Talmud Builders

    Nedarim 41b

    Chapter 4 - Ein Bein HaMuddar

    גם: נדרים דף מ״א ע״ב, פרק ד׳ אין בין המודר

    English translation - Nedarim 41b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1like thorns for palm trees, as the thorns prevent people and animals from touching and ruining the dates. The fever is advantageous if its incidence is once in thirty days, and it is like an antidote [ tiraiki ] for poison in the body. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is preferable for one to have neither fever nor the benefits of its capacity to serve as an antidote.

    2Rabba bar Yonatan said that Rav Yeḥiel said: Arsan is beneficial for the sick person for his cure. The Gemara asks: What is arsan ? Rabbi Yonatan said: It is old hulled barley from the beginning of the sifting process. Abaye said: And that barley requires extensive cooking like the meat of a bull. Rav Yosef said: Arsan is fine flour [ semida ] ground from old barley from the beginning of the sifting process. Abaye said: And that flour requires extensive cooking like the meat of a bull.

    3Rabbi Yoḥanan said: One does not visit a person suffering from buredam , an intestinal illness, nor is the name of that illness mentioned, because it is embarrassing for the one suffering from the illness. The Gemara asks: What is the reason that one does not visit him? Rabbi Elazar said: It is due to the fact that he is like a flowing spring, as the symptom of the illness is severe diarrhea. And Rabbi Elazar said: Why is the illness called buredam ? It is due to the fact that the one suffering from the illness is like a flowing spring, a bottomless pit [ bor ] of blood [ dam ].

    4§ We learned in the mishna that if one is prohibited by a vow from deriving benefit from another, that other person heals him with a cure of the nefesh but not a cure of property [ mamon ]. The Gemara asks: How is the mishna taught? If we say that cure of the nefesh means that he cures him for free and cure of mamon means that he cures him for a fee, then let the mishna teach this: He cures him for free but not for a fee. Rather, cure of the nefesh means that he cures his body, and cure of mamon means that he cures his animal. Rabbi Zutra bar Toviya said that Rav said: It is prohibited to cure the animal. However, he says to him: Such and such medicine is beneficial for the animal, and such and such medicine is harmful for the animal. Advice, as opposed to treatment, is not considered benefit.

    5MISHNA: And with regard to another person who is prohibited from deriving benefit from him, one may bathe with him in a large bath [ ambati ], in which his presence does not affect the other person. However, he may not bathe with him in a small bath, as his presence moderates the temperature of water if it is too hot or too cold, thereby benefiting the other person. And he may sleep with him in one bed.

    6Rabbi Yehuda says: That is permitted during the days of summer, but he may not sleep with him in one bed during the rainy season, i.e., the winter, because he benefits him by warming the bed. And he may recline with him on a divan even during the rainy season, as no benefit is involved. And he may eat with him at the same table, but not from a common platter from which several people eat, as if one leaves food on the platter, the other derives benefit from him. However, he may eat with him from a platter that returns to the host, as everyone takes a small portion and leaves food on the platter. No benefit is derived. Since there is enough food for everyone, none of the diners receives part of another’s portion.

    7GEMARA: It is taught in a baraita : One may neither bathe with him in a bath nor sleep with him in a bed, and there is no difference whether it is a large bed or whether it is a small bed; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: It is permitted for him to sleep with him in a large bed during the rainy season and a small bed during the days of summer, as no benefit is derived. He may bathe with him in a large bath and sweat with him in a small one, as his presence provides no benefit for the other. However, he may recline with him on a divan, and he may eat with him at the same table but not from a common platter. However, he may eat with him from a platter that returns. Rabbi Yosei bar Ḥanina said: That means a platter that returns to the host.

    8MISHNA: One may neither eat with him from the large vessel of food placed before the laborers, nor may he work with him in the same row in a vineyard; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: He may work in the same row with him provided that he is at a distance from him. If he is close, the other would derive forbidden benefit from him.

    9GEMARA: In a case where one is proximate to the other, the tanna’im do not disagree that it is prohibited for them to work together. When they disagree, it is in a case where one is distant from the other. Rabbi Meir holds: We issue a decree prohibiting their working together when one is distant from the other, due to the prohibition against their working together when one is proximate to the other, as he loosens for him the earth before him. And the Rabbis hold: We do not issue a decree.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כי חיזרא לדיקלא - כמו האטד שמקיף הדקל ומגין לפירות שאין יכולים למשמש בו כך מגינה על גופו של אדם:

    תורייקי - תירייק"א בלע"ז:

    חושלא דשערי - שעורים ישנים קלופים:

    דריש נפה - שמדובקין בנפה ובכברה כשמרקדין בהן:

    בורדס - בסמ"ך שילשול גדול שיוצא כל שעה כמעיין הנובע שאין לו שוליים ויצאו ממנו כל המים ואית דאמרי בורדם במ"ם כמו בור שנובע דם ואית דאמרי מכה שקורין בו"ן מלנ"ט שיוצא נמי הימנו דם:

    מפני שהוא כמעיין הנובע - שקופץ מזה לזה ויש בו סכנה להזכירו:

    [היכי קתני] - מתני' ומרפאו רפואת נפש:

    בחנם - כלומר שאין לו הנאה אלא שמחזיק לו טובה בנפשו:

    רפואת נפש [גופו] - שאם חלה המדיר מותר למודר לרפאותו כדאמרינן לעיל דלא אדריה מן חיותיה:

    רפואת ממון בהמתו - שאם חלתה בהמתו אסור לרפאותה משום דקמהני ליה:

    אבל אומר לו כו' - דאמירה ולא כלום היא:

    מתני' ורוחץ עמו - המודר עם המדיר:

    אבל לא בקטנה - משום דקא מפשי מיא מיניה ומפיש נמי הבלא:

    אבל לא מן התמחוי - ביחד מפני שמרבה בעל הבית בשבילו:

    אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר - לבעל הבית כדמפרש בגמרא שדרכן לאכול מעט ומחזירו לבעל הבית שיש להן מאכילין הרבה וכיון דאין אוכל אלא מעט ומחזיר המותר לא מיתהני מיניה כלום אפי' אם אוכל חבירו פחות הימנו לא מיתהני דהא אינו אוכל אלא מעט והמותר מחזיר. ע"א לא יאכל עמו מן התמחוי דדרך בני הסעודה לאחר שאכלו כפי שובען מצניעין המותר ונושאים עמם לבתיהן דהתם לא יאכל עמו דשמא אחד מהן אוכל פחות מחבירו ולכשיביאו מותרן לבתיהן חולקין בשוה ונמצא זה משתכר במה שאכל חבירו פחות ממנו אבל אם דרך בני הסעודה לאחר שאכלו מחזירין מותרן לבעל הבית ושוב אין מוסיפין בקערות מותר לאכול עמו:

    מתני' לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים - כלי גדול שנותן בו בעל הבית ירקות שאוכלין בו הפועלים יחד ומשום טעם דתמחוי:

    ולא יעשה עמו באומן - שלא יעמוד עמו במענה אחת מפרש בגמ':

    בקרוב כ"ע לא פליגי דאסור - לעדור דקא מרפיא כו':

    גמ' דקא מרפי לה לארעא קמיה - ונוח לו לחרוש אחריו:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 41 עמוד ב

    1כחיזרא לדיקלי, חד לתלתין יומין, וכי תירייקי לגופא. רב נחמן בר יצחק אמר: לא היא ולא תירייקה.

    2אמר רבה בר יונתן אמר רב יחיאל: ערסן יפה לחולה לרפואתו. מאי ערסן? אמר ר' יונתן: חושלא דשערי עתיקתא דריש נפיא, אמר אביי: בעיין בישולא כעין בישרא דתורא. רב יוסף אמר: סמידי דשערי עתיקתא דריש נפיא, אמר אביי: בעיין בישולא כבשרא דתורא.

    3א"ר יוחנן: בורדם, אין מבקרים ואין מזכירין שמו. מ"ט א"ר אלעזר: מפני שהוא כמעיין הנובע. וא"ר אלעזר: למה נקרא שמו ״בורדם״ שהוא כמעיין הנובע.

    4ומרפאהו רפואת הנפש כו'. היכי קתני? אילימא דרפואת נפש בחנם, רפואת ממון בשכר, ליתני הכי: מרפאהו בחנם, אבל לא בשכר! אלא: רפואת נפש גופו, רפואת ממון בהמתו. א"ר זוטרא בר טוביה אמר רב: אבל אומר לו ״סם פלוני יפה לה, סם פלוני רע לה״.

    Mishna

    5ורוחץ עמו באמבטי גדולה, אבל לא בקטנה. וישן עמו במטה.

    6ר' יהודה אומר: בימות החמה, אבל לא בימות הגשמים, מפני שהוא מהנהו. ומיסב עמו על המטה. ואוכל עמו על השולחן, אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר.

    Gemara

    7תניא: לא ירחץ עמו באמבטי, ולא ישן עמו במטה, בין גדולה בין קטנה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: גדולה בימות הגשמים, וקטנה בימות החמה מותר. רוחץ עמו באמבטי גדולה, ומזיע עמו בקטנה. אבל מיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן, אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר. א"ר יוסי בר חנינא: מן התמחוי החוזר לבעה"ב:

    Mishna

    8לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים, ולא יעשה עמו באומן, דברי רבי מאיר. וחכ"א עושה והוא ברחוק ממנו.

    Gemara

    9בקרוב לא פליגי דאסיר. כי פליגי ברחוק, ר"מ סבר: גזרינן רחוק משום קרוב, דקא מרפי לה לארעא קמיה. ורבנן סברי: לא גזרי':

    Tosafot

    כי חיזרא לדקלא - שחריות שסביב לדקל מגין עליו כדקל בלע"ז טורק"א:

    דריש נפיא - סולת של שעורים:

    ואין מזכירין שמו - לפי שמתבייש החולה כשמזכיר:

    בור דם - בור נובע דם מתחתונים:

    אילימא רפואת נפש בחנם - מיירי בנכסי חולה אסורין על הרופא לכך שכר אסור:

    אלא רפואת נפש גופו - ומיירי בשנכסי רופא אסורים על החולה ורפואת גופו מותרת בנוטלין עליו שכר ומצוה קעביד:

    רפואת ממון בהמתו - דלא מצוה קעביד הא קמהני ליה אף כי אין נוטלין עליהן שכר ולא הוה כמו מחזיר אבידתו דמצוה להשיב לו אבידתו אבל אינו מצוה לרפא לו בהמתו:

    אבל אומר לו סם פלוני יפה לה - דדיבור שרי לאחווי ולהנאותו מדיבורו וי"א רפואת נפש גופו דמיירי שנכסי חולה אסורין על הרופא ושרי לכנוס בביתו דמן חיותו לא אדריה אבל לא רפואת בהמתו דמתהני מדריסת הרגל ואפי' גבי צורך בהמתו אדריה כדאמרי' לעיל אבל אומר לו לא בבית אלא בשוק ולפי' ראשון ניחא טפי דלפי' זה אמאי נקט אומר אפי' לרפואת בהמתו בידוע שלא בביתו שרי ותו דמצי לפלוגי בין גופו לרפואת בנו:

    תניא לא ירחץ בין בגדולה בין בקטנה - קאי אאמבטי:

    גדולה - אם בימות הגשמים וכ"ש בימות החמה וקטנה בימות החמה אבל לא בימות הגשמים:

    מזיע בקטנה - שמאחר שאינו אלא מזיע לא מיתהני מיניה:

    מן התמחוי החוזר לבעל הבית - פי' במתנה:

    בקרוב כ"ע לא פליגי דאסור - דמרפה ליה ארעא קמיה וניחא לחפור בה יותר:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    רפואת נפש גופו רפואת ממון בהמתו - פירשו בתוספות [כאן ד"ה רפואת בהמתו] לפי שאינו מצוה לרפאות בהמתו, ולומר שאינו מותר אלא במקום מצוה. ואינו מחוור בעיני, דאין לך משיב אבדה גדול מזה, ומדין השבת אבדה הוא חייב לרפאות בהמתו, אלא טעמא הכא דכיון דיכול לומר הטיל לה סם פלוני, והשמר מסם פלוני, הרי היא יכולה להתרפאות על ידי אחרים, וכשיש שם רופא אחר אינו מצווה ברפואת ממונו, וגופו אפילו במקום שיש שם כמה רופאים אחרים מותר לרפאותו, לפי שלא מכל אדם זוכה להתרפאות. ובודאי ממקום שאי אפשר לרפאות בהמתו אלא על ידו מרפא אף בהמתו משום השבת אבידה, דתנן [לעיל (נדרים לג, א)] ומשיב את אבדתו דבמצוה דנפשיה קא עסיק, ואידך במידעם דנפשיה קא מתהני, וכדכתיבנא בריש פרקין. [לעיל (נדרים לד, א) ד"ה לא שנו]. אחר כך מצאתי כך בירושלמי דגרסינן התם [כאן פרק רביעי הלכה ב'], תמן תנינן מרפאהו רפואות נפשות אבל לא רפואות ממון, ר' יודן ור' יוסי חד אמר כאן במדירו מגופו, כאן במדירו מנכסיו, וחרינא אמר כאן בשיש לו מי שירפאנו, כאן בשאין לו מי שירפאנו, אבל רפואת נפש לא ירפאהו, שלא מכל אדם זוכה להתרפאות. כך מצאתיה, ונראה שיש שבוש בגירסא, והכי גרסינן אם יש לו מי שירפאנו רפואת ממונו לא ירפאנו, [אלא – לפי השי"מ] רפואת נפש ירפאנו, שלא מן כל אדם זוכה להתרפאות, אבל אומר (להם) [לו] סם פלוני יפה (לו) [לה – לפי השי"מ והגמרא], ומינה דברפואת גופו משים לו ביד סם. ויש מי שפירש דדוקא הוא שיהא הסם משל מודר, הא משל מדיר לא דהא קא מיתהני מיניה. ויש מי שפירש דאפילו מדיר מותר, דמחיותיה לא אדריה. ואינו מחוור טעם זה בעיני, דלא אמרו אלא שאם מדיר את חברו אינו מדירו במקום שהוא צריך לו לחיותו כההיא דלעיל, ואפשר נמי שהמודר הנאה מחברו ואינו מדיר עצמו מהנאת חברו [במקום חיותו, ונפקא מינה שאם הדיר עצמו מהנית חברו] ואין לו מה יאכל שהוא יכול להזון משלו, ואף זה צריך עיון, אבל המדיר הנאתו על חברו, שיהא משייר בדעתו שיהנהו במקום חיותו של חברו, בכי הא לא אשכחן, דאם כן [לקמן (נדרים מג, א)] אין לו מה יאכל למה יתן לאחרים, ולמה מפקיר, יאכילנו ביד, אלא שאפשר שדינם עולה יפה, לפי שהוא בעצמו לא נדר במקום מצוה, ומשום כך נכנס ומבקרו ומרפאהו רפואת נפשות, וכיון שכן אף לרפאותו בסם שלו מותר דמאי שנא. ואם תאמר אם כן אף הוא מאכילו במקום שאין לו מה יאכל, דמצוה דנפשיה קא עביד, לא היא דהתם לאחר גמר מצותו אידך מתהני משל מדיר, ולא דמי להשבת אבדה, אבל (רפואת) [רפואה] מצותו ורפואתו באין כאחד, והוא שישים לו הוא עצמו, הא ליתן לו ואחר כך (משבחנו) [מחבשנו – לפי השי"מ] לא שכבר נהנה וצריך עיון.

    ואוכל עמו מן התמחוי החוזר - ופירשה בגמרא ר' יוסי ב"ר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית, ופירש הרמב"ם ז"ל [הפלאה הלכות נדרים פרק ו' הלכה ט'] שאם אכל שמעון מקערה שהוא יודע שכשיחזירנה לבעל הבית, (יחזיר) [יחזור – לפי השי"מ] בעל הבית ויניחנה לפני ראובן המודר הנאה משמעון, מותר ראובן לאכול מאותה קערה, ואין חוששין שמא הניח (והותיר) [נתח טוב – לפי השי"מ וברמב"ם לפנינו] בשבילו, והפירוש הנכון ששניהם אוכלים בקערה אחת גדולה משל אחרים, שיש בה די לשניהם לשתות ולהותיר. וכן פירשו בירושלמי [כאן פרק רביעי הלכה ד'], תני מן הכוס החוזר, איזהו כוס החוזר, תמן אמרין קונדיטין. רבנן דהכא אמרי מליי מי (סוכוס קדחין) [סורס וקדחין – לפי השי"מ] ושתין ומחזירין. ופירושו כתמחוי החוזר לבעל הבית, שיש לו לאכול ולשבוע ולהותיר, ויש שאמרו קונדיטין מפני שיספיק ממנו לאדם במעט, ויש בו בכוס אחד לשתות ולהותיר, וכן פירשה הראב"ד ז"ל [שם בהשגות].

    רבי יהודה אומר גדולה בימות הגשמים, וקטנה בימות החמה - ומתניתין כולה רבי יהודה הוא, והכי קתני ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה, וישן עמו במטה, שרבי יהודה אומר בימות החמה, אבל לא בימות הגשמים.

    ואוכל עמו על השלחן - כלומר ולא גזרינן שמא יאכל משלו, ותמיהא מאי שנא מבשר וגבינה שאינן עולין על שלחן אחד, ושמא התירו דאימת נדרים עליהם ומזהר זהירי.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 41b

    Nedarim 41b. The full printed text of this folio side - 9 numbered segments, about 273 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 41b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026