נכסי — הבעל:
בחזקת יתמי — והיא המוציאה מהם ועליה להביא עדים שהודו יתומים בפניהם שלא קבלה וכל זמן שלא תביא עדים לא תגבה:
בחזקת אלמנה קיימי — שהרי נשתעבדו בתנאי ב"ד:
נשאת — והיא באה לתבוע מזונות של שנים שעברו:
עליה להביא ראיה — דמשניסת אין הנכסים ברשותה:
וכותבת אלו למזונות — בשטרות המכירה שהיא כותבת ללקוחות כותבת את המכור למזונות וכשהיא מוכרת לגבוי כתובה תפרש בתוך השטר לכתובה מכרתי:
וכך כחה יפה — כדבעינן לפרושי:
מאי לאו בהא פליגי דר' יהודה דאמר הפירוש יפה לה סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי - ואי לא פירשה מה לכתובה ומה למזונות סוף כשתבא לתבוע יאמרו לה מה שמכרת לכתובה מכרת וקבלת כתובתך ואם תאמר להם א"כ תנו לי מזונות שאכלתי הם יאמרו נתננו ליך מטלטלין תמיד במזונותיך והם נאמנים:
ורבי יוסי סבר נכסי בחזקת אלמנה קיימי — והיא תחזיק בהם לצורך מזונותיה וכתובתה ועליהם להביא ראיה לפיכך הסתם יפה לה מפני לקוחות שלקחו שדות מבעלה שאם יכלו כל נכסי היתומים תחשוב כל מה שמכרה למזונות ועל הלקוחות שלקחו מבעלה תחזור על כתובתה שאם תפרש לכתובה מכרתי לא תוכל שוב לנתקן למזונות ועל הלקוחות לא תחזור על מזונותיה דתנן (גיטין דף מח:) אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משעובדים:
דלא ליקרו לה רעבתנותא — הרואה שמוכרת כל קרקעות אלו סבור שמוכרתן למזונות מוציא עליה שם רעבתנותא ושוב אין אדם נושאה:
דאי לא תימא הכי — דטעמא דר' יהודה לאו משום נכסי בחזקת יתמי הוא:
הא דבעי ר' יוחנן — על מי להביא ראיה נהי דמתניתא דפלוגתא דר"י ורבי יוסי לא שמיע ליה מתני' מיהא שמיע ליה שהמשנה נשנית תמיד בבית המדרש:
תפשוט ליה ממתניתין — דעל אלמנה להביא ראיה דמתניתין נמי מצרכה לה לפרושי כר' יהודה:
דעצה טובה קא משמע לן — דלא ליקרו לה רעבתנותא:
אי נמי דכולי עלמא — היכא דאמרו יתומים נתננו על אלמנה להביא ראיה ואפי' הכי לר' יוסי הסתם יפה לה לטריפת לקוחות שבחיי בעלה לכתובה כמו שפירשתי וכדתני אביי קשישא:
