בוני התלמוד

    מסכת כתובות דף ק״ג עמוד א׳

    פרק י״ב - הנושא את האשה

    Also cited as: Ketubot 103a, Chapter 12 HaNosei et HaIshah

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מאי למקום שאמה - דקתני מילתא פסיקתא ש"מ כל בת אצל האם:

    דאוגר ליה ריחיא לחבריה לטחינה - לא התנה שוכר לתת מעות למשכיר אלא שיטחון לו למזונות ביתו בשכרו:

    לסוף איעתר - משכיר:

    זבין ריחיא וחמרא - לטחון בה מזונות ביתו:

    אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות - ולא אמרינן שניהם יתנו לה מזונות ואע"פ שלא פסק לה דמים מתחלה אלא מזונות חייבוהו לתת דמיהם כשיש לה מזונות ממקום אחר הכא נמי אע"פ שלא פסק אלא טחינה עכשיו שאינו צריך יתן דמים:

    טחון וזבין - באותה שלקחת:

    טחון ואותיב - למזונותיך באותה שאצלי:

    ולא אמרן - דלא יהיב דמי:

    אלא דלית ליה טחינא לריחיא - שאין שוכר מוצא לטחון בשכר כל שעה לפיכך אומר לו אני יושב בטל אטחון לך ולא אתן דמים:

    אבל - כל זמן שמוצא לטחון טוחן בשכר ונותן לזה דמים:

    מדת סדום - זה נהנה וזה לא חסר לא היו עושין טובה:

    מתני' אי אפשי לזוז מבית בעלי - לצאת מבית בעלי:

    גמ' ולא בבקתי - בית צר כעין צריף כדאמרינן במסכת שבת (דף עז:) בקתא בי עקתא אם היה מדור שלו צר לא קבל עליו להוציא את בניו ולהושיבה:

    בנכסים מועטין - שהבנות זוכות בהן כדתנן (לקמן כתובות דף קח:) הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים:

    וקדמו - קודם שיבואו לב"ד ומכרום:

    שיפצה - חזקה בדקיה:

    מאי - מי אמרינן לא מפקינן לה כל ימים שיכול להתקיים או דלמא אמרי' לה לאו כל כמינך:

    ברכת הבית ברובה - בני אדם שעוזרין זה את זה משתכרין ומזל דרבים עדיף:

    וליתבו לה - לפי מה שנתמעטה ברכת הבית ביציאתה:

    לשון חכמים - יש ללמוד ממנה ברכה ועושר ורפואה:

    אם היה פקח - זה שלוקח פירות הרבה ואין לו שהות למושכם אלא נתן מעות:

    שוכר את מקומו - דהוי לה כי חצירו וחצירו קונה לו הרי אתה למד מכאן סחורה שלא יוכל המוכר לחזור הרי לך עושר למוד מלשון חכמים:

    לא ילעוס כו' - למדת שהחטים הלעוסין יפה למכה:

    נר יהא דלוק במקומו - אצל השולחן כמו בחיי דכל ע"ש היה בא לביתו משנפטר כדלקמן:

    יוסף חפני - דמן חיפא:

    את אביך - כל אתין רבויין:

    וי"ו יתירה - דואת אמך:

    ה"מ - דחייב בכבוד אשת אביו בחיי אביו:

    בי שמשי - ערב שבת ונראה בעיני לפי שבין השמשות שלו שגור בפי כל והכל חרידים אליו לגמור מלאכתן עד שלא תחשך קרו ליה בי שמשי:

    שלא להוציא לעז כו' - לומר לא צדיקים היו שלא היה להן רשות לבא לביתם כמו רבי:

    סבור מינה בהדין עלמא - שהיה מצוה שיתעסקו בקבורתו:

    דקדים ערסייהו לערסי' - הם נקברו תחלה:

    והאי דאמר הכי - שנזקק להודיע שימותו וישרתוהו:

    דלא לימרו - אינשי עלייהו כשימותו מילתא דאיסורא הוה בהו שלא זכו להתעסק בו ואיגלאי מילתא דהאי דלא שכיבו בשני דרבי זכותיה דרבי אגנא עלייהו:

    עיירות - גדולות על הכפרים וכרכין גדולים מהם:

    כתובות 103 עמוד א

    1מאי למקום שאמה? שמעת מינה בת אצל האם, לא שנא גדולה ולא שנא קטנה.

    2לא יאמרו שניהם וכו'.

    3ההוא גברא דאוגר ליה ריחיא לחבריה לטחינה. לסוף איעתר, זבין ריחיא וחמרא,׃

    4אמר ליה: עד האידנא הוה טחיננא גבך, השתא הב לי אגרא. א"ל מיטחן טחיננא לך׃

    5סבר רבינא למימר היינו מתניתין לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחד אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות׃

    6א"ל רב עוירא מי דמי התם חד כריסא אית לה תרתי כריסתא לית לה הכא מצי א"ל טחון וזבין טחון ואותיב׃

    7ולא אמרן אלא דלית ליה טחינא לריחיא אבל אית ליה טחינא לריחיא כגון זו כופין אותו על מדת סדום:

    מתני׳ · משנה

    8אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אין היורשין יכולין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה׃

    9אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכולין היורשין לומר לה אם את אצלנו יש ליך מזונות ואם אין את אצלנו אין ליך מזונות׃

    10אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים זנין אותה והיא בבית אביה:

    גמ׳ · גמרא

    11תנו רבנן משתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בעבדים ושפחות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכרים וכסתות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה שכך כתב לה ואת תהא יתבת בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מגר ארמלותיך בביתי׃

    12תני רב יוסף בביתי ולא בבקתי׃

    13אמר רב נחמן יתומים שמכרו מדור אלמנה לא עשו ולא כלום׃

    14ומ"ש מדרבי אסי א"ר יוחנן דא"ר אסי אמר ר' יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו׃

    15התם לא משתעבדי לה מחיים הכא משתעבדי לה מחיים׃

    16אמר אביי נקיטינן מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו׃

    ברייתא

    17תניא נמי הכי מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו ולא עוד אלא אפילו היא אומרת הניחוני ואבננו משלי אין שומעין לה׃

    18בעי אביי שיפצה מאי תיקו:

    19אמרה אי אפשי:

    20וליתבו לה כי יתבה התם מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא ברכת הבית ברובה׃

    21וליתבו לה לפי ברכת הבית ה"נ׃

    22אמר רב הונא לשון חכמים ברכה לשון חכמים עושר לשון חכמים מרפא ברכה הא דאמרן׃

    23עושר דתנן המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה ואם היה פקח שוכר את מקומו׃

    24מרפא דתנן לא ילעוס אדם חטין ויניח על גבי מכתו בפסח מפני שמחמיצות׃

    ברייתא

    25ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך נכנסו בניו אצלו אמר להם הזהרו בכבוד אמכם נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי:

    26הזהרו בכבוד אמכם: דאורייתא היא דכתיב ״(שמות כ״, יא) כבד את אביך ואת אמך אשת אב הואי׃

    27אשת אב נמי דאורייתא היא דתניא כבד את אביך ואת אמך את אביך זו אשת אביך ואת אמך זו בעל אמך וי"ו יתירה לרבות את אחיך הגדול׃

    28הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא:

    29נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה: מאי טעמא כל בי שמשי הוה אתי לביתיה׃

    30ההוא בי שמשא אתאי שבבתא קא קריה אבבא אמרה אמתיה שתיקו דרבי יתיב כיון דשמע שוב לא אתא שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים:

    31יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי: סבור מינה בהדין עלמא הוא דקאמר כיון דחזו דקדים ערסייהו לערסיה אמרי שמע מינה לההוא עלמא הוא דקאמר׃

    32והאי דאמר הכי דלא לימרו מילתא הואי להו ועד האידנא נמי זכותו דרבי הוא דאהניא להו׃

    33אמר להן לחכמי ישראל אני צריך נכנסו אצלו חכמי ישראל אמר להן אל תספדוני בעיירות,׃

    תוספות

    ולא אמרן אלא דלית ליה טחינה לריחיא - תימה הואיל והאי עובדא בדלית טחינה לריחיא אמאי איצטריך רב עוירא למימר התם תרי כריסתא לית לה הכא טחון וזבין אפי' לא הוה משכח משכיר למיטחן ומיזבן דהוה חד כריסא לא הוה דמי למתני' דבמתניתין ליכא פסידא דבעל כי יהיב לה דמי מזונות ממה שהיה נותן מזונות עצמן אבל השוכר אית ליה פסידא אם יתן שכר הטחינה שהרי אינו מוצא לטחון ומכיסו יצטרך לפרוע ואמר רבי דבלאו האי טעמא דטחון וזבין טחון ואותיב הוה מצי לבטולי המקח שלא יצטרך ליתן לו אגרא הואיל ואית ליה פסידא אבל מ"מ המשכיר יאמר כמו כן לדידי אית לי פסידא שכר ריחיא שלי ויכול לבטל המקח קודם הזמן ונהי דשוכר לא יצטרך ליתן לו שכר מכיסו אבל לעכב הריחים עד זמן שהתנו ביניהן לא יוכל השוכר הואיל ומשכיר אית ליה פסידא אבל השתא דמצי למימר ליה טחון וזבין טחון ואותיב ולית לך פסידא על כורחיך תניח לי הריחים עד הזמן שהרי לי הוה פסידא ולך אין פסידא:

    ה"ג שיפצא מאי - ושם דבר הוא כלומר מהו שתשפץ וכן פי' ר"ח:

    ברכת הבית ברובה - פי' ר"ח כגון הא דאמרינן (שבת דף קכב.) נר לאחד נר למאה וכן כל כהאי גוונא אין נותנין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    מתני' - ונותנין לה מדור לפי כבודה. וכתב הרשב"א ז"ל נראה לי ממתניתין דאין משתמשת בכל הבתים עם ה.... ביחד, אלא מייחדין לה מדור אחד לפי כבודה בבית ובאם לא כן מאי קאמר נותנין לה מדור לפי כבודה, הא במדור כולו היא משתמשת והא דתניא משתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה, לאפוקי שאינם יכולים לדחותה מן המדור ולשכור לה אחר והיינו דמייתי ראיה מדכתב לה ואת תהא יתבא בביתי, דאלמא עיקרא דברייתא לומר שאינם יכולים לדחותה לגמרי מאותו מדור. והראיה עוד מדקתני משתמשת בכרים וכסתות ובכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה, דודאי לאו בכולן קאמר, אלא נותנין לה מהם לפי ירושלמי (בפרקין ה"ג): דרה בבתים כשם שהיתה דרה בהם ובעלה במדינת הים ומשתמשת בכלי זהב ובכלי כסף כשם שהיתה משתמשת ובעלה נתון במדינת היםׁ (אורחות חיים הל' כתובות דף צט ד"ה אלמנה, ר"ן על הרי"ף לעיל כתובות נד, א).

    מדור האלמנה שנפל אין היורשים חייבים לבנותו - אלא שוכרין לה בית במקום אחר לפי כבודה. ולאו למימרא שאין חייבין לבנותו אבל אם בנאוהו שתהא היא דרה בו, אלא מכיון שנפל נסתלקה זכותה ממנו (תוה"ב שם).

    בעי אביי שיפוצא מאי תיקו - וידוע בדין תיקו דממונא המוציא מחבירו עליו הראיה ולזה כתב רבנו לא תחזק וכ"כ הרשב"א ז"לֿ (מ"מ הל' אישות שם)

    ת"ר בשעת פטירתו של רבי וכו' - הא דמייתי הכא פטירתו של רבי נראה מהירושלמי (ה"ג) שהטעם לפי שאמרו שם שלשה דברים צוה רבי את בניו בשעת פטירתו, אל תזוז אלמנתי מביתי, אל תספדוני בעיירות ומי שנטפל בי בחיי יטפל בי במותי. ופריך אל תזוז אלמנתי מביתי לאו מתניתין היא אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי וכו', ומשני דלא אמרון ביתא דנשיאותא משועבדת לנשיאות (רשב"א בשטמ"ק).

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כתובות דף ק״ג עמוד א׳

    מסכת כתובות דף ק״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 33 קטעים ממוספרים, כ־558 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כתובות דף ק״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026