מסכת כתובות דף מ״ו עמוד א׳

1רב פפא אמר: מאי ״בעל לוקה״ דקתני התם ממון. וקרי ליה לממון מלקות? אין, והא תנן: ״האומר חצי ערכי עלי״ נותן חצי ערכו. רבי יוסי בר' יהודה אומר: לוקה ונותן ערך שלם לוקה אמאי אמר רב פפא לוקה בערך שלם׃

2מאי טעמא גזירה חצי ערכו אטו ערך חציו וערך חציו הוי ליה אבר שהנשמה תלויה בו׃

ברייתא

3ת"ר (דברים כב, יט) וענשו אותו זה ממון (דברים כב, יח) ויסרו זה מלקות׃

4בשלמא וענשו זה ממון דכתיב ״וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה אלא ויסרו זה מלקות מנלן״׃

5א"ר אבהו למדנו יסרו מיסרו ויסרו מבן ובן מבן (דברים כה, ב) והיה אם בן הכות הרשע׃

6אזהרה למוציא שם רע מנלן ר' אלעזר אמר (ויקרא יט, טז) מלא תלך רכיל רבי נתן אומר (דברים כג, י) מונשמרת מכל דבר רע׃

7ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי ההוא מיבעי ליה לכדר' פנחס בן יאיר ונשמרת מכל דבר רע מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה׃

8ור' נתן מאי טעמא לא אמר מהאי ההוא אזהרה לב"ד שלא יהא רך לזה וקשה לזה׃

9לא אמר לעדים בואו והעידוני והן מעידים אותו מאליהן הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלעים היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה׃

10היא וזוממיה סלקא דעתך אלא או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה׃

11טעמא דלא אמר להו הא אמר להו אע"ג דלא אגרינהו לאפוקי מדר' יהודה דתניא רבי יהודה אומר אינו חייב עד שישכור עדים׃

12מ"ט דר' יהודה אמר ר' אבהו אתיא שימה שימה כתיב ״הכא (דברים כב״, יד) ושם לה עלילות דברים וכתיב ״התם (שמות כב״, כד) לא תשימון עליו נשך מה להלן ממון אף כאן ממון׃

13אמר רב נחמן בר יצחק וכן תני רב יוסף צידוני בי רבי שמעון בן יוחאי אתיא שימה שימה׃

14בעי רבי ירמיה שכרן בקרקע מהו בפחות משוה פרוטה מהו שניהם בפרוטה מהו׃

15בעי רב אשי הוציא שם רע על הנישואין הראשונים מהו על נשואי אחיו מהו׃

16פשוט מיהא חדא דתני ר' יונה (דברים כב, טז) את בתי נתתי לאיש הזה לזה ולא ליבם׃

17מאי רבנן ומאי ר' אליעזר בן יעקב, דתניא כיצד הוצאת שם רע בא לבית דין ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה׃

18אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה בת סקילה היא הכי קאמר אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה׃

19נמצא ששם רע אינו שם רע הוא לוקה ונותן מאה סלע בין בעל ובין לא בעל רבי אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ״(דברים כב״, יג) ובא אליה ואקרב אליה׃

20אלא לרבנן מאי ובא אליה ואקרב אליה ובא אליה בעלילות ואקרב אליה בדברים׃

21בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ״לא מצאתי לבתך בתולים אלא לרבנן מאי לא מצאתי לבתך בתולים לא מצאתי לבתך כשרי בתולים״׃

22בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ״ואלה בתולי בתי אלא לרבנן מאי ואלה בתולי בתי ואלה כשרי בתולי בתי״׃

23בשלמא לר"א בן יעקב היינו דכתיב ״ופרשו השמלה אלא לרבנן מאי ופרשו השמלה״׃

24אמר רבי אבהו פרשו מה ששם לה כדתניא ופרשו השמלה מלמד שבאין עדים של זה ועדים של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה רבי אליעזר בן יעקב אומר דברים ככתבן שמלה ממש׃

25שלח רבי יצחק בר רב יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן אע"ג שלא מצינו בכל התורה כולה שחלק הכתוב בין ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה למכות ולעונשין אבל מוציא שם רע חלק אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה ויוציא שם רע כדרכה׃

26כמאן אי כרבנן אף על גב דלא בעל אי כר' אליעזר בן יעקב׃