ומן אשתו של טורנוסרופוס — אדון אחד ששמו רופוס והיה מפטפט בדברי תורה כנגד ר"ע והיה ר"ע מנצחו בכל פעם והיה אותו אדון מתבייש ובא וסיפר לאשתו אמרה לו אני אפתהו ואכשילהו לפי שהיתה יפת תואר ביותר באתה אצלו וגילתה שוקה כנגדו ורק ר"ע ושחק ובכה אמרה לו מדוע עשית כן אמר לה השנים אומר לך מה שרקקתי בשביל שמטיפה סרוחה באת ובכיתי בשביל שיופיך עתיד לבלות בארץ ומה ששחק לא רצה לומר לה אעפ"כ הפצירה בו עד שאמר לה שעתידה להתגייר ותנשא לו אמרה לו וכי יש תשובה אמר לה הן ונתגיירה לאחר שמת בעלה ונשאת לו והביאה לו ממון גדול:
מן קטיעא בר שלום — מפורש במסכת ע"ז בפ"ק (דף י:):
קופא — קוף:
על לחרתא — נכנס הקוף בחור אחד בקרקע:
רביע — רובץ:
הכי דנן — כמו שדנתני אתה בתמיה:
ידעת ליה — מכרת אותו:
ורבה כריסיה — בטן גדול יש לו:
טורמיטא עבדה דעביד ליה — לההיא ביצה טורמיטא שווי אלפא זוזי:
עד דמתזוטרא — שמתמעטת כדי שיכול לבולעה שלימה:
ואי אית ביה כיבא — במעיו סריך עליה על ההיא ביצה וניכר בה:
וכדנפקא ממעיו — שלימה ידע אסיא כו':
הוה בדיק נפשיה בקולחא — היינו דומיא דביצה טורמיטא והיה מפשפש כל מעיו אם יש בהן כאב והיה מתחלש ומתעלף כל כך עד שאשתו בוכה עליו ותולשת שערה מחמת דאגה:
היה עושה — הפועל שמלקט לו בכלופסין:
לא יאכל בבנות שבע — שלא הרשתו התורה לאכול אלא מאותו המין שהוא מלקט דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו' (דברים כג):
לפדי — מיני מאכל:
לאגמורי אלפא מיני לפדי — שילמדו לעשות אלף מיני מאכל:
אזמניה לדינא — על מאתים מין שלא לימדו:
אבותינו אמרו נשינו טובה — דכתיב נשיתי טובה (איכה ג׳:י״ז) שראוה כבר אלא שעכשיו שכחוה אבל אנו לא ראינו טובה מעולם שאין אנו יודעים כמה מיני טעם יש בפירות כלומר דבר מופלא הוא שכל כך לימדו:
לא אזמני' לבר קפרא — לפי שהיה איש בדחן ומתיירא שמא יעשה שום דבר שישחוק:
אמר — בר קפרא לרבי אם לעוברי רצונו משפיע לו טובה כ"כ לעושי רצונו כו' שהיה מגנהו על שלא זימנו:
לעושי רצונו — משפיע לו בעוה"ז טובה כ"כ שהתחיל לספר בשבחו בשביל שזימנו:
