Talmud Builders

    Nedarim 51b

    Chapter 6 - HaNoder Min HaMevushal

    גם: נדרים דף נ״א ע״ב, פרק ו׳ הנודר מן המבושל

    English translation - Nedarim 51b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: One who vows that pickled food is forbidden to him is prohibited from eating only pickled vegetables, as that is what people usually mean when referring to pickled food. However, if he says: Pickled food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from tasting all pickled foods. Similarly, one who vows that boiled food is forbidden to him is prohibited from eating only boiled meat, as that is the common meaning of the expression boiled food. On the other hand, if he says: Boiled food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating all boiled foods.

    2GEMARA: Rav Aḥa, son of Rav Avya, said to Rav Ashi: If one said: That which is pickled is forbidden to me, what is the halakha ? If one said: That which is boiled is forbidden to me, what is the halakha ? If one said: That which is roasted is forbidden to me, what is the halakha ? If one said: That which is salted is forbidden to me, what is the halakha ? What do these expressions indicate? Do they refer to specific foods or to all foods prepared in these ways? The dilemma remains unresolved.

    3MISHNA: One who vows that roasted food is forbidden to him is prohibited from eating only roasted meat; this is the statement of Rabbi Yehuda. However, if one says: Roasted food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating all roasted foods. One who vows that salted food is forbidden to him is prohibited from eating only salted fish, as that is the common meaning of the expression salted food. If, on the other hand, he says: Salted food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating all salted foods.

    4If one says: Fish or fishes are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from eating all of them, whether large fish or small, whether salted or unsalted, whether raw or cooked. But he is permitted to taste minced sardines and to taste fish brine, as these are not included in the common meaning of the word fish. One who vows that tzaḥana , a concoction of whole and chopped fish, is forbidden to him is prohibited from eating minced sardines as well, but he is permitted to eat fish brine and fish gravy [ morays ]. One who vows that minced sardines are forbidden to him is prohibited from eating fish brine and from eating fish gravy.

    5GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: If one says: Fish [ dag ] is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating large fish and permitted to eat small fish. If one says: Fish [ daga ] is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating small fish and permitted to eat large ones, as this term is commonly used with regard to small fish. If one says: Fish [ dag ] or fish [ daga ] are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from eating both large and small fish.

    6Rav Pappa said to Abaye: From where is it derived that the phrase: Fish [ dag ] is konam for me, and for that reason I will not taste it, a reference to a large fish? As it is written: “And the Lord prepared a great fish [ dag ] to swallow up Jonah” (Jonah 2:1). The Gemara asks: But isn’t it written in the following verse: “Then Jonah prayed to the Lord his God out of the belly of the fish [ daga ]” (Jonah 2:2)? This indicates that a large fish can be referred to as a daga as well.

    7The Gemara answers: This is not difficult, as perhaps a large fish spat him out and a small fish then swallowed him. Rather, the baraita is difficult according to the following verse: “And the fish [ daga ] that were in the river died” (Exodus 7:21). Is it possible that the small fish died but the large ones did not die? The Gemara answers: Rather, the biblical word daga evidently indicates large fish and also indicates small fish. However, with regard to vows one should follow the language of people, and the word daga is used only in reference to small fish.

    8The mishna teaches that one who vows that tzaḥana is forbidden to him is prohibited from eating minced sardines as well, but he is permitted to eat fish brine and to eat fish gravy. Ravina said to Rav Ashi: If one said: Tziḥin are hereby forbidden to me, what is the halakha ? Is this the same as tzaḥana or not? The dilemma remains unresolved.

    9MISHNA: One who vows that milk is forbidden to him is permitted to partake of whey [ kum ], the liquid that separates from milk when it is made into cheese. But Rabbi Yosei prohibits him from partaking of whey. If one vows that whey is forbidden to him, he is permitted to partake of milk. Abba Shaul says: One who vows that cheese is forbidden to him is prohibited from eating it whether it is salted or unsalted. One who vows that meat is forbidden to him

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' אינו אסור אלא בכבוש של ירק - דסתם כבוש ירק הוא אבל אמר כבוש שאני טועם הואיל ואמר כי האי לישנא אסור בכל הכבושין וה"ה בכל הנך אם אמר בשלוק סתם אינו אסור כו' דסתם שלוק שלהן אינו אלא בשר ודעתיה לא הוי אלא בשר דדרכו להתבשל ולהשלק:

    גמ' אמר קונם דכביש עלי או דשליק עלי מאי - מי אמרינן דכביש דמי כמ"ד הכבוש או דילמא דמי כמאן דאמר כבוש שאני טועם ואסור בכל הכבושין:

    תיבעי - כלומר תיקו:

    מתני' דג דגים שאני טועם - דג משמע גדול דגים משמע קטנים וכיון דאמר שניהם אסור בהן בין גדולים בין קטנים:

    ומותר בטרית טרופה - דג ששמו טרית ומוכרין אותו בחתיכות שלא נדר אלא מדג הנמכר שלם:

    ובציר - שעושין מקרבי דגים וכל שכן במורייס שאין עושין אותו אלא משומן של דגים:

    אסור בציר ובמורייס - דהני בכלל טרופין נינהו:

    גמ' הלך אחר לשון בני אדם - שקורין דג לגדול ודגה לקטנים להכי כי אמר דג מותר בקטנים וכי אמר דגה אסור בקטנים וכי אמר דג דגה אסור בשניהם:

    אמר הרי עלי ציחין - מי אמר דמדגים ממש קאמר ולא מדבר אחר או דילמא דמי כמאן דאמר מן הצחנה:

    מתני' מן הקום - משג"א היינו נסיובי דחלבא דקום אינו בכלל חלב:

    אוסר - דקא סבר יש בו צחצוח חלב והוי בכלל חלב:

    מן הקום מותר בחלב - דברי הכל דחלב אינו בכלל קום:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 51 עמוד ב

    Mishna

    1״מן הכבוש״ אין אסור אלא מן הכבוש של ירק. ״כבוש שאני טועם״ אסור בכל הכבושים. ״מן השלוק״ אינו אסור אלא מן השלוק של בשר. ״שלוק שאני טועם״ אסור בכל השלוקים.

    Gemara

    2א"ל רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי, אמר: דכביש מאי? דשליק מאי דצלי מאי דמליח מאי היכין משמע תיבעי.

    Mishna

    3מן הצלי אין אסור אלא מן הצלי של בשר דברי ר' יהודה צלי שאני טועם אסור בכל הצלויים מן המליח אין אסור אלא מן המליח של דג מליח שאני טועם אסור בכל המלוחים׃

    4דג דגים שאני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים בין מלוחים בין תפלים בין חיים בין מבושלים ומותר בטרית טרופה ובציר הנודר מן הצחנה אסור בטרית טרופה ומותר בציר ובמורייס הנודר מטרית טרופה אסור בציר ובמורייס:

    Gemara

    5תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר דג שאני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים דגה שאני טועם אסור בקטנים ומותר בגדולים דג דגה שאני טועם אסור בין בגדולים בין בקטנים׃

    6אמר ליה רב פפא לאביי ממאי דדג שאני טועם גדול הוא דכתיב ״(יונה ב״, א) וימן י"י דג גדול לבלוע את יונה והכתיב ״(יונה ב״, ב) ויתפלל יונה אל י"י אלהיו ממעי הדגה׃

    7הא לא קשיא דלמא פלטיה דג גדול ובלעיה דג קטן אלא (שמות ז, כא) והדגה אשר ביאור מתה קטנים מתו גדולים לא מתו אלא דגה משמע גדולים ומשמע קטנים ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם:

    8הנודר מן הצחנה כו': אמר ליה רבינא לרב אשי אמר הרי עלי ציחין מאי תיבעי:

    Mishna

    9הנודר מן החלב מותר בקום ור' יוסי אוסר מן הקום מותר בחלב אבא שאול אומר הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה וטפלה הנודר מן הבשר׃

    Tosafot

    קונם מן הכבוש - שאמר קונם כבוש עלי אינו אסור אלא בכבוש של ירק דסתם כבוש משמע כבוש של ירק אבל לא כבוש שאני טועם כיון שאמר שאני טועם אסור בכל הכבושים:

    מן השלוק - סתמא הוי של ירק:

    דכבוש מאי - פירוש אם אמר קונם דכבוש עלי מאי כסתם כבוש דמי ואינו אסור אלא בכבוש ירק או דילמא כשאני טועם דמי ואסור בכל הכבושי':

    מן הצלי - סתמא הוי דבשר:

    מן המליח - סתם מליח הוי דג מליח:

    דג דגים שאני טועם - פירוש דג או דגים ורבי שמעון דאמר בגמרא דג גדולים משמע פליג אהא וי"א דג ודגים דאמר לתרוייהו:

    בטרית טרופה - מין דג גדול שחותכין וטורפין אותו ולא מיקרי לא דג ולא דגים אלא יש להם שם בפני עצמם:

    טרית טונינ"א בלע"ז וי"מ שלכך מותר בטרית שלא נתכוון אלא בדגים שלמים:

    ומותר בציר - אע"פ שדגים מעורבין בו וא"צ לומר מורייס שאין בו אלא שומן דגים:

    הנודר מן הצחנה - דגים טרופים כדאמר בע"ז (דף מ -) ובסנהדרין (דף מ: ') מוניני וצחנתא טעים ופריס להו וי"מ דגים קטנים ולפי שהטרית חתוכה בחתיכות קטנות הוי בכלל צחנה:

    ומותר בציר ובמורייס - דאין ניכר בהם ממשות הדגים ולא נתכוון אלא לממשות הדגים:

    הנודר בטרית טרופה אסור בציר ובמורייס - טרופה ואין טרופה גדולה מזה שאין בהם רק ליחלוחית הדג ושומנו:

    תניא ר' שמעון אומר דג שאני טועם אסור בדג גדול - דדג משמע דג גדול כדכתיב וימן ה' דג גדול:

    דג דגה - פירוש שאמר שניהן בין גדולין בין קטנים משמע מייתור הלשון:

    במעי הדגה וכו' בנדרים הלך אחר לשון בני אדם - וקורין לקטנים דגה:

    הרי עלי צחיחין - כיון דאמר לשון זה משמע צחנתא זו דוקא ומותר בטרית טרופה או דלמא כנודר מן הצחנה ואסור בטרית:

    ומותר בקום - מי חלב דהואיל ופסולת חלב הוא אינו בכלל חלב ורבי יוסי אוסר דפסולת חלב הוי בכלל חלב:

    קום - מי חלב שקורין משג"א ורבי יוסי סבר דקום בכלל חלב וכן חלב בכלל קום וי"מ הנודר בקום מותר בחלב לדברי הכל:

    הנודר מן הגבינה אסור בין מלוחה בין תפילה - ואע"ג דלא אכלי אינשי אלא מלוחה:

    הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה - אע"ג שיש בו טעם בשר ואע"ג דקיפה הוי בשר שנקפה בשולי הקדירה דלא קרי אינשי בשר אלא חתיכות בשר שהן בעין:

    ר' יהודה אוסר - דסבר היא וטעמה:

    בבשר מותר ברוטב - לכאורה משמע דמותר בשר להחליף ולמכור וכן בנודר מן הענבים ומן התאנים: שאינו מתכוין לאסור עצמו בהנאת מין כשהוא מזכיר אבל כשאמר קונם בשר זה עלי אסור אפילו בהנאה וכי ההיא דקונם פירות הללו עלי דאסור בחילופיהן:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    מתני' - דגים שאני טועם כו' מותר בטרית טרופה ובציר. פירוש מותר בציר לפי שאין קורין לציר דג, ומיהו מדקאמר שאני טועם, אוקי רבא בגמרא דדוקא בציר שכבר יצא מהם, אבל היוצא מהם לאחר נדרו הרי זה אסור, דשאני טועם אסור אפילו בהיוצא מהם, וטרית טרופה נמי נראה לי כשנטרפה קודם לכן, אבל נטרפה לאחר מכאן אסור, שכבר נאסר בעודו שלם ולא גרע טרופה מציר.

    הנודר מן הצחונה אסור בטרית טרופה - ירושלמי: ר' זעירא א"ר ירמיה, לית הדא פליגא על רבי יוחנן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם, לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה זבין לי טרית והוא זבין ליה צחנא, תמן קריין לטירותא צחותא.

    אמרו לו כן הדבר אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי, שהנודר מדבר אחד ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור. איכא למידק דבר שיש לו מתירין הוא, דמצוה לישאל עליו מדרבי נתן, דאמר כל הנודר כאילו בנה במה, וכדאמרינן נמי לקמן בפרק הנודר מן הירק [נדרים נט, א] בשמעתתא דבצל, וכיון שכן האיך מתבטל, דהא אמרינן כל דבר שיש לו מתירין לא נתנו בו חכמים שיעור דאפילו באלף לא בטיל. יש לומר דלא אמרו אלא בשנתערב במינו, אבל שלא במינו הרי הוא כשאר האיסורים ואינו אסור בכל שהו אלא בנותן טעם, והכין אתמר בהדיא בירושלמי דגרסינן התם [כאן פרק ששי הלכה ה'], זה הכלל היה רבי שמעון אומר משום רבי יהושע כל דבר שיש לו מתירין, כגון טבל, ומעשר שני, והקדש, וחדש, לא נתנו להם חכמים שיעור, אלא מין במינו בכל שהוא, ושלא במינו בנותן טעם, וכל שאין לו מתירין כגון תרומה, וחלה, וערלה, וכלאי הכרם, נתנו להם חכמים שיעור. [במינן, תרומה וחלה במאה, עולה וכלאי הכרם במאתים – לפי קרבן העדה בירושלמי] (מין במינו) ושלא במינן בנותן טעם, ואלין נדרין מה את עביד לון, כדבר שיש לו מתירין, או כדבר שאין לו מתירין, ומסתברא דעבדינן דבר שיש לו מתירין, דתני תמן [כתובות עד, ב] שהזקן עוקר הנדר מעיקרו, אמרי אין עיקור אלא מכאן ולהבא, והא מתניתן עבדא לון כדבר שאין לו מתירין, דתנא תמן הנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור, תפתר מין בשאינו מינו כדבר שיש לו מתירין. פירוש ולעולם הנדרים כדבר שיש לו מתירין, וכן כתבו כלהו רבוותא ז"ל. אלא שהרי"ף ז"ל [חולין פרק גיד הנשה דף רצא, ב] כתב בענין פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאוכלה בכותח, דכיון דשרי למיכלה בבשרה הוה ליה דבר שיש לו מתירין ואפילו באלף לא בטיל, דאלמא סבירא ליה לרב ז"ל בדבר שיש לו מתירין אפילו נתערב בשאינו מינו כבשר עם הפת אפילו באלף לא בטיל, וכתב הרמב"ן ז"ל דנראה שסמך הרב על אותה ששנינו בביצה [לח, א] בפרק משילין, האשה ששאלה מים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן, והוינן בה בגמרא וליבטול מים ומלח לגבי עיסה [וכו'] ופריק רב אשי הוי ליה דבר שיש לו מתירין ואפילו באלף לא בטיל. והא מים ומלח בעיסה מין בשאינו מינו הוא, ואפילו הכי לא בטיל כיון שיש לו מתירין, ואי משום הא לא הוה ליה לרב למימר הכין דשאני מים ומלח דכיון דאי אפשר לעיסה בלא מים מלח כמינה חשבינן, ותדע לך דהא כי אקשי התם וליבטיל מים ומלח לגבי עיסה, אמר להו רבי אבא הרי שנתערב לו קב חטים שלו בעשרת קבין חטים של חברו יאכל הלה וחדי, ואחיכו עליה, ואמר רבי הושעיא דשפיר עביד דאחיכו ליה, מאי שנא בשעורים דלא קאמר להו דהוה להו מין בשאינו מינו בטיל, חטים בחטים נמי לרבי יהודה דלא בטייל, לרבנן בטיל, ואקשי ליה רבי הושעיא הכין, ולא אקשו והא מים ומלח לגבי עיסה חטיים בשעורים הוא, דאלמא שמעינן מינה דמים ומלח לגבי עיסה מין במינו הוא, משום דלא אפשר ליה לעיסה בר מינייהו, ובשלהי פרק בתרא דעבודה זרה הארכתי בה יותר בסייעתא דשמיא.

    גמרא - תניא רבי שמעון אומר דג שאני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים., דגה שאני טועם אסור בקטנים ומותר ירושלמי: איזה גדול ואיזהו קטין, ייבא כהאי מר ר' זעירא, כגון נון דנא אכיל פחת מן ליטירא כלכיד, אלא טעים ליה כו'.

    הא דאמרינן - דלמא פלטיה דג גדול ובלעיה דג קטן. קשיא לי והלא אף שני זה על כרחין גדול הוא וטפי מן ליטרא הוא, וניחא לי דלגבי ראשון קטן מיקרי. מכל מקום שמעינן דלשו קטן נטפל בדגה ובהצטרף אצל גדול ממש אחר שאינו גדול כמוהו קטן מיקרי, אף על פי שהוא גדול אצל אחרים, אבל דגה סתם אינה אלא בהצטרף אצל כל המין, וקטן שבמין היינו כל שאין בו ליטרא, וכל שיש בו ליטירא גדול מיקרי, כדברי הירושלמי.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 51b

    Nedarim 51b. The full printed text of this folio side - 9 numbered segments, about 263 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 51b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026