Talmud Builders

    Nedarim 66b

    Back to index

    English translation — Nedarim 66b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1It was taught: She had a false tooth [ shen totevet ], which disfigured her, and Rabbi Yishmael made her a gold tooth from his own money, thereby beautifying her. When Rabbi Yishmael died, a certain eulogizer began his eulogy about him like this: Daughters of Israel, weep for Rabbi Yishmael, who clothed you.

    2§ The Gemara relates: There was a certain person who said to his wife: Benefiting from me is konam for you until you have given Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon your cooked food to taste, so they can see for themselves what a bad cook you are. She brought the food to them, and Rabbi Yehuda tasted it, without concern for his honor. He said: This is an a fortiori inference: And what can be seen, that in order to make peace between a man and his wife, the Torah said: My name, that is written in sanctity, shall be blotted out in the waters that curse, as the words written on a scroll, including the name of God, were blotted out during the ceremony of preparing the water that a sota would drink. And this is so even in a case of where it is uncertain if this will bring peace between them, as she may or not be guilty of adultery. I, all the more so, should waive my honor in order to bring peace to this couple.

    3Conversely, Rabbi Shimon did not taste. He said: Let all the children of the widow die, and Shimon will not budge from his place. In other words, the husband can die and leave his wife a widow and his children orphans, and let them die too, rather than have people belittle the dignity of Torah scholars by taking such vows. And furthermore, there is another reason for my refusal: So that they should not become used to taking vows.

    4The Gemara relates: There was a certain person who said to his wife: Benefiting from me is konam for you until you have spat on Rabban Shimon ben Gamliel. She came to Rabban Shimon ben Gamliel and spat on his clothing. Rav Aḥa of Difti said to Ravina: But this man intended the humiliation of Rabban Shimon ben Gamliel, which is not achieved by spitting on his clothing. Ravina said to him: Spittle on the clothing of Rabban Shimon ben Gamliel is a great humiliation for him, and she has thereby fulfilled the vow.

    5The Gemara relates: There was a certain person who said to his wife: Benefiting from me is konam for you until you show some beautiful [ yafeh ] part of you to Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei. Rabbi Yishmael attempted to find something beautiful about the woman.

    6He said to his students: Perhaps her head is beautiful? They said to him: It is round [ segalgal ]. Perhaps her hair is beautiful? They replied: Her hair resembles stalks of flax. Perhaps her eyes are beautiful? They are narrow [ terutot ]. Perhaps her ears are beautiful? They are double in size. Perhaps her nose is beautiful? It is stubby. Perhaps her lips are beautiful? They are thick. Perhaps her neck is beautiful? It is low and short. Perhaps her stomach is beautiful? It is swollen. Perhaps her feet are beautiful? They are as wide as a goose’s. Perhaps her name is beautiful? Her name is Likhlukhit. He said to them: It is fitting [ yafeh ] that she is called by the name Likhlukhit, as she is dirty [ melukhlekhet ] with blemishes, and he permitted her to benefit from her husband, because she did have one beautiful feature, her fitting name.

    7The Gemara cites another incident: There was a certain Babylonian who went up to Eretz Yisrael and married a woman there. He said to her: Cook two lentils, i.e., some lentils, for me. She cooked exactly two lentils for him. He grew angry with her. On the following day, so that she would not repeat what she had done, he said to her: Cook a se’a [ geriva ] for me, intending: A large amount. She cooked an actual se’a for him, far more than what one person could eat. He said to her: Go and bring me two butzinei , intending small gourds, as butzinei are small gourds in the Aramaic dialect spoken in Babylonia. She went and brought him two lamps [ sheraggei ], called butzinei in the Aramaic dialect spoken in Eretz Yisrael.

    8In anger, he said to her: Go and break them on the head of the bava , intending the gate, as bava means a gate in the Aramaic dialect spoken in Babylonia. She did not recognize this word. At that time, the Sage Bava ben Buta was sitting as a judge at the gate. She went and broke them on his head, as his name was Bava. He said to her: What is this you have done? She said to him: This is what my husband commanded me to do. He said: You fulfilled your husband’s desire, may the Omnipresent bring forth from you two sons, corresponding to the two candles, like Bava ben Buta.

    9MISHNA: With regard to a betrothed young woman, her father and her husband together nullify her vows.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    שן תותבתשנפלה שינה והושיבה שן אחר באותו מקום ועומד בכיעור:

    ועשה לה ר' ישמעאל שןבאותו מקום של זה משלו והיינו שייפוה:

    בכינהעליו:

    ימותו כל בני אלמנהכלומר ימות הבעל ותהא היא אלמנה ואח"כ ימותו בניה:

    לא יזוז שמעון ממקומושיטעום תבשילה ולהכי לא רצה לטעום כי היכי דלא לירגלי למידר שלא יהיו קלים בנדרים:

    האי לזילותאדרשב"ג קמיכוון וכל כמה דלא ירקא באנפיה ממש ליכא זילותא ואי לא לא הוה מותרת דאיהו על דעת כן אמרה כדי לזלזלו:

    א"ל מידק לר"ג זילותא רבה היאדאדם חשוב הוא:

    מום יפה שביךדמשום שהיה בה כ"כ מומין קאמר לה אם יש בה שום דבר יפה:

    שמא ראשה נאהולכך הדירה שתראהו לו:

    סגלגלדומה לאניצי פשתן שראשיהן סגלגלים עגולין:

    טרוטותרכות:

    בלוםסתום:

    צוארה שקוטשראשה מונח בין כתיפותיה:

    אמר להן יפה אתם קורים אותה לכלוכית שהיא מלוכלכת במומיןזה השם יפה לה והיינו ודאי מום יפה שבה ועל דעת כן הדירה שתודיעני אותו דבר יפה דשמה יפה לה ששמה לכלוכית ואיהי נמי מלוכלכת. ע"א יפה אתם קורין אותה לכלוכית שהיא מלוכלכת במומין דכיון דאין בה דבר יפה להראות ודאי על דעת כן הדירה בעלה שהיה יודע שאין בה דבר יפה ואין יכולה להראות והואיל ואין בה שום דבר יפה נמצא שאין הנדר חל עליה:

    בשילי לי תרי טלפישני רגלי בהמה ובישלה ב' עדשים שלא היתה מכרת בלשונות שלהם בא"י לא היו טוענין כך ואית דגרסי בשילי טלופחי כלומר מעט עדשים שכן אדם נוהג לומר ואיהי סברה דשתי עדשים קאמר לה ובשלה לו שתי עדשים בלבד ולא רצתה לשנות על דבריו:

    ורתח עלהלמחר אמר אי אמינא לה נמי תרי תעביד לי כאיתמל ואמר לה בשילי לי גריוא מידה גדולה דסבר כי היכי דתטרח עלה דמילתא ולא תבשיל אלא כדי סעודה:

    תרי בוצינילשון שני שרגי שני מנורות דתרוייהו נקראו בוציני בלשון ארמי:

    תברינהו על רישא דבבאעל ראש הפתח ומחמת כעס אמר לה ואיהי סברה דקאמר לה למיתבר יתהון על רישא דבבא בן בוטא דהוה יתיב תמן:

    מתני' נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריהולהכי נקט נערה דדוקא נערה שהיא ברשות אביה כדאמרי' נמי במס' כתובות האב זכאי בקדושי בתו ובמעשה ידיה ובמציאתה ובהפרת נדריה בזמן שהיא נערה ומפיק לה מהאי קרא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 66 עמוד ב

    1תנא: שן תותבת היתה לה, ועשה לה רבי ישמעאל שן של זהב משלו. כי שכיב רבי ישמעאל, פתח עליה ההוא ספדנא הכי: ״בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה המלבישכן וכו'״.

    2ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי יהודה ולר"ש ר' יהודה טעים, אמר, ק"ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק, ואני על אחת כמה וכמה.

    3ר"ש לא טעים, אמר: ימותו כל בני אלמנה, ואל יזוז שמעון ממקומו. ועוד: כי היכי דלא לתרגלי למינדר.

    4ההוא דאמר לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתרוקי בו ברשב"ג אתת ורקק אלבושיה. א"ל רב אחא מדפתי לרבינא: והא האי לזילותא קא מיכוין! א"ל מירק על מני דרשב"ג זילותא רבתא היא.

    5ההוא דאמר לה: לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתראי מום יפה שביך לר' ישמעאל בר' יוסי׃

    6אמר להם שמא ראשה נאה אמרו לו סגלגל שמא שערה נאה דומה לאניצי פשתן שמא עיניה נאות טרוטות הן שמא אזניה נאות כפולות הן שמא חוטמה נאה בלום הוא שמא שפתותיה נאות עבות הן שמא צוארה נאה שקוט הוא שמא כריסה נאה צבה הוא שמא רגליה נאות רחבות כשל אווזא שמא שמה נאה לכלוכית שמה אמר להן יפה קורין אותה לכלוכית שהיא מלוכלכת במומין ושרייה׃

    7ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל נסיב איתתא אמר לה בשילי לי תרי טלפי בשילה ליה תרי טלפי רתח עלה למחר אמר לה בשילי לי גריוא בשילה ליה גריוא אמר לה זילי אייתי לי תרי בוציני אזלת ואייתי ליה תרי שרגי׃

    8אמר לה זילי תברי יתהון על רישא דבבא הוה יתיב בבא בן בוטא. אבבא וקא דאין דינא אזלת ותברת יתהון על רישיה אמר לה מה הדין דעבדת אמרה ליה כך ציוני בעלי אמר את עשית רצון בעליך המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא׃

    9הדרן עלך רבי אליעזר׃

    Mishna

    10נערה המאורסה, אביה ובעלה מפירין נדריה.

    Tosafot

    עד שתראי מום יפהכלומר יפה מאום שום דבר יפה כמו ובכפי דבק מאום (איוב ל״א:ז׳):

    סגלגלעגול:

    טרוטותפירושו עגולות:

    כפולותפירושו גדולות:

    בלוםסתום:

    שקוטקצר כדתנן בבכורות (דף מג:) צוארו שקוט:

    עבהונראה שהוא נפוח:

    ושרייהשהיה בה דבר יפה ששמה הגון ויפה לה:

    בוציניאבטיחים:

    שרגינרות דמתרגמינן בוציני:

    תברינהו אבבאבכעס אמר לה לשבור אותם על הדלת והיא היתה סבורה שאמר לה לשבור אותם על ראש בבא בן בוטא:

    שני בניםכנגד שני שרגי:

    נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריהבשותפות ונערה הוי מבת י"ב שנים וששה חדשים ומשם ואילך היא בוגרת ולכך נקט נערה למעוטי בוגרת דבוגרת אינה עוד ברשות האב:

    אביה ובעלה מפירין נדריהובגמרא מפרש טעמא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    נערה המאורסהנקט נערה מאורסה לאפוקי בוגרת, ולא לאפוקי הגיעה לעונת נדרים שהוא שנת שנים עשר שנה שנדריה נבדקין, והיא הקרויה תוך זמן, כדאיתא בנדה פרק יוצא דופן (נדה מה, ב).

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 66b

    Nedarim 66b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 302 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    שן תותבת שנפלה שינה והושיבה שן אחר באותו מקום ועומד בכיעור:

    ועשה לה ר' ישמעאל שן באותו מקום של זה משלו והיינו שייפוה:

    בכינה עליו:

    ימותו כל בני אלמנה כלומר ימות הבעל ותהא היא אלמנה ואח"כ ימותו בניה:

    לא יזוז שמעון ממקומו שיטעום תבשילה ולהכי לא רצה לטעום כי היכי דלא לירגלי למידר שלא יהיו קלים בנדרים:

    האי לזילותא דרשב"ג קמיכוון וכל כמה דלא ירקא באנפיה ממש ליכא זילותא ואי לא לא הוה מותרת דאיהו על דעת כן אמרה כדי לזלזלו:

    א"ל מידק לר"ג זילותא רבה היא דאדם חשוב הוא:

    מום יפה שביך דמשום שהיה בה כ"כ מומין קאמר לה אם יש בה שום דבר יפה:

    11 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 66b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    עד שתראי מום יפה כלומר יפה מאום שום דבר יפה כמו ובכפי דבק מאום (איוב ל״א:ז׳):

    סגלגל עגול:

    טרוטות פירושו עגולות:

    כפולות פירושו גדולות:

    בלום סתום:

    שקוט קצר כדתנן בבכורות (דף מג:) צוארו שקוט:

    עבה ונראה שהוא נפוח:

    ושרייה שהיה בה דבר יפה ששמה הגון ויפה לה:

    6 more comments on this page.

    Tosafot on Nedarim 66b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    נערה המאורסה נקט נערה מאורסה לאפוקי בוגרת, ולא לאפוקי הגיעה לעונת נדרים שהוא שנת שנים עשר שנה שנדריה נבדקין, והיא הקרויה תוך זמן, כדאיתא בנדה פרק יוצא דופן (נדה מה, ב).

    Rashba on Nedarim 66b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה פירוש ואפילו בנדרים שנדרה קודם שתתארס שהארוס מפר עם האב בקודמים והוא שנתארסה בו ביום שנדרה או ביום שמוע האב עד שלא נתקיים הנדר והכי מוכח בגמרא ובגמרא מייתי לה מדכתיב ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה מכאן לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה וליכא לאוקומה בנשואה דוקא דהויה קדושי משמע והוי"ו דואם היו תהיה לאיש מוסיף על ענין ראשון דקאי באב למימרא דשניהם מפירין נדריה:

    Ritva on Nedarim 66b · Sefaria · Edition: Vilna, 1884 · unknown

    Meiri

    כבר ביארנו בילדותנו בחבור התשובה שהענוה ושפלות הרוח שתי מדות הן ושהענוה אינה מפקעת שררה מן הראוי לה אבל שפלות הרוח הוא שמשפיל עצמו ביתר מן הראוי לו וכל אחת מהן מדה מעולה ומעתה כל שראוי לשררה על הדרכים שביארנו שם אם רצה למחול על כבודו לפעמים ולהשפיל עצמו ביתר מן הראוי רשאי ואם רצה להעמיד שררתו ולא להשפיל עצמו רשאי:

    בסוגיא זו הזכירו באחד שהדיר את אשתו הנאה עד שתטעים את התבשיל לר' יהודה ולר' שמעון ר' יהודה טעם מפני שנשא קל וחומר בעצמו אם לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים אנו על אחת כמה וכמה ור' שמעון לא טעם אמר ימותו בני אלמנה כלומר ימות בעלה ותהא אלמנה וימותו בניה בני אלמנה ולא יזוז שמעון מכבודו ולא עוד אלא שצירף טעם לדבריו שלא יגרום לו לקפוץ בנדרים:

    וכן הזכירו באחד שהדיר את אשתו עד שתרוק ברבן שמעון בן גמליאל ושמע רבן שמעון בן גמליאל ואמר לה שתבוא ותרוק ובאה ברשותו ורקקה בלבושו והתירוה ואמרו והיאך הותרה על ידי רקיקה זו והרי לא נתכון אלא לבזותו לרבן שמעון בן גמליאל ואין כאן בזוי ותירץ מירק המניא דרבן שמעון בן גמליאל זילותא רבא היא והותר נדרה:

    ובתלמוד המערב הזכיר באשה אחת שהלכה בבית מדרשו של ר' מאיר לשמוע דרשה שלו ונתאחרה הרבה וכשבאה כעס עליה בעלה והדירה עד שתלך אצל הדורש ותרוק בפניו עמדה באותו איסור שבת ראשונה שניה ושלישית עד שיעצו לה שכנותיה לילך עמהו לפניו ליתן לה עצה על הדבר והלכו כלן וכשראה אותן הרגיש בדבר והיה מנהגם שכשהיו כואבים בעיניהם היו קצת נשים לוחשות להם ורוקקות בעין מהן שלש פעמים ומהן שבע פעמים והראה הנכבד עצמו כואב בעין כאב גדול ושאלן אם יש ביניהן יודעת ללחוש בעין ואמרו לה שכנותיה הגיעה שעה הצריכה לך הלכה לפניו ולחשה לו ורקקה בפניו שבע פעמים ונמצאת מותרת על ידי רקיקתה בענותנותו של ר' מאיר ולשון תלמוד המערב בזה ר' מאיר הוה יתיב ודרוש בלילי שבתא הות תמן חדא איתתא שמעת ליה דדריש אמתינה ליה עד דחסיל מן דחסיל אזלת לביתא אשכחת בוצינא דטפאי אמר לה בעלה אין הוית אמרה ליה יתיבנא ושמענא לדרושא אמר לה לא כן וכן עיילת להכא עד דאזלת ורקת באנפי דרושא יתיבת שבתא קמייתא תנינא תליתאה אמרין לה מגירתא כדון אתון צהיבין אתינן עמך לבי מדרשא כלומר בשעה שירצו לצאת ולבא לבית המדרש והם שמחים למשנתם נלך עמך לשם לפניו לספר לו את הענין כדי לקבל הימנו עצה הוגנת לך כיון דחמא ר' מאיר יתהון צפה ברוח הקדש אמר להון אית מנכון איתתא חכימא מלחש בעינא אמרין לה מגירתא כדו את אזלה לחשא ורקקה בעיינוי ותשתריין לבעליך אזלא ויתיבת קמיה אמרה ליה אנא חכימא למלחש בעיינא אמר לה רוקי בעייני שבע זמנין ואנא מינשם ר"ל ובכך אני מתרפא כלומר ואיני רוצה בלחישא אחרת ונראה לי שאמר כן מפני שיש בלחישא צד איסור רקת בעיינוי שבע זמנין אמר לה זילי אמרי לבעליך חדא זמנא אמרת לי שבע זמנין עבדית אמרו לו תלמידיו רבי כך מכבדין את התורה אמר להון לא דיו למאיר להיות שוה לקונו דתני ר' ישמעאל גדול השלום ששמו הגדול שנכתב בקדושה אמר הב"ה ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו:

    וכן הוזכר בסוגיא זו באחד מבני בבל שעלה לארץ ישראל ונשא אשה לשם ואמר לה בשילי לי תרין טלפחין ונתכון לומר מעט עדשים ובשלה תרין טלפחין ר"ל תרין ממש וכעס עליה למחר אמר לה בשילי לי גריוא ר"ל מדה שלמה מן העדשים ורצה לנסותה אם תטעה בזו גם כן ובשלה לו גריוא כדבריו אמר לה זילי אייתי לי תרין בוציני והוא מתכוין לדלועים והביאה לו תרין שרגי שהבינה הדבר מנורות שלשונם בלשון ארמי בוציני אמר לה זילי תברינהו אריש בבא ונתכון לומר על ראש הפתח והיה בבא בן בוטא עומד לשם ודן את הדין והלכה לקראתו ושברתם על ראשו אמר לה מה הדין דעבדת אמרה ליה כך צוני בעלי אמר לה בתי את עשית רצון בעליך המקום ירחם עליך ויוציא ממך בנים כבבא:

    היופי כולל כל מיני יופי שבגוף ולא עוד אלא יופי השם הוא נכלל בו אפילו לא היה השם יפה מצד עצמו כל שהוא נאמר עליו כהוגן ודבר דבור על אופניו בכלל יופי הוא מעשה באשה אחת שהיתה כעורה ביותר ביופי ובמדות והדירה בעלה עד שתראה מום יפיות שבה לר' ישמעאל ב"ר יוסי שמע ר' ישמעאל את הדברים וחקר עליה בתכונת איבריה ואמר שמא ראשה נאה אמרו לו סגלגל שמא שערה נאה אמרו לו דומות לאניצי פשתן שמא עיניה נאות אמרו לו תרוטות הן שמא אזניה נאות אמרו לו כפולות שמא חוטמה נאה אמרו לו כלום שמא צוארה נאה אמרו לו שקוט ר"ל קצר שמא כריסה נאה אמרו לו צבה ר"ל נפוח שמא רגליה נאות אמרו לו רחבות כרגלי האוז וכשראה כן חקר לידע מה שמה ואמר שמא שמה נאה ואמרו לו לכלוכית שמה ואמר יפה קורין אותה לכלוכית על שם שמלוכלכת במומין כלומר כראוי קורין לה כן וששם נאה לפי ענינה והתירה:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    נערה המאורסה וכו' זה הפרק יכלול קצת עניני החלק השביעי שבספר בענין היתר הנדרים ובפרט בענין הנדרים שהיתרן אף שלא על ידי חכם אלא אף על ידי האב או האב והארוס או הבעל ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לחמשה חלקים החלק הראשון ללמד בנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה וכן אם מת אחד מהם אף האחר יכול להפר לה וכן אם נתקדשה ונדרה ונתגרשה בו ביום ונתקדשה לאחר בו ביום וכן לכמה ביום אחד אם האב יכול להפר עם האחרון אם לאו החלק השני בדין בוגרת והיא ארוסה החלק השלישי בענין שומרת יבם מן הארוסין החלק הרביעי במתנה עם אשתו דרך כלל להיות כל נדריה קיימין או מופרים היאך דנין בה החלק החמישי בזמן הראוי להפרה עד שמשם ואילך אינו יכול להפר זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כענין סוגיית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר בפרטים:

    10 more comments on this page.

    Meiri on Nedarim 66b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    רש"י בד"ה האי כו' דרבי שמעון בן גמליאל כצ"ל:

    בד"ה בשילי כו' תרי טלפי כצ"ל בלשונות שלהם כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Nedarim 66b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    גמרא ימחה על המים המאררים מספק שמא נטמאת ולא הוי שלום בינו לבינה. פירוש.

    ואל יזוז שמעון מכבודו שיטעום מתבשילה ואינו דומה לסוטה שהמקנא לשם שמים מתכוין שתשמור עצמה אבל בשביל השוטה שקלקל (לקדרה) להדירה אני לא אאבד את כבודי וכגון שנדר על דעת רבים שאי איפשר להתירו. הרא"ם ז"ל.

    עד שתראי מום יפה שביך לרבי ישמעאל ברבי יוסי היא היתה מלאה מומין בגלוי ובסתר והיא הדירה שתראי כל המומין שבה לרבי ישמעאל ברבי יוסי והוא יבחין בין כולן ויאמר זה המום יפה שבכלן. אמר להן שמא ראשה נאה. קרוביה הביאוה לפניו והודיעו לו הענין והוא מתוך ענותנותו לזקק לדעת המומין ולקח תחבולה בעצמו לשאול מהם על כל אבר ואבר אם יש בו מום. ושאל להם בלשון נקיה שמא ראשה נאה ודעתו לומר אם יש לה מום בראש. כלום שנסכרו נקבי חוטמיה. ואוצר בלום דאמרינן בגיטין כמוהו שהיה מלא מכל דבר כאוצר זה שיש בו מחיצות מפסיקות בזה חטים ובזה שעורים ובזה שיפון כל מין ומין בפני עצמו. שקוט צוארה בולט מלפניה ויש אומרים קצר. יפה קורין לה לכלוכית אין לה מום יפה כזה שהוא שם גנאי ובא על נכון. ושרייה לפי שידע עתה מום יפה שבה. ויש אומרים כי להכי שרייה לפי שלא ידע לה מום יפה. והראשון נראה בעיני. הרי"ץ ז"ל.

    בלום שחוטמה קטן ויראה כמי שנסתמה נקבי חוטמא פירוש.

    שני בנים כנגד תרי בוציני תזכה לשני בנים תלמידי חכמים (חכמים) ואהליהם אשקוד וליוצרי אשתחוה ואקוד ידי ורגלי לפניו אעקוד וברחמיו אבקשה אותי לפקוד שטה. סליק פרק רבי אליעזר נערה מאורסה פרק עשירי

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 66b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Ben Yehoyada

    רַבִּי שִׁמְעוֹן לָא טָעִים, אָמַר יָמוּתוּ כָּל בְּנֵי אַלְמָנָה. כונתו לומר אפילו אם זו תמות ברעב מחמת איסור הנאה שאסר עליה אין אני טועם אך לא רצה להזכיר בפיו שם מיתה על בת ישראל לכך תלה הקללה בעכו"ם ואמר יָמוּתוּ כָּל בְּנֵי אַלְמָנָה כי כן היה דרכם לקרות את העכו"ם שהם בני פלונית שהיא אלמנה מבעלה דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין, כנזכר בזוהר הקדוש ולכן היא אלמנה מבעלה והעכו"ם הם בניה. ברם הא קשיא אמאי לא טעם? ולית ליה האי קל וחומר דרבי יהודה אשר גם רבי מאיר עביד ליה במעשה אחרת שהובא במדרש רבא פרשת צו באותו שנשבע שלא תכנס אשתו לביתו עד שתרוק בפנים של הדרשן וכו'? ונראה לי דרבי שמעון לא היה אוכל תבשיל בשר חוץ מביתו דהוה חייש לאיסורא אולי לא מלחו היטב או אולי שגו בכלים של חלב ולא הרגישו וכיוצא בדברים אלו וכל היכא דחושש משום איסורא בטל אותו קל וחומר.

    וְאַל יָזוּז שִׁמְעוֹן מִמְּקוֹמוֹ נקיט האי לישנא מפני שאינו אוכל בבית המדרש וצריך לקום לצאת לחוץ כדי לאכול. ועוד נראה לי בס"ד דרך דרש בהקדים מה שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה ופסקה מרן ז"ל (ביורה דעה סימן רכ"ח סעיף מ') אב שהשביע את בנו שלא יוכל להלוות אלו ברשות שמעון ולוי דמותר להלוות ברשות אחד מהם דוקא משום דקיימא לן כרבי יונתן וא"ו לחלק ולא קיימא לן כרב יאשיה דסבירא ליה וא"ו להוסיף דבעינן תרווייהו אלא הכי קאמר שמעון או לוי עיין שם. והנה מסתמא רבי שמעון כרבי יונתן סבירא ליה דקיימא לן כוותיה ולכן בנידון זה דתלמודא דקאמר עד שתטעמי לרבי יהודה ולרבי שמעון לסברת רבי יונתן או או קאמר וכיון דטעם רבי יהודה הותר הנדר ולכך לא רצה רבי שמעון לטעום. אך הוה חכמים בבית המדרש דהוה סבירא ליה כרבי יאשיה ורצו שיטעום גם הוא כדי לקיים סברה זו דרבי יאשיה ולכן אמר להם ימותו כל בני אלמנה ושמעון לא יזוז ממקומו רוצה לומר ממקום סברתו דאנא סבירא ליה בעלמא כרבי יונתן וא"ו לחלק ועוד אפילו אם הדין כרבי יאשיה אין אני עושה טעימה להתיר הנדר כדי שלא יהא רגיל למנדר.

    שֶׁמָּא רֹאשָׁהּ נָאֶה נראה לשון נקיה נקיט בשביל כבודה כי הוא צריך לראות המום אך לא רצה לבדוק כל גופה בראייתו אלא רצה לברר על ידי שאלה תחלה באיזה מקום יש מום כדי שאחר כך יראנו וידע אם מום יפה שבה ולכן שאל תחלה על ראשה ולא רצה לומר שמא יש מום בראשה אלא פתח פיו בשבח ואמר שֶׁמָּא שְׂעָרָהּ נָאֶה? והיה שואל והולך על דרך זה בשאר איברים כדי לידע איזה מום יש בה שהוא יפה לה ואחר ששמע שמה 'לִכְלוּכִית' שהוא מום היפה לה אז הבין דעל זה נתכוון הבעל. ומה שאמר שזה השם יפה לה, נראה לי הכונה דהיה פתחון פה לבעל לומר לא שמתי דעתי להסתכל בה לראות מומין אלו והיה מקחו מקח טעות אם היה רוצה לדון עמה על אירוסין שלה, אך כיון ששמה לכלוכית הנה השם הזה הוא יפה לנצוח כנגד הבעל אם היה בא לטעון על קדושין שנתן לה יען דאם לא ראה אותה ודאי הגידו לו שמה וכיון ששמע שם מגונה זה ודאי יבין שנקראת בשם זה על לכלוך שיש בה, והיה לו לשאול מה הלכלכין האלה שנקראת על שמם? והיה מתברר אצלו המומין. ולמה לא דרש ושאל על זאת? הוא דאפסיד אנפשיה! נמצא שם זה הוא יפה לה כי על ידי שם זה היתה נוצחת את הבעל אם היה בא בטענה אחר קדושין כדי לבטלם.

    הַהוּא בַּר־בָּבֶל דְּסָלִיק לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל יש להקשות למה הוצרך תלמודא להודיעינו שהיה בר בבל לימא ההוא דסליק לארעא דישראל או לימא ההוא דנסיב אתתא? ונראה לי בס"ד דאמרו בגמרא על פי ונתן ה' לך לב רגז ההוא בבבל כתיב נמצא הכעס מצוי באנשי בבל יותר ובא ללמדך רבותא דאף על גב שזה הוא מבבל ויש לו לב רגז מצד קללות התוכחה עם כל זה סבל הפתאות של אשתו ולא רגז.

    לְמָחָר אָמַר לָהּ בַּשִׁילִי לִי גְּרִיוָא. קשא למה בזה לא אמר רתח ובראשנה אמר רתח עלה. ונראה לי בס"ד בשלה לו תרין עדשין ונשאר רעב לכך רתח עלה אך בזאת בשלה הרבה והוא אכל ושבע ורק הרבוי הלך לאיבוד או חילקו לעניים ולא נגעה פתיאות שלה לעצמו ולבשרו וכן בשאר דברים לכך לא רתח אפילו כל דהוא.

    תַּבְרַת יָתְהוֹן עַל רֵישֵׁיהּ נראה מן השמים נתגלגל דבר זה להודיע לאותו צדיק מקדם קדמתא את דבר הקשה המעותד לבא עליו מן הורדוס שניקר את עיניו שהם כשתי נרות המונחים בראש כי דרכו יתברך לרמוז לצדיקים דברים המעותדים לבא עליהם כמו שנאמר כִּי לֹא יַעֲשֶׂה הֳ' אֱלֹקִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים (עמוס ג, ז).

    אַתְּ עָשִׂית רְצוֹן בַּעְלֵךְ, הַמָּקוֹם יוֹצִיא מִמֵּךְ שְׁנֵי בָּנִים כְּבָבָא בֶּן בּוּטָא. נראה לי בס"ד טעם לשכר זה של שני בנים בעבור מעשיה כי האשה שעושה רצון בעלה מוכרח שהיא אוהבת אותו וכיון דאוהבת אותו באמת גם הוא אוהב אותה וכמו שאמרו המפרשים על פסוק (ויקרא יט, יח) וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וגם הוא כָּמוֹךָ שאוהב אותך! הרי כאן ב' פעמים אהבה [13] כמנין שם הוי־ה [13×2=26] ולזה אמר אֲנִי הֳ' עד כאן דבריהם. וידוע הגוף כלול מארבעה חלקים של יסודות ואם כן אהבה זו של האשה עם בעלה נחלקת לארבעה פעמים אהבה [13×4=52] מכל יסוד יוצא חלק אהבה וכנגדן ארבעה פעמים אהבה [13×4=52] מן הבעל הרי כאן שמונה פעמים אהבה שהם מספר 'בן בן' ולזה אמר יוציא ממך שני בנים.

    Ben Yehoyada on Nedarim 66b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 66, Amud Bet, about 302 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 130 words

      Opens “תנא: שן תותבת היתה לה, ועשה לה…”

      Named: רבי ישמעאל.

    2. Segment 241 words

      Opens “ההוא דאמר לה לדביתהו ״קונם שאי את…”

      Named: רבי יהודה.

    3. Segment 318 words

      Opens “ר"ש לא טעים, אמר: ימותו כל בני…”

    4. Segment 433 words

      Opens “ההוא דאמר לדביתהו ״קונם שאי את נהנית…”

      Named: רב אחא.

    5. Segment 518 words

      Opens “ההוא דאמר לה: לדביתהו קונם שאי את…”

    6. Segment 665 words

      Opens “אמר להם שמא ראשה נאה אמרו לו…”

    7. Segment 741 words

      Opens “ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל נסיב…”

    8. Segment 845 words

      Opens “אמר לה זילי תברי יתהון על רישא…”

    9. Segment 94 words

      Opens “הדרן עלך רבי אליעזר…”

      Named: רבי אליעזר.

    10. Segment 107 words

      Opens “מתני׳ נערה המאורסה, אביה ובעלה מפירין נדריה.…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Nedarim 66b · Segment 1 — “…לה, ועשה לה רבי ישמעאל שן של זהב משלו.…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Nedarim 66b · Segment 4 — “…ורקק אלבושיה. א"ל רב אחא מדפתי לרבינא: והא האי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 66b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026