Talmud Builders

    Nedarim 69a

    Chapter 10 - Na'arah HaMeorasah

    גם: נדרים דף ס״ט ע״א, פרק י׳ נערה המאורסה

    English translation - Nedarim 69a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1If her father heard and nullified the vow for her, and the husband did not manage to hear of the vow before he died, the father may go back and nullify the husband’s portion, and that will complete the nullification of her vow. Rabbi Natan said: This last ruling is the statement of Beit Shammai, but Beit Hillel say that he cannot nullify only the husband’s share of the vow but must also nullify his own share again.

    2Having completed its citation of the baraita , the Gemara now states its proof: Conclude from this that, according to the opinion of Beit Shammai, whoever nullifies the vow first completely severs his half of the vow, and therefore the father needed only to nullify the part left by the husband. However, according to the opinion of Beit Hillel, his nullification weakens the general force of the vow, so the father’s subsequent nullification must address the whole vow. The Gemara rules: Conclude from this baraita that the husband’s nullification weakens the general force of the vow, as the halakha is in accordance with Beit Hillel.

    3§ Rava raises a dilemma: Is there the possibility of a request to a halakhic authority about dissolving the ratification of one’s wife’s vow, or is there no possibility of a request to a halakhic authority about dissolving his ratification of one’s wife’s vow? One might seek to dissolve one’s ratification if he now desires to nullify the vow. Furthermore, if you say that there is the possibility of a request to dissolve his ratification, is there the possibility of a request to a halakhic authority about dissolving nullification of his wife’s vow, to allow him to ratify the vow in place of nullifying it? Or is there no possibility of a request to dissolve the nullification of his wife’s vow?

    4The Gemara answers: Come and hear that which Rabbi Yoḥanan says: A halakhic authority may be requested to dissolve ratification of one’s wife’s vow but may not be requested to dissolve nullification.

    5Rabba asks: If, after hearing one’s wife or one’s daughter’s vow, one said: It is ratified for you, it is ratified for you, and then a halakhic authority was requested about the first ratification and dissolved it, but one did not request dissolution of the second ratification, what is the halakha ? Is the second ratification in force, or is it irrelevant, as it was performed on an vow that was already ratified and consequently never took effect?

    6The Gemara answers: Come and hear that which Rava said with regard to one who said: I take an oath that I will not eat, I take an oath that I will not eat: If a halakhic authority was requested to dissolve the first oath and dissolved it, the second oath goes into effect for him. Similarly, the second ratification goes into effect. Rabba further asks: If he said to her: The vow is ratified for you and nullified for you, and the ratification will not take effect unless the nullification takes effect, what is the halakha ?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    שמע אביה והפר לה - בו ביום ולא הספיק הבעל לשמוע שיפר לה עד שמת חוזר ומיפר חלקו של בעל ואין צריך להפר חלקו הואיל וכבר הפר:

    ב"ה אומרים אין יכול להפר - חלקו של בעל בלבד אא"כ חוזר ומיפר חלקו עמו משום דסבירא להו מקליש היכא דהפר חר בלא חבריה ואכתי הוי הנדר שלם אלא שאין איסורא חמור כבתחלה וכיון דאכתי הנדר שלם הוא מיבעי ליה לבטל חלקו וחלק הבעל דנתרוקנה רשותו לו:

    ובית שמאי סברי מיגז קא גייז - כי קדם האב והפר חלקו חתכו לשנים ונתבטל חציו ועדיין חציו קיים וכשמיפר עכשיו חלקו של בעל הוי שלו מופר:

    ש"מ - דתנאי היא ומקלש קליש כבית הלל:

    יש שאלה בהקם - שאם קיימו לה נדרה האב והארוס ונשאלו על הקמתן מהו מי יש שאלה ויכולין להפר לה או לא:

    יש שאלה בהפר - היכא דקיים האחד והיפר האחד יכול האחר לשאול על הקמתו במקום שהפר כבר השני והוי מופר:

    ענין אחר יש שאלה בהפר - כלו' את"ל יש שאלה בהקם מי הוי מופר הנדר באותה שאלה דהקמה דאין צריך לומר לה בהפרתו או אין שאלה בהפר דלא הוי מופר אא"כ מפר לה בעל או האב לאחר שנשאל דבאותה שאלה דהקמה לא הוי מופר לה:

    ע"א יש שאלה בהקם - שקיים לה הבעל או האב הנדר ואח"כ הלך ונשאל עליו לחכם והתירו החכם מי אמרינן דכיון שקיים את הנדר שוב אין נשאלין עליו ולא הוי שאלה מעליא או דלמא כיון שהתירו חכם בטלה הקמתו וביטל הנדר:

    את"ל יש שאלה בהקם יש (לה) שאלה בהפר - כלומר במקום הפר שאם שמע את נדרה ולא רצה להפר אלא הלך ונשאל בו ביום על אותו נדר לחכם מאי מי אמרינן הואיל אם היא הולכת לחכם ונשאלת לו שיהא מתירה דהא לדברי הכל אם נשאלת לחכם יכול להתיר לה הכא נמי אם נשאל האב לחכם על נדר בתו יהא מותר הואיל ואי בעי מצי מיפר:

    ת"ש דאמר רבי יוחנן נשאלין על ההקם - באותו ענין שפירשתי ואין נשאלין על ההפר כמו כן:

    ת"ש נשאלין על ההקם - ללישנא קמא נשאלין על ההקם ומותרין להפר לה:

    ואין נשאלין על ההפר - דהיכא דקיים אחד והפר אחד אין נשאל אלא או כולו בשאלה או כולו בהפרה בעינן וללישנא בתרא נשאלין על ההקם ומותרין להפר לה אח"כ ואין נשאלין על ההפר דאין הנדר מופר במה שמתיר החכם לבטל ההקמה אא"כ מיפר לה בעל או אב לאח"כ:

    קיים ליכי קיים ליכי - תרי זימני ונשאל על הקמה ראשונה וביטלה:

    מהו - כלומר הקמה שניה דלא נשאל עליה בטלה באותו שאלה אי לא:

    ת"ש דאמר רבא - בפ' ואלו מותרין (לעיל נדרים יח.) שבועה שלא אוכל שבועה כו' דאמר רבא אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו ה"נ אם נשאל על הקמה ראשונה שניה חלה עליו:

    אמר קיים ליכי והדר אמר מופר ליכי - בתוך כדי דבור ובלשון הזה אמר בתוך כדי דבור ראשון ולא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה מהו. מי ביטל ההקמה וקיים ההפרה אי לא:

    נדרים 69 עמוד א

    1שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת חוזר האב ומפר חלקו של בעל. א"ר נתן: הן הן דברי ב"ש ב"ה אומרים: אין יכול להפר.

    2ש"מ לב"ש מיגז גייז, לב"ה מקלש קליש. ש"מ׃

    3בעי רבא: יש שאלה בהקם, או אין שאלה בהקם? את"ל יש שאלה בהקם: יש שאלה בהפר, או אין שאלה בהפר?

    4ת"ש דא"ר יוחנן: נשאלין על ההקם, ואין נשאלין על ההפר.

    5בעי רבה: ״קיים ליכי, קיים ליכי״, ונשאל על הקמה ראשונה, מהו?

    6ת"ש דאמר רבא: אם נשאל על הראשונה שניה חלה עליו. בעי רבה: ״קיים ליכי, ומופר ליכי, ולא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה״, מהו?

    Tosafot

    אמר רבי נתן הן דברי ב"ש - אהך סיפא קאי ובה"א אינו יכול להפר האב ש"מ - לב"ש מיגז גייז אב שמיפר חלקו וחלק הבעל כדקאי הלכך הוריש לאב וב"ה סברי מיקלש קליש בהפרה דאב ונדר גרוע הוא הלכך אין יכול הבעל להורישו לאב דהכי נמי מיגז גייז לא יצאו לבעל וי"מ דב"ה פליגי נמי ארישא דהפר הבעל ומת דאמר דמפר וב"ה אומרים אינו יכול להפר כיון דהפר בעל מיקלש קליש [ונתגרע] הנדר ולא יועיל להתבטל ע"י הפרה דאב גרידא ולב"ש מיגז גייז ונשאר נדר חשוב ומועיל לבטלו הפרה דאב ויכול להיות דלא פליגי ברישא משום דהפרת הבעל נתבטל לפי שאינו קיים בשעת הפרת האב אי נמי שבתחלה לא הפר האב מתוך שחלקו קיים יפר לו חלק הבעל:

    יש שאלה בהקם - אם הקים הבעל ושאל לחכם מהו שיוכל הבעל להפר ובו ביום מיירי דאי ביום של אחריו לא מועיל השאלה דמוקם [הנדר] לעולם [וכ"ש] כיון דקיים:

    יש שאלה בהפר - אם נשאל על הפרתו מי אמרינן שהנדר חזר לאיתנו או לא:

    ת"ש [דאמר ר"י] נשאלים על ההקם ואין נשאלין על ההפר:

    בעי רבה קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על הקמה ראשונה מהו - מי אמר דיכול להפר לפי דהקמה שניה אינה כלום שהרי לא חלתה על הראשון או דלמא כי משכחת רווחא חיילא:

    ת"ש [דאמר רבא אם] נשאל על הראשונה כשנשבע ב' שבועות שלא יאכל ככר זה דשבועה שניה לא חלתה מיד ומושבע ועומד מהראשונה שניה חלה עליו דכי משכח רווחא חיילא וה"נ כי משכח רווחא חיילא:

    קיים ליכי מופר ליכי ולא תיחול הקמה עד דחיילא הפרה מהו - מי חיילא בתרא או קמא אבל לא מבעיא ליה [אם אמר] קיים ליכי ומופר ליכי ולא אמר לא תיחול הקמה עד למחר וכו' דהא ודאי הקמה שאמר תחלה חלה ולא הפרה ולא מיבעי למ"ד תפוס לשון ראשון אלא אפילו לרבי יוסי דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס וחיילי תרוייהו גבי תמורת עולה ותמורת שלמים (תמורה דף כה:) היינו דוקא התם דיכולין לקיים שניהם אף זה אחר זה להביא בדמי חציה עולה וחציה שלמים אבל הכא דאי אפשר לחול זה אחר זה כיון דחל הראשון לא תחול אחריו שני:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    שמע אביה והפר, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת, חוזר האב ומפר חלקו של בעל. ויש מי שפירש שאינו צריך לחזור להפר אלא חלקו של בעל, וכדקתני בהדיא חוזר ומפר חלקו של בעל, ואף על גב דקתני חוזר לא משום חזרת הפרתו קתני הכא, אלא מפני שכבר הפר הוא תחלה תנא חוזר, ויש מי שפירש דבהא תליא פלוגתייהו דבית שמאי וביתהלל, דבית שמאי סברי מפר חלקו של הבעל לבדו, ובית הלל סברי אינו יכול להפר חלק הבעל לבדו, אלא חלקו וחלק הבעל.

    הא דקתני חוזר האב ומפר חלקו של בעל - דאלמא הוא לבדו מפר, מסתברא דדוקא בשלא נתארסה לאחר מיתת ארוס ראשון, הא נתארסה אפילו בית שמאי מודו דאין האב לבדו מפר, הואיל וכבר הורע כחו שכבר הפר הוא חלקו, אלא אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה וכדקתני בהדיא באידך ברייתא דלקמן, נערה המאורסה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה – לפי השי"מ], כיצד שמע אביה והפר לה ולא הספיק בעל לשמוע עד שמת, ונתארסה בו ביום ואפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה, וההיא ככולי עלמא אתיא, אלא הכא היינו טעמא דבית שמאי, לפי שלא נתארסה לשני.

    והא דקתני ולא הספיק הבעל לשמוע - איכא למימר דלאו דוקא, אין בין שמע בין לא שמע, דהא אב מפר הוא אפילו בנדרים שנראו לארוס ראשון, וכדקתני נמי רישא דהא ברייתא בהדיא, שמע בעלה ושתק, אי נמי שמע והפר זו היא ששנינו נתרוקן הרשות לאב. ועוד יש לומר דמשום פלוגתייהו דבית הלל נקט הכי, דאף על גב דלא נראו לארוס ראשון, אפילו הכי כיון שהפר האב תחלה מקלש קליש ליה ואינו מפר. ועוד יש לומר דדוקא בשלא הספיק הבעל לשמוע, הא שמע ונראו לארוס ראשון, אפילו בית שמאי מודו דאינו מפר לחודיה, כיון איכא תרתי לריעותא, חדא דכבר הפר האב ועוד דנראו לארוס ראשון, ולא עוד אלא אפילו אביה ובעלה אין יכולין להפר נדר כזה, כיון דאיכא תרתי לריעותא, דהא ארוס שני אינו מפר בקודמין אלא משום שותפותיה דאביה וכחו דאב מיגרע גרע, הלכך אפילו שניהם אינם יכולין להפר, והיינו דקתני בברייתא דלקמן נערה המאורסה אביה ובעלה האחרון מפירין לה נדריה, כיצד שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת כו', אלמא דוקא לא הספיק, הא הספיק לשמוע אפילו אביה ובעלה אינן מפירין לה נדריה. כן נראה לי.

    אמר ר' נתן הן הן דברי בית שמאי, אבל בית הלל אומרים אינו יכול להפר. יש מי שפירש דבית הלל אסיפא בלחוד פליגי ומשום דמיקלש קליש, ומפרשי דבית שמאי סברי דכיון דהפר האב מיגז גייז חלקו לגמרי, והלכך עכשיו אינו צריך להפר אלא חלקו של בעל לבד, ובית הלל סברי מיקלש קליש וכשהפר חלקו לא נסתלק חלקו לגמרי, והלכך גם עכשיו הוא צריך לחזור ולהפר חלקו עם חלק הארוס. ואינו מחוור בעיני, שהרי לכולי עלמא כששניהם מפירין אינן צריכין להפר אלא שצריך להפר אפילו חלק עצמו, ועוד דבאידך ברייתא דאייתי לקמן לא משמחע הכי. ויש מפרשים בית שמאי סברי מיגז גזייז, וכשהפר האב תחלה לא הפר אלא חלקו אבל חלק הבעל כדקאי קאי, והלכך חשוב הוא להורישו לאב, ולעולם לא פליגי בית הלל אלא אסיפא, אבל ארישא דקתני הפר הבעל ולא הספיק האב לשמוע נתרוקנה רשות לאב ולא פליגי בית הלל, ואף על פי דהפר הבעל בכי הא לא מיקלש קליש כל כך, דכיון דהפרת הבעל נתבטלה לגמרי, כיון שאינו נגמר ההפרה אכתי לא קליש הנדר כולי האי שלא יתבטל על ידי האב ואף על פי שנקלש קצת. ועוד שחלק האב עדיין קיים שלא הפר הוא תחלה הלכך יפר גם חלק הבעל, אבל כאן שהורע כחו של אב על ידי הפרת חלקו של בעל בכי הא לא מצי אב לחודיה להפר, אלא אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה אם נתארסה בו ביום, כדקתני בברייתא לקמן. ויש מי שפירש דבית הלל אפילו ארישא, דהפר הבעל ולא והספיק האב לשמוע עד שמת הבעל פליגי משום דמיקלש קליש נמי, כלומר כשהפר הבעל מיקלש קליש ונגרע הנדר, ולא יוכל להתבטל על ידי הפרת האב לבד אלא אביה ובעלה מפירין נדריה, ובית שמאי סברי מיגז גייז וכשאר נדר חשוב, וראוי להתבטיל על ידי הפרת האב, וכבר כתבנו למעלה דלדעת הרמב"ם בית הלל אפילו ארישא פליגי, ומשום דלא הספיק לשמוע, וכבר כתבתי למעלה שאין ירושו מחוור בעיני בזה, והראשון משני אלו נראה לי עיקר. ומיהו כשהפר הבעל ולא נתארסה שיכול האב לבדו להפר חלקו של בעל, אבל היכא דלא הספיק האב להפר לאחר מיתת הבעל עד שנתארסה אין האב יכול להפר לבדו, כדברי בית הלל כיון דמיקלש קליש קצת על ידי בעל, והיינו דקתני בברייתא דלקמן, שמע הבעל והפר ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל חוזר האב ומפר חלקו של בעל ואמרינן עלה אמר רבי נתן הן הן דברי בית שמאי, אבל בית הלל אומרים אינו יכול להפר, אלא אביה ובעלה מפירין נדריה. הא דאמר רבי יוחנן נשאלין על ההקם, דוקא ביום הקמתו והפר בו ביום, אבל למחר לא דלא גרע ההקמה משתיקה.

    בעי רבא קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול הקמה אלא אם כן תחול הפרה מהו. [ודוקא בדאמר לא תחול הקמה קא מיבעיא ליה, ובדידה הוא דאסיקנא דחלה הפרה, אבל אמר קיים ליכי, ומופר ליכי, פשיטא ליה דלא חלה הפרה דהא קיימו, וכדאמרינן נמי בסמוך דהקמה והפרה בזה אחר זה אינן, ואף על גב דאיבעיא לן בדאמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר, אי נמי קיים ליכי פשיטא ליה דלא חלה הפרה דהא קיימו, וכדאמרינן נמי בסמוך דהקמה והפרה בזה אחר זה אינן, ואף על גב דאיבעיא לן בדאמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר, אי נמי קיים ליכי ומופר ליכי לאחר שעה שהן כשנתן קצת להקמתו, אבל במקיים סתם לעולם משמע, וכיון שקיימו לעולם אינו יכול להפר, ודוקא בדאמר קיים ליכי ומופר ליכי, ואי נמי דאמר בבת אחת קיים ומופר ליכי, שהוא רוצה בהקמה ובמפר, ואי אפשר לומר לשניהם שיחולו בזה אחר זה ולא בבת אחת, אבל קיים ליכי מותר ליכי, דלא אמרו ומופר, בוא"ו הרי זה מופר, שזו חזרה הוא, ויכול הוא לחזור תוך כדי דבור דכדבור דמי.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 69a

    Nedarim 69a. The full printed text of this folio side - 6 numbered segments, about 99 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 69a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026