Talmud Builders

    Nedarim 62b

    Back to index

    English translation — Nedarim 62b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1To open the Torah reading first, to recite a blessing first, and to take a fine portion first. When portions are distributed equally, a priest can choose his share first. The verse with regard to the sons of David proves that the same halakha applies to Torah scholars.

    2Furthermore, Rava said: It is permitted for a Torah scholar to say: I will not pay the head tax [ karga ], as it is written that the king of Persia wrote to Ezra, with regard to the priests, the Levites, and others who worked in the Temple: “It shall not be lawful to impose minda , belo , and halakh upon them” (Ezra 7:24). And Rabbi Yehuda said: Minda ; this is the king’s portion. Belo ; this is the money of the head tax. And halakh ; this is arnona , a levy on people and their animals to perform physical labor in the service of the ruling authority. Since a Torah scholar is considered equivalent to a priest, as he is also dedicated to a sacred task, this exemption applies to him as well.

    3And Rava said further: It is permitted for a Torah scholar to say: I am a servant of the priests of fire worship and therefore I will not pay the head tax. Rava maintains that a scholar may issue a statement of this kind in a place where the priests of fire-worshippers are exempt from the head tax, because he actually is declaring himself a servant of God, who is referred to as “a devouring fire” (Deuteronomy 4:24). What is the reason that he is allowed to make this statement? He is saying it merely in order to chase a lion away from him, i.e., to avoid suffering a loss.

    4The Gemara relates that Rav Ashi had a particular forest, and he sold it for its wood to the temple of fire worship. Ravina said to Rav Ashi: Isn’t there the prohibition: “You shall not put a stumbling block before the blind” (Leviticus 19:14), which prohibits assisting others in committing transgressions? And yet you are providing assistance to an idolatrous cult. He said to him: Most of the wood they use is for kindling, not for their ritual service. Consequently, I need not be concerned that the particular wood that I have sold them will be used for idolatry.

    5MISHNA: If one takes a vow until the harvest, the vow remains in effect until people begin to harvest. This is referring to the wheat harvest but not the barley harvest. As for the exact date of this event, all is determined according to the place where he took his vow. If he was on a mountain, it is assumed that he referred to the time of the harvest on the mountain, and if he was in a valley, it is assumed that he meant the time of the harvest in the valley.

    6If one takes a vow until the rains, or until there are rains, the vow remains in effect until the second rain of the rainy season falls. Rabban Shimon ben Gamliel says: Until the time of the second rainfall arrives, even if rain does not fall. If one takes a vow until the rains end, the vow remains in effect until the entire month of Nisan has ended; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: Until Passover has passed.

    7GEMARA: It is taught in a baraita : With regard to one who vows until the summer in the Galilee and subsequently descends to the valleys, even if the summer season has already arrived in the valleys, the subject of his vow remains forbidden to him until summer arrives in the Galilee, in accordance with the mishna’s ruling that the duration of a vow is in accordance with the place where it was made.

    8The mishna states that if one takes a vow until the rains, or until there are rains, he means until the second rain of the rainy season. Rabban Shimon ben Gamliel says: Until the time of the second rainfall arrives. The Gemara comments: Rabbi Zeira said: The dispute is in a case where one said: Until the rains. However, if he says: Until the rain, everyone agrees that he is saying that the vow should remain in effect until the time of the rains, but not necessarily until the rain actually falls.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לפתוח ראשוןלקרוא בספר תורה:

    ולברך ראשובברכת המוציא ובברכת המזון:

    וליטול מנה יפה ראשוןכשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים:

    מנדה בלו והלך וגו'מקרא הוא בספר עזרא:

    לא יהיבנא אכרגאאיני רוצה ליתן מס בשביל שאני חכם:

    עבדא דנוראעבד של עבודת כוכבים פלונית אני ואיני רוצה ליתן מס. נורא שם עבודת כוכבים:

    אבאיער:

    לפני עורדאינהו קא עבדי מינה צורך עבודת כוכבים:

    להסקה ניתנווכמוכר להסקה דמי ולא לעבודת כוכבים:

    מתני' אמר קונם שאיני טועם עדי הקצירעד שיתחילו לקצור חטין קאמר ולא קציר שעורים וקציר שעורים הוי מוקדם:

    אם היה בהרבשעת הנדר אע"פ שירד בבקעה אסור עד שיתחילו לקצור בהר:

    אמר קונם שאיני טועם עד הגשמיםאו שאמר שאיני טועם עד שיהו גשמים אסור עד שתרד רביעה שניה דגשמים משמע שנים:

    רביעה שניהמפרש בגמרא:

    עד שיגיע זמנה של רביעהאע"פ שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר:

    אמר קונם שאיני טועם עד שיפסקו גשמים אסור עדי שיצא ניסן כולו דבר ר' מאיר - רבי מאיר לטעמיה דאמר במסכת תענית בפ"ק עד מתי שואלין את הגשמים ר"מ אומר עד שיצא ניסן רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח ותו לא:

    גמ' מחלוקת דיאמר עד הגשמיםדמר סבר עד זמנה ומר סבר עד שתרד:

    אבל אם אמר עד הגשםדברי הכל עד זמן גשמים של רביעה ראשונה קאמר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה עד שיגיע זמנה כו' דגשם חדא רביעה משמע:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 62 עמוד ב

    1לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון.

    2אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר: לא יהיבנא אכרגא, דכתיב ״(עזרא ז״, כד) ״מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון״. וא"ר יהודה: ״מנדה״ זו מנת המלך, ״בלו״ זו כסף גולגלתא, ״והלך״ זו ארנונא.

    3ואמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר: ״עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא״. מ"ט לאברוחי אריא מיניה קאמר.

    4רב אשי הוה ליה ההוא אבא, זבניה לבי נורא. א"ל רבינא לרב אשי: האיכא (ויקרא יט, יד) ״לפני עור לא תתן מכשול״! א"ל רוב עצים להסקה ניתנו.

    Mishna

    5״עד הקציר״ עד שיתחיל העם לקצור קציר חטין, אבל לא קציר שעורין, הכל לפי מקום נדרו. אם היה בהר בהר, ואם היה בבקעה בבקעה.

    6״עד הגשמים״, ״עד שיהו הגשמים״ עד שתרד רביעה שניה. רשב"ג אומר: עד שיגיע זמנה של רביעה. ״עד שיפסקו גשמים״ עד שיצא ניסן כולו, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: עד שיעבור הפסח.

    Gemara

    7תניא: הנודר ״עד הקיץ״ בגליל, וירד לעמקים, אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל.

    8״עד הגשמים״, ״עד שיהו גשמים״ עד שתרד רביעה שניה, רשב"ג אומר וכו'. אמר ר' זירא: מחלוקת דאמר ״עד הגשמים״, אבל אמר ״עד הגשם״ עד זמן גשמים קאמר.

    Tosafot

    עבדא דנורא אנאכלומר שהוא משועבד לכהנים של אותה עבודת כוכבים שעבדיהם פטורין מן המכס ואינו נראה כמודה להם שהדבר ידוע [דליפטור] ממס [אמר הכי]:

    האיכא לפני עורשיעשו צלמים או בנין לפני עבודת כוכבים:

    רוב עצים להסקהוכל היכא דאיכא למיתלי בהיתירא תלינן מכאן יש ללמוד שאסור להלות מעות לצורך בנין עבודת כוכבים או לצורך תכשיטיה כ"ש למכור להם משמשין ודברי תיפלות כגון גביעים מחתות וספרים והמונע יצליח:

    הנודר עד הקצירובמקומו יש קציר חטים וקציר שעורים עד שיתחיל קציר חטין דקציר המיוחד קאמר:

    הכל לפי מקום נדרוכלומר מה שאמרנו קציר חטין היינו במקום שיש קציר חטין אבל אם אין במקומו אלא קציר שעורין [שעורין] קאמר ולא תלינן בקציר חטין דעלמא וגם לענין זה אזלינן אחר מקום נדרו שאם היה בהר קציר הר קאמר וכי נמי מטא קציר דבקעה אינו אסור עד קציר דהר:

    עד הגשמים שיהיו גשמים כיצד עד שירד רביעה שניהדבא"י לא היו יורדין גשמים כ"א ג' פעמים וקורין להם רביעות:

    רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה שנייהכי נמי לא ירדה ובגמ' מפרש אימתי זמנה:

    עד שיצא ניסן כו'דעד - ניסן זמן ירידת גשמים:

    אינו אסור עד שיגיע בגלילבמקום שנדר:

    מחלוקת דאמר עד הגשמים[בהא אמרינן עד] רביעה שנייה נדר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה או עד שתרד או עד הזמן אבל אמר עד הגשם עד זמן קאמר פירוש רביעה ראשונה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    גמראאמר רבא שרי לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא כרגא, מאי טעמא לאברוחי ארי מיניה קאמר. פירוש לומר עבד הכומרים של עבודה זרה פלונית, דכיון שהוא אומר לא יהבינא כרגא, מוכחא מלתא דלא אמר כן משום דמודה למעשיהם אלא להפטר מן המכס, שהיו הכומרים ואנשיהם פטורין ממנו, וצורבא מרבנן דקאמר אפילו צורבא מרבנן קאמר, וכל שכן אדם אחר, דאפילו בצורבא מרבנן ליכא משום חילול ה'. ויש מי שפירש שאומר עבדא דנורא מכוין לבו לשמים, דכתיב [דברים ד' פסוק כ"ד] אש אוכלה הוא, והא' נראה עיקר.

    רוב עצים להסקה ניתנומהכא איכא למידק דכל היכא דאיכא למיתלי תלינן, וכתבו בתוספות [כאן ד"ה רוב עצים להסקה] דמכאן יש ללמוד דאסור להלוות מעות לצורך בנין עבודה זרה או לצורך תכשיטיה או משמשיה משום לפני עור לא תתן מכשול, ובפרק ראשון דעבודה זרה הארכתי על זה בדברים אלו בכמה מקומות בסייעתא דשמיא. ושם נראה כי לצורך בנין בתי עבודה זרה מותר אלא לצורך כיפה שמעמידין שם עבודה זרה [ממתניתין דבונה עמו בסלקי הגיע לכיפה מקום שמעמידים שם עבודה זרה – לפי השי"מ] מסלק ידו ממנה. דמשמשי עבודה זרה אסור [עבודה זרה טז, א], משמשי משמשיה מותר, ושם כתבתי יותר בסייעתא דשמיא. [הגירסא לפנינו בגמרא שם: אין בונין עמהם בסילקי]. ומכל מקום שומר נפשו ירחק ממנה והמחמיר תבא עליו ברכה.

    אמר ר' זירא מחלוקת דאמר עד הגשמיםדאז פליגי אי בעינן עד שתרד או שתגיע,

    אבל אמר עד הגשםדכולי עלמא לא בעינן שתרד, אלא עד שיגיע זמן הגשם קאמר, והיינו רביעה ראשונה דהיינו י"ז במרחשון כרבי יוסי דהלכתא כותיה, ורבי זירא חדא דאית ביה תרתי קאמר, כלומר דעד רביעה ראשונה, ולא תרד אלא עד שיגיע זמנה, והרמב"ם פירש עד זמן גשמים דהיינו רביעה אחרונה, דהיינו עד ראש חדש כסלו, וכל זה אינו אלא בארץ ישראל וסביבותיה, אבל בבבל ובגולה עד ששים בתקופה. ויש מי שפירש עד זמן גשמים קאמר דהיינו רביעה ראשונה, ומיהו למר עד שתרד ולמר עד שיגיע. ואינו מחוור בעיני, דאם כן היכי קאמר מחלוקת דאמר עד הגשמים, אבל אמר עד הגשם עד זמן גשמים קאמר, דמשמע דבגשמים פליגי, ובגשם לא פליגי, הא בגשם פליגי בזמן באם תרד הגשם או יגיע זמנו, והכא נמי הא פליגי ועדיין היא מחלוקת, אלא ודאי אינו עיקר.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 62b

    Nedarim 62b. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 188 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לפתוח ראשון לקרוא בספר תורה:

    ולברך ראשו בברכת המוציא ובברכת המזון:

    וליטול מנה יפה ראשון כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים:

    מנדה בלו והלך וגו' מקרא הוא בספר עזרא:

    לא יהיבנא אכרגא איני רוצה ליתן מס בשביל שאני חכם:

    עבדא דנורא עבד של עבודת כוכבים פלונית אני ואיני רוצה ליתן מס. נורא שם עבודת כוכבים:

    אבא יער:

    לפני עור דאינהו קא עבדי מינה צורך עבודת כוכבים:

    9 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 62b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    עבדא דנורא אנא כלומר שהוא משועבד לכהנים של אותה עבודת כוכבים שעבדיהם פטורין מן המכס ואינו נראה כמודה להם שהדבר ידוע [דליפטור] ממס [אמר הכי]:

    האיכא לפני עור שיעשו צלמים או בנין לפני עבודת כוכבים:

    רוב עצים להסקה וכל היכא דאיכא למיתלי בהיתירא תלינן מכאן יש ללמוד שאסור להלות מעות לצורך בנין עבודת כוכבים או לצורך תכשיטיה כ"ש למכור להם משמשין ודברי תיפלות כגון גביעים מחתות וספרים והמונע יצליח:

    הנודר עד הקציר ובמקומו יש קציר חטים וקציר שעורים עד שיתחיל קציר חטין דקציר המיוחד קאמר:

    הכל לפי מקום נדרו כלומר מה שאמרנו קציר חטין היינו במקום שיש קציר חטין אבל אם אין במקומו אלא קציר שעורין [שעורין] קאמר ולא תלינן בקציר חטין דעלמא וגם לענין זה אזלינן אחר מקום נדרו שאם היה בהר קציר הר קאמר וכי נמי מטא קציר דבקעה אינו אסור עד קציר דהר:

    עד הגשמים שיהיו גשמים כיצד עד שירד רביעה שניה דבא"י לא היו יורדין גשמים כ"א ג' פעמים וקורין להם רביעות:

    רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה שנייה כי נמי לא ירדה ובגמ' מפרש אימתי זמנה:

    עד שיצא ניסן כו' דעד - ניסן זמן ירידת גשמים:

    2 more comments on this page.

    Tosafot on Nedarim 62b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    גמרא אמר רבא שרי לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא כרגא, מאי טעמא לאברוחי ארי מיניה קאמר. פירוש לומר עבד הכומרים של עבודה זרה פלונית, דכיון שהוא אומר לא יהבינא כרגא, מוכחא מלתא דלא אמר כן משום דמודה למעשיהם אלא להפטר מן המכס, שהיו הכומרים ואנשיהם פטורין ממנו, וצורבא מרבנן דקאמר אפילו צורבא מרבנן קאמר, וכל שכן אדם אחר, דאפילו בצורבא מרבנן ליכא משום חילול ה'. ויש מי שפירש שאומר עבדא דנורא מכוין לבו לשמים, דכתיב [דברים ד' פסוק כ"ד] אש אוכלה הוא, והא' נראה עיקר.

    רוב עצים להסקה ניתנו מהכא איכא למידק דכל היכא דאיכא למיתלי תלינן, וכתבו בתוספות [כאן ד"ה רוב עצים להסקה] דמכאן יש ללמוד דאסור להלוות מעות לצורך בנין עבודה זרה או לצורך תכשיטיה או משמשיה משום לפני עור לא תתן מכשול, ובפרק ראשון דעבודה זרה הארכתי על זה בדברים אלו בכמה מקומות בסייעתא דשמיא. ושם נראה כי לצורך בנין בתי עבודה זרה מותר אלא לצורך כיפה שמעמידין שם עבודה זרה [ממתניתין דבונה עמו בסלקי הגיע לכיפה מקום שמעמידים שם עבודה זרה – לפי השי"מ] מסלק ידו ממנה. דמשמשי עבודה זרה אסור [עבודה זרה טז, א], משמשי משמשיה מותר, ושם כתבתי יותר בסייעתא דשמיא. [הגירסא לפנינו בגמרא שם: אין בונין עמהם בסילקי]. ומכל מקום שומר נפשו ירחק ממנה והמחמיר תבא עליו ברכה.

