 53b

    Nedarim 53b. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 178 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    (גמ') לא שנו דשביעית מותר בירקות הגינה אלא במקום שאין מביאין ירק מח"ל דכיון שאין מביאין ודאי לא נדר אלא מאותם שמסתפקים שם היינו מירקות השדה ולהכי מותר בשל גינה:

    אבל במקום שמביאין כו' אסור אף בירקות הגינה הואיל ורגילין לאכול שם בין ירקות השדה בין ירקות הגינה דודאי אדעתא דהכי נדר:

    כתנאי כו' לדעתא דמ"ד אין מביאין ירקות כו' לדידיה מותר בירקות גינה ואסור בירקות שדה דכיון דאין מביאין לאו עליה נדר ולמ"ד מביאין אסור אף בירקות גינה:

    משום גוש שמא יש מעפר חוצה לארץ בעיקרייהו וטמא משום ספק מת:

    מתני' אסור באיספרגוס דהוי בכלל כרוב דמין כרוב הוא:

    מותר בכרוב דאין כרוב בכלל איספרגוס:

    אסור במקפה של גריסין:

    מותר בגריסין ד"ה דאין גריסין בכלל מקפה:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    לא שנו דבשביעית מותר בירקות גינה משום דלא שכיחי שיאכלו ירקות גינה אלא במקום שאין מביאין כו' אבל במקום שמביאין שכיח הוא ירקי גינה ונתכוין לאסור ירקי גינה בשביעית:

    משום גוש דדרך הירק להיות גוש תלוי בו וגזרו על גוש ארץ העמים:

    איספרגוס מין כרוב הוא ובכלל כרוב הוא:

    מן האיספרגוס מותר בכרוב דשאר כרוב אינם קרויין איספרגוס:

    מן הגריסין אסור במקפה של גריסין שנקראת גריסין אף כשהן בתבשיל אבל מן המקפה מותר בגריסין יבשין דלא תימא דכי נדר במקפה מן הראוי למקפה קאמר והיינו גריסין ולרבנן איצטריך דאע"ג דאסרי שום כשנדר במקפה הכא מודו:

    מן השום מותר במקפה דלא נתכוון אלא לשום יבש:

    מן האשישים פי' פסולת עדשים מותר בעדשים שאין העדשים נקראין אשישין מן העדשים אסור באשישים שהם נקראים על שם העדשים ור"י מתיר דסבר דאינם בכלל עדשים:

    חטה חטין שאני טועם אסור בין בחטין בין בפת דחיטה משמע לאפות ומיהו בברייתא בגמ' גרסינן איפכא ושמא טוב לפרש הכא חטה או חיטים גריס או גריסין אסור בין חיין בין מבושלין ורבי שמעין ורבי יהודה מחלקין בין חטה לחטין גריס גריסין כדמפרש גבי חטה חטין רבי יהודה אמר קונם גריס או חטה שאני טועם מותרין לכוס חיין דחטה וגריס משתמעי מבושלין:

    2 more comments on this page.

    Tosafot on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    מתני' מן המקפה מותר בגריסין ירושלמי והוא שיהא רובן גריסין.

    חטה שאני טועם אסור לאפות פי' אסור בפת חטה, ירושלמי ואתמר כן א"ר יוסי כן אורחיה דבר נשא חמי פיתא נקיה ומימר ברוך דברא חטתא.

    Rashba on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    מתני' מן הכרוב אסור באספרגוס פי' מין כרוב הוא: מן האספרגוס מותר בכרוב בגריסין אסור במקפה והוא תבשיל של גריסין עבה ור' יוסי מתיר דקסבר גריסין כשהן חיין משמע דאידך מקפה מקרי וכן נקרא מקפה כל מאכל עבה של ירקות וכיוצא בו ולהכי אמרינן בירושלמי [הלכה ט] דלא אסר ת"ק אלא בדהוי רובא גריסין דהוי להו גריסין עיקר:

    מן המקפה מותר בגריסין מן המקפה אסור בשום פי' שאף ראשי שומים שנותנין בקדרה שלמקפה בכלל מקפה: ור' יוסי מתיר בשומין שבה. דבשומין בעלמא אפילו רבנן מודו שהוא מותר: מן השום מותר במקפה אע"פ שנוהגין לתת בה ראשי שומים אין אסור אלא בשומין שבה בלחוד כשאר שומין דעלמא:

    מן העדשים אסור באשישין והוא נזיד של עדשין ורבי יוסי מתיר:

    מן (ב) העדשין מותר באשישין כשהן חיין:

    ירושלמי ר' יוסי אזל לגבי (דוסא) [ר' יסא] וכו' על דעתיה דרבי יוסי הנודר מן היין מותר בקונדיטון:

    חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין פת פי' (א) כדאמרינן להו תרוייהו אבל הנודר מן החטים אסור לאפות ומותר לכוס כדלקמן וכדפרישנא גבי דג דגים וכן גריס גריסין שאני טועם אסור בהן בין חיים בין מבושלים כדאמר תרוייהו אבל גריס לחוד אסיר לבשל ומותר לכוס גריסין אסור לכוס ומותר לבשל ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני טועם מותר לכוס חיין פי' ולא בא רבי יהודה אלא לפרש:

    תניא רשב"א אומר חטים שאני טועם אסור לכוס ומותר לאפות פי' ומותר לאכול בפת אפויה: חטה שאני טועם מותר לכוס ואסור לאפות פי' מותר בחטה וקמח של חטים לכוס ואסור בפת אפויה שלו:

    חטה חטים שאני טועם וכו' והלכתא כרשב"א דלפרושי דברי חכמים אתא:

    1 more comments on this page.

    Ritva on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna, 1884 · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    רש"י בד"ה כתנאי כו' אף בירקות גינה כצ"ל:

    בד"ה מותר כו' זה הדבור כולו נמחק גריסין הס"ד הכל היא הס"ד קאמר הס"ד חיין הס"ד מבושל הס"ד:

    בד"ה גריסין כו' משמע כצ"ל:

    ברא"ש דוקא הס"ד אחר הוא הס"ד:

    ר"ן מזה הס"ד:

    בד"ה משום כו' חששא דגוש כצ"ל משמע לכוס הד"א:

    Chidushei Halachot on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    כתנאי כלומר זה שאני אומר שיש מקומות בארץ ישראל שמביאין להן ירק מחוצה לארץ אינו אליבא דכולי עלמא כי אם אליבא דרבי חנינא בן גמליאל אבל לרבנן דפליגי עליה אין מביאין כלל. הרי"ץ ז"ל. מתניתין מן הגריסין אסור במקפה פירוש אסור בגריסין הרגילין לינתן במקפה שלא כל הגריסין ראויין למקפה וכולהו מיקרו גריסין ורבי יהודה מתיר דקסבר גריסין שרגילין לינתן במקפה אינן בכלל גריסין סתם. שטה. מן הגריסין אסור במקפה כלומר בגריסין הרגילין לינתן במקפה דאף על גב דאיכא מינין אחרים עיקר המקפה הן הגריסין ולפעמים קורין אותה גריסין רבי יוסי מתיר דבאתריה קרויה מקפה ולא על שם גריסין כלל כדמפרש בגמרא גבי חלב וקם. אי נמי בכל אתרא סבר נמי רבי יוסי דאין למקפה שם גריסין כלל. מן המקפה מותר בגריסין לכולי עלמא דגריסין לבד לא מיקרו מקפה. הרא"ם ז"ל. והרנב"י ז"ל כתב וז"ל: מן הגריסין אסור במקפה פירוש תבשיל של גריסין דלא תימא דלא נדר אלא מן הגריסין כשהן חיין קא משמע לן דאף בתבשיל שלהם אסור. ורבי יוסי מתיר פירוש במקפה שלהן דקא סלקא דעתין גריסין כשהן חיין משמע ולת"ק דאסר מקפה שלהן דוקא שיהא רוב המקפה של גריסין. וכן הוא בירושלמי. מן המקפה פירוש שנדר בפירוש מן המקפה מותר בגריסין כלומר שהן חיין דאין לשון מקפה אלא על התבשיל שלהם. עד כאן. מן המקפה אסור בשום פירוש סתם מקפה היא מקפה של גריסין ועיקר אותו תבשיל הוא על ידי שומין הילכך זה שנדר כמו שאסור במקפה גופה כך אסור בראשי שומין שבה. ורבי יוסי מתיר פירוש בשומין שבה. לישנא אחרינא דהכי קאמר מן המקפה אסור בשומין אף על פי שאין במקפה דהוה ליה כאלו נדר ממה שעושין מקפה דהיינו שומין. רבי יוסי מתיר בשומין שאינן במקפה שלא נתכוון אלא למקפה עצמה ולשומין שבתוכה. מן השום מותר במקפה פירוש שלא נדר אלא מן השום שבה ולא לתבשיל נתכוון דאם כן לימא מקפה. לישנא אחרינא מותר במקפה ואפילו בשומין שבה דלא נדר אלא משומין דעלמא ולא משומין שבמקפה דאם כן לימא מקפה ואף על פי שאסור בשומין דעלמא מותר בשומין שבמקפה דהוה ליה כמי שנדר מן היין שמותר בתבשיל שיש בו טעם יין. מן העדשים אסור באשישים פירוש נזיד עדשים. ורבי יוסי מתיר פירוש דלא משמע ליה אלא העדשים כשהן חיין. מן האשישים מותר בעדשים פירוש שהרי פירש דמן התבשיל נדר. ירושלמי רבי יוסי אזל לגבי רבי יסא דאשתמ' ואפיק קמוי טלופחין מקליין וטחינן ומגבלן בדבש ומטגנן אמר ליה אינון אשישין שאמרו חכמים. והתם נמי אתמר על דעתיה דרבי יוסי הנודר מן היין מותר בקונדיטון כלומר כי היכי דאמר דנודר מן העדשים מותר בתבשיל שלהם דהיינו אשישים. וכתב רבינו ושמע מינה דלרבנן אסור בקונדיטון כלומר כי היכי דאמרי בנודר מן העדשים אסור באשישים. הרנב"י ז"ל.

    מן המקפה אסור בשום דמן המקפה משמע הראוי למקפה ושום ראוי למקפה ורבי יוסי מתיר סתם שום לאו למקפה קאי. מן העדשים אסור באשישים אשישים היינו פסולת עדשים כמו קם לגבי חלב. ורבי יוסי מתיר דקסבר פסולת עדשים לא הוי בכלל עדשים. ובגמרא מקשינן דרבי יוסי אדרבי יוסי. שטה.

    גמרא תניא (רשב"א) רשב"ג אומר חטה שאני טועם אסור לאפות ומותר לכוס פירוש לאפות לאו דוקא אלא כלומר אסור בפת אפויה של חטה. חטים שאני טועם אסור לכוס ומותר לאפות. כלומר מותר בפת אפויה של חטה. הרנב"י ז"ל. סליק פרק הנודר מן המבושל הנודר מן הירק פרק שביעי

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 53, Amud Bet, about 178 words in 9 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 9 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “לא שנו אלא במקום שאין מביאין ירק…”

    2. Segment 228 words

      Opens “כתנאי: אין מביאין ירק מן חוצה לארץ…”

      Named: רבי חנניה, רבי ירמיה.

    3. Segment 39 words

      Opens “מתני׳ מן הכרוב אסור באיספרגוס, מן האיספרגוס…”

    4. Segment 422 words

      Opens “מן הגריסין אסור במקפה, ורבי יוסי מתיר.…”

      Named: רבי יוסי.

    5. Segment 511 words

      Opens “מן העדשים אסור באשישים, ר' יוסי מתיר.…”

    6. Segment 632 words

      Opens “״חטה חטין שאני טועם״ אסור בהן בין…”

      Named: רבי יהודה.

    7. Segment 730 words

      Opens “גמ׳ תניא ר' שמעון בן גמליאל אומר:…”

    8. Segment 823 words

      Opens “״גריס שאני טועם״ אסור לבשל ומותר לכוס.…”

    9. Segment 95 words

      Opens “הדרן עלך הנודר מן מבושל…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 53b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026