אחד חדשות - שאין זמן רחוק שלא היה כאן תל דאיכא למימר כיון דחדשה היא אם איתא שנקבר שם מת מדכר דכיר ליה אפ"ה טמאות מספק דכיון דסמוכה לעיר איכא למימר אשה יחידה הלכה וקברה שם נפל שלה:

הרחוקות - דאין אשה יחידה הולכת שם:

חדשות טהורות - דאם איתא דנקבר ביה הוו ידעי ליה:

ישנות טמאות - שכבר נשתכח הדבר מן היודעים:

ואיזו היא קרובה - לעיר שאנו אומרים עליה שאף החדשה טמאה חמשים אמה:

ואיזו היא ישנה - שאנו אומרים עליה שאפי' היא רחוקה טמאה ששים שנה:

שאין קרובה הימנה - אבל אם יש קרובה הימנה אפי' היא בתוך חמשים אמה הויא כרחוקה וחדשה טהורה דאם איתא דהלכה אשה יחידה לקבור לא שבקה קרובה הימנה ואזלא לגבי דהך:

שאין אדם זוכרה - שאין אדם אומר זכור אני שלא היה כאן תל ובימי נעשה תל זה כאן:

עילה מצאו - עלילה בעלמא מצאו חכמים והחזיקו בה לתלות עליה ולטהר את ארץ ישראל במסכת נזיר בפרק בתרא אלמא מספיקא לא מחזקינן טומאה בקרקעה של ארץ ישראל:

וטיהרו את א"י - גרסי' ולא גרסינן כל:

דמתרמי בין השמשות - של ערב השבת ואין שהות לילך עד בית הקברות:

ומוכי שחין - שאבריהן נופלין או שחותכין אותן ואבר מן החי מטמא כאבר מן המת כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין קכט:):

ש"מ - מדקתני לעיל איזו היא ישנה ששים שנה וטעמא משום דלא דכירי לה הוא האי סהדות' כו':

אבל הכא - שעשאוהו עד בדבר אפילו טובא נמי סמכינן אסהדותיה אי מסהיד:

מתני' הרי אלו נאמנין - דאיכא תרי סהדי דמסהדי אכל כתב וכתב:

צריכים לצרף עמהן אחר - שיכיר כתב ידי שניהם דתרי סהדי בעינן אכל כתב וכתב וטעמא מפרש בגמרא:

גמ' כשתימצי לומר לדברי רבי - כשתעמוד לסוף דבריו קסבר על כתב ידן הן באין להעיד כשמקיימין השטר בב"ד לפיכך צריך שנים על כל כתב וכתב:

כתובות 20 עמוד ב

1ואי צורבא מרבנן הוא, אפילו עצמו. כי הא דרב אשי הוה ידיע ליה בסהדותא לרב כהנא. אמר ליה: מי דכיר מר האי סהדותא? אמר ליה: לא. ולאו הכי והכי הוה? א"ל לא ידענא, לסוף אידכר רב אשי, אסהיד ליה. חזייה לרב כהנא דהוה מחסם. א"ל מי סברת עלך קא סמיכנא? אנא הוא דרמאי אנפשאי ואדכרי.

2תנן התם: התלוליות הקרובות בין לעיר ובין לדרך, אחד חדשות ואחד ישנות טמאות. הרחוקות, חדשות טהורות, ישנות טמאות. איזוהי קרובה חמשים אמה, ואיזו היא ישנה ששים שנה, דברי ר"מ רבי יהודה אומר: קרובה שאין קרובה הימנה, ישנה שאין אדם זוכרה.

3מאי ״עיר״ ומאי ״דרך״? אילימא ״עיר״ עיר ממש, ״דרך״ דרך ממש, מספיקא מי מחזקינן טומאה? והאמר ריש לקיש: עילה מצאו וטהרו ארץ ישראל. א"ר זירא: ״עיר״ עיר הסמוכה לבית הקברות, ודרך דרך בית הקברות.

4בשלמא דרך בית הקברות, דזמנין דמתרמי בין השמשות ומקרו קברו בתל. אלא עיר הסמוכה לבית הקברות, כולהי לבית הקברות אזלי?

5אמר רבי חנינא: מתוך שהנשים קוברות שם נפליהן, ומוכי שחין זרועותיהם עד חמשים אמה אזלא איהי לחודה. טפי דברא איניש בהדה, ולבית הקברות אזלא. הלכך, טומאה בארץ ישראל לא מחזקינן.

