Talmud Builders

    Nedarim 75b

    Back to index

    English translation — Nedarim 75b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara answers: There is a difference in a case where another person associated his own vow with this vow. If someone else heard her vow and declared his vow to be like hers, the status of his vow depends on this question. If you say that such vows take effect, then the association of the other person’s vow takes effect. If you say that such vows do not take effect at all, then the vow of the other person has no substance, as the vow with which he associated it never existed.

    2What, then, is Rabbi Eliezer’s opinion? Come and hear the mishna: Rabbi Eliezer said: If one can nullify vows that have reached the status of a prohibition, shall he not nullify vows that have not reached the status of a prohibition? Learn from it that such vows do not take effect at all, as they are described as not having reached the status of a prohibition.

    3The Gemara rejects this conclusion: Does the mishna teach using the words: That do not reach the status of a prohibition? It teaches: That have not reached the status of a prohibition, which could mean that they have not yet reached the status of a prohibition, but they may take effect, momentarily, when she actually takes the vow.

    4Come and hear a baraita from the Tosefta ( Nedarim 6:5): Rabbi Eliezer said to them: And just as in a situation where he cannot nullify his own vows once he has vowed, he can nullify his own vows before he vows by stipulating beforehand that the vows he takes should not take effect, all the more so in a situation where he can nullify his wife’s vows even after she vows, is it not logical that he should be able to nullify his wife’s vows before she vows?

    5The Gemara explains the proof: What, is it not referring to where his wife’s vows are similar to his own in that just as his vows, which were nullified in advance, do not take effect at all, so too the vows of his wife do not take effect at all when nullified in advance? The Gemara rejects this: No, this case of his nullifying his own vows prior to taking them is as it is, and that case of his nullifying her vows prior to her taking them is as it is; the similarity between the two cases is sufficient for an a fortiori inference, but they are not similar in all respects.

    6Come and hear a baraita : They said to Rabbi Eliezer: Your a fortiori inference is flawed, as can be seen from this example: And just as with regard to a ritual bath, which elevates the impure from their ritual impurity when they immerse in it but does not save the pure from becoming impure if they come into contact with impurity after immersion, so too, with regard to a person, who does not elevate the impure from their impurity, e.g., when a person swallows a ritually impure object and then immerses in a ritual bath, the object remains impure, is it not logical that he should not save pure items from becoming impure? When one who has swallowed a ritually pure object comes into contact with impurity, the object he has swallowed should also become impure. This is not the case, as a swallowed object does not become impure when the person who swallowed it does. Therefore the a fortiori argument is flawed, and one cannot derive from the ability to change a status, like the husband’s ability to nullify his wife’s vows or the ability of the ritual bath to render something ritually pure, that the source of the change can also prevent a change of status or preserve that status.

    7However, learn from this baraita that, according to Rabbi Eliezer, vows nullified by the husband from the outset do not take effect at all, as the Rabbis’ objection presumes that according to Rabbi Eliezer, the vows do not take effect at all. Their argument is based on the analogy between preemptive nullification and preemptive prevention of impurity. Preemptive prevention of impurity is understood to be saving an item from ever becoming impure and analogously, preemptive nullification is understood to be preventing a vow from ever taking effect.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    דאי אתפיס אחרינא בהדין נדראכגון שנדרה בנזיר ואמרה הריני נזירה ושמע איש אחר ואמר ואני כמו כך:

    ואי אמרת חיילי הוי תפיסותאוחייל נמי אאידך דאתפיס נמי בהדי האי נדר:

    ואי אמרת לא חייליכמי שלא נדרה דמי ולא חייל נמי אאידך דאתפיס ביה:

    [ש"מ]מדקאמר שלא באו לכלל איסור שמע מינה לא חיילי כלל:

    מי קתני שאין באיןדמשמע אפילו לכשהיא נודרת:

    שלא באו קתנימשמע דעדיין לא נדרה אבל לכשיבאו כשתדור אכתי תיבעי לך אי חיילי אי לא:

