Talmud Builders

    Menachot 97b

    Back to index

    English translation — Menachot 97b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and the bottom shall be a cubit, and the breadth a cubit, and its border by its edge round about shall be the one span. And this shall be the higher part of the altar” (Ezekiel 43:13). The first section of this verse is referring to the outer altar: “The bottom shall be a cubit,” this is the base of the altar. “And the breadth a cubit,” this is the surrounding ledge of the altar. “And its border by its edge round about shall be the one span,” these are the protruding corners of the altar, which were one cubit wide and one cubit high. “And this shall be the higher part of the altar,” this is referring to the golden altar, which stood inside the Sanctuary and was also measured with small cubits.

    2Rabbi Yoḥanan explains that Rabbi Meir and Rabbi Yehuda disagree with regard to the inference from the phrase “And this shall be the higher part of the altar.” Rabbi Meir maintains that one can infer that it is this, the golden altar, which is measured with a cubit of five handbreadths, but all the cubits of the other vessels in the Temple are measured with a cubit of six handbreadths. And Rabbi Yehuda maintains that one can infer that like this small cubit shall be all the cubits of the other vessels in the Temple.

    3The Gemara discusses the interpretation of the verse: It might enter your mind to say that the verse is referring to the height of the sections of the altar, i.e., from the base of the altar until the surrounding ledge the height is measured with a cubit of five handbreadths. And what is the meaning of the phrase “The bottom shall be a cubit, and the breadth a cubit”? This is what the verse is saying: From the cubit at the bottom, i.e., the base of the altar, until the cubit of the breadth of the surrounding ledge shall be measured with a cubit of five handbreadths.

    4The Gemara explains the difficulty with this interpretation: According to this interpretation, how many cubits is the height of the altar? It is ten cubits. Six of these cubits, from the ground up to the surrounding ledge, are measured with a cubit of five handbreadths each, totaling thirty handbreadths. And the remaining four cubits, from the ledge up to the top of the corners of the altar, are measured with a cubit of six handbreadths each, totaling twenty-four handbreadths.

    5Accordingly, how many handbreadths is the height of the altar? It is fifty-four handbreadths. How many handbreadths is the height of half of the altar? It is twenty-seven handbreadths. How many handbreadths is the height from the top of the corners of the altar until the surrounding ledge? It is twenty-four handbreadths, four cubits of six handbreadths each. Therefore, how many handbreadths is the surrounding ledge short of half the height of the altar? It is three handbreadths above the halfway mark. And we learned in a mishna ( Middot 3:1): A red line encircled the altar in the middle, in order to separate between the blood that must be presented on the upper part of the altar and the blood that must be presented on the lower part of the altar.

    6But this interpretation is contradicted by that which is taught in a baraita with regard to the bird burnt offering, the blood of which must be presented on the upper part of the altar: The priest would ascend the ramp and turn to the surrounding ledge and arrive at the southeast corner. He would pinch off the bird’s head across its nape, and separate it from its body. He would then squeeze out its blood on the wall of the altar beside him. And if the priest performed the squeezing below his feet, i.e., below the surrounding ledge, even one cubit beneath the ledge, it is valid.

    7The Gemara explains the difficulty: According to the previous calculation, the surrounding ledge was only three handbreadths above the halfway mark. Therefore, if one squeezes out the blood one cubit, of five handbreadths, below the ledge, isn’t he putting the blood of an offering that must be presented on the upper part of the altar, two handbreadths below the middle of the altar?

    8Rather, the verse must be interpreted differently. It is not referring to the height of the altar but to the width of each of its levels, as follows: “The bottom shall be a cubit”: From the top of the external side of the base of the altar, the wall of the altar is inset by one cubit of five handbreadths. “And the breadth a cubit,” this is referring to the width of the surrounding ledge of the altar, as at this point the wall is again inset by one cubit of five handbreadths. “Its border by its edge round about shall be the one span,” this is referring to the width of the corners of the altar, which is also a cubit of five handbreadths, causing the area of the top of the altar to be inset by an additional cubit.

    9The Gemara explains the halakha with regard to the bird burnt offering according to this interpretation: How many handbreadths is the height of the altar? It is sixty handbreadths, ten cubits of six handbreadths each. How many handbreadths is the height of half of the altar? It is thirty handbreadths. How many handbreadths is the height from the top of the corners of the altar until the surrounding ledge? It is twenty-four handbreadths, four cubits of six handbreadths each. Therefore, how many handbreadths is the surrounding ledge short of half the height of the altar? It is six handbreadths above the halfway mark. And we learned in the baraita : And if the priest performed the squeezing below his feet, even one cubit beneath the ledge, it is valid. According to this calculation, one cubit below the surrounding ledge is still part of the upper section of the altar.

    10The Gemara asks: To what part of the altar did you interpret the verse to be referring? It is referring to the width by which each section of the altar is inset. And can you interpret the verse as referring to the width by which each section is inset? But didn’t we learn in a mishna ( Middot 3:1): The measurements of the base of the altar were thirty-two cubits by thirty-two cubits. Once the altar rose to the height of one cubit it was inset by one cubit on each side. This lower section was the base of the altar. One therefore finds that the second section of the altar measured thirty cubits by thirty cubits.

    11If the width of the base is measured with a cubit of five handbreadths, then the second section of the altar does not measure thirty cubits by thirty cubits. Since the rest of the altar is measured with a cubit of six handbreadths, the second section measures thirty cubits and two handbreadths.

    12And furthermore, the aforementioned mishna continues: Once the altar rose to the height of six cubits, i.e., five cubits above the base, it was inset by one cubit on each side, forming a ledge. This is the surrounding ledge. One therefore finds that the third section of the altar measured twenty-eight cubits by twenty-eight cubits. If the width of the base and the surrounding ledge are measured with a cubit of five handbreadths, the third section measures twenty-eight cubits and four handbreadths.

    13And if you would say that since the additional area is not a full cubit the mishna did not count it, this explanation is difficult, as the mishna continues: The area taken up by each of the four corners of the altar was one cubit on this side, along the length of the altar, and one cubit on that side, along the width of the altar. One therefore finds that the area of the top of the altar, within the corners, is twenty-six cubits by twenty-six cubits.

    14If the corners of the altar were also measured with a cubit of five handbreadths, then the top of the altar was a full cubit of six handbreadths wider, as the wall of the altar was inset three times on each side by a cubit of five handbreadths rather than six handbreadths. The area of the top of the altar was therefore twenty-seven cubits by twenty-seven cubits, which the mishna should not have referred to as twenty-six cubits. The Gemara answers that the tanna was not precise, as he should indeed have stated that the altar measured twenty-seven cubits by twenty-seven cubits.

    15The Gemara rejects this explanation, as the mishna continues: Within the corners of the altar there was an area where the priests set their feet as they circuited the altar. This area was one cubit on this side, along the length of the altar, and one cubit on that side, along the width of the altar. One therefore finds that an area of twenty-four cubits by twenty-four cubits remained as the area for the arrangement of wood on the altar. If the total area of the top of the altar was twenty-seven cubits by twenty-seven cubits, the remaining area would be twenty-five cubits by twenty-five cubits, not twenty-four by twenty-four.

    16And if you would say that here too, the tanna was not precise, that is difficult: But isn’t it written: “And the hearth shall be twelve cubits long by twelve wide, square on its four sides” (Ezekiel 43:16)? The hearth is the area for the arrangement of wood on the altar. One might have thought that the area for the arrangement of wood was only twelve cubits by twelve cubits. When the verse states: “On its four sides,” this teaches that one measures from the middle of the altar twelve cubits in each and every direction, i.e., the area for the arrangement of wood was twenty-four cubits by twenty-four cubits, not twenty-five by twenty-five.

    17The Gemara rejects an alternative explanation: And if you would say that when the mishna states that the base of the altar was thirty-two cubits by thirty-two cubits, with regard to six of those cubits the mishna initially counted them as cubits of five handbreadths, this explanation is difficult. If so, the base of the altar measures six handbreadths less, totaling only thirty-one cubits of six handbreadths, in which case the vacant area in the Temple courtyard would be one cubit wider than it actually was.

    18The Gemara elaborates: This is as we learned in a mishna ( Middot 5:1): The dimensions of the entire Temple courtyard were a length of 187 cubits by a width of 135 cubits. The length of the courtyard from east to west was 187 cubits, divided as follows: The area of the Israelite courtyard, where it was permitted for Israelites to set their feet, was eleven cubits long, and the area where it was permitted only for the priests to set their feet was eleven cubits long. The altar was thirty-two cubits long. The area designated as: Between the Entrance Hall and the altar, was twenty-two cubits, and the Sanctuary was one hundred cubits long. There was an additional eleven cubits of space behind the Hall of the Ark Cover, i.e., behind the Holy of Holies, which was at the western end of the Sanctuary. If the altar was actually only thirty-one cubits long, the mishna accounts for the length of only 186 cubits.

    19Rather, the verse must be interpreted differently: “The bottom shall be a cubit,” this is referring to the height of the base. “The breadth a cubit,” this is referring to the width of the surrounding ledge, where the wall of the altar is inset by one cubit. “Its border by its edge round about shall be the one span,”

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וחיק האמהכלומר באלו אמות אני אומר שיהו בנות חמש:

    וחיק האמהדהיינו יסוד דעלה אמה וכנס אמה זהו יסוד ולקמן מפרש בהי אמות קאמר אי דגובהה אי דכניסה:

    גבולה על שפתה סביב אלו הקרנותזרת חצי אמה האחד דמאמצעית האבן מודד והויא זרת לכל רוח דהיינו אמה על אמה זרת חצי אמה:

    וזה גב המזבחכלומר ובאמה זו יהא נמי מזבח הזהב:

    ר' מאיר סבר זהמזבח הזהב דהויא כלי יהא באמה בת חמשה והא שאר כלים באמה בת ששה:

    קס"ד מיסוד ועד סובבאותה אמה של גובה היסוד ואותן האמה שבין יסוד וסובב באמה בת חמש מחיק האמה מן היסוד והיסוד בכלל ועד אמה רוחב דהיינו סובב באמה באמה בת חמש:

    גובה מזבח העולה כמה הוי עשר אמותכדאמרינן בזבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים דף נט:) על המשכן ועל המזבח מה משכן עשר אמות אורך הקרש אף מזבח עשר אמות ומה אני מקיים שלש אמות קומתו משפת סובב עד מקום הקרנות:

    שיתדמן הרצפה ועד הסובב בני חמשה חמשה כדקאמר:

    מקרנות ועד סובבמגובה קרנות ועד סובב הוי ד' אמות של ששה ששה שהם כ"ד טפחים דעלה אמה וכנס אמה זהו יסוד ומן היסוד לסובב חמש הרי שש ומן הסובב ועד מקום הקרנות ג' הרי תשעה והקרן אמה הרי עשרה כדקתני לקמן:

    כמה בצירדלא הוי סובב אפלגא דמזבח תלתא טפחים הוי פלגיה דמזבח למטה מן הסובב:

    חוגרולמזבח סביב:

    דמים עליונים לתחתוניםחטאת בהמה למעלה מן החוט וחטאת העוף למטה ועולת העוף למעלה וטעמא מפרש בתורת כהנים ובמס' זבחים:

    מיצויאוחז בית השחיטה ושוחט הוורידין והדם מקלח למרחוק:

    למטה מרגליומן הסובב:

    הא קא יהיב כו'כיון דפלגיה דמזבח אינו נמוך מן הסובב אלא שלשה טפחים כי עביד אמה למטה מרגליו אפילו באמה בת חמש קא יהיב עליונים שני טפחים למטה מן החוט:

    אלא כולה עשר אמות דגובה באמה בת ששה וכי קתני באמה בת חמש באמות דכניסה יסוד וסובב ועובי הקרנות קרי כניסה שכונס באורך ורוחב:

    בנין המזבח כמה הויגובהו דמזבח שיתין פושכי דהא כל אמות הגובה באמה בת ששה ולמטה מרגליו אפילו אמה אחת באמה בת חמש כשרה דהוי טפח למעלה מן החוט:

    נמצא שלשים על שלשיםדמכל צד ממעט אמה והיינו ב' באורך ב' ברוחב ל' אמות ושני טפחים הוי:

    נמצא בין קרן לקרן עשרים וששה עשרים ושבעה הוודהנך שש אמות דאימעיט לא הוו אלא חמש באמת בת שש:

    מקום הילוך רגלי הכהניםאמה סביב לפנים מן הקרנות כשהולכין לסדר המערכה והאברים נמצא כ"ד על כ"ד:

    מקום המערכה כ"ה על כ"הדהא אמה דהילוך ודאי בת ששה הואי דהא לא כתיב בקרא ומיהו כ"ה מיהא הוו:

    והאריאלהמקום המערכה שבאמצע י"ב אמה על י"ב אמה דהיינו כ"ד על כ"ד וקרא ליכא למימר לא דק:

    וכי תימא מעיקראכשעשו המזבח ל"ב על ל"ב ומדדו מאותן ל"ב שית אמות באמה בת חמש והנך שית לא הוו אלא חמש באמה בת ששה ובצרא לה חדא אמה דהוו להו ל"א אמות הלכך כי עבדת שית אמות דכניסה ג' לכל צד באמה בת חמש דהוי חמש אמות גדולות לא פש להו אלא כ"ו על כ"ו הוי בין קרן לקרן:

    אם כןדמעיקרא לא הוה מזבח אלא ל"א על ל"א רווחא לה עזרה יותר ממה ששנינו:

    דתנן כל העזרהבין חצר והיכל:

    היתה קפ"ז על קל"הואם כן הוו ליה בין אולם ולמזבח כ"ג אמות או מקום הדריסה כ"ג:

    היכל מאה אמהעם בית קדשי הקדשים:

    י"א אמה (חצר) אחורי הכפורתוכשהיו ישראל מרובין בעזרה היו נמשכין מהם לשם כדאמרינן ביומא (דף כא.):

    אלא חיק האמה בגובההאותה אמה שמן הרצפה ועד היסוד באמה בת חמש:

    ואמה רוחב רוחב כניסהכניסה דסובב באמה בת חמש אבל כניסה דיסוד באמה בינוני:

    גבולה על שפתה סביבדגבהו דקרן באמה בת ה':

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    מנחות 97 עמוד ב

    1וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב״ זרת האחד וזה גב המזבח ״חיק האמה״ זה יסוד ״אמה רוחב זה סובב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד אלו קרנות זה גב המזבח זה מזבח הזהב׃

    2ר' מאיר סבר זהו באמה בת חמשה הא כל אמות כלים באמה בת שש ורבי יהודה סבר כזה יהו כל אמות כלים׃

    3קא סלקא דעתך מיסוד ועד סובב באמה בת חמישה בגובה ומאי חיק האמה ואמה רוחב הכי קא אמר מחיק האמה ועד רוחב באמה בת חמשה׃

    4גובה המזבח כמה הוי עשר אמות שית בני חמשה חמשה וארבעי בני שיתא שיתא׃

    5מזבח כמה הוי חמשין וארבעה פלגיה דמזבח כמה הוי עשרים ושבעה מקרנות ועד סובב כמה הוי עשרים וארבעה כמה בציר לפלגיה דמזבח תלתא ותנן חוט של סקרא חוגרו באמצע כדי להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים׃

    6אלא הא דתניא גבי עולת העוף היה עולה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית [מזרחית] ומולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל ומוצה את דמה על קיר המזבח ואם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשירה׃

    7הא קא יהיב עליונה למטה משני טפחים׃

    8אלא חיק האמה כניסה אמה רוחב כניסה גבולה אל שפתה סביב כניסה׃

    9מזבח כמה הוה ליה שיתין פלגיה דמזבח כמה הוי תלתין מקרנות ועד סובב כמה הוי עשרים וארבעה כמה בציר לפלגיה דמזבח ששה ותנן אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשרה׃

