מסכת כתובות דף ל״ה עמוד ב׳

סוף סוף - האי לא תחלוק בו לחייבו ממון טעמא משום דאין בו כדי תשלומין ולא משום היקישא אבל היכא דיש בה שוה פרוטה אימא תחלוק:

לא צריכא - להכי איתקש:

דבהדי דמחייה קרע שיראין וכו' - כלומר ואשמועינן דלוקה משום חבלה ופטור מתשלומי קריעה לא שנא התרו בו ולא שנא לא התרו דלא לקי פטור מתשלומין מהיקישא דלא תחלוק:

ממאי דבחול כתיב - דפשיטא ליה דמכה בהמה בין שוגג בין מזיד חייב לשלם:

דלמא בשבת כתיב - ועל כרחך אשוגג כתיב קרא דאי במזיד הו"ל מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין:

איכא לאיפלוגי - בין שוגג למזיד:

לא ס"ד - דבשבת כתיב ובשוגג:

ואי בשבת מכה בהמה ישלמנה - בתמיה:

אלא לאו בחול - דליכא לפלוגי ואיתקש לה מכה אדם שלא תחלוק בו ואפי' אינו חייב מיתה:

לרבה דאמר - לרבי מאיר חדוש הוא כו':

מתניתין כמאן מוקים - לשנויי רומיא דרמינן עלה דאלו הן הלוקין וקיימא לן דאין לוקה ומשלם:

אי כר' מאיר - דאמר לוקה ומשלם וכדשנינהו ריש לקיש:

קשיא בתו - דבשלמא לריש לקיש דאוקמה לההיא דגנב וטבח בשבת בטובח על ידי אחר אבל בטובח על ידי עצמו לא משלם לא קשיא דמת ומשלם לית ליה לר' מאיר אפי' בקנס אלא לרבה קשיא בתו דקנס הוא וקתני מתניתין פטור:

ואי כר' נחוניא בן הקנה - דאית ליה נמי לוקה ומשלם כר' מאיר מדקאמר יום הכפורים כשבת יה"כ הוא דפטור מתשלומין ומשום כרת דאית ביה ומג"ש דאסון אסון אבל משום לאו ומלקות דאית ביה לא פטר ומתניתין נמי דאית ליה לוקה ומשלם דידיה הוא ומת ומשלם לית ליה אפי' בקנס:

קשיא אחותו - נהי נמי דמשום מלקות לא פטר ליה ליפטריה משום כרת:

ואי כרבי יצחק - תוקמה דאמר במסכת מכות (דף יד.) אין חייבי כריתות בכלל מלקות מ' ולית ליה האי דאלו הן הלוקין הבא על אחותו ומשום הכי חייבין בתשלומין:

קשיא ממזרת - דהכל מודים שהוא במלקות וקתני אית לה קנס:

הניחא אי סבר - רבה כר' יוחנן [לד:] כשלא התרו בו דמשלם דחייבי מלקיות שוגגין ודבר אחר חייב:

איהו נמי - מוקי למתני' בשלא התרו בו כר' יוחנן:

אלא אי סבר לה - בממון ומלקות דאפי' לא התרו בו פטור מממון ופליג אדרבי יוחנן וכל שכן אדעולא דאמר [לב.] אפילו התרו בו משלם ממון ואינו לוקה:

היכי מתרץ לה - לא כר' יוחנן ולא כעולא ולא כריש לקיש:

על כרחך - אי סבירא ליה בממון ומלקות דלוקה ואינו משלם כרבי יוחנן סבירא ליה בשוגגים דמשלם ממון ומוקי לה בשלא התרו בו:

לריש לקיש דאמר בפירוש ריבתה תורה כו' - דחייבי מלקיות שוגגין פטורין מלשלם:

מאן תנא דפליג אדר' נחוניא - ומחייב תשלומין בחייבי כריתות כגון ההיא דשבועות ושהדליק גדיש ביה"כ חייבין בפרק שבועת העדות (שבועות לג.) ומתני' דהכא דקנסה באחותו ונהי נמי דלית ליה אסון אסון למיפטריה משום כרת ליפטריה משום לאו בין התרו בו בין לא התרו בו דאין כרת בלא לאו חוץ מפסח ומילה דבשלמא ר' יוחנן מוקי לה אפילו כרבנן דפליגי עליה דרבי מאיר דאמרי אין לוקה ומשלם והני בשלא התרו בו אלא לריש לקיש כמאן מוקי לה:

אי רבי מאיר - דאמר לוקה ומשלם:

אי רבי יצחק - דאמר לא שייך מלקות בחייבי כריתות וג"ש דאסון אסון לית ליה ובמאי ליפטר הילכך מתניתין דהכא על כרחך ר"מ היא ולא רבי יצחק משום דקשיא ממזרת אבל ההיא דשבועות בין כר"מ בין כרבי יצחק:

עריות ושניות - לקמן מפרש להו:

קנס - דאנוסה:

פיתוי - דמפותה:

הממאנת - בבעלה כגון יתומה קטנה שהשיאתה אמה ומיאנה בבעלה:

אין לה קנס - שאינה בחזקת בתולה הואיל וניסת:

איילונית - שאין לה סימני נערות לעולם ואינה יולדת לשון איל זכר דוכרניתא דלא ילדה (לעיל כתובות דף יא.):

אין לה קנס - לפי שאין קנס אלא לנערה וזו שלא תביא שערות לעולם כל כ' שנה היא בחזקת קטנה ומשם ואילך בוגרת:

והיוצאת משום שם רע - קס"ד שלא מצא לה בעלה בתולים ולקמן פריך בת סקילה היא: