Talmud Builders

    Nedarim 62a

    Back to index

    English translation — Nedarim 62a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Sages taught: If most of the knives have been set aside, the figs left in the field are permitted with regard to the laws of stealing and are exempt from tithes, since their owners presumably do not want them and the figs are therefore considered ownerless property.

    2The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda arrived at a certain place at a time when most of the knives had been set aside. Rabbi Yehuda HaNasi ate the figs left in the field, but Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda did not eat. The owner of the field came and said to them: Why are the Sages not eating? It is now the period when most of the knives have been set aside. The Gemara notes: But nevertheless, Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda did not eat, since he thought that it was only due to embarrassment over the matter that that man said his comment, but he did not really mean to declare his figs ownerless.

    3The Gemara relates another incident: Rabbi Ḥama bar Rabbi Ḥanina arrived at a certain place at a time when most of the knives had been set aside. He ate from the figs that were left in the field, but when he gave some to his attendant the latter did not eat. Rabbi Ḥama said to him: Eat, as Rabbi Yishmael bar Rabbi Yosei said to me the following ruling in the name of his father: If most of the knives have been set aside, the figs are permitted with regard to the laws of stealing and are exempt from the tithe.

    4The Gemara relates another incident: A certain man found Rabbi Tarfon eating figs from his field at the time when most of the knives had been set aside. He placed Rabbi Tarfon in a sack, lifted him up, and carried him to throw him into the river. Rabbi Tarfon said to him: Woe to Tarfon, for this man is killing him. When that man heard that he was carrying the great Rabbi Tarfon, he left him and fled. Rabbi Abbahu said in the name of Rabbi Ḥananya ben Gamliel: All the days of that righteous man, Rabbi Tarfon, he was distressed over this matter, saying: Woe is me, for I made use of the crown of Torah, as Rabbi Tarfon was only released out of respect for his Torah learning.

    5And with regard to this statement, Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Whoever makes use of the crown of Torah is uprooted from the world. This can be derived by means of an a fortiori inference: If Belshazzar, who made use of the sacred Temple vessels, which had already become non-sacred vessels by that time, as after their forcible removal from the Temple the vessels lost their sanctity, as it is stated in the verse: “And robbers shall enter into it, and profane it” (Ezekiel 7:22), showing that once the Temple vessels have been robbed they become non-sacred, was uprooted from the world for his actions, as it is written: “On that night Belshazzar the Chaldean king was killed” (Daniel 5:30); one who makes use of the crown of Torah, which lives and endures forever and whose sanctity cannot be removed, all the more so shall he be uprooted.

    6The Gemara returns to the incident involving Rabbi Tarfon. And in the case of Rabbi Tarfon, since he was eating during the time when most of the knives had been set aside, why did that man trouble him? The Gemara explains: It was because someone had been stealing grapes from that man all year, and when he found Rabbi Tarfon he thought: This is the one who stole from me the entire year. The Gemara asks: If so, why did Rabbi Tarfon berate himself? Clearly he was justified in saving himself. The Gemara answers: Since Rabbi Tarfon was very wealthy, he should have sought to appease him with money in order to save himself, rather than relying on his status as a Torah scholar.

    7Apropos the story of Rabbi Tarfon’s regret for gaining personal benefit from his status as a Torah scholar, the Gemara cites similar teachings. It is taught in a baraita : The verse states: “To love the Lord your God, to listen to His voice, and to cleave to Him” (Deuteronomy 30:20). This verse indicates that a person should not say: I will read the written Torah so that they will call me a Sage; I will study Mishna so that they will call me Rabbi; I will review my studies so that I will be an Elder and will sit in the academy.

    8Rather, learn out of love, as the verse states: “To love the Lord your God.” And the honor will eventually come of its own accord, as it is stated: “Bind them upon your fingers; write them on the tablet of your heart” (Proverbs 7:3), and it states: “Its ways are ways of pleasantness, and all its paths are peace” (Proverbs 3:17), and it states: “It is a tree of life to those who grasp it; happy is everyone who holds it fast” (Proverbs 3:17). Consequently, one who studies in order to master Torah for its own sake, as reflected in the verse “bind them upon your fingers,” will eventually merit pleasantness, peace, and happiness.

    9Rabbi Eliezer bar Rabbi Tzadok says: Do things for the sake of their performance, not for any ulterior motive, and speak words of Torah for their own sake. Do not make them a crown with which to become glorified, nor make them a dolabra [ kordom ] with which to hoe, i.e., do not use Torah study as a means of earning a livelihood. And this is an a fortiori inference: If Belshazzar, who made use only of sacred vessels that had become non-sacred vessels, was uprooted from the world, one who makes use of the crown of Torah, whose sanctity is permanent, all the more so shall he be uprooted from the world.

    10Rava said: In a time of need, it is permitted for a person to make himself known in a place where people do not know him. The proof is from what Obadiah said to Elijah in order to identify himself, as it is written: “But I, your servant, have feared the Lord from my youth” (I Kings 18:12). The Gemara asks: But this is difficult with regard to the story about Rabbi Tarfon, who was distraught because he revealed his identity to the man who placed him in the sack. The Gemara answers: The case of Rabbi Tarfon is different, as he was very wealthy, and therefore he should have sought to appease him with money.

    11Rava raises a contradiction: It is written that Obadiah spoke highly of himself: “But I, your servant, have feared the Lord from my youth.” And it is written: “Let another praise you, and not your own mouth” (Proverbs 27:2). He answers: This verse is referring to a place where people know him, where he should not praise himself, whereas that verse is referring to a place where people do not know him.

    12Rava said further: It is permitted for a Torah scholar to say: I am a Torah scholar, so resolve my case first, as it is written: “And the sons of David were priests” (II Samuel 8:18). The sons of David could not have been actual priests, as David was not a priest. Rather, the verse indicates that just as a priest takes his portion first, so too, a Torah scholar takes his portion first. And a priest, from where do we derive that he takes his portion first? As it is written: “And you shall sanctify him, for he offers the bread of your God” (Leviticus 21:8). And the school of Rabbi Yishmael taught: The phrase “and you shall sanctify him” applies with regard to every matter of sanctity:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מותרות משום גזלשנתיאשו מהן הבעלים:

    ופטורות מן המעשרמשום דהפקירא נינהו:

    מרייהובעלים של תאנים:

    והוכפלו כו'דשרו למיכל כל אדם:

    משום סניות מילתאכלומר מרוע לב היה אומר כן ולא משום עין יפה דעדיין לא הפקירן:

    אשכחיהלרבי טרפון גופיה דקאכיל מן התאנים דקסבר דהפקירא נינהו:

    אחתיהלר' טרפון בשקא ההוא גברא שהיה משמרן:

    על דיבר זהשהציל עצמו בכבוד תורתו דקאמר אוי לו לטרפון:

    פריציםשהוציאו מבית המקדש:

    ונעשו חולואף על פי כן נהרג עליהם בלשצר:

    אמאי ציערוההוא גברא לר' טרפון הא מהפקירא קא אכיל:

    וקא סבר היינו דגנבןלהכי צעריה:

    אי הכי אמאי ציער ר' טרפון נפשיהכיון שתפסו כגנב מאי הוה ליה למעבד:

    חיה לו לפייסובממון:

    לפעלםלשם שמים:

    ודיבר בהן לשם שמיםשתהא כל כוונתך לשמים:

    להיות עודר כולהשתכר ממנו כדי לאכול:

    אלא קשיא דיר' טרפוןאם שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה שהוא חכם במקום שאין מכירין אותו אמאי ציער נפשיה בשביל שהודיע לזה שהוא חכם:

    שרו לי תגראיהקדימו דיני לשל אחרים בשביל כבוד תורתי:

    ובני דוד כהנים היו אלא מה וכו':

    Edition: מהדורת וילנא · License: Public Domain

    נדרים 62 עמוד א

    1תנא: הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל, ופטורות מן המעשרות.

    2רבי ורבי יוסי בר רבי יהודה איקלעו לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות, רבי הוה קא אכיל, רבי יוסי בר ר' יהודה לא אכיל. אתא מרהון, אמר להו: אמאי לא אכלי רבנן? הוקפלו רוב המקצועות הוא! ואף על פי כן לא אכיל ר' יוסי בר ר' יהודה, קסבר: משום סניות מילתא הוא דקאמר הדין גברא.

    3רבי חמא בר רבי חנינא איקלע לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות, הוה קאכיל, יהיב לשמעיה לא אכיל. אמר ליה: אכול, כך אמר לי רבי ישמעאל בר רבי יוסי משום אביו: הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר.

    4ר' טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו המקצועות דקאכיל. אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא. אמר לו: אוי לו לטרפון שזה הורגו! שמע ההוא גברא שבקיה וערק. אמר רבי אבהו משום ר' חנניה בן גמליאל: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה, אמר: אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה.

    5ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם. קל וחומר: ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול, שנאמר: ״(יחזקאל ז״, כב) ״ובאו בה פריצים וחיללוה״, כיון שפרצום נעשו חול נעקר מן העולם, דכתיב: ״(דניאל ה ל) בה בליליא קטיל בלשצר המשתמש בכתרה של תורה שהוא חי וקיים לעולם על אחת כמה וכמה״.

    6ורבי טרפון! כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב המקצועות הוה אמאי צעריה ההוא גברא משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא וכיון דאשכחיה לר' טרפון סבר היינו דגנבן אי הכי אמאי ציער נפשיה משום דרבי טרפון עשיר גדול הוה והוה ליה, לפייסו בדמים׃

    Baraita

    7תניא (דברים ל, כ) לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה׃

    8אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר ״(משלי ז״, ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר (משלי ג, יז) דרכיה דרכי נועם ואומר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר׃

    9רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו וקל וחומר ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קדש שנעשו כלי חול נעקר מן העולם המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה׃

    10אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה דכתיב ״(מלכים א יח״, יב) ועבדך ירא את ה' מנעוריו אלא קשיא דר' טרפון דעשיר גדול היה והוה ליה לפייסיה בדמים׃

    11רבא רמי כתיב ״ועבדך ירא את ה' מנעוריו וכתיב (משלי כז״, ב) יהללך זר ולא פיך הא באתרא דידעי ליה הא באתרא דלא ידעי ליה׃

    12אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא דכתיב ״(שמואל ב ח״, יח) ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל בראש אף תלמיד חכם נוטל בראש וכהן מנא לן דכתיב ״(ויקרא כא״, ח) ״וקדשתו״ כי את לחם (ה') אלהיך הוא מקריב ותנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה,׃

    Tosafot

    הוקפלו כו' מותרות משום גזלשהבעלים מפקירין אותם:

    ופטורות מן המעשרכהפקר:

    שנשתמשתי בכתרה של תורהשהניחו אותו האיש בשביל כבוד תורתו:

    [א"ה אמאי ציער]מאי הוה ליה למיעבד כיון שלא היה רוצה להניחו בענין אחר בשלמא אי הוה שביק ליה כי אמר הוקפלו רוב המקצועות ניחא שהיה מצטער על מה שלא אמר לו:

    לאהבה את ה' אלהיךמשמע מאהבת הבורא ולא לכבוד עצמך:

    שרו לי תגראיכלומר פסוק דין שלי תחילה:

    Edition: מהדורת וילנא · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    תניא הוקפלו רוב המקצועות מותרות התאנים הנשארים משום גזלדאפקורי מפקרי להו בעלים ולפיכך פטורות מן המעשר דקיימא לן הפקר פטור מן המעשר:

    Edition: Vilna, 1884 · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 62a

    Nedarim 62a. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 481 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מותרות משום גזל שנתיאשו מהן הבעלים:

    ופטורות מן המעשר משום דהפקירא נינהו:

    מרייהו בעלים של תאנים:

    והוכפלו כו' דשרו למיכל כל אדם:

    משום סניות מילתא כלומר מרוע לב היה אומר כן ולא משום עין יפה דעדיין לא הפקירן:

    אשכחיה לרבי טרפון גופיה דקאכיל מן התאנים דקסבר דהפקירא נינהו:

    אחתיה לר' טרפון בשקא ההוא גברא שהיה משמרן:

    על דיבר זה שהציל עצמו בכבוד תורתו דקאמר אוי לו לטרפון:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 62a · Sefaria · Edition: מהדורת וילנא · Public Domain

    Tosafot

    הוקפלו כו' מותרות משום גזל שהבעלים מפקירין אותם:

    ופטורות מן המעשר כהפקר:

    שנשתמשתי בכתרה של תורה שהניחו אותו האיש בשביל כבוד תורתו:

    [א"ה אמאי ציער] מאי הוה ליה למיעבד כיון שלא היה רוצה להניחו בענין אחר בשלמא אי הוה שביק ליה כי אמר הוקפלו רוב המקצועות ניחא שהיה מצטער על מה שלא אמר לו:

    לאהבה את ה' אלהיך משמע מאהבת הבורא ולא לכבוד עצמך:

    שרו לי תגראי כלומר פסוק דין שלי תחילה:

    Tosafot on Nedarim 62a · Sefaria · Edition: מהדורת וילנא · Public Domain

    Ritva

    תניא הוקפלו רוב המקצועות מותרות התאנים הנשארים משום גזל דאפקורי מפקרי להו בעלים ולפיכך פטורות מן המעשר דקיימא לן הפקר פטור מן המעשר:

    Ritva on Nedarim 62a · Sefaria · Edition: Vilna, 1884 · unknown

    Meiri

    משהוקפלו רוב המקצועות על הדרך שביארנו במשנה כל שנשארו מן התאנים בשדות או אף באילנות הרי הן הפקר ואין בהן משום גזל ופטורות מן המעשר כדין הפקר:

    תלמיד חכם כל שאפשר למעט שלא יהנה בכבוד תורה בכבוד ובתועלת יעשה שלא יהו דברי תורה אצלו קרדום ועטרה דרך הערה אמרו כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם ומה בלשאצר שנשתמש בכלי קדש שנעשו חול כדכתיב ובאו בה פריצים וחללוה כלומר שמכיון שפרצום ר"ל שנהגו בהם מנהג פריצות יצאו לחולין ברשותם ואע"פ כן נעקר מן העולם כדכתיב ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא משתמש בכתרה של תורה לא כל שכן ומכל מקום במקום אונס ושאין בידו לברוח מן הנזק בצד אחר אלא ברוב עמל ופסידה גדולה ויכול להציל עצמו בכבוד תורה מותר מעשה ברבי טרפון שמצאו אדם אחד אוכל תאניו אחר שהוקפלו רוב מקצועות והיה מצערו הרבה עד שבקש להרגו ואמר אוי לו לטרפון שזה הרגו שמע אותו האיש שרבי טרפון הוא והניחו וברח וכל ימיו היה מצטער בעצמו ואמר אוי לי שנשתמשתי בכבוד תורה מפני שעשיר גדול היה והיה לו לפייסו בדמים ומכל מקום אלו היה נמנע כשיאמר לו מותר הוא אחר שהוקפלו רוב המקצועות ודאי מותר לו לומר כן אלא שאותו האיש אירע לו שהרבה פעמים היו גונבין לו מהם וחשב בעצמו ודאי זהו הגנב והציל עצמו הימנו בכבוד תורה אלא שנצטער על שלא פייסו בדמים:

    וכן אמרו חכמים לאהבה את ה' אלהיך שלא יאמר אדם אקרא ר"ל הגירסא שיקראוני חכם אשנה ר"ל בפירושין וחידושין שיקראוני רבי אשנן ר"ל ללמד לתלמידים שאהא זקן ויושב בישיבה אלא למוד מאהבה וסוף שהכבוד בא וכן אמרו עשה דברים לשם פועלם ודבר בהם לשם שמים ולא תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום להיות חופר בו הא במקום אונס מותר כמו שביארנו והוא שאמרו שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעין ליה דכתיב ועבדך היה ירא את ה' מנעוריו וכתוב אחריו הלא הוגד לאדוני את אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי ה' ואחביא מנביאי ה' מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים הנה שהודיע לאליהו מה שלא היה יודע ומה שכתוב יהללך זר ולא פיך ענינו באתרא דידעין ליה:

    וכן אמרו שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תגראי ברישא ר"ל שתפסקו גמר דין שלי תחלה שזה דין הוא ואם אינו רוצה למחול עליו רשאי שנאמר ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל חלק בראש כדכתיב וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון בספר תורה ולברך ראשון בברכת המזון וליטול מנה יפה ראשון בסעודה אף תלמיד חכם נוטל חלק בראש וכן מותר לו לפטור עצמו ממסים וארנוניות לומר צורבא מרבנן אנא לא יהיבנא כרגא שאף זו מחוקו היא שנא' מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהום ומנדה זו מנת המלך ופירושו טסקא של קרקעות בלו זה כסף גולגלתא והוא מס שהיו נותנין למלך במעות לחשבון הגלגלות בקע וכיוצא בו לגלגלת והלך זו ארנונא ופירושו מס של בהמות ויש מפרשים מזונות בני חילו המוטלים על בני העיר כשהיה הולך ממקום למקום הא כל שאינו ממין דברים אלו שהן כעין דין אצלו ימעט כמו שיוכל שלא יהנה בכבוד תורה לכבוד ולתועלת אלא יברח מהם והם רודפים אחריו:

    ולענין שאר האומות הקדומות בעבודת האלילים וכיוצא בהם מיהא כל שיכול להציל עצמו ממה שהם מבקשים ממנו שלא כדין עושה והוא שאמרו שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דבי נורא אנא לא יהיבנא למכסא וכל שכן למי שאינו צורבא מרבנן ובי נורא היתה ע"ז לעובדי האלילים שהיו עובדים ליסוד האש מותר לו לומר שהוא מהם ופרשו רבותי שיהא בלבו לומר כן על התורה הנקראת אש אבל בע"ז אחרת שאי אפשר להניח שמה על איזה דבר שבקדשה אסור ויש מפרשין כן אף בכל ע"ז ובלבד שיאמר עבדא כלומר שמשועבד הוא להם והיה מחוקם שאף עבדיהם פטורין וכן שיאמר ולא יהיבנא מכסא כלומר שאינו אומר אלא להבריח ארי מעליו:

    Meiri on Nedarim 62a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    רש"י להיות עודר כצ"ל:

    בד"ה אלא כו' לרבי טרפון דאם שרו לי' כצ"ל:

    ר"ן בד"ה שנשתמשתי כו' שהניחו כשהודיעו כצ"ל בד"ה א"ה כו' דאין ה"נ כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Nedarim 62a · Sefaria · Edition: מהדורת וילנא · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    משום סניות לבא כלומר מפני רוע לב הוא אומר כן ולא משום עין יפה דהוה מכסיף דלא היינו כעין כלך אצל יפות דלא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה.

    כיון שפרצום שנהגו בהם פריצות ונעשו חול פירוש שנעשו חול בשעה שנשתמש בהן דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה כיון שפרצום הפריצים נעשו חול ומותר ליהנות מהן. נעקר מן העולם אף על פי שמותר ליהנות מהן הני מילי לישראל אבל לגבי פריצין עדיין בקדושתן הן עומדים להענישם עליהן שלא יהו חוטאין נשכרין. הרא"ם ז"ל.

    אמאי צעריה ההוא גברא למה עשה שלא כדין ורבי טרפון למה לא אמר לו כדין אכילנא. ומשני רבי טרפון אמר לו ולא הניחו דההוא גברא גניבן וכו'. אי הכי כיון שלא היה יכול להשמט ממנו רבי טרפון כי אם על ידי כך שיודיע עצמו אמאי ציער רבי טרפון נפשיה למה נצטער (אתה) הוא כן וכי היה לו להניח שימיתהו אותו האיש. ומשני מצטער היה שהיה יכול להשמט ממנו בלא הודעת תורתו דעשיר גדול היה רבי טרפון והוה ליה לפיוסי ההוא גברא בדמי ולשלם לו כל ענבים שגנבו לו והיה מצטער שלא עשה כן. שיטה.

    וזה לשון הפירוש ורבי טרפון גברא רבה כוותיה ודאי ליכא לספוקי דכיון דקאכיל ודאי הוקפלו כו'. ואמאי ציעריה ההוא גברא לרבי טרפון אמרי ודאי לאו משום תאנים דהוה אכיל ההיא שעתא צעריה אלא משום ההוא גברא כו'. אי הכי דהוקפלו רוב המקצועות ושלא כדין עבד ליה ההוא גברא אמאי מצער נפשיה רבי טרפון כלומר מאי טעמא לא אמר ליה מאי טעמא לא מנחת לי הא לית בהו משום גזל ולא איתהני בכתרה של תורה דמאי הוה ליה למיעבד אפילו הכי קמיתהני בכתרה של תורה משום דרבי טרפון וכו' והוה ליה לפיוסי בדמים וניצל בלא דמים מפני כבוד תורתו ולפיכך היה מצטער. עד כאן.

    אקרא אלמד פסוק אשנה משנה. אשנן תלמוד שאהיה זקן דזקן היינו זקן שקנה חכמה. אלא למוד מאהבה שלא לשום כבוד ולא יהא לך שום ספק כי סוף הכבוד לבוא. שאם תלמוד תמיד לסוף יהא לך כבוד שנאמר קשרם על אצבעותיך. למוד מאהבה דדבר שהוא אוהב הוא קושר על (לוח לבו) אצבעותיו. ואומר (קשרם) כתבם על לוח לבך תמיר דהיינו נמי למוד מאהבה. ותומכיה שתומכה ולומדה תמיד לסוף מאושר. והיינו דאמר דסוף הכבוד לבוא.

    אל תעשם עטרה להתגדר בהם שלא תאמר אעשה מצות כדי שישמעו בי שאני עושה מצות ויכבדוני. ולא קרדום להיות עודר בו כאדם שעודר וקוצץ בקרדומו ויש לו הנאה ממנו כך אל תהנה מכתרה של תורה. פירוש.

    שרו לי תגראי ברישא התירו לי תגר שלי פסקו דיני ואלך לי ובאתרא דלא ידעין ליה. אי נמי אפילו באתרא דידעין ליה ושלא יאחר שם ויתבטל מלימודו דכתיב ראיה לדבר שתלמיד חכם דינו להיות ראשון לכל דבר שבקדושה פירוש לכל דבר שהוא נראה מקודש אם תקדימנו. לפתוח ראשון בדרשה או בעצה או לברך בסעודה. וליטול מנה יפה ראשון פירוש ליטול מנה יפה. ולהיותו ראשון אם יושב בסעודה או חולק עם חבירו יקדימוהו וגם יתנו לו מנה יפה. ובשלהי הוריות תניא נמי להחיותו ולפדותו מבית השבי ראשון שגם בזה נראה גדול ומקודש. שרו ליה לצורבא מרבנן למימר אפילו באתרא דידעינן ליה לא יהיב אכרגא שלעכב ממונו שלא וגזלוהו מותר להודיע עצמו ולומר לא יהיבנא דכתיב שהוא פטור.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 62a · Sefaria · Edition: מהדורת וילנא · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' אוי לי שנשתמשתי עיין ב"ק דף נט ע"ב ובמהרש"א ח"א שם:

    שם כיון שפרצום נעשו חול עיין במס' ע"ז דף נב ע"ב:

    שם שרו לי תיגראי ברישא עיין שבועות דף ל ע"א:

    Gilyon HaShas on Nedarim 62a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    אוֹי לוֹ לְטַרְפוֹן שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ קשא כיון דהוא לא רצה להציל עצמו בדברים אלו, למה פירש שמו? והוה ליה למימר אוי לי שזה הורגני! ונראה לי בס"ד הוא הוה בדיק בשמא וחשב שנקרא טרפון שהוא לשון טרוף טורף שסופו להיות נטרף ביד אחרים וקרא אוי על שם טרפון שנקרא בו ולכך אמר אוֹי לוֹ לְטַרְפוֹן רוצה לומר לשם טרפון שהוא מורה שיהיה נטרף שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ רוצה לומר אדם הדיוט כמוני ולא נטרף על ידי מלכות להיות מן עשרה הרוגי מלכות.

    אִי הָכִי, אַמַאי צִעֵר נַפְשֵׁיהּ פירוש בשלמא אי אמרת בעבור התאנים שאכל בו ביום עשה לו ההוא גברא דבר זה אם כן ודאי לא היה בדעתו להרגו כי אין זה גנב אלא שכיון לצערו בלבד ולכך נצטער רבי טרפון על אשר הציל עצמו מן הצער בכתרה של תורה דהיה לו לסבול הצער ולא יהנה בכתרה של תורה! אבל השתא דאמרת שאותו גברא חשב שזה הוא הגנב שהיה גונב בלילה שאז יש לזה דין גנב דחייב מיתה דודאי היה בא במחתרת ואם כן ודאי היתה כונתו להרגו ואם כן למה נצטער רבי טרפון על אשר הציל עצמו ממות בכתרה של תורה? דשפיר עביד וחייב למעבד כן! דפקוח נפש דוחה שבת וכל שכן להציל עצמו בכתרה של תורה דשרי.

    שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם אֶקְרָא, שֶׁיִּקְרְאוּנִי חָכָם. פירוש אֶקְרָא היא הגרסא של תורה שבעל פה כי במקרא התנ"ך לא יקראוהו חכם, אֶשְׁנֶה לעצמי לימוד העיון והסברה בתורה שבעל פה שיקראוני רבי ואז יעטרוני בזהובים לתת לי הספקה. ועוד אֶשְׁנֶה רוצה לומר אלמד לאחרים כדי שעל ידי כך אהיה ראש ישיבה שיש בזה גדולה וכבוד, אלא לְמֹד מֵאַהֲבָה וסוף הכבוד לבא! אמרו סוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא ולא אמר 'והכבוד יבא' נראה לי בס"ד רמז בזה על תלתא מיני יופי דנקיט במיליתיה שהם יִּקְרְאוּנִי חָכָם וְיִּקְרְאוּנִי רַבִּי ואהיה זקן יושב בישיבה. ואם תמלא אותיות כָּבוֹד כזה: כ־ף בי־ת ו־ו דל־ת יהיו אותיות המלוי אותיות 'תלת יופי' ולזה אמר אתה לְמֹד מֵאַהֲבָה ואלו תלת מיני יופי הרמוזים בסוף אותיות כָּבוֹד כלומר המלוי של הכבוד כי המלוי עומד בסוף הפשוט כבודם מאיליו יבא לך.

    לְמֹד מֵאַהֲבָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ז, ג) "קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ". פירוש תלמוד תורה לשמה כדי למתק בה הה׳ גבורות מנצפ"ך הרמוזים בחמשה אצבעות. או יובן על פי מה שכתב רבינו בחיי ז"ל דחמשה אצבעות הם משמשים לחמשה חושים ואתה תשעבד כל חמשה חושים שלך שנרמזים בחמשה אצבעותיך בעבור צורך לימוד דברי תורה. או יובן תלמוד בשביל לעשות וכל המעשים יתייחסו לאצבעות הידים ואז כתבם על לוח לבך שלא ישתכח לימוד שלך. ואומר דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם (משלי ג, יז) סוד הבינה שנקראת נועם שהתורה ניתנה לנו מן הבינה. ואומר עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר (משלי ג, יח) חלק תיבת 'מאושר' לשלש חלוקות וקרי בה מ' או שר כי מ"ם פתוחה מלכות כנזכר באותיות דרבי עקיבא והעוסק בתורה נקרא מלך או נקרא שר דכתיב (משלי ח, טו) בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, (משלי ח, טז) בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ.

    עֲשֵׂה דְּבָרִים לְשֵׁם פָּעֳלָם פירוש כל מצוה יש לה שורש למעלה שפועלת פועל טוב ברוחניות למעלה ואלו הכונות הסודיות שמכונים יודעי חן בכל מצוה ומצוה ידבר בהם לשמם פירוש כל מצוה נקראת בשם מצוה על אותיות שם הוי־ה כי מ־צ בא"ת ב"ש הוא י־ה שצריך לכוין בכל מצוה לשם הוי־ה ליחד השם ברוך הוא.

    אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם נקיט לשון עֲטָרָה כי התורה יש בה חמשה ספרים ויש בה שבעים פנים הרי אותיות ע־ה ובתורה כתוב 'שמור' ותרגום של שמור הוא 'טר' ואם כן תצרף ט־ר עם ע־ה הרי צירוף עֲטָרָה. ואומרו קַרְדֹּם לחפור בהם כי חכמת התורה תתייחס לדרום כמו שאמרו הרוצה להחכים ידרים ולכן החכמים נקראים זקני הנגב גם התורה נקראת סם כמו שאמר רבא על פסוק וְשַׂמְתֶּם (דברים יא, יח) סם תם (קידושין ל:), וסם [45] הוא מספר ק' ותניח ק' על דרום יהיה קרדום.

    Ben Yehoyada on Nedarim 62a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 62, Amud Aleph, about 481 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “תנא: הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל,…”

    2. Segment 255 words

      Opens “רבי ורבי יוסי בר רבי יהודה איקלעו…”

      Named: רבי ורבי, רבי יהודה, רבי הוה, רבי יוסי.

    3. Segment 340 words

      Opens “רבי חמא בר רבי חנינא איקלע לההוא…”

      Named: רבי חמא בר רבי, רבי ישמעאל בר רבי.

    4. Segment 452 words

      Opens “ר' טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו…”

      Named: רבי אבהו.

    5. Segment 561 words

      Opens “ואמר רבה בר בר חנה אמר ר'…”

      Named: רבה.

    6. Segment 643 words

      Opens “ורבי טרפון! כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב…”

      Named: רבי טרפון.

    7. Segment 726 words

      Opens “תניא (דברים ל, כ) לאהבה את ה'…”

      Named: רבי אשנן.

    8. Segment 835 words

      Opens “אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר…”

    9. Segment 947 words

      Opens “רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר עשה…”

      Named: רבי אליעזר.

    10. Segment 1032 words

      Opens “אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה…”

      Named: רבא.

    11. Segment 1125 words

      Opens “רבא רמי כתיב ועבדך ירא את ה'…”

      Named: רבא.

    12. Segment 1255 words

      Opens “אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר…”

      Named: רבי ישמעאל, רבא, שמואל.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Nedarim 62a · Segment 3 — “…כך אמר לי רבי ישמעאל בר רבי יוסי משום…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Nedarim 62a · Segment 5 — “…בר חנה אמר ר' יוחנן: כל המשתמש בכתרה של…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Nedarim 62a · Segment 12 — “…תיגראי ברישא דכתיב (שמואל ב ח, יח) ובני דוד…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nedarim 62a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026