Commentary page
Nedarim 53b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerNedarim 53b
Nedarim 53b. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 197 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
(גמ') לא שנו דשביעית מותר בירקות הגינה אלא במקום שאין מביאין ירק מח"ל דכיון שאין מביאין ודאי לא נדר אלא מאותם שמסתפקים שם היינו מירקות השדה ולהכי מותר בשל גינה:
אבל במקום שמביאין כו' אסור אף בירקות הגינה הואיל ורגילין לאכול שם בין ירקות השדה בין ירקות הגינה דודאי אדעתא דהכי נדר:
כתנאי כו' לדעתא דמ"ד אין מביאין ירקות כו' לדידיה מותר בירקות גינה ואסור בירקות שדה דכיון דאין מביאין לאו עליה נדר ולמ"ד מביאין אסור אף בירקות גינה:
משום גוש שמא יש מעפר חוצה לארץ בעיקרייהו וטמא משום ספק מת:
מתני' אסור באיספרגוס דהוי בכלל כרוב דמין כרוב הוא:
מותר בכרוב דאין כרוב בכלל איספרגוס:
אסור במקפה של גריסין:
מותר בגריסין ד"ה דאין גריסין בכלל מקפה:
12 more comments on this page.
Rashi on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Tosafot
לא שנו דבשביעית מותר בירקות גינה משום דלא שכיחי שיאכלו ירקות גינה אלא במקום שאין מביאין כו' אבל במקום שמביאין שכיח הוא ירקי גינה ונתכוין לאסור ירקי גינה בשביעית:
משום גוש דדרך הירק להיות גוש תלוי בו וגזרו על גוש ארץ העמים:
איספרגוס מין כרוב הוא ובכלל כרוב הוא:
מן האיספרגוס מותר בכרוב דשאר כרוב אינם קרויין איספרגוס:
מן הגריסין אסור במקפה של גריסין שנקראת גריסין אף כשהן בתבשיל אבל מן המקפה מותר בגריסין יבשין דלא תימא דכי נדר במקפה מן הראוי למקפה קאמר והיינו גריסין ולרבנן איצטריך דאע"ג דאסרי שום כשנדר במקפה הכא מודו:
מן השום מותר במקפה דלא נתכוון אלא לשום יבש:
מן האשישים פי' פסולת עדשים מותר בעדשים שאין העדשים נקראין אשישין מן העדשים אסור באשישים שהם נקראים על שם העדשים ור"י מתיר דסבר דאינם בכלל עדשים:
חטה חטין שאני טועם אסור בין בחטין בין בפת דחיטה משמע לאפות ומיהו בברייתא בגמ' גרסינן איפכא ושמא טוב לפרש הכא חטה או חיטים גריס או גריסין אסור בין חיין בין מבושלין ורבי שמעין ורבי יהודה מחלקין בין חטה לחטין גריס גריסין כדמפרש גבי חטה חטין רבי יהודה אמר קונם גריס או חטה שאני טועם מותרין לכוס חיין דחטה וגריס משתמעי מבושלין:
2 more comments on this page.
Tosafot on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Rashba
מתני' מן המקפה מותר בגריסין ירושלמי והוא שיהא רובן גריסין.
חטה שאני טועם אסור לאפות פי' אסור בפת חטה, ירושלמי ואתמר כן א"ר יוסי כן אורחיה דבר נשא חמי פיתא נקיה ומימר ברוך דברא חטתא.
Rashba on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain
Ritva
מתני' מן הכרוב אסור באספרגוס פי' מין כרוב הוא: מן האספרגוס מותר בכרוב בגריסין אסור במקפה והוא תבשיל של גריסין עבה ור' יוסי מתיר דקסבר גריסין כשהן חיין משמע דאידך מקפה מקרי וכן נקרא מקפה כל מאכל עבה של ירקות וכיוצא בו ולהכי אמרינן בירושלמי [הלכה ט] דלא אסר ת"ק אלא בדהוי רובא גריסין דהוי להו גריסין עיקר:
מן המקפה מותר בגריסין מן המקפה אסור בשום פי' שאף ראשי שומים שנותנין בקדרה שלמקפה בכלל מקפה: ור' יוסי מתיר בשומין שבה. דבשומין בעלמא אפילו רבנן מודו שהוא מותר: מן השום מותר במקפה אע"פ שנוהגין לתת בה ראשי שומים אין אסור אלא בשומין שבה בלחוד כשאר שומין דעלמא:
מן העדשים אסור באשישין והוא נזיד של עדשין ורבי יוסי מתיר:
מן (ב) העדשין מותר באשישין כשהן חיין:
ירושלמי ר' יוסי אזל לגבי (דוסא) [ר' יסא] וכו' על דעתיה דרבי יוסי הנודר מן היין מותר בקונדיטון:
חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין פת פי' (א) כדאמרינן להו תרוייהו אבל הנודר מן החטים אסור לאפות ומותר לכוס כדלקמן וכדפרישנא גבי דג דגים וכן גריס גריסין שאני טועם אסור בהן בין חיים בין מבושלים כדאמר תרוייהו אבל גריס לחוד אסיר לבשל ומותר לכוס גריסין אסור לכוס ומותר לבשל ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני טועם מותר לכוס חיין פי' ולא בא רבי יהודה אלא לפרש:
תניא רשב"א אומר חטים שאני טועם אסור לכוס ומותר לאפות פי' ומותר לאכול בפת אפויה: חטה שאני טועם מותר לכוס ואסור לאפות פי' מותר בחטה וקמח של חטים לכוס ואסור בפת אפויה שלו:
חטה חטים שאני טועם וכו' והלכתא כרשב"א דלפרושי דברי חכמים אתא:
1 more comments on this page.
Ritva on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna, 1884 · unknown
Maharsha (Chidushei Halachot)
רש"י בד"ה כתנאי כו' אף בירקות גינה כצ"ל:
בד"ה מותר כו' זה הדבור כולו נמחק גריסין הס"ד הכל היא הס"ד קאמר הס"ד חיין הס"ד מבושל הס"ד:
בד"ה גריסין כו' משמע כצ"ל:
ברא"ש דוקא הס"ד אחר הוא הס"ד:
ר"ן מזה הס"ד:
בד"ה משום כו' חששא דגוש כצ"ל משמע לכוס הד"א:
Chidushei Halachot on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Shita Mekubetzet
כתנאי כלומר זה שאני אומר שיש מקומות בארץ ישראל שמביאין להן ירק מחוצה לארץ אינו אליבא דכולי עלמא כי אם אליבא דרבי חנינא בן גמליאל אבל לרבנן דפליגי עליה אין מביאין כלל. הרי"ץ ז"ל. מתניתין מן הגריסין אסור במקפה פירוש אסור בגריסין הרגילין לינתן במקפה שלא כל הגריסין ראויין למקפה וכולהו מיקרו גריסין ורבי יהודה מתיר דקסבר גריסין שרגילין לינתן במקפה אינן בכלל גריסין סתם. שטה. מן הגריסין אסור במקפה כלומר בגריסין הרגילין לינתן במקפה דאף על גב דאיכא מינין אחרים עיקר המקפה הן הגריסין ולפעמים קורין אותה גריסין רבי יוסי מתיר דבאתריה קרויה מקפה ולא על שם גריסין כלל כדמפרש בגמרא גבי חלב וקם. אי נמי בכל אתרא סבר נמי רבי יוסי דאין למקפה שם גריסין כלל. מן המקפה מותר בגריסין לכולי עלמא דגריסין לבד לא מיקרו מקפה. הרא"ם ז"ל. והרנב"י ז"ל כתב וז"ל: מן הגריסין אסור במקפה פירוש תבשיל של גריסין דלא תימא דלא נדר אלא מן הגריסין כשהן חיין קא משמע לן דאף בתבשיל שלהם אסור. ורבי יוסי מתיר פירוש במקפה שלהן דקא סלקא דעתין גריסין כשהן חיין משמע ולת"ק דאסר מקפה שלהן דוקא שיהא רוב המקפה של גריסין. וכן הוא בירושלמי. מן המקפה פירוש שנדר בפירוש מן המקפה מותר בגריסין כלומר שהן חיין דאין לשון מקפה אלא על התבשיל שלהם. עד כאן. מן המקפה אסור בשום פירוש סתם מקפה היא מקפה של גריסין ועיקר אותו תבשיל הוא על ידי שומין הילכך זה שנדר כמו שאסור במקפה גופה כך אסור בראשי שומין שבה. ורבי יוסי מתיר פירוש בשומין שבה. לישנא אחרינא דהכי קאמר מן המקפה אסור בשומין אף על פי שאין במקפה דהוה ליה כאלו נדר ממה שעושין מקפה דהיינו שומין. רבי יוסי מתיר בשומין שאינן במקפה שלא נתכוון אלא למקפה עצמה ולשומין שבתוכה. מן השום מותר במקפה פירוש שלא נדר אלא מן השום שבה ולא לתבשיל נתכוון דאם כן לימא מקפה. לישנא אחרינא מותר במקפה ואפילו בשומין שבה דלא נדר אלא משומין דעלמא ולא משומין שבמקפה דאם כן לימא מקפה ואף על פי שאסור בשומין דעלמא מותר בשומין שבמקפה דהוה ליה כמי שנדר מן היין שמותר בתבשיל שיש בו טעם יין. מן העדשים אסור באשישים פירוש נזיד עדשים. ורבי יוסי מתיר פירוש דלא משמע ליה אלא העדשים כשהן חיין. מן האשישים מותר בעדשים פירוש שהרי פירש דמן התבשיל נדר. ירושלמי רבי יוסי אזל לגבי רבי יסא דאשתמ' ואפיק קמוי טלופחין מקליין וטחינן ומגבלן בדבש ומטגנן אמר ליה אינון אשישין שאמרו חכמים. והתם נמי אתמר על דעתיה דרבי יוסי הנודר מן היין מותר בקונדיטון כלומר כי היכי דאמר דנודר מן העדשים מותר בתבשיל שלהם דהיינו אשישים. וכתב רבינו ושמע מינה דלרבנן אסור בקונדיטון כלומר כי היכי דאמרי בנודר מן העדשים אסור באשישים. הרנב"י ז"ל.
מן המקפה אסור בשום דמן המקפה משמע הראוי למקפה ושום ראוי למקפה ורבי יוסי מתיר סתם שום לאו למקפה קאי. מן העדשים אסור באשישים אשישים היינו פסולת עדשים כמו קם לגבי חלב. ורבי יוסי מתיר דקסבר פסולת עדשים לא הוי בכלל עדשים. ובגמרא מקשינן דרבי יוסי אדרבי יוסי. שטה.
גמרא תניא (רשב"א) רשב"ג אומר חטה שאני טועם אסור לאפות ומותר לכוס פירוש לאפות לאו דוקא אלא כלומר אסור בפת אפויה של חטה. חטים שאני טועם אסור לכוס ומותר לאפות. כלומר מותר בפת אפויה של חטה. הרנב"י ז"ל. סליק פרק הנודר מן המבושל הנודר מן הירק פרק שביעי
Shita Mekubbetzet on Nedarim 53b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain
What this page contains
A full text unit for Nedarim, daf 53, Amud Bet, about 197 words in 9 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 9 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 119 words
Opens “לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מְבִיאִין יָרָק…”
- Segment 229 words
Opens “כְּתַנָּאֵי: אֵין מְבִיאִין יָרָק מִן חוּצָה לָאָרֶץ…”
- Segment 311 words
Opens “מַתְנִי׳ מִן הַכְּרוּב — אָסוּר בְּאִיסְפַּרְגוֹס, מִן…”
- Segment 426 words
Opens “מִן הַגְּרִיסִין — אָסוּר בְּמִקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי…”
- Segment 513 words
Opens “מִן הָעֲדָשִׁים — אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁים, רַבִּי יוֹסֵי…”
- Segment 635 words
Opens “״חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן…”
- Segment 733 words
Opens “גְּמָ׳ תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:…”
- Segment 826 words
Opens “״גְּרִיס שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לְבַשֵּׁל וּמוּתָּר…”
- Segment 95 words
Opens “הֲדַרַן עֲלָךְ הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל…”
Original text
לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ — אָסוּר.
They taught that if he takes the vow in the Sabbatical Year he is permitted to eat garden vegetables only if he is in a place where people do not bring vegetables from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. However, in a place where people bring vegetables from outside of Eretz Yisrael, where the halakhot of the Sabbatical Year do not apply, to Eretz Yisrael, he is prohibited from eating garden vegetables as well, as they are widely available, and therefore included in the unspecified word vegetable.
