מסכת כתובות דף ק״ה עמוד ב׳

1אפילו צדיק גמור ולוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא טירוף דעת.

2כי אתא רב דימי אמר: דרש רב נחמן בר כהן, מאי דכתיב ״(משלי כט״, ד) ״מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה״ אם דומה דיין למלך, שאינו צריך לכלום ״יעמיד ארץ״. ואם דומה לכהן שמחזר על הגרנות ״יהרסנה״.

3אמר רבה בר רב שילא: האי דיינא דשאיל שאילתא פסול למידן דינא. ולא אמרן אלא דלית ליה לאושולי, אבל אית ליה לאושולי לית לן בה.

4איני? והא רבא שאיל שאילתא מדבי בר מריון אע"ג דלא שיילי מיניה? התם לאחשובינהו הוא דבעי.

5אמר רבא: מאי טעמא דשוחדא? כיון דקביל ליה שוחדא מיניה, איקרבא ליה דעתיה לגביה והוי כגופיה, ואין אדם רואה חובה לעצמו. מאי ״שוחד״ שהוא חד. א"ר פפא: לא לידון איניש דינא למאן דרחים ליה, ולא למאן דסני ליה. דרחים ליה לא חזי ליה חובה, דסני ליה לא חזי ליה זכותא.

6אמר אביי: האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי, אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא.

7אמר רבא, מריש הוה אמינא: הני בני מחוזא כולהו רחמו לי. כיון דהואי דיינא, אמינא: מינייהו סנו לי ומינייהו רחמו לי. כיון דחזאי דמאן דמיחייב ליה האידנא קא זכי למחר, אמינא: אם מרחם כולהו רחמו לי, אי מסנו כולהו סנו לי.

ברייתא

8ת"ר (שמות כג, ח) ״ושוחד לא תקח״, אינו צריך לומר שוחד ממון, אלא אפילו שוחד דברים נמי אסור, מדלא כתיב ״בצע לא תקח״. היכי דמי שוחד דברים?

9כי הא דשמואל הוה עבר במברא, אתא ההוא גברא יהיב ליה ידיה, אמר ליה: מאי עבידתיך? אמר ליה: דינא אית לי. א"ל פסילנא לך לדינא.

10אמימר הוה יתיב וקא דאין דינא. פרח גדפא ארישיה, אתא ההוא גברא שקליה. א"ל מאי עבידתיך? א"ל דינא אית לי. אמר ליה: פסילנא לך לדינא. מר עוקבא הוה שדי רוקא קמיה, אתא ההוא גברא כסייה, א"ל מאי עבידתיך? א"ל דינא אית לי. א"ל פסילנא לך לדינא.

11ר' ישמעאל בר' יוסי הוה רגיל אריסיה דהוה מייתי ליה? כל מעלי שבתא כנתא דפירי יומא חד אייתי ליה: בה' בשבתא א"ל מאי שנא האידנא א"ל דינא אית לי ואמינא אגב אורחי אייתי ליה למר לא קביל מיניה א"ל פסילנא לך לדינא׃

12אותיב זוזא דרבנן וקדיינין ליה בהדי דקאזיל ואתי אמר: אי בעי טעין הכי ואי בעי טעין הכי אמר תיפח נפשם של מקבלי שוחד ומה אני שלא נטלתי ואם נטלתי שלי נטלתי כך מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה:

13ר' ישמעאל בר אלישע אייתי ליה ההוא גברא ראשית הגז אמר ליה מהיכא את א"ל מדוך פלן ומהתם להכא לא הוה כהן למיתבא ליה א"ל דינא אית לי ואמינא אגב אורחאי אייתי ליה למר א"ל פסילנא לך לדינא לא קביל מיניה׃

14אותיב ליה זוגא דרבנן וקדייני ליה בהדי דקאזיל ואתי אמר אי בעי טעין הכי ואי בעי טעין הכי אמר תיפח נפשם של מקבלי שוחד ומה אני שלא נטלתי ואם נטלתי שלי נטלתי כך מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה:

15רב ענן אייתי ליה ההוא גברא כנתא דגילדני דבי גילי א"ל מאי עבידתיך א"ל דינא אית לי לא קביל מיניה א"ל פסילנא לך לדינא׃

16אמר ליה דינא דמר לא בעינא קבולי לקביל מר דלא למנען מר מאקרובי בכורים דתניא (מלכים ב ד, מב) ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו וכי אלישע אוכל בכורים הוה אלא לומר לך כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב בכורים׃

17אמר ליה קבולי לא בעינן דאיקביל השתא דאמרת לי טעמא מקבילנא שדריה לקמיה דרב נחמן שלח ליה נידייניה מר להאי גברא דאנא ענן פסילנא ליה לדינא אמר מדשלח לי הכי שמע מינה קריביה הוא הוה קאים דינא דיתמי קמיה אמר׃