Talmud Builders

    Menachot 43a

    Back to index

    English translation — Menachot 43a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that was forty days old. He would soak the sky-blue wool in this solution from night until morning. If its color would fade [ ipparad ḥazutei ], the sky-blue wool was determined to be unfit, as it was not dyed with tekhelet derived from a ḥilazon . If its color would not fade, the sky-blue wool was determined to be fit.

    2And Rav Adda said before Rava in the name of Rav Avira: One brings hard [ arkesa ] leavened barley dough and bakes the sky-blue wool in it. If the color of the sky-blue wool changes for the better, meaning that the process intensifies the color of the sky-blue wool, then it is fit. If the color of the sky-blue wool changes for the worse, i.e., it fades, then it is unfit. And your mnemonic is: Change reveals falsehood and change reveals truth. All of this indicates that it is possible to test whether sky-blue wool has been dyed with real tekhelet , contrary to the baraita .

    3The Gemara explains the baraita : What does it mean when it says: There is no reliable method of testing sky-blue wool? It means that there is no way to test whether it was dyed for the sake of the mitzva or for the purpose of testing the dye.

    4The Gemara relates that Mar, a Sage from Mashkhei, brought sky-blue wool in the years when Rav Aḥai was a preeminent Sage. They tested it in the manner described by Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, and its color faded. They then tested it in the manner described by Rav Adda and the color changed for the better.

    5The Sages thought that the sky-blue wool should be deemed unfit because it did not pass the first test. Rav Aḥai said to them: But how could it be that this wool is not tekhelet , as it failed one of the tests, and is also not indigo, as it passed the other? This is impossible, because it must be one or the other. Rather, conclude from it that these halakhot were stated together.

    6He explains: In a case where we tested the wool in the manner described by Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, and its color did not fade, it is fit and requires no further testing. If its color faded, then we test it in the manner described by Rav Adda, with hard leavened barley dough. If the color changed for the better it is fit; if the color changed for the worse it is unfit. The Gemara adds: They sent a message from there, i.e., Eretz Yisrael: These halakhot were in fact stated together, as explained by Rav Aḥai.

    7The Gemara relates that Rabbi Mani was exacting and purchased sky-blue wool in accordance with the stringencies of the baraita cited earlier, i.e., that wool dyed as a test is unfit for ritual fringes, and that therefore one should purchase sky-blue wool for ritual fringes only from an expert. A certain elder said to him: This is what your early predecessors did, and their businesses were successful.

    8The Sages taught in a baraita : In the case of one who purchases a cloak with ritual fringes from the marketplace, if he purchased it from a Jew it retains its presumptive status that it is fit for the mitzva. If he purchased it from a gentile, then if he purchased it from a merchant it is presumed to be fit, as the merchant would want to maintain his credibility and would therefore purchase the sky-blue strings only from a reliable source. But if he purchased it from a gentile who is an ordinary person rather than a professional merchant, the sky-blue strings are unfit, as the seller presumably dyed them himself.

    9And even though the Sages said: A person is not permitted to sell a cloak with ritual fringes to a gentile until he unties and removes its ritual fringes, it is permitted to purchase such a cloak from a gentile merchant, as it is assumed that the merchant acquired the cloak from a Jew who ignored this halakha .

    10The Gemara asks: What is the reason for the prohibition against selling a cloak with ritual fringes to a gentile? The Gemara answers: Here they interpreted that it is prohibited because of the concern that the gentile will visit a prostitute and observers will think that he is a Jew. Alternatively, Rav Yehuda said: It is prohibited lest a Jew mistake the gentile for a Jew and accompany him on a journey thinking that he is also Jewish, due to his ritual fringes, and the gentile might then kill him.

    11§ Rav Yehuda would affix white and sky-blue strings to the garment [ pirzuma ] of his wife. And every morning he would recite the blessing: To wrap ourselves in garments with ritual fringes.

    12The Gemara asks: From the fact that he would affix ritual fringes to his wife’s garments, it is apparent that he holds that the obligation of ritual fringes is a positive mitzva that is not time-bound, and therefore women are also obligated in it. But if that is his opinion, why did he recite the blessing on ritual fringes each and every morning? In order for the mitzva to not be time-bound, it must apply at night, in which case a new blessing should not be recited in the morning.

    13The Gemara answers: Rav Yehuda was acting in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as it is taught in a baraita : With regard to phylacteries, every time one dons them he recites the blessing over them, even several times in one day; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi.

    14The Gemara asks: If so, he should have also recited a blessing every time that he took the cloak off and put it back on, and not merely once a day in the morning. The Gemara answers: Rav Yehuda was a modest man and he did not remove his cloak the entire day. The Gemara asks: In what way is it different from the morning, i.e., why did he recite a blessing in the morning? The Gemara answers: He recited the blessing in the morning when he changed from a nighttime garment to a daytime garment.

    15§ The Sages taught in a baraita : Everyone is obligated in the mitzva of ritual fringes, including priests, Levites, Israelites, converts, women, and Canaanite slaves. Rabbi Shimon deems women exempt, because the mitzva of ritual fringes is a positive, time-bound mitzva, and women are exempt from every positive, time-bound mitzva.

    16The Gemara analyzes the baraita . The Master said in the baraita : Everyone is obligated in the mitzva of ritual fringes, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara asks: Isn’t that obvious? As, if priests, Levites, and Israelites were exempt from the mitzva, who then is to be obligated?

    17The Gemara answers: It was necessary for the baraita to mention that priests are obligated to fulfill the mitzva, as it may enter your mind to say as follows: Since it is written: “You shall not wear diverse kinds, wool and linen together. You shall prepare yourself twisted cords upon the four corners of your covering” (Deuteronomy 22:11–12), only one who is not permitted to wear diverse kinds is obligated in the mitzva of ritual fringes. With regard to these priests, since diverse kinds are permitted for them when they perform the Temple service, as the belt of the priestly vestments contains diverse kinds, they should not be obligated in the mitzva of ritual fringes.

    18Therefore, the baraita teaches us that although the prohibition of diverse kinds is permitted for them at the time when they perform the Temple service, when it is not the time of the Temple service it is not permitted, and therefore priests are obligated in the mitzva of ritual fringes.

    19The baraita states that Rabbi Shimon deems women exempt. The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Shimon? The Gemara answers: As it is taught in a baraita that with regard to ritual fringes it is stated: “And it shall be unto you for a fringe, that you may look upon it and remember all the commandments of the Lord” (Numbers 15:39). The term “that you may look” excludes a nighttime garment, as it is dark at night and it is therefore difficult to see.

    20The baraita continues: One may ask: Do you say that the verse serves to exclude a nighttime garment? Or is it to exclude only the garment of a blind person, who is also unable to see his ritual fringes? The tanna explains: When the verse states: “Of your covering, with which you cover yourself” (Deuteronomy 22:12), the garment of a blind person is mentioned as being included, as the verse already stated: “Of your covering,” and did not need to state: “With which you cover yourself.” If so, how do I realize the meaning of the exclusion: “That you may look upon it”? It must exclude a nighttime garment.

    21The Gemara asks: What did you see that led you to include the garment of a blind person from the phrase: “With which you cover yourself,” and to exclude a nighttime garment from the phrase: “That you may look upon it,” rather than including a nighttime garment in the obligation and excluding the garment of a blind person? The Gemara answers: I include the garment of a blind person, which is visible to others, even though the blind person himself cannot see it, and I exclude a nighttime garment, which is not visible even to others.

    22The Gemara asks: And the Rabbis who disagree with Rabbi Shimon,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בן ארבעים יוםמתינוק בן ארבעים ל"א שעברו מ' יום משיצאו מגוף האדם (נתקלקל):

    ונפרד חזותאנתקלקל המראה פסולה דקלא אילן הוא:

    חמירא ארכסאשאור קשה:

    וסימניךאיזה שינוי כשר ואיזה שינוי פסול שינוי שקר המשנה דברו לרעה הכל יודעין שרע הוא [שינוי אמת המשנה דברו להוסיף עליו ולקיימו הכל יודעין שטוב הוא]:

    מאי אין לה בדיקה דקאמר נמי אטעימהאין אדם יכול לבדוק הצמר אם לשם תכלת נצבע אם לטעימה לשם ניסיון ואמרו לעיל דטעימה פסולה ל"א אטעימה וה"ק אין בודקין יורה של תכלת בטעימה שלא יפסל כל היורה אלא שקיל בביעתא כדמפרש לעיל:

    מרשם חכם:

    ממשכישם מקום:

    לאו תכלת הואדהא איפרד חזותא בדרב יצחק ולאו קלא אילן דהא אישתני למעליותא כדר"א:

    שמועתאדרב יצחק ודרב אדא אהדדי איתמר כלומר בשתיהן יחד בדקינן ולא פליגי אלא היכא דבדקנא כו' והא דרב אדא מוספת על דרב יצחק ומפרש אותה:

    דייק וזביןמן המומחה:

    כחומרי מתנייתאדלעיל דקתני טעימה פסולה הלכך בעי מומחה:

    מן העובד כוכביםאם תגר הוא כשרה דלא מרע נפשיה וזבין לה מישראל וכשרה:

    פסולהדשמא הוא צבעה ושלא לשמה נעשית:

    ואע"פ שאמרו כו'אפ"ה אמרינן (גבי) תגר ישראל מכרה לו:

    מאי טעמאאין מוכרין מצוייצת לעובד כוכבים:

    משום זונהדלמא הויא ליה זונה ישראלית וסבורה ישראל הוא ותבעל ליה ועברין משום לא תתחתן בם (דברים ז׳:ב׳-ג׳) ל"א משום זונה עובדת כוכבים דלמא יהיב לה ההוא עובד כוכבים באתננה ואמרה כי ישראל נתנה לי ואתי למחשדיה:

    שמא יתלוהישראל עם העובד כוכבים זה וסבור ישראל הוא דהא יש לו ציצית ויהרגנו:

    רב יהודה רמי ליה תכילתא לפורזימא דאינשי ביתיההיה מטיל ציצית לבגד שמתכסה בו אשתו:

    ומברך כל צפראועוד עושה דבר זה כשמתעטף בטליתו בכל בוקר ובוקר היה מברך:

    מדרמיתכילתא לכסות אשתו קסבר נשים חייבות בה אלמא קסבר מצות עשה שלא הזמן גרמא היא דזמנה בין ביום ובין בלילה דאי זמן גרמא נשים פטורות:

    אם כן דלילה זמנה אמאי מברךאלא פעם ראשון כשנתעטף כשהיתה חדשה ה"ל לברך הא מכאן ואילך יומא אריכא דמי דהא אין לילה מפסיקו:

    ולא הוה שרי לה כל יומאאלא בלילה והלכך לא מברך אלא בצפרא ולעולם כרבי:

    ומאי שנא מצפראלבריך כשהוא עומד ומתעטף בה באשמורת קודם היום לגירסיה:

    ומשני כי משני מכסות לילה לכסות יוםשני טליתות מצוייצות היו אחת ליום ואחת ללילה:

    שהזמן גרמא היאדלילה לר"ש לאו זמן ציצית והוי יום זמנה:

    כהנים אישתראי כלאים לגבייהואבנט דכתיב ביה (שמות לט) שש ותכלת:

    כסות סומאדחייב:

    ורבנןדאית להו לילה זמן ציצית והויא מצות [עשה] שלא הזמן גרמא ונשים חייבות:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    מנחות 43 עמוד א

    1בן ארבעים יום, ותרי לה בגווייהו מאורתא ועד לצפרא. איפרד חזותיה פסולה, לא איפרד חזותיה כשרה.

    2ורב אדא קמיה דרבא משמיה דרב עוירא אמר: מייתי חמירא ארכסא דשערי ואפיא לה בגוויה, אישתנאי למעליותא כשרה, לגריעותא פסולה, וסימניך: שינוי שקר, שינוי אמת.

    3מאי ״אין לה בדיקה״ נמי דקאמר? אטעימה.

    4מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי, בדקוה בדרב יצחק בריה דרב יהודה, ואיפרד חזותיה, בדרב אדא, ואישתנאי למעליותא.

    5סבר למיפסלה, אמר להו רב אחאי: אלא הא לא תכילתא היא, ולא קלא אילן היא, אלא שמע מינה שמועתא אהדדי איתמר.

    6היכא דבדקנא בדרב יצחק בריה דרב יהודה, לא איפרד חזותיה כשרה; איפרד חזותיה בדקינן לה בדרב אדא בחמירא ארכסא: אישתני למעליותא כשרה, לגריעותא פסולה. שלחו מתם: שמועתא אהדדי איתמר.

    7רבי מני דייק וזבין כחומרי מתניתא, א"ל ההוא סבא: הכי עבוד קמאי דקמך, ואצלח עיסקייהו.

    Baraita

    8ת"ר הלוקח טלית מצוייצת מן השוק, מישראל הרי היא בחזקתה, מן העובד כוכבים מן התגר כשרה, מן ההדיוט פסולה.

    9ואע"פ שאמרו: אין אדם רשאי למכור טלית מצוייצת לעובד כוכבים עד שיתיר ציציותיה.

    10מאי טעמא? הכא תרגימו משום זונה, רב יהודה אמר: שמא יתלוה עמו בדרך ויהרגנו.

    11רב יהודה רמי תכילתא לפרזומא דאינשי ביתיה, ומברך כל צפרא ״להתעטף בציצית״.

    12מדרמי, קסבר: מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא, אמאי מברך כל צפרא וצפרא?

    13כרבי, דתניא: תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן, דברי רבי.

    14אי הכי, כל שעתא נמי! רב יהודה איניש צניעא הוה, ולא שרי ליה לגלימיה כוליה יומא. ומאי שנא מצפרא? כי משני מכסות לילה לכסות יום.

    Baraita

    15ת"ר הכל חייבין בציצית, כהנים, לוים וישראלים, גרים, נשים ועבדים. ר"ש פוטר בנשים, מפני שמצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות.

    16אמר מר: הכל חייבין בציצית, כהנים לוים וישראלים. פשיטא, דאי כהנים לוים וישראלים פטירי, מאן ליחייב?

    17כהנים איצטריכא ליה, ס"ד אמינא: הואיל וכתיב ״(דברים כב״, יא) ״לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך״, מאן דלא אישתרי כלאים לגביה בלבישה הוא דמיחייב בציצית, הני כהנים הואיל ואישתרי כלאים לגבייהו לא ליחייבו.

    18קמ"ל נהי דאישתרי בעידן עבודה, בלא עידן עבודה לא אישתרי.

    19ר"ש פוטר בנשים. מאי טעמא דר"ש דתניא: (במדבר טו, לט) ״וראיתם אותו״ פרט לכסות לילה.

    20אתה אומר: פרט לכסות לילה, או אינו אלא פרט לכסות סומא? כשהוא אומר: (דברים כב, יב) ״אשר תכסה בה״, הרי כסות סומא אמור, הא מה אני מקיים ״וראיתם אותו״? פרט לכסות לילה.

    21ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה? מרבה אני כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים, ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה אצל אחרים.

    22ורבנן׃

    Tosafot

    בן ארבעיםפירשתי פרק האשה בנדה (דף סג.):

    מאי אין לה בדיקה נמי דקאמר אטעימהובדיקה דרב יצחק ורב אדא אהני בלוקח מן המומחה שיודע דטעימה פסולה אבל לא ידע מקלא אילן דאיהו גופיה לא ידע:

    ור"ש פוטר בנשיםאף על גב דאמרינן ברכות (דף כ:) גבי קידוש דנשים חייבות דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה וזכור ושמור בדבור אחד נאמרו ואמרינן נמי במכילתין ובירושלמי דגדילים ולא תלבש בדיבור אחד נאמרו לאו מילתא היא דהתם לא איתמר בדבור אחד אלא לאשמועינן הא אבל הכא איתמר כי היכי דלא ניסתרו אהדדי והכי נמי אין להקשות דנידרוש כי היכי דמרבינן (פסחים מג:) גבי אכילת מצה דהתם שאני דכתיבי בחד קרא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    מן ההדיוט פסולה, דשמא הוא צבעה ושלא לשמה נעשית, ל"הוקשיא למה צריך לטעם זה אלא משום דשמא קלא אילן הוא, וי"ל דר"ל אע"פי דבדקה ונמצאת תכלת אפ"ה פסולה משום דלא נעשית לשמה: ומשני כי משני מכסות לילה לכסות יום, פי' דשתי טליתות מצוייצות היו לו א' ליום וא' בלילה, ל"ה. וצריך לומר דאותה שלובשה היה מתעטף בה כל הלילה שהרי אם היה מניחה כשהלך לישן כשהיה מתעטפה קודם היום היה לו לברך עליה כיון דלילה זמן ציצית: או שמא נוכל לומר דר"ל דלא היה מתעטף בכסות לילה כשקם ממטתו בלילה עד היום שהיה מתעטף בכסות יום ומברך עליו והיינו מאי דקאמר מכסות יום לכסות לילה דצ"ל דהיה ממתין מלברך עד (קודם) היום עד שישנה כסות לילה לכסות יום, או שמא נוכל לפרש דר"ל דגם בלילה היה מברך על כסות לילה כשקם באשמורת קודם היום אלא דקאמר דכשהיה פושטה בבקר ומתעטף בטלית של יום שהיה מברך על של היום, והיינו מאי דקאמר כי משני מכסות לילה לכסות יום דר"ל דאע"פי שברך בלילה כשקם באשמורת קודם היום על של לילה אפ"ה כי הוה שני מכסות לילה לכסות יום היה מברך על אותו של יום:

    ורבנן האי אשר תכסה מאי עביד, פי' רבנן דאית להו דלילה זמן ציצית ודהויא מצות עשה שלא הזמן גרמא דנשים חייבות אשר תכסה מאי עביד ליה, ל"ה. ר"ל דכיון דלא דרשי ליה פרט לכסות לילה א"כ לא אצטריך אשר תכסה בה לרבות כסות סומא דדוקא לר"ש דמפטר כסות לילה מוראיתם אותו אצטריך אשר תכסה בה לרבות כסות סומא דלא נמעטה מוראיתם כמו כסות לילה אלא נרבהו מפני שישנו בראיה אצל אחרים אבל לרבנן דלא ממעטי מוראיתם כסות לילה כ"ש דלא אצטריך רבוי לרבות כסות סומא שהרי מדכסות לילה שאינו בראייה אצל אחרים מחייבי ליה כ"ש כסות סומא שישנו בראיה אצל אחרים וא"כ אשר תכסה דמוקי לה ר"ש לרבות כסות סומא מאי עבדי ליה רבנן כיון דלא אצטריך להו להכי:

    Edition: Warsaw, 1861 · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Menachot 43a

    Menachot 43a. The full printed text of this folio side — 22 numbered segments, about 398 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בן ארבעים יום מתינוק בן ארבעים ל"א שעברו מ' יום משיצאו מגוף האדם (נתקלקל):

    ונפרד חזותא נתקלקל המראה פסולה דקלא אילן הוא:

    חמירא ארכסא שאור קשה:

    וסימניך איזה שינוי כשר ואיזה שינוי פסול שינוי שקר המשנה דברו לרעה הכל יודעין שרע הוא [שינוי אמת המשנה דברו להוסיף עליו ולקיימו הכל יודעין שטוב הוא]:

    מאי אין לה בדיקה דקאמר נמי אטעימה אין אדם יכול לבדוק הצמר אם לשם תכלת נצבע אם לטעימה לשם ניסיון ואמרו לעיל דטעימה פסולה ל"א אטעימה וה"ק אין בודקין יורה של תכלת בטעימה שלא יפסל כל היורה אלא שקיל בביעתא כדמפרש לעיל:

    מר שם חכם:

    ממשכי שם מקום:

    לאו תכלת הוא דהא איפרד חזותא בדרב יצחק ולאו קלא אילן דהא אישתני למעליותא כדר"א:

    20 more comments on this page.

    Rashi on Menachot 43a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    בן ארבעים פירשתי פרק האשה בנדה (דף סג.):

    מאי אין לה בדיקה נמי דקאמר אטעימה ובדיקה דרב יצחק ורב אדא אהני בלוקח מן המומחה שיודע דטעימה פסולה אבל לא ידע מקלא אילן דאיהו גופיה לא ידע:

    ור"ש פוטר בנשים אף על גב דאמרינן ברכות (דף כ:) גבי קידוש דנשים חייבות דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה וזכור ושמור בדבור אחד נאמרו ואמרינן נמי במכילתין ובירושלמי דגדילים ולא תלבש בדיבור אחד נאמרו לאו מילתא היא דהתם לא איתמר בדבור אחד אלא לאשמועינן הא אבל הכא איתמר כי היכי דלא ניסתרו אהדדי והכי נמי אין להקשות דנידרוש כי היכי דמרבינן (פסחים מג:) גבי אכילת מצה דהתם שאני דכתיבי בחד קרא:

    Tosafot on Menachot 43a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    מן ההדיוט פסולה, דשמא הוא צבעה ושלא לשמה נעשית, ל"ה וקשיא למה צריך לטעם זה אלא משום דשמא קלא אילן הוא, וי"ל דר"ל אע"פי דבדקה ונמצאת תכלת אפ"ה פסולה משום דלא נעשית לשמה: ומשני כי משני מכסות לילה לכסות יום, פי' דשתי טליתות מצוייצות היו לו א' ליום וא' בלילה, ל"ה. וצריך לומר דאותה שלובשה היה מתעטף בה כל הלילה שהרי אם היה מניחה כשהלך לישן כשהיה מתעטפה קודם היום היה לו לברך עליה כיון דלילה זמן ציצית: או שמא נוכל לומר דר"ל דלא היה מתעטף בכסות לילה כשקם ממטתו בלילה עד היום שהיה מתעטף בכסות יום ומברך עליו והיינו מאי דקאמר מכסות יום לכסות לילה דצ"ל דהיה ממתין מלברך עד (קודם) היום עד שישנה כסות לילה לכסות יום, או שמא נוכל לפרש דר"ל דגם בלילה היה מברך על כסות לילה כשקם באשמורת קודם היום אלא דקאמר דכשהיה פושטה בבקר ומתעטף בטלית של יום שהיה מברך על של היום, והיינו מאי דקאמר כי משני מכסות לילה לכסות יום דר"ל דאע"פי שברך בלילה כשקם באשמורת קודם היום על של לילה אפ"ה כי הוה שני מכסות לילה לכסות יום היה מברך על אותו של יום:

    ורבנן האי אשר תכסה מאי עביד, פי' רבנן דאית להו דלילה זמן ציצית ודהויא מצות עשה שלא הזמן גרמא דנשים חייבות אשר תכסה מאי עביד ליה, ל"ה. ר"ל דכיון דלא דרשי ליה פרט לכסות לילה א"כ לא אצטריך אשר תכסה בה לרבות כסות סומא דדוקא לר"ש דמפטר כסות לילה מוראיתם אותו אצטריך אשר תכסה בה לרבות כסות סומא דלא נמעטה מוראיתם כמו כסות לילה אלא נרבהו מפני שישנו בראיה אצל אחרים אבל לרבנן דלא ממעטי מוראיתם כסות לילה כ"ש דלא אצטריך רבוי לרבות כסות סומא שהרי מדכסות לילה שאינו בראייה אצל אחרים מחייבי ליה כ"ש כסות סומא שישנו בראיה אצל אחרים וא"כ אשר תכסה דמוקי לה ר"ש לרבות כסות סומא מאי עבדי ליה רבנן כיון דלא אצטריך להו להכי:

    Rashba on Menachot 43a · Sefaria · Edition: Warsaw, 1861 · Public Domain

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא שינוי שקר שינוי אמת ומאי כו' להתעטף בציצית מדרמי קסבר מצוה כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה מאי אין לה כו' יורה של תכלת בטעימה כו' ובד"ה שמועתא כו' בשתיהן יחד בדקינן כו' ובד"ה מן העובד כוכבים כו' וכשרה הס"ד ואח"כ מ"ה פסולה כו' נעשית הס"ד ובד"ה א"כ דלילה זמנה אמאי אינו מברך כו' בד"ה מ"ש מצפרא כו' לגירסיה ומשני כי משנה כו' ללילה הס"ד ואח"כ מ"ה שזמן גרמא הוא כו' כצ"ל:

    בד"ה כסות סומא דחייב הס"ד ואח"כ מ"ה ורבנן דאית כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה תפילין יש כו' וכן שלישי והא דתנן כו' הד"א ס"ל בחזקת תפילין כו' דברי ב"ש ב"ה אומרים א"צ בדיקה כו' ובד"ה מאי אין כו' ורב אדא אהני בלוקח כו' אבל מקלא אילן לא כו' לא ידע הס"ד ואח"כ מ"ה ור"ש פוטר בנשים אע"ג דאמרינן כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Menachot 43a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' לפרזומא דאינשי ביתיה עיין תוס' יו"ט ריש סוטה ד"ה רי"א:

    תד"ה ור"ש וכו' והתם שאני דכתיבי בחד קרא עי' יבמות דף ד ע"א תד"ה דכתיב:

    Gilyon HaShas on Menachot 43a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Menachot, daf 43, Amud Aleph, about 398 words in 22 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 22 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 116 words

      Opens “בן ארבעים יום, ותרי לה בגווייהו מאורתא…”

    2. Segment 225 words

      Opens “ורב אדא קמיה דרבא משמיה דרב עוירא…”

      Named: רב אדא, רב עוירא, רבא.

    3. Segment 37 words

      Opens “מאי ״אין לה בדיקה״ נמי דקאמר? אטעימה.…”

    4. Segment 419 words

      Opens “מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי,…”

      Named: רב אחאי, רב יצחק, רב יהודה, רב אדא.

    5. Segment 521 words

      Opens “סבר למיפסלה, אמר להו רב אחאי: אלא…”

      Named: רב אחאי.

    6. Segment 629 words

      Opens “היכא דבדקנא בדרב יצחק בריה דרב יהודה,…”

      Named: רב יצחק, רב יהודה, רב אדא.

    7. Segment 715 words

      Opens “רבי מני דייק וזבין כחומרי מתניתא, א"ל…”

      Named: רבי מני.

    8. Segment 819 words

      Opens “ת"ר הלוקח טלית מצוייצת מן השוק, מישראל…”

    9. Segment 913 words

      Opens “ואע"פ שאמרו: אין אדם רשאי למכור טלית…”

    10. Segment 1014 words

      Opens “מאי טעמא? הכא תרגימו משום זונה, רב…”

      Named: רב יהודה.

    11. Segment 1112 words

      Opens “רב יהודה רמי תכילתא לפרזומא דאינשי ביתיה,…”

      Named: רב יהודה.

    12. Segment 1213 words

      Opens “מדרמי, קסבר: מצות עשה שלא הזמן גרמא…”

    13. Segment 1310 words

      Opens “כרבי, דתניא: תפילין כל זמן שמניחן מברך…”

    14. Segment 1425 words

      Opens “אי הכי, כל שעתא נמי! רב יהודה…”

      Named: רב יהודה.

    15. Segment 1526 words

      Opens “ת"ר הכל חייבין בציצית, כהנים, לוים וישראלים,…”

    16. Segment 1616 words

      Opens “אמר מר: הכל חייבין בציצית, כהנים לוים…”

    17. Segment 1736 words

      Opens “כהנים איצטריכא ליה, ס"ד אמינא: הואיל וכתיב…”

    18. Segment 1810 words

      Opens “קמ"ל נהי דאישתרי בעידן עבודה, בלא עידן…”

    19. Segment 1915 words

      Opens “ר"ש פוטר בנשים. מאי טעמא דר"ש דתניא:…”

    20. Segment 2032 words

      Opens “אתה אומר: פרט לכסות לילה, או אינו…”

    21. Segment 2124 words

      Opens “ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות…”

      Named: רבה.

    22. Segment 221 words

      Opens “ורבנן…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Menachot 43a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026