    שאין מפר נדרי עצמו משידורשאין אדם מפר נדרים לעצמו אלא א"כ נשאל לחכם דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳) הוא אינו מיחל וכו':

    מפר נדרי עצמו עד שלא ידורכדתנן בפרק ארבעה נדרים (לעיל נדרים כג:) הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר וכו':

    הא כדאיתא והא בדאיתאנדרי עצמו לא חיילי כלל כי מבטל להו מראש השנה אבל נדרי אשתו כשהוא מקדים ומפר אותן חיילי ובטלי לאלתר הואיל ועל דעת בעלה היא נודרת ובברייתא מפרש אמרו לו לר"א אם אמרו בנדרי עצמו לכך הן בטלין כשהן באין לאחר מכאן שכן בידו להקים תאמר בנדרי אשתו שאינו יכול לקיים עד שלא תדור וכו':

    ת"ש אמרו לו לר"א מקוה יוכיח ומה מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתןשהטובל בו עולה מטומאתו:

    אין מציל על הטהורים מליטמאשאינו יכול לטבול בו על מנת שאם יגע בטומאה לאחר כך שתועיל לו האי טבילה שלא יטמא אף בעל נמי אע"פ שמעלה נדר אשתו שנדרה מאיסור להיתר אינו יכול להציל על הנדרים שעתידה לידור שיהא מקדים להן הפרה. מדקאמרו ליה הכי על הטהורים שלא יטמא שמע מינה דלא חיילי דהכי שמיע להו מיניה דר"א דלא חיילי משום הכי קאמרי ליה בהאי לישנא על הטהורים מליטמא:

    אדם שאין מעלה את הטמא מטומאתו אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא - הכי פירושו אדם שאין מעלה את הטמאים מטומאה שאם בלע טבעת טמאה והקיאה דרך בית הריעי לא אמר דתיהוי ככלי גללין ותעלה מטומאתה:

    אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמאשאם בלע טבעת טהורה כדי להקיאה דרך בית הריעי שלא תקבל טומאה לאחר כן מפני שהיא כגללים שאין מיטמא וכשם שאין מציל על הטהורים מליטמא כל עיקר כך לא יהא מועיל לו לארוס כשמפר לנדרי אשתו שעתידה לידור:

    ע"א מ"ר ומה אדם שאין מעלין את הטמאין מטומאתןשאם בלע טבעת טמאה וטבל לאחר כן אינו מועיל לטבעת טבילתו דלטומאה בלועה לא מהני טבילה ואם הקיאה אחרי כן טמאה:

    מציל על הטהוריםשאם בלע טבעת טהורה ואח"כ נטמא מציל על הטבעת כיון דבלועה היא לא נטמאה:

    מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתןשאם טבלו בו טהורין אינו דין שיציל על הטהורין מליטמא דאפילו נגעו הטומאה לא יטמאו:

    ע"א ומה מקוה שמעלה וכו'הכי פירושו שעל שם ומה חכם שמעלה הקמה שקיים הבעל שמתיר לה אין מציל על אדם שאם ידור לא יהא נדר אדם שאינו מעלה הטמאין כו' כדפדישית בטבעת אף בעל נמי שאינו יכול להפר הקמתו אלא א"כ ישאל לחכם אינו דין שאינו מפר בנדרי אשתו קודם שנדרה שאינו מועיל כלום מה שהפר קודם שתידור שלא יהא נדרים:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נדרים 75 עמוד ב

    1כגון דאתפיס אחרינא בהדין נדרא. אי אמרת חלין הויא תפיסותא. אי אמרת לא חלין לא איכא מששא.

    2מאי? ת"ש אמר רבי אליעזר: אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור, לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור? שמע מינה לא חלין!

    3מי קתני ״שאינן באין״? ״שלא באו״ קתני, עדיין לא באו.

    4ת"ש אמר להן ר"א ומה במקום שאין מיפר נדרי עצמו משנדר, מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור. מקום שמפר נדרי אשתו משתדור, אינו דין שיפר נדרי אשתו עד שלא תדור?

    5מאי לאו, דאשתו דומיא דיליה, מה [הוא] דלא חיילין אף אשתו נמי דלא חיילין? לא, הא כדאיתא והא כדאיתא.

    6ת"ש אמרו לו לר"א ומה מקוה שמעלה את הטמאין מטומאתן אין מציל על הטהורים מליטמא, אדם שאין מעלה את הטמאין מטומאתן אינו דין הוא שלא יציל על הטהורין מליטמא?

    7שמע מינה לא חיילין!

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    מכיון שביארנו לדעת חכמים שהפרת הבעל בנדרים העתידים אינו כלום כל שנדרה האשה הרי נדרה חל משעת דיבורה וכל שהתפיס בנדרה הרי זה נדר גמור ר"ל שאם אמרה הריני נזירה ושמעה חברתה ואמרה ואני הרי היא נזירה ואף לכשיפר לה הבעל ביום שמעו היא הותרה וחברתה לא הותרה שהבעל אינו עוקר בהפרתו את הנדר מעיקרו אלא גוזזו להיות ניתרת מכאן ולהבא כמו שהתבאר ברביעי של נזיר וכמו שכתבנו למעלה הא כל שהתפיס נדרו באחר והותר הראשון על ידי חכם הותר השני עם הראשון שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו והרי הוא כמי שלא היה שם נדר מעולם ולא שאלו בסוגיא זו בבעל שהפר נדרים העתידים אם חל נדרה בשעת דבורה אם לאו אלא לדעת רבי אליעזר שהיה אומר שהפרתו על העתיד הפרה היא ושואל בה אי חיילי ובטלי בהפרתו עד שתהא ההתפסה שבה תפיסה ואע"פ שאף כשתאמר חיילי מכל מקום אין בין הנדר לביטולו כלום והרי נמצא מופר תכף שאמר זה ואני מכל מקום זו התפיסה נדרה במה שאמרה האחרת הריני נזירה ואע"פ שאמרו בבשר שלמים לאחר זריקת דמים בדהשתא קא מתפיס דוקא בסתם שאמר זו כזו אבל אם אמר בהדיא הרי זו כעיקרה של חתיכה זו ודאי בעיקרו קא מתפיס ונאסר ואף זו אינה מתפסת אלא על מה שאמרה הריני נזירה ומתוך כך הוא שואל אם חל נדרה עד שיהא נדרה של זו נתפס בנדרה או שמא לא חל כלל ואין שום נדר נתפס בהם והעלו בה לדעתו שאינם חלים כלל ואין נדר נתפס בהם ומכל מקום לענין פסק אין לנו שהרי הלכה כחכמים על הדרך שביארנו:

    כבר ביארנו שאפילו חכם אינו מתיר נדרי עצמו שנאמר לא יחל דברו הוא אינו מוחל לעצמו אבל אחרים מוחלין לו ואעפ"כ מתנה הוא בנדרי עצמו עד שלא נדר בהם שלא יתקיימו וכמו שביארנו בפרק שלישי שאדם עומד בראש השנה ואומר כל נדרים שאני עתיד לידור יהו בטלין וכו' ובאשתו אמרו הפך הדברים שהוא מפר נדריה ואינו מתנה על נדרים העתידים שיהו מופרים כמו שביארנו:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 75b

    Nedarim 75b. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 131 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    דאי אתפיס אחרינא בהדין נדרא כגון שנדרה בנזיר ואמרה הריני נזירה ושמע איש אחר ואמר ואני כמו כך:

    ואי אמרת חיילי הוי תפיסותא וחייל נמי אאידך דאתפיס נמי בהדי האי נדר:

    ואי אמרת לא חיילי כמי שלא נדרה דמי ולא חייל נמי אאידך דאתפיס ביה:

    [ש"מ] מדקאמר שלא באו לכלל איסור שמע מינה לא חיילי כלל:

    מי קתני שאין באין דמשמע אפילו לכשהיא נודרת:

    שלא באו קתני משמע דעדיין לא נדרה אבל לכשיבאו כשתדור אכתי תיבעי לך אי חיילי אי לא:

    שאין מפר נדרי עצמו משידור שאין אדם מפר נדרים לעצמו אלא א"כ נשאל לחכם דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳) הוא אינו מיחל וכו':

    מפר נדרי עצמו עד שלא ידור כדתנן בפרק ארבעה נדרים (לעיל נדרים כג:) הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר וכו':

    9 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 75b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    מכיון שביארנו לדעת חכמים שהפרת הבעל בנדרים העתידים אינו כלום כל שנדרה האשה הרי נדרה חל משעת דיבורה וכל שהתפיס בנדרה הרי זה נדר גמור ר"ל שאם אמרה הריני נזירה ושמעה חברתה ואמרה ואני הרי היא נזירה ואף לכשיפר לה הבעל ביום שמעו היא הותרה וחברתה לא הותרה שהבעל אינו עוקר בהפרתו את הנדר מעיקרו אלא גוזזו להיות ניתרת מכאן ולהבא כמו שהתבאר ברביעי של נזיר וכמו שכתבנו למעלה הא כל שהתפיס נדרו באחר והותר הראשון על ידי חכם הותר השני עם הראשון שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו והרי הוא כמי שלא היה שם נדר מעולם ולא שאלו בסוגיא זו בבעל שהפר נדרים העתידים אם חל נדרה בשעת דבורה אם לאו אלא לדעת רבי אליעזר שהיה אומר שהפרתו על העתיד הפרה היא ושואל בה אי חיילי ובטלי בהפרתו עד שתהא ההתפסה שבה תפיסה ואע"פ שאף כשתאמר חיילי מכל מקום אין בין הנדר לביטולו כלום והרי נמצא מופר תכף שאמר זה ואני מכל מקום זו התפיסה נדרה במה שאמרה האחרת הריני נזירה ואע"פ שאמרו בבשר שלמים לאחר זריקת דמים בדהשתא קא מתפיס דוקא בסתם שאמר זו כזו אבל אם אמר בהדיא הרי זו כעיקרה של חתיכה זו ודאי בעיקרו קא מתפיס ונאסר ואף זו אינה מתפסת אלא על מה שאמרה הריני נזירה ומתוך כך הוא שואל אם חל נדרה עד שיהא נדרה של זו נתפס בנדרה או שמא לא חל כלל ואין שום נדר נתפס בהם והעלו בה לדעתו שאינם חלים כלל ואין נדר נתפס בהם ומכל מקום לענין פסק אין לנו שהרי הלכה כחכמים על הדרך שביארנו:

    כבר ביארנו שאפילו חכם אינו מתיר נדרי עצמו שנאמר לא יחל דברו הוא אינו מוחל לעצמו אבל אחרים מוחלין לו ואעפ"כ מתנה הוא בנדרי עצמו עד שלא נדר בהם שלא יתקיימו וכמו שביארנו בפרק שלישי שאדם עומד בראש השנה ואומר כל נדרים שאני עתיד לידור יהו בטלין וכו' ובאשתו אמרו הפך הדברים שהוא מפר נדריה ואינו מתנה על נדרים העתידים שיהו מופרים כמו שביארנו:

    Meiri on Nedarim 75b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    רש"י ביה הס"ד איסור ש"מ הד"א כלל הס"ד נודרת הס"ד:

    בד"ה שלא כו' קתני משמע כצ"ל וכו' הס"ד ואח"כ מ"ה מיפר כצ"ל:

    בד"ה הא כו' אשתו שאינו כצ"ל:

    בד"ה אין מציל כו' מנת שאם כצ"ל:

    בא"ד מדקאמרו כצ"ל:

    בד"ה אינו דין כו' לו לארוס כצ"ל ע"א מ"ר כצ"ל:

    ברא"ש בעיקרא ואי כצ"ל בסתם אבל כצ"ל דחייל הס"ד מעולם הס"ד מדקתני לא כצ"ל אסור הס"ד ואחר כך מ"ה מי קתני כצ"ל אותם הס"ד:

    בד"ה במקום כו' משידור דאמר הוא כצ"ל בטלין כצ"ל:

    1 more comments on this page.

    Chidushei Halachot on Nedarim 75b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    האי כדאיתא והאי כדאיתא דאף על גב דמנדרי עצמו יליף וההוא לא חיילין מיהו עיקר טעמו של רבי אליעזר אינו אלא מקל וחומר שמפירם משבאו דאלו זה קל וחומר מופרך דאיכא למימר חכם יוכיח שמתיר משחל הנדר ואינו מתיר עד שלא חל הנדר דאיכא למאן דאמר בשילהי מכילתין אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אלא אם כן חל הנדר. שטה. והרשב"א ז"ל כתב וז"ל הא כדאית' והא כדאיתי' דרבי אליעזר לאו לדמויי נדרי אשתו לנדרי עצמו קא אתי אלא למילף מיניהו קל וחומר בלחוד. עד כאן הרשב"א ז"ל. אמרו לו לרבי אליעזר לדבריך ומה אדם שאינו מעלה את הטמא מטומאתו מציל על הטהורין מלטמא שאם בלע טבעת טהורה אף על פי שאחרי כן נטמא הוא עצמו אפילו הכי הוי טבעת טהורה דטהרה בלועה אינה מטמאה. מקוה שמעלה הטמאין מטומאתם דין הוא שמציל את הטהורין מלטמא שלא יהא חלה עליהן טומאה לעולם לאחר טבילתן אלמא טעמא דרבי אליעזר דלא חיילי. פירוש אחר גריס המורה. אמרו לו לרבי אליעזר מקוה יוכיח שמעלה את הטמא מטומאתו ואין מציל על הטהור מלטמא אף אני אביא בעל שמפר נדרי אשה משתדור ואינו מפר נדריה עד שלא תדור. ובכזה הלשון מצאתי בתוספתא. והכי כתיב בספרים ומה מקוה שמעלה את הטומאה מטומאתה אין מציל על הטהורה מלטמא אדם שאין מעלה את הטומאה מטומאתה אינו דין שלא יציל על הטהורים מלטמא. ולא סבירא ליה למורי בכי האי לישנא משום דקתני אינו דין שלא יציל על הטהורה מלטמא דטבעת טהורה בלועה ונכנס באהל המת אינו מציל עליה וקיימא לן במסכת חולין דודאי מציל דכל זמן שהיא בבית הבליעה אינה מקבלת טומאה ומשום הכי לא מצית לפרושי אלא כדפרי' בפנים. עד כאן. פירוש. ויש נסחאות אחרות שגורסין הפך זה ורבי אליעזר מקשי להו לרבנן וגורסין ומה אדם שאין מעלה הטמאין מטומאתן ומציל על הטהורים מליטמא מקוה שמעלה הטמאים מטומאתן אינו דין שיציל על הטהורים מלטמא. והשתא אתי בפשוטות טפי מה שפושט ומדברי רבי אליעזר עצמו פושט. ומיהו גירסא זו לא תתיישב מחמת הדברים הנמשכנם אחר כך דקאמר אלא לרבנן לא קים להו. עד כאן. הרי"ץ ז"ל.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 75b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 75, Amud Bet, about 131 words in 7 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 7 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 117 words

      Opens “כגון דאתפיס אחרינא בהדין נדרא. אי אמרת…”

    2. Segment 222 words

      Opens “מאי? ת"ש אמר רבי אליעזר: אם הפר…”

      Named: רבי אליעזר.

    3. Segment 310 words

      Opens “מי קתני ״שאינן באין״? ״שלא באו״ קתני,…”

    4. Segment 430 words

      Opens “ת"ש אמר להן ר"א ומה במקום שאין…”

    5. Segment 519 words

      Opens “מאי לאו, דאשתו דומיא דיליה, מה [הוא]…”

    6. Segment 629 words

      Opens “ת"ש אמרו לו לר"א ומה מקוה שמעלה…”

    7. Segment 74 words

      Opens “שמע מינה לא חיילין!…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 75b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026