    10במאי אוקימתא בכניסה ומי מצית מוקמת לה בכניסה והא תנן מזבח היה שלשים ושתים על שלשים ושתים עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד נמצא שלשים על שלשים׃

    11שלשים ושני טפחים הוי׃

    12ותו עלה חמש וכנס אמה זהו סובב נמצא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה עשרים ושמונה וארבע טפחים הוי׃

    13וכי תימא כיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה מקום קרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש׃

    14עשרין ושבע הוו לא דק׃

    15מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע מקום המערכה עשרים וחמשה הואי׃

    16וכי תימא הכא נמי לא דק והא כתיב ״(יחזקאל מג״, טז) והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו מלמד שבאמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח ורוח׃

    17וכי תימא שית מינייהו מעיקרא באמה בת חמשה מייתי להו אם כן רווחא לה עזרה׃

    18דתנן כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש ממזרח למערב מאה שמונים ושבע מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה ומקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה המזבח שלשים ושתים בין אולם ולמזבח עשרים ושתים אמה ההיכל מאה אמה אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת׃

    19אלא חיק האמה בגובהה אמה רוחב כניסה גבולה אל שפתה סביב׃

    Tosafot

    וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד זרת חצי האמה וכשתמדוד מאמצע הקרן זרת סביב עד השפה אישתכח דהוי אמה:

    ותנן חוט של סיקרא כו'משנה היא במסכת מדות (פ"ג מ"א):

    אל חיק האמה בגובההמכאן יש לקיים גירסת הספרים בזבחים פ' קדשי קדשים (זבחים דף סג. ושם ד"ה חוץ) דאמרינן התם כל כבשים שהיו במקדש שלש אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש ומחצה וחצי טפח ואצבע ושליש אצבע בזכרות' ומחק שם בקונטרס חצי טפח דאז החשבון מכוון לט' אמות של מזבח ולדברי רבותיו שגורסין חצי טפח פי' בקונטרס שם דלאותו חשבון לא היה ראש הכבש שוה לראש המזבח אלא נמוך ממנו רביע אמה ולא דק בקונטרס דאינו נמוך אלא חומש אמה חסר משהו והקשה בקונטרס שהרי אמרה תורה לא תעלה במעלות על מזבחי ותירץ רבי נתן [מדודא] דאמה של יסוד באמה בת ה' כדאסיקנא הכא ולפירוש הקונטרס קשה דנמצא ראש הכבש גבוה מראשו של מזבח ומיהו אין לחוש בזה אי נמי לגירסת הקונטרס אמות של כבש לפי האמות של מזבח וכגירסתו גריס רבינו חננאל בעירובין בפ' חלון (עירובין דף עו.):

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    וגבולה אל שפתה סביב לא שנא הכי ולא שנא הכי, פי' לא שנא הגבהה לא שנא בכניסה הכל באמת בת ה', ל"ה. יש בספרים ולא איכפת לן, פי' אם נאמרד אמה דבמדה דקרנות באמת בת ה' אע"ג דישאר טפח יתר, ואיכא להקשות דאיכא טפי מעשרים וששה דחשיב במתני' בין קרן לקרן כדמקשי לעיל משום דכיון דלא הוי עולה לשיעור אמה דמעיקרא הוי סבר דבין כניסת היסוד ובין כניסת סובב ובין כניסת מקום הקרנות היה באמת בת ה' ועלה אמה בין שלשתן קשיא דלחשיב עשרים ושבע אבל כאן דלא הוי אלא ארבע טפחים יותר על כ"ו משום דכניסה דיסוד באמת ו' איכא למימר כיון דלא הוי אמה לא קא חשיב: וא"ת אמאי משני דיסוד באמת ו' והסובב באמת ה' נימא איפכא דיסוד באמת ה' והסובב באמת ו' משום דלא נפקא לן אלא שיהא אחת מהן באמת ו' כי היכי דלא נמעוט אמה כדפי': וי"ל לישב קרא מוקי לה הכי דהא קרא קאמר באמת ה' דהיינו יסוד ורוחב נמי דהיינו סובב באמת ה' והקרנות א"כ צריך דנשכח בא' מכולם אמת ו' או בכניסה או בעליה ואי מוקמת דיסוד בין בכניסה בין בעליה באמת ה' א"כ אצטר' בסובב באמת ו' כדפי' דצריך אחת מהכניסה באמת ו' כי היכי דלא לרווח בהו אמה א"כ לא משתכח קרא דקאמר דסובב באמת ה' לא בעליה ולא בכניסה הילכך צריך לאוקמי דכניס' דסובב באמת ה' כי היכי דלא לרווח אמה וקרא דקאמר דיסוד באמת ה' אאמה דעליה ודקרנות היינו יכולין לאוקמי קרא בעליה לבד ולא בכניסה ושיהיו נ' באמת ו' וכ"ש דניחא טפי דהשתא ליכא בין קרן לקרן אלא כ"ו אמה וב' טפחים אלא קאמר דלא איכפת לן דאף על גב דכניסה באמת ה' ונוקי לקרא בהו בין בעליה בין בכניסה לא קשי מדי משום דלא רווח אלא ד' טפחים כיון דלא הוה אמה לא חשיב אבל כ"ש אי נימא דלא הוי כניסה דידהו באמת ה' אלא באמת ו' דניחא טפי כדפי' דליכא אלא ב' טפחים יתרים: ומ"מ קשה דאמאי פשיטא ליה דכניסה יסוד באמת ו' ודקרנות אפשר באמת ה' לימא איפכא דקרנות דאמת ו' ודיסוד אפשר שתהיה באמת ה' כמו שפי': וי"ל דמחיק דייק כדקאמר בתר הכי כדשני קרא בדבורי' משמע דחיק לא קאי אלא אעליה ולא אכניסה אבל בקרנות לא משמע קרא דלהוי דוקא אעליה דאפשר דקאי גם אכניסה: ומ"מ הכרח הוא גבי קרנות דההיא דעליה באמת ה' דליכא לאוקמי קרא באמת ו' ונימא דתהוי דוקא דכניסה באמת ה' ודעליה אפשר באמת ו' משום דאי הויא באמת ו' לא משכחת לה דעשאה למטה מרגליו אמה כשרה משום דגובה המזבח חמשין ותשעה ועד סובב עשרין וארבע ופלגא דמזבח כמה הוי כ"ט וחצי וכמה בציר לפלגא דמזבח ה' וחצי והוי למטה מפלגיה חצי טפח הילכך צריך שהקרנות בעליה באמה בת ה' ואשתכח דעד סובב ליכא אלא כ"ג ופלגא כ"ט והוו פלגיה אמה למטה מרגליו ולא איכפת לן אי באמה בת ו' דקאמר תלמודא לא קאי אלא אכניסה ולא אעליה מפני שהוא הכרח שתהא באמת ה' כדפי':

