בוני התלמוד

    מסכת כתובות דף ע״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    התםגבי מתניתין:

    כי אמרהמקבלנא ליה והוינא בהדיה שבקינן לה:

    בעלי ראתןשרץ יש לו במוחו:

    ויתיקיןחלשים:

    ורמו דידבי עליהזבובין כרוכין אחריו:

    פילאעשב שקורין פוליו"ן:

    ולודנאאליישינ"א:

    גירדא דאגוזאקליפי עץ האגוז:

    גירדא דאשפאמה שגוררין מן העור:

    כליל מלכאחבצלת:

    מתחלא דדיקלא סומקאשומר שיש להם לתמרים בקטנותן כעין שיש לאגוזים קטנים:

    לביתא דשישאשל שיש כלומר מקום שאין רוח שולט שם:

    שב לבני ואריחאשכותלן עב שבעה לבנים זה אצל זה ואריח שהוא חצי לבינה והלבינה שלשה טפחים:

    ונטיל ליהושופך לו מאותן מים:

    עד דרפיא ארעיתא דמוחיהגולגלתו מתרככת ונוחה ליקרע בסכין:

    טרפיעלין:

    ומדלי כל חד כרעאמגביה רגלו של שרץ ומושיב העלה תחת רגלו שאם לא יעשה כן לכשיחזיק בגופו ליטלו ינעוץ צפרניו במוחו ויקוב את הקרום:

    בצבתאטנליי"ש:

    דאי לאאם לא ישרפנו יחזור עליו:

    הזהרו מזבובי בעלי ראתןזבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר:

    בזיקיהבמקום שתנשב רוח אחת על שניהם:

    מיכרך בהונדבק אצלם בשעה שעוסק בתורה ומושיבן אצלו ומובטח הוא שתגין התורה עליו ולא יוזק:

    כי הוה שכיבכשהגיע זמנו ליפטר:

    אחוי לי דוכתאיהוליכני לגן עדן והראני מקומי:

    שוורקפץ:

    איתשיל אשבועתאאם נשבע בשבועה מעולם ונשאל עליה להתירה:

    תכטקיפלישטי"ל:

    אם כן לית את בר ליואיאין אתה ראוי לכרוז זה שאני שומע שהקשת אינו אלא אות ברית שלא יחרב העולם ואם יש צדיק גמור בדור אין צריך אות:

    לא הואי מידילא נראה הקשת בימיו:

    שושביניהאוהבו ורגיל אצלו מלאך המות:

    מי איכרכת בבעלי ראתן ועסקת בתורהכדהוה עביד איהו שהיה מסכן בנפשו לכבד את התורה:

    בשביל כבוד עצמךשיקרבו אליך ויספדוך ויתעסקו בך:

    אמר אביי לאפוקי ממאן דלא קייםעמוד זה בא להוציא מעליו מי שלא קיים את כל התורה כמו שקיים הוא:

    של היזמישמטילין בו כשות שגדל בהיזמי:

    הדרן עלך המדיר

    רישוי: CC0

    כתובות 77 עמוד ב

    1התם, כי אמרה ״הוינא בהדיה״ שבקינן לה. הכא, אף על גב דאמרה ״הוינא בהדיה״ לא שבקינן לה. והרי מוכה שחין, דאף על גב דאמרה ״הוינא בהדיה״ לא שבקינן לה. דתנן: חוץ ממוכה שחין, מפני שממקתו וקתני!

    2התם כי אמרה ״דיירנא בהדיה בסהדי״ שבקינן לה. הכא אע"ג דאמרה ״דיירנא בהדיה בסהדי״ לא שבקינן לה.

    ברייתא

    3תניא, אמר רבי יוסי: שח לי זקן אחד מאנשי ירושלים: עשרים וארבעה מוכי שחין הן, וכולן אמרו חכמים תשמיש קשה להן, ובעלי ראתן קשה מכולן. ממאי הוי? דתניא: הקיז דם ושימש הויין לו בנים ויתיקין. הקיזו שניהם ושימשו הויין לו בנים בעלי ראתן. אמר רב פפא: לא אמרן אלא דלא טעים מידי, אבל טעים מידי לית לן בה.

    4מאי סימניה? דלפן עיניה, ודייבי נחיריה, ואיתי ליה רירא מפומיה, ורמו דידבי עילויה. ומאי אסותיה? אמר אביי: פילא, ולודנא, גירדא דאגוזא, וגירדא דאשפא, וכליל מלכא, ומתחלא דדיקלא סומקא. ושליק להו בהדי הדדי, ומעייל ליה לביתא דשישא. ואי לא איכא ביתא דשישא מעייל ליה לביתא דשב לבני ואריחא,׃

    5ונטיל ליה תלת מאה כסי על רישיה, עד דרפיא ארעיתא דמוחיה, וקרע למוחיה ומייתי ארבע טרפי דאסא ומדלי כל חד כרעא ומותיב חד, ושקיל בצבתא וקלי ליה. דאי לא הדר עילויה.

    6מכריז רבי יוחנן: הזהרו מזבובי של בעלי ראתן. רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה. רבי אלעזר לא עייל באהליה. רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה. ריב"ל מיכרך בהו ועסיק בתורה. אמר: (משלי ה, יט) ״אילת אהבים ויעלת חן״, אם חן מעלה על לומדיה, אגוני לא מגנא?

    7כי הוה שכיב, אמרו ליה למלאך המות: זיל, עביד ליה רעותיה. אזל איתחזי ליה. א"ל אחוי לי דוכתאי. אמר ליה: לחיי. א"ל הב לי סכינך, דלמא מבעתת לי באורחא. יהבה ניהליה. כי מטא להתם דלייה, קא מחוי ליה. שוור נפל לההוא גיסא.

    8נקטיה בקרנא דגלימיה. א"ל בשבועתא דלא אתינא. אמר קודשא בריך הוא: אי איתשיל אשבועתא ניהדר. אי לא לא ניהדר. אמר ליה: הב לי סכינאי. לא הוה קא יהיב ליה. נפקא בת קלא ואמרה ליה: הב ניהליה, דמיתבעא לברייתא. מכריז אליהו קמיה: פנו מקום לבר ליואי! פנו מקום לבר ליואי!

    9אזל, אשכחיה לר' שמעון בן יוחאי דהוה יתיב על תלת עשר תכטקי פיזא. אמר ליה: את הוא בר ליואי? אמר ליה: הן. נראתה קשת בימיך? אמר ליה: הן. אם כן, אי אתה בר ליואי. ולא היא, דלא הואי מידי. אלא סבר: לא אחזיק טיבותא לנפשאי.

    10רבי חנינא בר פפא שושביניה הוה. כי הוה קא ניחא נפשיה, אמרו ליה למלאך המות: זיל עביד ליה רעותיה. אזל לגביה ואיתחזי ליה. אמר ליה: שבקי תלתין יום עד דנהדר תלמודאי. דאמרי: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. שבקיה, לבתר תלתין יומין אזל איתחזי ליה. א"ל אחוי לי דוכתאי. א"ל לחיי. א"ל הב לי סכינך דלמא מבעתת לי באורחא. אמר ליה: כחברך בעית למיעבד לי?

    11אמר ליה: אייתי ספר תורה וחזי מי איכא מידי דכתיב ״ביה דלא קיימתיה״. אמר ליה: מי איכרכת בבעלי ראתן ואיעסקת בתורה? ואפילו הכי, כי נח נפשיה אפסיק ליה עמודא דנורא בין דידיה לעלמא. וגמירי דלא מפסיק עמודא דנורא אלא לחד בדרא או לתרין בדרא.

    12קרב לגביה רבי אלכסנדרי, אמר: ״עשה בשביל כבוד חכמים״. לא אשגח. ״עשה בשביל כבוד אביך״. לא אשגח. ״עשה בשביל כבוד עצמך״, איסתלק. אמר אביי: לאפוקי ממאן דלא קיים (אפילו אות אחת). אמר ליה רב אדא בר מתנא: לאפוקי ממר דלא אית ליה מעקה לאיגריה. ולא היא: מיהוה הוה, וההיא שעתא הוא דשדייה זיקא.

    13אמר ר' חנינא: מפני מה אין בעלי ראתן בבבל מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר של היזמי. אמר רבי יוחנן: מפני מה אין מצורעין בבבל מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר, ורוחצין במי פרת.

    14הדרן עלך המדיר את אשתו׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    ריטב"א

    רבי יהושע בן לוי מכרך בהו ועסיק באורייתא פירוש מכרך בהן ואפילו היכא דלא עסיק בה וכדאמר בסוטה גבי כי נר מצוה ותורה אור דאוריית' אפי בעדנא דלא עסיק בה מגינא ומצלי לעוסקים בה לשמה:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת כתובות דף ע״ז עמוד ב׳

    מסכת כתובות דף ע״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־574 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    התם גבי מתניתין:

    כי אמרה מקבלנא ליה והוינא בהדיה שבקינן לה:

    בעלי ראתן שרץ יש לו במוחו:

    ויתיקין חלשים:

    ורמו דידבי עליה זבובין כרוכין אחריו:

    פילא עשב שקורין פוליו"ן:

    ולודנא אליישינ"א:

    גירדא דאגוזא קליפי עץ האגוז:

    ועוד 27 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Ketubot 77b · Sefaria · CC0

    ריטב"א

    רבי יהושע בן לוי מכרך בהו ועסיק באורייתא פירוש מכרך בהן ואפילו היכא דלא עסיק בה וכדאמר בסוטה גבי כי נר מצוה ותורה אור דאוריית' אפי בעדנא דלא עסיק בה מגינא ומצלי לעוסקים בה לשמה:

    Ritva on Ketubot 77b · Sefaria

    שיטה מקובצת

    ותיקין חלשים ובנמוקי מורי כתיב ותיקין בעלי ראתן חלשים יותר מדאי ויש להם שרץ במוחן. מאי סימניה דבעלי ראתן דייבי נחיריה לחה יוצאה מנחיריו תדיר. ורמו דידבי עלויה זבובין מתגרין בו. גירדא דאשפא מה שגורדין מן העור כשמעבדין אותן. אריחא חצי לבנה דכיון דכותליה עבין לא שליט בה זיקא. נטל ג' מאה כסי מהני מים שנחלקו בהם בכל אלו ושדי ארישיה עד דרפי ארעיתא דמוחא עד שיהא רך לקרוע במקום שמוח של תינוק רופס. ארעיתא מקום שהראש רעוע ורך. וקרע למוחיה לא שיקרע את המוח דשוב לא יחיה אלא הגלגלת יקרע עד שיראה המוח וימצא שם השרץ ומנח טרפא דאסא תחות כל כרעא ושרץ שבמוח דכי שקלי בציבתא לא סריך במוח ולא בזע ליה בציפורניו. מביעי דההוא מבואה לאו דוקא ביעי. רש"י ז"ל במהדורא קמא:

    וכן כתבו תלמידי רבינו יונה לאו דוקא ביעי דכל שכן אוכליו שאין להם קליפה שתגין עליהם. מכרך בהו לא הוה זז מהם בשעת תלמוד ויושב בצדם ומטפל עמם. רש"י במהדורא קמא: וכתב הריטב"א ז"ל וז"ל מכרך בהו ועסיק באורייתא פי' מכרך בהו אפילו היכא דלא עסיק בה וכדאמרינן בסוטה גבי כי נר מצוה ותורה אור דאורייתא אפילו בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא לעוסקין בה לשמה ע"כ:

    כי הוה שכיב כלומר בשעת פטירתו של רבי יהושע בן לוי אחוי לי דוכתאי בגן עדן. דלייה מלאך המות והוי מחוי ליה דוכתא שוור נפל לההוא גיסא דלג ונפל בצד מקומו חי ונקטיה מלאך המות לרבי יהושע בכנף בגדו להוציאו משם. אי אתשיל אשבועתא ניהדר אם הלך מימיו אצל חכם להתיר את נדריו אף אני אתיר לו את זה וישוב משם ואם קיים כל שבועותיו אף זו תהא קיימת ולא יחזור. תכטקי פיזא כסאות של זהב מופז. לאו אנת בר ליואי אין אתה ראוי להיות בר ליואי שאלו היית צדיק לא היה דורך צריך לקשת דאינו נראה אלא לזכור ברית עולם להודיע שהעולם מתקיים בעבור הברית. ולא היא דלא נראה הקשת בימיו. שושביניה מלאך המות היה אוהבו ורגיל אצלו. כי חברך בעית למעבד לי כר' יהושע אתה רוצה לעשות ליכנס חי לגן עדן ולא קיימת כרבי יהושע מי כרכת בבעלי ראתן כלום בטחת בתורתך להתכרך ולהטפל עמם בשעה שהיו לומדין כמו שעשה רבי יהושע. אפסיק עמודא דנורא בינו לבין העם וגמירי מסורת היא בידנו. קרב רבי אלכסנדראי לגבי עמודא א"ל עשה בשביל כבוד חכמים לסלק העמוד כדי שיתעסקו בך פי' חבריך אמר אביי לאפוקי ממאן דלא קיים להכי אמר ליה מי איתא מידי דאורייתא דלא קיימתיה שאם חסר אפילו אות אחד שלא קיים לא היה המלאך המות עושה את רצונו לפיכך יזהר אדם במצוה קלה כבחמורה כך שמעתי והראה קבלתי. הזמי שמטילין בו כשות שגדל בין הסירים ובין הקוצים. הזמי מיני קוצים כמו היזמי והיגי: סליק פרק שביעי:

    Shita Mekubetzet on Ketubot 77b · Sefaria

    בן יהוידע

    רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מִיכְרַךְ בְּהוּ וְעָסִיק בַּתּוֹרָה אָמַר: "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן". נראה לי בס"ד אותיות פסוק (במדבר יב, יג) אֵ־ל נָא רְפָא נָא לָהּ שאמר משה רבינו ע"ה לרפאת את מרים הם צירוף שם קדוש המסוגל לרפואה ואותיות אלו במילואם עולים ל"א אותיות כמנין אֵ־ל ולכן פתח ואמר אֵ־ל נָא וכו' ובתורה כתיב רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ (משלי ג, ח) ולשפע הרפואה צריך צינורות וכלים לקבלו והצינורות של התורה הם כ"ז אותיות שבה ולפי זה שפע הרפואה שהוא מן ל"א אותיות של אֵ־ל נָא רְפָא נָא לָהּ עם הצינורות שהם כ"ז עולה מספר נ"ח. ולזה אמר על התורה אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן (משלי ה, יט) שמעלה ח"ן הנזכר לרפאת את לומדיה וכל שכן דאגוני מגנא לדחות הנזק שלא יקרב ללומדיה.

    אָמְרוּ לֵיהּ לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת זִיל עָבִיד לֵיהּ רְעוּתֵיהּ. כלומר בית דין של מעלה אמרו לו כן בדבר ה'. ומה שאמר הַב לִי סַכִּינָךְ לאו סכין ממש היא אלא זה הוא כח רוחני שבו מושך חיות האדם והנפש שלו מן הגוף בשעת מיתה ולזה הכח מכנהו בשם סכין. ומה שאמר כִּי מָטָא לְהָתָם הוא גן עדן התחתון העומד בעולם הזה והוא מוקף מחיצות גבוהות ועומד בדרום העולם וכמות שלו ששים פעמים יותר על כמות העולם הזה אך עומד בנס שאינו לוקח מקום מן עולם הזה כדרך שאמרו רז"ל (בבא בתרא צט.) על ארון וכרובים בנס עומדים שמקומם אינו מן המדה וכמו שביארתי בס"ד בזה כמאמר רז"ל (תענית י.) שאמרו העולם הוא אחד מששים בגן.

    פַּנּוּ מָקוֹם לְבַר־לִיוָאִי, פַּנּוּ מָקוֹם לְבַר־לִיוָאִי נראה ודאי מקום מושבו היה מוכן ופנוי בעבורו אך אומרו 'פַּנּוּ מָקוֹם' על מקום שנאספים בו הצדיקים בעת שיבא הצדיק וידרוש שם בדברי תורה לפני הצדיקים אחר פטירתו ולכן עתה שנפטר רבי יהושע בן לוי בעולם הזה ובא לשם מכריז אליהו זכור לטוב פַּנּוּ מָקוֹם לְבַר־לִיוָאִי שיעמוד וידרוש בו בפני הצדיקים שבגן עדן. וקראו על שם אביו מפני שאביו נודע ומפורסם אצל כל הצדיקים שבגן עדן שהיה צדיק גמור ולכך קראו בַּר־לִיוָאִי לומר הוא בן הדומה לאביו בצדקות. וכפל הכרוז 'פַּנּוּ מָקוֹם' פעמיים מפני שכל צדיק תבא נפשו בלבד לגן עדן ותתלבש בגוף חדש דמוכן לה שם אבל גופו העקרי שהיה לו הוא מונח בקבר עד זמן התחיה ורק רבי יהושע בן לוי נכנס לגן עדן בגופו ממש ונמצא נכנסו גופו ונפשו ולכך כפל הכרוז לכבוד הנפש ולכבוד הגוף ולכן קראו בַּר־לִיוָאִי כי הגוף ממש שנולד מזרע אביו הוא עצמו נכנס כאן.

    אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי דַּהֲוָה יָתִיב עַל תְּלַת עֲשַׂר תַּכְטְקֵי פִּיזָא. הנה נודע כי נפשות הצדיקים מתלבשים בגן עדן התחתון בגופים שנראה בהם צורת גוף ברמ"ח איברים ושס"ה גידים ממש ורק הם חומר זך שאין צריכין לאכילה ושתיה ונזונין מריח הטוב של גן עדן ולכן נמצא שם אילנות וכמה דברים הנמצאים בעולם הזה ממש אלא דכולם הם חומר זך שאינו שולט בו איבוד ורקבון והפסד ולכן ראה צורת 'תְּלַת עֲשַׂר תַּכְטְקֵי פִּיזָא' ממש. ומה שהיו מספר י"ג כמנין אהבה [13] לרמוז שהוא עסק בתורה ועבודת הקודש בהיותו בעולם הזה באהבה ולא לשם קבלת שכר.

    אֶלָּא סָבַר לָא אַחֲזִיק טִיבוּתָא לְנַפְשָׁאִי נראה דהוא לא הוציא שקר חס ושלום מפיו דאף על גב דרשב"י שאלו על זמן היותו גדול הוא כיון בתשובתו על זמן שהיה קטן בשנים.

    לַאֲפוּקֵי מִמַּר, דְּלָא אִית לֵיהּ מַעֲקֶה לְאִיגְרֵיהּ נראה לי בס"ד הכונה דשייך הא בהא משום דידוע דהמעקה הוא מסוד הבינה וכל אור מקיף הוא נמשך מן הבינה ולכן אמר לו זה האור שירד להקיף את המטה דנמשך מן הבינה בא לאפוקי ממר שנכשלת במעקה שהוא מסוד הבינה. ואף על גב דבגמרא מסיק מהוה הוה וההיא שעתא שדיא זיקא ולפי זה איך הוכיחו על דבר זה דהיא לו לחשוב כך נראה לי בס"ד דאמר כיון דשדיא זיקא אין זו מעקה חזקה ואדם גדול שכמותו צריך שיעשה מעקה חזקה שתעמוד בפני כל רוחות שבעולם.

    Ben Yehoyada on Ketubot 77b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת כתובות, דף ע״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־574 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 136 מילים

      נפתחת ב״התם, כי אמרה ״הוינא בהדיה״ שבקינן לה.…״

    2. קטע 217 מילים

      נפתחת ב״התם כי אמרה ״דיירנא בהדיה בסהדי״ שבקינן…״

    3. קטע 358 מילים

      נפתחת ב״תניא, אמר רבי יוסי: שח לי זקן…״

      חכמים: רבי יוסי, רב פפא.

    4. קטע 447 מילים

      נפתחת ב״מאי סימניה? דלפן עיניה, ודייבי נחיריה, ואיתי…״

      חכמים: אביי.

    5. קטע 531 מילים

      נפתחת ב״ונטיל ליה תלת מאה כסי על רישיה,…״

    6. קטע 650 מילים

      נפתחת ב״מכריז רבי יוחנן: הזהרו מזבובי של בעלי…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי זירא, רבי אלעזר, רבי אמי, רבי אסי.

    7. קטע 742 מילים

      נפתחת ב״כי הוה שכיב, אמרו ליה למלאך המות:…״

    8. קטע 849 מילים

      נפתחת ב״נקטיה בקרנא דגלימיה. א"ל בשבועתא דלא אתינא.…״

    9. קטע 945 מילים

      נפתחת ב״אזל, אשכחיה לר' שמעון בן יוחאי דהוה…״

    10. קטע 1065 מילים

      נפתחת ב״רבי חנינא בר פפא שושביניה הוה. כי…״

      חכמים: רבי חנינא בר פפא.

    11. קטע 1144 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: אייתי ספר תורה וחזי מי…״

    12. קטע 1253 מילים

      נפתחת ב״קרב לגביה רבי אלכסנדרי, אמר: ״עשה בשביל…״

      חכמים: רב לגביה, רבי אלכסנדרי, רב אדא בר מתנא, אביי.

    13. קטע 1332 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' חנינא: מפני מה אין בעלי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    14. קטע 145 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך המדיר את אשתו…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: כתובות דף ע״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026