Talmud Builders

    Nedarim 91b

    Chapter 11 - VeEllu Nedarim

    גם: נדרים דף צ״א ע״ב, פרק י״א ואלו נדרים

    English translation - Nedarim 91b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1aloe merchants [ ahaloyei ] who were here just now should be blamed; if it was not you, perhaps it was one of them. The case came before Rav Naḥman, who said: There is reason to suspect that she might have cast her eyes upon another man, and therefore there is no substance to her words. She lacks credibility and her statement is unreliable, and so she remains permitted to her husband.

    2It is further related that there was a certain woman who was displeased with her man. He said to her: What is different now? What have I done to make you angry? She said to him: I am upset because you never hurt me while we were engaged in proper relations as you did just now. He said to her: This matter did not occur now. She said to him: If so, it may be that one of the gentile oil merchants [ naftoyei ] who were here just now should be blamed; if it was not you, perhaps it was one of them. Rav Naḥman said to them: Take no notice of her; she has cast her eyes upon another man, and her words are therefore unreliable.

    3The Gemara relates another incident about a certain man who was secluding himself [ meharzeik ] in a house, he and a certain married woman. When the owner of the house entered, the adulterer burst through the wall of palm branches and fled. Rava said: The woman is permitted to her husband. The assumption is that she did not sin, for if it is so that the man had committed a transgression, he would have hidden himself in the house instead of revealing his identity by escaping in the open.

    4The Gemara concludes with one final incident about a certain adulterer who entered the house of a certain married woman. When the man, i.e., her husband, came home, the adulterer went and sat himself behind the door, so that the husband would not know that he was there. There was some cress [ taḥlei ] lying there in the house, and the adulterer, but not the husband, saw that a snake had come and tasted of it, perhaps thereby contaminating it with its venom. The master of the house wanted to eat from that cress, without the woman’s knowledge. The adulterer said to him: Do not eat from the cress, as a snake has tasted of it.

    5The case was brought before Rava, who said: His wife is permitted to him, for were it so that the adulterer had committed a transgression, it would have been preferable for him that the husband should eat the cress and die. This is because one who commits adultery is also suspected of bloodshed, as it is written: “For they have committed adultery and blood is on their hands” (Ezekiel 23:37), indicating that adultery leads to murder.

    6The Gemara comments: It is obvious that this is the case. What then does Rava come to teach us? The Gemara answers: Rava’s ruling is necessary, lest you say that the man did in fact commit a transgression with the other man’s wife, and the reason that he said to the husband that he should not eat and saved his life is because it is preferable for him that the husband should not die. This is in order that his wife should be to him as it says in the verse: “Stolen waters are sweet, and bread eaten in secret is pleasant” (Proverbs 9:17). That is to say, a person derives greater pleasure from forbidden fruit. Rava therefore teaches us that this is not a concern. Rather, the assumption is that he had not yet actually sinned and therefore acted in the proper manner.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אהלויי - מוכרי אהלות בשמים:

    נפטויי - מוכרי נפט:

    דהוה מהרזק בביתא - שהיה סגור עם אשה בבית:

    פרטיה נואף להוצא - פרץ הגדר:

    הוה מירכס - בביתה היה מתחבא בבית שלא ירגיש בו הבעל:

    בלא דעתא דאיתתא - שאילו היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול:

    כי נאפו ודם בידיהן - דנואפים הורגין הבעלים:

    מהו דתימא איסורא עבד - האי בהדה והאי דאמר ליה הכי משום דלא לימות דתיהוי איתתיה עלויה כי מים גנובים ימתקו קמשמע לן דלא אמרינן הכי ושריא:

    נדרים 91 עמוד ב

    1אהלויי דהוו הכא האידנא, אי אנת לא דילמא מנהון. אמר רב נחמן: עיניה נתנה באחר, ולית בה מששא במלה.

    2ההיא איתתא דלא הוה בדיחא דעתה בהדי גברא. אמר לה: האידנא מאי שנא? אמרה ליה: מעולם לא צערתן בדרך ארץ כי האידנא. אמר לה: לא הוה הדא מילתא האידנא. אמרה ליה: א"כ הלין נכרים נפטויי דהוו הכא האידנא, אי אנת לא דילמא חד מנהון. אמר להו רב נחמן: לא תשגיחון בה, נותנת עיניה באחר הואי.

    3ההוא גברא דהוה מהרזיק בביתא הוא ואינתתא. על אתא מריה דביתא, פרטיה נואף להוצא וערק. אמר רבא: איתתא שריא. אם איתא דעבד איסורא ארכוסי הוה מירכס.

    4ההוא נואף דעל לגבי דההיא אנתתא, אתא גברא, סליק נואף איתיב [בכלאי] בבא. הוה מחתן תחלי תמן וטעמינון חויא. בעא מרי דביתא למיכל מן הנהו תחלי בלא דעתא דאינתתא, אמר ליה ההוא נואף: לא תיכול מנהון דטעמינון חויא.

    5אמר רבא: אינתתיה שריא, אם איתיה דעבד איסורא, ניחא ליה דליכול ולימות, דכתיב: ״(יחזקאל כג״, לז) ״כי נאפו ודם בידיהן״.

    6פשיטא! מהו דתימא: איסורא עבד, והאי דאמר ליה דניחא ליה דלא לימות בעל, דתהוי אינתתיה עלויה (משלי ט, יז) ״מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם״, קא משמע לן.

    7הדרן עלך ואלו נדרים וסליקא לה מסכת נדרים׃

    Tosafot

    אהלויי - מוכרין אהל:

    שמא עיניה נתנה באחר - ומיירי באשת כהן דאי לאו עיניה נתנה באחר אף בביאת אונס בחיוב שסבורה שהוא בעלה [אסורה]:

    נפטויי - מוכרי נפט והבעל היה כהן כדפרישית:

    דהוה מהרזק - נהגו ביחוד וחבירו בהחובל (דף פה:) דהרזקיה לאינדרונא:

    פרטיה נואף להוצא וערק - כלומר פרץ המחיצה ויצא כך כתוב בספרים - ובערוך פירש דהוי נואף הבעל וערק הבעל:

    איתתא שריא דאם איתא דעבד איסורא אירכוסי הוי מירכס - פירוש היה נטמן מפני הבעל פירשתי ביבמות:

    בבא דכפא - בכניסת הפתח:

    פשיטא - (דהתם) שאף חשוד על שפיכת דמים:

    מים גנובים ימתקו - כדאמר בסנהדרין ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה קמ"ל דנואף אינו יודע זה וניחא ליה דלימות בעל כדי שישאנה בפרהסיא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    הוזכר בכאן מעשה באשה אחת שהיתה רגילה להזמין מים לבעלה ליטול את ידיו בכל פעם אחר תשמיש פעם אחת באה וזימנה לו ואמר לה מה טיבן של מים אלו והלא עכשו לא היה דבר בינינו ועשת עצמה כמתאמת לדבריו ואמרה לו בודאי שמש עמי אחר ואי את לא הוית חד מן גויים אהלויי ר"ל מוכרי אהל דהוו הכא חד מנהון הוה אתא לקמיה דרב נחמן ואמר ליה עיניה נתנה באחר ולית מששא במילה ודבר זה פירושו באשת כהן שאם באשת ישראל אף היא לא באה לאסור את עצמה לבעלה שהשגגה בענין זה כאונס הוא כמו שביארנו במסכת יבמות וכן מה שנזכר בכאן במעשה הסמוך לו בחדא איתתא דלא הוה בדיחא דעתא בהדי גברא ר"ל שהיתה עומדת לפניו בצער ובדאגה ואמר לה האידנא מאי שנא ואמרה ליה מעולם לא ציערתן בדרך ארץ ר"ל בתשמיש כי האידנא ומתוך כך אני עומדת עצבה אמר לה והאידנא לא הות הא מלתא ואמרה ליה אי את לא הות הלין גוים נפטויי ר"ל מוכרי נפט דהוו הכא דלמא חד מנהון ואמר רב נחמן לא תשגחון בה עיניה נתנה באחר ואף זו באשת כהן שאם באשת ישראל אף היא אינה אוסרת את עצמה בכך שהשגגה בענין זה אונס הוא:

    אבל מה שהוזכר אחריו בההוא גברא דהוה מהרזק בביתא ר"ל נסגר ביחוד ומלשון מה שאמרו בפרק החובל הרזקיה לאנדרונא נאמר על זה ואתא מריה דביתא ופרטיה נואף להוציא וערק ר"ל שפרץ הכותל ויצא ואמר רבא איתתא שריא אם איתא דעבד איסורא אירכוסי הוה מירכס ור"ל שנטמן היה בפני הבעל בין באשת כהן בין באשת ישראל היא שהרי אם היה כאן חשש ביאה ברצון היה ושמא תאמר הא משמע שאלו נטמן נאסרה והרי אין אוסרין על היחוד וכן במסכת כתובת אמרו אין האשה נאסרת בעד אחד אלא על ידי קינוי וסתירה וכן במס' סוטה אמרו לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תסתתרי בהדי פלניא דלמא מסתתרא ומי סוטה למבדקה ליכא ומתסרא עליה איסור עולם אלמא בסתירה לחוד לא מתסרא תרצו בה שזו שבכאן במי שרוצה להחמיר על עצמו לצאת ידי שמים ובתוספות תירצוה כשהיא אומרת טמאה אני לך ואי לאו האי טעמא הוה אסרינן לה ואין חוששין לנתינת עין במקום הוכח ברור כזה וכן מה שהוזכר בההוא נואף דעל לגבה דההיא איתתא ואתא מריה דביתא סליק נואף ואיתיב בבאלי דביתא ר"ל בכניסת הפתח והוו מנחן תמן תחלי דטעמינון חויא ובעא מריה דביתא מיכל מיניהו בלאו דעתא דאיתתיה ואמר ליה נואף לא תיכול דטעמנון חויא ואמר רבא איתתא שריא דאי איתא דעבד איסורא ניחא ליה דלימות אף זו אתה צריך לפרשה כחברתה ויש מפרשין את שתיהן בשהיה שם קנוי קודם לכן:

    נשלם הפרק ונשלמה המסכתא תהלה לאל וזה מה שראינו לכללו במסכת נדרים יבא אחריו מה שיראה לנו לכללו במסכת נדה בעזרת הצור ובישועתו אמן אמן:

    ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה:

    ברוך יי' לעולם אמן ואמן.

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 91b

    Nedarim 91b. The full printed text of this folio side - 7 numbered segments, about 194 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 91b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026