דף ביאור

מסכת נדרים דף ע׳ עמוד א׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת נדרים דף ע׳ עמוד א׳

מסכת נדרים דף ע׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 8 קטעים ממוספרים, כ־223 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

אמר לה מופר ליכי למחר מהו דהא קיימיה לנדריה היום דכיון דאמר מופר ליכי למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ביה הוי נדר וקיומי קיימיה ותו לא מצי מיפר לה:

או דלמא כיון [דלא] אמר ומופר ליכי בהדי קיים ליכי מהיום דשמע לה קאמר דתיהוי מופר:

אם תמצא לומר כיון דקיימו היום ולא חיילא הפרה עד למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ניחא ליה דלקיים וכמאן דאיתיה לקיום דמי דקיימו בידים ולא הוי הפרה כלל:

אמר לה קיים ליכי שעה אחת מהו:

או דלמא הא לא אמר לה מופר ליכי לאחר שעה אחת:

אם תמצא לומר דתיהוי קיום הואיל ולא אמר לה:

מיהו אמר לה מופר ליכי לאחר שעה מהו:

מי אמרינן כיון דאמר לה קיים ליכי שעה אחת דקיימו לעולם ושוב אינו מיפר או דלמא כיון דכוליה יומא דשמע ביה נדרה בר הקמה והפרה הוא שאם לא קיימו בשחרית וקיימו בערבית הוי מקויים וכן אם לא הפירו בשחרית והפירו בערבית הוי מופר דכל היום כשר להפרת נדרים וכי הדר ואמר מופר ליכי ליהוי מופר:

ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Nedarim 70a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

רשב"א

היכא דאמר לה קיים ליכי שעה ומופר ליכי לאחר שעה מאי ולאו דוקא כדאמר כך בבת אחת, אלא אפילו אמר קיים ליכי שעה ושתק, ולאחר זמן חזר ואמר בו ביום מופר ליכי, דכיון שלא קיימו אלא שעה הרי יש שהות עדיין להפר ביום שמעו, ומשום הכי מייתינן על[ה – לפי השי"מ] ההיא (דנדר) [דנזיר – לפי השי"מ] דהתם הא לא אמר לה אלא ואני, ואפילו לכשתמצי לומר דואני שעה אחת משמע, מכל מקום הא לא אמר לה ומופר ליכי לאחר שעה, אלא כדאמרן דכל היום שלו לחזור ולהפר.

Rashba on Nedarim 70a · Sefaria · מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

מאירי

הנזירות אף היא בכלל שאר נדרים לענין הפרת אב ובעל כמו שביארנו בראש המסכתא וכל שנדרה והאב או הבעל מתפיס עצמו בנדרה אינו יכול להפר מעתה שמע אשתו אומרת הריני נזירה ואמר הוא ואני אינו יכול להפר שזה שאמר ואני הקמה היא ולא הקמת שעה אלא הקמה לעולם ושניהם נזירים אבל אם נדר הוא והיא מתפסת עצמה בנדרו שלו קיים ושלה אם ירצה להפר יפר וכן באב אצל בתו:

Meiri on Nedarim 70a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

מהרש"א — חידושי הלכות

רש"י בד"ה את"ל כו' דבהאי יומא כצ"ל מהו הס"ד:

בד"ה מי אמרינן כו' דכוליה יומא כצ"ל לעיל הס"ד ואחר כך מ"ה מת הבעל וכל הדבורים השייכים למתני' ואחר שנרשם גמרא מ"ה בנעוריה כצ"ל:

ברא"ש בד"ה ואת"ל למחר כמאן דאמר כצ"ל:

בד"ה א"ד כיון כצ"ל:

בא"ד בכלל דכי כצ"ל הכלל הס"ד האב הס"ד בעלה הס"ד:

ר"ן בד"ה ואת"ל ואין הכי נמי כצ"ל מהני הס"ד הפרה הס"ד הוא הס"ד:

בד"ה מ"ט כו' רשות לבעל כמו לאב כצ"ל ונ"ב מצאתי מוגה:

Chidushei Halachot on Nedarim 70a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

שיטה מקובצת

בנעוריה בית אביה (אף על פי שהוא נקרא שבית אביה) אמר המגיה נראה דצריך לומר שנקרא בית אביה אף על פי שאינו קיים א"ה רשות אביה קיים מאחר שייחס נעוריה אל בית אביה. הרי"ץ ז"ל.

נתרוקנה רשות לאב מנלן קשיא לי אמאי לא ילפינן מבעל שהרי בספרי בעל ואב מקשינן אהדדי מהאי קרא בין איש לאשתו בין אב לבתו. שיטה.

Shita Mekubbetzet on Nedarim 70a · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

תוספות

אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

לשון המקור

קטע 1

אִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָא אֲמַר לַהּ, אֲמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְמָחָר״, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: לִמְחַר לָא מָצֵי מֵיפַר, דְּהָא קַיְּימֵיהּ לְנִדְרַיהּ הַיּוֹם, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּלָא אֲמַר לַהּ ״קַיָּים לִיכִי הַיּוֹם״, כִּי קָאָמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְמָחָר״, מֵהַיּוֹם קָאָמַר.

קטע 2

וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר אֲפִילּוּ הָכִי, כֵּיוָן דְּקִיְּימוֹ הַיּוֹם — לִמְחַר כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, אֲמַר לַהּ ״קַיָּים לִיכִי שָׁעָה״, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כְּמַאן דַּאֲמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְאַחַר שָׁעָה״ דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא: הָא לָא אֲמַר לָהּ?

קטע 3

אִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָא אֲמַר לַהּ, מִיהוּ אֲמַר לַהּ, מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּקִיְּימוֹ קִיְּימוֹ, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּכוּלֵּיהּ יוֹמָא בַּר הֲקָמָה וּבַר הֲפָרָה הוּא, כִּי אָמַר ״מוּפָר לִיכִי לְאַחַר שָׁעָה״ מַהְנֵי?

קטע 4

תָּא שְׁמַע: ״הֲרֵינִי נְזִירָה״, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. וְאַמַּאי? נֵימָא ״וַאֲנִי״ דְּאָמַר הוּא עַל נַפְשֵׁיהּ דְּהָוֵי נָזִיר, אֲבָל ״הֲרֵינִי נְזִירָה״ דִּילַהּ, דְּשָׁעָה אַחַת קַיְּימָא, לְאַחַר שָׁעָה אִי בָּעֵי — לֵיפַר, אַמַּאי אֵין יָכוֹל לְהָפֵר? לָאו מִשּׁוּם דְּכֵיוָן שֶׁקִּיְּימוֹ — קִיְּימוֹ? לָא, קָסָבַר: כֹּל ״וַאֲנִי״ — כְּמַאן דְּאָמַר ״קַיָּים לִיכִי לְעוֹלָם״ דָּמֵי.

קטע 5

מַתְנִי׳ מֵת הָאָב — לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. מֵת הַבַּעַל — נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יִפָּה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל.

קטע 6

בְּדָבָר אַחֵר יִפָּה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב: שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בִּבְגָר, וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בִּבְגָר.

קטע 7

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא — דְּאָמַר קְרָא ״בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ״.

קטע 8

מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב מְנָלַן? אָמַר רַבָּה: דְּאָמַר קְרָא ״וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ״ —