Talmud Builders

    Menachot 74b

    Back to index

    English translation — Menachot 74b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1I do not raise the dilemma. When I raise the dilemma, it is with regard to the prohibition of: “Shall be offered in its entirety; it shall not be eaten.” What is the halakha ? Is this prohibition applicable only to the meal offering of a priest mentioned in the verse, or does it apply to a priest who eats from the sacrificial portions as well?

    2Rav Aharon said to Ravina: Come and hear an answer to this question from that which is taught in a baraita : Rabbi Eliezer says: With regard to every sacrificial item, not just the meal offering of a priest, such as the sacrificial portions, which is included in the category of “shall be offered in its entirety” that requires it to be burned, the verse serves to impose a prohibition against eating it.

    3MISHNA: The meal offering of priests, the meal offering of the anointed priest, i.e., the High Priest, and the meal offering brought with libations that accompany burnt offerings and peace offerings are burned in their entirety on the altar, and there is no part of them for the priests. And in the case of those offerings, the power of the altar is greater than the power of the priests. The two loaves, i.e., the public offering on Shavuot of two loaves baked from new wheat, and the shewbread, i.e., the twelve loaves that were placed on the sacred Table in the Sanctuary each Shabbat, are eaten by the priests, and there is no part of them burned on the altar. And in the case of those offerings, the power of the priests is greater than the power of the altar.

    4GEMARA: The Gemara asks: And are there no additional cases of sacrificial items that are completely placed on the altar, with none of their parts given to the priests? But isn’t there the burnt offering, which is completely burned on the altar? The Gemara answers: There is the burnt offering’s hide, which is given to the priests. The Gemara asks: But isn’t there the bird sacrificed as a burnt offering, whose skin is not given to the priests? The Gemara answers: There is the bird burnt offering’s crop and its feathers, which are not burned upon the altar. The Gemara asks: But aren’t there wine libations, which are completely poured onto the altar? The Gemara answers: The libations go to the drainpipes, and pouring the wine into the drainpipes is not considered placing it upon the altar.

    5The Gemara asks: And what is meant when the mishna emphasizes: And in the case of those offerings, the power of the altar is greater than the power of the priests, indicating that there are other items that one might have thought are burned entirely on the altar as well? The Gemara answers: The mishna’s wording serves to exclude the opinion of Shmuel, as Shmuel said: One who donates wine brings it and pours it over the fires of the altar, such that it is offered in the manner of an animal offering and not as a libation. Therefore, the mishna’s wording teaches us that wine donated in this manner goes to the drainpipes, unlike according to the opinion of Shmuel that it is entirely burned.

    6The Gemara adds: With regard to another ruling, the mishna supports a different statement of Shmuel. As Shmuel said: One who donates oil to the Temple removes a handful and sacrifices it on the altar, and its remainder is eaten by the priests. Shmuel’s ruling is in accordance with the mishna, which does not list a donation of oil as one of the offerings given completely to the altar.

    7§ According to the mishna, with regard to the two loaves and the shewbread, the power of the priests is greater than the power of the altar. The Gemara asks: And are there no more cases of sacrificial items that are given completely to the priests, with none of their parts placed upon the altar? But isn’t there the bird sacrificed as a sin offering, which is eaten entirely by the priests, and none of it is placed upon the altar? The Gemara answers: There is its blood, which is sprinkled upon the altar.

    8The Gemara asks: But isn’t there the log of oil of a leper that he brings on the day that he becomes ritually clean, which is given completely to the priests? The Gemara answers: It is not given completely to the priests, as there are its placements, when oil is sprinkled seven times “before the Lord” (Leviticus 14:16), and applied to the leper’s right ear, thumb, and big toe (see Leviticus 14:17).

    9The Gemara asks: And what is meant when the mishna emphasizes: And in the case of those offerings, the power of the priests is greater than the power of the altar? The Gemara answers: This wording serves to exclude the opinion of the one who says: The two loaves that are brought by themselves, unaccompanied by the requisite two lambs, may not be offered, and instead of being eaten they go to be burned. By emphasizing that the two loaves and the shewbread are eaten by the priests and not placed on the altar, the mishna teaches us that in this case, the power of the priests is always greater, even if the two lambs are not offered with the two loaves.

