מסכת נדרים דף ס״ו עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Nedarim 66a, Chapter 9 Rabbi Eliezer
רש"י
מתני' אותן הימים - ימים טובים ושבתות שבהן מותר ושאר ימות השנה אסור:
הותר הראשון הותר לכולן - כדאוקימנא בפ' ד' נדרים שתלאן כולן בראשון:
אמר שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד ואחד - אע"פ שאמר כל טענותיו בתוך כדי דיבור:
גמ' אמר רבא - מתני' דמשוי חילוק בין היכא דאמר כולכם להיכא דאמר לזה קרבן ולזה קרבן:
ר"ש היא דאמר עד שיאמר [שבועה] לכל אחר ואחד - דתנן במסכת שבועות היו חמשה תובעין אותו וכו' ר"ש אומר לעולם אינו חייב עד שיאמר לכל אחד ואחד שבועה לא לך ונמצא בכולן לשקר אבל אמר שבועה לא לך ולא לך אינו חייב אלא אחת להכי נמי מתני' היכא דאמר קונם שאיני נהנה לכולכם והותר באחד הותר בכולן:
ותיפוק לי דאין רע - אמאי קא מהדר תנא דהיכא דאמרו לו והלא המיושן יפה למעיים דלא הוי נדר דמשמע דוקא יפה דאי לא הוי לא רע ולא יפה לא הותר ותיפוק ליה דלא הוי נדר דאינו רע וה"ל נדר בטעות:
ועודי יפה קתני - והכי נמי גבי אשה זו לא מפני שהיא כעורה ונעשת יפה אח"כ או שחורה ונעשת לבנה אלא נאה ולבנה מעיקרא:
וייפוה - שקישטוה והלבישוה ונראית יפה:
מעשה לסתור - דרישא קתני אם היא נאה מעיקרא הוי נדר בטעות אבל אם נעשת נאה ע"י קישוט כגון הך דר' ישמעאל ה"ל נולד ואין פותחין בנולד והדר קא מפיק מעשה (הוא) אפי' היכא דנעשת נאה ע"י קישוט פותחין לו:
חסורי מיחסרא והכי קתני - רבי ישמעאל אומר אפי' כעורה ונעשת נאה ע"י קישוט אינו נדר ופותחין לו ומעשה נמי וכו':
1לומר שאין מקרעין שטר כתובה.
מתני׳ · משנה
2פותחין בימים טובים ובשבתות. בראשונה היו אומרים: אותן הימים מותרין, ושאר כל הימים אסורין. עד שבא ר"ע ולימד שהנדר שהותר מכללו הותר כולו׃
3כיצד אמר קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהן הותרו כולן׃
4שאיני נהנה לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולן הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין (הותר האמצעי הימנו ולמטה מותר הימנו ולמעלה אסור)׃
5שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד ואחד׃
6קונם יין שאני טועם שהיין רע למעיים אמרו לו והלא המיושן יפה למעיים הותר במיושן ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו הלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים מעשה היה והתירו ר"מ בכל הבצלים׃
גמ׳ · גמרא
7הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין מאן תנא׃
8אמר רבא ר"ש היא דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד׃
9קונם יין שאני טועם וכו'. ותיפוק ליה דאין רע אמר ר' אבא ועוד יפה קתני׃
10קונם בצל שאני טועם שהבצל וכו' ותיפוק ליה דאין רע אמר ר' אבא ועוד יפה קתני׃
מתני׳ · משנה
11פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו אומרים לו אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך כך היא ווסתו של פלוני מגרש את נשיו ועל בנותיך יהו אומרין בנות גרושות הן מה ראתה אמן של אלו להתגרש ואמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר ה"ז מותר׃
12קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה אלא שהנדר טעות׃
13ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה אמר לו ר' ישמעאל בני מזו נדרת אמר לו לאו והתירה ר' ישמעאל׃
14באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן וכשמת ר' ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה וכן הוא אומר בשאול (שמואל ב א, כד) בנות ישראל על שאול בכינה׃
גמ׳ · גמרא
15מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני ר' ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה מעשה באחד שנדר מבת אחותו והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה וכו'׃
תוספות
פותחין לאדם בימים טובים - במי שנדר שלא לשתות יין עד שלשים יום אומרים לו אילו היית יודע שיש ביניהם שבתות וימים טובים מי היית נודר:
נדר שהותר מקצתו הותר כולו:
שאיני נהנה לזה ולזה - לעיל פרק ארבעה נדרים (נדרים דף כו:) אוקימנא דתלאן זה בזה דאמר קונם שאני נהנה לפלוני לכך הותר הראשון הותרו כולן דתלויין בו הותר האחרון שאין האחרים תלויין בו:
שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן - דכיון דאמר קרבן לכל אחד וא' כל אחד נדר בפני עצמו ולא נתבטל נדר של חבירו ובגמרא מוקי לה כר"ש דאמר צריך שבועה לכל אחד ואחד דלרבנן דפליגי עליה כי נמי אמר קרבן שאני נהנה לזה ולזה הוי כל אחד קרבן:
ר"ש הוא דאמר אינו חייב קרבן שבועה לכל חד וחד עד דאמר שבועה לכל אחד ואחד ורבנן פליגי דכי אמר שבועה לא לך ולא לך חייב על כל אחד ואחד והכי נמי בקרבן לקמן הוי כל חד נדר באפיה נפשיה:
ותיפוק ליה דאין רע - איין ישן ואבצל פריך למה לי למימר שהוא טוב:
ועוד יפה - כלומר חדא ועוד קאמר - דחקו בספקא צ"ע ואית ספרים דלא גרסינן ליה:
האי לזילותא מכוון - והרי אין [כאן] זילזול ומשני דשפיר הוי זילזול:
בכבוד עצמו ובכבוד אשתו - ולא אמרי' שיתבייש ואמר לאו אדעתא דהכי נדרי:
כעורה והיא נאה מותרין - בלא שאלה דהוי נדר טעות:
לא מפני שנעשית לבנה - כלומר אז לא הייתי מתיר דהוי נולד:
ומעשה - בגמרא פריך מעשה לסתור:
וייפוה - מפרש בגמרא שעשה לה שן זהב והוי נולד:
בכה ר' ישמעאל - מתוך רחמנות:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
לומר שאין מקרעין - כלומר שאם יתעשר לאחר מכאן אינו נפטר בכך, ולעולם הוא חייב לפרוע כשיהא לו. ואם תאמר והא סדור בעל חוב מערכין גמרינן לה במיכה מיכה כדאיתא התם [בבא מציעא קיב, א], ואילו בערכין תנן [ז' ע"ב] נתן סלע והעשיר אין לו כלום. ויש לומר דלענין דין דהשג יד לא גמרינן מערכין, אלא לעניין סדור דכתיב בהו [ויקרא כ"ז פסוק ח'] ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך, והלכך מינה דמסדרים נמי בבעל חוב, אבל להשיג יד לא נשוה דין בעל חוב לערכין.
מסכת נדרים דף ס״ו עמוד א׳
מסכת נדרים דף ס״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־350 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: נדרים דף ס״ו ע״א
פתיחה בקורא