    אמר ר' זירא מחלוקת דאמר עד הגשמים דאז פליגי אי בעינן עד שתרד או שתגיע,

    אבל אמר עד הגשם דכולי עלמא לא בעינן שתרד, אלא עד שיגיע זמן הגשם קאמר, והיינו רביעה ראשונה דהיינו י"ז במרחשון כרבי יוסי דהלכתא כותיה, ורבי זירא חדא דאית ביה תרתי קאמר, כלומר דעד רביעה ראשונה, ולא תרד אלא עד שיגיע זמנה, והרמב"ם פירש עד זמן גשמים דהיינו רביעה אחרונה, דהיינו עד ראש חדש כסלו, וכל זה אינו אלא בארץ ישראל וסביבותיה, אבל בבבל ובגולה עד ששים בתקופה. ויש מי שפירש עד זמן גשמים קאמר דהיינו רביעה ראשונה, ומיהו למר עד שתרד ולמר עד שיגיע. ואינו מחוור בעיני, דאם כן היכי קאמר מחלוקת דאמר עד הגשמים, אבל אמר עד הגשם עד זמן גשמים קאמר, דמשמע דבגשמים פליגי, ובגשם לא פליגי, הא בגשם פליגי בזמן באם תרד הגשם או יגיע זמנו, והכא נמי הא פליגי ועדיין היא מחלוקת, אלא ודאי אינו עיקר.

    Rashba on Nedarim 62b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    [מתני'] אמר עד הגשמים או עד שיהו גשמים אימתי זמנו עד שתרד רביעה שניה. ובגמ' מפרש אימתי היא רביעה שניה:

    רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה פירוש של רביעה שניה ובהא פליגי דת"ק סבר עד שתרד ממש ואע"פ שנתאחרה ורשב"ג סבר משיגיע זמנה הוא מותר ואע"פ שלא ירדה והוי יודע דליכא הפרש בין אוסר עצמו לדבר למחייב נפשו לעשות דבר בנדר או בשבועה אלא דבמילתא (דליכא) דהוי ספיקא נקיטינן הכא והכא לחומרא וכן קבלתי מרבינו נר"ו:

    עד שיפסקו גשמים עד שיצא ניסן כולו שהוא זמן הפסקת גשמים דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח והלכתא כר' יהודה:

    א"ר זירא מחלוקת חכמים ורשב"ג דאמר עד הגשמים אבל אמר עד הגשם עד זמן גשמים קאמר והיינו עד שיגיע זמן רביעה ראשונה דגשם חדא רביעה משמע:

    וקא מפרשן לרביעה ראשונה בא"י עד שבעה במרחשון (א) דבשני נינהו ובגולה דהיינו בבל עד ע' בתקופה ובאלו הארצות נוהגין ברובם (בארץ ישראל) כבבל ולענין נדרים ודאי הכל לפי מקום נדרו שצריכים לגשמים והוא להם זמן גשמים והוא הדין לענין שאלת גשמים והכי מוכח בדוכתה וכן דעת רבינו נר"ו ועיקר:

    Ritva on Nedarim 62b · Sefaria · Edition: Vilna, 1884 · unknown

    Meiri

    אסור לאדם להזמין לעובדי אלילים דברים הראוים לעבודתם שכל שאפשר שלא יזדמנו לו אלא על ידו נמצא עובר על לפני עור לא תתן מכשול כמו שכתבנו בראשון של ע"ז ומכל מקום כל שיש לתלות להיתר תולין כל שרוב אותן הענינים בכך והוא שאמרו כאן רב אשי הוה ליה ההוא אבא ר"ל יער צומח עצים זבנה לגוים אמר ליה רבינא הא איכא משום לפני עור ר"ל לעשות צלמי כווניהם או כיפה לע"ז שלהם והוא המקום שמעמידין בו האליל והשיבו רוב עצים להסקה ניתנו:

    המשנה השלישית והכונה בה בענין החלק הראשון גם כן והוא שאמר עד הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה שניה רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה עד שיפסקו הגשמים עד שיצא ניסן כלו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח אמר הר"ם הכל מודים כאשר אמר על הגשם שהוא יכוין על זה בארץ ישראל בי"ז במרחשון בשנה מבכרת ומאחרת בחדש כסלו ובאמצעית בכ"ג במרחשון הנה זה אשר נשבע עד הגשם יאסר עליו עד חדש כסלו אלא אם ירד בתחלת הזמן ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל והלכה כרבי יהודה:

    אמר המאירי עד הגשמים ר"ל שנדר באיזה דבר עד הגשמים אסור עד שירדו גשמים של רביעה שניה כלומר שלא דיו בהגעת זמן רביעה שניה בלא גשמים או בירידת גשמים שקודם זמן רביעה אלא לשתיהן הוא צריך ר"ל שיגיע זמן רביעה שניה וירדו גשמים שאין רוב גשמים עד שתגיע רביעה שניה ורבן גמליאל אומר משיגיע זמן רביעה שניה אפילו לא ירדו בה גשמים ואין הלכה כרבן גמליאל אלא כתנא קמא ומכל מקום פירשו בגמרא שאם אמר עד הגשם הואיל ולא אמר גשמים בלשון רבים אין כונתו אלא על זמן הגשם ואינו אסור אלא עד שיגיע זמן הגשמים אע"פ שלא ירדו ודבר זה יש מפרשין בו זמן רביעה ראשונה אע"פ שלא ירדו וגדולי המחברים פירשוה עד שיגיע זמן רביעה אחרונה ויש שפרשוה עד שיגיע זמן רביעה שניה ומכל מקום דעת גדולי המחברים לשיטתם שאע"פ שאסרנוהו עד זמן רביעה אחרונה דוקא בלא ירדו שבלשון הגשם כונתו לזמן הגשם או לירידת הגשם אבל כל שירדו מזמן רביעה ראשונה ואילך מותר וכן יראה לדעת המפרשים בה משיגיע זמן השניה:

    וזמני רביעות אלו כבר פירשנו במסכת תענית שגשמי החורף הנקראים יורה חלוק לשלשה זמנים ונחלקו התנאים בשיעור זמניהם שלדעת רבי מאיר הבכירה ר"ל הראשונה בשלשה במרחשון ושם היה ראוי לשאול אלא שנשתנה דינה כמו שביארנו שם וכל שירדו בה גשמים היא הנקראת רביעה ראשונה ואם לא ירדו גשמים בראשונה ונתאחרו עד שבעה במרחשון נקראת רביעה בינונית ואם לא ירדו בשניה ונתאחרו עד שבעה עשר במרחשון נקראת אפילה ואם לא ירדו בה גשמים מתחילין להתענות ואם ירדו גשמים בכל השלשה זמנים הראשונים נקראים רביעה ראשונה והשני רביעה שניה והשלישי רביעה אחרונה ונמצא זמן רביעה ראשונה לשאול אלא שנשתנה דינה וזמן שלישית להתענות וזמן השניה משתמש לכמה דברים על הדרך שביארנו שם ואחת מהן לנודר על הדרך שביארנו במשנתנו בנודר עד זמן הגשמים ולדעת רבי יהודה זמני הרביעות הראשונה בשבעה במרחשון ושניה בשבעה עשר בו והשלישית בכ"ג בו ולדעת רבי יוסי ראשונה בי"ז במרחשון ושניה בכ"ג בו ושלישית בראש חדש כסלו והוא שאמרו וכן היה רבי יוסי אומר אין היחידים מתענים עד שיגיע ראש חדש:

    ולענין פסק כתבנו במסכת תענית כרבי מאיר וכמו שאמרו שם שאם הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים מתחילין יחידים להתענות ויש פוסקים כרבי יוסי ולענין נדר מיהא רוב פוסקים כתבוה כן אלא שלענין תענית יחידים פסקו כלם להיות יחידים מתענים משבעה עשר במרחשון ואילך ואיני יודע מה הביאם לכך ומתוך כך נראה לי לפסוק כרבי מאיר אף לענין נדרים כסתם משנה שבתעניות:

    ולענין ביאור זה שאמרו בגמרא אבל עד הגשם עד זמן הגשמים קאמר כלומר אע"פ שלא ירדו והקשו עליה משמועת הרביעות וממה שאמרו בשלמא ראשונה לשאול שלישית להתענות שניה למה והעלו בה לנודר ואמרינן עלה כמאן אזלא הא דתניא רשב"ג אומר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהם רביעה ראשונה ושניה כמאן כרבי יוסי דמשבעה עשר עד כ"ג איכא שבעא יומי עד יום השבעה עשר ואלו לרבי מאיר דקאמר בשלשה ובשבעה אף בחמשה ימים כן ולרבי יהודה אינו כן אלא בי"א יום אלא כרבי יוסי והכא סתמא קאמר בין עד הגשם בין עד הגשמים וקאמר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה מונין בהן רביעה ראשונה ושניה והרי שויא שניה לנודר ואי ליתא לדרבי זירא אלא דבין עד הגשם בין עד הגשמים חדא מחתא נינהו הא דאמר רשב"ג שירדו דמשמע דוקא שירדו לת"ק קאמר אלא אי איתא דבעד הגשם כולהו מודו דלא בעינן שירדו מאי האי דקאמר ברביעה שניה ולענין נודר שירדו הא בהגיע זמן סגי ותירץ ההיא בדקאמר עד הגשמים:

    אמר עד שיפסקו גשמים פירושו עד שיצא ניסן כלו דברי רבי מאיר ורבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח והלכה כרבי יהודה ודברים אלו כלן נאמרו בארץ ישראל ובמקומות הדומים לה אבל שאר ארצות שאין זמנים אלו מיוחד לגשמיהם יראה שדנין בהם כפי ענינם על הדרך שביארנו במסכתא זו כמה פעמים:

    Meiri on Nedarim 62b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    רש"י בד"ה להסקה כו' להסקה דמי ולא לע"ז כצ"ל אמר קונם כו' ניסן רבי יהודה כצ"ל:

    בד"ה מחלוקת כו' כדאית ליה דגשם כצ"ל והד"א:

    הרא"ש בד"ה עבדא כו' שעובדים לאש כצ"ל:

    בד"ה אסור כו' אזלי' ומסתבר כצ"ל סתם הס"ד ברישא הס"ד:

    ר"ן בד"ה עבדא כו' מדרבנן רבותא כצ"ל:

    בד"ה רוב כו' דהא איכא כצ"ל:

    בגמרא הס"ד קבוע הס"ד בעיני הס"ד:

    בד"ה ומקשו כו' שיגיע הכא כצ"ל לאחר זמן נמי כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Nedarim 62b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    ארנונא מס של בהמות כדתנן בהמת ארנונא אין לדקדק במשמעות הלשון כי לשון כשדים הוא (נראה לי שדעתו למלת הלוך בדניאל. מהשמטה). שרי ליה לצורבא מרבנן שלא יבא להקל יותר. עבדא דנורא עבודה זרה של אש בני אדם העובדים לאש מותר לו לומר עבד הוא לאותן בני אדם העובדים האש מאי טעמא לאברוחי אריא מיניה קאמר אינו נראה כמודה למעשיהם שהדבר נראה וידוע שלהשתכר מן האכרגא אומר כן אבל לומר עבד לעבודה זרה מאש שהוא עובדה אסור כמתני' בעבודה זרה בפרק קמא. יניח נמצא מהנה כל שכן שאסור לומר שהוא עובד לה שמקבלה באלוה. הרא"ם ז"ל.

    עבדא דנורא אנא עמל אני כשור לעול הרי"ץ ז"ל (נראה לי לפרש כוונת הרי"ץ דהוה לישנא דמשתמע בתרי אפי ועיין ש"ך י"ד סי' קנ"ז ס"ק י"ח. מהשמטה).

    רוב עצים להסקה ניתנו מהכא איכא למידק דכל היכא דאיכא למיתלי תלינן. וכתוב בתוס' דמכאן יש ללמוד דאסור להלוות מעות לצורך בנין עבודה זרה או לצורך תכשיטיה או משמשיה משום דלפני עור לא תתן מכשול ובפרק קמא דעבודה זרה הארכתי בדברים אלו בכמה מקומות בסייעתא דשמיא. ושם נראה כי לצורך בנין בתי עבודה זרה מותר אלא לצורך כיפה שמעמידין שם עבודה זרה עצמה אסור ממתני' דבונה עמו בסלקי הגיע לכיפה מקום שמעמידין שם עבודה זרה מסלק ידו ממנה דמשמשי עבודה זרה אסור משמשי משמשיה מותר ושם כתבתי יותר בסייעתא דשמיא. ומכל מקום שומר נפשו ירחיק ממנה והמחמיר תבא עליו ברכה. הרשב"א ז"ל.

    מתניתין עד הקציר עד שיתחילו העם לקצור קציר חטים אבל לא קציר שעורים. פירוש דאף על גב דאמרינן במתניתין דכי אמר עד הקציר אינו אסור אלא עד שיגיע הקציר כלומר עד תחלת הקציר דוקא תחלת קציר חטים קאמרינן אבל אסור הוא אף על פי שקוצרין שעורים. והרי זה דומיא דקיץ דאמרינן עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות ולא משעה שאדם לוקט בכורי תאנים ושעורים בכורי קציר הם. ואיפשר דדוקא לדידהו דרובן חטים קא אכלי והשעורים אינן אלא מאכל בהמה כדאמרינן פרק קמא דפסחים שעורין נעשו יפות אמר לו לך ובשר לסוסים ולחמורים אבל במקומות אלו שרוב הבריות אוכלין שעורים אפשר לאסור משיגיע קציר השעורים. הרנב"י ז"ל.

    עד שתרד רביעה שנייה שלש רביעיות הן ובגמרא מפרש להו ואף על גב דאנן תנן לעיל עד שיהא הפסח אסור עד שיצא לפי שזמן הפסח קבוע שבעה ימים אבל זמן משך הגשמים אינו קבוע הילכך עד שיגיע רשב"ג אומר עד שיגיע זמן של רביעה שניה ופליג את"ק דבעי ירידה. הרא"ם ז"ל.

    רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה כלומר רביעה שנייה ובהא פליגי דת"ק סבר עד שתרד אף על פי שתתאחר מלירד אחר זמנה ורשב"ג סבר משיגיע זמנה הוא מותר אף על פי שלא תרד בזמנה. הרנב"י ז"ל.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 62b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Ben Yehoyada

    עַבְדָּא דְּנוּרָא אֲנָא פירש הר"ן ז"ל דכתיב כִּי הֳ' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא (דברים ד, כד) ועוד נראה כונתו 'עבד התורה אני' דכתיב הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם הֳ' (ירמיה כג, כט).

    Ben Yehoyada on Nedarim 62b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 62, Amud Bet, about 188 words in 8 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 8 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 18 words

      Opens “לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה…”

    2. Segment 234 words

      Opens “אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר:…”

      Named: רבא.

    3. Segment 318 words

      Opens “ואמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר:…”

      Named: רבא.

    4. Segment 427 words

      Opens “רב אשי הוה ליה ההוא אבא, זבניה…”

      Named: רב אשי, אבא.

    5. Segment 525 words

      Opens “מתני׳ ״עד הקציר״ עד שיתחיל העם לקצור…”

    6. Segment 632 words

      Opens “״עד הגשמים״, ״עד שיהו הגשמים״ עד שתרד…”

    7. Segment 717 words

      Opens “גמ׳ תניא: הנודר ״עד הקיץ״ בגליל, וירד…”

    8. Segment 827 words

      Opens “״עד הגשמים״, ״עד שיהו גשמים״ עד שתרד…”

    Sages named on this page

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Nedarim 62b · Segment 4 — “…לבי נורא. א"ל רבינא לרב אשי: האיכא (ויקרא יט,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 62b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026