    ת"ר אלו נאמר כו', הפסוק הוא כך ואפית שתים עשרה חלות ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת ר"ל שבכל מערכה מהשתים יש שש לחמים וזהו שש המערכת שהמערכת תהיה משש ולכך קאמר אלו נאמר י"ב חלות שתי' מערכות ולא נאמר שש הייתי אומר אחת של ד' ואחת של ח' מפני שלא אמר הכתוב מכמה תעשה המערכת אלא שתים מערכות לבד ולכך נוכל לומר שאינם שוות אלא אחת תהיה מד' ואחת מז' לכך הוצרך לכתוב שש המערכת לומר שבכל מערכת מהשתים הנזכר תהיה משש ואלו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים עשרה חלות הייתי אומר שלש של שש משום דשתים מערכות משמע תרין ושש המערכת משמע מערכת שלישית, כ"ל רש"י: וקשיא מעט דאי שש המערכת פירושא דשתים מערכות ר"ל שבמערכת יהיה שש א"כ מנ"ל ג' מערכות, ואם נאמר דאינו פי' אלא ר"ל שתים מערכות ועוד מערכת של שש מנ"ל דהשתים להוו של שש אימא דלא: וי"ל דלעולם לאו פי' הוא ומ"מ מדלא כתיב שתים מערכות ומערכת שש משמע דר"ל דגם השתים יהיו של שש ור"ל שש המערכת שכל המערכת יהיו של שש ומשמע נמי מערכת שלישית מדלא כתיב שתים מערכות של שש לכך נאמר שתים עשרה ומדקאמר שאין שם כי אם י"ב חלות שיעשה מהם ב' מערכות ושאחת מהם משש א"כ האחרת ג"כ משש אם נפרש שש המערכת דקאי לאחת וגם נוכל לפרש שכל אחת מהשתים תהיה משש: וא"ת השתא נמי דכתיב י"ב חלות אימא אכתי דאיכא ג' מערכות הואיל ואמרת דמפרש' שתים מערכות תרין ושש המערכת מערכת שלישית כדקאמר אי לא כתיב י"ב חלות השתא ג"כ דכתיב י"ב חלות נפרש לה הכי דר"ל שלש מערכות ומ"מ לא יהיו של שש אלא אחת כדכתיב שש המערכת וב' של שלש: וי"ל למאי דפרי' לעיל ניחא דמשמע דהשתים מערכות הוו של שש כמו אותה של שש המערכת אע"ג דנדרשי' לומר דבעי' שלש מערכות מדלא כתיב שתים מערכות ומערכת שש משמע דכולם משש וכיון דליכא שם אלא י"ב חלות א"כ ע"כ אין שם אלא ב' מערכות ויצטרך עכ"פ דשש המערכת יהי' פי' אל המערכות מכמה הם כדפי' ואלו נאמר שתים עשרה ושש המערכת הייתי אומר שלש מערכות אחת של שש ושתים של שלש פי' משום דלא נימא דבעיא שש אלא במערכה אחת דכתיב שש המערכת אבל בהנך מערכות לא בעינן ו' וגם לא פי' כמה מערכות יעשה לכך הייתי אומר דיעשה מערכה משש דכתיב שש המערכת ומו' חלות הנשארות מהי"ב יעשה ב' מערכות של ג' ג' לכך הוצרך לומר שתים מערכות לומר שלא יעשה רק שני מערכות וכיון דבאחת שש כדכתי' שש המערכת א"כ אידך של שש: גם בספרים כתיב או אחת של ארבע ושתים של שש. וקשיא דא"כ הוי י"ו והרי כתיב י"ב. ונ"ל הגירסא או אחת של ארבע ושתים ואחת של שש דהוו י"ב ויהיו המערכות נוספות כל אחת על חבירתה ב' חלות דראשונה ב' חלות ובשני' ד' הרי יתירה על חברתה ב' חלות ובשלישית ו' חלות ונוספת ב' חלות על של ב': וא"ת א"כ דלא פי' כמה מערכות נימא דיעשה אחת של שש כדכתיב ומו' הנשארות יעשה ג' מערכות של ב' ב', די"ל הכי אלו נאמר י"ב שש המערכת שיכתוב כן ואפית אותם י"ב חלות ושמת אותם מערכות שש המערכת שהרי הכי משמע דלא קאמר דלשתוק אלא משתים לבד ולא ממערכות הילכך קאמר דמיעוט מערכות שתים ואותם שתים ו' ו', לכך נאמר שתים כדפרש"י דאין שם רק שני מערכות ואלו נאמר י"ב ולא נאמר שנים ושש הייתי אומר שיעשה מהן ג' מערכות של ד' ד', וא"ת ואי לא כתיב אלא י"ב חלות לבד הייתי אומר שישים אותם על השלחן ביחד בלא מערכה והי"ל לומר כן, לכ"נ מפירש"י דר"ל אי שתיק לבד משתים מערכות ושש המערכת אבל מ"מ משאר הכתוב לא היה שותק אלא היה כותב ואפית י"ב חלות כדקאמר אלו נאמר י"ב וגם כתב ושמת אותם מערכות על השלחן וכן משמע דקאמר ולא נאמר שתים ושש משמע דר"ל דלא שתיק רק משתים ושש ולא משאר הפסוק דושמת אותם מערכות ולכך קאמר דהייתי אומר שיעשה ג' מערכות מד' ד' ונר' דה"ה דיכול לומר דיעשה ד' מג' ג':

    Edition: Warsaw, 1861 · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Menachot 97b

    Menachot 97b. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 430 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    וחיק האמה כלומר באלו אמות אני אומר שיהו בנות חמש:

    וחיק האמה דהיינו יסוד דעלה אמה וכנס אמה זהו יסוד ולקמן מפרש בהי אמות קאמר אי דגובהה אי דכניסה:

    גבולה על שפתה סביב אלו הקרנות זרת חצי אמה האחד דמאמצעית האבן מודד והויא זרת לכל רוח דהיינו אמה על אמה זרת חצי אמה:

    וזה גב המזבח כלומר ובאמה זו יהא נמי מזבח הזהב:

    ר' מאיר סבר זה מזבח הזהב דהויא כלי יהא באמה בת חמשה והא שאר כלים באמה בת ששה:

    קס"ד מיסוד ועד סובב אותה אמה של גובה היסוד ואותן האמה שבין יסוד וסובב באמה בת חמש מחיק האמה מן היסוד והיסוד בכלל ועד אמה רוחב דהיינו סובב באמה באמה בת חמש:

    גובה מזבח העולה כמה הוי עשר אמות כדאמרינן בזבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים דף נט:) על המשכן ועל המזבח מה משכן עשר אמות אורך הקרש אף מזבח עשר אמות ומה אני מקיים שלש אמות קומתו משפת סובב עד מקום הקרנות:

    שית דמן הרצפה ועד הסובב בני חמשה חמשה כדקאמר:

    23 more comments on this page.

    Rashi on Menachot 97b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד זרת חצי האמה וכשתמדוד מאמצע הקרן זרת סביב עד השפה אישתכח דהוי אמה:

    ותנן חוט של סיקרא כו' משנה היא במסכת מדות (פ"ג מ"א):

    אל חיק האמה בגובהה מכאן יש לקיים גירסת הספרים בזבחים פ' קדשי קדשים (זבחים דף סג. ושם ד"ה חוץ) דאמרינן התם כל כבשים שהיו במקדש שלש אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש ומחצה וחצי טפח ואצבע ושליש אצבע בזכרות' ומחק שם בקונטרס חצי טפח דאז החשבון מכוון לט' אמות של מזבח ולדברי רבותיו שגורסין חצי טפח פי' בקונטרס שם דלאותו חשבון לא היה ראש הכבש שוה לראש המזבח אלא נמוך ממנו רביע אמה ולא דק בקונטרס דאינו נמוך אלא חומש אמה חסר משהו והקשה בקונטרס שהרי אמרה תורה לא תעלה במעלות על מזבחי ותירץ רבי נתן [מדודא] דאמה של יסוד באמה בת ה' כדאסיקנא הכא ולפירוש הקונטרס קשה דנמצא ראש הכבש גבוה מראשו של מזבח ומיהו אין לחוש בזה אי נמי לגירסת הקונטרס אמות של כבש לפי האמות של מזבח וכגירסתו גריס רבינו חננאל בעירובין בפ' חלון (עירובין דף עו.):

    Tosafot on Menachot 97b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    וגבולה אל שפתה סביב לא שנא הכי ולא שנא הכי, פי' לא שנא הגבהה לא שנא בכניסה הכל באמת בת ה', ל"ה. יש בספרים ולא איכפת לן, פי' אם נאמרד אמה דבמדה דקרנות באמת בת ה' אע"ג דישאר טפח יתר, ואיכא להקשות דאיכא טפי מעשרים וששה דחשיב במתני' בין קרן לקרן כדמקשי לעיל משום דכיון דלא הוי עולה לשיעור אמה דמעיקרא הוי סבר דבין כניסת היסוד ובין כניסת סובב ובין כניסת מקום הקרנות היה באמת בת ה' ועלה אמה בין שלשתן קשיא דלחשיב עשרים ושבע אבל כאן דלא הוי אלא ארבע טפחים יותר על כ"ו משום דכניסה דיסוד באמת ו' איכא למימר כיון דלא הוי אמה לא קא חשיב: וא"ת אמאי משני דיסוד באמת ו' והסובב באמת ה' נימא איפכא דיסוד באמת ה' והסובב באמת ו' משום דלא נפקא לן אלא שיהא אחת מהן באמת ו' כי היכי דלא נמעוט אמה כדפי': וי"ל לישב קרא מוקי לה הכי דהא קרא קאמר באמת ה' דהיינו יסוד ורוחב נמי דהיינו סובב באמת ה' והקרנות א"כ צריך דנשכח בא' מכולם אמת ו' או בכניסה או בעליה ואי מוקמת דיסוד בין בכניסה בין בעליה באמת ה' א"כ אצטר' בסובב באמת ו' כדפי' דצריך אחת מהכניסה באמת ו' כי היכי דלא לרווח בהו אמה א"כ לא משתכח קרא דקאמר דסובב באמת ה' לא בעליה ולא בכניסה הילכך צריך לאוקמי דכניס' דסובב באמת ה' כי היכי דלא לרווח אמה וקרא דקאמר דיסוד באמת ה' אאמה דעליה ודקרנות היינו יכולין לאוקמי קרא בעליה לבד ולא בכניסה ושיהיו נ' באמת ו' וכ"ש דניחא טפי דהשתא ליכא בין קרן לקרן אלא כ"ו אמה וב' טפחים אלא קאמר דלא איכפת לן דאף על גב דכניסה באמת ה' ונוקי לקרא בהו בין בעליה בין בכניסה לא קשי מדי משום דלא רווח אלא ד' טפחים כיון דלא הוה אמה לא חשיב אבל כ"ש אי נימא דלא הוי כניסה דידהו באמת ה' אלא באמת ו' דניחא טפי כדפי' דליכא אלא ב' טפחים יתרים: ומ"מ קשה דאמאי פשיטא ליה דכניסה יסוד באמת ו' ודקרנות אפשר באמת ה' לימא איפכא דקרנות דאמת ו' ודיסוד אפשר שתהיה באמת ה' כמו שפי': וי"ל דמחיק דייק כדקאמר בתר הכי כדשני קרא בדבורי' משמע דחיק לא קאי אלא אעליה ולא אכניסה אבל בקרנות לא משמע קרא דלהוי דוקא אעליה דאפשר דקאי גם אכניסה: ומ"מ הכרח הוא גבי קרנות דההיא דעליה באמת ה' דליכא לאוקמי קרא באמת ו' ונימא דתהוי דוקא דכניסה באמת ה' ודעליה אפשר באמת ו' משום דאי הויא באמת ו' לא משכחת לה דעשאה למטה מרגליו אמה כשרה משום דגובה המזבח חמשין ותשעה ועד סובב עשרין וארבע ופלגא דמזבח כמה הוי כ"ט וחצי וכמה בציר לפלגא דמזבח ה' וחצי והוי למטה מפלגיה חצי טפח הילכך צריך שהקרנות בעליה באמה בת ה' ואשתכח דעד סובב ליכא אלא כ"ג ופלגא כ"ט והוו פלגיה אמה למטה מרגליו ולא איכפת לן אי באמה בת ו' דקאמר תלמודא לא קאי אלא אכניסה ולא אעליה מפני שהוא הכרח שתהא באמת ה' כדפי':

    ת"ר אלו נאמר כו', הפסוק הוא כך ואפית שתים עשרה חלות ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת ר"ל שבכל מערכה מהשתים יש שש לחמים וזהו שש המערכת שהמערכת תהיה משש ולכך קאמר אלו נאמר י"ב חלות שתי' מערכות ולא נאמר שש הייתי אומר אחת של ד' ואחת של ח' מפני שלא אמר הכתוב מכמה תעשה המערכת אלא שתים מערכות לבד ולכך נוכל לומר שאינם שוות אלא אחת תהיה מד' ואחת מז' לכך הוצרך לכתוב שש המערכת לומר שבכל מערכת מהשתים הנזכר תהיה משש ואלו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים עשרה חלות הייתי אומר שלש של שש משום דשתים מערכות משמע תרין ושש המערכת משמע מערכת שלישית, כ"ל רש"י: וקשיא מעט דאי שש המערכת פירושא דשתים מערכות ר"ל שבמערכת יהיה שש א"כ מנ"ל ג' מערכות, ואם נאמר דאינו פי' אלא ר"ל שתים מערכות ועוד מערכת של שש מנ"ל דהשתים להוו של שש אימא דלא: וי"ל דלעולם לאו פי' הוא ומ"מ מדלא כתיב שתים מערכות ומערכת שש משמע דר"ל דגם השתים יהיו של שש ור"ל שש המערכת שכל המערכת יהיו של שש ומשמע נמי מערכת שלישית מדלא כתיב שתים מערכות של שש לכך נאמר שתים עשרה ומדקאמר שאין שם כי אם י"ב חלות שיעשה מהם ב' מערכות ושאחת מהם משש א"כ האחרת ג"כ משש אם נפרש שש המערכת דקאי לאחת וגם נוכל לפרש שכל אחת מהשתים תהיה משש: וא"ת השתא נמי דכתיב י"ב חלות אימא אכתי דאיכא ג' מערכות הואיל ואמרת דמפרש' שתים מערכות תרין ושש המערכת מערכת שלישית כדקאמר אי לא כתיב י"ב חלות השתא ג"כ דכתיב י"ב חלות נפרש לה הכי דר"ל שלש מערכות ומ"מ לא יהיו של שש אלא אחת כדכתיב שש המערכת וב' של שלש: וי"ל למאי דפרי' לעיל ניחא דמשמע דהשתים מערכות הוו של שש כמו אותה של שש המערכת אע"ג דנדרשי' לומר דבעי' שלש מערכות מדלא כתיב שתים מערכות ומערכת שש משמע דכולם משש וכיון דליכא שם אלא י"ב חלות א"כ ע"כ אין שם אלא ב' מערכות ויצטרך עכ"פ דשש המערכת יהי' פי' אל המערכות מכמה הם כדפי' ואלו נאמר שתים עשרה ושש המערכת הייתי אומר שלש מערכות אחת של שש ושתים של שלש פי' משום דלא נימא דבעיא שש אלא במערכה אחת דכתיב שש המערכת אבל בהנך מערכות לא בעינן ו' וגם לא פי' כמה מערכות יעשה לכך הייתי אומר דיעשה מערכה משש דכתיב שש המערכת ומו' חלות הנשארות מהי"ב יעשה ב' מערכות של ג' ג' לכך הוצרך לומר שתים מערכות לומר שלא יעשה רק שני מערכות וכיון דבאחת שש כדכתי' שש המערכת א"כ אידך של שש: גם בספרים כתיב או אחת של ארבע ושתים של שש. וקשיא דא"כ הוי י"ו והרי כתיב י"ב. ונ"ל הגירסא או אחת של ארבע ושתים ואחת של שש דהוו י"ב ויהיו המערכות נוספות כל אחת על חבירתה ב' חלות דראשונה ב' חלות ובשני' ד' הרי יתירה על חברתה ב' חלות ובשלישית ו' חלות ונוספת ב' חלות על של ב': וא"ת א"כ דלא פי' כמה מערכות נימא דיעשה אחת של שש כדכתיב ומו' הנשארות יעשה ג' מערכות של ב' ב', די"ל הכי אלו נאמר י"ב שש המערכת שיכתוב כן ואפית אותם י"ב חלות ושמת אותם מערכות שש המערכת שהרי הכי משמע דלא קאמר דלשתוק אלא משתים לבד ולא ממערכות הילכך קאמר דמיעוט מערכות שתים ואותם שתים ו' ו', לכך נאמר שתים כדפרש"י דאין שם רק שני מערכות ואלו נאמר י"ב ולא נאמר שנים ושש הייתי אומר שיעשה מהן ג' מערכות של ד' ד', וא"ת ואי לא כתיב אלא י"ב חלות לבד הייתי אומר שישים אותם על השלחן ביחד בלא מערכה והי"ל לומר כן, לכ"נ מפירש"י דר"ל אי שתיק לבד משתים מערכות ושש המערכת אבל מ"מ משאר הכתוב לא היה שותק אלא היה כותב ואפית י"ב חלות כדקאמר אלו נאמר י"ב וגם כתב ושמת אותם מערכות על השלחן וכן משמע דקאמר ולא נאמר שתים ושש משמע דר"ל דלא שתיק רק משתים ושש ולא משאר הפסוק דושמת אותם מערכות ולכך קאמר דהייתי אומר שיעשה ג' מערכות מד' ד' ונר' דה"ה דיכול לומר דיעשה ד' מג' ג':

    Rashba on Menachot 97b · Sefaria · Edition: Warsaw, 1861 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Menachot, daf 97, Amud Bet, about 430 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 135 words

      Opens “וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה…”

    2. Segment 222 words

      Opens “ר' מאיר סבר זהו באמה בת חמשה…”

      Named: רבי יהודה.

    3. Segment 325 words

      Opens “קא סלקא דעתך מיסוד ועד סובב באמה…”

    4. Segment 414 words

      Opens “גובה המזבח כמה הוי עשר אמות שית…”

    5. Segment 536 words

      Opens “מזבח כמה הוי חמשין וארבעה פלגיה דמזבח…”

    6. Segment 636 words

      Opens “אלא הא דתניא גבי עולת העוף היה…”

    7. Segment 77 words

      Opens “הא קא יהיב עליונה למטה משני טפחים…”

    8. Segment 812 words

      Opens “אלא חיק האמה כניסה אמה רוחב כניסה…”

    9. Segment 931 words

      Opens “מזבח כמה הוה ליה שיתין פלגיה דמזבח…”

    10. Segment 1027 words

      Opens “במאי אוקימתא בכניסה ומי מצית מוקמת לה…”

    11. Segment 114 words

      Opens “שלשים ושני טפחים הוי…”

    12. Segment 1218 words

      Opens “ותו עלה חמש וכנס אמה זהו סובב…”

    13. Segment 1321 words

      Opens “וכי תימא כיון דלא הוי אמה לא…”

    14. Segment 145 words

      Opens “עשרין ושבע הוו לא דק…”

    15. Segment 1519 words

      Opens “מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה…”

    16. Segment 1642 words

      Opens “וכי תימא הכא נמי לא דק והא…”

    17. Segment 1715 words

      Opens “וכי תימא שית מינייהו מעיקרא באמה בת…”

    18. Segment 1850 words

      Opens “דתנן כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים…”

      Named: רב מאה.

    19. Segment 1911 words

      Opens “אלא חיק האמה בגובהה אמה רוחב כניסה…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Menachot 97b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026