כְּתַנָּאֵי: אֵין מְבִיאִין יָרָק מִן חוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. מַאי טַעְמֵיהּ דְּמַאן דְּאָמַר אֵין מְבִיאִין? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִשּׁוּם גּוּשׁ.
The Gemara comments that this distinction is like a dispute between tanna’im cited in a baraita : One may not bring vegetables from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. Rabbi Ḥananya ben Gamliel says: One may bring vegetables from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. The Gemara asks: What is the reason of the one who said that one may not bring vegetables from outside of Eretz Yisrael? Rabbi Yirmeya said: It is because a clod of earth might be brought with the vegetables to Eretz Yisrael. Earth from outside of Eretz Yisrael is ritually impure, and bringing it to Eretz Yisrael would spread ritual impurity in the land.
מַתְנִי׳ מִן הַכְּרוּב — אָסוּר בְּאִיסְפַּרְגוֹס, מִן הָאִיסְפַּרְגוֹס — מוּתָּר בִּכְרוּב.
MISHNA: One who vows that cabbage is forbidden to him is prohibited from eating ispargus , as that is a type of cabbage. However, one who vows that ispargus is forbidden to him is permitted to eat cabbage.
מִן הַגְּרִיסִין — אָסוּר בְּמִקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַמִּקְפָּה — מוּתָּר בִּגְרִיסִין. מִן הַמִּקְפָּה — אָסוּר בִּשּׁוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַשּׁוּם — מוּתָּר בְּמִקְפָּה.
One who vows that pounded beans are forbidden to him is prohibited from eating pounded bean stew [ mikpa ]. However, Rabbi Yosei rules that he is permitted to eat it. One who vows that pounded bean stew is forbidden to him is permitted to eat pounded beans according to all opinions. One who vows that stew is forbidden to him is prohibited from eating the garlic of the stew. However, Rabbi Yosei rules that he is permitted to eat the garlic. One who vows that garlic is forbidden to him is permitted to eat stew.
מִן הָעֲדָשִׁים — אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁים, רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הָאֲשִׁישִׁים — מוּתָּר בַּעֲדָשִׁים.
One who vows that lentils are forbidden to him is prohibited from eating ashishim , a dish made from lentils. However, Rabbi Yosei permits it. It is agreed by all opinions that one who vows that ashishim is forbidden to him is permitted to eat lentils.
״חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין הַפַּת. ״גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבוּשָּׁלִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״קֻוֽנָּם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — מוּתָּר לָכוֹס חַיִּים.
If one says: Ḥitta , wheat in singular form, or ḥittim , wheat in plural form, are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from eating wheat, whether as flour or bread. If one says: Pounded bean or pounded beans are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from eating them, whether raw or cooked. Rabbi Yehuda says that if one says: Pounded bean or ḥitta is konam for me, and for that reason I will not taste them, he is permitted to chew them raw, as that is not the normal way to eat them, and therefore was not included in the intention of the vow.
גְּמָ׳ תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לֶאֱפוֹת וּמוּתָּר לָכוֹס. ״חִטִּים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לֶאֱפוֹת. ״חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בֵּין לָכוֹס בֵּין לֶאֱפוֹת.
GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Gamliel says that if one vows: Ḥitta is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating baked wheat, i.e., baked wheat bread, but he is permitted to chew wheat grains. If one says: Ḥittim are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from chewing wheat grains but is permitted to bake them, as this term is referring to grains of wheat. If one says: Ḥitta or ḥittin are konam for me, and for that reason I will not taste them ,he is prohibited both from chewing wheat grains and from baking wheat bread.
״גְּרִיס שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לְבַשֵּׁל וּמוּתָּר לָכוֹס. ״גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לְבַשֵּׁל. ״גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בֵּין לְבַשֵּׁל בֵּין לָכוֹס.
Similarly, if one says: Pounded bean is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from cooking pounded bean, i.e., from eating a dish of cooked pounded beans, as that is what the word pounded bean commonly means, but he is permitted to chew raw pounded beans. If one says: Pounded beans are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from chewing pounded beans but is permitted to cook them. If one says: Pounded bean or pounded beans are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from both cooking and chewing pounded beans.
הֲדַרַן עֲלָךְ הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל