בוני התלמוד

    מסכת בכורות דף כ׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לגמריה לא אמרינן יולדת למקוטעיןהלכך לא נקט סוף ששה:

    לסבריה אמרינןדלא גמר בהמה מאשה. מקצת יום אחרון של חדש חמישי לעבורה ככולה ויולדת בו ביום הלכך אפילו אית לן דזעירי ונתעברה במרחשון יולדת ביום אחרון של אדר דהוי שנתו:

    מקצת היוםשגמר חדש חמישי או של טינוף:

    ה"ג לגמריה לא אמרינן מקצת היום ככולו:

    מאי איכא בין ר' עקיבא לר' יהושעדבבציר מהכי מי ילדה:

    חלב פוטראם חולבת אפילו בתוך שנתה או שנולדה בבית ישראל לא ראינוה יולדת עד לאחר שנתה והרי היא חולבת:

    ר' יהושע סברטינוף פוטר ולא חלב:

    היתה לה חמותהאשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ומת בעלה בלא בנים ואח אין לו ויש לה חמותה במקומה שיצאת משם:

    אינה חוששתשמא נולד בן לחמיה והויא זקוקה ליבם:

    יצאת מליאהשהיתה חמותה מעוברת כשיצתה זו משם חוששת:

    ומחצה נקיבותשאינה זוקקת לייבום:

    אלא איפוךתרצתא דר' יהושע סבר טינוף פוטר והוא הדין לחלב ואתא ר' עקיבא למימר כל שידוע שביכרה ואפילו על ידי טינוף אין כאן לכהן כו' ספק ואפילו חולבת:

    והתניאבניחותא:

    גדייהנקט משום דדרכה לילד וולדות הרבה בעיבור אחד:

    אני ראיתי גדייה שעישרה בתוך שנתהכלומר בתוך אותה שנה שילדה השלש בנות חזרו הבנות וילדו עד שנכנסו כולן לדיר להתעשר באותה שנה הן ובנותיהם. ולקמן בעי מאי נפקא מיניה לת"ק:

    גדייה שלש בנותבכרס אחד וכל בנותיה ילדו שלש שלש. להכי נקט שלש לשון נקבה דאי הוו זכרים לא הוו מתעשרי דאיכא ג' בכורות ותו לא פיישי עשר:

    כולן נכנסים לדיר להתעשריחד דכולן יכולין להיות נולדין מאלול לאלול השלש בנות ותשע בנותיהן דאי לא הוו נולדים בשנה אחת לא הוו מיעשרי אהדדי דבאחד באלול ראש השנה למעשר ואין מצטרפין אותן שנולדו לאחר אלול כדמפרש בפרק מעשר בהמה (לקמן בכורות דף נז:) והנך יכולין להיות בנות שלה בשנה אחת כגון שנולדו הבנות באחד באלול ונתעברו לסוף ששה חדשים וילדו קודם אלול ולמה לי למיתנא שלש בנות דילדו כולהו הג' בנות כו':

    לימא קסבר מטנפת אינה חוזרת ויולדת בתוך שנתהמשעת טינוף עד סוף שנה והאי נמי אינה יכולה לילד הואיל וילדה שלש בנות בתחלת השנה. ולהכי נקט מטנפת דסד"א דמטנפת נמי שוהא לילד כיולדת ובעי למיפשט נמי מינה סתמא אי כתנא קמא אי כר' יהושע דפליג לעיל במטנפת:

    ומשני אפילו אם תימצי לומר מטנפת חוזרת ויולדת שילדה ודאי אינה חוזרת דברי הכל היא:

    איכא בינייהו דזעיריוכגון שטינפו הבנות לסוף ששה ללידתן בתחלת חדש שביעי תנא קמא דלא נקט לישנא דתוך אית ליה דזעירי דתו לא מקבלי זכר עד ראש חדש שמיני וימי עיבורן ה' חדשים שלימין אישתכח דלא ילדו עד יום אחד בשנה שניה ומשכחת לה אפילו הכי נכנסות יחד לדיר אימהות ובנות חוץ מן הזקינה כגון שהיתה שנה מעוברת דיום אחד בשנה שנייה שלהן עדיין ראש חדש אב ורבי שמעון דנקט תוך שנתן ביום אחרון של שנה נולדו ומחוסרי זמן הן עד שבעת ימים ור' שמעון סבר מחוסר זמן הן עד דמתעשרי:

    בכורות 20 עמוד ב

    1לגמריה לא אמרינן יולדת למקוטעין, לסבריה אמרינן יולדת למקוטעין.

    2ואיבעית אימא: לא אמרינן יולדת, והכא במקצת היום ככולו קמיפלגי. לסבריה אמרינן מקצת היום ככולו, לגמריה לא אמרינן מקצת היום ככולו.

    3אמר ר' עקיבא: אני לא באתי לידי מדה זו, אלא כל שידוע כו'. מאי איכא בין ר' עקיבא לר' יהושע?

    4אמר ר' חנינא מסורא: חלב פוטר איכא בינייהו, ר' עקיבא סבר: חלב פוטר, הלך אחר רוב בהמות, ורוב בהמות אין חולבות אלא אם כן יולדות, ור' יהושע סבר: הא איכא מיעוטא דחולבות אע"פ שאין יולדות.

    5ומי חייש ר' יהושע למיעוט? והתנן: היתה לה חמותה אינה חוששת, יצאה מליאה חוששת. ר' יהושע אומר: אינה חוששת.

    6ואמרינן: מאי טעמא דר' יהושע? קסבר: רוב מעוברות יולדות, ומיעוט מפילות, וכל היולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות. סמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקבות, והוו להו זכרים מיעוטא, ולמיעוטא לא חיישינן!

    7אלא איפוך, והתניא: חלב פוטר, דברי ר' יהושע. רבי עקיבא אומר: חלב אינו פוטר.

    ברייתא

    8ת"ר גדייה שילדה שלש בנות, וכל בנותיה ילדו שלש שלש כולן נכנסות לדיר להתעשר. א"ר שמעון: אני ראיתי שעישרה בתוך שנתה. למה לי למיתני שלש שלש? תוליד חד מינייהו תלת, ואינך תרתי תרתי!

    9איידי דאיכא חדא דלא סגיא בלא שלש, תנא כולהו דילדו שלש שלש. ולמה לי למיתני שלש כלל? לילדו כולהו תרתי, ותיהדר איהי ותוליד בהדיהן׃

    תוספות

    חלב פוטר איכא בינייהופסק ר"ת דחלב אינו פוטר דלקמן בפירקין (בכורות דף כד.) מסקינן כרשב"ג דאמר בלוקח בהמה מניקה מעובד כוכבים דפטורה מן הבכורה דלא מרחמא אא"כ ילדה אבל מטעם חלב לחוד לא מיפטרא אי לאו דאיכא ולד בהדה דחזינא דמרחמא ליה ומניקתו ומתוך כך מדקדק ר"ת דהכי הלכתא דחיישינן למיעוטא היכא דאיכא חזקה בהדה כי הכא שהיא בחזקת שלא ילדה ואפילו לא קיימא לן כרבי מאיר דמטהר בההיא דרוב תינוקות מטפחים (נדה דף יח:) מטעם סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר מיהא חיישינן ואע"ג דבפ"ק דחולין (דף יא:) משמע דאין הלכה כר"מ אפילו להחמיר דקאמר לר"מ דחייש למיעוטא היכי אכיל בשרא משמע דאין הלכה כן דלא קאמר היכי אכלינן בישרא מכל מקום היכא דחזקה מסייעתו חיישינן והכא איכא חזקה דהעמד בהמה בחזקת שלא ילדה וסמוך מיעוטא דחולבות ואע"פ שאינן יולדות לחזקה והא דאמרינן פ"ק דחולין (דף ג:) דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ולא אמרינן סמוך מיעוטא דאין מומחין לחזקה דבהמה בחזקת איסור עומדת עד שלא נשחטה ההוא רובא מצוי הוא ושכיח טובא כענין שמצינו בריש גיטין (דף ב:) ואפילו לר"מ דחייש למיעוט' סתם ספרי דדייני מגמר גמירי והמיעוט לא שכיח ולא חייש ליה ר"מ כדאמרינן בריש בנות כותים (נדה דף לב.) וכן י"ל בההיא דיבמות (דף קכא:) דמים שאין להם סוף דדיעבד אשתו מותרת ולא אמרינן סמוך מיעוטא דנמלטים לחזקת אשת איש ומה שהחמירו שם לכתחלה משום חומרא דאשת איש וגוסס נמי לא אזלינן ביה בתר רובא להעיד עליו להשיא את אשתו וגם באתרא דרובא מסבלי והדר מקדשי ומיעוט מקדשי והדר מסבלי דאיכא רובא וחזקה להתירא חיישינן למיעוטא להחמיר לפי גירסת רבינו חננאל בקדושין בפרק שני (דף נ:) ויש לתמוה אהא דפריך הכא לר' יהושע דאמר חלב אינו פוטר מהא דא"ר יהושע ביבמות (דף קיט.) יצתה מליאה אינה חוששת כדמפרש דלא חייש למיעוטא דזכרים ודוחק מתוך כך לומר איפוך ומאי קשה בההיא דיבמות ליכא חזקה בהדי מיעוטא אבל בהדי מיעוטא דחולבות איכא חזקה ולפיכך חייש ועל כרחין מתניתין דהתם נמי מוכחא דיש חילוק דרישא דלא תנשא ולא תתייבם כו' מפרש התם מטעם סמוך מיעוט לחזקה ולא פליג עליה ר' יהושע דאין לומר דפליג בסיפא וה"ה ברישא דאדרבה הוה ליה לאשמועינן דפליג ברישא ואע"ג דאיכא חזקה וכ"ש בסיפא וי"ל כיון דמשכח ברייתא איפכא לא חש מלתרץ מיהו תימה דלמאי דמפיך כ"ש דתקשי לן דכאן א"ר יהושע חלב פוטר אלמא לא חייש למעוטא ואע"ג דאיכא חזקה בהדה ובההיא דיבמות משמע דלא פליג ר' יהושע אלא בסיפא אבל ברישא מודה ואי הוה אמרינן דלא חשיב מיעוט דאיכא חזקה בהדה מה שהיא בחזקת שלא ילדה שאדרבה העמד ולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה שהוא חולין במעי אמו אז הוה אתי שפיר וגם הא דצריך לומר איפוך אבל קשה דא"כ ר"ש בן גמליאל דסבר חלב אינו פוטר אלמא חייש למיעוטא ואע"ג דליכא חזקה בהדה ובריש כל הצלמים (ע"ז דף מ:) משמע דלא חייש למיעוט ולא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום כדגזר ר"מ מטעם דחייש למיעוט ועוד קשיא דבסוף אין מעמידין (עבודה זרה דף לט:) מ דר' יוחנן סבר כר"מ בגבינות בית אונייקי דסתמא כר' מאיר וטעמא דר"מ משום דחייש למיעוט כדמפרש בההוא פרקא ובפ"ק דחולין (דף ה:) דר' יוחנן אכל משחיטת כותי ולא חייש למיעוט החשודים כדקאמר ר"מ התם גבי יינם אע"ג דאיכא חזקה בהדה דלא נשחטה וי"ל דאיכא סתמי טובא דלא חיישינן למיעוטא ועוד דהתם סתם ואח"כ מחלוקת בריש כל הצלמים פלוגתא דר"מ ורבנן אבל עוד ק' דלקמן (בכורות דף כד) משמע דר' יוחנן אית ליה הלכה כר"ש בן גמליאל גבי ההוא דראה חזיר כרוך אחר רחל ויש לתרץ דאין להחזיק כל הכותים כרשעים אלא להרשע לבדו ועוד קשה דבפ' עשרה יוחסין (קדושין דף פ.) גבי רוב תינוקות מטפחים משמע דר' יוחנן סבר כרבנן דקתני שני דברים אין בהם דעת לישאל ועשאום חכמים כמו שיש בהן דעת לישאל ומיהו מצינו למימר דלעולם כדאמר דמילתיה דר"ש בן גמליאל סבר ר' יוחנן כוותיה בההיא דמשמע דמדפטר מטעם דלא מרחמא להניק אא"כ ילדה ונפקא מינה היכא דחזינן דהוה לה חלב קודם לידה [אם אח"כ ראינוה מניקה] דההיא לא מיפטרא מטעם חלב אי לאו טעמא דלא מרחמא ולפי זה אפשר דהוי רבן שמעון בן גמליאל סבר חלב פוטר ואין ראיה השתא לר"ת למיעוט היכא דאיכא חזקה בהדה מהא דפסקינן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ומיהו קשה דר"ש בן גמליאל דאמר כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי ומפרש אם לאו כלומר אפילו נפל מן הגג או אכלו ארי אלמא חייש למיעוט נפלים ובריש כל הצלמים לא חייש למיעוט ובלאו קשיא דרשב"ג קשיא נמי הלכתא אהלכתא דלא חיישינן למיעוט כדמשמע בחולין דלא פריך היכי אכלינן בישרא ובההיא דשבת (דף קלו.) קיימא לן כרשב"ג כדמוכח התם וי"ל דמן הדין היה לנו לפסוק כרבנן ואדרבנן סמכינן בשעת הדחק כדמוכח בהחולץ (יבמות דף לז.) אלא מדרבנן החמירו ביבמה הואיל ומת תוך שלשים ואע"פ שנפל מן הגג או אכלו ארי שמא ישתקע הדבר ויאמרו העולם שפיהק ומת ויבא לידי לעז וקלקול ולכך עשאוהו כספק גם לענין אבילות שלא יבא להקל בעדות ועוד שבכל מקום הלכה כדברי המיקל באבל ובלא שהה ח' ימים בבהמה העמידו כרבן שמעון בן גמליאל דאי לא הא לא קיימא הא ועוד דמשום היא גופה שאם נתיר לשוחטו לאוכלו כשהוא בריא יכול לשוחטו כשהוא חולה וקרוב לפיהוק של מיתה דהשתא איכא ריעותא ואין לדקדק דר' שמעון בן גמליאל לא חייש למיעוט מהא דחיישי למיעוט רבי עקיבא ור' טרפון בפ' קמא דמכות (דף ז. ושם ד"ה דילמא) שמא במקום סייף הוה נקב ורבי שמעון בן גמליאל קאמר אף הן מרבים שופכי דמים בישראל דדילמא התם הוא דלא חייש משום דחשבינן כלא איפשר שאם כן לא יהרג אדם לעולם ואפילו ר' מאיר מודה כדקאמר בפ"ק דחולין (ד' יא:) והא דבעי למימר לרבי עקיבא דחלב פוטר ולא חייש למיעוט הוה מצי לאקשויי מההיא דמכות דחייש שמא במקום סייף נקב הוה ורשב"ג קאמר דלא חייש אלא דלא רצה להאריך ועוד אין נראה לרבינו תם לפרש כלל טעמייהו משום דחיישי למיעוטא דבהדיא חשיב לא אפשר בפ"ק דחולין (דף יא: ושם) אלא אמרי רבנן דכשהיו שואלים לעדים ראיתם אם במקום סייף נקב הוה והם אומרים אין אנו יודעים בטלה עדותם אע"פ שאם לא היו שואלין היה נהרג מידי דהוה זה אומר בסייף הרגו וזה אומר בארירן הרגו דאין זה נכון אע"ג דאי לא שיילינן להו הוה נהרג ולא חיישינן דדילמא אי שיילינן מינייהו הוי מכחשי אהדדי ומיהו אין זה קושיא לחושבו כלא איפשר דאיפשר כגון שנתגלה קרום של מוח וראוהו עדיין שלם ובחולין דחשבינן ליה לא איפשר לפי שדוחק להעמיד בו הפסוק ומאן דפטר סבר שבקיה לקרא דדחיק ומוקים אנפשיה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה חלב פוטר כו' אפילו בתוך שנתה או שנולדה בבית ישראל כו' עכ"ל ר"ל רישא דמלתיה בתוך שנתה בקנה מן העובד כוכבים נמי איירי דחלב פוטר אבל בלאחר שנתה בקנה מן העובד כוכבים בלאו חלב נמי פוטר דרוב בהמות מתעברות ויולדות תוך שנתה למאן דלא חייש למיעוטא כר"מ אלא בנולדה בבית ישראל ולא ראינו שילדה עד לאחר שנתה דלית לן למיזל בתר רוב בהמות כיון דלא ראינוה יולדת אפ"ה אשמעינן דחלב פוטר יפה דודאי טנפה וק"ל:

    בד"ה אני ראיתי כו' באות השנה הן ובנותיהן ולקמן כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה חלב כו' דאיכא ולד בהדה דחזינן כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד משמע דאין הלכה כו' אכלינן בשרא מ"מ היכא דחזקה מסיעתיה חיישינן כו' עכ"ל ק"ק אמאי לא נימא בההיא דהיכי אכלינן בשרא דחזקה דבהמה בחזקת איסור עומדת עד שלא נשחטה מסייעתו כמו שכתבו התוספות לקמן גבי רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ויש ליישב דהך דשמא במקום נקב שחט לאו בחזקת איסור שלא נשחטה עומדת דהא אף אם נשחטה במקום נקב נשחטה כראוי לא מקרי אלא טרפה שנשחטה מקרי ומטהרה מידי נבלה הוא ודו"ק:

    בא"ד וגוסס נמי לא אזלינן כו' עכ"ל קאי אדלעיל דסמכינן מיעוט לחזקה להחמיר ועיין ברא"ש מיהו מה שכתבו וגם באתרא דרובא מסבלי כו' אינו ראיה אדלעיל ואדרבה הוא סותר כל הא דלעיל ואפשר דר"ל דאין לדמות המיעוטין דיש מיעוט דשכיח דחיישינן ליה להחמיר אפי' לגבי רובא וחזקה וק"ל:

    בא"ד ויש לתמוה אהא כו' משמע דר' יוחנן סבר כו' וסתמא כר"מ כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דרבי יוחנן אית ליה בעלמא הלכה כסתם משנה מיהו ק"ק בפשיטות ה"מ לאקשויי מהא דאכל ר"י משחיטת כותי אע"ג דאיכא חזקה בהדה ומתני' דיבמות הרישא דלא תינשא כו' ה"ל סתם מתני' דלא פליג ר"י עליה ברישא וחייש התם למיעוטא מטעם דאיכא חזקה בהדה וק"ל:

    בא"ד כל הצלמים פלוגתא דר"מ ורבנן אבל כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד ומיהו מצינו כו' כדאמר במלתיה דרשב"ג כו' קודם לידה דההוא לא מפטרא כו' עכ"ל הלשון קצת מגומגם ועיין על דבריהם ברא"ש ובתוספות פ"ק דחולין:

    בא"ד כדמשמע בחולין דלא פריך היכי אכלינן כו' מיקל באבל ובלא שהה ח' ימים כצ"ל:

    בא"ד קאמר אף הן מרבים שופכים דמים בישראל כו' משום דחשבינן בלא אפשר שא"כ כו' דבהדיא חשיב לא אפשר בפ"ק דחולין כו' סבר שבקיה לקרא דדחיק ומוקים אנפשיה עכ"ל כצ"ל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת בכורות דף כ׳ עמוד ב׳

    מסכת בכורות דף כ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 9 קטעים ממוספרים, כ־204 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לגמריה לא אמרינן יולדת למקוטעין הלכך לא נקט סוף ששה:

    לסבריה אמרינן דלא גמר בהמה מאשה. מקצת יום אחרון של חדש חמישי לעבורה ככולה ויולדת בו ביום הלכך אפילו אית לן דזעירי ונתעברה במרחשון יולדת ביום אחרון של אדר דהוי שנתו:

    מקצת היום שגמר חדש חמישי או של טינוף:

    ה"ג לגמריה לא אמרינן מקצת היום ככולו:

    מאי איכא בין ר' עקיבא לר' יהושע דבבציר מהכי מי ילדה:

    חלב פוטר אם חולבת אפילו בתוך שנתה או שנולדה בבית ישראל לא ראינוה יולדת עד לאחר שנתה והרי היא חולבת:

    ר' יהושע סבר טינוף פוטר ולא חלב:

    היתה לה חמותה אשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ומת בעלה בלא בנים ואח אין לו ויש לה חמותה במקומה שיצאת משם:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Bekhorot 20b · Sefaria

    תוספות

    חלב פוטר איכא בינייהו פסק ר"ת דחלב אינו פוטר דלקמן בפירקין (בכורות דף כד.) מסקינן כרשב"ג דאמר בלוקח בהמה מניקה מעובד כוכבים דפטורה מן הבכורה דלא מרחמא אא"כ ילדה אבל מטעם חלב לחוד לא מיפטרא אי לאו דאיכא ולד בהדה דחזינא דמרחמא ליה ומניקתו ומתוך כך מדקדק ר"ת דהכי הלכתא דחיישינן למיעוטא היכא דאיכא חזקה בהדה כי הכא שהיא בחזקת שלא ילדה ואפילו לא קיימא לן כרבי מאיר דמטהר בההיא דרוב תינוקות מטפחים (נדה דף יח:) מטעם סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר מיהא חיישינן ואע"ג דבפ"ק דחולין (דף יא:) משמע דאין הלכה כר"מ אפילו להחמיר דקאמר לר"מ דחייש למיעוטא היכי אכיל בשרא משמע דאין הלכה כן דלא קאמר היכי אכלינן בישרא מכל מקום היכא דחזקה מסייעתו חיישינן והכא איכא חזקה דהעמד בהמה בחזקת שלא ילדה וסמוך מיעוטא דחולבות ואע"פ שאינן יולדות לחזקה והא דאמרינן פ"ק דחולין (דף ג:) דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ולא אמרינן סמוך מיעוטא דאין מומחין לחזקה דבהמה בחזקת איסור עומדת עד שלא נשחטה ההוא רובא מצוי הוא ושכיח טובא כענין שמצינו בריש גיטין (דף ב:) ואפילו לר"מ דחייש למיעוט' סתם ספרי דדייני מגמר גמירי והמיעוט לא שכיח ולא חייש ליה ר"מ כדאמרינן בריש בנות כותים (נדה דף לב.) וכן י"ל בההיא דיבמות (דף קכא:) דמים שאין להם סוף דדיעבד אשתו מותרת ולא אמרינן סמוך מיעוטא דנמלטים לחזקת אשת איש ומה שהחמירו שם לכתחלה משום חומרא דאשת איש וגוסס נמי לא אזלינן ביה בתר רובא להעיד עליו להשיא את אשתו וגם באתרא דרובא מסבלי והדר מקדשי ומיעוט מקדשי והדר מסבלי דאיכא רובא וחזקה להתירא חיישינן למיעוטא להחמיר לפי גירסת רבינו חננאל בקדושין בפרק שני (דף נ:) ויש לתמוה אהא דפריך הכא לר' יהושע דאמר חלב אינו פוטר מהא דא"ר יהושע ביבמות (דף קיט.) יצתה מליאה אינה חוששת כדמפרש דלא חייש למיעוטא דזכרים ודוחק מתוך כך לומר איפוך ומאי קשה בההיא דיבמות ליכא חזקה בהדי מיעוטא אבל בהדי מיעוטא דחולבות איכא חזקה ולפיכך חייש ועל כרחין מתניתין דהתם נמי מוכחא דיש חילוק דרישא דלא תנשא ולא תתייבם כו' מפרש התם מטעם סמוך מיעוט לחזקה ולא פליג עליה ר' יהושע דאין לומר דפליג בסיפא וה"ה ברישא דאדרבה הוה ליה לאשמועינן דפליג ברישא ואע"ג דאיכא חזקה וכ"ש בסיפא וי"ל כיון דמשכח ברייתא איפכא לא חש מלתרץ מיהו תימה דלמאי דמפיך כ"ש דתקשי לן דכאן א"ר יהושע חלב פוטר אלמא לא חייש למעוטא ואע"ג דאיכא חזקה בהדה ובההיא דיבמות משמע דלא פליג ר' יהושע אלא בסיפא אבל ברישא מודה ואי הוה אמרינן דלא חשיב מיעוט דאיכא חזקה בהדה מה שהיא בחזקת שלא ילדה שאדרבה העמד ולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה שהוא חולין במעי אמו אז הוה אתי שפיר וגם הא דצריך לומר איפוך אבל קשה דא"כ ר"ש בן גמליאל דסבר חלב אינו פוטר אלמא חייש למיעוטא ואע"ג דליכא חזקה בהדה ובריש כל הצלמים (ע"ז דף מ:) משמע דלא חייש למיעוט ולא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום כדגזר ר"מ מטעם דחייש למיעוט ועוד קשיא דבסוף אין מעמידין (עבודה זרה דף לט:) מ דר' יוחנן סבר כר"מ בגבינות בית אונייקי דסתמא כר' מאיר וטעמא דר"מ משום דחייש למיעוט כדמפרש בההוא פרקא ובפ"ק דחולין (דף ה:) דר' יוחנן אכל משחיטת כותי ולא חייש למיעוט החשודים כדקאמר ר"מ התם גבי יינם אע"ג דאיכא חזקה בהדה דלא נשחטה וי"ל דאיכא סתמי טובא דלא חיישינן למיעוטא ועוד דהתם סתם ואח"כ מחלוקת בריש כל הצלמים פלוגתא דר"מ ורבנן אבל עוד ק' דלקמן (בכורות דף כד) משמע דר' יוחנן אית ליה הלכה כר"ש בן גמליאל גבי ההוא דראה חזיר כרוך אחר רחל ויש לתרץ דאין להחזיק כל הכותים כרשעים אלא להרשע לבדו ועוד קשה דבפ' עשרה יוחסין (קדושין דף פ.) גבי רוב תינוקות מטפחים משמע דר' יוחנן סבר כרבנן דקתני שני דברים אין בהם דעת לישאל ועשאום חכמים כמו שיש בהן דעת לישאל ומיהו מצינו למימר דלעולם כדאמר דמילתיה דר"ש בן גמליאל סבר ר' יוחנן כוותיה בההיא דמשמע דמדפטר מטעם דלא מרחמא להניק אא"כ ילדה ונפקא מינה היכא דחזינן דהוה לה חלב קודם לידה [אם אח"כ ראינוה מניקה] דההיא לא מיפטרא מטעם חלב אי לאו טעמא דלא מרחמא ולפי זה אפשר דהוי רבן שמעון בן גמליאל סבר חלב פוטר ואין ראיה השתא לר"ת למיעוט היכא דאיכא חזקה בהדה מהא דפסקינן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ומיהו קשה דר"ש בן גמליאל דאמר כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי ומפרש אם לאו כלומר אפילו נפל מן הגג או אכלו ארי אלמא חייש למיעוט נפלים ובריש כל הצלמים לא חייש למיעוט ובלאו קשיא דרשב"ג קשיא נמי הלכתא אהלכתא דלא חיישינן למיעוט כדמשמע בחולין דלא פריך היכי אכלינן בישרא ובההיא דשבת (דף קלו.) קיימא לן כרשב"ג כדמוכח התם וי"ל דמן הדין היה לנו לפסוק כרבנן ואדרבנן סמכינן בשעת הדחק כדמוכח בהחולץ (יבמות דף לז.) אלא מדרבנן החמירו ביבמה הואיל ומת תוך שלשים ואע"פ שנפל מן הגג או אכלו ארי שמא ישתקע הדבר ויאמרו העולם שפיהק ומת ויבא לידי לעז וקלקול ולכך עשאוהו כספק גם לענין אבילות שלא יבא להקל בעדות ועוד שבכל מקום הלכה כדברי המיקל באבל ובלא שהה ח' ימים בבהמה העמידו כרבן שמעון בן גמליאל דאי לא הא לא קיימא הא ועוד דמשום היא גופה שאם נתיר לשוחטו לאוכלו כשהוא בריא יכול לשוחטו כשהוא חולה וקרוב לפיהוק של מיתה דהשתא איכא ריעותא ואין לדקדק דר' שמעון בן גמליאל לא חייש למיעוט מהא דחיישי למיעוט רבי עקיבא ור' טרפון בפ' קמא דמכות (דף ז. ושם ד"ה דילמא) שמא במקום סייף הוה נקב ורבי שמעון בן גמליאל קאמר אף הן מרבים שופכי דמים בישראל דדילמא התם הוא דלא חייש משום דחשבינן כלא איפשר שאם כן לא יהרג אדם לעולם ואפילו ר' מאיר מודה כדקאמר בפ"ק דחולין (ד' יא:) והא דבעי למימר לרבי עקיבא דחלב פוטר ולא חייש למיעוט הוה מצי לאקשויי מההיא דמכות דחייש שמא במקום סייף נקב הוה ורשב"ג קאמר דלא חייש אלא דלא רצה להאריך ועוד אין נראה לרבינו תם לפרש כלל טעמייהו משום דחיישי למיעוטא דבהדיא חשיב לא אפשר בפ"ק דחולין (דף יא: ושם) אלא אמרי רבנן דכשהיו שואלים לעדים ראיתם אם במקום סייף נקב הוה והם אומרים אין אנו יודעים בטלה עדותם אע"פ שאם לא היו שואלין היה נהרג מידי דהוה זה אומר בסייף הרגו וזה אומר בארירן הרגו דאין זה נכון אע"ג דאי לא שיילינן להו הוה נהרג ולא חיישינן דדילמא אי שיילינן מינייהו הוי מכחשי אהדדי ומיהו אין זה קושיא לחושבו כלא איפשר דאיפשר כגון שנתגלה קרום של מוח וראוהו עדיין שלם ובחולין דחשבינן ליה לא איפשר לפי שדוחק להעמיד בו הפסוק ומאן דפטר סבר שבקיה לקרא דדחיק ומוקים אנפשיה:

    Tosafot on Bekhorot 20b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה חלב פוטר כו' אפילו בתוך שנתה או שנולדה בבית ישראל כו' עכ"ל ר"ל רישא דמלתיה בתוך שנתה בקנה מן העובד כוכבים נמי איירי דחלב פוטר אבל בלאחר שנתה בקנה מן העובד כוכבים בלאו חלב נמי פוטר דרוב בהמות מתעברות ויולדות תוך שנתה למאן דלא חייש למיעוטא כר"מ אלא בנולדה בבית ישראל ולא ראינו שילדה עד לאחר שנתה דלית לן למיזל בתר רוב בהמות כיון דלא ראינוה יולדת אפ"ה אשמעינן דחלב פוטר יפה דודאי טנפה וק"ל:

    בד"ה אני ראיתי כו' באות השנה הן ובנותיהן ולקמן כו' עכ"ל כצ"ל:

    תוס' בד"ה חלב כו' דאיכא ולד בהדה דחזינן כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד משמע דאין הלכה כו' אכלינן בשרא מ"מ היכא דחזקה מסיעתיה חיישינן כו' עכ"ל ק"ק אמאי לא נימא בההיא דהיכי אכלינן בשרא דחזקה דבהמה בחזקת איסור עומדת עד שלא נשחטה מסייעתו כמו שכתבו התוספות לקמן גבי רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ויש ליישב דהך דשמא במקום נקב שחט לאו בחזקת איסור שלא נשחטה עומדת דהא אף אם נשחטה במקום נקב נשחטה כראוי לא מקרי אלא טרפה שנשחטה מקרי ומטהרה מידי נבלה הוא ודו"ק:

    בא"ד וגוסס נמי לא אזלינן כו' עכ"ל קאי אדלעיל דסמכינן מיעוט לחזקה להחמיר ועיין ברא"ש מיהו מה שכתבו וגם באתרא דרובא מסבלי כו' אינו ראיה אדלעיל ואדרבה הוא סותר כל הא דלעיל ואפשר דר"ל דאין לדמות המיעוטין דיש מיעוט דשכיח דחיישינן ליה להחמיר אפי' לגבי רובא וחזקה וק"ל:

    בא"ד ויש לתמוה אהא כו' משמע דר' יוחנן סבר כו' וסתמא כר"מ כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דרבי יוחנן אית ליה בעלמא הלכה כסתם משנה מיהו ק"ק בפשיטות ה"מ לאקשויי מהא דאכל ר"י משחיטת כותי אע"ג דאיכא חזקה בהדה ומתני' דיבמות הרישא דלא תינשא כו' ה"ל סתם מתני' דלא פליג ר"י עליה ברישא וחייש התם למיעוטא מטעם דאיכא חזקה בהדה וק"ל:

    בא"ד כל הצלמים פלוגתא דר"מ ורבנן אבל כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד ומיהו מצינו כו' כדאמר במלתיה דרשב"ג כו' קודם לידה דההוא לא מפטרא כו' עכ"ל הלשון קצת מגומגם ועיין על דבריהם ברא"ש ובתוספות פ"ק דחולין:

    ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

    Chidushei Halachot on Bekhorot 20b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת בכורות, דף כ׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־204 מילים ב־9 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 9 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 19 מילים

      נפתחת ב״לגמריה לא אמרינן יולדת למקוטעין, לסבריה אמרינן…״

    2. קטע 221 מילים

      נפתחת ב״ואיבעית אימא: לא אמרינן יולדת, והכא במקצת…״

    3. קטע 320 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' עקיבא: אני לא באתי לידי…״

    4. קטע 435 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' חנינא מסורא: חלב פוטר איכא…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״ומי חייש ר' יהושע למיעוט? והתנן: היתה…״

    6. קטע 629 מילים

      נפתחת ב״ואמרינן: מאי טעמא דר' יהושע? קסבר: רוב…״

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״אלא איפוך, והתניא: חלב פוטר, דברי ר'…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    8. קטע 833 מילים

      נפתחת ב״ת"ר גדייה שילדה שלש בנות, וכל בנותיה…״

    9. קטע 924 מילים

      נפתחת ב״איידי דאיכא חדא דלא סגיא בלא שלש,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות

      ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…

      מקור: מסכת בכורות דף כ׳ עמוד ב׳ · קטע 7 — “…דברי ר' יהושע. רבי עקיבא אומר: חלב אינו פוטר.

    • ר' עקיבא [ר"ע] · דור שני לתנאים

      דור שני לתנאים, ר' עקיבא בן יוסף בן גרים מבני בניו של סיסרא, עניו, מקבל מוסר, חכם גדול, חסיד, יודע שבעים לשון…

      מקור: מסכת בכורות דף כ׳ עמוד ב׳ · קטע 3 — “אמר ר' עקיבא: אני לא באתי לידי מדה זו,…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: בכורות דף כ׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026