Talmud Builders

    Nedarim 84a

    Chapter 11 - VeEllu Nedarim

    גם: נדרים דף פ״ד ע״א, פרק י״א ואלו נדרים

    English translation - Nedarim 84a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rava raised an objection to the opinion of Rav Naḥman: And is a husband not included in her reference to people? But didn’t we learn otherwise in a mishna (90b): If a woman said: I am removed from the Jews, i.e., the benefit of intercourse with me is prohibited to all Jews, her husband must nullify his part, i.e., the part that affects him. She would be permitted to him, and she may engage in intercourse with him, but she is removed from all other Jews, so that if he divorces her, she is forbidden to all.

    2The Gemara explains the difficulty: If you say that the husband is included in this vow, it follows that he can nullify his part, as it is a vow that adversely affects the relationship between him and her, but the vow is not permanently nullified; if they divorce she is removed from all Jews, including him. But if you say a husband is not included in her reference to people, then it is not a vow that touches upon their personal relationship, but rather it is a vow of affliction, and he can nullify it for her forever.

    3Rav Naḥman responded: I could say to you that in general a husband is not included in her reference to people, but here it is different, as it is clear that the woman means to include her husband in the vow, as she means to render forbidden to herself a matter that is otherwise permitted to her and not to render forbidden to herself intercourse with men other than her husband, which is in any case forbidden to her. Therefore, she certainly intended to render herself forbidden to her husband.

    4§ The mishna teaches that if a woman took a vow prohibiting herself from benefiting from people, she may nevertheless benefit from gleanings, forgotten sheaves, and pe’a . The Gemara notes that the mishna does not teach that she may benefit from these gifts and also from poor man’s tithe. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that she may benefit from these gifts and also from poor man’s tithe?

    5Rav Yosef said: This is not difficult, as the matter is the subject of a tannaitic dispute. This baraita that says that the woman may derive benefit even from poor man’s tithe reflects the opinion of Rabbi Eliezer, whereas that mishna, which does not mention poor man’s tithe, reflects the opinion of the Rabbis, as we learned in a mishna ( Demai 4:3): Rabbi Eliezer says: A person need not actually set aside, nor even designate by name, the poor man’s tithe of doubtfully tithed produce [ demai ], i.e., produce purchased from an am ha’aretz , one who is not diligent in separating tithes, as poor man’s tithe has no sanctity, and a poor man cannot claim it from him, since he cannot offer proof that this produce in fact has the status of poor man’s tithe.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    איתיביה רבא לרב נחמן - דאמר בעל לאו בכלל בריות הוא:

    ותהא נטולה מן היהודים - לכשתתגרש אסורה לינשא דהכי קאמרה ונטולה אני מן היהודים שלא אהנה מתשמישו דהיינו דומיא דהנאת תשמישך עלי וכדרב דאנר כל כי האי גוונא חייל נדרא והשתא מיהדר לאיתויי תיובתא דרב נחמן אי אמרת בשלמא בעל בכלל בריות הוא אהכי יפר חלקו דכי אמרה נטולה אני מן היהודים הוי בעל בכלל ואיתסר ליה מתשמיש והוו להו דברים שבינו לבינה ואהכי יפר כל זמן שהיא ברשותו ולכי נפקא מיניה חיילא נדרא כשאר דברים שבינו לבינה היינו דקתני ותהא נטולה מן היהודים לכשתצא מרשותו של זה שאינה יכולה לינשא לאחרים:

    אלא אי אמרת דבעל לא הוי בכלל בריות - ותפשוט דכי אמרה ונטולה אני מן היהודים דלא הוי בעל בכלל משום דאמרינן נדרי עינוי נפש הוא הואיל ולכשתתגרש או תתאלמן לא תוכל להנשא לכל אדם אהכי קרי ליה מהשתא עינוי נפש אע"ג דהשתא כל זמן שהיא תחתיו אינו עינוי נפש דידה והואיל ועינוי נפש אינון אמאי יפר חלקו כשתצא מתחתיו חל הנדר ויפר לה לעולם כשאר נדרי עינוי נפש אלא ש"מ דבעל בכלל בריות הוא ובנדרים שבינו לבינה הוא מאן דפריך הכי ס"ל דאי לאו משום דבעל בכלל בריות הוא הוה אמינא דתשמיש עינוי נפש הוא ודלא כרב נחמן דאמר לעיל דתשמיש דברים שבינו לבינה הוא אליבא דר' יוסי:

    שאני הכא דמוכחא מילתא דעל היתרא קאסרא נפשה - כלומר אבעל קאסרה נפשה משום דלדידיה היא דמשתריא אבל לשאר עלמא לא אצטריכא למידר דלא קא משתריא בהכי דאשת איש היא:

    והתניא בברייתא - בהך פירקין דבמעשר עני מצי לאיתהנויי:

    ר' אליעזר אומר - הלוקח פירות מעם הארץ בשנה השלישית ובא לו להפריש מעשר עני אינו צריך לקרות עליו שם מעשר עני דלמעשר ראשון ליכא למיחש דליתי לוי ראיה דלא יהביה עם הארץ וליתיב ליה ולתרומה ליכא למיחש דלא נחשדו עמי הארץ על התרומה דאית בה עון מיתה ומעשר שני ליכא בשנה השלישית אבל בתרומת מעשר מיחייב דלא למדנו בה עון מיתה אלא מהיקשא דתרומה גדולה והואיל ולא כתיב בה בפירוש מיתה מש"ה לא ציית ע"ה [להיקשא] ולא מפריש ממנה תרומת מעשר ועל (אותו) מעשר עני אין צריך לקרות עליו אפילו שם מעשר:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 84 עמוד א

    1איתיביה רבא לרב נחמן: ובעל לאו בכלל בריות הוא? והתנן: ״נטולה אני מן היהודים״ יפר חלקו, ותהא משמשתו, ותהא נטולה מן היהודים.

    2ואי אמרת בעל לאו בכלל ״בריות״ הוא, נדרי עינוי נפש הן, ויפר לה לעולם!

    3אימא לך: שאני הכא, דמוכחא מלתא דעל היתרא קאסרה נפשה.

    4יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה. ולא קתני ובמעשר עני. והתניא בברייתא: ובמעשר עני!

    5אמר רב יוסף: ל"ק הא רבי אליעזר, הא רבנן. דתנן, ר"א אומר: אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי.

    Tosafot

    ואי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא - כי נדרה נטולה אני מן היהודים פירוש מתשמיש היהודים משאר יהודים קאמרה ואמאי צריך להפר חלקו והא לא אסרה נפשה אלא משאר יהודים:

    שאני הכא דמוכחא מילתא - שמתכוונת לאסור עצמה מתשמיש המותר לה דהיינו תשמיש הבעל ולכך צריך להפר חלקו ואית ספרים דגרסי ואי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא נטולה אני מן היהודים לאו תשמיש קאמרה שהרי אסורה בתשמישם בלא נדרה אלא ה"ק נטולה הנאתי מפירות היהודים שלא אהנה מהם אף כי לא יהא שלהם וא"כ הוי עינוי נפש דהא אמרינן (לעיל נדרים דף פב:) כשאין פרנסתו אלא ממנו יפר דהא ליכא למימר דאמרה קונם נהנה מן הבריות דוקא בעודו שלהם אבל ממה שיקח הבעל מהם תהנה א"כ אמאי יפר בעודה תחתיו אפי' בינו לבינה לא הוי כיון שיכול הבעל להביא ממקום שירצה הר"ר יונה נ"ע ויפר לה לעולם אף אחר שיגרשנה ואמאי תהא נטולה מן היהודים אלא לאו בעל בכלל בריות הוא וכי אמרה נטולה אני מן היהודים מתשמיש קאמרה והוי בינו לבינה ומשני שאני הכא דמוכחא מילתא דהתורה אסרה וכי נמי בעל לאו בכלל בריות בעלמא הכא הוי בכלל בריות והכי משמע לשון נטולה מבעל ומהשאר יהודים וקשה לפי סברת המקשה תקשה כמו כן מאי תהא משמשתו דקתני כיון דלאו בתשמיש נדרה ושמא ה"ק יפר ותעמוד תחתיו דלא תצא וקאי אמשנה ראשונה דאמר תצא:

    אין אדם צריך לקרות - אפי' שם דלהפרשה כלל למעשר עני של דמאי:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    ואי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא אמאי צריך להפר - ויש ספרים דגרסי ואי (אמרה) [אמרת – לפי הגמרא כאן] בעל לאו בכלל בריות הוא נדרי עינוי נפש הוא יפר לעולם ופירש מורי הרב ז"ל דהכי קאמר כיון דקתני יפר חלקו, על כרחין לא נטולה מהנאת תשמיש [קאמרה – לפי השי"מ] אלא נטולה מפירותיה, ואם כן נדרי נפש אינון ויפר אפילו לאחרים, ואמאי קתני יפר חלקו כלומר לעצמו, דאף על גב דקונם שאני נהנה לבריות אין יכול להפר, התם משום דמישתריין לה פירותיהן כי זבין להו בעל, אבל הכא פירותיהן קאסרה ואפילו אי זבין להו בעל. ואם תאמר ודלמא דקאמרה קונם שאני נהנית מן הבריות והיינו נטולה מן היהודים, כלומר מהנאתן ולכך לא יפר את חלקו, נראה לי דכיון דלא הוי עינוי נפש גם דברים שבינו לבינה לא הוי, דמאי איכפת [ליה – לפי השי"מ] אם לא תקבל מתנות באדם. עד כאן לשון מורי ז"ל. ולשון אחר קצר ראיתי משמו של מורי ז"ל אי בעל לאו בכלל בריות הוא, על כרחין לאו נטולה מתשמיש קאמרה, שהרי אסורה ועומדת בתשמיש בלא נדר, ואי אפשר לומר נמי דקונם שאני נהנית מן הבריות דוקא משלהם קא אמרה, אבל ממה שיקנה הבעל מהם תהנה לא היא, דאם כן אמאי יפר בעודה תחתיו, הא אפילו בינו לבינה לא הוי, כיון שיכול הבעל להביא לה ממקום שירצה. עד כאן.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 84a

    Nedarim 84a. The full printed text of this folio side - 5 numbered segments, about 81 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 84a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026