    10MISHNA: All the meal offerings that are prepared in a vessel, e.g., the offerings prepared in a pan or deep pan, require three placements of oil, listed here in the reverse order of their placement: Pouring oil on the cakes after they have been cooked, and mixing oil into the flour, and placement of oil into the vessel prior to preparation of the meal offerings.

    11In the meal offerings that come as loaves, it is after the flour has been baked into loaves that one breaks them into pieces and mixes them with oil; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: It is with fine flour that one mixes the oil. Although the loaves of the meal offering baked in an oven require mixing of their flour with oil, wafers do not require mixing, but rather a smearing of oil on them after baking. How does one smear oil on them? He does so in a shape similar to the Greek letter chi, Χ, and the rest of the oil remaining after smearing is eaten by priests.

    12GEMARA: With regard to the statement of the mishna that all the meal offerings prepared in a vessel require three placements of oil, the Gemara asks: To exclude what does the mishna specify: Meal offerings prepared in a vessel? Rav Pappa said: The mishna serves to exclude the oven- baked meal offering, whose preparation does not require the use of a service vessel, as it is merely baked in an oven. Such a meal offering does not require the pouring of the oil.

    13With regard to the three placements of oil in a pan meal offering and a deep-pan meal offering, the Sages taught that the verse states: “And if your offering is a deep-pan meal offering, it shall be made of fine flour in oil” (Leviticus 2:7). This teaches that it requires the placement of oil in an empty vessel, and the flour is added afterward. In addition, the term “your offering” in this verse and the term “your offering” (Leviticus 2:5), written with regard to the meal offering prepared in a pan, are understood to teach a verbal analogy:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כי קמיבעיא לאו דכליל תהיהבכהן שאכל את אימורין מזבח של כהן מי הוי חייב משום לאו דכליל תהיה כמו כהן שאכל מנחת כהן שחייב משום כליל תהיה. מ"ר ז"ל:

    ותו ליכאדליהוי כולה למזבח:

    הא איכא עולהדהויא כולה למזבח:

    עורה לכהניםולא חשיב כולה למזבח:

    מוראה ונוצהדלא קריבי במזבח:

    לשיתין אזליולא לאשים והאי לא חשיב למזבח:

    ומאי בזהדמשמע בזה למזבח ולא אחר:

    לאפוקי מדשמואל דאמר מזלפה לאשיםדהוה למזבח וקאמר דזה באה כולה למזבח ולא יין ומתניתין דקתני בזה יפה כח מזבח דאתי כולה למזבח ולא אחר:

    מסייעא לשמואל קומצווקומצו אזיל למזבח ושיריו לכהנים דבזה יפה כח שניהם והיינו דקתני מתניתין בזה יפה כח מזבח לאפוקי שמן דיפה בו כח שניהן:

    תו ליכאמידי דהוי כולו לכהנים:

    איכא דמהדכתיב (ויקרא ה׳:ט׳) והזה מדם החטאת על קיר המזבח:

    איכא מתנותיולבהונות דלא הוה כוליה לכהנים:

    לאפוקי ממאן דאמר שתי הלחם הבאות בפני עצמן(מי שיתנדב שתי לחם לשני הלחם בלא שני כבשים אפילו הכי של כהנים הן ולא אתו (לשירים) לשריפה. ע"א שתי הלחם הבאות בפני עצמן) כגון שלא היו כבשים שנאבדו וקאמרי לעיל בפרק התכלת (מנחות דף מו) יונפו ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה ופליגי אמוראי התם דאיכא למ"ד לאכילה הויין ואיכא למ"ד לשריפה אתיין כ"ש. ע"א לאפוקי ממ"ד מדר"ע דאמר שתי הלחם הבאות בפני עצמן בלא כבשים וכו' דסבר הכבשים אין מעכבין את הלחם:

    קמ"לבזו בשתי הלחם ובלחם הפנים יפה כח כהנים לעולם דאפילו באות בפני עצמן לעולם יפה כח כהנים ולאכילה אתיין מעיקרא (אבל אין נאכלין וטעונין צורה ולא מ"ה):

    מתני' כל המנחות הנעשות בכלי שרתכגון מנחת מחבת ומרחשת טעונות ג' פעמים מתן שמן:

    יציקה ובלילה ומתן שמןשבתחילה הי' נותן השמן בכלי קודם נתינת הסלת ואחר כך נותן עליו את הסלת וחוזר ונותן שמן לבלול בשמן וחוזר ונותן עליה שמן לקיים מצות יציקה לאפוקי מנחת מאפה שאין כל מעשיה בכלי שהרי נאפת בתנור שאין טעונה יציקה אבל אידך ב' מתנות צריכה ואע"ג דבמתני תני יציקה תחילה אפ"ה אינה אלא באחרונה והכי משמע מתני' בשעה שעושה יציקה צריך שתהא הבלילה נעשה כבר וקודם בלילה תהא מתן שמן שבכלי קודם לעשייתה. מ"ר ז"ל:

    מנחת הסלת לא היה בה חלות דבעודה סולת נקמצת:

    חלות של מנחת מאפה ושל מחבת ומרחשת בוללן בשמן לאחר שנעשו חלות לאחר אפייה דברי רבי:

    וחכמים אומרים סלתבוללן:

    החלותשבמנחת מאפה טעונות בלילה לרבנן סלת ולרבי חלות:

    כיצד מושחןלרקיק:

    כמין כייווני שבלשונינו קורין לכ"ף שלהן כי שהיה נוטל מן השמן באצבעו כמין כי יווני:

    והשארשמן נאכל לכהנים:

    גמ' ת"ר סלת בשמן תעשהמשמע שתהא הסלת ניתנת בשמן מלמד שטעונין מתן שמן בכלי קודם לכל דבר ואחר כך נותן הסולת על גביה והאי קרא במנחת מרחשת כתיב וה"ה למחבת ולשאר מנחות:

    קרבנךדבתרוייהו כתיב קרבנך במחבת ובמרחשת:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    מנחות 74 עמוד ב

    1לא קא מיבעיא לי, כי קא מבעיא לי לאו דכליל תהיה, מאי?

    2אמר רב אהרן לרבינא: תא שמע דתניא, ר' אליעזר אומר: כל שהוא (ויקרא ו, טז) בכליל תהיה, ליתן לא תעשה על אכילתו.

    Mishna

    3מנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים למזבח, ואין בהן לכהנים. ובזה יפה כח מזבח מכח הכהנים. שתי הלחם ולחם הפנים נאכלין לכהנים, ואין בהם למזבח. ובזה יפה כח הכהנים מכח המזבח.

    Gemara

    4ותו ליכא? והא איכא עולה! איכא עורה לכהנים. והא איכא עולת העוף! איכא מוראה ונוצה. והא איכא נסכים! לשיתין אזלי.

    5ומאי ״בזו״? לאפוקי מדשמואל, דאמר שמואל: המתנדב יין מביאו ומזלפו על גבי אישים, קמ"ל דלשיתין אזלי.

    6מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: המתנדב שמן קומצו, ושיריו נאכלין.

    7שתי הלחם ולחם הפנים, ותו ליכא? והא איכא חטאת העוף! איכא דמה.

    8והאיכא לוג שמן של מצורע! איכא מתנותיו.

    9ומאי ״בזו״? לאפוקי ממאן דאמר: שתי הלחם הבאות בפני עצמן לשריפה אתיין, קמשמע לן דבזו יפה כח כהנים לעולם.

    Mishna

    10כל המנחות הנעשות בכלי, טעונות שלשה מתנות שמן: יציקה, ובלילה, ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן.

    11חלות בוללן, דברי רבי, וחכמים אומרים: סולת. החלות טעונות בלילה, ורקיקין משיחה. כיצד מושחן? כמין כי, והשאר נאכלין לכהנים.

    Gemara

    12למעוטי מאי? אמר רב פפא: למעוטי מנחת מאפה.

    Baraita

    13תנו רבנן: (ויקרא ב, ז) ״ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה״, מלמד שטעונה מתן שמן בכלי. ״קרבנך״ ״קרבנך״ לגזירה שווה׃

    Tosafot

    ובזה יפה כח כהנים מכח המזבחאע"ג דאיכא כבשים בהדי לחם ובזיכי לבונה בהדי לחם הפנים מגופו מיהא ליכא למזבח:

    והאיכא עולהוא"ת והאיכא לבונה דאמרינן בפרק בתרא (לקמן מנחות קו:) האומר הרי עלי למזבח יביא לבונה שאין לך דבר שקרב כולו למזבח אלא לבונה וי"ל דלא מיירי הכא אלא במידי דחזי לאכילה ולהכי לא חשיב נמי עצים לרבי:

    לאפוקי מדשמואל כו'עיקר מילתא בפרק התדיר (לקמן מנחות צא:) ופריך עלה טובא והא דלא פריך מהכא לפי שאינו אלא מייתור משנה ומהאי טעמא נמי לא מייתי התם סייעתא מהכא אההיא דשמואל והתם מוכח טעמא דשמואל משום דבר שאין מתכוין:

    קומצו ושיריו נאכלין[אבל] יין צלול הוא ואי אפשר לקומצו:

    איכא מתנותפירוש מתנות על הפרוכת ולא משמע כן בהקומץ רבה לעיל (מנחות דף כז:) דאמר שבע הזאות שבפנים ושבמצורע מכלל דשל מצורע לא הוי בפנים ועוד תנן בסוף נגעים בא לו אצל מצורע לשער נקנור נתן מן הדם על תנוך נטל מלוג השמן ויצק וטבל והזה ז' פעמים כנגד בית קדשי הקדשים כו' בא לו אצל מצורע כו' מדלא קתני בא לו להיכל משמע שבעזרה עומד ומדהדר תני בא לו אצל מצורע משמע שלא היה עומד בשער ניקנור:

    למעוטי מנחת מאפהלא מיקרי נעשית בכלי דקסבר אין תנור מקדש:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    לאו דזרות לא קמבעיא לי, אי חייב עלייהו משום וכל זר לא יאכל קדש דודאי חייב שהרי הוא זר אצלה. כי קא מבעיא לי לאו דכליל תהיה, מי קאי אבל תקטיר או דילמא אמנחות לחודייהו קאי, ל"ה: ויש להקשות אמאי אית ליה למבעי אי כליל תהיה שאמר על מנחה ליקו נמי אאימורין, ואין לומר דמספקא ליה (משו') דכליל תהיה קאי לאמורין משום דנליף להו ממנחה במה מצינו מה מנחה דהקטרה אית ליה לאו לאוכלה משום כליל תהיה כמו כן באמורין שנקטרין ליקו עלייהו בלאו, דז"א, חדא דאין מזהירין מן הדין, ועוד כיון דלקי באמורין משום זר לא יאכל קדש לא מהדרינן לאשכוחי לאוי יתירי כדאמ' בפ' כל שעה כל היכא דאיכא למדרש דרשי' ולא מוקמינן בלאוי יתירי, ומ"מ יש לתרץ כדפי' (בריש) דלא הוו לאוי יתירי אלא כשהלאו היפך הדרש. אך מ"מ קשה דאין זה כי אם מה מצינו ולא היקשא, ועוד קשיא אמאי לא בעי כמו כן אי לקי במנחה משום כל זר לא יאכל קדש אי לא כמו דבעי אי לקי אאמורין משום כליל תהיה: ויש לתרץ הני תרי קושיי חדא בחברתה. משום דמהאי טעמא דלא בעי אי לקי במנחה משום לא יאכל קדש קא בעי אי לקי באמורין משום כליל תהיה, שהרי פשיטא ליה דמנחה איתא בלאו דכל זר לא יאכל קדש שהרי הוא זר אצלה כמו לאמורין ובכלל הלאו מנחה כמו אמורין ומשום האי טעמא דכל זר לא יאכל קדש קאי אמנחה כמו אמורין מבעיא ליה אי לקי אאמורין משום כליל תהיה שהרי אלמלי לא לקי אמנחה משום לא יאכל קדש אלא דליקו קדש אאמורין ולא אמנחה לא הוה מבעיא ליה אי לקי אאמורין משום כליל תהיה משום דהא דלאו דכל זר לא יאכל קדש קאי אאמורין לבד ולאו דכליל אמנחה לבד דכל חד מינייהו איתני להו באפי נפשיה אבל כיון דאשכחן דלאו דכל זר לא יאכל קדש קאי אמנחה כמו אאמורין, אית לן למימר דלאו דכליל תהיה קאי נמי אאמורין כמו אמנחה, דאין סברא לומר דלילקי אמנחה משום תרי לאוי ובאמורין לא ללקי אלא חדא, {א"ה חסר כאן וחבל על דאבדין}:

    Edition: Warsaw, 1861 · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Menachot 74b

    Menachot 74b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 217 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    כי קמיבעיא לאו דכליל תהיה בכהן שאכל את אימורין מזבח של כהן מי הוי חייב משום לאו דכליל תהיה כמו כהן שאכל מנחת כהן שחייב משום כליל תהיה. מ"ר ז"ל:

    ותו ליכא דליהוי כולה למזבח:

    הא איכא עולה דהויא כולה למזבח:

    עורה לכהנים ולא חשיב כולה למזבח:

    מוראה ונוצה דלא קריבי במזבח:

    לשיתין אזלי ולא לאשים והאי לא חשיב למזבח:

    ומאי בזה דמשמע בזה למזבח ולא אחר:

    לאפוקי מדשמואל דאמר מזלפה לאשים דהוה למזבח וקאמר דזה באה כולה למזבח ולא יין ומתניתין דקתני בזה יפה כח מזבח דאתי כולה למזבח ולא אחר:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Menachot 74b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    ובזה יפה כח כהנים מכח המזבח אע"ג דאיכא כבשים בהדי לחם ובזיכי לבונה בהדי לחם הפנים מגופו מיהא ליכא למזבח:

    והאיכא עולה וא"ת והאיכא לבונה דאמרינן בפרק בתרא (לקמן מנחות קו:) האומר הרי עלי למזבח יביא לבונה שאין לך דבר שקרב כולו למזבח אלא לבונה וי"ל דלא מיירי הכא אלא במידי דחזי לאכילה ולהכי לא חשיב נמי עצים לרבי:

    לאפוקי מדשמואל כו' עיקר מילתא בפרק התדיר (לקמן מנחות צא:) ופריך עלה טובא והא דלא פריך מהכא לפי שאינו אלא מייתור משנה ומהאי טעמא נמי לא מייתי התם סייעתא מהכא אההיא דשמואל והתם מוכח טעמא דשמואל משום דבר שאין מתכוין:

    קומצו ושיריו נאכלין [אבל] יין צלול הוא ואי אפשר לקומצו:

    איכא מתנות פירוש מתנות על הפרוכת ולא משמע כן בהקומץ רבה לעיל (מנחות דף כז:) דאמר שבע הזאות שבפנים ושבמצורע מכלל דשל מצורע לא הוי בפנים ועוד תנן בסוף נגעים בא לו אצל מצורע לשער נקנור נתן מן הדם על תנוך נטל מלוג השמן ויצק וטבל והזה ז' פעמים כנגד בית קדשי הקדשים כו' בא לו אצל מצורע כו' מדלא קתני בא לו להיכל משמע שבעזרה עומד ומדהדר תני בא לו אצל מצורע משמע שלא היה עומד בשער ניקנור:

    למעוטי מנחת מאפה לא מיקרי נעשית בכלי דקסבר אין תנור מקדש:

    Tosafot on Menachot 74b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    לאו דזרות לא קמבעיא לי, אי חייב עלייהו משום וכל זר לא יאכל קדש דודאי חייב שהרי הוא זר אצלה. כי קא מבעיא לי לאו דכליל תהיה, מי קאי אבל תקטיר או דילמא אמנחות לחודייהו קאי, ל"ה: ויש להקשות אמאי אית ליה למבעי אי כליל תהיה שאמר על מנחה ליקו נמי אאימורין, ואין לומר דמספקא ליה (משו') דכליל תהיה קאי לאמורין משום דנליף להו ממנחה במה מצינו מה מנחה דהקטרה אית ליה לאו לאוכלה משום כליל תהיה כמו כן באמורין שנקטרין ליקו עלייהו בלאו, דז"א, חדא דאין מזהירין מן הדין, ועוד כיון דלקי באמורין משום זר לא יאכל קדש לא מהדרינן לאשכוחי לאוי יתירי כדאמ' בפ' כל שעה כל היכא דאיכא למדרש דרשי' ולא מוקמינן בלאוי יתירי, ומ"מ יש לתרץ כדפי' (בריש) דלא הוו לאוי יתירי אלא כשהלאו היפך הדרש. אך מ"מ קשה דאין זה כי אם מה מצינו ולא היקשא, ועוד קשיא אמאי לא בעי כמו כן אי לקי במנחה משום כל זר לא יאכל קדש אי לא כמו דבעי אי לקי אאמורין משום כליל תהיה: ויש לתרץ הני תרי קושיי חדא בחברתה. משום דמהאי טעמא דלא בעי אי לקי במנחה משום לא יאכל קדש קא בעי אי לקי באמורין משום כליל תהיה, שהרי פשיטא ליה דמנחה איתא בלאו דכל זר לא יאכל קדש שהרי הוא זר אצלה כמו לאמורין ובכלל הלאו מנחה כמו אמורין ומשום האי טעמא דכל זר לא יאכל קדש קאי אמנחה כמו אמורין מבעיא ליה אי לקי אאמורין משום כליל תהיה שהרי אלמלי לא לקי אמנחה משום לא יאכל קדש אלא דליקו קדש אאמורין ולא אמנחה לא הוה מבעיא ליה אי לקי אאמורין משום כליל תהיה משום דהא דלאו דכל זר לא יאכל קדש קאי אאמורין לבד ולאו דכליל אמנחה לבד דכל חד מינייהו איתני להו באפי נפשיה אבל כיון דאשכחן דלאו דכל זר לא יאכל קדש קאי אמנחה כמו אאמורין, אית לן למימר דלאו דכליל תהיה קאי נמי אאמורין כמו אמנחה, דאין סברא לומר דלילקי אמנחה משום תרי לאוי ובאמורין לא ללקי אלא חדא, {א"ה חסר כאן וחבל על דאבדין}:

    Rashba on Menachot 74b · Sefaria · Edition: Warsaw, 1861 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Menachot, daf 74, Amud Bet, about 217 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 112 words

      Opens “לא קא מיבעיא לי, כי קא מבעיא…”

    2. Segment 222 words

      Opens “אמר רב אהרן לרבינא: תא שמע דתניא,…”

      Named: רב אהרן.

    3. Segment 333 words

      Opens “מתני׳ מנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת…”

    4. Segment 421 words

      Opens “גמ׳ ותו ליכא? והא איכא עולה! איכא…”

    5. Segment 516 words

      Opens “ומאי ״בזו״? לאפוקי מדשמואל, דאמר שמואל: המתנדב…”

      Named: שמואל.

    6. Segment 610 words

      Opens “מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: המתנדב שמן…”

      Named: שמואל.

    7. Segment 712 words

      Opens “שתי הלחם ולחם הפנים, ותו ליכא? והא…”

    8. Segment 87 words

      Opens “והאיכא לוג שמן של מצורע! איכא מתנותיו.…”

    9. Segment 919 words

      Opens “ומאי ״בזו״? לאפוקי ממאן דאמר: שתי הלחם…”

    10. Segment 1016 words

      Opens “מתני׳ כל המנחות הנעשות בכלי, טעונות שלשה…”

    11. Segment 1119 words

      Opens “חלות בוללן, דברי רבי, וחכמים אומרים: סולת.…”

    12. Segment 129 words

      Opens “גמ׳ למעוטי מאי? אמר רב פפא: למעוטי…”

      Named: רב פפא.

    13. Segment 1321 words

      Opens “תנו רבנן: (ויקרא ב, ז) ״ואם מנחת…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Menachot 74b · Segment 5 — “…לאפוקי מדשמואל, דאמר שמואל: המתנדב יין מביאו ומזלפו על…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Menachot 74b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026