Talmud Builders

    Menachot 75a

    Back to index

    English translation — Menachot 75a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Just as here, with regard to the deep-pan meal offering, the placement of oil in an empty utensil is required, to which the flour is added only afterward, so too there, with regard to the meal offering prepared in a shallow pan, the placement of oil in an empty utensil is required. And just as there, with regard to the meal offering prepared in a shallow pan, pouring and mixing are required, as the verse states: “Mixed with oil…and pour oil upon it” (Leviticus 2:5–6), so too here, with regard to the deep-pan meal offering, pouring and mixing are required.

    2§ The mishna teaches: With regard to meal offerings that come as loaves, i.e., those prepared in a shallow pan or deep pan or those baked in an oven, it is after the flour has been baked into loaves that one breaks them into pieces and mixes them with oil; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: It is with fine flour, before the baking, that one mixes the oil.

    3The Sages taught in a baraita : With regard to the meal offering prepared in a shallow pan, the verse states: “It shall be of fine flour unleavened, mixed with oil.” This teaches that it is mixed while still flour. Rabbi Yehuda HaNasi says: It is after the flour has been baked into loaves that he mixes them, as it is stated: “And when you bring a meal offering baked in the oven, it shall be unleavened loaves of fine flour mixed with oil” (Leviticus 2:4). The Rabbis said to him: But is it not with regard to loaves of a thanks offering that it is stated: “Unleavened loaves mixed with oil…and loaves mixed with oil, of fine flour soaked” (Leviticus 7:12), and it is not possible to mix them when they are loaves, but only when they are fine flour?

    4The Gemara explains the procedure of mixing the oven-baked meal offerings according to the Rabbis. How does the priest perform the rite? He places oil in a utensil before the placement of the flour is done, and then he places the flour into the utensil. And he then places oil upon it and mixes it, and kneads it in lukewarm water, and bakes it in a shallow pan or a deep pan, in accordance with his vow. And then he breaks it into pieces, and he again places oil upon the pieces, which constitutes the required pouring, and he removes a handful for the altar.

    5Rabbi Yehuda HaNasi says: After the meal offerings have been baked into loaves, one breaks them into pieces and mixes them with oil, as it is stated: “Loaves of fine flour mixed with oil.” How does the priest perform the rite? He places oil in a utensil before the placement of the flour is done, and then he places the flour into the utensil. And then he kneads it in lukewarm water, and bakes it in a shallow pan or deep pan, and breaks the loaves into pieces, and places oil upon the pieces and mixes them, and again places oil upon the pieces, which constitutes the pouring of the oil, and removes a handful to be burned on the altar.

    6The Gemara asks: With regard to the difficulty that it is not possible to mix them when they are loaves, which the Rabbis said to Rabbi Yehuda HaNasi, what is it that makes it impossible? The Gemara answers that Rabbi Shmuel bar Rav Yitzḥak says: Since only a quarter- log of oil is used, how could it be divided among a number of loaves? As this is not sufficient oil to mix with baked offerings, it must be that the oil is mixed with the unbaked flour.

    7§ The mishna teaches: The loaves of the meal offering baked in an oven require mixing of their flour with oil, and wafers require only smearing. The Sages taught in a baraita : The verse specifies with regard to the oven-baked meal offering: “And when you bring a meal offering baked in the oven, it shall be unleavened loaves of fine flour mixed with oil” (Leviticus 2:4). This indicates that only the loaves are mixed, but the wafers are not mixed. This derivation is necessary, as one might have thought: Could the opposite conclusion not be derived through logical inference? And if loaves, which do not require smearing, do require mixing, then is it not logical that wafers, which require smearing, also require mixing? To counter this inference, the verse states: “Loaves of fine flour mixed,” but wafers are not mixed.

    8With regard to wafers, the same verse teaches that wafers are smeared with oil, but loaves are not smeared. This derivation is necessary, as one might have thought: Could the opposite conclusion not be derived through logical inference, namely: And if wafers, which do not require mixing, do require smearing, then is it not logical that loaves, which require mixing, also require smearing? To counter this inference, the verse states that wafers are smeared with oil, but loaves are not smeared.

    9The Gemara asks: What is the biblical derivation? Why are the terms “mixed” and “smeared” not interpreted to be referring to both varieties of oven-baked meal offerings? The Gemara answers: Rava said: If this were the intention, then the Torah should not omit this description completely, and let it write in some other verse: Smeared loaves and mixed wafers. The fact that the Torah never describes the loaves as smeared and wafers as mixed indicates that loaves are not smeared and wafers are not mixed.

    10§ The mishna teaches: How does one smear oil on them? He does so in a shape similar to chi, and the rest of the oil is eaten by priests. The Gemara asks: What is the meaning of: Similar to chi? Rav Kahana said: It is smeared in a shape similar to the Greek letter chi, Χ.

    11§ Concerning the mixing of oil into the loaves and the smearing of oil upon the wafers, the Sages taught in a baraita : An oven-baked meal offering that comes as half loaves and half wafers, i.e., five of each, may be brought according to the opinion of Rabbi Shimon, who does not require ten items of a uniform type. How is the oil applied to this offering? According to one opinion, he brings a log of oil, which is the requisite quantity to accompany a tenth of an ephah of flour, and divides it into two parts. Half of the oil is used for the loaves, and half of the oil is used for the wafers.

    12As for the loaves, he mixes them with the oil, and as for the wafers, he smears them. And he smears the oil on the wafer over the entire surface, not in the shape of the letter chi, and he returns the rest of the oil to mix into the loaves. Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: He smears them in a shape similar to the letter chi, and the rest of the oil is eaten by the priests.

    13It is taught in another baraita : In the case of ten wafers that come by themselves as a meal offering baked in the oven, and not as part of another offering, he brings a log of oil and smears them, and he again smears them repeatedly until all the oil in the log is finished. Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: He smears them in a shape similar to the letter chi, and the rest of the oil is eaten by the priests.

    14MISHNA: All the meal offerings that are prepared in a vessel require breaking into pieces.

    15GEMARA: The Gemara asks: To exclude what does the mishna state that this halakha applies specifically to meal offerings prepared in vessels? Rav Pappa said: The mishna serves to exclude the two loaves, i.e., the public offering on Shavuot of two loaves baked from new wheat, and the shewbread, the twelve loaves that were placed on the Table in the Sanctuary each Shabbat. Since these are baked in an oven and not prepared in vessels, they do not require breaking into pieces.

    16§ The Sages taught in a baraita that the verse discussing a meal offering prepared in a pan states: “You shall break it in pieces, and pour oil upon it; it is a meal offering” (Leviticus 2:6). The fact that the verse concludes with the phrase: “It is a meal offering,” indicates that the Torah means to include all the meal offerings in the requirement of breaking into pieces. One might have thought that I should include even the two loaves and the shewbread. Therefore, the verse states: “You shall break it in pieces”; i.e., the meal offering baked in a pan, but not the two loaves and the shewbread.

    17The baraita continues that the same verse states: “And you shall pour oil upon it; it is a meal offering.” The fact that the verse concludes with the phrase “It is a meal offering” indicates that the Torah means to include all the meal offerings in the requirement of pouring. One might have thought that I should include even the oven- baked meal offering. Therefore, the verse states: “And you shall pour oil upon it,” i.e., upon this meal offering, but not upon the oven-baked meal offering.

    18The baraita concludes: Perhaps I should exclude only the loaves from the requirement of pouring, but I should not exclude the wafers. Therefore, the verse states: “It is a meal offering,” indicating that wafers are also excluded. The Gemara asks: What is the biblical derivation, by which the term “it” excludes wafers specifically? Perhaps I will say: The term serves to exclude the meal offering of priests from the requirement of pouring.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מה כאן במנחת מרחשת מתן שמן בכלידכתיב (ויקרא ב׳:ז׳) סלת בשמן תעשה ובמנחת מחבת כתיב יציקה ובלילה (שם):

    סלת בלולההאי קרא במחבת כתיב וה"ה לשאר מנחות:

    ואי אפשר לבוללןכדמפרש לקמן:

    כיצד עושהלמנחת מחבת ומרחשת נותן מתן שמן בכלי ונותן הסלת בשמן:

    כיצד הוא עושהמיירי מכל מנחות דעלמא נותן מתן שמן בכלי וכו':

    מאי היאמאי טעמא אי אפשר ללחמי תודה שיהו נבללין חלות:

    אמר ר' שמואללהכי אי אפשר דחצי לוג שמן היה בתודה ולא יותר כדשמעינן לקמן בפ' שתי מדות (מנחות דף פח. ע"ש) וחציו של חצי הלוג לרקיקין וחציו לרבוכה ואי אמרת דבוללן כשהן חלות היאך יכול לבלול חלות בחצי חצי לוג אלא ודאי כשהן סלת בוללן:

    ע"א שפיר קאמרי ליה רבנןשפיר קאמרי ליה רבנן לרבי דתודה אי אפשר לבוללה חלות ונבללין סולת וה"ה למחבת ומרחשת דנבללין סולת אמר ר' שמואל אמר לך רבי שאני התם בתודה דלא אפשר דרביעית שמן היא כדאמרן חצי לוג לתודה דהיינו רביעית לוג לחלות ואי אפשר לבוללן חלות אבל מנחת מחבת ומרחשת שאין בהן חלות כ"כ דאפשר לבוללן חלות נבללין חלות מ"ר זצ"ל להאי לישנא ל"ג מאי היא (אמר רבי):

    מאי תלמודאדהללו בוללן ולא אלו אימא דבלולות אתרוייהו והכי משמע משוחין ושניהן משוחין:

    לא לישתמיט קרא כו'אלא מה דכתיב בלולה בחלות ומשיחה ברקיקה שמע מינה דהכי הוא דווקא:

    מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקין[עשרה חלות ועשרה רקיקין] לרבנן מביא לוג וכו'. ע"א הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקים כגון שהביא ה' חלות וה' רקיקין ור' שמעון היא דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין מביא:

    מושח את הרקיק על פני כולופליגא אמתניתין דאמר כמין כי:

    ושאר השמןשנשתייר על משיחת הרקיק מחזירו לחלות:

    רקיקין הבאים בפני עצמןדאי בעי רקיקין מביא ואי בעי חלות מביא ולא היו נבללין בשמן והיה בה רבוי שמן שנשתייר על המשיחה ואינו נאכל וכיצד הוא עושה מושחן וכו':

    מושחן וחוזר ומושחןדכיון דליכא חלות ליכא למימר ושאר השמן מחזיר לחלות וכיון דסבירא ליה דאין שאר השמן נאכל לכהנים משום הכי חוזר ומושחן עד וכו':

    למעוטי שתי הלחם ולחם הפניםשאין נעשין בכלי אלא נאפות בתנור שאין טעונים פתיתה אבל מנחת מאפה לא ממעט מפתיתה דלקמן מרבי ליה לפתיתה עם שאר מנחות אע"ג דנאפות בתנור:

    לרבות כל המנחות לפתיתהואפילו מנחת מאפה:

    תלמוד לומר אותהלמעוטי הני תרתי:

    ולא אוציא את הרקיקיןשיהו רקיקין טעונין יציקה דלא ממעט קרא אלא חד מהני תרתי מינין שבה:

    תלמוד לומר היאמיעוט אחר למעט ליציקה:

    מאי תלמודאכלומר מה ראית להוציא את מנחת מאפה שכתובה עם שאר מנחות אימא להוציא את מנחת כהנים שהרי אין כתובה בפרשת שאר מנחות:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    מנחות 75 עמוד א

    1מה כאן מתן שמן בכלי, אף להלן מתן שמן בכלי. ומה להלן יציקה ובלילה, אף כאן יציקה ובלילה.

    2חלות בוללן, דברי רבי, וחכמים אומרים: סולת.

    Baraita

    3תנו רבנן: (ויקרא ב, ה) ״סלת בלולה״, מלמד שנבללת סולת. רבי אומר: חלות בוללן, שנאמר: ״(ויקרא ז״, יב) ״חלות בלולות אמרו לו: והלא לחמי תודה נאמר בהן ״חלות, ואי אפשר לבוללן כשהן חלות, אלא סולת!

    4כיצד עושה? נותן שמן בכלי קודם לעשייתן, ונותנה, ונותן שמן עליה ובוללה, ולשה, ואופה, ופותתה, ונותן עליה שמן, וקומץ.

    5רבי אומר: חלות בוללן, שנאמר: ״חלות בלולות בשמן״. כיצד עושה? נותן שמן בכלי קודם לעשייתה, ונותנה, ולשה, ואופה, ופותתה, ונותן עליה שמן, ובוללה, וחוזר ונותן עליה שמן, וקומץ.

    6״אי אפשר״ דקאמרי ליה רבנן לרבי, מאי היא? אמר רבי שמואל בר רב יצחק: רביעית שמן היא, היאך מתחלקת לכמה חלות?

    7החלות טעונות בלילה, ורקיקין משיחה. תנו רבנן: ״חלות בלולות ולא רקיקין בלולין. שיכול והלא דין הוא: ומה חלות שאינן טעונות משיחה טעונות בלילה, רקיקין שטעונין משיחה אינו דין שטעונין בלילה! תלמוד לומר: ״חלות בלולות ולא רקיקין בלולין.

    8״רקיקין משוחין״, ולא חלות משוחות. שיכול והלא דין הוא: ומה רקיקין שאינן טעונין בלילה טעונין משיחה, חלות שטעונות בלילה אינו דין שטעונות משיחה! תלמוד לומר ״רקיקין משוחים״ ולא חלות משוחות.

    9מאי תלמודא? אמר רבא: לא לישתמיט ולכתוב ״חלות משוחות ורקיקין בלולין״.

    10כיצד מושחן? כמין כי, והשאר נאכל וכו'. מאי ״כמין כי״? אמר רב כהנא: כמין כי יווני.

    Baraita

    11תנו רבנן: מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקין, מביא לוג שמן, וחוצהו חציו לחלות וחציו לרקיקין.

    12וחלות בוללן, ורקיקין מושחן, ומושח את הרקיק על פני כולו, ושאר השמן מחזירו לחלות. רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר: מושחן כמין כי, ושאר השמן נאכל לכהנים.

    Baraita

    13תניא אידך: רקיקין הבאים בפני עצמן, מביא לוג שמן ומושחן, וחוזר ומושחן, עד שיכלה כל שמן שבלוג. רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: מושחן כמין כי, ושאר השמן נאכל לכהנים.

    Mishna

    14כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה.

    Gemara

    15למעוטי מאי? אמר רב פפא: למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים.

    Baraita

    16תנו רבנן: (ויקרא ב, ו) ״פתות אותה פתים מנחה״ לרבות כל המנחות לפתיתה. יכול שאני מרבה אף שתי הלחם ולחם הפנים? תלמוד לאמר אותה׃

    17(ויקרא ב, ו) ״ויצקת... שמן מנחה״ לרבות כל המנחות ליציקה. יכול שאני מרבה אף מנחת מאפה? תלמוד לומר ״עליה שמן״.

    18אוציא את החלות ולא אוציא את הרקיקין? תלמוד לומר ״היא״. מאי תלמודא? אימא להוציא מנחת כהנים!

    Tosafot

    מה להלן יציקה ובלילה אף כאן יציקה ובלילהתימה למה לי למילף מג"ש דקרבנך קרבנך תיפוק לי דמרבינן בסמוך מדכתיב מנחה לרבות כל המנחות ליציקה ולא ממעטינן אלא מנחת מאפה ומצינו למימר דעיקר ג"ש למתן שמן בכלי אתיא ויציקה ובלילה דהכא הוא הדין דבלאו ג"ש הוה ידעינן מדכתיב מנחה ועוד נראה דבלילה נמי איצטריך ג"ש דמדכתיב מנחה לא מרבינן אלא יציקה לחודה דעל יציקה כתיב ומרבינן מיניה פתיתה לכל מנחות דפתיתה ויציקה כתיבי בההוא קרא ומיהו צריך לדקדק דבמנחת סולת ובמנחת העומר דלא כתיב בהו (בלילה) מתן שמן בכלי קודם לעשייתן (חולין) תינח מחבת ומרחשת דכתיב קרבנך אלא שאר מנחות מנלן ואם נפרש מדכתיב מנחה במחבת מרבינן כל מנחות לשלשה מתנות שמן א"כ היכי דממעטינן מאפה מיציקה מדכתיב עליה והיא נמעט נמי ממתן שמן בכלי קודם לעשייתן דהנך תיבות גבי הדדי כתיבי ויצקת עליה שמן מנחה היא ונראה לפרש דגבי שלשה מתנות שמן כל המנחות למידות זו מזו בלא שום ג"ש מסברא בעלמא דכיון דטעונות מתנות שמן נלמד סתום מן המפורש כעין גלוי מילתא בעלמא והא דצריך הכא קרבנך לג"ש היינו משום דכיון דבמחבת כתיב יציקה אחרונה ובמרחשת כתיב מתן שמן בכלי בתחילה ה"א שזו דינה בכך וזו דינה כך אבל אחר שמלמדינו בג"ש ליתן האמור של זה בזה ה"ה בכל המנחות חוץ ממאפה דמיעטה רחמנא מיציקה ומשום דכתיבי מיעוטי גבי יציקה הוא דאיצטריך ליה מנחה לרבות כל המנחות ליציקה:

    שפיר קאמרי ליה רבנן ומאי היאתימה מעיקרא פשיטא ליה דשפיר קאמרי רבנן ואח"כ בעי מאי היא ועוד שאין מתרץ כלום אקושיא זו ונראה לפרש דלאו קושיא היא אלא בניחותא קאמר דשפיר קאמרי ליה רבנן כדחזינן בתוספתא דחזר בו רבי דאמר נראין דבריהן מדבריי ומאי היא כלומר מאיזה טעם אמר ר' שמואל בר רב יצחק רביעית שמן היא ומתחלקת לכמה חלות ולאחר אפייתן יבישות הן ובולעות שמן מחמת האור וברביעית שמן לא ספקא להו:

    ומה חלות שאין טעונות משיחה כו'צריך לדקדק אי שייך כאן כל חד וחד תיקום בדוכתיה:

    כמין כיצייר בקונט' כמין טי"ת ובפירושי חומש פי' גימל ויש מפרישים כמין נון או כמין כ' ובערוך פירש דתניא בכריתות (דף ה:) המלכים מושחין כמין נזר והכהנים כמין כי יוונית פירוש יצק שמן על ראש [אהרן] ויורד אילך ואילך כמין שני מרגליות וזהו צורתו:

    אימא להוציא מנחה כו'הקשה בקונטרס גבי פתיתה נמי לפרוך אימא להוציא מנחת כהנים ותירץ דמסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי בדין מנחת מחבת שכן פתיתה כתיבא ביה בהדיא ושתיהן מנחת יחיד ונפש כתיב בפרשה למעט שתי הלחם ולחם הפנים דציבור הן:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    ושאר השמן נאכל לכהנים, ואינו מחזירו לחלות, ל"הונ"ל דאית ליה בלילה דחלות אינו דומה למשיחת רקיקין דבוללן בחצי לוג שלהם ומותר חצי הלוג דרקיקין שנשאר לאחר משיחתן נאכל לכהנים, והני תרי תנאי דהאי בריית' אליבא דר' שמעון פליגי דאית ליה דרצה מביאה מחצה חלות וחצי רקיקין הבאין בפני עצמן, פי' אם הביא מנחת מאפה כולה רקיקין:

    למעוטי מאי, פי' בכלי דמתני' למעוטי מאי מפתיתה דלמעוטי מנחת מאפה ליכא למימר כדמפרש לקמיה דמדגבי יציקה כתי' תרי מיעוטי עליה והיא וגבי פתיתה לא כתיב ש"מ מיציקה מיעט לה למנחת מאפה ולא מפתיתה, ל"ה: וקשיא דמאחר דלא ממעט מאפה אמאי נקט הנעשות בכלי דמשמע אבל שאינן נעשות בכלי לא הא אפי' אותן שאינן נעשות בכלי טעונות פתיתה: י"ל דאע"ג דלא בא למעט מנחת מאפה הוצרך לומר נעשית בכלי משום דאי תנא כל המנחות היה בכלל גם שתי הלחם ולחם הפנים דאקרו מנחה הילכך לא מצי תני כל המנחות והוצרך למתני הנעשות בכלי מ"מ לא ממעט כל אותן שאינן נעשות בכלי אלא ה"ק כל אותן שנעשות בכלי טעונות פתיתה אבל אותן שאינן נעשות בכלי יש מהם טעונות פתיתה ויש מהם שאינן טעונות פתיתה דמנחת מאפה טעונה פתית' ושתי הלחם ולחם הפנים אינן טעונות פתיתה:

    לרבות כל המנחות לפתיתה, ואע"ג דמנחה לא סמיך לפתים משום דקרא הכי כתי' פתות אותה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא אפ"ה דריש ליה הכי משום דמנחה אכוליה קרא קאי, ל"ה. ר"ל דקאי בין איציקה דסמיך ליה בין אפתיתה דמקמי יציקה דמרבה שאר מנחות: וא"ת היכי משמעמיניה רבויא לשאר מנחות, י"ל דמשום דקאמר דיפתתנה ויצוק עליה שמן משום דמנחה היא משמע דמשום דהיא מנחת חובה כך א"כ כל מנחה יש להיות חובה כמו זו ואפי' מנחת מאפה: וא"ת א"כ מהאי טעמא נמי מרבה מאפה ליציקה והרי אמרי' לעיל למעוטי מנחת מאפה מיציקה, וי"ל דאה"נ דמפשטיה דמנחה היא הוה לן לרבויי ליה נמי ליציקה כמו לפתיתה אלא משום דאיכא מעוט דממעט ליה מיציקה כדקאמר בתר הכי ממעטי' ליה ומ"מ דוקא מיציקה דאית בה מעוטא ממעטי' לה אבל מפתיתה דלא קאי לה מעוט מרבינן לה מקרא דמנחה היא כדפי':

    יכול שאני מרבה שתי הלחם ולחם הפנים, פי' לפתיתהוקשה ולמה יפתות אותם והלא אין קרב מהם כלום ע"ג המזבח ולא דמו למנחת מאפה שקריבה למזבח, וי"ל דהאי סברא ליתא כי אם לר"ש דאמר דכל מנחה שאינה נקמצת אינה נפתתת, אבל לרבנן דסברי דאע"ג דאינה נקמצת כגון מנחת כהנים דישנה בפתיתה הילכך ס"ד נמי דלחם הפנים ושתי הלחם דאע"ג דאינם בקמיצה דלהוו בפתיתה לכך אצטרי' למעטינהו מפתיתה: וא"ת ואמאי ממעטי' ליה מפתיתה מאי שנא ממנחת כהנים דאינה נקמצת ואפה"כ הויא בפתיתה כמו כן נמי נימא הכי: וי"ל דלא דמיא משום דמנחת כהנים אע"ג דאינה נקמצת מ"מ קריבה היא למזבח, אבל אלו שאינם קרבים אין לנו לרבותם לפתיתה לצורך הדיוט, והיינו דקאמר מרבה כו' יצא שתי הלחם שאין ממנו לאשים {*) הג"ה בגירסאות שלפנינו ליתא כל זה, ואפשר היתה הגירסא כן לפני הרב כאן כמו שהוא לעיל דף ס' ע"ב בסוגי' דהגשה ע"ש. הצעיר יג"מ} ומאי דקאמר ומה ראית לרבות שאר מנחות קאי אמנחת כהנים דאי משום מנחת מאפה הוה ליה למימר מרבה אני אותה לפותתה לפי שנקמצת אלא משום מנחת כהנים קאמר דאינה נקמצת וקאמר דהיא בפתיתה ולכך קאמר דהואיל דאינה נקמצת אמאי פתתינן לה טפי משתי הלחם דהוה לן לרבויי שתי הלחם ולכך קאמר דאין ממנה לאשים (משום דאין לאשים):

    מאי תלמוד', פי' דלמעוטי מנחת מאפה אתיא דילמא להוציא מנחת כהניםאיזהו דבר שצריך שני מעוטין פי' כגון עליה והיא. זו מנחת מאפה, שיש בה שני מינין ר"ל חלות ורקיקין. ואי קשיא גבי פתיתה נמי ליפרוך אימא להוציא מנחת כהנים. תריץ מנחת כהנים הוה לן לרבויי כדין מנחת מחבת שכתוב בה פתיתה משום דיש בה מנחו' יחיד ונפש כתיב בפ' מנחה ולמעט שתי הלחם דצבור (ל"ה). וגם יציקה לא צריך למעט שתי הלחם ולחם הפנים שאפי' שמן אינן טעונין כדמפ' להו בפ' כל המנחות באות מצה:

    Edition: Warsaw, 1861 · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Menachot 75a

    Menachot 75a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 377 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מה כאן במנחת מרחשת מתן שמן בכלי דכתיב (ויקרא ב׳:ז׳) סלת בשמן תעשה ובמנחת מחבת כתיב יציקה ובלילה (שם):

    סלת בלולה האי קרא במחבת כתיב וה"ה לשאר מנחות:

    ואי אפשר לבוללן כדמפרש לקמן:

    כיצד עושה למנחת מחבת ומרחשת נותן מתן שמן בכלי ונותן הסלת בשמן:

    כיצד הוא עושה מיירי מכל מנחות דעלמא נותן מתן שמן בכלי וכו':

    מאי היא מאי טעמא אי אפשר ללחמי תודה שיהו נבללין חלות:

    אמר ר' שמואל להכי אי אפשר דחצי לוג שמן היה בתודה ולא יותר כדשמעינן לקמן בפ' שתי מדות (מנחות דף פח. ע"ש) וחציו של חצי הלוג לרקיקין וחציו לרבוכה ואי אמרת דבוללן כשהן חלות היאך יכול לבלול חלות בחצי חצי לוג אלא ודאי כשהן סלת בוללן:

    ע"א שפיר קאמרי ליה רבנן שפיר קאמרי ליה רבנן לרבי דתודה אי אפשר לבוללה חלות ונבללין סולת וה"ה למחבת ומרחשת דנבללין סולת אמר ר' שמואל אמר לך רבי שאני התם בתודה דלא אפשר דרביעית שמן היא כדאמרן חצי לוג לתודה דהיינו רביעית לוג לחלות ואי אפשר לבוללן חלות אבל מנחת מחבת ומרחשת שאין בהן חלות כ"כ דאפשר לבוללן חלות נבללין חלות מ"ר זצ"ל להאי לישנא ל"ג מאי היא (אמר רבי):

    13 more comments on this page.

    Rashi on Menachot 75a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    מה להלן יציקה ובלילה אף כאן יציקה ובלילה תימה למה לי למילף מג"ש דקרבנך קרבנך תיפוק לי דמרבינן בסמוך מדכתיב מנחה לרבות כל המנחות ליציקה ולא ממעטינן אלא מנחת מאפה ומצינו למימר דעיקר ג"ש למתן שמן בכלי אתיא ויציקה ובלילה דהכא הוא הדין דבלאו ג"ש הוה ידעינן מדכתיב מנחה ועוד נראה דבלילה נמי איצטריך ג"ש דמדכתיב מנחה לא מרבינן אלא יציקה לחודה דעל יציקה כתיב ומרבינן מיניה פתיתה לכל מנחות דפתיתה ויציקה כתיבי בההוא קרא ומיהו צריך לדקדק דבמנחת סולת ובמנחת העומר דלא כתיב בהו (בלילה) מתן שמן בכלי קודם לעשייתן (חולין) תינח מחבת ומרחשת דכתיב קרבנך אלא שאר מנחות מנלן ואם נפרש מדכתיב מנחה במחבת מרבינן כל מנחות לשלשה מתנות שמן א"כ היכי דממעטינן מאפה מיציקה מדכתיב עליה והיא נמעט נמי ממתן שמן בכלי קודם לעשייתן דהנך תיבות גבי הדדי כתיבי ויצקת עליה שמן מנחה היא ונראה לפרש דגבי שלשה מתנות שמן כל המנחות למידות זו מזו בלא שום ג"ש מסברא בעלמא דכיון דטעונות מתנות שמן נלמד סתום מן המפורש כעין גלוי מילתא בעלמא והא דצריך הכא קרבנך לג"ש היינו משום דכיון דבמחבת כתיב יציקה אחרונה ובמרחשת כתיב מתן שמן בכלי בתחילה ה"א שזו דינה בכך וזו דינה כך אבל אחר שמלמדינו בג"ש ליתן האמור של זה בזה ה"ה בכל המנחות חוץ ממאפה דמיעטה רחמנא מיציקה ומשום דכתיבי מיעוטי גבי יציקה הוא דאיצטריך ליה מנחה לרבות כל המנחות ליציקה:

    שפיר קאמרי ליה רבנן ומאי היא תימה מעיקרא פשיטא ליה דשפיר קאמרי רבנן ואח"כ בעי מאי היא ועוד שאין מתרץ כלום אקושיא זו ונראה לפרש דלאו קושיא היא אלא בניחותא קאמר דשפיר קאמרי ליה רבנן כדחזינן בתוספתא דחזר בו רבי דאמר נראין דבריהן מדבריי ומאי היא כלומר מאיזה טעם אמר ר' שמואל בר רב יצחק רביעית שמן היא ומתחלקת לכמה חלות ולאחר אפייתן יבישות הן ובולעות שמן מחמת האור וברביעית שמן לא ספקא להו:

    ומה חלות שאין טעונות משיחה כו' צריך לדקדק אי שייך כאן כל חד וחד תיקום בדוכתיה:

    כמין כי צייר בקונט' כמין טי"ת ובפירושי חומש פי' גימל ויש מפרישים כמין נון או כמין כ' ובערוך פירש דתניא בכריתות (דף ה:) המלכים מושחין כמין נזר והכהנים כמין כי יוונית פירוש יצק שמן על ראש [אהרן] ויורד אילך ואילך כמין שני מרגליות וזהו צורתו:

    אימא להוציא מנחה כו' הקשה בקונטרס גבי פתיתה נמי לפרוך אימא להוציא מנחת כהנים ותירץ דמסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי בדין מנחת מחבת שכן פתיתה כתיבא ביה בהדיא ושתיהן מנחת יחיד ונפש כתיב בפרשה למעט שתי הלחם ולחם הפנים דציבור הן:

    Tosafot on Menachot 75a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    ושאר השמן נאכל לכהנים, ואינו מחזירו לחלות, ל"ה ונ"ל דאית ליה בלילה דחלות אינו דומה למשיחת רקיקין דבוללן בחצי לוג שלהם ומותר חצי הלוג דרקיקין שנשאר לאחר משיחתן נאכל לכהנים, והני תרי תנאי דהאי בריית' אליבא דר' שמעון פליגי דאית ליה דרצה מביאה מחצה חלות וחצי רקיקין הבאין בפני עצמן, פי' אם הביא מנחת מאפה כולה רקיקין:

    למעוטי מאי, פי' בכלי דמתני' למעוטי מאי מפתיתה דלמעוטי מנחת מאפה ליכא למימר כדמפרש לקמיה דמדגבי יציקה כתי' תרי מיעוטי עליה והיא וגבי פתיתה לא כתיב ש"מ מיציקה מיעט לה למנחת מאפה ולא מפתיתה, ל"ה: וקשיא דמאחר דלא ממעט מאפה אמאי נקט הנעשות בכלי דמשמע אבל שאינן נעשות בכלי לא הא אפי' אותן שאינן נעשות בכלי טעונות פתיתה: י"ל דאע"ג דלא בא למעט מנחת מאפה הוצרך לומר נעשית בכלי משום דאי תנא כל המנחות היה בכלל גם שתי הלחם ולחם הפנים דאקרו מנחה הילכך לא מצי תני כל המנחות והוצרך למתני הנעשות בכלי מ"מ לא ממעט כל אותן שאינן נעשות בכלי אלא ה"ק כל אותן שנעשות בכלי טעונות פתיתה אבל אותן שאינן נעשות בכלי יש מהם טעונות פתיתה ויש מהם שאינן טעונות פתיתה דמנחת מאפה טעונה פתית' ושתי הלחם ולחם הפנים אינן טעונות פתיתה:

    לרבות כל המנחות לפתיתה, ואע"ג דמנחה לא סמיך לפתים משום דקרא הכי כתי' פתות אותה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא אפ"ה דריש ליה הכי משום דמנחה אכוליה קרא קאי, ל"ה. ר"ל דקאי בין איציקה דסמיך ליה בין אפתיתה דמקמי יציקה דמרבה שאר מנחות: וא"ת היכי משמעמיניה רבויא לשאר מנחות, י"ל דמשום דקאמר דיפתתנה ויצוק עליה שמן משום דמנחה היא משמע דמשום דהיא מנחת חובה כך א"כ כל מנחה יש להיות חובה כמו זו ואפי' מנחת מאפה: וא"ת א"כ מהאי טעמא נמי מרבה מאפה ליציקה והרי אמרי' לעיל למעוטי מנחת מאפה מיציקה, וי"ל דאה"נ דמפשטיה דמנחה היא הוה לן לרבויי ליה נמי ליציקה כמו לפתיתה אלא משום דאיכא מעוט דממעט ליה מיציקה כדקאמר בתר הכי ממעטי' ליה ומ"מ דוקא מיציקה דאית בה מעוטא ממעטי' לה אבל מפתיתה דלא קאי לה מעוט מרבינן לה מקרא דמנחה היא כדפי':

    יכול שאני מרבה שתי הלחם ולחם הפנים, פי' לפתיתה וקשה ולמה יפתות אותם והלא אין קרב מהם כלום ע"ג המזבח ולא דמו למנחת מאפה שקריבה למזבח, וי"ל דהאי סברא ליתא כי אם לר"ש דאמר דכל מנחה שאינה נקמצת אינה נפתתת, אבל לרבנן דסברי דאע"ג דאינה נקמצת כגון מנחת כהנים דישנה בפתיתה הילכך ס"ד נמי דלחם הפנים ושתי הלחם דאע"ג דאינם בקמיצה דלהוו בפתיתה לכך אצטרי' למעטינהו מפתיתה: וא"ת ואמאי ממעטי' ליה מפתיתה מאי שנא ממנחת כהנים דאינה נקמצת ואפה"כ הויא בפתיתה כמו כן נמי נימא הכי: וי"ל דלא דמיא משום דמנחת כהנים אע"ג דאינה נקמצת מ"מ קריבה היא למזבח, אבל אלו שאינם קרבים אין לנו לרבותם לפתיתה לצורך הדיוט, והיינו דקאמר מרבה כו' יצא שתי הלחם שאין ממנו לאשים {*) הג"ה בגירסאות שלפנינו ליתא כל זה, ואפשר היתה הגירסא כן לפני הרב כאן כמו שהוא לעיל דף ס' ע"ב בסוגי' דהגשה ע"ש. הצעיר יג"מ} ומאי דקאמר ומה ראית לרבות שאר מנחות קאי אמנחת כהנים דאי משום מנחת מאפה הוה ליה למימר מרבה אני אותה לפותתה לפי שנקמצת אלא משום מנחת כהנים קאמר דאינה נקמצת וקאמר דהיא בפתיתה ולכך קאמר דהואיל דאינה נקמצת אמאי פתתינן לה טפי משתי הלחם דהוה לן לרבויי שתי הלחם ולכך קאמר דאין ממנה לאשים (משום דאין לאשים):

    מאי תלמוד', פי' דלמעוטי מנחת מאפה אתיא דילמא להוציא מנחת כהנים איזהו דבר שצריך שני מעוטין פי' כגון עליה והיא. זו מנחת מאפה, שיש בה שני מינין ר"ל חלות ורקיקין. ואי קשיא גבי פתיתה נמי ליפרוך אימא להוציא מנחת כהנים. תריץ מנחת כהנים הוה לן לרבויי כדין מנחת מחבת שכתוב בה פתיתה משום דיש בה מנחו' יחיד ונפש כתיב בפ' מנחה ולמעט שתי הלחם דצבור (ל"ה). וגם יציקה לא צריך למעט שתי הלחם ולחם הפנים שאפי' שמן אינן טעונין כדמפ' להו בפ' כל המנחות באות מצה:

    Rashba on Menachot 75a · Sefaria · Edition: Warsaw, 1861 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Menachot, daf 75, Amud Aleph, about 377 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “מה כאן מתן שמן בכלי, אף להלן…”

    2. Segment 27 words

      Opens “חלות בוללן, דברי רבי, וחכמים אומרים: סולת.…”

    3. Segment 335 words

      Opens “תנו רבנן: (ויקרא ב, ה) ״סלת בלולה״,…”

      Named: רבי אומר.

    4. Segment 419 words

      Opens “כיצד עושה? נותן שמן בכלי קודם לעשייתן,…”

    5. Segment 528 words

      Opens “רבי אומר: חלות בוללן, שנאמר: ״חלות בלולות…”

      Named: רבי אומר.

    6. Segment 621 words

      Opens “״אי אפשר״ דקאמרי ליה רבנן לרבי, מאי…”

      Named: רבי שמואל בר רב, שמואל.

    7. Segment 737 words

      Opens “החלות טעונות בלילה, ורקיקין משיחה. תנו רבנן:…”

    8. Segment 830 words

      Opens “״רקיקין משוחין״, ולא חלות משוחות. שיכול והלא…”

    9. Segment 911 words

      Opens “מאי תלמודא? אמר רבא: לא לישתמיט ולכתוב…”

      Named: רבא.

    10. Segment 1016 words

      Opens “כיצד מושחן? כמין כי, והשאר נאכל וכו'.…”

      Named: רב כהנא.

    11. Segment 1116 words

      Opens “תנו רבנן: מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה…”

    12. Segment 1229 words

      Opens “וחלות בוללן, ורקיקין מושחן, ומושח את הרקיק…”

      Named: רבי שמעון.

    13. Segment 1332 words

      Opens “תניא אידך: רקיקין הבאים בפני עצמן, מביא…”

      Named: רבי שמעון.

    14. Segment 147 words

      Opens “מתני׳ כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה.…”

    15. Segment 1511 words

      Opens “גמ׳ למעוטי מאי? אמר רב פפא: למעוטי…”

      Named: רב פפא.

    16. Segment 1624 words

      Opens “תנו רבנן: (ויקרא ב, ו) ״פתות אותה…”

      Named: רבה.

    17. Segment 1720 words

      Opens “(ויקרא ב, ו) ״ויצקת... שמן מנחה״ לרבות…”

      Named: רבה.

    18. Segment 1816 words

      Opens “אוציא את החלות ולא אוציא את הרקיקין?…”

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Menachot 75a · Segment 10 — “…״כמין כי״? אמר רב כהנא: כמין כי יווני.

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Menachot 75a · Segment 6 — “…היא? אמר רבי שמואל בר רב יצחק: רביעית שמן…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Menachot 75a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026