6אמר רב חסדא: ש"מ מרבי מאיר, האי סהדותא עד שיתין שנין מידכר, טפי לא מידכר. ולא היא, התם הוא דלא רמיא עליה. אבל הכא, כיון דרמי עליה, אפילו טובא נמי.

מתני׳ · משנה

7זה אומר: כתב ידי, וזה כתב ידו של חבירי. וזה אומר: זה כתב ידי, וזה כתב ידו של חבירי הרי אלו נאמנין. זה אומר: זה כתב ידי, וזה אומר: זה כתב ידי צריכין לצרף עמהם אחר, דברי רבי. וחכמים אומרים: אינם צריכין לצרף עמהן אחר, אלא נאמן אדם לומר זה כתב ידי.

גמ׳ · גמרא

8כשתימצי לומר, לדברי רבי׃

תוספות

אחד חדשות ואחד ישנות - תימה דהכא מזכיר שאינו פשוט קודם וכן בהחולץ (יבמות דף מא.) לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהו להן ג' חדשים אחד בתולות ואחד בעולות מזכיר אירוסין קודם נישואין ובתולות קודם בעולות דהיינו שאינו פשוט קודם ובר"ה (דף כט:) תנן אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב"ד התם נקט דבר פשוט ברישא וכן בב"ק (דף נ:) אחד החופר בור שיח ומערה ובמס' סוטה (דף מג.) אחד הבונה ואחד הלוקח כו' גבי מערכי מלחמה ורש"י נמי גריס בפ"ק דסוכה (דף כ. ושם) גבי מחצלת גדולה שעשאה לשכיבה טמאה ואין מסככין בה רבי אליעזר אומר אחת קטנה ואחת גדולה ופריך א' גדולה וא' קטנה מבעי ליה והיה כתוב בספרים להפך ורש"י מהפך הגירסא משום דדרך התנאים להזכיר הפשוט קודם ואומר ר"י דהיכא דקאי אפלוגתא או אקרא מזכיר הפשוט קודם כי ההיא דפליג ר' אליעזר את"ק בסוכה והוה ליה למימר אחת גדולה שאתה מודה לי כך תודה בקטנה וכן אחד יבנה פליג אדר' אליעזר דאמר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין אלא ביבנה בלבד ובב"ק (דף נ:) ובסוטה (דף מג.) קאי אקרא אבל הכא ובהחולץ לא קאי אמידי אין להקפיד איזה נשנה תחלה: [וע' תוס' שבת כ: ד"ה אחד מבושל פסחים פה. קח: סוכה כ. זבחים צב: ד"ה אי הכי ומנחות סג: ד"ה אחד שבת ועי' תוס' קדושין יג. ד"ה כשם]:

טמאות - פירש בקונטרס דבקרובות אפילו חדשות טמאות משום דאזלא איהי לחודה ואין ידוע אם קברה שם אבל רחוקה דדברא איניש בהדה ואלמלי קברה איניש דאזיל בהדה היה מגלה ולפיכך ישנות טמאות דאע"פ דדברא איניש בהדה נשתכח הדבר וקשה [לר"י] דאם כן אמאי צ"ל בסמוך דדברא איניש בהדה ולבית הקברות אזלא לא הוה ליה למימר אלא דברא איניש בהדה ותו לא ולכך טפי חדשות טהורות דאם איתא דקברה שם היה הדבר ידוע ועוד אי לבית הקברות אזלא ישנות אמאי טמאות ונראה לר"י כר"ח דפירש דישנות טמאות אפילו רחוקות דחיישינן שמא קרובות היו שהיה העיר אצלה וחרב ולפי זה לא נאמר משום דדברא איניש בהדה היה ידוע יותר ולהכי איצטריך לומר ולבית הקברות אזלא:

עילה מצאו - פירש רבינו חננאל צלע ותלו הטומאה באותה צלע והשאר טהרו:

רישוי: CC-BY-NC

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

התם הוא דלא רמיא עילויה אבל הכא דרמיא עלויה אפילו טובא - ומינה שמעינן דדוקא עדות שנמסרה לו דרמיא עילויה, אבל עדות שלא נמסרה לו דלא רמיא עילויה לא, ואף על גב דמסהיד בטפי משתין שנין לא מהימן.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת כתובות דף כ׳ עמוד ב׳

מסכת כתובות דף כ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 8 קטעים ממוספרים, כ־267 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–112)עמוד

היעד שנמצא: כתובות דף כ׳ ע״ב

פתיחה בקורא