בבגדי צבעונים — גנאי ובזיון הוא לה ומתגנה עליו:
הכא במאי עסקינן — קישוט דמתני' דהכא:
בדברים שבינו לבינה — סם המשיר את השער:
בעפר פיר — בעפר חור שהוא גדל שם כלומר בדבר שהוא רגיל בו בקי הוא להשמר שאינו מזיקו:
פיר — כמו פירא דכוורי (לקמן כתובות דף עט.) גומא:
אלא הכא במאי עסקינן דתלינהו לקישוטיה בתשמיש — ומשום הכי מצי מיפר דדלמא מתקשטת ומיתסרא הנאת תשמישו עליה:
כופה ומשמשתו — שאינה יכולה לאסור עצמה עליו אבל יכולה לאוסרו עליה שתהא היא מודרת ולא הוא כגון הנאת תשמישו עליה דצריך הוא להפר שלא יאכילנה דבר האסור לה:
ולא תתקשט ולא תאסר — לר' יוסי כיון דאמר אין אלו נדרי עינוי נפש היאך יכול להפר ואי משום דתלינהו בתשמיש לא תתקשט ולא תיאסר:
א"כ קרו לה מנוולת — וכי מבזו מקשטא אישתכח דנדר זה אוסרה עליו לפיכך יכול להפר משום דברים שבינו לבינה:
ותתקשט ותאסר אי לבית שמאי — אמאי יוציא לאלתר ויתן כתובה ותתקשט ותאסר והות ליה כמדיר את אשתו מתשמיש המטה ותנן בפרק אף על פי לבית שמאי שתי שבתות ולבית הלל שבת אחת:
הני מילי — שיש לו זמן שמא ימצא פתח לנדרו היכא דאדרה איהו:
אבל היכא דנדרה איהי ואישתיק — ולא היפר אינה יכולה לגור אצלו כלל ואפי' עד שתאסר ע"י קישוט דסברה מיסנא סני לי:
וכמה קצבה — כלומר אם נתן קצבה עד כמה לא כייפינן ליה להוציא:
נהנית מריח קשוטיה — שנתקשטה לפני הנדר:
מתני' כשהן בעיר אחרת — דרך בתם ללכת אצלם ברגלים:
רגל אחד — מציא מוקמא אנפשה שלשה לא מציא מוקמא ובגמרא פריך הא שנים מאי:
שנועל בפניה — בגמ' מפרש:
מחמת דבר אחר — בגמרא מפרש:
שתאמרי לפלוני — בגמרא מפרש:
שתהא ממלאה ומערה — בגמרא מפרש:
גמ' סיפא — דקתני שלשה יוציא הא שנים יקיים אתאן לכהנת:
רדופה — לילך לבית אביה תמיד שנים יוציא שאינה רדופה שנים יקיים:
דכתיב לא גרסי':
אישי — לשון אישות ונישואין:
ככלה בבית חמיה — שכבר ניסת וגס לבה בבעלה ואינה בושה הימנו:
