בוני התלמוד

    מסכת כתובות דף י״ג עמוד א׳

    פרק א׳ - בתולה נשאת

    Also cited as: Ketubot 13a, Chapter 1 Betulah Nisset

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    דא"כ - דרב נחמן לא מיתוקם כרבן גמליאל אלא כרבי יהושע קשיא הלכתא אהלכתא:

    מתני' דרוסת איש את - קודם שארסתיך:

    גמ' טענתייהו במאי - מה היא תובעתו ומה הוא רוצה ליתן:

    במאתים ומנה - היא אומרת מוכת עץ אני ויש לי מאתים ואע"פ שלא הכרת בי והוא אומר דרוסת איש את ואין לך אלא מנה וקסבר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה:

    במנה ולא כלום - היא תובעת מנה והוא אומר אין ליך כלום:

    סבר לה - תנא דמתני' דאילו רבי יוחנן לא שביק רבנן ועביד כר"מ:

    קסבר - ר' יוחנן כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה מנה הלכך על כרחך מוכת עץ דמתני' ר"מ היא דאמר מאתים והוא אומר דרוסת איש את ויש ליך מנה דאי רבנן היא לא תבעה אלא מנה והוא אומר דרוסת איש את ויש לך מנה מאי איכא בין טענתא דידיה לטענתא דידה:

    בשלמא לרבי אלעזר - דאמר דרוסת איש אין לה כלום:

    היינו דקתני תרתי - בבי במתני' גבי פלוגתא דממונא היא אומרת משארסתני נאנסתי והיא אומרת מוכת עץ אני:

    חדא לאפוקי מדרמי בר חמא וחדא לאפוקי כו' - היא אומרת משארסתני נאנסתי תנא למיתני בה והיה מקחי מקח טעות לגמרי משמע ואין לה כלום לאפוקי מדרב חייא בר אבין דאמר לעיל (כתובות דף יא:) כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה ותנא היא אומרת מוכת עץ אני לאפוקי מדרמי בר חמא דאמר לעיל גבי מוכת עץ אבל לא הכיר בה דברי הכל ולא כלום:

    אלא לרבי יוחנן - דאמר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה אם כן מאי מקח טעות דקתני אמאתים אבל מנה יש לה למה לי למיתני כלל לההיא אי לאשמועינן פלוגתא דרבן גמליאל ור' יהושע בברי ושמא ואוקי ממונא בחזקת מריה ליתני חדא לאפוקי מדרמי בר חמא ולאשמעינן פלוגתייהו:

    דאיכא למימר מגו - מגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני:

    בתרייתא - ליכא למימר מגו לר' יוחנן דמוקי מתני' כרבי מאיר דאמר מוכת עץ שלא הכיר בה כתובתה מאתים ליכא שום מגו דמה לי אומרת מוכת עץ אני תחתיך מה לי אמרה מעיקרא:

    מתני' [ראוה מדברת - בפנויה ומשום חששא דפסולין לנתין ולממזר וכיון שנבעלה לפסול פסלה מן הכהונה]:

    נאמנת - וכשרה לכהונה ולא מספקינן לה בנבעלה לפסול לה:

    היתה מעוברת כו' - בגמ' מפרש תרתי למה לי:

    גמ' נסתרה - ואע"פ שלא ראוה שנבעלה נפסלה לכהונה לרבי יהושע כדלקמן דמעלה עשו ביוחסין:

    אכלה ומחתה פיה - אלמא נקט תשמיש בלשון אכילה:

    בשלמא לזעירי היינו דקתני תרתי - מדברת להודיעך כחו דר' יהושע דאע"ג דלא ראוה שנבעלה פסולה ומעוברת להודיעך כחו דרבן גמליאל:

    בבתה - אם העובר הזה נקבה תנשא לכהונה לר"ג דאי אשמועינן בדידה הוה אמינא איהי הואיל דהוה לה חזקה דכשרות מעיקרא אמרי' אוקמה אחזקה ואל תפסילנה מספק אבל עובר דלא הוה ליה חזקה דכשרות אימא לא:

    הניחא למ"ד כו' - לקמן בשמעתין:

    מאי איכא למימר - תרתי להכשיר בה למה לי כיון דמדברת בראוה שנבעלה:

    מלקין על היחוד - מכת מרדות:

    ואין אוסרין - אשה על בעלה בשביל יחוד בעלמא:

    לימא דלא כרבי יהושע - דמשום יחוד מחזיק לה בנבעלת:

    ביוחסין - בכהונה:

    לסתר - משמע יחוד בעלמא:

    כתובות 13 עמוד א

    1דאם כן, קשיא הלכתא אהלכתא. דקיימא לן הלכתא כרב נחמן בדיני, ובהא אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל. אלא לאו ש"מ כדמשנינן. ש"מ:

    מתני׳ · משנה

    2היא אומרת: מוכת עץ אני. והוא אומר: לא כי, אלא דרוסת איש את. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת. ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש, עד שתביא ראיה לדבריה.

    גמ׳ · גמרא

    3טענתייהו במאי? רבי יוחנן אמר: במאתים ומנה. רבי אלעזר אמר: במנה ולא כלום.

    4רבי יוחנן אמר: במאתים ומנה, סבר לה כר"מ דאמר: בין הכיר בה, ובין לא הכיר בה מאתים. ורבי אלעזר אומר: במנה ולא כלום סבר לה כרבנן, דאמרי: בין הכיר בה, בין לא הכיר בה מנה.

    5בשלמא ר' אלעזר לא קאמר כר' יוחנן דקא מוקי לה כרבנן. אלא רבי יוחנן מ"ט לא אמר כר' אלעזר?

    6קסבר: כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה. הכא, הוא קאמר מנה, והיא קאמרה מנה, מאי איכא בין טענה דידיה לטענה דידה?

    7בשלמא לר' אלעזר היינו דקתני תרתי: חדא לאפוקי מדרמי בר חמא,׃

    8וחדא לאפוקי מדרב חייא בר אבין א"ר ששת. אלא לר' יוחנן תרתי למה לי?

    9חדא להודיעך כחו דרבן גמליאל, וחדא להודיעך כחו דרבי יהושע. קמייתא להודיעך כחו דרבי יהושע, דאף על גב דאיכא למימר מיגו לא מהימנא. בתרייתא להודיעך כחו דרבן גמליאל, דאע"ג דליכא למימר מיגו, מהימנא.

    מתני׳ · משנה

    10ראוה מדברת עם אחד, ואמרו לה: מה טיבו של איש זה? איש פלוני, וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת, ור' יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר, עד שתביא ראיה לדבריה.

    11היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני, וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת, ור' יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר, עד שתביא ראיה לדבריה.

    גמ׳ · גמרא

    12מאי מדברת? זעירי אמר: נסתרה, רב אסי אמר: נבעלה. בשלמא לזעירי, היינו דקתני מדברת. אלא לרב אסי, מאי מדברת? לישנא מעליא, כדכתיב: ״(משלי ל״, כ) ״אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און״.

    13בשלמא לזעירי היינו דקתני תרתי: ״מדברת״, ומעוברת. אלא לרב אסי תרתי למה לי?

    14חדא, להכשיר בה. וחדא, להכשיר בבתה.

    15הניחא למאן דאמר: לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה. אלא למ"ד לדברי המכשיר בה פוסל בבתה, מאי איכא למימר? רב אסי סבר כמ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה.

    16א"ל רב פפא לאביי: לזעירי דאמר מאי ״מדברת״ נסתרה, וא"ר יהושע לא מהימנא, האמר רב: מלקין על היחוד ואין אוסרין על היחוד!

    17לימא דלא כר"י אפי' תימא ר' יהושע מעלה עשו ביוחסין.

    18מיתיבי: ראוה שנכנסה עם אחד לסתר,׃

    תוספות

    רב אסי אמר נבעלה - אבל נסתרה מודה ר' יהושע דנאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעיא אמרה לא נבעלתי וא"ת והא רבי יהושע לית ליה מגו גבי משארסתני נאנסתי ויש לומר דהתם לא הוי מגו גמור דהא אפילו אמרה מוכת עץ אני אינה נאמנת לרבי יהושע כדתנן במתני' ולא קרי ליה מגו אלא לפי שהיא טענה מעולה ביותר:

    חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה - וצריכי תרוייהו חדא להודיעך כחו דרבן גמליאל וחדא להודיעך כחו דרבי יהושע:

    לדברי המכשיר בה פוסל בבתה - ומעוברת דנקט משום לישנא מעליא:

    ואין אוסרין על היחוד לימא דלא כרבי יהושע - תימה לרשב"א דלזעירי (נמי) דאמר נסתרה איירי כגון דמודה היא שנבעלה דאי אמרה לא נבעלתי אם כן הוי ספק ספיקא דמכשיר רבי יהושע כדאמר לקמן התם ספק ספיקא ויש לומר דלעולם איירי דקאמרה לא נבעלה וחשיב ליה חדא ספיקא משום דאין אפוטרופוס לעריות אבל קשה דבהדי' משמע בריש פרק שני (לקמן כתובות טז.) דאיירי בנבעלת דקאמר הניחא לזעירי דאמר מאי מדברת נסתרה דמגו דאי בעיא אמרה לא נבעלתי מהימנא כו' לכך נראה דפריך לזעירי דבספיקא חדא אסרינן לה והא יחוד דאשת איש דספיקא חדא היא ואין אוסרים על היחוד וק"ק דלכאורה נראה דיחוד איחוד פריך מדפריך לזעירי ולא לרב אסי:

    מעלה עשו ביוחסין - תימה דמשמע דאין אוסרין על היחוד איירי באשת איש ולא בפנויה ובסוף קדושין (דף פא. ושם) מוקי מלקין על היחוד דוקא בפנויה אבל באשת איש לא דאתה מוציא לעז על בניה ואפי' למר זוטרא דמלקין ומכריז באשת איש מודה דבפנויה נמי איירי ואור"ת דאף על גב דמלקין על היחוד איירי בפנויה אין אוסרין על היחוד לא איירי אלא באשת איש וא"ת והא אמרינן בפ' בתרא דנדרים (דף צא:) גבי ההוא נואף דעייל לגבה דההיא איתתא אמר ליה נואף לא תיכול מינהון דטעמינהו חויא אמר רבא איתתא שריא אם איתא דעבד איסורא ניחא ליה דלימות משמע דאי לאו האי טעמא היתה נאסרת על ידי יחוד ויש לומר דנואף שאני וה"ר יוסף דשליטן תירץ דאין אוסרים על היחוד איירי בפנויה כמו מלקין על היחוד ולא איירי לכהונה אלא אין אוסרין אותה לבנו כשתתייחד עם אביו לרבי יהודה דאסר באנוסת אביו (יבמות דף צז.):

    רישוי: CC-BY-NC

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    הא דאמרינן ר' יוחנן אמר במאתים ומנה סבר לה כר' מאיר וכו' - לאו למימרא דר' יוחנן כר' מאיר סבירא ליה, דלא שביק רבנן ועביד כר' מאיר. ועוד דאמרינן בשלמא רבי אלעזר לא אמר כרבי יוחנן דקא מוקי לה כרבנן, אלא ר' יוחנן מאי טעמא לא אמר כרבי אלעזר, ומאי קושיא לימא ליה משום דקסבר מוכת עץ כתובתה מאתים, וכדמתרץ קסבר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה. אלא תנא קמא סבר לה דמתניתין על כרחין כרבי מאיר אתא, וכדמפרש ואזיל דאי לא טענתייהו במאי. והראב"ד ז"ל מחק הגירסא, ואמר: דלא גרסינן סבר לה, לא במילתיה דרבי יוחנן ולא במילתיה דר' אלעזר, אלא הכי גרסינן: רבי יוחנן אמר במנה ומאתים כרבי מאיר, כלומר ומתניתין רבי מאיר היא, וכן במילתיה דר' אלעזר במנה ולא כלום, ואין צורך לזה.

    קסבר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה - פירוש: ומקח טעות לאו לגמרי משמע, אלא מאי מקח טעות ממאתים אבל מנה יש לה. וקיימא לן כרבא ורב אשי, דאמרי לעיל (כתובות יא, ב) דאין לה כתובה כלל ומקח טעות לגמרי משמע.

    דאמר רב מלקין על היחוד ואין אוסרין על היחוד לימא דלא כרבי יהושע. כלומר והא רב כרבי יהושע סבירא ליה, כדאיתא בפרק עשרה יוחסין (קדושין פא, א) גבי ארוסה שעיברה. ואם תאמר, מאי קושיא דהא לא שמעינן ליה לרבי יהושע דפסיל אלא לפנויה משום דלכתחילה הוא, ואפילו עמדה ונשאה לכהן מפקינן לה מיניה, דכיון דאתרעא לה קודם נישואין כלכתחילה הוא, וכההיא דאמרינן בגיטין בשלהי פרק הזורק (גיטין פא, א) גבי יצא עליה קול איש פלוני כהן כתב גט לאשתו ויושבת תחתיו ומשמשתו מהו, שלח להו תצא, ואקשינן תצא והאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן לה, ופריק מאי תצא תצא משני, כיון דנפק עלה קלא קודם נישואין אפילו עמדה ונשאת תצא דלכתחילה הוא. אבל באשת כהן לא שמענו לו לרבי יהושע דאסר על היחוד. תירץ הראב"ד ז"ל, דהיינו דמפרקינן ליה אפילו תימא ר"י מעלה עשו ביוחסין, כלומר, שהמקשה היה סבור דאין אוסרין על היחוד דפנויה קאמר ולומר שמתירין אותה לינשא לכהונה, דכולה מימרא דרב בפנויה היא, וכדאמרינן התם בפרק עשרה יוחסין (קדושין שם) על מלקין על היחוד, לא שאנו אלא ביחוד דפנויה אבל ביחוד דאשת איש לא, ואהדר ליה לא כמו שאתה סבור אלא אין אוסרין אשת איש לבעלה על היחוד קאמר, ולצדדין אמרה רב למילתיה, מלקין על היחוד דפנויה ואין אוסרין אשת איש על היחוד ואפילו באשת כהן. מאי טעמא, דהא דרבי יהושע משום מעלת יוחסין היא, ומשום מעלת יוחסין לא מפקינן אתתא מבעלה. ואין הלשון מחוור לפי פירושו, דהוה ליה לפרושי בהדיא מאי אין אוסרין אשת איש על בעלה קאמר, ומסתברא דרבי יהושע אפילו באשת איש קאמר ובאשת כהן דאוסרין אותה על היחוד, דהא כשבויה עביד לה, משום דאין אפוטרופוס לעריות וכדאיתא בסמוך, והכין מוכח בריש פרק אין מעמידין בע"ז (כה, ב). והכי מוכח קצת לקמן (עמוד ב) לגבי ארוס וארוסתו.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כתובות דף י״ג עמוד א׳

    מסכת כתובות דף י״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־406 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כתובות דף י״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026