Talmud Builders

    Menachot 35a

    Back to index

    English translation — Menachot 35a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1unless it is a case where one exchanges an inner passage for an outer one, e.g., he placed the passage of Exodus 13:11–16 to the right of Exodus 13:1–10, or an outer passage for an inner one, e.g., he placed the passage of Deuteronomy 11:13–21 to the right of Deuteronomy 6:4–9. But if one exchanges an inner passage for the other inner one, i.e., he exchanges Exodus 13:11–16 with Deuteronomy 6:4–9, or an outer passage for the other outer one, i.e., he exchanges Exodus 13:1–10 with Deuteronomy 11:13–21, we have no problem with it.

    2Rava said to Abaye: What is different about the cases of exchanging an inner passage for an outer one, and an outer passage for an inner one, such that the phylacteries are not fit? The reason is that this passage, which needs to see the air, i.e., to be placed on the outer side, does not see it, and that passage, which does not need to see the air, does see it. But in a case where one exchanges an outer passage for the other outer one or an inner passage for the other inner one, it should be unfit as well, as this passage, which needs to see the air of the right side, sees the air of the left side, and that passage, which requires to see the air of the left side, sees the air of the right side. Rather, there is no difference between any of these cases, and any change in the order renders the phylacteries unfit.

    3§ And Rav Ḥananel says that Rav says: The requirement to have the titora of phylacteries, i.e., the base of phylacteries upon which the compartments rest, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Abaye said: The requirement to have the ma’ebarta of phylacteries, i.e., the passageway through which the straps are inserted, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. And Abaye says: The requirement to have a letter shin protruding on the phylacteries of one’s head, which is achieved by pressing the hide into the shape of that letter, is a halakha transmitted to Moses from Sinai.

    4Abaye further says: And there is a requirement that the furrow between each of the compartments of phylacteries of the head reach the place of the stitches, i.e., the titora , to which the compartments are sewn. Rav Dimi of Neharde’a says: Once it is noticeable that there is a furrow between each of the compartments, it is not necessary for them to reach all the way to the titora .

    5And Abaye says: With regard to this parchment upon which one writes the passages of phylacteries, the scribe must examine it before writing, as perhaps it has a flaw, i.e., a perforation, and complete writing is required, and that requirement would not be fulfilled if a letter were perforated. Rav Dimi of Neharde’a says: No prior examination is required; rather, the quill examines it as one writes, as any perforation which the ink covers is disregarded.

    6Rabbi Yitzḥak says: The requirement that the straps of the phylacteries be black is a halakha transmitted to Moses from Sinai. The Gemara raises an objection from a baraita : One may tie phylacteries only with straps of their same type, i.e., the straps must be made from hide, and it does not matter whether they are green, or black, or white. Nevertheless, one should not make red straps, because this is deprecatory to him, as it looks like he has wounds on his head, and also due to something else, i.e., lest people suspect him of engaging in sexual intercourse with a menstruating woman and getting blood on the straps.

    7The Gemara cites the continuation of that baraita . Rabbi Yehuda said: There was an incident involving Rabbi Akiva’s student, who would tie his phylacteries with strips of sky - blue wool rather than hide, and Rabbi Akiva did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his student doing something improper and he did not object to his conduct? Another Sage said to Rabbi Yehuda: Yes, it is possible that the student acted improperly, as Rabbi Akiva did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so.

    8The baraita continues: There was an incident involving Hyrcanus, the son of Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, who would tie his phylacteries with strips of purple wool, and his father did not say anything to him. Is it possible that that righteous man saw his son doing something improper and he did not object to his conduct? The Sages said to him: Yes, it is possible that his son acted improperly, as Rabbi Eliezer did not see him, and if he had seen him, he would not have allowed him to do so. This concludes the baraita .

    9The Gemara explains the objection from the baraita : In any event, the baraita teaches that it does not matter whether the straps are green, or black, or white, whereas Rabbi Yitzḥak maintains that it is a halakha transmitted to Moses from Sinai that the straps of the phylacteries must be black. The Gemara answers that it is not difficult. Here, the baraita is referring to the inside of the straps, which touch the body. These may be any color other than red. Conversely, there, when Rabbi Yitzḥak says that the straps of the phylacteries must be black, he is speaking of the outside of the straps.

    10The Gemara raises a difficulty: If the baraita is discussing the inside of the straps, what deprecatory matter or problem of something else is there with straps that are red on the inside? After all, this side is not seen. The Gemara answers: Sometimes his straps become reversed, and therefore these concerns are applicable.

    11It is taught in a baraita : The requirement that phylacteries be square is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Rav Pappa says about this halakha : Square means along their seams and their diagonals, i.e., they must be perfectly square where the compartments are sewn to the titora .

    12The Gemara suggests: Let us say that a mishna supports this opinion ( Megilla 24b): One who fashions his phylacteries in a round shape exposes himself to danger, and it does not enable him to fulfill the mitzva of phylacteries. Rav Pappa said: This is no support, as one can say that the mishna is referring to phylacteries that are fashioned like a nut, i.e., their underside is rounded, and therefore there is a danger that if he strikes his head on a wall the underside will press into his head and injure him. By contrast, if the underside is flat one might have thought that it is fit despite the fact that it is not square. Therefore, the baraita teaches that phylacteries must be square.

    13§ Rav Huna says: With regard to phylacteries of the head, as long as the surface of outer hide is intact, i.e., it is not torn, they are fit, even if the hide between the compartments has torn. Rav Ḥisda says: If two of the walls between the compartments tore, such phylacteries are fit, but if three of these inner walls tore, they are unfit.

    14Rava said: Concerning that which you said, that if two of the walls between the compartments tore they are fit, we said this only if the inner walls that tore are not aligned with each other, i.e., they are not adjacent to one another. But if the torn walls are aligned with each other, the phylacteries are unfit. And furthermore, even in a case where the torn walls are aligned with each other, we said that they are unfit only with regard to new phylacteries, as the hide is certainly defective. But with regard to old phylacteries, we have no problem with it, as they tore due to aging.

    15Abaye said to Rav Yosef: What are the circumstances of new phylacteries, and what are the circumstances of old phylacteries? Rav Yosef said to him: In any case where if one holds the hide and pulls it, it returns to its place [ ḥaleim ], these phylacteries are considered old; and in the other case, where hide that was pulled does not return to its place, they are considered new.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    גוייתא לברייתאשכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונה:

    אבל גוייתא לגוייתאכגון אם הקדים שמע לוהיה כי יביאך:

    או ברייתא לברייתאכגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח:

    תיתוראגשר לאחד שנתן האגרות בבתים דרך הפה הרחב שהבתים עשויין כעין בתי ידים שקורין גוט"ן ומכניס האגרות דרך הפה ונותנם בבתי האצבעות וחותך מג' הדפנות מכל אחת מעט והד' נשארת ארוכה וכופלה לאותו אורך ומטילה על חודן של ג' הדפנות ותופר חודן של ג' דפנות על רחבו של זה והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר:

    מעברתאכשנותן הרצועה של תפילין סביב אותו תיתורא יכפיל הקלף סביב הרצועה כעין שעושים לפי המכנסים שלא תהא הרצועה קבועה אלא כשהוא רוצה מושכה אילך ואילך ומאריך ראש זה ומקצר ראש זה ולשון מעברתא שמעבירה ומושכה לכל צד שירצה:

    שי"ן של תפיליןלבית חיצונה עושין כמין קמטים דקים בקלף ונראין בו כעין שי"ן:

    וצריך שיגיע חריץשבין בית לבית עד מקום התפר למטה כלומר עד בית מושבו דהיינו תיתורא:

    כיון דמינכרחריץ למעלה קצת אין צריך להגיע למקום התפר:

    קילפאקלף:

    ריעותאנקב:

    אלא במינןשל עור ולא של משי ופשתן:

    אדומות לא יעשהמפני גנאי שמא יאמרו גרדן הוא ומדם חטטיו נצבעו והאדימו הרצועות:

    ודבר אחרשמא יאמרו אשתו נדה בעל ונצבעו בדם:

    של תכלתדלאו מינן הוא:

    מבפניםאפילו לבנות ודא"ר יצחק שחורות מבחוץ:

    דמתהפכין ליהמה שבפנים בחוץ ונראה האודם:

    תפילין מרובעות בתופרןבתפירתן ישמור את ריבוען שלא ימשוך חוט התפירה יותר מדאי שלא יכווצו ויקצר רחבו שקורין דגרזלי"ר:

    ובאלכסונןשיהא ריבוען מכוון ארכו כרחבו כדי שיהא להם אותו אלכסון שאמרו חכמים (סוכה דף ח.) כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ולא יהא ארכו יתר על רחבו שאפי' יש להו זויות פסולין:

    תפילתו עגולהבית מושב תפילין עגול שאין להם בית מושב אלא כמין דופן ביצה:

    סכנהשכשיכנס בפתח ויכה ראשו באיסקופה שלא יכנסו התפילין בראשו:

    ואין בה מצוהדמרובעות הלכה למשה מסיני:

    כאמגוזאשעור בית מושבם חדוד ביותר אבל עגול כעגיל וכטבעת אימא דכשירה שהרי יש להם [בית] מושב:

    טבלאזהו עור של בתים:

    שתיםשני דפנות בשני בתים:

    זה שלא כנגד זהכגון שנפסק בית ראשון ובית ג' ואחד שלם ביניהם זה כנגד זה [בתים הסמוכות] ל"א זה כנגד זה בתוך אויר חריץ אחד נפסק דופן בית זה ודופן בית שכנגדו זה שלא כנגד זה שנפסק זה באויר אחד וזה באויר אחר שאין קרע רואה את חבירו שהבית מפסיק ביניהן:

    לא אמרןב' בתים הסמוכים דפסולים:

    בחדתתאונפסקו ודאי עור מקולקל הוא:

    דמתלי בשילחאכשאוחז בעור ומפשט:

    והדר חליםכשמניחן חוזר וכווץ:

    שילחאעור כמו (ויקרא א) והפשיט וישלח:

    (אף ע"ג דהדר) חליםלשון חיבור שמחבר הקמט למקומו:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    מנחות 35 עמוד א

    1אלא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא, אבל גוייתא לגוייתא וברייתא לברייתא לית לן בה.

    2א"ל רבא: מאי שנא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא דלא, דהך דבעי למיחזי אוירא לא קא חזייא, והא דלא קא בעי למיחזי אוירא קא חזייא? ברייתא לברייתא וגוייתא לגוייתא נמי הך דבעיא למיחזי אוירא דימין קא חזיא אוירא דשמאל, ודשמאל קא חזיא אוירא דימין! אלא ל"ש׃

    3ואמר רב חננאל, אמר רב: תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני. אמר אביי: מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני.

    4וצריך שיגיע חריץ למקום התפר, רב דימי מנהרדעא אמר: כיון דמנכר, לא צריך.

    5ואמר אביי: האי קילפא דתפילין צריך למיבדקיה, דדילמא אית בה ריעותא, ובעינא כתיב״ה תמה וליכא״. רב דימי מנהרדעא אמר: לא צריך, קולמוסא בדיק לה.

    6א"ר יצחק: רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. מיתיבי: תפילין אין קושרין אותן אלא במינן, בין ירוקות בין שחורות בין לבנות, אדומות לא יעשה, מפני גנאי ודבר אחר.

    7א"ר יהודה: מעשה בתלמידו של ר"ע שהיה קושר תפיליו בלשונות של תכלת, ולא אמר לו דבר. איפשר אותו צדיק ראה תלמידו ולא מיחה בו? אמר לו: הן, לא ראה אותו, ואם ראה אותו לא היה מניחו.

    8מעשה בהורקנוס בנו של ר' אליעזר בן הורקנוס, שהיה קושר תפיליו בלשונות של ארגמן, ולא אמר לו דבר. איפשר אותו צדיק ראה בנו ולא מיחה בו? אמרו לו: הן, לא ראה אותו, ואם ראה אותו לא היה מניחו.

    9קתני מיהא, בין ירוקות בין שחורות ובין לבנות. לא קשיא: כאן מבפנים, כאן מבחוץ.

    10אי מבפנים, מאי גנאי ודבר אחר איכא? זימנין דמתהפכין ליה.

    11תנא: תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני. אמר רב פפא: בתפרן ובאלכסונן.

    12לימא מסייע ליה: העושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה. אמר רב פפא: מתני' דעבידא כי אמגוזא.

    13אמר רב הונא: תפילין, כל זמן שפני טבלא קיימת כשירות. רב חסדא אמר: נפסקו שתים כשירות, שלש פסולות.

    14אמר רבא: הא דאמרת שתים כשירות, לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה, אבל זה כנגד זה פסולות. וזה כנגד זה נמי לא אמרן אלא בחדתתא, אבל בעתיקתא לית לן בה.

    15אמר ליה אביי לרב יוסף: היכי דמיין חדתתא, והיכי דמיין עתיקתא? אמר ליה: כל היכא כי מיתלי ביה בשלחא והדר חלים עתיקתא, ואידך חדתתא.

    Tosafot

    תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיניהוא העור הנכפל למטה שמכסה פי הבתים והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר ומשמע מתוך פירוש הקונטרס שהבתים והתיתורא הכל מעור אחד ואין נוהגין כן. מ"ר:

    מעברתא דתפיליןהוא העור הנעשה מכפילות העור שהוכפל למטה לכסות פי הבתים ומכניסים בו הרצועות ונקראת מעברתא על שם שצריך שלא יהו הרצועות קבועות אלא מעבירן ומושכן לכל צד שירצה מאריך ראש זה ומקצר ראש זה ובערוך ערך מעבר פי' מעברתא הוא תיתורא וכן גשרים נקראין מעברתא ותיתורא הוא מקום שמכניסין בו הרצועה ונקראת מעברתא דתפילין ונראה דלא פירש הערוך כן בשביל שיהא מעברתא דתפילין ותיתורא דתפילין הכל א' דבגמ' חשיב ליה בתרתי אלא משום דמחברי אהדדי חשיב להו כחדא וי"מ מעברתא רצועה קטנה שמעבירין למעלה על בית תפילין של יד ואין נראה לפסול משום שאינו רואה כל הבית את האויר חדא דלא שייך אינו רואה האויר בכי האי גוונא אלא כי חבר ביתא אחרינא תמן ועוד דשמא דבית החיצון שאינו רואה האויר פסול לא שייך אלא בתפילין של ראש ולא בשל יד כמו שיש בתשובות הגאונים ועוד כי הרצועה שנותנים על בית הזרוע אינו מכסה כל הבית אלא הבית עצמה מגולה ימין ושמאל א"כ הבית רואה שפיר את האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו. מ"ר:

    דשי"ן של תפילין הלכה למשה מסיניבשל ראש איירי והנותנה אם אין דינו להיות פוסלת דנמצא דאין בית רואה את האויר דלא דמי לטולה תפלה של ראש ועושה אותה של יד. מ"ר:

    שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיניכתב בשימושא רבה דתפילין צורה דשי"ן דימינא ג' רישי ודשמאלא ד' רישי ואי אפיך לית לן בה עוד כתוב בו שמניחין על קלף הפרשיות קלף חלק אחד וכורכו בו ושמא בשל יד קאמר אם כתבו בד' עורות כדאמרינן לעיל וצריך לדבק עוד כתוב שם אמר אביי כתבינהו אגויל שפיר דמי וכן הלכה וזה א"א דבהדיא אמרינן בפ' המוציא יין (שבת דף עט:) תפילין אגויל מי כתבינן עוד כתוב בתקון תפילין שעושה אותם רחבים ב' אצבעות ואי עבדינהו טפי שפיר דמי ואי פחית לא מיפסיל בהכי ובריש המוצא תפילין (עירובין דף צה:) פירשתי טעם דומיא דציץ. מ"ר:

    קולמוסא בדיק ליהוכן הלכה וה"נ אמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קיט:) כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב. מ"ר:

    רצועות שחורותיש שעושין בתים של תפילין מקלף לבן דלא בעי' שחורות אלא רצועות. מ"ר:

    תפילין מרובעותיש שאין מרבעין אלא במקום מושבן ושמא צריך הבתים מרובעין של ראש כשארבעתן דבוקות וכן בית של יד וקצת היה נראה דלא בעי מרובעות אלא בתופרן ובאלכסונן כמו שמפרש רב פפא. מ"ר:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    גוייתא לברייתא, פי' שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונ' אי נמי הקדים והיה אם שמוע לשמע דנעשית חיצונה פנימית ופנימית חיצונה אבל גוייתא לגוייתא כגון דהקדים שמע לוהיה כי יביאך או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח. ל"ה: יש להקשות דגוייתא לברייתא ובריית' לגויית' כולא חדא מילתא היא שהרי כיון שהחליף גוייתא לבריית' א"כ החליף נמי בריית' לגויית' ולמה הוצרך לכפול הדבר: ונראה דרש"י ז"ל דקדק בזה לפי שפי' דגויית' לבריית' הוי והיה כי יביאך קודם לקדש ובריית' לגויית' דהקדים והיה אם שמוע לשמע והרי חילוף הפרשיות כסדר שהם נכתבין נקיט במלתיה ולכך נקט ראשונה גויית' לבריית' דהיינו יביאך קודם לקדש ולכך קרי להו חילוף גויית' לבריית' ולא קרי להו בריית' לגויית' אעפ"י שהחליף גבי בריית' לגויית' משום דאם החליף כדרכו נקט דאם החליף גויית' לבריית' הרי כתב בתחלה יביאך קודם לקדש א"כ לית למנקט בלישניה מה שכתוב בחילופו ראשון ראשון דהיינו יביאך שכותב ראשון לומר גוייתא לבריית' דר"ל דהקדים הגוייתא לברייתא וכן בריית' לגויית" דפרשת והיה אם שמוע לשמע קרי ליה ברייתא לגויית' ולא גוייתא לבריית' לפי שכמו כן סדר חלופו ראשון נקט ראשון דהיינו דכתב והיה אם שמוע שהוא בריית' שהרי כשהחליף והיה אם שמוע שהוא בריית' לשמע שהוא פנימית הרי כתב והיה אם שמוע ראשונה הילכך נקט לה ראשונה:

    כאן מבפנים, אפי' לבנות ודאמר ר' יצחק שחורות מבחוץ דמתהפכין ליה מה שבפנים בחוץ ונראית האודם, ל"ה. וקשיא א"כ לבנות מבפנים היכי שרינן ניחוש דילמא מתהפכים ליה ויאמרו לבנות הם ודינם להיות שחורות, וי"ל דלא נפקא לן מידי בהא דכיון דשרינן לבנות מבפנים הרי לא יאמרו דלבנות הם משום דיאמרו דאתהפוך ועד שיראו שהם לבנות בין מבפנים בין מבחוץ לא יחליטו לומר דלבנות הם אלא יאמרו שחורות הם ואתהפוך, אבל באדומות מבפנים אע"ג דיאמרו דאתהפוך ושמבחוץ שחורות מ"מ בעבור שהם אדומות מבפנים איכא גנאי ודבר אחר שיאמרו שמה שהם אדומות מבפנים הוי מפני שגרדן הוא או שבעל אשתו נדה וקלטו אדמימות הדם מצד אחד מבפנים:

    Edition: Warsaw, 1861 · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Menachot 35a

    Menachot 35a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 346 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    גוייתא לברייתא שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונה:

    אבל גוייתא לגוייתא כגון אם הקדים שמע לוהיה כי יביאך:

    או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח:

    תיתורא גשר לאחד שנתן האגרות בבתים דרך הפה הרחב שהבתים עשויין כעין בתי ידים שקורין גוט"ן ומכניס האגרות דרך הפה ונותנם בבתי האצבעות וחותך מג' הדפנות מכל אחת מעט והד' נשארת ארוכה וכופלה לאותו אורך ומטילה על חודן של ג' הדפנות ותופר חודן של ג' דפנות על רחבו של זה והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר:

    מעברתא כשנותן הרצועה של תפילין סביב אותו תיתורא יכפיל הקלף סביב הרצועה כעין שעושים לפי המכנסים שלא תהא הרצועה קבועה אלא כשהוא רוצה מושכה אילך ואילך ומאריך ראש זה ומקצר ראש זה ולשון מעברתא שמעבירה ומושכה לכל צד שירצה:

    שי"ן של תפילין לבית חיצונה עושין כמין קמטים דקים בקלף ונראין בו כעין שי"ן:

    וצריך שיגיע חריץ שבין בית לבית עד מקום התפר למטה כלומר עד בית מושבו דהיינו תיתורא:

    כיון דמינכר חריץ למעלה קצת אין צריך להגיע למקום התפר:

    23 more comments on this page.

    Rashi on Menachot 35a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני הוא העור הנכפל למטה שמכסה פי הבתים והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר ומשמע מתוך פירוש הקונטרס שהבתים והתיתורא הכל מעור אחד ואין נוהגין כן. מ"ר:

    מעברתא דתפילין הוא העור הנעשה מכפילות העור שהוכפל למטה לכסות פי הבתים ומכניסים בו הרצועות ונקראת מעברתא על שם שצריך שלא יהו הרצועות קבועות אלא מעבירן ומושכן לכל צד שירצה מאריך ראש זה ומקצר ראש זה ובערוך ערך מעבר פי' מעברתא הוא תיתורא וכן גשרים נקראין מעברתא ותיתורא הוא מקום שמכניסין בו הרצועה ונקראת מעברתא דתפילין ונראה דלא פירש הערוך כן בשביל שיהא מעברתא דתפילין ותיתורא דתפילין הכל א' דבגמ' חשיב ליה בתרתי אלא משום דמחברי אהדדי חשיב להו כחדא וי"מ מעברתא רצועה קטנה שמעבירין למעלה על בית תפילין של יד ואין נראה לפסול משום שאינו רואה כל הבית את האויר חדא דלא שייך אינו רואה האויר בכי האי גוונא אלא כי חבר ביתא אחרינא תמן ועוד דשמא דבית החיצון שאינו רואה האויר פסול לא שייך אלא בתפילין של ראש ולא בשל יד כמו שיש בתשובות הגאונים ועוד כי הרצועה שנותנים על בית הזרוע אינו מכסה כל הבית אלא הבית עצמה מגולה ימין ושמאל א"כ הבית רואה שפיר את האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו. מ"ר:

    דשי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני בשל ראש איירי והנותנה אם אין דינו להיות פוסלת דנמצא דאין בית רואה את האויר דלא דמי לטולה תפלה של ראש ועושה אותה של יד. מ"ר:

    שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני כתב בשימושא רבה דתפילין צורה דשי"ן דימינא ג' רישי ודשמאלא ד' רישי ואי אפיך לית לן בה עוד כתוב בו שמניחין על קלף הפרשיות קלף חלק אחד וכורכו בו ושמא בשל יד קאמר אם כתבו בד' עורות כדאמרינן לעיל וצריך לדבק עוד כתוב שם אמר אביי כתבינהו אגויל שפיר דמי וכן הלכה וזה א"א דבהדיא אמרינן בפ' המוציא יין (שבת דף עט:) תפילין אגויל מי כתבינן עוד כתוב בתקון תפילין שעושה אותם רחבים ב' אצבעות ואי עבדינהו טפי שפיר דמי ואי פחית לא מיפסיל בהכי ובריש המוצא תפילין (עירובין דף צה:) פירשתי טעם דומיא דציץ. מ"ר:

    קולמוסא בדיק ליה וכן הלכה וה"נ אמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קיט:) כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב. מ"ר:

    רצועות שחורות יש שעושין בתים של תפילין מקלף לבן דלא בעי' שחורות אלא רצועות. מ"ר:

    תפילין מרובעות יש שאין מרבעין אלא במקום מושבן ושמא צריך הבתים מרובעין של ראש כשארבעתן דבוקות וכן בית של יד וקצת היה נראה דלא בעי מרובעות אלא בתופרן ובאלכסונן כמו שמפרש רב פפא. מ"ר:

    Tosafot on Menachot 35a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    גוייתא לברייתא, פי' שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונ' אי נמי הקדים והיה אם שמוע לשמע דנעשית חיצונה פנימית ופנימית חיצונה אבל גוייתא לגוייתא כגון דהקדים שמע לוהיה כי יביאך או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח. ל"ה: יש להקשות דגוייתא לברייתא ובריית' לגויית' כולא חדא מילתא היא שהרי כיון שהחליף גוייתא לבריית' א"כ החליף נמי בריית' לגויית' ולמה הוצרך לכפול הדבר: ונראה דרש"י ז"ל דקדק בזה לפי שפי' דגויית' לבריית' הוי והיה כי יביאך קודם לקדש ובריית' לגויית' דהקדים והיה אם שמוע לשמע והרי חילוף הפרשיות כסדר שהם נכתבין נקיט במלתיה ולכך נקט ראשונה גויית' לבריית' דהיינו יביאך קודם לקדש ולכך קרי להו חילוף גויית' לבריית' ולא קרי להו בריית' לגויית' אעפ"י שהחליף גבי בריית' לגויית' משום דאם החליף כדרכו נקט דאם החליף גויית' לבריית' הרי כתב בתחלה יביאך קודם לקדש א"כ לית למנקט בלישניה מה שכתוב בחילופו ראשון ראשון דהיינו יביאך שכותב ראשון לומר גוייתא לבריית' דר"ל דהקדים הגוייתא לברייתא וכן בריית' לגויית" דפרשת והיה אם שמוע לשמע קרי ליה ברייתא לגויית' ולא גוייתא לבריית' לפי שכמו כן סדר חלופו ראשון נקט ראשון דהיינו דכתב והיה אם שמוע שהוא בריית' שהרי כשהחליף והיה אם שמוע שהוא בריית' לשמע שהוא פנימית הרי כתב והיה אם שמוע ראשונה הילכך נקט לה ראשונה:

    כאן מבפנים, אפי' לבנות ודאמר ר' יצחק שחורות מבחוץ דמתהפכין ליה מה שבפנים בחוץ ונראית האודם, ל"ה. וקשיא א"כ לבנות מבפנים היכי שרינן ניחוש דילמא מתהפכים ליה ויאמרו לבנות הם ודינם להיות שחורות, וי"ל דלא נפקא לן מידי בהא דכיון דשרינן לבנות מבפנים הרי לא יאמרו דלבנות הם משום דיאמרו דאתהפוך ועד שיראו שהם לבנות בין מבפנים בין מבחוץ לא יחליטו לומר דלבנות הם אלא יאמרו שחורות הם ואתהפוך, אבל באדומות מבפנים אע"ג דיאמרו דאתהפוך ושמבחוץ שחורות מ"מ בעבור שהם אדומות מבפנים איכא גנאי ודבר אחר שיאמרו שמה שהם אדומות מבפנים הוי מפני שגרדן הוא או שבעל אשתו נדה וקלטו אדמימות הדם מצד אחד מבפנים:

    Rashba on Menachot 35a · Sefaria · Edition: Warsaw, 1861 · Public Domain

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    פרש"י בד"ה אבל גוייתא כו' שמע לוהיה כי יביאך ובד"ה או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל כו' ובד"ה אלא במינן של עור ולא של משי כו' ובד"ה של תכלת דלאו מינן הוא הס"ד ואחר כך מ"ה מבפנים ומבחוץ הוא ס"ד ובד"ה כאמגוזא שבית מושבם חדוד ביותר כו' וכטבעת אימא דכשירה שהרי יש להם טוב מושב ואח"כ טבלא זהו עור של בתים הס"ד ואח"כ מ"ה שתים ב' דפנות בשני בתים הס"ד ובד"ה דמתלי כו' והדר חלים כשמניחין כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה מעברתא כו' גשרים נקראין מעברתא ונקראין תיתורא כו' דתפילין הכל אחד דהא חשיב להו בגמרא בתרתי אלא משום דמחברי אהדדי חשיב להו כחדא ויש מפרשים כו' כצ"ל וע' בדברי הרא"ש וק"ל:

    בד"ה שי"ן של תפילין כו' והנותנה אם אין דינו להיות פסולה כו' עכ"ל לכאורה דטעות קחזינא הכא וההג"ה בזה אינו מבוררת לי ויש לי לפרש דבריהם בדוחק בלי הגה"ה דר"ל דהנותן השי"ן שם אם אין דינו להיות כלומר אי לאו דהשי"ן של ראש הוה הל"מ פסול משום דנמצא דאין בית רואה כו' שהשי"ן הוה מפסיק בין בית לאויר דלא דמי לטולה כו' דבשל יד לא שייך אינו רואה את האויר כמ"ש לעיל ועוד דבטולה אינו ניכר אם הוא עור אחר משא"כ בשי"ן אי לאו הלמ"מ וכמ"ש במרדכי וק"ל:

    בד"ה תפילין מרובעות כו' כמו שמפרש רב פפא עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Menachot 35a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Menachot, daf 35, Amud Aleph, about 346 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 113 words

      Opens “אלא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא, אבל גוייתא…”

    2. Segment 245 words

      Opens “א"ל רבא: מאי שנא גוייתא לברייתא וברייתא…”

      Named: רבא.

    3. Segment 325 words

      Opens “ואמר רב חננאל, אמר רב: תיתורא דתפילין…”

      Named: רב חננאל, אביי.

    4. Segment 413 words

      Opens “וצריך שיגיע חריץ למקום התפר, רב דימי…”

      Named: רב דימי.

    5. Segment 524 words

      Opens “ואמר אביי: האי קילפא דתפילין צריך למיבדקיה,…”

      Named: רב דימי, אביי.

    6. Segment 627 words

      Opens “א"ר יצחק: רצועות שחורות הלכה למשה מסיני.…”

    7. Segment 736 words

      Opens “א"ר יהודה: מעשה בתלמידו של ר"ע שהיה…”

    8. Segment 838 words

      Opens “מעשה בהורקנוס בנו של ר' אליעזר בן…”

    9. Segment 914 words

      Opens “קתני מיהא, בין ירוקות בין שחורות ובין…”

    10. Segment 1010 words

      Opens “אי מבפנים, מאי גנאי ודבר אחר איכא?…”

    11. Segment 1111 words

      Opens “תנא: תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני. אמר…”

      Named: רב פפא.

    12. Segment 1217 words

      Opens “לימא מסייע ליה: העושה תפילתו עגולה סכנה…”

      Named: רב פפא.

    13. Segment 1318 words

      Opens “אמר רב הונא: תפילין, כל זמן שפני…”

      Named: רב הונא, רב חסדא.

    14. Segment 1431 words

      Opens “אמר רבא: הא דאמרת שתים כשירות, לא…”

      Named: רבא.

    15. Segment 1524 words

      Opens “אמר ליה אביי לרב יוסף: היכי דמיין…”

      Named: רב יוסף, אביי.

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Menachot 35a · Segment 3 — “…למשה מסיני. אמר אביי: מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני.…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Menachot 35a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026