Talmud Builders

    Niddah 72b

    Back to index

    English translation — Niddah 72b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And it is taught in a baraita : If one moves the discharge seen by a zav on the first day, Beit Shammai say: Due to the uncertainty, his status of ritual purity is contingent upon whether he sees another emission. If the zav sees a discharge a second time he will retroactively have been a full-fledged zav and his discharge renders one who moves it impure. But if he does not see another discharge he will remain like one who experienced a seminal emission, which means that his discharge does not render one who moves it impure. And Beit Hillel deem him pure. The discharge has the status of a seminal emission and does not transmit impurity to one who moves it.

    2The baraita continues: With regard to items designated for lying or sitting and their status between the first sighting and the second sighting, Beit Shammai say: Due to the uncertainty their status of ritual purity is contingent upon whether he sees another emission, and Beit Hillel deem them pure.

    3Abaye explains Rav Kahana’s difficulty with Rav Huna’s opinion: It is taught in the first clause of the baraita that if a man sees one sighting of ziva , Beit Shammai say: His status is like that of a woman who observes a clean day for a day she experiences a discharge. Apparently, according to the opinion of Beit Shammai the ritual purity status of a woman who observes a clean day for a day she experiences a discharge is contingent upon whether she experiences an emission of blood. This is difficult for Rav Huna, who explains that Beit Shammai hold that a woman who observes a clean day for each day of discharge is definitely impure, by rabbinic law.

    4The Gemara answers that Rav Huna would explain: Do not say that his status is like that of a woman who observes a clean day for a day. Rather, say that he is like one who engages in intercourse with a woman who observes a clean day for a day after she has immersed. Rav Huna agrees that items designated for lying or sitting that this man sits or lies on is ritually impure only if she experiences bleeding before the end of the day.

    5The Gemara asks: What is different with regard to him, a man who engages in intercourse with a woman who is observing a clean day for a day, that he does not transmit impurity to items designated for lying or sitting, and what is different with regard to her, that woman herself, that she does transmit impurity to items designated for lying or sitting?

    6The Gemara explains: With regard to him, as he does not frequently see blood, the Sages did not issue a decree rendering him impure to such an extent, if the woman has not seen blood on the second day. Whereas with regard to her, as she does frequently see blood, the Sages did issue a decree rendering her definitely impure to this degree.

    7The Gemara further inquires: And since a decree was applied to her, as she commonly sees blood, what is different with regard to items designated for lying or sitting, that she transmits impurity to them, and what is different with regard to the one who engages in intercourse with her, that she does not render him impure?

    8The Gemara answers: With regard to items designated for lying or sitting, she renders them ritually impure because she frequently sits or lies on them, whereas with regard to one who engages in intercourse with her, which is not nearly as frequent, she does not render him ritually impure.

    9The Gemara raises another difficulty with regard to Rav Huna’s opinion. We learned in the mishna: If she saw blood on the eleventh day and observed part of a corresponding clean day and immersed on the day following the day that she saw blood and engaged in intercourse with her husband, that is wayward conduct, as the possibility exists that she will experience bleeding after intercourse that will be appended to the bleeding of the previous day, rendering her a zava and disqualifying the immersion.

    10The mishna adds: And the status of ritually impure items with which they came into contact and the status of their intercourse is contingent upon whether she experiences bleeding on the day of her immersion. The Gemara explains the difficulty. What, is it not correct to say that all, i.e., Beit Shammai and Beit Hillel, agree with this clause of the mishna? If so, Beit Shammai concur that this woman renders items impure only due to uncertainty. This is not in accordance with the statement of Rav Huna.

    11The Gemara answers: No, this clause of the mishna is only in accordance with the opinion of Beit Hillel. As it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda said to Beit Hillel: Do you call this type of behavior wayward conduct? But he intended only to engage in intercourse with a menstruating woman. The Gemara questions the meaning of Rabbi Yehuda’s statement. Can it enter your mind that he intended to engage in intercourse with a menstruating woman? The mishna and baraita are not referring to a man who engages in intercourse with a menstruating woman.

    12Rather, say that Rabbi Yehuda meant that this man intended only to engage in intercourse with a zava . The Gemara rejects this formulation as well: Can it enter your mind that Rabbi Yehuda said he intended to engage in intercourse with a zava ? The mishna and baraita are not referring to a man who engages in intercourse with a zava either. Rather, say that Rabbi Yehuda meant that this man intended to engage in intercourse with a woman who observes a clean day for a day she experiences a discharge. This baraita indicates that the latter clause of the mishna is only according to the opinion of Beit Hillel, as Rabbi Yehuda directed his comments specifically to them.

    13§ The Gemara cites another discussion concerning a woman who experiences bleeding toward the end of her eleven days of ziva . It was stated with regard to a woman who experiences bleeding on the tenth day of her eleven days of ziva , that Rav Yoḥanan says: The tenth day is considered like the ninth, i.e., just as the ninth day requires the observance of a day clean from discharges on the following day, so too does the tenth day require observance of a day in case she experiences bleeding on the eleventh day.

    14Reish Lakish says: The tenth day is considered like the eleventh day, as in such a case it is impossible for her to experience bleeding for the three consecutive days within the eleven days of ziva . Just as the eleventh day does not require the observance of a day clean from discharges, so too the tenth day does not require the observance of a day clean from discharges, since even if she experiences bleeding on both the eleventh and the twelfth days, the last of the three consecutive days was already the start of her days of menstruation, and therefore she does not become a greater zava .

    15There are those who teach the dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish with regard to this case: Rabbi Elazar ben Azarya said to Rabbi Akiva: Even if you were to amplify and derive halakhot from the repeated terms “in oil,” “in oil,” stated with regard to the thanks offering (see Leviticus 7:12) for the entire day, I would not listen to you and accept your claim. Rather, the halakha that one-half of a log is the requisite amount of oil for the thanks offering, and the halakha that one-quarter of a log is the amount of wine for a nazirite, and the halakha that a woman who experiences an emission of blood during the eleven days that are between one period of menstruation and the next period of menstruation is a zava , each of these is a halakha transmitted to Moses from Sinai. None of the halakhot are derived from verses.

    16The Gemara asks: What is the halakha mentioned here with regard to the eleven days between one period of menstruation and the next? Rabbi Yoḥanan says: It is referring to the halakha that distinguishes the first ten days from the eleventh day. Reish Lakish says: It is referring to two halakhot that distinguish the first ten days from the eleventh.

    17The Gemara elaborates: Rabbi Yoḥanan says that this is referring to the halakha which distinguishes the first ten days from the eleventh. It is the eleventh that does not require the observance of a day clean from discharges, but for the other ten days she must perform observance. And Reish Lakish says: It is referring to two halakhot that distinguish the first ten days from the eleventh. The eleventh day does not require observance, and it does not serve as a day of observance for the tenth day, i.e., the tenth day also does not require observance. The tenth day does not require observing since day eleven is excluded from being a day of observation for the previous day.

    18The Gemara raises a difficulty with regard to Rabbi Elazar ben Azarya’s claim that the eleven days of ziva is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Are these halakhot transmitted to Moses from Sinai? Not so; rather, these are derived from verses. As it is taught in a baraita : One might have thought that one who sees blood for three consecutive days at the beginning of the days of menstruation will be a zava and is required to count seven clean days and to bring an offering afterward (see Leviticus 15:28–30).

    19And if so, how do I realize the meaning of the verse: “And if a woman has a flow, and her flow on her flesh be blood, she shall be in her impurity seven days; and whoever touches her shall be impure until the evening” (Leviticus 15:19)? This is referring to one who sees blood on only one day. But perhaps one who sees blood for three days at the beginning of her days of menstruation should become a zava ? The verse states:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ותניאבזב בראייה ראשונה:

    המסיט את הראייהטהור שהסיט את הטפה ראשונה:

    ב"ש אומרים תוליןאם יחזור הזב ויראה היום שנים נמצא זב גמור למפרע וזוב מטמא במשא:

    וב"ה מטהריןכמסיט את הקרי דלא מטמא במשא:

    משכבות ומושבות כו'אלמא מדמקשי ב"ש ראייה ראשונה לשומרת יום וקתני משכב ומושב של בין ראייה ראשונה לשניה תולין אלמא משכב ומושב דשומרת יום בשני שלה תולין ואם לא תראה טהורה ודוקא בשני אבל בראשון לא סלקא לה טבילה עד שתשמור קצת שני וכל זמן שלא טבלה זבה היא:

    אלא אימא כבועל שומרת יוםדמודה רב הונא בבעילה בשני לאחר טבילתה שהיא תולה כל זמן שלא ראתה ואין טומאתה עליו אפילו מדרבנן:

    מאי שנא איהובועל:

    דלא מטמא משכב ומושבדיליה ומאי שנא איהי דמטמאה:

    איהו דלא שכיח ביה דמים לא גזרו ביה רבנןלטמא משכב ומושב כל זמן שלא ראתה לאחר תשמיש:

    ומאי שנא משכב ומושבכיון דאמרת איהי דשכיחי בה דמים גזרו בה רבנן מאי שנא בועל דלא גזרו ביה רבנן שתטמאנו:

    דברי הכלואפילו ב"ש וקתני בשני שבתוך י"א מגעה תלוי וקשיא לרב הונא:

    עשיריאין לו צרוף לזיבה שאין מצטרף עמו אלא י"א דהוי להו תרי:

    כתשיעידפשיטא לן ביה דבעי שימור אם ראתה בו דהא ראוי להביאה לידי זבה גמורה:

    אף עשיריאם התחילה לראות בו:

    בעי שימורי"א כנגדו אע"ג דאינה ראויה לבא לידי זבה גמורה:

    כי"אלב"ה דאמרי לא בעי שימור:

    בשמן בשמןגבי רבוכה של תודה במנחות בפ' ב' מדות (מנחות דף פט.) דכתיב והקריב על זבח התודה וכתיב תלתא בשמן ותניא אילו נאמר בשמן הייתי אומר כל המנחות ללוג ת"ל בשמן בשמן דחלות ורקיקין הוי ריבוי אחר ריבוי למעט לחצי לוג:

    איני שומע לךללמד דבר זה מן המקרא שהלכה למשה מסיני על פה הוא:

    שבין נדה לנדהבין סוף נדה לתחילת נדה משכלו ימי נדה אינה חוזרת להיות נדה לישב לראייה אחת ששה והוא עד שיכלו י"א יום:

    מאי הלכהדמשמע איום י"א קאמר רבי אלעזר בן עזריה דהוי הלכה למשה מסיני ובעי הש"ס מאי הלכותיו משאר הימים שלפניו:

    הלכה י"אבדבר אחד הוא חלוק משלפניו:

    הלכות י"אבשני דברים הוא חלוק:

    שימור לאחרינילעשירי:

    לא איהו בעי שימורמדאורייתא לשמור י"א כנגדו ולא לאחריני הוי שימור דעשירי לא בעי שימור מדאורייתא הואיל ולא תבא בהן לידי זיבה ומדרבנן מיהא אפילו רואה יום י"א אסורה לשמש ביום שלאחריו כדקתני מתני' ה"ז גרגרן ואמרינן בפרק בא סימן (לעיל נדה דף נד.) גרגרן דתנן אסור:

    יכול הרואה ג' ימים בתחלת נדה רצופים תהא זבהלספירת ז' נקיים ולקרבן דכתיב (ויקרא ט״ו:כ״ה) ימים רבים וקמצריך לה ספירה וקרבן:

    מה אני מקיים ואשה כי תהיה זבההאמור בפרשה ראשונה שלא הצריכה ספירת נקיים וקרבן:

    ברואה יום אחדאבל ראתה ג' תהא זבה:

    תלמוד לומרבפרשה שניה:

    נדה 72 עמוד ב

    1ותניא: המסיט את הראייה ב"ש אומרים: תולין, וב"ה מטהרין.

    2משכבות ומושבות שבין ראייה ראשונה לראייה שנייה, ב"ש תולין, וב"ה מטהרין.

    3וקתני רישא: הרואה ראייה אחת של זוב, ב"ש אומרים: כשומרת יום כנגד יום. אלמא שומרת יום כנגד יום לב"ש תולין.

    4לא תימא ״שומרת יום כנגד יום״, אלא אימא ״כבועל שומרת יום כנגד יום״.

    5מאי שנא איהו דלא מטמא משכב ומושב, ומאי שנא איהי דמטמיא ליה?

    6איהו דלא שכיחי ביה דמים לא גזור ביה רבנן, איהי דשכיחי בה דמים גזור בה רבנן.

    7ומאי שנא משכב ומושב דמטמיא ליה, ומאי שנא בועל דלא מטמיא ליה?

    8משכב ומושב דשכיח מטמיא ליה, בועל דלא שכיח לא מטמיא.

    9תנן: טבלה יום שלאחריו, ושמשה הרי זו תרבות רעה.

    10מגען ובעילתן תלויין. מאי לאו דברי הכל היא?

    11לא, ב"ה היא, דתניא: אמר להם רבי יהודה לב"ה וכי לזו אתם קורין תרבות רעה? והלא לא נתכוון זה אלא לבעול את הנדה! נדה ס"ד׃

    12אלא אימא: ״לבעול את הזבה״. זבה ס"ד אלא אימא: ״לבעול שומרת יום כנגד יום״.

    13איתמר: עשירי, רבי יוחנן אמר: עשירי כתשיעי, מה תשיעי בעי שימור אף עשירי בעי שימור.

    14ר"ל אמר: עשירי כאחד עשר, מה אחד עשר לא בעי שימור אף עשירי לא בעי שימור.

    15איכא דמתני לה אהא, אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לר"ע אפי' אתה מרבה ״בשמן״ [בשמן] כל היום כולו, איני שומע לך! אלא חצי לוג שמן לתודה, ורביעית יין לנזיר, ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני.

    16מאי הלכה? ר' יוחנן אמר: הלכה י"א ר"ל אומר: הלכות אחד עשר.

    17ר' יוחנן אמר: הלכה אחד עשר אחד עשר הוא דלא בעי שימור, הא לאחריני עביד שימור. ור"ל אמר: הלכות אחד עשר לא אחד עשר בעי שימור, ולא שימור לעשירי הוי.

    18הני הלכות נינהו? הני קראי נינהו! דתניא: יכול הרואה ג' ימים בתחילת נדה רצופים תהא זבה.

    19ומה אני מקיים (ויקרא טו, יט) ״אשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה״? ברואה יום אחד, (אבל הרואה ג' ימים בתחילה תהיה זבה), תלמוד לומר:

    Tosafot

    אלא אימא כבועל שומרת יום כנגד יוםוקשה דא"כ מסקינן דשומרת יום כנגד יום בשני שלה אין בועלה מטמא משכב ומושב והא תניא טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח"כ ראתה מטמאין משכב ומושב ומטמאין משמע לשון רבים דקאי אתרווייהו היא ובועלה וליכא למימר ראתה שאני דהא מתרצא מילתא דרב יוסף ואידחי רב כהנא וי"ל דהך מסקנא דהכא ליישובי מילתא דרב הונא אתא דלא תקשי ליה מברייתא ומיהו מילתא דרב יוסף אדחי וניחא נמי טפי לרב הונא דלא תקשי מאי קמ"ל דודאי ראתה שאני כדמתרץ אביי מילתיה דרב כהנא וסבר רב הונא דלענין בועלה דלא שכיח אית לן למימר ראתה שאני אבל איהי דשכיחי בה דמים אפי' לא ראתה גזרינן אטו ראתה כי היכי דגזרינן ראתה ביום י"ב אטו ראתה תוך י"א ואע"ג דראיית י"ב אינה סותרת ועוד אור"י דאפילו קיימא מילתא דרב יוסף ניחא דלא קשה ממתני' דודאי ביום שלאחריו דהיינו ביום י"ב דשכיח בועל גבה דליכא איסור דאורייתא מטמא בועל משכב ומושב אע"ג דלא ראתה אבל תוך י"א יום בשני שלה אע"ג דגבי דידה לא מפלגינן בין ראתה ללא ראתה מ"מ בועל אינו מטמא משכב ומושב אלא בראתה:

    מאי שנא איהופי' בקונטרס מאי שנא בועל דלא מטמא משכב ומושב ותימה דהיינו האי דפריך בתר הכי מאי שנא בועל דלא מטמא משכב ומושב וי"ל דמעיקרא פריך משום לתאי דידיה וכי משני דלא שכיח ביה דמים פריך ולטמא משום לתאי דידה ור"י מפרש מ"ש דאיהו רואה ראייה אחת של זוב דתולין משכבות ומושבות שבין ראשונה לשניה ואין מטמא אלא ע"י תלייה אם יראה ואם לא יראה טהורין ומאי שנא איהי דכי רואה תוך י"א יום דמטמאה משכב ומושב ואע"ג דלא ראתה לרב הונא מיהו לא דמי דהתם משום דכי ראתה סתרה ולכך החמירו בלא ראתה אבל זב אפילו יראה לא יסתור לכך נראה מאי שנא איהי דכי טבלה יום שלאחר י"א יום ושמשה וראתה דמטמא משכב ומושב בלא תלייה אע"ג דהתם נמי אין סתירה ולהאי פירוש דפרשינן דראתה לאו דוקא פריך אבל לאידך פירושא דאמרינן ראתה שאני אבל לא ראתה תולין שוין איהו ואיהי:

    אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזירנראה דהכי שמע מרביה וגרסינהו א"נ ר"ע חלק עליו מכל שלשה אלה כדאמר לקמן גבי אחד עשר יום הלכתא לר' אלעזר בן עזריה קראי לרבי עקיבא והוא הדין נמי דבשלישי פליג אע"ג דלא אשכחן:

    רבי יוחנן אמר הלכה אחד עשרתימה במאי פליגי ר' יוחנן ור"ל הא רבי אלעזר בן עזריה לא איירי אלא בחשבון הימים שבתוך אחד עשר דשייכא בהו זיבה אבל בשימור אחד עשר לא איירי כלל וכן משמע מדפריך לקמן הני קראי נינהו ואי איהו איירי בהלכתא אחד עשר לישני קרא למנין הימים שהיא זבה והלכתא לשימור אחד עשר ויש לומר דודאי הלכה דקאמר רבי אלעזר בן עזריה לא איירי אלא במנין הימים דשייכי בהו זיבה ורבי יוחנן ור"ל בסברא בעלמא פליגי דרבי יוחנן קאמר כיון דיום שאחר י"א הוא נדות אין י"א צריך ספירה ור"ל סבר דאפילו שימור אינו נעשה לעשירי כיון דאינו ראוי להצטרף לזיבה גדולה דליכא אלא ב' ימים והשתא ניחא דהש"ס פריך שפיר קראי נינהו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    כבר ידעת בלחם הבא עם התודה שהוא עשרים עשרון העשרה חמץ לעשר חלות והעשרה האחרים עושה אותם מצה ועושה מהם שלשים חלות עשר חלות מאפה תנור ועשר רקיקין ר"ל דקות הרבה ואף הן מאפה תנור ועשר רביכין והרביכין הוא שחולטן ברותחין ואחר כך מטגנן בשמן על האלפס ושיעור השמן בין כל השלשים חצי לוג רביעית לוג לרביכין שהיו בדרך טיגון והרביעית חציו לחלות וחציו לרקיקין שאינן אלא דרך משיחה ודבר זה לא נתפרש במקרא ואע"פ שר' עקיבא היה דורשו ממה שנאמר שם בשמן הרבה פעמים ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט וללמד שאע"פ ששאר מנחות כלו בלוג שלם לכל עשרון בזו אינו אלא חצי לוג בין כלו כבר השיבוהו אפילו אתה מרבה כל היום איני שומע לך להוציאה מן המקרא אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר להלקותו כל ששתה רביעית או שלא להלקותו בפחות מרביעית ואחד עשר יום שבין נדה לנדה ר"ל שבין סוף נדה לתחלת נדה לומר שכשעברו שבעת ימי נדותה אינה חוזרת לפתח נדה לישב שבעה לראיה אחת עד שיכלו אחד עשר יום כלן אינן מן המקרא אלא הלכה למשה מסיני:

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 72b

    Niddah 72b. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 312 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ותניא בזב בראייה ראשונה:

    המסיט את הראייה טהור שהסיט את הטפה ראשונה:

    ב"ש אומרים תולין אם יחזור הזב ויראה היום שנים נמצא זב גמור למפרע וזוב מטמא במשא:

    וב"ה מטהרין כמסיט את הקרי דלא מטמא במשא:

    משכבות ומושבות כו' אלמא מדמקשי ב"ש ראייה ראשונה לשומרת יום וקתני משכב ומושב של בין ראייה ראשונה לשניה תולין אלמא משכב ומושב דשומרת יום בשני שלה תולין ואם לא תראה טהורה ודוקא בשני אבל בראשון לא סלקא לה טבילה עד שתשמור קצת שני וכל זמן שלא טבלה זבה היא:

    אלא אימא כבועל שומרת יום דמודה רב הונא בבעילה בשני לאחר טבילתה שהיא תולה כל זמן שלא ראתה ואין טומאתה עליו אפילו מדרבנן:

    מאי שנא איהו בועל:

    דלא מטמא משכב ומושב דיליה ומאי שנא איהי דמטמאה:

    20 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 72b · Sefaria

    Tosafot

    אלא אימא כבועל שומרת יום כנגד יום וקשה דא"כ מסקינן דשומרת יום כנגד יום בשני שלה אין בועלה מטמא משכב ומושב והא תניא טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח"כ ראתה מטמאין משכב ומושב ומטמאין משמע לשון רבים דקאי אתרווייהו היא ובועלה וליכא למימר ראתה שאני דהא מתרצא מילתא דרב יוסף ואידחי רב כהנא וי"ל דהך מסקנא דהכא ליישובי מילתא דרב הונא אתא דלא תקשי ליה מברייתא ומיהו מילתא דרב יוסף אדחי וניחא נמי טפי לרב הונא דלא תקשי מאי קמ"ל דודאי ראתה שאני כדמתרץ אביי מילתיה דרב כהנא וסבר רב הונא דלענין בועלה דלא שכיח אית לן למימר ראתה שאני אבל איהי דשכיחי בה דמים אפי' לא ראתה גזרינן אטו ראתה כי היכי דגזרינן ראתה ביום י"ב אטו ראתה תוך י"א ואע"ג דראיית י"ב אינה סותרת ועוד אור"י דאפילו קיימא מילתא דרב יוסף ניחא דלא קשה ממתני' דודאי ביום שלאחריו דהיינו ביום י"ב דשכיח בועל גבה דליכא איסור דאורייתא מטמא בועל משכב ומושב אע"ג דלא ראתה אבל תוך י"א יום בשני שלה אע"ג דגבי דידה לא מפלגינן בין ראתה ללא ראתה מ"מ בועל אינו מטמא משכב ומושב אלא בראתה:

    מאי שנא איהו פי' בקונטרס מאי שנא בועל דלא מטמא משכב ומושב ותימה דהיינו האי דפריך בתר הכי מאי שנא בועל דלא מטמא משכב ומושב וי"ל דמעיקרא פריך משום לתאי דידיה וכי משני דלא שכיח ביה דמים פריך ולטמא משום לתאי דידה ור"י מפרש מ"ש דאיהו רואה ראייה אחת של זוב דתולין משכבות ומושבות שבין ראשונה לשניה ואין מטמא אלא ע"י תלייה אם יראה ואם לא יראה טהורין ומאי שנא איהי דכי רואה תוך י"א יום דמטמאה משכב ומושב ואע"ג דלא ראתה לרב הונא מיהו לא דמי דהתם משום דכי ראתה סתרה ולכך החמירו בלא ראתה אבל זב אפילו יראה לא יסתור לכך נראה מאי שנא איהי דכי טבלה יום שלאחר י"א יום ושמשה וראתה דמטמא משכב ומושב בלא תלייה אע"ג דהתם נמי אין סתירה ולהאי פירוש דפרשינן דראתה לאו דוקא פריך אבל לאידך פירושא דאמרינן ראתה שאני אבל לא ראתה תולין שוין איהו ואיהי:

    אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר נראה דהכי שמע מרביה וגרסינהו א"נ ר"ע חלק עליו מכל שלשה אלה כדאמר לקמן גבי אחד עשר יום הלכתא לר' אלעזר בן עזריה קראי לרבי עקיבא והוא הדין נמי דבשלישי פליג אע"ג דלא אשכחן:

    רבי יוחנן אמר הלכה אחד עשר תימה במאי פליגי ר' יוחנן ור"ל הא רבי אלעזר בן עזריה לא איירי אלא בחשבון הימים שבתוך אחד עשר דשייכא בהו זיבה אבל בשימור אחד עשר לא איירי כלל וכן משמע מדפריך לקמן הני קראי נינהו ואי איהו איירי בהלכתא אחד עשר לישני קרא למנין הימים שהיא זבה והלכתא לשימור אחד עשר ויש לומר דודאי הלכה דקאמר רבי אלעזר בן עזריה לא איירי אלא במנין הימים דשייכי בהו זיבה ורבי יוחנן ור"ל בסברא בעלמא פליגי דרבי יוחנן קאמר כיון דיום שאחר י"א הוא נדות אין י"א צריך ספירה ור"ל סבר דאפילו שימור אינו נעשה לעשירי כיון דאינו ראוי להצטרף לזיבה גדולה דליכא אלא ב' ימים והשתא ניחא דהש"ס פריך שפיר קראי נינהו:

    Tosafot on Niddah 72b · Sefaria

    Meiri

    כבר ידעת בלחם הבא עם התודה שהוא עשרים עשרון העשרה חמץ לעשר חלות והעשרה האחרים עושה אותם מצה ועושה מהם שלשים חלות עשר חלות מאפה תנור ועשר רקיקין ר"ל דקות הרבה ואף הן מאפה תנור ועשר רביכין והרביכין הוא שחולטן ברותחין ואחר כך מטגנן בשמן על האלפס ושיעור השמן בין כל השלשים חצי לוג רביעית לוג לרביכין שהיו בדרך טיגון והרביעית חציו לחלות וחציו לרקיקין שאינן אלא דרך משיחה ודבר זה לא נתפרש במקרא ואע"פ שר' עקיבא היה דורשו ממה שנאמר שם בשמן הרבה פעמים ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט וללמד שאע"פ ששאר מנחות כלו בלוג שלם לכל עשרון בזו אינו אלא חצי לוג בין כלו כבר השיבוהו אפילו אתה מרבה כל היום איני שומע לך להוציאה מן המקרא אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר להלקותו כל ששתה רביעית או שלא להלקותו בפחות מרביעית ואחד עשר יום שבין נדה לנדה ר"ל שבין סוף נדה לתחלת נדה לומר שכשעברו שבעת ימי נדותה אינה חוזרת לפתח נדה לישב שבעה לראיה אחת עד שיכלו אחד עשר יום כלן אינן מן המקרא אלא הלכה למשה מסיני:

    Meiri on Niddah 72b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה אלא אימא כבועל כו' דהיינו ביום י"ב דשכיח בועל גבה כו' מטמא בועל משכב ומושב אע"ג דלא ראתה כו' עכ"ל לדבריהם אלו נראה לפרש בשמעתין לרב הונא דמטמא משכב ומושב בלא ראתה היינו אפי' ביום י"ב ומטעם דקאמר רב יוסף וכי ראתה מאי הוי וכיון דמטמאה בראתה מטמאה נמי בלא ראתה והוצרכו לזה לפר"י לקמן שפי' מ"ש איהו רואה ראייה של זוב דתולה ומ"ש איהי בלאחר י"א דמטמאה ובשלמא אם נימא דאף בלא ראתה לאחר י"א דמטמאה ניחא דשפיר מדמי לה דכמו דבראיית הזוב לא גזרינן לא ראה משום ראה דאף אם יראה לא יסתור ה"נ בלא ראתה לאחר י"א לא נגזור משום ראתה דהא אף אם תראה לאחר י"א לא תסתור אבל אם לא מטמאה לאחר י"א אלא בראתה אכתי תקשי הא לא דמי דבראתה לאחר י"א שפיר גזרינן משום ראתה תוך י"א דסתרה אבל בראית הזוב למה נגזור לא רואה כיון דאפי' אם יראה לא יסתור כך נראה שיטת ר"י למאי דקיימא מלתא דרב יוסף אבל בפרש"י אין נראה כן אלא דלא מטמא רב הונא לב"ש אלא בלא ראתה תוך י"א גם מפירושו נראה דבראייה שניה של זוב הוה זב גמור למפרע ודו"ק:

    בד"ה רבי יוחנן אמר כו' דקאמר ראב"ע לא איירי אלא במנין הימים כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Niddah 72b · Sefaria

    Maharam

    ד"ה מ"ש איהו וכו' תימה דהיינו האי דפריך בתר הכי וכו' צ"ל דבספרים של התוס' לא היתה הגירסא בקושיא דפריך בתר הכי בגמ' כמו בספרים שלנו דגרסינן בתר הכי מ"ש משכב ומושב דמטמאים ליה וכו' דלפי גירסא זו לא הוי מקשו התוספות מידי:

    ד"ה רבי יוחנן אומר הלכתא י"א וכו' וי"ל דודאי הלכתא דקאמר רבי אלעזר בן עזריה לא איירי אלא במנין הימים וכו'. כן נ"ל להגיה:

    Maharam on Niddah 72b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 72, Amud Bet, about 312 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 19 words

      Opens “ותניא: המסיט את הראייה ב"ש אומרים: תולין,…”

    2. Segment 211 words

      Opens “משכבות ומושבות שבין ראייה ראשונה לראייה שנייה,…”

    3. Segment 320 words

      Opens “וקתני רישא: הרואה ראייה אחת של זוב,…”

    4. Segment 413 words

      Opens “לא תימא ״שומרת יום כנגד יום״, אלא…”

    5. Segment 512 words

      Opens “מאי שנא איהו דלא מטמא משכב ומושב,…”

    6. Segment 616 words

      Opens “איהו דלא שכיחי ביה דמים לא גזור…”

    7. Segment 712 words

      Opens “ומאי שנא משכב ומושב דמטמיא ליה, ומאי…”

    8. Segment 810 words

      Opens “משכב ומושב דשכיח מטמיא ליה, בועל דלא…”

    9. Segment 99 words

      Opens “תנן: טבלה יום שלאחריו, ושמשה הרי זו…”

    10. Segment 108 words

      Opens “מגען ובעילתן תלויין. מאי לאו דברי הכל…”

    11. Segment 1125 words

      Opens “לא, ב"ה היא, דתניא: אמר להם רבי…”

      Named: רבי יהודה.

    12. Segment 1214 words

      Opens “אלא אימא: ״לבעול את הזבה״. זבה ס"ד…”

    13. Segment 1315 words

      Opens “איתמר: עשירי, רבי יוחנן אמר: עשירי כתשיעי,…”

      Named: רבי יוחנן.

    14. Segment 1416 words

      Opens “ר"ל אמר: עשירי כאחד עשר, מה אחד…”

    15. Segment 1539 words

      Opens “איכא דמתני לה אהא, אמר לו רבי…”

      Named: רבי אלעזר, רבה.

    16. Segment 1612 words

      Opens “מאי הלכה? ר' יוחנן אמר: הלכה י"א…”

    17. Segment 1730 words

      Opens “ר' יוחנן אמר: הלכה אחד עשר אחד…”

    18. Segment 1816 words

      Opens “הני הלכות נינהו? הני קראי נינהו! דתניא:…”

    19. Segment 1925 words

      Opens “ומה אני מקיים (ויקרא טו, יט) ״אשה…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Niddah 72b · Segment 16 — “מאי הלכה? ר' יוחנן אמר: הלכה י"א ר"ל אומר:…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 72b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026