הכי גרסינן דתניא שאין חולקין תרומה לעבד כו' - ורישא דברייתא כהנת שנתערב וולדה בוולד שפחתה שניהן יוצאין לגורן ונוטלין חלק אחד שאין חולקין תרומה לעבד כו' הלכך אי אזיל חד מינייהו לא פלגינן ליה דלמא אתי לאחזוקי בכהן ודלמא האי ניהו העבד:

במקומו של ר' יהודה - משום הכי אמר אין חולקין:

בהמתן של צדיקים - חמורו של רבי פנחס בן יאיר בהכל שוחטין (חולין ז.):

חזא באתריה דרבי יוסי - שחלקו לו תרומה בגורן:

ואסהיד באתריה דרבי יהודה - ושם לא היו חולקין תרומה לעבדי כהנים:

בית הפרס - החורש את הקבר הרי זה עושה בית הפרס מאה אמה שכך שיערו שהמחרישה מולכת את עצמות המת ודלמא נגע או הסיט המהלך בו את עצם כשעורה שמטמא במגע ובמשא:

מנפח אדם בית הפרס - וסומך על כך שאם יש עצם רואהו ואע"ג דמאהיל לא חיישינן דאין עצם כשעורה מטמא באהל עד דאיכא שדרה או גולגולת שלמה או רוב בנין או רוב מנין:

שנידש - דישה רבה ברגלים הרבה:

טהור - דתלינן לקולא ואמרינן כל העצמות נכתתו לפחות מכשיעור אלמא חששא דרבנן בעלמא הוא:

נאמן התינוק - להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו:

טמאה וטהורה סלקא דעתך - מה טומאה וטהרה יש לומר במשפחות:

בקצצה - לקמן מפרש לה:

של בת פלוני לפלוני - כשנשא פלוני את בת פלוני:

ושהיינו מוליכין כו' על ידי עצמו - אם כך העיד התינוק על ידי היה אבא שולח לו חלה ומתנות:

אם היה עובד כוכבים ונתגייר - והעיד משנתגייר שראה את אלה בנכריותו אינו נאמן:

דוגמא - אות וסימן זכרון לדורות הבאים:

הדרן עלך האשה שנתארמלה

כתובות 28 עמוד ב

1אפוטרופוס, או שהניח תפילין בפני רבו, או שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זה לא יצא לחירות. התם דאיקרי עבד מדעתו. כי קאמרינן דקא נהיג ביה מנהג בנים.

2לטבול לאכול בתרומה. בתרומה דרבנן. ושהיה חולק עמנו על הגורן. ודלמא עבד כהן הוא? תנן כמאן דאמר אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו. דתניא: אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: יכול הוא שיאמר: אם כהן אני תנו לי בשביל עצמי, ואם עבד כהן אני תנו לי בשביל רבי.

3במקומו של רבי יהודה היו מעלין מתרומה ליוחסין. במקומו של רבי יוסי לא היו מעלין מתרומה ליוחסין.

ברייתא

4תניא, א"ר אלעזר ברבי יוסי: מימי לא העדתי. פעם אחת העדתי והעלו עבד לכהונה על פי. העלו סלקא דעתך?! השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, צדיקים עצמם לא כ"ש׃

5אלא: בקשו להעלות עבד לכהונה על פי. חזא באתריה דרבי יוסי, ואזל ואסהיד באתריה דרבי יהודה.

6ושהמקום הזה בית הפרס הוא. מ"ט בית הפרס דרבנן. דאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך. ורב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר: בית הפרס שנידש טהור. מאי טעמא אי אפשר לעצם כשעורה שלא נידש ברגל.

7ועד כאן היינו באין בשבת. קסבר: תחומין דרבנן.

8ואין נאמן לומר ״דרך היה לפלוני במקום הזה״, ״מעמד ומספד היה לפלוני במקום הזה״. מאי טעמא אפוקי ממונא לא מפקינן.

ברייתא

9תנו רבנן: נאמן התינוק לומר, כך אמר לי אבא: ״משפחה זו טהורה״, ״משפחה זו טמאה״. טהורה וטמאה סלקא דעתך?! אלא ״משפחה זו כשרה״, ומשפחה זו פסולה.

10ושאכלנו בקצצה של בת פלוני לפלוני״, ושהיינו מוליכים חלה ומתנות לפלוני כהן״. על ידי עצמו, אבל לא על ידי אחר. וכולן, אם היה עובד כוכבים ונתגייר, עבד ונשתחרר אין נאמנים. ואין נאמן לומר ״דרך היה לפלוני במקום הזה״, ״מעמד ומספד היה לפלוני במקום הזה״. רבי יוחנן בן ברוקא אומר: נאמנים.

11ר' יוחנן בן ברוקא אהייא? אילימא אסיפא: אפוקי ממונא הוא! אלא ארישא. וכולם, אם היה עובד כוכבים ונתגייר, עבד ונשתחרר אין נאמנין. ר' יוחנן בן ברוקא אומר: נאמנין.

12במאי קמיפלגי? ת"ק סבר: כיון דעובד כוכבים הוא, לא הוה דייק. ורבי יוחנן בן ברוקא סבר: כיון דדעתיה לאיגיורי, מידק הוה דייק.

13מאי ״קצצה״? דתנו רבנן: כיצד קצצה? אחד מן האחין שנשא אשה שאינה הוגנת לו באין בני משפחה ומביאין חבית מליאה פירות ושוברין אותה באמצע רחבה, ואומרים: אחינו בית ישראל שמעו! אחינו פלוני נשא אשה שאינה הוגנת לו, ומתייראים אנו שמא יתערב זרעו בזרעינו. בואו וקחו לכם דוגמא לדורות, שלא יתערב זרעו בזרעינו. וזו היא קצצה שהתינוק נאמן להעיד עליה.

14הדרן עלך האשה שנתארמלה׃

תוספות

תנן כמאן דאמר אין חולקין לעבד כו' - ואם תאמר והא לא קאמר רבי יהודה דאין חולקין אלא בתרומה דאורייתא דמעלין ממנה ליוחסין אבל מתני' דאוקמינן בתרומה דרבנן דאין מעלין ממנה ליוחסין מודה דחולקין לעבד בלא רבו ואם כן אכתי תקשי ודלמא עבד כהן הוא ולאו מלתא היא דמתניתין איירי שפיר שמעיד שחלק לו תרומה דאורייתא אלא שאינו נאמן להאכילו אלא בתרומה דרבנן:

ומה בהמתן של צדיקים - מפורש במקום אחר (גיטין דף ז.):

ושהמקום הזה בית הפרס - ולא יותר ובא לטהר:

בית הפרס דרבנן - נראה דאפי' במקום הקבר מקילין כמו בשאר שדה ואין לומר דמקום הקבר מטמא באהל ומביא רבינו יצחק ראיה מדתניא בפ"ק דמועד קטן (דף ה:) מצא שדה מצויינת ואינו יודע מה טיבה יש בה אילנות בידוע שנתחרש בה קבר אין בה אילנות בידוע שאבד בה קבר ומאי נפקא מינה כיון שעתה אינו יודע מקום הקבר בין נחרש בין אבד אלא שמע מינה דמקום הקבר טהור כשנחרש ובית הפרס להכי הוי דרבנן משום דהוי ספק טומאה ברשות הרבים אע"ג דבעלמא טיהרו חכמים ספק טומאה ברה"ר היינו היכא שהטומאה מבוררת ולא נולד הספק אלא באקראי ופעם אחרת לא יטמא כיון שמקום הטומאה ידוע אבל הכא שלעולם השדה בספק לא רצו לטהר אע"ג דמדאורייתא טהור:

מנפח - בדיעבד אם עשה כבר טהרות אבל בדיקה דלכתחלה מפרש במשנה (אהלות פי"ח מ"ד) כיצד בודקין:

הדרן עלך האשה שנתארמלה

רישוי: CC-BY-NC

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

לטבול ולאכול בתרומתו בתרומה דרבנן - וא"ת והא אתי לאסוקי מתרומה דרבנן לתרומה דאורייתא. איכא למימר, בתרומות חוצה לארץ דליכא למיחש.

ושהיה חולק עמנו על הגורן, וליחוש דלמא עבד כהן הוא - ואם תאמר, אם כן הא דתניא (לעיל כתובות כה, א) חזקה לכהונה, נשיאות כפים וחלוק גרנות ליחוש דילמא עבד כהן הוא. ויש לומר, התם במוחזק בישראל אצלנו, אלא שאינו ידוע לנו אם כהן ואם חלל. ואם תאמר, הכא נמי לישני ליה הכי, כגון דמוחזק לן דאינו יש לומר, דלא אפשר לאוקומה בהכי, מדאיצטריך למתני רישא שהיה יוצא מבית הספר, כדאמרינן לעיל (בסוגיין) דלא קתני לה אלא לאפוקי שאינו עבד.

במקומו של רבי יוסי אין מעלין מתרומה ליוחסין - כלומר: משום הכי חולקין לעבד בלא רבו דליכא למיחש למידי. ואם תאמר, מכל מקום הא איכא למיגזר דלמא משחררו ואתו למיתן ליה בחזקת שהוא עבד כהן. יש לומר, כולי האי לא גזרי, דהא משחרר עבדו עובר בעשה (גיטין מ, א), וכדאמרינן לעיל דסמכינן אאסור לאדם שילמד לעבדו תורה, וליוצא בשן ועין דממילא, לא חיישי דלא שכיחא. ואם תאמר, אם כן היכי אקשינן לעיל וליחוש דלמא עבד כהן הוא. יש לומר דלשמא יעשנו בן חורין לא חיישינן, כיון דעבר עליה והשתא מיהא ליכא איסורא, אבל לשמא עשאו חיישינן, כיון דאלו עשאו בן חורין עבדי השתא אסורא. כן נראה לי.

נאמן התינוק לומר משפחה זו טמאה משפחה זו טהורה - פירש רש"י ז"ל: והכי איתא בירושלמי (ה"י) תני אין נאמנים, רבי יוחנן בן ברוקה אומר נאמנים, וכלן לא אמרו אלא בגדלן אבל בקטנן לא.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת כתובות דף כ״ח עמוד ב׳

מסכת כתובות דף כ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־412 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–112)עמוד

היעד שנמצא: כתובות דף כ״ח ע״ב

פתיחה בקורא