Talmud Builders

    Niddah 8a

    Back to index

    English translation — Niddah 8a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1We instruct the minor, i.e., the surviving brother’s wife, to refuse to continue to stay married to him so that her marriage is dissolved, and he may then enter into levirate marriage with her adult sister, the widow of his childless brother. And Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. The Gemara explains: When Shmuel says that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases, what he meant was four cases within Seder Teharot in the Mishna, the order that deals with ritual purity. But in the other orders, there are many instances where the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

    2The Gemara adds: This too stands to reason, as we learned in a mishna in the order of Zera’im ( Ḥalla 2:4) that Rabbi Eliezer says: Even with regard to one who removes loaves of bread from an oven and places them in a basket, the basket serves to combine them to reach the quantity from which one is required to separate ḥalla , despite the fact that each of the loaves does not contain the necessary measure for ḥalla on its own. And Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. Conclude from this that Shmuel’s general statement applies only to Seder Teharot .

    3The Gemara raises a difficulty: The case of ḥalla was cited as proof that there is an exception to Shmuel’s principle that there are only four cases where the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, after a difficulty was raised from the case of levirate marriage with the sister of one’s minor wife. But in what way is this case of ḥalla greater proof than that case of the levirate marriage? Neither case appears in Seder Teharot . The Gemara answers: The case of the levirate marriage is different, as there Rabbi Elazar holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

    4As we learned in the mishna ( Yevamot 111b): A yavam may perform levirate marriage with only one of his deceased brother’s wives. Once he does so, the other wives are forbidden to him, because they had been married to his brother. If a deceased brother had two wives, an adult and a minor, and the yavam engaged in sexual intercourse with the minor and then engaged in intercourse with the adult, the Rabbis maintain that he disqualifies the minor from staying married to him, as her levirate bond is uncertain, and the adult wife is also prohibited to him, because the levirate marriage with the minor is considered effective by rabbinic law. Rabbi Elazar says: The court instructs the minor to refuse him, thereby annulling her marriage retroactively, and he may then perform levirate marriage with the adult. Accordingly, the case of ḥalla is a stronger example, as there the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer exclusively, as his opinion is not supported by another tanna .

    5The Gemara asks: And does Rabbi Elazar in fact hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? But doesn’t the Gemara ( Yevamot 111b) explain that both the opinions of Rabbi Eliezer and Rabbi Elazar are necessary, as they apply to different cases, and therefore they are not comparable to each other? The Gemara suggests a new answer: Rather, the ruling with regard to levirate marriage is a weaker example of a case where the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer because Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with his opinion.

    6As it is taught in a baraita : Rabbi Yehuda ben Bava testified about five matters of halakha : Normally, marriage refusals of girls married off by their mother or brothers are discouraged. Yet, in specific instances where it is clear that if the marriage were to remain in effect it would engender problems related to levirate marriage and ḥalitza , the court persuades minor girls to refuse to continue living with their husbands, thereby resolving the complications involved in the case.

    7And he also testified that one may allow a woman who seeks to remarry after hearing of her husband’s death to marry based on the testimony of one witness, as opposed to the two witnesses required for other matters of testimony. And he further testified that a rooster was stoned to death in Jerusalem for killing a person, in order to teach that the Torah law requiring the stoning of an ox that killed a person (see Exodus 21:28) applies to other animals as well. And he testified about forty-day-old wine that was used for libation on the altar. And finally, he testified about the daily morning offering that was sacrificed at four hours of the day.

    8The Gemara concludes its proof: When the baraita teaches that Rabbi Yehuda ben Bava testified that the court persuades minor girls to refuse to continue living with their husbands, what is the significance of the reference to minor girls in the plural? Is this not referring to the one minor girl who is the subject of the ruling of Rabbi Elazar and the other one that is the subject of the ruling of Rabbi Eliezer? Apparently, Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in the case of the minor’s refusal. If so, this ruling is a weaker proof that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in cases outside of Seder Teharot . The Gemara answers: No, what is meant by the plural: Minor girls? It means minor girls in general, i.e., all minor girls in such cases where the ruling of Rabbi Elazar applies.

    9The Gemara challenges: If so, with regard to the halakha listed in the baraita that one may allow a woman to marry based on the testimony of one witness, let it also teach: Women, in the plural, and we will say that it is referring to women in general. Rather, from the fact that here it teaches: A woman, and yet here it teaches: Minor girls, conclude from this discrepancy that Rabbi Yehuda ben Bava is teaching his ruling specifically about two minor girls: The one who is the subject of Rabbi Elazar’s ruling and the one who is the subject of Rabbi Eliezer’s ruling. The Gemara comments: Indeed, conclude from it that Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

    10§ And similarly, Rabbi Elazar says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases. The Gemara asks: And are there no more? But didn’t we learn in a mishna that Rabbi Eliezer says: The court instructs the minor to refuse to stay married to him, and Rabbi Elazar said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? The Gemara adds: And if you would say that when Rabbi Elazar said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases, he meant four cases within Seder Teharot , but in the other orders of the Mishna there are many cases, are there really other such cases?

    11But didn’t we learn in a mishna ( Shevi’it 7:6) that the halakha of the following fragrant plants: The rose, the henna, the rockrose, and the balsam, is that they have the sanctity of the Sabbatical Year, and money exchanged for them has the sanctity of the Sabbatical Year. Additionally, they have the halakha of eradication and money exchanged for them has the halakha of eradication. And with regard to this mishna, Rabbi Pedat said: Who is the tanna who taught that balsam has the status of a fruit, and is not merely sap, and therefore it has the sanctity of the Sabbatical Year? It is Rabbi Eliezer.

    12The Gemara continues: And Rabbi Zeira said to Rabbi Pedat: One can see that from you and from your father, i.e., between the two of you, you have permitted balsam to the world, since the ruling of Rabbi Eliezer is certainly not accepted. As you said: Who is the tanna who taught that balsam has the status of a fruit? It is Rabbi Eliezer. And your father, Rabbi Elazar, said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in only four cases.

    13The Gemara explains the difficulty: And if it is so, that Rabbi Elazar was referring only to Seder Teharot , then let Rabbi Pedat say to Rabbi Zeira: When my father said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases, he meant only four cases within Seder Teharot , but in the other orders there are other such cases. From the fact that Rabbi Pedat did not reply in this manner, evidently there are no cases in the other orders of the Mishna where, according to Rabbi Elazar, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

    14The Gemara asks: But that case, where the amora Rabbi Elazar said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer with regard to persuading a minor to refuse to stay married to her husband, is difficult. This apparently conflicts with the statement that there are only four cases in which Rabbi Elazar rules in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. The Gemara answers: There the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer only because the tanna Rabbi Elazar holds in accordance with his opinion. As we learned in a mishna that Rabbi Elazar says: The court instructs the minor to refuse to stay married to him, thereby annulling her marriage retroactively.

    15The Gemara asks: And does Rabbi Elazar hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in that case of the minor? But doesn’t the Gemara in Yevamot explain that both the opinions of Rabbi Eliezer and Rabbi Elazar are necessary, and therefore they are not comparable to each other? Rather, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in that case because Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with his opinion, as explained earlier.

    16The Gemara asks: And are there no more cases in which Rabbi Elazar maintains that the halakha is in accordance with Rabbi Eliezer? But didn’t we learn in a mishna ( Berakhot 33a): One recites the prayer of distinction between the holy and the profane [ havdala ], said in the evening prayer following Shabbat and festivals, in the fourth blessing of the Amida prayer: Who graciously grants knowledge. Rabbi Akiva says: One recites havdala as a fourth blessing by itself. Rabbi Eliezer says that one recites it in the blessing of thanksgiving. And with regard to this dispute, Rabbi Elazar says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

    17Rabbi Abba said, in explanation: That case is different, as that is not the opinion of Rabbi Eliezer himself. Rather, he stated that ruling in the name of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, as it is taught in a baraita that Rabbi Akiva says: One recites havdala as a fourth blessing by itself; Rabbi Ḥanina ben Gamliel says: One recites it in the blessing of thanksgiving.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מלמדין את הקטנהבפרק בית שמאי ביבמות ב' אחין נשואין ב' אחיות יתומות אחת גדולה ואחת קטנה מת בעלה של גדולה ונמצאת זקוקה ליבם בעל הקטנה ודוחה זיקתה נישואי אחותה הקטנה ואוסרתה עליו שאין נישואי קטנה כלום ואם יגרשנה לקטנה בגט שוב אינו יכול ליבם את הגדולה שאחות גרושתו היא אלא מלמדין את הקטנה שתמאן בו ומיאון עוקר נישואין הראשונים ומותר ליבם הגדולה:

    הרודה ונותן לסלכגון שהיה לש את עיסתו פחות פחות מחמשת רבעים לפוטרו מן החלה:

    הסל מצרפןכשרודן מן התנור:

    מאי אולמיה דהאידחלה מההיא דמיאון דפשטת לה מינה דאמרת ה"נ מסתברא הא שמעינן מההיא דמיאון דבשאר סדרי איכא הלכה כר"א:

    ומשני מההיא דמיאון ליכא למשמע מינה דבשאר סדרים איכא דהתם משום דקאי ר' אלעזר כר"א ואיכא למימר משום דמסייע ר' אלעזר לר"א מש"ה הלכה כמותו בהא אבל משום דידיה לחודיה לא:

    מלמדין את הקטנהבמילתא אחריתי היא בפ' ב"ש:

    ומי קאי והא אצרוכי מצרכינן ליההתם דאמר שמואל בקמייתא הלכה כר"א ובאידך נמי הלכה כר' אלעזר ואמרי' צריכא דאי אשמועינן כו' אלמא ר' אלעזר ור"א לאו חד טעמא קאמרי מדאיצטריך לשמואל למימר בתרווייהו הלכה:

    שממאנין את הקטנותמבקשין מהן שימאנו כגון הנך דרבי אלעזר ור"א כדי לקיים מצות יבום:

    ושמשיאין אשהשהלך בעלה למדינת הים ושמעה מפי עד אחד שמת משיאין אותה לאחר:

    ושנסקל תרנגולכדכתיב (שמות כ״א:כ״ט) והמית איש או אשה השור יסקל והוא הדין לכל חיה ועוף כדאוקימנא בשור שנגח את הפרה (ב"ק דף נד:) דיליף שור שור משבת אלא שדבר הכתוב בהווה:

    בן מ' יוםומקמי הכי פסול דה"ל יין מגתו:

    קטנות דעלמאולעולם עדות בן בבא אדר' אלעזר קאי ולא אדר"א וה"ק כל קטנות שיבאו למאן לפנינו כי ההיא דר"א מלמדין אותן למאן:

    ליתני נשיםשמשיאין נשים ע"פ עד אחד:

    ונימא מאי נשים נשים דעלמאכי היכי דאמר מאי קטנות קטנות דעלמא:

    דוקא קתניקטנות שתים אחת דר' אלעזר ואחת דר' אליעזר ואשה דליכא למימר הכי נסבה בלשון יחיד:

    וכן אמר ר' אלעזראדשמואל קאי. ואמורא הוא והוא ר' אלעזר בן פדת ורבי אלעזר דמיאון תנא הוא והוא ר' אלעזר בן שמוע:

    הורד והכופרמין בשמים הן:

    קטףמין אילן ואין עושה פרי אלא שרף (יוצא ונוטף מהן) וזהו פריו:

    יש להן שביעיתשצריך להפקירם ואסור לעשות בהן סחורה ולא אמרי' עצים בעלמא נינהו ושביעית אינה נוהגת בעצים כדאמרי' בלולב הגזול (סוכה דף מ.):

    ביעורכשכלה לחיה מן השדה. ואע"ג דיש להן שביעית איצטריך למימר יש להן ביעור דיש שיש לו שביעית ליאסר בסחורה ומלוגמא ואין לו ביעור כגון דבר המתקיים בארץ כל ימי החורף שאינה כלה לחיה מן השדה אבל כל דבר שיש לו ביעור יש לו שביעית:

    וא"ר פדתבריה דר"א בן פדת:

    מאן תנאלהא דקתני יש להן שביעית דקסבר קטפא פירא ר' אליעזר כדאמר לקמן ר"א אומר המעמיד בשרף הערלה אסור:

    שריתו קטפאבשביעית:

    כר"א בד'ותו לא. אלמא בקטפא פירא לא עביד כוותיה לחומרא:

    אומרה ברכה רביעיתלהבדלה במוצאי שבתות ואינו כוללה בחונן הדעת:

    ואמר רבי אלעזר הלכה כרבי אליעזרבברכות ירושלמי:

    נדה ח עמוד א

    1מלמדין את הקטנה שתמאן בו, ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' אליעזר! כי אמר שמואל הלכה כר' אליעזר בד' בסדר טהרות, אבל בשאר סדרים איכא טובא.

    2וה"נ מסתברא, דתנן: ר' אליעזר אומר: אף הרודה ונותן לסל, הסל מצרפן לחלה. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר"א ש"מ׃

    3ומאי אולמיה דהאי מהאי? משום דקאי רבי אלעזר כותיה.

    4דתנן: רבי אלעזר אומר: מלמדין את הקטנה שתמאן בו.

    5ומי קאי? והא אצרכו מצרכינן להו, ולא דמיין להדדי! אלא, משום דקאי רבי יהודה בן בבא כותיה.

    6דתניא, רבי יהודה בן בבא העיד ה' דברים: שממאנים את הקטנות.

    7ושמשיאין את האשה ע"פ עד אחד, ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש, ועל יין בן מ' יום שנתנסך ע"ג המזבח, ועל תמיד של שחר שקרב בד' שעות.

    8מאי קטנות? לאו חדא דר' אלעזר, וחד דר' אליעזר? לא, מאי קטנות? קטנות דעלמא.

    9אי הכי, גבי אשה נמי, נתני ״נשים״ ונימא נשים דעלמא! אלא, מדהכא קתני ״אשה״, והכא קתני ״קטנות״, ש"מ דוקא קתני. ש"מ׃

    10וכן א"ר אלעזר: הלכה כר"א בד' ותו ליכא? והתנן: רבי אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו, וא"ר אלעזר: הלכה כר"א וכי תימא: כי א"ר אלעזר הלכה כר"א בד' בסדר טהרות, אבל בשאר סדרי איכא. ומי איכא?

    11והתנן: הורד, והכופר, והלטום, והקטף יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור, ולדמיהן ביעור. וא"ר פדת: מאן תנא קטפא פירא? ר"א׃

    12וא"ר זירא: חזי דמינך ומאבוך קשריתו קטפא לעלמא! את אמרת: מאן תנא קטפא פירא? ר"א ואבוך אמר: הלכה כר"א בד'׃

    13ואם איתא, לימא ליה: כי אמר אבא הלכה כר"א בד' בסדר טהרות, אבל בשאר סדרי איכא.

    14אלא קשיא ההיא! משום דקאי רבי אלעזר כותיה, דתנן: רבי אלעזר אומר: מלמדים את הקטנה שתמאן בו.

    15ומי קאי, והא אצרוכי מצרכינן להו, ולא דמיין להדדי! אלא משום דקאי רבי יהודה בן בבא כוותיה.

    16ותו ליכא? והתנן: ר"ע אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה, ר' אליעזר אומר: אומרה בהודאה, וא"ר אלעזר: הלכה כר"א׃

    17א"ר אבא: ההוא דאמר משום רבי חנינא בן גמליאל, דתניא: רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה, רבי חנינא בן גמליאל אומר: אומרה בהודאה.

    Tosafot

    ועל היין בן מ' יוםפרש"י דקודם לכן הוי יין מגתו אע"ג דאמרי' בהמוכר פירות (ב"ב דף צז.) יין מגתו אם הביא כשר בן מ' יום לכתחילה נמי יביא אפילו יש הרבה מיין אחר:

    יש להן ביעור ולדמיהם ביעוראע"ג דשביעית תופסת דמיה יש חילוק בביעור בין דמיה לעצמה כדתנן בפ"ב דשביעית ר' מאיר אומר דמיה מתבערים עד ר"ה אבל הן מתבערין עד הפסח:

    קטףפירש רש"י שם העץ וכן בברייתא פ"ק דכריתות (דף ו.) רשב"ג אומר הצרי אינו אלא שרף מעצי הקטף ושרף עצמו נקרא קטף על שם העץ כדאמר הכא דיש בו שביעית ובסמוך נמי אמר דקטפו זהו פריו וצרי ולוט (בראשית ל״ז:כ״ה) מתרגמינן קטף ולוטא ומה שפירש"י דאינו עושה פירות אלא שרף נוטף ממנו וזהו פריו אינו למאי דמוקי ליה ר' זירא בסמוך בקטפא דפירא: [ ונראה דרש"י פירש כן לשינויא בתרא. גי':]

    ואמר רבי פדת מאן תנא כו'ואם תאמר דבפרק קמא דברכות (דף ה:) אמר ליה ר' יוחנן לרבי אלעזר אי משום בני דין גרמא דעשיראה ביר משמע דלרבי אלעזר לא היו לו בנים ויש לומר שאחרי כן נולד לו או היו לו בנים הרבה ומתו מקצתם ואמר ליה רבי יוחנן כך כדי לנחמו:

    מאן תנא דאמר קטפא פירא ר' אליעזרואם תאמר במאי פליגי אי ביעורו והנאתו שוה מאי טעמא דרבנן דאפי' עצים הוו אסירי בשביעית אי לאו דאין הנאתו וביעורו שוה ואי אין הנאתו וביעורו שוה לא אסור בשביעית ואין סברא לומר דפליגי אי הנאתו וביעורו שוה אי לאו ויש לומר דודאי הנאתו וביעורו שוה ולפי שאינו כי אם לחלוחי העץ שרו רבנן דבטל אגב העץ ורבי אליעזר סבר דהנאתו חשיבא והוי פירי:

    ואבוך אמר הלכה כר"א בד'אע"ג דר' יוסי קאי כוותיה דבהגוזל קמא (ב"ק דף קב.) אית להו דשביעית נוהגת בעצים וא"כ כ"ש קטפא ומשום דרבי יוסי קאי כותיה לא חשיב ליה עם הנך דטעמא דר' יוסי משום דלא בעי הנאתו וביעורו שוה ולא קיימא לן כוותיה אלא אין שביעית נוהגת בעצים דר' יוסי נמי מודה דקטפא לאו פירא הוא לענין ערלה:

    [משום דקאי רבי יהודה בן בבא כותיהאע"ג דבמתני' נמי חזר בו ר' יהושע וקאי כוותיה ואפ"ה מני לה בד' וי"ל דשמא ר' יהושע סבר כר' יוסי דמצריך ג' עונות במעוברת ומניקה דפליג ארבי אליעזר ולא הדר ביה אלא ממה שאמר אני לא שמעתי אלא בתולה. גי':]

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    משום דקאי ר״א כותיהפי׳ דמההיא דמיאון ליכא ראיה דשאני התם דקאי ר״א כותיה.

    ומתני׳ והרודה ונותן לסלמפורשת במ׳ פסחים פ״ה בס״ד.

    חזי דמינך ומאבוך קשריתו קיטפא לעלמאושמעינן מהאי לישנא דהלכתא כי האי סתמא ואע״ג דהוי כר״א כל כמה דלא פסקינן הלכתא דלאו כותיה דאי לא היכי קאמר מינך ומאבוך הא מינך בלחוד שרי׳ קיטפא לעלמא וכיון דאוקמא כר״א אלא ודאי כדאמרן.

    ואם איתא לימא ליה וכו'דהא מסתמא ר׳ פדת בקי בדברי ר״א אביו ורבו.

    ומי קאי והתניא וכו'ק״ל ולדידן היכי לא ק״ל בר׳ חנינא אדר״ח י״ל דאנן הוה ס״ד דהדר ביה מההיא קמיתא משום הא דמשום אבותי׳ אבל לדידן דמסייעי מקמיתא קשיא ופרקי׳ דאדרבה בתריתא דמשום אבותיו לית להו.

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 8a

    Niddah 8a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 330 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מלמדין את הקטנה בפרק בית שמאי ביבמות ב' אחין נשואין ב' אחיות יתומות אחת גדולה ואחת קטנה מת בעלה של גדולה ונמצאת זקוקה ליבם בעל הקטנה ודוחה זיקתה נישואי אחותה הקטנה ואוסרתה עליו שאין נישואי קטנה כלום ואם יגרשנה לקטנה בגט שוב אינו יכול ליבם את הגדולה שאחות גרושתו היא אלא מלמדין את הקטנה שתמאן בו ומיאון עוקר נישואין הראשונים ומותר ליבם הגדולה:

    הרודה ונותן לסל כגון שהיה לש את עיסתו פחות פחות מחמשת רבעים לפוטרו מן החלה:

    הסל מצרפן כשרודן מן התנור:

    מאי אולמיה דהאי דחלה מההיא דמיאון דפשטת לה מינה דאמרת ה"נ מסתברא הא שמעינן מההיא דמיאון דבשאר סדרי איכא הלכה כר"א:

    ומשני מההיא דמיאון ליכא למשמע מינה דבשאר סדרים איכא דהתם משום דקאי ר' אלעזר כר"א ואיכא למימר משום דמסייע ר' אלעזר לר"א מש"ה הלכה כמותו בהא אבל משום דידיה לחודיה לא:

    מלמדין את הקטנה במילתא אחריתי היא בפ' ב"ש:

    ומי קאי והא אצרוכי מצרכינן ליה התם דאמר שמואל בקמייתא הלכה כר"א ובאידך נמי הלכה כר' אלעזר ואמרי' צריכא דאי אשמועינן כו' אלמא ר' אלעזר ור"א לאו חד טעמא קאמרי מדאיצטריך לשמואל למימר בתרווייהו הלכה:

    שממאנין את הקטנות מבקשין מהן שימאנו כגון הנך דרבי אלעזר ור"א כדי לקיים מצות יבום:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 8a · Sefaria

    Tosafot

    ועל היין בן מ' יום פרש"י דקודם לכן הוי יין מגתו אע"ג דאמרי' בהמוכר פירות (ב"ב דף צז.) יין מגתו אם הביא כשר בן מ' יום לכתחילה נמי יביא אפילו יש הרבה מיין אחר:

    יש להן ביעור ולדמיהם ביעור אע"ג דשביעית תופסת דמיה יש חילוק בביעור בין דמיה לעצמה כדתנן בפ"ב דשביעית ר' מאיר אומר דמיה מתבערים עד ר"ה אבל הן מתבערין עד הפסח:

    קטף פירש רש"י שם העץ וכן בברייתא פ"ק דכריתות (דף ו.) רשב"ג אומר הצרי אינו אלא שרף מעצי הקטף ושרף עצמו נקרא קטף על שם העץ כדאמר הכא דיש בו שביעית ובסמוך נמי אמר דקטפו זהו פריו וצרי ולוט (בראשית ל״ז:כ״ה) מתרגמינן קטף ולוטא ומה שפירש"י דאינו עושה פירות אלא שרף נוטף ממנו וזהו פריו אינו למאי דמוקי ליה ר' זירא בסמוך בקטפא דפירא: [ ונראה דרש"י פירש כן לשינויא בתרא. גי':]

    ואמר רבי פדת מאן תנא כו' ואם תאמר דבפרק קמא דברכות (דף ה:) אמר ליה ר' יוחנן לרבי אלעזר אי משום בני דין גרמא דעשיראה ביר משמע דלרבי אלעזר לא היו לו בנים ויש לומר שאחרי כן נולד לו או היו לו בנים הרבה ומתו מקצתם ואמר ליה רבי יוחנן כך כדי לנחמו:

    מאן תנא דאמר קטפא פירא ר' אליעזר ואם תאמר במאי פליגי אי ביעורו והנאתו שוה מאי טעמא דרבנן דאפי' עצים הוו אסירי בשביעית אי לאו דאין הנאתו וביעורו שוה ואי אין הנאתו וביעורו שוה לא אסור בשביעית ואין סברא לומר דפליגי אי הנאתו וביעורו שוה אי לאו ויש לומר דודאי הנאתו וביעורו שוה ולפי שאינו כי אם לחלוחי העץ שרו רבנן דבטל אגב העץ ורבי אליעזר סבר דהנאתו חשיבא והוי פירי:

    ואבוך אמר הלכה כר"א בד' אע"ג דר' יוסי קאי כוותיה דבהגוזל קמא (ב"ק דף קב.) אית להו דשביעית נוהגת בעצים וא"כ כ"ש קטפא ומשום דרבי יוסי קאי כותיה לא חשיב ליה עם הנך דטעמא דר' יוסי משום דלא בעי הנאתו וביעורו שוה ולא קיימא לן כוותיה אלא אין שביעית נוהגת בעצים דר' יוסי נמי מודה דקטפא לאו פירא הוא לענין ערלה:

    [משום דקאי רבי יהודה בן בבא כותיה אע"ג דבמתני' נמי חזר בו ר' יהושע וקאי כוותיה ואפ"ה מני לה בד' וי"ל דשמא ר' יהושע סבר כר' יוסי דמצריך ג' עונות במעוברת ומניקה דפליג ארבי אליעזר ולא הדר ביה אלא ממה שאמר אני לא שמעתי אלא בתולה. גי':]

    Tosafot on Niddah 8a · Sefaria

    Ritva

    משום דקאי ר״א כותיה פי׳ דמההיא דמיאון ליכא ראיה דשאני התם דקאי ר״א כותיה.

    ומתני׳ והרודה ונותן לסל מפורשת במ׳ פסחים פ״ה בס״ד.

    חזי דמינך ומאבוך קשריתו קיטפא לעלמא ושמעינן מהאי לישנא דהלכתא כי האי סתמא ואע״ג דהוי כר״א כל כמה דלא פסקינן הלכתא דלאו כותיה דאי לא היכי קאמר מינך ומאבוך הא מינך בלחוד שרי׳ קיטפא לעלמא וכיון דאוקמא כר״א אלא ודאי כדאמרן.

    ואם איתא לימא ליה וכו' דהא מסתמא ר׳ פדת בקי בדברי ר״א אביו ורבו.

    ומי קאי והתניא וכו' ק״ל ולדידן היכי לא ק״ל בר׳ חנינא אדר״ח י״ל דאנן הוה ס״ד דהדר ביה מההיא קמיתא משום הא דמשום אבותי׳ אבל לדידן דמסייעי מקמיתא קשיא ופרקי׳ דאדרבה בתריתא דמשום אבותיו לית להו.

    Ritva on Niddah 8a · Sefaria

    Meiri

    שני אחים נשואים שתי אחיות יתומות אחת גדולה ואחת קטנה מת בעלה של קטנה תצא אלמנתו משום אחות אשה מת בעלה של גדולה והרי הגדולה זקוקה זיקה של תורה ואיסור אחות אשה אינה אלא מדרבנן והרי זו שתחתיו אחות זקוקתו וליבמה אי אפשר שהרי היא אחות אשה דרבנן ולחלוץ לה אי אפשר שהרי יאסרו שתיהן זו משום חלוצה וזו משום אחות חלוצה ולהוציא את הקטנה ולייבם את הגדולה אי אפשר שהרי נעשית אחות גרושה דרבנן אלא לדעת ר' אליעזר שהלכה כמותו מלמדין את הקטנה שתמאן ותעקור נשואיה לגמרי ופרח איסור אחות אשה מזו הגדולה ומיבמה וכן מי שהיה נשוי שתי נשים אחת גדולה ואחת קטנה ומת בא יבם על הגדולה וחזר הוא או אחיו ובא על הקטנה לא פסל את הגדולה וביאת הקטנה זנות בעלמא היא ואינה צריכה כלום בא יבם על הקטנה וחזר הוא או אחיו ובא על הגדולה פסל את הקטנה ונאסרו שתיהן אלא שלר' אלעזר שנסכם לדעת ר' אליעזר מלמדין את הקטנה שתמאן ויקיים את הגדולה וכן הלכה ועל זו אמרו שהעיד ר' יהודה בן בבא שממאנין את הקטנות ר"ל מבקשין מהן שימאנו כדי לקיים מצות יבום וכבר ביארנו דינין אלו במסכת יבמות פרק בית שמאי:

    האשה שהיתה לשה עיסתה מעט מעט בפחות מכשיעור אם הקיפן אח"כ זו לזו עד שנגעו זו בזו נצטרפו ולא עוד אלא שאף הרודה מן התנור ונתנן בתוך הסל הרי הסל מצרפן לחלה וכבר ביארנוה במסכת פסחים:

    כבר ביארנו במסכת יבמות שמשיאין את האשה על פי עד אחד:

    ובמסכת בבא קמא ביארנו על מה שנאמר בשור שאם המית אדם נסקל שכך הדין בכל בהמה חיה ועוף וכבר העידו שנסקל תרנגול בירושלם על שהרג את הנפש:

    יין מגתו כל שלשה ימים פסול לגבי מזבח שהרי מתוק פסול ואין לך מתוק יותר הימנו משלשה עד ארבעים לא יביא ואם הביא כשר מארבעים יום עד שתי שנים מצוה מן המובחר משתי שנים ואילך לא יביא ואם הביא כשר אם לא נפסד טעמו וכבר ביארנוה בפסחים:

    וכן ביארנו בברכות שתמיד של שחר אינו קרב אלא עד ארבע שעות דבקר כתוב ועד כאן הוא שקרוי בקר אבל לאחר זמן זה אינו קרוי בקר כלל:

    הוורד והכופר והלטום שלשתן מין אילן שמוציאין פירות שריחם מתבשם וישנן בדין שביעית ר"ל להפקירן ולאסור סחורתם ולדמיהן שביעית אם מכרן שהשביעית תופסת דמיה ואע"פ שאינן פרי מאכל להדיא אלא שהן כעין עצים אין דנין אותם כעצים דעלמא אלא כפרי גמור וכן יש להן ולדמיהן ביעור כשכלה לחיה שבשדה ואע"פ שיש דברים שאע"פ שישנן בדין שביעית אין צריכות ביעור דנין אלו כפירות גמורים לשביעית ולביעור ומכאן אנו למדים שהוורדים יש בהן משום ערלה הואיל ונדונית כפרי הרי הן בדין אילן וא"כ מה שאמרו לענין כלאים שושנת המלך מין זרעים היא ואינן כלאים בכרם אלמא לאו אילן הוא יראה ששני מינין הן והורד הוא שאנו קורין עכשו רוש"א והראיה מה שאמרו שמן וורד ושושנת המלך הוא מין אחר גדל בשדות וקורין לה רושיל"ה ועליו אמרו בטהרות פ"ג מ"ז תינוק שנמצא בצד בית הקברות ושושנים בידו אע"פ שהשושנים במקום הטומאה ספיקו טהור שמא אחר ליקטן אלמא שהשושנים מצויים בבית הקברות ובשאר מקומות וי"מ שושנת המלך חבצלת שקורין ליר"י וגדולי המפרשים כתבו בסוף פרק כיצד מברכין שאין ערלה נוהגת בורד ואף מגדולי הדור נסמכים בה כמו שכתבנו שם:

    הקטף הוא מין אילן שאינו עושה פרי אלא שרף יוצא ונוטף הימנו וידוע בשרף היוצא מאילן של מאכל שאם יוצא מן העלין ומן העיקרים והוא הנקרא קיטפא דגזא אין לו שביעית שאינו פרי והיוצא מן הפגין והוא הנקרא קטפא דפרי יש לו שביעית וכן דינם אצל ערלה אבל אילן זה אינו מוציא פירות ונמצא ששרף זה הוא פריו ומתוך כך נחלקו בה הפוסקים יש מי שפוסק בה שאף זה אינו פרי והרי הוא כשאר השרפים היוצאים מן העלין ומן העקרין ולא אמרו בגבנת הגוים המעמיד בשרף ערלה אסור אלא באילן העושה פירות ושהוא יוצא מן הפגים אבל אם העמיד בשרף עלין ועקרין או בשרף קטף וכל אילן סרק מותר וכדעת ר' פדת ור' יוחנן שהעמידו סתם משנת הקטף יש לו שביעית כר' אליעזר ושאין הלכה כמותו וכר' יהושע שלא חלק אלא בין שרף פגין לשרף עלין ומ"מ גדולי המחברים פסקו בה קיטפא זהו פרין וכר' זירא שאמר באילן שאינו עושה פירות אפילו רבנן מודו וא"כ אף לענין גבנת הגוים העמידה בשרף של קטף ושל אילני סרק אסור ואף גדולי הדור נסכמים בה אלא שגדולי הדורות כתבוה כדעת ראשון וכן עקר הואיל ור' פדת ור' יהושע ור' יוחנן נראין בה בשטה אחת:

    1 more comments on this page.

    Meiri on Niddah 8a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' ואם איתא לימא ליה כי אמר אבא הלכה כר"א בד' בסדר כו' ויש לדקדק כיון דדברי שמואל ע"כ הכי מתפרש בד' בסדר טהרות א"כ מנלן לרבי זירא ולר' פדת דדברי ר"א אביו נמי לא מתפרש הכי ואפשר דשמעי מר"א בפירוש דדוקא קאמר בכל שיתא סדרי משנה:

    Chidushei Halachot on Niddah 8a · Sefaria

    Maharam

    בתוס' ד"ה ואבוך אמר וכו' דבהגוזל קמא אית להו וכו' כצ"ל:

    בא"ד טעמא דרבי יוסי וכו' תירוצא היא לא קיימא לן כותיה כצ"ל:

    Maharam on Niddah 8a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 8, Amud Aleph, about 330 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 127 words

      Opens “מלמדין את הקטנה שתמאן בו, ואמר רב…”

      Named: רב יהודה, שמואל.

    2. Segment 221 words

      Opens “וה"נ מסתברא, דתנן: ר' אליעזר אומר: אף…”

      Named: רב יהודה, שמואל.

    3. Segment 39 words

      Opens “ומאי אולמיה דהאי מהאי? משום דקאי רבי…”

      Named: רבי אלעזר.

    4. Segment 49 words

      Opens “דתנן: רבי אלעזר אומר: מלמדין את הקטנה…”

      Named: רבי אלעזר.

    5. Segment 517 words

      Opens “ומי קאי? והא אצרכו מצרכינן להו, ולא…”

      Named: רבי יהודה.

    6. Segment 611 words

      Opens “דתניא, רבי יהודה בן בבא העיד ה'…”

      Named: רבי יהודה.

    7. Segment 728 words

      Opens “ושמשיאין את האשה ע"פ עד אחד, ושנסקל…”

      Named: רב בד.

    8. Segment 814 words

      Opens “מאי קטנות? לאו חדא דר' אלעזר, וחד…”

    9. Segment 921 words

      Opens “אי הכי, גבי אשה נמי, נתני ״נשים״…”

    10. Segment 1037 words

      Opens “וכן א"ר אלעזר: הלכה כר"א בד' ותו…”

      Named: רבי אליעזר.

    11. Segment 1122 words

      Opens “והתנן: הורד, והכופר, והלטום, והקטף יש להן…”

    12. Segment 1220 words

      Opens “וא"ר זירא: חזי דמינך ומאבוך קשריתו קטפא…”

    13. Segment 1316 words

      Opens “ואם איתא, לימא ליה: כי אמר אבא…”

      Named: אבא.

    14. Segment 1417 words

      Opens “אלא קשיא ההיא! משום דקאי רבי אלעזר…”

      Named: רבי אלעזר.

    15. Segment 1517 words

      Opens “ומי קאי, והא אצרוכי מצרכינן להו, ולא…”

      Named: רבי יהודה.

    16. Segment 1619 words

      Opens “ותו ליכא? והתנן: ר"ע אומר: אומרה ברכה…”

    17. Segment 1725 words

      Opens “א"ר אבא: ההוא דאמר משום רבי חנינא…”

      Named: רבי חנינא, רבי עקיבא, אבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Judah ben Baba · Tannaim · Tannaim — The Ten Martyrs

      Rabbi Judah ben Baba, one of the Ten Martyrs, defied a Roman decree forbidding rabbinic ordination.

      Source: Niddah 8a · Segment 5 — “…אלא, משום דקאי רבי יהודה בן בבא כותיה.

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Niddah 8a · Segment 17 — “…בן גמליאל, דתניא: רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית…

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Niddah 8a · Segment 17 — “א"ר אבא: ההוא דאמר משום רבי חנינא בן גמליאל,…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Niddah 8a · Segment 1 — “…רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' אליעזר! כי אמר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 8a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026