Talmud Builders

    Nedarim 30a

    Chapter 3 - Arba'ah Nedarim

    גם: נדרים דף ל׳ ע״א, פרק ג׳ ארבעה נדרים

    English translation - Nedarim 30a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1resolve the dilemma from here, as Rav Hoshaya asked: In the case of one who gives two perutot to a woman and says to her: With one of them be betrothed to me today and with one be betrothed to me after I divorce you, what is the halakha ? Rav Hoshaya was uncertain whether the second betrothal is effective after the divorce. Bar Padda holds that if he redeems the consecrated saplings, they again become consecrated. Apparently, he holds that upon the redemption, the second consecration immediately goes into effect. From bar Padda’s opinion, one could say: So too, here, after the first marriage is ended by the bill of divorce, the second betrothal that was previously performed takes effect, and it should be a valid betrothal.

    2Rabbi Yirmeya, who had been dozing, woke up when he heard their conversation and said to them: For what reason are you comparing where he redeemed them to where others redeemed them? The halakhot are not similar. This is what Rabbi Yoḥanan said: If he redeemed the saplings, they become consecrated again, but if others redeemed them before they were cut they do not become consecrated again, since they are not in his possession anymore, and the case of a woman given a bill of divorce from her husband is considered as if others redeemed her. This is because upon divorce she is completely independent, and the second marriage can therefore take effect only with her consent. But if she refuses, the betrothal is not valid.

    3It was also stated that Rabbi Ami said that Rabbi Yoḥanan said: They taught only that bar Padda holds that the saplings become consecrated again when he redeemed them himself, but when others redeemed them they do not become consecrated again for he cannot consecrate them after they have been in the possession of others, and it no longer depends on his intent.

    4MISHNA: In the case of one who takes a vow that he will not derive benefit from seafarers, he is permitted to benefit from those who live on dry land. But if he takes a vow not to derive benefit from those who live on dry land, he is also prohibited from deriving benefit from seafarers, because seafarers are included within the category of those who live on dry land. The mishna now defines seafarers: Not like those that travel by ship from Akko to Jaffa, which is a short trip, but rather one who customarily departs [ lefaresh ] to distant locations, e.g., foreign countries.

    5GEMARA: With regard to the mishna’s definition of seafarers, there is a dispute between Rav Pappa and Rav Aḥa, son of Rav Ika. One teaches this statement with regard to the first clause of the mishna, and one teaches it with regard to the latter clause. The Gemara explains: The one who teaches it with regard to the first clause teaches it like this: One who takes a vow not to derive benefit from seafarers is permitted to derive benefit from those who live on dry land. But he is prohibited from deriving benefit from seafarers, and seafarers are not like those

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    תפשוט דבעי רב הושעיא וכו' ה"נ דהוו קידושי - דכי היכי דהתם אמר לה לאחר שאגרשיך שיצתה מרשותו שתתקדש הייני דומיא לאחר שנקצצו שיוצאין מרשות הקדש דמצריך להו פדייה:

    פדאן הוא - המקדיש קודם שנקצצו חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו דהואיל והוא הקדישן אע"ג דחזר ופדאן חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו:

    פדאום אחרים - קודם שנקצצו אין חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו ואשה שקנתה עצמה בגט מדעת עצמה אין חלין עליה קדושין דכפדאוה אחרים דמיא דאין חוזרות וקדושו' לגבי אשה נמי אינה מקודשת:

    מתני' הנודר - שלא יהנה מיורדי הים מותר ליהנות מיושבי היבשה והנודר מליהנות מיושבי היבשה אסור ליהנות מיורדי הים שהן נמי מיושבי היבשה הן שסופן לצאת ומה שאמר יורדי הים בכלל יושבי היבשה לא כאלו יורדי הים ההולכים מעכו ליפו שאין ביניהם אלא מהלך יום אחד ובאין מהרה ליבשה דהוו בכלל יושבי היבשה:

    גמ' חד מתני ארישא - לא כאלו וכו' ולא כאלו יורדי הים אסור:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 30 עמוד א

    1תפשוט דבעי רב הושעיא: הנותן שתי פרוטות לאשה ואמר לה: ״באחת התקדשי לי היום, ובאחת התקדשי לי לאחר שאגרשיך״, הכי נמי דהוו קידושי.

    2איתער בהו רבי ירמיה, אמר להו: מאי קא מדמיתון פדאן הוא לפדאום אחרים? הכי אמר רבי יוחנן: פדאן הוא חוזרות וקדושות, פדאום אחרים אין חוזרות וקדושות. ואשה כפדאוה אחרים דמיא.

    3איתמר נמי, אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שפדאן הוא, אבל פדאום אחרים אין חוזרות וקדושות.

    Mishna

    4הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה. מיושבי היבשה אסור מיורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה. לא כאלו שהולכין מעכו ליפו, אלא במי שדרכו לפרש.

    Gemara

    5רב פפא ורב אחא בריה דרב איקא, חד מתני ארישא וחד מתני אסיפא. מאן דתני ארישא, מתני הכי: הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה, הא ביורדי הים אסור, ולא כאלו׃

    Tosafot

    פדאן אחרים אין חוזרות וקדושו' - שהרי פדאן לעצמו והרי שם דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו אשה נמי כי אחרים שקונה עצמה בגט דאין בידו לקדשה עוד בעל כרחה אלא מדעתה והלכך אימא תיבעי מי אמרינן כיון דאי אפשר לו לקדש בע"כ לפדיון אחרים דמיא ולא מצי מקדיש לה או דלמא השתא מיהא מצי מקדיש לה אדעתה וכיון דכהאי גוונא מצי לקדש לה לאחר שיגרשנה השתא נמי יקדשנה לפדאן הוא דמיא הלכך תיבעי:

    הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה - שאין עומדין על שפת הים דאין רגילין לעבור בים ומיהו אדם העובר פעם אחת לזמן מרובה ואינו רגיל לעבור שם לא מיקרי יורדי הים והנודר מיורדי הים מותר בו ואפי' למ"ד בגמ' דאותם שהולכים מעכו ליפו מיקרו יורדי הים התם נהי דאין שוהין בה מ"מ רגילין לעבור תדיר לעבור בים נינהו אבל זה העובר פעם אחת לעשרה שנים לא מיקרי - יורדי הים כלל דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם:

    לא כאלו ההולכים מעכו ליפו - בגמרא מפרש אמאי קאי:

    אלא במי שדרכו לפרש - להיות ימים רבים ביחד:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אשה כפדאום אחרים דמיא - קשיא לי אם כן תפשוט לאידך גיסא דלא הוו קדושי מדרבי יוחנן. ונראה לי דהכא בדרך דחייה קאמר להו, דאי מהא לא תשמיענה דאיכא למימר דאשה כפדאום אחרים דמיא, ומיהו לא דמיא לגמרי, דהתם לאחר שפדאום אחרים אין בו כח להקדיש מה שאינו שלו אלא של אחרים, אבל אשה זו כיון דשניהם רוצים עכשיו בכך יהיה (לידם) [בידם – לפי השי"מ] שתתקדש מעכשיו ולעולם, אף על פי שבשעה שנתן לה גט היא ברשות עצמה ואינה ברשותו כלל להתקדש לו, מכל מקום עכשיו היא רוצה בכך ובין שניהם לעשות לעולם מה שגמרו בדעתם עכשיו. וגדולה מזו אמרו בפרק אף על פי [כתובות נה, ב, ונט, א] בגמרא המקדיש מעשה ידי אשתו גבי יקדשו ידי לעושיהן, ואיתא נמי במכלתין בפרק ואלו נדרי [לקמן (נדרים סו, א)], הא לא דמיא אלא להא האומר לחברו שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תקדיש דקדשה, ובהא דשמעתין נמי אילו אמר נטיעות הללו קרבן עד שיקצצו, ואפילו יפדום אחריו אקחם מהם להקדישן ודאי קדשן, כההיא דהאומר לחברו שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תקדיש דקדשה. אלא דהכא כיון דלא אמר אלא נטיעות הללו קרבן עד שיקלט, לא משמע אלא כל זמן דלא ליתי אחר וליפסקיה, דאי אתא אחר ופדאם אינן קדושים כל זמן שהם ביד הפודה, ואיהו הא אמר שיהיו קדושין עד שיקצצו, כלומר שתמשך קדושתן עד שעת קציצה, אלמא דוקא כשפדאן הוא שאינן יוצאות מהקדשן כלל, דכשפדאן חוזרות וקדושות מיד הא אמר בהדיא, ואפילו לכשאקחנו מיד הפודן קדשו, וכן לענין קדושין, וכן לענין מכרו. אי קשיא לך אם כן מאי קאמר להו ר' ירמיה ואשה כפדאום אחרים דמי, הא אפילו פדאום אחרים בכענין זה שאמר בפירוש, שאף לכשאקחם מיד הפודן דדמיא להא דרבי הושעיא קדשן ויש לומר דהא גופא לא ידעינן לה ממתניתין ומתניתא, אלא דמסברא הוה אמר ליה רבי אילא התם, ודלמא קבלה הכין מרביה ואינהו לא ידעי לה, ורבי ירמיה נמי לא ידע לה, ואנן קיימא לן דהוו קדושין מההיא דרבי אילא דמוכר שדהו דאמרינן דקדשה [וקיימא לן כותיה]. כן נראה לי.

    אחד תני לה אסיפא - פירוש ולחומרא, והנודר מיורדי הים אסור אפילו באלו ההולכים מעכו ליפו, ומיהו מסתברא דאינו אסור בכל מי שירד לים פעם אחת מעכו ליפו, אלא במי שרגיל לירד שם תדיר דרך ים, ואי נמי במי שהיה יורד בשעת נדרו אפילו מעכו ליפו.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 30a

    Nedarim 30a. The full printed text of this folio side - 5 numbered segments, about 129 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 30a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026