יוצאה בגט צריכה להמתין — ואע"ג דליכא לספוקי קטנה במעוברת לא חילקו חכמים בתקנתן בנשואות:
אליבא דר"א כ"ע לא פליגי — כלומר הא דאמרת שמואל דאמר כר' יהושע ולא כרבי אליעזר שפיר קאמרת דמודה שמואל דלרבי אליעזר אין כתובה לשום קטנה דהשתא ירושתה ומציאתה דמדידה לדידיה קאמר דלא מיתוקמא בה תקנתא דרבנן כ"ש כתובתה דמדידיה לדידה שהרי כשתקנו חכמים נשואין ליתומה ע"י אמה ואחיה להנאתה ולטובתה תקנו כדאמרינן ביבמות בפ' חרש שנשא את הפקחת כדי שלא יהו נוהגים בה הפקר שאין קטנה יודעת לשמור עצמה מלהתפתות:
כי פליגי אליבא דרבי יהושע — כלומר הא דאמרת דרב כר"א ולא כרבי יהושע ליתא דרב אפילו לר' יהושע אמרה:
ע"כ לא קאמר ר' יהושע — דמעשיה קיימין אלא מדידה לדידיה כגון ירושתה ומעשה ידיה ומציאתה שיהו לבעל כי היכי דלא לימנעו מלישא אותה וחכמים גזרו שתנשא כדי שלא ינהגו בה הפקר:
אבל מדידיה לדידה — כגון כתובה ותנאי כתובה:
צאן ברזל — צאן שהוא קשה ומתקיים לה כברזל לפי שקיבל עליו אחריות:
נכסי מלוג — שהכניסה לו ולא שמאום בכתובה והקרן לאשה ופירות לבעל:
נכסי צאן ברזל — הנישומין בכתובתה ודא נדוניא דהנעלת ליה מבית אבוה והוא מקבל עליו אחריות להחזירן לה כשתצא ממנו:
אבל — בלאות דנכסי צאן ברזל אית לה:
אי דאיתנהו — קיימין:
אידי ואידי אית לה — שאין לנו לקונסה:
ואי דליתנהו — קיימין:
אידי ואידי — בין נכסי מלוג בין דצאן ברזל לית לה שיכול לומר שלי הוצאתי שהרי ברשות ב"ד נשאתיה וכשאוציאנה אחזור מה שקבלתי עלי בכתובה ובנכסי מלוג נמי אע"פ שלא ברשות הוציאם מיהו יכול לומר אין לי להחזירן עד שאגרשנה שמא תמות בחיי ואירשנה:
אי דאיתנהו אידי ואידי שקלא — שהרי הוא מוציאה מדעת:
ואי דליתנהו — ומפני שלא היה לו להעלות בדעתו שמא תמצא אילונית אתה פוטרו אם באת לחלוק בהן:
איפכא מבעי ליה נכסי מלוג דברשותה קיימי — שלא היה לו לבלותן וללובשן:
אית לה — אי סבירא לך עיילא ליה גלימא קרנא הוי:
נכסי צאן ברזל — שהוא קבל עליו אחריותן ברשות הוציאן:
אשניה — שהם נשואי עבירה וטעמא דידה משום קנסא וכגון דליתנהו:
וקנסו רבנן כו' — כלומר מדינא איפכא מיבעי ליה אלא חכמים הפכו את הדבר לעקור מהן תורת נשואין קנסו אותה ממה שהיה ראוי לגבות משלו ומאי ניהו מנה מאתים ומזונות ובלאות דנכסי מלוג שהוציא שלא ברשות:
ולדידיה בדידה — ואותו קנסו במה שהיה ראוי לו משלה בלאות דנכסי צאן ברזל שהוציא ברשות:
ש"מ מדרב כהנא — דאמר שניה אין לה בלאות דנכסי מלוג וטעמא משום דקנסו רבנן לדידה בדידיה הא אשה כשרה גובה אותן ממנו ואע"ג דלא איתנהו:
עיילא ליה גלימא — בנכסי מלוג שלא שמוה עליו בנדונייתה:
קרנא הוי — וקיים לאשה לימכר וליקח בו קרקע והוא אוכל פירות ולא אמרינן לבישתה הן הן פירותיה ונכסי בה וניזיל:
והאמר רב נחמן — בהאשה:
אבל תוספת יש לה — דמתנה בעלמא יהיב לה בחיבת ביאה:
[נשים שאמרו בהן חכמים — לשון אין להן כתובה יש להן תוספת] נשים שאמרו חכמים לשון יוצאות שלא בכתובה כל תורת גיבוי הפקיעו מהן:
עוברת על דת — בפ' המדיר (לעיל כתובות עב.):
וחברותיה — נמצאו עליה נדרים או מומין והמקללת יולדיו בפניו:
והיוצאת משום שם רע — שזינתה:
מה שבפניה — בנכסי מלוג קאמר:
