דף ביאור
מסכת בכורות דף נ״ו עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת בכורות דף נ״ו עמוד ב׳
מסכת בכורות דף נ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־341 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
ותיעשריה איהי כיון דבמעי אמו נתנו לה לא מיפסיל משום נתן במתנה ויאכל במומו אם יצא האתנן בעשירי ול"ל חזר ולקחו:
הא קמ"ל הך ברייתא דהאי אתנן דלא בר עשורי דזונה כותית היא דמיקרי אתנן אבל אי הוה זונה ישראלית לא מיקרי אתנן ואפילו למזבח שרי:
בעריות כתיב מכל התועבות האלה ובאתנן כתיב כי תועבת ה' וגו':
מה עריות לא תפסי בהו קדושי דחייבי כריתות נינהו והכל מודים שאין קדושין תופסין בחייבי כריתות דאין ממזר אלא מחייבי כריתות במסכת יבמות (דף מט.):
לאו זרעו הוא דהולד הולך אחר הכותית בפ"ב דיבמות (דף כג.) בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין (בן) בנך הבא מן הכותית קרוי בנך אלא בנה:
מתני' האחין שהן שותפין כשהן חייבין בקלבון כדמפרש לקמן שחלקו בנכסי אביהן ואח"כ נשתתפו ואם שוקלין הסלע שלם [דהיינו] שני חצאי שקליהם ביחד (יהו כולן) חייבין לתת כל אחד ואחד מעה קטנה לקלבון דהא שני ממונות הן והרי הן כשאר בני אדם שהשוקל שקלו נותן עמו קלבון דהוא קלבון להכרע וי"א לחילוף שאין שני חצאי סלע יוצאין בסלע בלא חילוף מועט והואיל ורוב בני אדם נותנין כל אחד מחצית הסלע וקלבונו עמו כי מצטרפי נמי שנים ויהבי סלע שלם יהבי נמי קלבון שני והני אחין שחלקו וחזרו ונשתתפו דהכא הן כשאר שותפין דעלמא וחייבין בקלבון שני:
פטורין ממעשר בהמה כל ימי שותפותן לעולם כדקתני בברייתא בגמרא יהיה לך ולא של שותפות:
וכשחייבין במעשר בהמה כגון שלא חלקו ועדיין תפיסת בית ירושת אביהן קיימת דלא הוו כשותפות כדאמר בגמרא יכול אפי' קנו בתפיסת הבית ת"ל יהיה אלמא כאביהן דמו:
ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Bekhorot 56b · Sefaria
תוספות
זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה כו' וא"ת והא אמר רבא בפ' מרובה (ב"ק ע:) דאתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו ובתמורה תניא [רבי] (ר"ל) אומר אין אתנן אלא הבא לו בעבירה אבל אתנן אשתו נדה כו' י"ל דלא מיירי כדקיימא ליה באיסור ערוה דדוקא מיירי בדתפסי בהדי קדושין כדמפרש טעמא דלכך אתננה מותר והא דכהן הבא עליה לוקה בגיורת ומשוחררת שהיא זונה או שנעשית זונה מאדם אחר שהיתה עליו באיסור כרת כיון שבא עליה עשאה זונה או כמ"ד פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה והא דמשמע דלא משתכח בזונה ישראלית דתיעשרה איהי הוה מצי לאשכוחי באיסור ערוה אלא אתא לאשמועינן דזונה ישראלית אתננה מותר [וא"ת] לרבא דאמר בפ' בתרא דתמורה (דף כט:) דאחת זונה כותית וא' זונה ישראלית אתננה אסור תיקשי ברייתא וי"ל דלא מתנייא בי ר' חייא ור' אושעיא אי נמי הוה מצי למימר דשפיר משכחת לה דתיעשרה איהי אלא אשמועינן לקוח במעי אמו כרבי יוחנן ומיהו חידוש זה נמי שמעינן בשתיעשרה איהי כשנותן לה במעי אמו ולא מיפטר משום לקוח ושניתן במתנה:
מה עריות דלא תפסי בהו קדושין כו' תימה כיון דילפינן מעריות ה"ל למעוטי זונה כותית דבעינן דומיא דעריות דלא תפסי בה קדושין לדידיה ותפסו לאחריני לאפוקי זונה כותית דלא תפסי בה לא לדידיה ולא לאחריני כדאמר פ' החולץ (יבמות מה.) למ"ד כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר משום דלא הוי דומיא דעריות מהאי טעמא ורבא גופיה דמחייב בזונה כותית בפ' בתרא דתמורה (דף כט:) קסבר בפ' החולץ (יבמות דף מה:) הולד כשר וי"ל דגבי זונה כותית כיון דלא תפסי בה קדושי כלל כ"ש דגורם עליה שם זנות אבל לענין ממזרות אין לולד להיות ממזר כיון דאינה ראויה לאדם אחר יותר מזה:
דהא איתיה בשותפות כדכתיב ובכורות בקרכם וצאנכם בריש מכילתין פירשתי ל"ל האי קרא דתיפוק ליה מדאיצטריך למעוטי שותפות כותי:
Tosafot on Bekhorot 56b · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
בפרש"י בד"ה בעריות כתיב כו' נינהו דהכל מודים כו' הד"א דאין ממזר אלא מחייבי כו' ובד"ה קנו כו' והאי קנו לא לקחו כו' ובד"ה יהיה לך כו' לך הס"ד ואח"כ מ"ה ולא של שותפות כו' שותפות הס"ד ובד"ה אבל חלקו כו' שישנן בשעת חלוקה אינן פטורין כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה זונה כו' על אמו ובתמורה תני רבי אומר אין אתנן אלא הבא לו בעבירה אבל כו' כדקיימא ליה דאיסור כו' והא דכהן הבא כו' והא דמשמע דלא כו' ובד"ה מה עריות דלא תפסי בהו קדושין כו' תימה כיון דילפינן מעריות ה"ל למעוטי זונה עובדת כוכבים דבעינן כו' דלא דומיא דעריות מה"ט ורבא כו' ובד"ה ואזדא ר"י לטעמיה כו' ובד"ה לברור חד כו' התלמוד כיון שיש ברירה כו' כך דעתו מתחילה דאותה שיברור הוא כצ"ל:
Chidushei Halachot on Bekhorot 56b · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף נ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־341 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 14 מילים
נפתחת ב״וְתִיעַשְּׂרֵהּ אִיהִי! בְּזוֹנָה גּוֹיָה.…״
- קטע 213 מילים
נפתחת ב״וְלוֹקְמַהּ בְּזוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית, וְתִיעַשְּׂרֵהּ אִיהִי! קָא מַשְׁמַע…״
- קטע 330 מילים
נפתחת ב״כִּדְאַבָּיֵי, דְּאָמַר אַבָּיֵי: זוֹנָה גּוֹיָה — אֶתְנַנָּהּ…״
- קטע 49 מילים
נפתחת ב״זוֹנָה גּוֹיָה אֶתְנַנָּהּ אָסוּר — גָּמַר ״תּוֹעֵבָה״…״
- קטע 514 מילים
נפתחת ב״מָה עֲרָיוֹת, דְּלָא תָּפְסִי בְּהוּ קִדּוּשֵׁי —…״
- קטע 618 מילים
נפתחת ב״וְכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא…״
- קטע 716 מילים
נפתחת ב״מַתְנִי׳ הָאַחִין וְהַשּׁוּתָּפִין, שֶׁחַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן — פְּטוּרִין…״
- קטע 818 מילים
נפתחת ב״קָנוּ מִתְּפִיסַת הַבַּיִת — חַיָּיבִין, וְאִם לָאו…״
- קטע 917 מילים
נפתחת ב״גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״יִהְיֶה לְךָ״ — וְלֹא…״
- קטע 1018 מילים
נפתחת ב״וְהַאי בִּבְכוֹר כְּתִיב! אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִבְכוֹר,…״
- קטע 1124 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: פְּעָמִים שֶׁחַיָּיבִין בָּזֶה וּבָזֶה,…״
- קטע 1218 מילים
נפתחת ב״חַיָּיבִין בָּזֶה וּבָזֶה — שֶׁחָלְקוּ בַּכְּסָפִים וְלֹא…״
- קטע 139 מילים
נפתחת ב״חַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה — שֶׁחָלְקוּ…״
- קטע 1411 מילים
נפתחת ב״חַיָּיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן —…״
- קטע 1524 מילים
נפתחת ב״פְּשִׁיטָא! חָלְקוּ בַּבְּהֵמָה וְלֹא חָלְקוּ בַּכְּסָפִים אִיצְטְרִיכָא…״
- קטע 1613 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַב עָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָלְקוּ…״
- קטע 1716 מילים
נפתחת ב״אֲבָל חָלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד…״
- קטע 1821 מילים
נפתחת ב״וְרַב נַחְמָן אָמַר: אֲפִילּוּ חָלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד…״
- קטע 1913 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָלְקוּ…״
- קטע 2016 מילים
נפתחת ב״אֲבָל חָלְקוּ תִּשְׁעָה כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה וַעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד…״
- קטע 2119 מילים
נפתחת ב״וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ חָלְקוּ תִּשְׁעָה כְּנֶגֶד…״
חכמים הנזכרים בדף
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת בכורות דף נ״ו עמוד ב׳ · קטע 3 — “כִּדְאַבָּיֵי, דְּאָמַר אַבָּיֵי: זוֹנָה גּוֹיָה — אֶתְנַנָּהּ אָסוּר, וְכֹהֵן…”
לשון המקור
וְתִיעַשְּׂרֵהּ אִיהִי! בְּזוֹנָה גּוֹיָה.
וְלוֹקְמַהּ בְּזוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית, וְתִיעַשְּׂרֵהּ אִיהִי! קָא מַשְׁמַע לַן דְּזוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית לָא הָוֵי אֶתְנַן.
כִּדְאַבָּיֵי, דְּאָמַר אַבָּיֵי: זוֹנָה גּוֹיָה — אֶתְנַנָּהּ אָסוּר, וְכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״. זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית — אֶתְנַנָּהּ מוּתָּר, וְכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״.
זוֹנָה גּוֹיָה אֶתְנַנָּהּ אָסוּר — גָּמַר ״תּוֹעֵבָה״ ״תּוֹעֵבָה״ מֵעֲרָיוֹת.
מָה עֲרָיוֹת, דְּלָא תָּפְסִי בְּהוּ קִדּוּשֵׁי — אַף זוֹנָה, בְּהָךְ דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשֵׁי.
וְכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״, דְּלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי לָאו זַרְעֵיהּ הוּא.
מַתְנִי׳ הָאַחִין וְהַשּׁוּתָּפִין, שֶׁחַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן — פְּטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה, חַיָּיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה — פְּטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן.
קָנוּ מִתְּפִיסַת הַבַּיִת — חַיָּיבִין, וְאִם לָאו — פְּטוּרִין. חָלְקוּ, חָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ — חַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״יִהְיֶה לְךָ״ — וְלֹא שֶׁל שׁוּתָּפוּת. יָכוֹל אֲפִילּוּ קָנוּ בִּתְפִיסַת הַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִהְיֶה״.
וְהַאי בִּבְכוֹר כְּתִיב! אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִבְכוֹר, דְּהָא אִיתֵיהּ בְּשׁוּתָּפוּת, דִּכְתִיב: ״וּבְכוֹרוֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: פְּעָמִים שֶׁחַיָּיבִין בָּזֶה וּבָזֶה, וּפְעָמִים שֶׁפְּטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה, פְּעָמִים שֶׁחַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה, וּפְעָמִים שֶׁחַיָּיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן.
חַיָּיבִין בָּזֶה וּבָזֶה — שֶׁחָלְקוּ בַּכְּסָפִים וְלֹא חָלְקוּ בַּבְּהֵמָה, פְּטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה — שֶׁחָלְקוּ בַּבְּהֵמָה וְלֹא חָלְקוּ בַּכְּסָפִים.
חַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה — שֶׁחָלְקוּ בָּזֶה וּבָזֶה.
חַיָּיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן — שֶׁלֹּא חָלְקוּ בְּזֶה וּבָזֶה.
פְּשִׁיטָא! חָלְקוּ בַּבְּהֵמָה וְלֹא חָלְקוּ בַּכְּסָפִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּחָלְקוּ בַּבְּהֵמָה, גַּלּוֹ דַּעְתַּיְיהוּ דִּלְמִיפְלַג קָיְימִי, וְלִיחַיְּיבוּ בְּקָלְבּוֹן — קָא מַשְׁמַע לַן.
אָמַר רַב עָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד גְּדָיִים.
אֲבָל חָלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים — אוֹמֵר זֶה חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ.
וְרַב נַחְמָן אָמַר: אֲפִילּוּ חָלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים — אֵין אוֹמְרִים זֶה הוּא חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָלְקוּ תִּשְׁעָה כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה, וַעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה.
אֲבָל חָלְקוּ תִּשְׁעָה כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה וַעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה — אוֹמֵר זֶה חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ חָלְקוּ תִּשְׁעָה כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה, וַעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה, אֵין אוֹמֵר זֶה חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ.