Talmud Builders

    Menachot 55a

    Back to index

    English translation — Menachot 55a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and by thought. And this comparison also teaches that just as in the case of standard teruma one should give generously, so too, with regard to teruma of the tithe one should give generously. Therefore, one who separates teruma of the tithe from fresh figs for dried figs should do so generously, e.g., ten fresh figs for ninety dried ones, as though the volume of the dried figs was as large as that of fresh ones.

    2The Gemara suggests: And from this statement of Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, one can cite a proof for the opinion that food is to be measured in accordance with its initial size. As Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, said: Father would set aside ten dried figs that were in a vessel for ninety fresh figs that were in a basket. Granted, if you say that we say one measures food items as they were initially, it is well, as Rabbi Yosei apparently considers the dried figs set aside as tithes as though they were still fresh figs. But if you say that one measures foods as they are in their current state, then in a case where one separates ten dried figs for ninety fresh figs they are less than the requisite amount, as the volume of ten dried figs is less than the volume of ten fresh figs. This indicates that the measure of the food is determined according to its initial state.

    3The Gemara answers that one cannot extrapolate from the example of dried figs to other cases. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Elazar says the following reason for that particular halakha : Dried figs are different, since one can boil dried figs in water and return them to their previous state; in other words, as they were when they were fresh. Consequently, one may separate them for fresh figs as though they too were fresh. One cannot extrapolate from here a principle with regard to other items.

    4§ The Gemara discusses the possibility of separating fresh figs as teruma for dried ones. The Sages taught in a baraita : One may separate teruma from fresh figs for dried figs by number, e.g., ten fresh figs for ninety dried ones, in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs, and therefore the fresh figs can be preserved by processing them into dried figs. But one may not set aside teruma from dried figs for fresh figs even in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs.

    5The Gemara analyzes this baraita . The Master said: One may separate teruma from fresh figs for dried figs in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs. This indicates that in a place where they are accustomed to make dried figs, yes, one may set aside teruma in this manner. But in a place where they are not accustomed to make dried figs, one may not separate from fresh figs for dried ones, as the fresh figs are liable to spoil before they can be used.

    6The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If it is referring to a situation where there is a priest present, and the owner of the produce can give him the teruma without delay, then even in a place where he is not accustomed to make dried figs, why may he not set aside fresh figs for dried ones? But didn’t we learn in a mishna ( Terumot 2:4): In a place where there is a priest present, the owner of the produce separates teruma from the best-quality produce? In this case, the fresh figs are superior in quality to the dried ones, despite the fact that dried figs last longer.

    7Rather, it is obvious that the baraita is referring to a situation where there is no priest present, and by the time a priest is found the fresh figs might spoil. If so, say the latter clause of that baraita : But one may not set aside teruma from dried figs for fresh figs even in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs. And if this is referring to a situation where there is no priest present, why may one not set aside dried figs, which can be preserved for a lengthy period, for fresh ones? But didn’t we learn in the same mishna ( Terumot 2:4): In a place where there is no priest present, the owner of the produce separates teruma from that which will endure, not from the best-quality produce? Rather, it is obvious that this clause is referring to a situation where there is a priest present.

    8The Gemara challenges: If so, the first clause of the baraita addresses a case where there is no priest present, whereas the latter clause addresses a case where there is a priest present. The Gemara explains: Yes, the first clause of the baraita addresses a case where there is no priest present, and the latter clause addresses a case where there is a priest present.

    9Rav Pappa said: Learn from this discussion that we exert ourselves and interpret the mishna according to two reasons, i.e., two different situations in accordance with the opinion of one tanna , but we do not interpret it as being in accordance with the opinions of two tanna’im . An interpretation that maintains a single authorship of a mishna is preferable even if it requires explaining the mishna as discussing two different situations.

    10MISHNA: All the meal-offerings that come as matza are to be kneaded with lukewarm water so that the dough will bake well, as only a small amount of oil is added. And one must watch over them to ensure that they do not become leaven while kneading and shaping them, and if a meal offering or even only its remainder becomes leaven, one violates a prohibition, as it is stated: “No meal offering that you shall bring to the Lord shall be made with leaven; as you shall burn no leaven nor any honey as an offering made by fire to the Lord” (Leviticus 2:11). And one is liable to be flogged for kneading the meal offering, and for shaping it, and for baking it, if the meal offering becomes leaven.

    11GEMARA: The mishna states that one who allows the remainder of a meal offering to become leavened violates a prohibition. The Gemara asks: From where is this matter derived? Reish Lakish said: The verse states: “It shall not be baked with leaven. I have given it as their portion of My offerings made by fire” (Leviticus 6:10). This section of the verse can be read as a single sentence, to indicate: Even their portion of meal offerings, i.e., the remainder eaten by priests after the removal of the handful to be burned on the altar, shall not be baked with leaven.

    12The Gemara asks: And does this verse come for this purpose? It cannot, as it is necessary as the source for a different halakha , for that which is taught in a baraita : The verse states: “It shall not

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    במחשבהכדאמרן בעלמא (שבת דף קמב.) נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר:

    ומינהכלומר מהא דר' אלעזר גופה מייתי פירכא:

    אלא אי כמות שהן השתא משערינןבצר להו מעשרות לענין מדה אי הוה כייל להו להנך דתרם במנין משתכח מעשר זוטא:

    תורמין תאנים על הגרוגרותובמנין:

    מקום שרגיל לעשות כו'שמצויין אנשים שיעשו גרוגרות וישתמרו או הוא עצמו יעשה אותם גרוגרות לאחר זמן עם תאנים שלו:

    מקום שאין רגיל לאדבעינן שיתרום מן המתקיים ותאנים לחין מרקיבין ואין משתמרין:

    אי איכא כהןשיתנם מיד:

    תורם מן היפהשמא כהן יאכלם מיד תאנים יפין ואין מתקיימין גרוגרות מתקיימין ואין יפין:

    ולא גרוגרות על התאניםבמנין:

    ואפילו במקום שרגילולא אמרינן סופו של כהן נמי לעשותן גרוגרות ונמצא שאינו מפסידן אלא זיל בתר השתא והרי הוא ממעט במעשר:

    דליכא כהןובעי למצנעינהו עד דלישכח כהן וליתיב ליה הלכך תורם מן המתקיים:

    בתרי טעמיכגון הכא כדאמרינן רישא דליכא כהן וסיפא דאיכא כהן:

    ולא מוקמי בתרי תנאידלא אמרי' רישא וסיפא דליכא כהן ודקפרכת והתנן תורם מן המתקיים תנאי היא דהא תרי תנאי פליגי בהכי:

    מתני' שנאמ' כל המנחה אשר תקריבו וגו'ארישא קאי דקתני ומשמרן שלא יחמיצו מקודם קמיצה משתעי:

    עריכתהטורני"ר:

    גמ' מה"מדחייב [בשירים] ועובר בלא תעשה דמקרא דמתניתין לא שמעינן אלא קומץ דלגבוה אזיל:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    מנחות 55 עמוד א

    1ובמחשבה, מה תרומה גדולה בעין יפה, אף תרומת מעשר בעין יפה.

    2ומינה, א"ר אלעזר בר רבי יוסי: אבא היה נוטל עשר גרוגרות שבמקצוע על תשעים שבכלכלה. אי אמרת בשלמא לכמות שהן אמרינן שפיר, אלא אי אמרת כמות שהן בציר להו.

    3כי אתא רב דימי, א"ר אלעזר: שאני גרוגרות, הואיל ויכול לשולקן ולהחזירן לכמות שהן.

    Baraita

    4תנו רבנן: תורמין תאנים על הגרוגרות, במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות, ולא גרוגרות על תאנים, ואפילו במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות.

    5אמר מר: תורמין תאנים על הגרוגרות במקום שרגילין לעשות תאנים גרוגרות. במקום שרגילין אין, במקום שאין רגילין לא.

    6היכי דמי? אי דאיכא כהן, מקום שאינו רגיל אמאי לא? והתנן: מקום שיש כהן תורם מן היפה!

    7אלא פשיטא דליכא כהן, אימא סיפא: ולא גרוגרות על התאנים, ואפילו במקום שרגיל לעשות תאנים גרוגרות. ואי דליכא כהן, אמאי לא? והתנן: מקום שאין כהן תורם מן המתקיים! אלא פשיטא דאיכא כהן.

    8רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן? אין, רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן.

    9אמר רב פפא: שמע מינה, דחקינן ומוקמינן מתניתין בתרי טעמי, ולא מוקמינן בתרי תנאי.

    Mishna

    10כל המנחות נילושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמיצו, ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה, שנאמר ״(ויקרא ב״, יא) ״כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ״, וחייב על לישתה, ועל עריכתה, ועל אפייתה.

    Gemara

    11מנא הני מילי? אמר ריש לקיש, דאמר קרא: ״(ויקרא ו״, י) ״לא תאפה חמץ חלקם״, אפילו חלקם לא תאפה חמץ.

    12והאי להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה לכדתניא: לא׃

    Tosafot

    במחשבהפי' בקונטרס כדאמר בעלמא נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר משמע שר"ל משום דכתיב ונחשב שרי לאכול בלא הפרשה ושרי נמי בשתיקה ע"י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר דכל זה נפקא מונחשב עוד פי' לשון אחר בפ' בתרא דבכורות (דף נט.) במחשבה שמחשב ואומר שני לוגין שאני עתיד להפריש אע"פ שעתה אינו מפריש כלום ור"ל דדיבור צריך והא דשריא בלא הפרשה קרי מחשבה ואשכחן נמי דוכתא דקרי למחשבה דיבור כמו על כל דבר פשע דאמרינן (ב"מ דף מד.) דחייב על המחשבה כמעשה ונראה דבלא דיבור נמי הוה תרומה מדתנן במסכת תרומות (פ"א מ"א) חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה חרש שוטה וקטן וקתני סיפא חרש שדברו חכמים שאינו שומע ואינו מדבר משמע הא שומע ואינו מדבר תרומתו תרומה ומיהו בתוספתא דמסכת תרומות מצאתי מפני מה אמרו אלם לא יתרום מפני שאינו יכול לברך משמע דאי מברך אע"פ שלא ידבר בהרמה שפיר דמי ופ"ג דשבועות (דף כו:) נמי משמע בהדיא כשגמר בלבו אע"פ שלא הוציא בשפתיו גבי כל נדיב דקאמר דהוו תרומה וקדשים שני כתובין הבאין כאחד ולא ילפי' מינייהו שבועה ובמה שאוכל בלא הפרשה בזה אין קפידא דלכולי עלמא שרי בכל מקום אע"פ שאינו מפריש עתה כדמוכח ההיא דהלוקח יין מבין הכותים (גיטין דף כה:) דשרי לכולי עלמא אי לאו משום דאין ברירה או משום דחיישינן לבקיעת נוד ויש מקומות דשרינן כשאומר מעשר שני לצפונו או לדרומו (דמאי פ"ה מ"א ב) וא"ת וכיון דשרינן תרומה ע"י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר אמאי אין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב הא תנן במסכת שבת פרק נוטל (שבת דף קמא:) ר' יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה ופריך בגמרא (שם דף קמב.) הא מתקן הוא ושני ר' אלעזר בר"ש היא דאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר. ולהכי לא חשיב תיקון בשבת כשמעלהו כיון שאפשר במחשבה והכא נמי אפשר במחשבה וי"ל דשאני מדומע שכבר ניתקן אבל תחלת תיקונו של טבל לא הוה שרינן מטעם דאפשר במחשבה ואפי' דמאי אסור לתקן בשבת כדמוכח בבמה מדליקין (שבת דף לד.) אע"ג דשרי ליתן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר כדמוכח בפ"ק דחולין (דף ו:) גבי ר"מ שאכל עלה של ירק בבית שאן:

    ולא מוקמינן בתרי תנאידהוה מצי לאוקמי בחד טעמא ובתרי תנאי דכולה דליכא כהן ורישא רבנן וסיפא כרבי יהודה דפליג אדרבנן בפרק שני דמסכת תרומות (מ"ו) וקאמר לעולם תורם מן היפה:

    כל המנחות נילושות בפושריןאע"ג דאמרינן בפ' כל שעה (פסחים דף לו.) חיטין של מנחות אין לותתין אותן הא מפרש התם משום דלתיתה ליתא במקום זריזין אבל לישה נהי דליתא בזריזין במקום זריזין איתא דאמר מר בללה זר כשרה חוץ לחומת עזרה פסולה ומכאן קשיא דמשמע כל המנחות אפילו לחם הפנים דהוי בכלל כל המנחות וההיא לאו במקום זריזין היא דתנן לקמן בפ' שתי הלחם (מנחות דף צה:) דלחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ויש לומר דהא אמרינן בפ' כל שעה (פסחים לו.) ציבור שאני ומיהו קשיא ממנחת מאפה דיחיד היא ולישתן ועריכתן בחוץ כלחם הפנים דמ"ש כיון דלא בעיא שמן עד לאחר אפייה כדקאמר לקמן (מנחות דף עד:) החלות בוללן א"כ לא קדשה עדיין והויא לישתה בחוץ וי"ל דבפ' שתי הלחם (לקמן מנחות צה:) פריך רישא אסיפא ומשני לה רב אשי ומסיק דברותא היא וצ"ל מי ששנה זו לא שנה זו למ"ד מדת יבש נתקדשה לישתן בפנים דעשרון נתקדש ובו היה מודד לכל המנחות כדתנן פ' שתי מדות (לקמן מנחות פז.) ותנא דהכא סבר מדת יבש נתקדשה וקשיא קצת דלא מסיק האי טעמא בפ' כל שעה (פסחים דף לו.) ושמא נקט ההוא טעמא דהוי בכל המנחות כגון מנחת סולת ומחבת ומרחשת אפילו למ"ד מדת יבש לא נתקדשה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Menachot 55a

    Menachot 55a. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 232 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    במחשבה כדאמרן בעלמא (שבת דף קמב.) נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר:

    ומינה כלומר מהא דר' אלעזר גופה מייתי פירכא:

    אלא אי כמות שהן השתא משערינן בצר להו מעשרות לענין מדה אי הוה כייל להו להנך דתרם במנין משתכח מעשר זוטא:

    תורמין תאנים על הגרוגרות ובמנין:

    מקום שרגיל לעשות כו' שמצויין אנשים שיעשו גרוגרות וישתמרו או הוא עצמו יעשה אותם גרוגרות לאחר זמן עם תאנים שלו:

    מקום שאין רגיל לא דבעינן שיתרום מן המתקיים ותאנים לחין מרקיבין ואין משתמרין:

    אי איכא כהן שיתנם מיד:

    תורם מן היפה שמא כהן יאכלם מיד תאנים יפין ואין מתקיימין גרוגרות מתקיימין ואין יפין:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Menachot 55a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    במחשבה פי' בקונטרס כדאמר בעלמא נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר משמע שר"ל משום דכתיב ונחשב שרי לאכול בלא הפרשה ושרי נמי בשתיקה ע"י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר דכל זה נפקא מונחשב עוד פי' לשון אחר בפ' בתרא דבכורות (דף נט.) במחשבה שמחשב ואומר שני לוגין שאני עתיד להפריש אע"פ שעתה אינו מפריש כלום ור"ל דדיבור צריך והא דשריא בלא הפרשה קרי מחשבה ואשכחן נמי דוכתא דקרי למחשבה דיבור כמו על כל דבר פשע דאמרינן (ב"מ דף מד.) דחייב על המחשבה כמעשה ונראה דבלא דיבור נמי הוה תרומה מדתנן במסכת תרומות (פ"א מ"א) חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה חרש שוטה וקטן וקתני סיפא חרש שדברו חכמים שאינו שומע ואינו מדבר משמע הא שומע ואינו מדבר תרומתו תרומה ומיהו בתוספתא דמסכת תרומות מצאתי מפני מה אמרו אלם לא יתרום מפני שאינו יכול לברך משמע דאי מברך אע"פ שלא ידבר בהרמה שפיר דמי ופ"ג דשבועות (דף כו:) נמי משמע בהדיא כשגמר בלבו אע"פ שלא הוציא בשפתיו גבי כל נדיב דקאמר דהוו תרומה וקדשים שני כתובין הבאין כאחד ולא ילפי' מינייהו שבועה ובמה שאוכל בלא הפרשה בזה אין קפידא דלכולי עלמא שרי בכל מקום אע"פ שאינו מפריש עתה כדמוכח ההיא דהלוקח יין מבין הכותים (גיטין דף כה:) דשרי לכולי עלמא אי לאו משום דאין ברירה או משום דחיישינן לבקיעת נוד ויש מקומות דשרינן כשאומר מעשר שני לצפונו או לדרומו (דמאי פ"ה מ"א ב) וא"ת וכיון דשרינן תרומה ע"י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר אמאי אין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב הא תנן במסכת שבת פרק נוטל (שבת דף קמא:) ר' יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה ופריך בגמרא (שם דף קמב.) הא מתקן הוא ושני ר' אלעזר בר"ש היא דאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר. ולהכי לא חשיב תיקון בשבת כשמעלהו כיון שאפשר במחשבה והכא נמי אפשר במחשבה וי"ל דשאני מדומע שכבר ניתקן אבל תחלת תיקונו של טבל לא הוה שרינן מטעם דאפשר במחשבה ואפי' דמאי אסור לתקן בשבת כדמוכח בבמה מדליקין (שבת דף לד.) אע"ג דשרי ליתן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר כדמוכח בפ"ק דחולין (דף ו:) גבי ר"מ שאכל עלה של ירק בבית שאן:

    ולא מוקמינן בתרי תנאי דהוה מצי לאוקמי בחד טעמא ובתרי תנאי דכולה דליכא כהן ורישא רבנן וסיפא כרבי יהודה דפליג אדרבנן בפרק שני דמסכת תרומות (מ"ו) וקאמר לעולם תורם מן היפה:

    כל המנחות נילושות בפושרין אע"ג דאמרינן בפ' כל שעה (פסחים דף לו.) חיטין של מנחות אין לותתין אותן הא מפרש התם משום דלתיתה ליתא במקום זריזין אבל לישה נהי דליתא בזריזין במקום זריזין איתא דאמר מר בללה זר כשרה חוץ לחומת עזרה פסולה ומכאן קשיא דמשמע כל המנחות אפילו לחם הפנים דהוי בכלל כל המנחות וההיא לאו במקום זריזין היא דתנן לקמן בפ' שתי הלחם (מנחות דף צה:) דלחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ויש לומר דהא אמרינן בפ' כל שעה (פסחים לו.) ציבור שאני ומיהו קשיא ממנחת מאפה דיחיד היא ולישתן ועריכתן בחוץ כלחם הפנים דמ"ש כיון דלא בעיא שמן עד לאחר אפייה כדקאמר לקמן (מנחות דף עד:) החלות בוללן א"כ לא קדשה עדיין והויא לישתה בחוץ וי"ל דבפ' שתי הלחם (לקמן מנחות צה:) פריך רישא אסיפא ומשני לה רב אשי ומסיק דברותא היא וצ"ל מי ששנה זו לא שנה זו למ"ד מדת יבש נתקדשה לישתן בפנים דעשרון נתקדש ובו היה מודד לכל המנחות כדתנן פ' שתי מדות (לקמן מנחות פז.) ותנא דהכא סבר מדת יבש נתקדשה וקשיא קצת דלא מסיק האי טעמא בפ' כל שעה (פסחים דף לו.) ושמא נקט ההוא טעמא דהוי בכל המנחות כגון מנחת סולת ומחבת ומרחשת אפילו למ"ד מדת יבש לא נתקדשה:

    Tosafot on Menachot 55a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Menachot, daf 55, Amud Aleph, about 232 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 111 words

      Opens “ובמחשבה, מה תרומה גדולה בעין יפה, אף…”

    2. Segment 229 words

      Opens “ומינה, א"ר אלעזר בר רבי יוסי: אבא…”

      Named: רבי יוסי, אבא.

    3. Segment 314 words

      Opens “כי אתא רב דימי, א"ר אלעזר: שאני…”

      Named: רב דימי.

    4. Segment 421 words

      Opens “תנו רבנן: תורמין תאנים על הגרוגרות, במקום…”

    5. Segment 518 words

      Opens “אמר מר: תורמין תאנים על הגרוגרות במקום…”

    6. Segment 617 words

      Opens “היכי דמי? אי דאיכא כהן, מקום שאינו…”

    7. Segment 732 words

      Opens “אלא פשיטא דליכא כהן, אימא סיפא: ולא…”

    8. Segment 813 words

      Opens “רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן? אין,…”

    9. Segment 914 words

      Opens “אמר רב פפא: שמע מינה, דחקינן ומוקמינן…”

      Named: רב פפא.

    10. Segment 1033 words

      Opens “מתני׳ כל המנחות נילושות בפושרין, ומשמרן שלא…”

    11. Segment 1121 words

      Opens “גמ׳ מנא הני מילי? אמר ריש לקיש,…”

    12. Segment 129 words

      Opens “והאי להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Menachot 55a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026