מסכת כתובות דף קי״ב עמוד ב׳

אמר רבי זירא א"ר ירמיה בר אבא דור שבן דוד בא קטיגוריא בת"ח כי אמריתיה קמיה דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנא' ועוד בה עשיריה כו' אמר רבי חייא בר אשי אמר רב עתידין כו' ועיין בתוספות דמילתא דרבי ירמיה בר אבא לא שייך הכא למה שכתבו משום דאיירי בענין עוה"ב דהיינו לימות המשיח נקיט לה הכא ולכאורה אין זה מספיק דעיקר מילתא דעוה"ב וימות המשיח הם בפרק חלק ולענ"ד נראה דמימרא דרבי ירמיה בר אבא ושמואל והא דרבי חייא בר אשי אמר רב בחדא מילתא שייכי דההיא דשמואל דמפרש לדרבי ירמיה בר אבא נמי דבר טוב הוא שאחר כל הצרות שיעברו עליהם היו כדי שיצרפו בצירוף אחר צירוף ויטהרו מזוהמת חטא אדם הראשון ואז יזכו לעוה"ב וכל הנך הבטחות דמייתי לעיל והיה הכל כמו שהיה קודם חטא אדה"ר והיינו דמסיק נמי שאילני סרק יוציאו פירות אלא דיותר נ"ל לפרש דאכתי אהא דשמואל דיליף צירוף אחר צירוף מקרא זה ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער הא מסיים בהאי קרא כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה והאלה ואלון מאילני סרק הן שאין מוציאין פירות דהא לפי תרגומו הוא בוטמא ובלוטא דקחשיב להו בפ' אם אין מכירין במיני ארזים וארז אין עושה פרי מאכל וא"כ מה כל השבח הזה שאחר כל הצירוף יחשבו כאילני סרק הללו ע"ז מייתי הש"ס נמי מילתא דר' חייא בר אשי דעתידין אילני סרק שיעשו פירות וכיון שעושין פירות ודאי שהן החשובין בכל האילנות כיון שהן ג"כ מיני ארז ובעלמא צדיקים נמשלו לארז ולתמר משום דארז אין עושה פרי משא"כ הכא דאיכא תרתי למעליותא וכל זה הולך על יסוד אחד שאחר הצירוף יתקיימו כל ההבטחות והייעודים כמו שהיה בשעת הבריאה וכדכתיב והיה כל הנשאר בציון ובירושלים קדוש יאמר לו יהא רצון שיתקיים במהרה בימינו אמן וכן יהי רצון: