בוני התלמוד

    מסכת כתובות דף קי״ב עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    והוה כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקיכשתצרף כל המקומות ישתער לכך:

    נקטו בידיהמצאן קטנות נאחזות בידו אחת:

    קטפיאשכולות כדמתרגמינן (ויקרא כה) לא תבצור לא תקטוף:

    לשנהלסוף שנה:

    בברכותיהכשהשנה מבורכת:

    בישיבתה של צועןכלומר כדמפרש ואזיל ומצוען אתה למד לארץ ישראל כדמפרש ואזיל:

    אני ראיתי בבקעת בית שאןשהיא משאר ארצות:

    בית סאה עושה שבעים כוריםוכיון דבשאר ארצות יש שבעים כורים כל שכן בארץ מצרים שאין לך מעולה בכל הארצות כמצרים שהרי נמשלה לגן ה' ואין במצרים מדינה מעולה כצוען:

    דמרבו בה מלכימצרים שנאמר כי היו בצוען שריו על מלכי ישראל הכתוב מדבר לגנאי שמרדו בהקב"ה וסמכו על מלכי מצרים ותמיד היו שריהם ושלוחיהם מצויין בצוען שלוחים למלך מצרים מביאין תשורה:

    מבונהבנויה בכל טוב מבונה לשון פרי כדכתיב (בראשית ל) ואבנה גם אנכי ממנה:

    לבנו הקטןלכנען:

    לבנו גדוללמצרים:

    על אחת משבעההרי שבע פעמים שבעים כורים הרי ד' מאות ותשעים ובמקום שאינו טרשים כחברון יש להוסיף עד חמש מאות ובברכותיה כתיב מאה שערים על אחת שבשאר שנים נתברך למאה מאה פעמים חמש מאות הרי חמשת ריבוא:

    סאה קמחהוא אבק דק היוצא מן הנפה והחטין טחונין ברחיים של גריסין ואינן טחונין דקין והנפה מוציאה הקמח וקולטת פסולת ומחזיר מה שבנפה לריחים:

    סוביןשהמכתשת מוציאה כשלותתין חטין לסולת כותשין אותן במכתשת:

    מורסיןהן סובין היוצאין באחרונה:

    קיבוריאקמח שאינו יפה שעושים ממנו פת קבור וקורין שאנדי"ר:

    יאה משבחיתו בה בארעכוןיפה אתם משבחין אותה:

    בית סאה הניח לי אבאבארץ ישראל:

    א"ל ההוא בר אמוראהאחד מבני האמורי אמר ליהודי תחלת ביאתו לארץ:

    הך תאלתא דקיימא אגודא דירדנאדקל פלוני העומד על שפת הירדן:

    כמה גדריתו מינהכמה תמרים אתם גודרים הימנו לקיטת תמרים קרויה גדירה בלשון [משנה וגוזרא בלשון] ארמי:

    אין עורו מחזיק את בשרושהעור כווץ וגומד לאחר הפשטו:

    אינה מחזקת פירותיהעושה פירותיה מרובין עד אין מקום להצניען:

    פלטי לי מחדאנצלתי מאחת מהן מן הקללות האמורות במקרא:

    נקט במצראיש מקום שאין גשר ומשליכין עץ על רוחב הנהר משפה לשפה ואינו רחב לילך עליו כי אם אוחז בידיו בחבל המתוח למעלה הימנו קשור שני ראשיו בשתי יתידות אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר:

    עמא פזיזאעם בהול:

    דקדמיתו פומייכו לאודנייכומתחלתכם הייתם בהולים שהקדמתם נעשה לנשמע ועודכם בבהלתכם כבתחלה למהר לעשות דבר בלא עתו:

    כיפיאלמוגים לישנא אחרינא כיפי דעכו סלעים:

    מתקן מתקליהמשוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים:

    כתובות 112 עמוד א

    1והויא כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי, כ"ב פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי.

    2רבי חלבו ור' עוירא ור' יוסי בר חנינא איקלעו לההוא אתרא. אייתו קמייהו אפרסקא דהוה כאילפס כפר הינו. ואילפס כפר הינו כמה הוי ה' סאין: אכלו שליש והפקירו שליש ונתנו לפני בהמתן שליש׃

    3לשנה איקלע ר' אלעזר להתם ואייתו לקמיה נקטו בידיה ואמר (תהלים קז, לד) ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה׃

    4רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא חזנהו להנהו קטופי דהוו קיימי כי עיגלי אמר עגלים בין הגפנים אמרו ליה קטופי נינהו אמר ארץ ארץ הכניסי פירותייך למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו׃

    5לשנה איקלע ר' חייא להתם חזנהו דהוו קיימי כעיזי אמר עזים בין הגפנים אמרו ליה: זיל לא תעביד לן כי חברך:

    ברייתא

    6תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית סאה עושה חמשת ריבוא כורין בישיבתה של צוען בית סאה עושה שבעים כורין דתניא אמר רבי מאיר אני ראיתי בבקעת בית שאן בית סאה עושה שבעים כורין׃

    7ואין לך מעולה בכל ארצות יותר מארץ מצרים שנאמר ״(בראשית יג״, י) כגן ה' כארץ מצרים ואין לך מעולה בכל ארץ מצרים יותר מצוען דהוו מרבו בה מלכים דכתיב ״(ישעיהו ל״, ד) כי היו בצוען שריו ואין לך טרשים בכל א"י יותר מחברון דהוו קברי בה שיכבי׃

    8ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה בצוען דכתיב ״(במדבר יג״, כב) וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים מאי נבנתה אילימא נבנתה ממש אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו גדול שנאמר ״(בראשית י״, ו) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃

    9אלא שמבונה על אחת משבעה בצוען והני מילי בטרשים אבל שלא בטרשים חמש מאה׃

    10והני מילי שלא בברכותיה אבל בברכותיה כתיב ״(בראשית כו״, יב) ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו'׃

    ברייתא

    11תניא אמר רבי יוסי סאה ביהודה היתה עושה חמש סאין סאה קמח סאה סלת סאה סובין סאה מורסין וסאה קיבוריא א"ל ההוא צדוקי לר' חנינא יאה משבחיתו בה בארעכון בית סאה אחת הניח לי אבא ממנה משח ממנה חמר ממנה עיבור ממנה קיטניות ממנה רועות מקנתי׃

    12א"ל ההוא בר אמוראה לבר ארעא דישראל האי [תאלתא] דקיימא אגודא דירדנא כמה גדריתו מינה אמר ליה שיתין כורי א"ל אכתי לא עייליתו בה אחריבתוה אנן מאה ועשרים כורי הוה גזרינן מינה אמר ליה אנא נמי מחד גיסא קאמינא לך׃

    13אמר רב חסדא מאי דכתיב ״(ירמיהו ג״, יט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי למה ארץ ישראל נמשלה לצבי לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה דבר אחר מה צבי זה קל מכל החיות אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה׃

    14אי מה צבי זה קל ואין בשרו שמן אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים תלמוד לומר זבת חלב ודבש שמנים מחלב ומתוקים מדבש׃

    15רבי אלעזר כי הוה סליק לארץ ישראל אמר פלטי לי מחדא כי סמכוהו אמר פלטי לי מתרתי כי אותבוהו בסוד העיבור אמר פלטי לי מתלת׃

    16שנאמר ״(יחזקאל יג״, ט) והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא וגו' בסוד עמי לא יהיו זה סוד עיבור ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה סמיכה ואל אדמת ישראל לא יבואו כמשמעו׃

    17רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפזיזותייכו קיימיתו אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא לה:

    18ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי אסי׃

    תוספות

    מנשק כיפי דעכומשמע דמארץ ישראל הוא וכן בשילהי מי שאחזו (גיטין דף עו:) ותימה דבפ"ק דגיטין (דף ב. ושם) תנן עכו כארץ ישראל לגיטין משמע דהוי מחוץ לארץ ומפרש בירושל' חציה בארץ וחציה בחוץ לארץ:

    רבי חנינא הוה מתקל מתקליהפירוש שוקל אבנים ומוצאן קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון ששקלן ומצאן כבידות אמר כבר נכנסתי לארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח לך כשעלה ר' חנינא הגדול מבבל בקש לידע אם נכנס לא"י והיה שוקל אבנים כל זמן שהיו קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון שמצאן כבידות אמר אין אלו אלא אבני ארץ ישראל והיה מנשקן וקרא עליהן את הפסוק הזה כי רצו עבדיך את אבניה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    ריטב"א

    מנשק כיפי דעכו פי' דעכו חציו בארץ וחציו בחוצה לארץ כדאיתא בירושלמי בפ"ק דגיטין. ושלא יגלו סוד העיבור פי' ר"ת ז"ל לעובדי כוכבים ומזלות כדאמרינן כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים זהו סוד העיבור:

    ר' חנינא מתקן מתקלא (פי' רש"י מתקןמתקלה) פי' רש"י מתקן מכשולי העיר כי מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו מחזר שלא יבא שם רע על הדרכים. והתוס' ז"ל פי' שהיה שוקל אבנים והיה מוצאן קלות כיון ששקל ומצאן כבדות אמר כבר נכנסתי לגבול ארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח כשעלה רבינו ביקש לידע אם נכנס לגבול ארץ ישראל כיון דמצאן כבדות אמר [אין אלו אלא] אבני ארץ ישראל וקרא עליהן כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ויראו את כבודך:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כתובות דף קי״ב עמוד א׳

    מסכת כתובות דף קי״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־543 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    והוה כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי כשתצרף כל המקומות ישתער לכך:

    נקטו בידיה מצאן קטנות נאחזות בידו אחת:

    קטפי אשכולות כדמתרגמינן (ויקרא כה) לא תבצור לא תקטוף:

    לשנה לסוף שנה:

    בברכותיה כשהשנה מבורכת:

    בישיבתה של צוען כלומר כדמפרש ואזיל ומצוען אתה למד לארץ ישראל כדמפרש ואזיל:

    אני ראיתי בבקעת בית שאן שהיא משאר ארצות:

    בית סאה עושה שבעים כורים וכיון דבשאר ארצות יש שבעים כורים כל שכן בארץ מצרים שאין לך מעולה בכל הארצות כמצרים שהרי נמשלה לגן ה' ואין במצרים מדינה מעולה כצוען:

    ועוד 22 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Ketubot 112a · Sefaria

    תוספות

    מנשק כיפי דעכו משמע דמארץ ישראל הוא וכן בשילהי מי שאחזו (גיטין דף עו:) ותימה דבפ"ק דגיטין (דף ב. ושם) תנן עכו כארץ ישראל לגיטין משמע דהוי מחוץ לארץ ומפרש בירושל' חציה בארץ וחציה בחוץ לארץ:

    רבי חנינא הוה מתקל מתקליה פירוש שוקל אבנים ומוצאן קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון ששקלן ומצאן כבידות אמר כבר נכנסתי לארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח לך כשעלה ר' חנינא הגדול מבבל בקש לידע אם נכנס לא"י והיה שוקל אבנים כל זמן שהיו קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון שמצאן כבידות אמר אין אלו אלא אבני ארץ ישראל והיה מנשקן וקרא עליהן את הפסוק הזה כי רצו עבדיך את אבניה:

    Tosafot on Ketubot 112a · Sefaria

    ריטב"א

    מנשק כיפי דעכו פי' דעכו חציו בארץ וחציו בחוצה לארץ כדאיתא בירושלמי בפ"ק דגיטין. ושלא יגלו סוד העיבור פי' ר"ת ז"ל לעובדי כוכבים ומזלות כדאמרינן כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים זהו סוד העיבור:

    ר' חנינא מתקן מתקלא (פי' רש"י מתקן מתקלה) פי' רש"י מתקן מכשולי העיר כי מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו מחזר שלא יבא שם רע על הדרכים. והתוס' ז"ל פי' שהיה שוקל אבנים והיה מוצאן קלות כיון ששקל ומצאן כבדות אמר כבר נכנסתי לגבול ארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח כשעלה רבינו ביקש לידע אם נכנס לגבול ארץ ישראל כיון דמצאן כבדות אמר [אין אלו אלא] אבני ארץ ישראל וקרא עליהן כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ויראו את כבודך:

    Ritva on Ketubot 112a · Sefaria

    פני יהושע

    גמרא ת"ר בברכותיה של א"י בית סאה עושה חמשה ריבוא כורין ואל תתמה היאך המקום המועט של חמשים אמה שהוא שיעור בית סאה מחזיק מקום התבואה של חמשה ריבוא כורין שהרי לעיל דרשינן שתהא חטה מתמר ועולה בראש הרים והא דנקיט הכא שיעור ברכת א"י באומדן זה אע"ג דאמרינן בעלמא וכי קצבה יש לברכותיו של הקב"ה אפ"ה משמע להו דהאי קרא דויזרע יצחק וימצא מאה שערים לא נכתב אלא לרמז זה דכל מעשה אבות סימן לבנים ועוד שהרי הטעימו הקב"ה ליצחק מעין עוה"ב אלמא דלעוה"ב נמי הכי הוי שיעורא:

    Penei Yehoshua on Ketubot 112a · Sefaria

    בן יהוידע

    וְהַוְיָא כְּמִבֵּי מִיכְסִי עַד אַקְרָא דְּתוּלְבַּנְקִי עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי פַּרְסֵי אוּרְכָּא. נראה זכתה ארץ ישראל לזה השיעור בזכות התורה שניתנה להם בעבור ארץ ישראל דכתיב (תהלים קה, מד) וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו, והתורה ניתנה בכ־ב אותיות והיה הרוחב ששה פרסאות בזכות תורה שבעל פה שהיא ששה סדרים וסימנים אלו של האורך והרוחב הוא אות בכ־ו שהם כ־ב וא־ו רמז שאומרים להם 'בכו' בכיה על הטוב הגדול אשר סופו נחרב בעבור עונותיכם ככתוב אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ (תהלים קז, לד).

    אָמַר "אֶרֶץ אֶרֶץ הַכְנִיסִי פֵּרוֹתַיִךְ. הא דכפל לשונו 'אֶרֶץ אֶרֶץ' חד כנגד חלק הגשמי וחד כנגד חלק הרוחני שבה. אי נמי חד כנגד ארץ התחתונה וחד כנגד ארץ העליונה המשפעת בתחתונה דכתיב יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו (תהלים קכב, ג).

    חֲזִינְהוּ דַּהֲווּ קַיְמֵי כְּעִזֵּי נמצא נתמעט הטוב משיעור עגל לשיעור עז וההפרש בין מספר עגל [103] לבין מספר עז [77] הוא כ"ו כמנין שם הוי־ה [26] לרמוז בעבור חלול השם שחללו בעונות נתמעטה הטובה.

    בְּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּית סְאָה עוֹשָׂה חָמֵשׁ רִבּוֹא כּוֹרִין נראה לי לרמוז שבזכות התורה שהיא חמשה ספרים נעשה הטוב הזה וחמשה רבוא כורין הם חמשים אלף כורין רמז שהמזון נמשך מן הבינה שיש בה חמשים שערים. או רמז לכ"ה חסדים וכ"ה אתוון דיחודא שאומרים בבוקר וכ"ה אתוון שאומרים בערב ולכן עושה חמשה רבוא כורין שהם חמשים אלף כורין.

    וְהַנֵּי מִילֵי בִּטְרָשִׁים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּטְרָשִׁים, חֲמֵשׁ מְאָה פירש רש"י ז"ל שבע פעמים שבעים הרי ארבע מאות ותשעים ובמקום שאין טרשים יש להוסיף עד חמש מאות עיין שם. וצריך להבין מה טעם יש להוסיף עשרה דוקא להשלים עד חמש מאות? ונראה לי בס"ד דתרומה גדולה הוא תרי ממאה ושאר ארצות שבארץ ישראל שאינם טרשים הם המשובחים ולכן ראוי שיהיה בהם תוספת על הטרשים שיעור תרומה שהוא תרי ממאה ולפי מספר ארבע מאות ותשעים עולה תרי ממאה מספר עשרה מכל מקום ובזה נשלם חמש מאות. נמצא לפי זה כיון ששפע חוץ לארץ בישיבתה הוא שבעים כור צריך שיגיע שפע ארץ ישראל עד חמש מאות כור. ובזה יובן בס"ד הפסוק בהושע (הושע ב, טז) לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה, ורש"י פירש עמק עכור עמק הגלות שהיו עכורים בו יהיה להם לפתח תקוה. ועדיין קשה עכור משמע קאי על המקום עצמו ולא על יושביו? ובזה ניחא דקרי לחוץ לארץ עמק עכור כי ברכת חוץ לארץ השפע שלה יגיע עד שבעים כור וזה נרמז באותיות עָכוֹר חלק התיבה לשתים וקרי בה ע ' כור ועל פי זה החשבון של ע' כור יהיה לפתח זו ארץ ישראל ששם שער השמים תִּקְוָה ' תק וה ' והיינו וה לשון שמחה כמו שאמרו (איכה רבתי א, לב) בין וי לוה ניצול רבן יוחנן בן זכאי, כלומר יש לה שמחה של חמש מאות. ולפי זה שפע ארץ ישראל יגיע עד חמש מאות שהיא מספר ב' פעמים נר [250] ובזה יובן בס"ד (צפניה א, יב) בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם בַּנֵּרוֹת, כי שפע שלה יגיע לשיעור נר ונר. גם הוא מספר חמש מאות אברים שיש לאיש ואשתו זה רמ"ח [248] וזו רנ"ב [252] ובהיות ישראל על אדמתם דומים להתחברות אשה עם בעלה דכתיב כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ (ישעיה סב, ה). גם הוא מספר מלוי שם שדי [ש י ־ ן ד ל ־ ת י ו ־ ד = 500] לכך הקדוש ברוך הוא הבטיח לאבות במתנת הארץ בשם שדי. ובזה יובן (תהלים קמז, יב) שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶת הֳ' הַלְלִי אֱלֹקַיִךְ צִיּוֹן כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ, כי אם תמלא את 'ירושלים' כפי הקריאה שלה שנקראת בשני יודין וגם תמלא אות מם ביו־ד כזה 'מים' כפי נקוד החיר־ק של קריאתה יעלה המלוי מספר חמש מאות כזה י ו ־ ד ר י ־ ש ו י ־ ו ש י ־ ן ל מ ־ ד י ו ־ ד מ י ־ ם [500] ולזה אמר 'בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּך' דשיעור השפעת הברכה שהיא חמש מאות רמוזה 'בְּקִרְבֵּך'. ולזה אמר (ישעיה מ, ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ‍ִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, לֵב היינו רוצה לומר המלוי תבשרו בטוב הרמוז במלוי ירושלים וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כלומר זה הרמז הוא כפי הקריאה שנקראת ירושלים בשני יודין ולא כפי הכתיבה כי היא כתובה ביו־ד אחת וחסרה יו־ד שנית.

    סְאָה בִּיהוּדָה הָיְתָה עוֹשָׂה חָמֵשׁ סְאִים נראה הכונה היתה עושה חמש סאין אחר גיבול כי לרוב שומן החיטים וחשיבותם שואבין ובולעים מים הרבה בגיבול הקמח עד שיוסיף במשקלו על חד ארבע מכח רבוי המים הנבלעים בו בשעת גיבול דאפילו הסובין והמורסן בני גיבול נינהו ובולעים מים רבים.

    בֵּית סְאָה אַחַת הִנִּיחַ לִי אַבָּא, מִמֶּנָּה מְשַׁח, מִמֶּנָּה חֲמַר, מִמֶּנָּה עִבּוּר, מִמֶּנָּה קִטְנִיּוֹת, מִמֶּנָּה רוֹעוֹת מִקְנָתִי. חמשה הנאות יוצא לו ממנה משח וחמר ועיבור שהוא החטים שמהם יהיה הלחם והקטניות שהם דומין לדגן דלכך אין אוכלים אותם האשכנזים בפסח וגם מרעה הבהמה שממנה יקח בשר שמן לאכול. ולכן אמר הכתוב (דברים יא, יד) וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ זה עיבור וקטניות, תִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ זה חמר ומשח, וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ כדי שתאכל בשר שמן ממנה ובזה וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ בכולהון.

    אִי, מַה צְּבִי זֶה קַל, וְאֵין בְּשָׂרוֹ שָׁמֵן, אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלָּה לְבַשֵּׁל, וְאֵין פֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים. קשא למה הוצרך לפרש כאן קלות הצבי, וסגי לומר הכי אי מה צבי זה אין בשרו שמן אף ארץ ישראל אין פרותיה שמנים? ועוד יש להקשות קושית הגאון מהר"ם שיף ז"ל למה לא שאל שאלה זו על לשון ראשון שאמר מה צבי אין עורו מחזיק בשרו? ונראה לי בס"ד דחדא מתרצה בחברתה דהטעם דאין בשר הצבי שמן מפני שהוא קל ורץ הרבה תמיד ולכך הוא יגיע תמיד ויכחיש בשרו ולזה אמר אִי מַה צְּבִי זֶה קַל, ומחמת קלותו רץ הרבה ויגיע ולכך אֵין בְּשָׂרוֹ שָׁמֵן, אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שהיא קַלָּה לְבַשֵּׁל פרותיה ולכך זו היא סיבה שיכחיש חילה ולא יהיו פֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים. ובזה נתרצה קושית מהר"ם שיף ז"ל דלא שייכה שאלה זו על לשון ראשון כי 'מה שאין עורו מחזיק את בשרו' אין לזה שייכות בזה. ודע כי דרשה זו של מה צבי זה קל מכל החיות סמיך לה על דרשה דקודם כי בשביל דמיון הקלות לחוד הוה ליה לדמותה לנשר דכן אמר התנא (משנה אבות ה, כ) הוי קל כנשר ורץ כצבי, אך הואיל ויש נמי דרשה אחרת בצבי והוא 'מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו' לכך גם לענין הקלות עשה הדמיון בצבי דהא והא איתא בצבי.

    ועוד 4 קטעי פירוש על דף זה.

    Ben Yehoyada on Ketubot 112a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כתובות, דף קי״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־543 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 112 מילים

      נפתחת ב״והויא כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי, כ"ב…״

    2. קטע 233 מילים

      נפתחת ב״רבי חלבו ור' עוירא ור' יוסי בר…״

      חכמים: רבי חלבו.

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״לשנה איקלע ר' אלעזר להתם ואייתו לקמיה…״

    4. קטע 435 מילים

      נפתחת ב״רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא חזנהו…״

      חכמים: רבי יהושע.

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״לשנה איקלע ר' חייא להתם חזנהו דהוו…״

    6. קטע 634 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית…״

      חכמים: רבי מאיר.

    7. קטע 747 מילים

      נפתחת ב״ואין לך מעולה בכל ארצות יותר מארץ…״

    8. קטע 844 מילים

      נפתחת ב״ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה…״

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״אלא שמבונה על אחת משבעה בצוען והני…״

    10. קטע 1015 מילים

      נפתחת ב״והני מילי שלא בברכותיה אבל בברכותיה כתיב…״

    11. קטע 1146 מילים

      נפתחת ב״תניא אמר רבי יוסי סאה ביהודה היתה…״

      חכמים: רבי יוסי, אבא.

    12. קטע 1240 מילים

      נפתחת ב״א"ל ההוא בר אמוראה לבר ארעא דישראל…״

    13. קטע 1351 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חסדא מאי דכתיב (ירמיהו ג,…״

      חכמים: רב חסדא.

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״אי מה צבי זה קל ואין בשרו…״

    15. קטע 1525 מילים

      נפתחת ב״רבי אלעזר כי הוה סליק לארץ ישראל…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    16. קטע 1631 מילים

      נפתחת ב״שנאמר (יחזקאל יג, ט) והיתה ידי אל…״

    17. קטע 1738 מילים

      נפתחת ב״רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא…״

      חכמים: רבי זירא.

    18. קטע 1813 מילים

      נפתחת ב״ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא…״

      חכמים: רבי אסי, אבא.

    חכמים הנזכרים בדף

    • ר' אבא · אמוראים · דור שני לאמוראים

      דור שני לאמוראים, ר' אבא שכתוב בש"ס ללא שם אביו, הוא תלמידו של ר' הונא ור' יהודה בר יחזקאל.

      מקור: מסכת כתובות דף קי״ב עמוד א׳ · קטע 18 — “ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה…

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כתובות דף קי״ב ע״א

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026