Talmud Builders

    Niddah 59a

    Back to index

    English translation — Niddah 59a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1If there were on a woman’s body small drops of blood and large drops of blood, she may attribute these drops to an external source, even with regard to the largest drop, provided that it is up to the size of a split bean. What, is it not that a drop the size of a split bean itself is considered small, like a drop that is less than the size of a bean, which contradicts the opinion of Rav Huna? The Gemara responds: No, it means that a drop exactly the size of a split bean is like a large drop, i.e., a drop greater than a bean.

    2It was stated: If a stain was found on a woman and it was the size of a split bean and slightly more, which is too large to be attributed to a louse, and in that area that was slightly more than a bean there was a squashed louse, what is the status of that woman? Rabbi Ḥanina says she is ritually impure, as the stain is not attributed to a louse; Rabbi Yannai says she is pure. The Gemara explains their opinions: Rabbi Ḥanina says she is impure, in accordance with the halakha that a woman may attribute a stain to a louse only with regard to a stain whose area is up to the area of a split bean, whereas with regard to a stain the size of a split bean and slightly more, she may not attribute it to a louse.

    3By contrast, Rabbi Yannai says she is pure, as he maintains that this statement that one may not attribute a stain larger than a bean to a louse applies only where there is no louse squashed on the stain. But in a case where there is a louse squashed on the stain it is apparent that this blood that causes the stain to be slightly more than the size of a bean is the blood of a louse. Since it is visibly squashed there, there is no uncertainty in this regard. When that area is subtracted one is left with a stain that is the size of a split bean, and one may say that since in general a woman attributes a stain the size of a bean to a louse, here too, she may attribute the stain to another, second louse.

    4With regard to the dispute between Rabbi Ḥanina and Rabbi Yannai, Rabbi Yirmeya raises a dilemma: If a woman was occupied with an item the size of a split bean, e.g., the blood of a slaughtered bird, or eye salve, and then a stain was found on her the size of a split bean and slightly more, what is the halakha ? Rabbi Yirmeya elaborates: The dilemma can be raised according to the opinion of Rabbi Ḥanina, who maintained in the previous case that she is impure, and the dilemma can be raised according to the opinion of Rabbi Yannai, who ruled that she is pure.

    5The dilemma can be raised according to the opinion of Rabbi Ḥanina, as perhaps Rabbi Ḥanina states there that she is impure only where she was not occupied with a louse, and there is no reason to attribute the stain to that cause. But here, where she was occupied with an item that can stain her, it can be claimed that she may attribute the stain to that source. Or perhaps, even according to the opinion of Rabbi Yannai, who said in the previous case that she is pure, that statement applies only where a louse was found squashed on the stain; but in a case where there is no louse squashed on the stain and there is no certainty that part of the stain came from another source, she may not attribute part of the stain to the item she was occupied with and part of the stain to a louse. In this situation everyone agrees she is impure.

    6The Gemara suggests: Come and hear a resolution from a baraita : If a woman was occupied with a red item she may not attribute a black stain to it. Likewise, if she was dealing with a small item she may not attribute a large stain to it. What are the circumstances of the second clause of this baraita ? Is it not referring to a case like this dilemma raised by Rabbi Yirmeya where she was occupied with an item the size of a bean and a stain was found on her that was the size of a bean and slightly more? If so, the baraita teaches that in such a situation she may not attribute the stain to the item.

    7The Gemara responds: No, the baraita is referring to a case where she was occupied with an item the size of a split bean, and subsequently a stain was found on her the size of two split beans and slightly more. In this situation she may not attribute the stain to the item she was occupied with. The Gemara asks: If that is so, what is the purpose of stating this case? Even if as much of the stain as possible is attributed to the item, a stain larger than a bean remains, and that part cannot be attributed to that source.

    8The Gemara answers that the ruling of the baraita is necessary lest you say that one should take the blood stain the size of a split bean that came from the blood of the bird she was previously occupied with and cast it into the middle of the stain. In other words, assume the blood from the bird is in the middle of the large stain, joining together two smaller stains. Consequently, one could say: Go here and measure the stain on this side, and there is no measure that transmits impurity, as it is less than the size of a bean, and likewise, go there, to the other side, and there is no measure that transmits impurity. Therefore, the baraita teaches us that this is not so, and in such a case she is impure.

    9Rava says: If one type of a stain was found on a woman, e.g., a stain from the sap of a sycamore tree or an eye salve, she may attribute other stains to that source, even if the stains are of several types, i.e., if they differ in color from the first stain. The Gemara raises an objection to the opinion of Rava from the aforementioned baraita : If a woman was occupied with a red item she may not attribute a black stain to it. The Gemara answers: A situation where she was occupied is different from Rava’s case. Since she was occupied with a red item, there is no reason to attribute a black stain to that source. In Rava’s case, by contrast, she was not occupied with any item, and therefore one can say that just as a stain of one type was sprayed upon her without her knowledge, the same occurred with regard to the other types of stains.

    10Some say a different version of the above discussion. Rava says: If a woman was occupied with an item of one type, she may attribute stains of several types to it. The Gemara raises an objection to the opinion of Rava: If a woman was occupied with a red item she may not attribute a black stain to it. The Gemara answers: When Rava said his ruling he was referring to a situation where she was occupied with a slaughtered chicken, which has several types of blood, and therefore she may attribute stains of different types to that cause.

    11§ The mishna teaches that there was an incident involving one woman who came before Rabbi Akiva and he deemed her pure, to the surprise of his students. He explained to them that the Sages did not state the matter of the impurity of blood stains in order to be stringent; rather, they instituted this impurity in order to be lenient. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that the Sages did not state the matter of the impurity of blood stains to be lenient, but rather to be stringent?

    12Ravina says that there is no contradiction between these two statements: The very institution of the impurity of blood stains was enacted so as not to be more lenient than Torah law, but rather to be stringent beyond Torah law. But since the impurity of blood stains themselves is by rabbinic law, the Sages were lenient in specific cases.

    13§ The mishna teaches with regard to an examination cloth that was placed beneath the pillow and blood was later found on the cloth, that Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok, maintains that if the stain is round it is ritually pure and if it is elongated it is ritually impure. Concerning this a dilemma was raised before the Sages: Do the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok, or not?

    14The Gemara suggests: Come and hear a resolution from a baraita : An elongated stain combines with other elongated stains, so that if together they form the area of slightly more than a bean the woman is impure. But a series of drops do not combine to constitute a stain that renders her impure. Whose opinion is stated in this baraita ? If it is the opinion of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok, why do I need a combination in the case of an elongated stain? Didn’t he say that an elongated stain of any size renders her impure?

    15Rather, is it not the opinion of the Rabbis, and should one not conclude from it that the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok? The Gemara responds: No, actually the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok, and when Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok, said an elongated stain is ritually impure he was referring to a stain found on an examination cloth; but with regard to a regular stain of an elongated shape, he does not hold it is impure regardless of its size.

    16The Gemara suggests: Come and hear, as Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok. Since Shmuel rules that the halakha is in accordance with his opinion, it may be derived by inference that the Rabbis disagree with his opinion, as otherwise there would be no need for a ruling of halakha . The Gemara affirms: Indeed, conclude from it that this is correct.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    טיפי דמים למטהכלומר קטנים:

    למעלהגדולים:

    כגריס מלמטהבפחות מכגריס ותלינן:

    נמצא עליה כגריס ועודדהלכתא כרב חסדא דמיקל:

    כיון דבעלמאהיכא דליכא ועוד תליא כגריס במאכולת השתא נמי תליא האי גריס במאכולת אחרינא:

    נתעסקה בכגריסדם צפור או קילור:

    אבל הכא דנתעסקה תליאכגריס בדם צפור ועוד דם מאכולת הוה:

    מאי למימראהא אפילו תליא כגריס בצפור אכתי פש ליה גריס ועוד:

    מהו דתימא שקול כגריס דם צפור ושדי בי מצעי:

    נמצא עליה מין אחדמדבר הדומה לכתם כגון קילור או שרף ואחר כך מצאה על חלוקה כתם אפי' אין מראיתו דומה לאותו המין תולה בו:

    נתעסקה שאנידכיון דנתעסקה במין אדום היכי תלינן ביה כתם שחור אבל נמצא עליה מין אדום תולה בה כתם שחור דאמרינן כי היכי דניתן עליה האי מין בדלא ידעה הכי נמי הוה עלה מינא אחרינא ולא ידעה:

    לא להקל על דברי תורההאי דגזור רבנן בכתמים להחמיר על ד"ת שלא להקל בנדה גמורה ומיהו כתמים עצמן דרבנן ואזלינן בהן לקולא ותלינן בכל מידי:

    כתם ארוך מצטרףלכגריס ועוד:

    משוך כל דהו טמאדכיון דאמר משוך מגופה אתי ובמשיכה תליא טעמא אפילו בכחרדל טמא:

    לעולםאפי' לרבי אליעזר בעי צירוף:

    וכי אמר רבי אליעזרמשוך ודאי מגופה אתא:

    בעדשבודקת בו:

    אבל בכתםשעל חלוקה כגריס ועוד בעינן:

    נדה 59 עמוד א

    1היו עליה טיפי דמים למטה וטיפי דמים למעלה תולה בעליון עד כגריס. מאי לאו כגריס מלמטה? לא, כגריס מלמעלה.

    2איתמר: נמצא עליה כגריס ועוד, ואותו עוד רצופה בו מאכולת. ר' חנינא אומר: טמאה, ר' ינאי אומר: טהורה. רבי חנינא אומר טמאה כי תליא בכגריס, בכגריס ועוד לא תליא.

    3רבי ינאי אומר: טהורה, הני מילי היכא דלא רצופה בו מאכולת, אבל היכא דרצופה בו מאכולת מוכחא מילתא דהאי ועוד דם מאכולת הוא, פש ליה כגריס, כיון דבעלמא תליא הכא נמי תליא.

    4בעי רבי ירמיה: נתעסקה בכגריס, ונמצא עליה בכגריס ועוד, מהו? תבעי לר' חנינא, תבעי לר' ינאי.

    5תבעי לר' חנינא: עד כאן לא קאמר ר' חנינא התם ״טמאה״ אלא דלא נתעסקה, אבל הכא דנתעסקה תליא? או דלמא, אפילו לרבי ינאי דאמר ״טהורה״ הני מילי היכא דרצופה בו מאכולת, אבל היכא דאין רצופה בו מאכולת לא תליא?

    6תא שמע: נתעסקה באדום אין תולה בה שחור, במועט אין תולה בו מרובה. היכי דמי? לאו כי האי גוונא?!

    7לא, כגון דנתעסקה בכגריס, ונמצא עליה שני גריסין ועוד. אי הכי, מאי למימרא?

    8מהו דתימא: שקול כגריס צפור, שדי בי מצעי; זיל הכא ליכא שיעורא, זיל הכא ליכא שיעורא, קמ"ל׃

    9אמר רבא: נמצא עליה מין אחד תולה בו כמה מינין. מיתיבי: נתעסקה באדום אין תולה בו שחור! נתעסקה שאני.

    10איכא דאמרי, אמר רבא: נתעסקה במין אחד תולה בו כמה מינין. מיתיבי: נתעסקה באדום אין תולה בו שחור! כי קאמר רבא, דאתעסקה בתרנגולת דאית בה כמה מיני דמא.

    11מעשה באשה [וכו']. והתניא: לא אמרו חכמים את הדבר להקל אלא להחמיר!

    12אמר רבינא: לא להקל על דברי תורה, אלא להחמיר על דברי תורה, וכתמים עצמן דרבנן.

    13עד שהוא נתון, איבעיא להו: מי פליגי רבנן עליה דר"א ברבי צדוק, או לא?

    14תא שמע: כתם ארוך מצטרף, טפין טפין אין מצטרפין. מני? אי רבי אליעזר בר' צדוק למה לי צירוף? האמר ״משוך כל שהוא טמא״!

    15אלא לאו רבנן, שמע מינה פליגי? לא, לעולם ר' אליעזר ברבי צדוק, וכי אמר רבי אליעזר ברבי צדוק בעד, אבל בכתם לא.

    16ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר ברבי צדוק. הלכה מכלל דפליגי, שמע מינה.

    17הדרן עלך הרואה כתם.

    Tosafot

    היו בה טיפי דמים למטה וטיפי דמים למעלה תלינן בעליון עד כגריספ"ה למטה קטנים למעלה גדולים תלינן בעליון הגדול בדם מאכולת עד כגריס מאי לאו עד כגריס כלמטה בפחות מכגריס לא כלמעלה ביותר מכגריס וזהו תימה אמאי נקט למעלה ולמטה הוה ליה למנקט גדולים וקטנים ועוד היכי משמע ליה כלמטה מאי אולמיה ממתניתין ועוד דלא הוה ליה למנקט כלמעלה וכלמטה דהוה ליה למימר כפחות מכגריס ויותר מכגריס לישנא דנקט עד הכא ונראה לי דה"פ למטה למטה מן החגור למעלה למעלה מן החגור תולה בעליון אותו שלמטה נתלה בעליון דשמא כמו שעליון מעלמא אתי תחתון נמי מעלמא אתי ועוד כגריס נתלה בו וקאמר מאי לאו כגריס למטה דעד כגריס דקתני מיירי שהתחתון עד כגריס תולה בעליון שממקום שבא העליון בא התחתון מכלל דאי לאו עליון מטמינן ליה ולא תלינן בדם מאכולת אלמא כגריס כיותר מכגריס ומשני לא כגריס ולמעלה כלומר תולה תחתון בעליון כשהעליון עד כגריס ומלמעלה למטה קחשיב כשהעליון ג' גריסין או שני גריסין עד כגריס שאז אין אנו תולין עליון בדם מאכולת אלא מעלמא אתי אז נתלה בו התחתון ומיירי כשתחתון יותר מכגריס אבל אם היה העליון כגריס אז לא יהיה התחתון טהור שאין רגלים לדבר דאתא דם בה מעלמא שהרי העליון יש לתלותו בדם מאכולת:

    נתעסקה בכגריס ומצאה עליה כגריס ועודאור"י הוא הדין נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד דבכלל בעיא זו דאין לומר דבהא פשיטא ליה דאינה תולה אפי' לרבי ינאי דא"כ כי פשיט לקמן מאי לאו בכה"ג לוקמה בשנתעסקה בפחות מכגריס דפשיטא ליה דאינה תולה אלא ודאי בכל ענין בעי:

    נמצא עליה מין אחדפ"ה מדבר הדומה לכתם כגון שרף או קילור דהא ודאי מעלמא אתא תולה בו כמה מיני כתמים ואינה מכרת אם דם היא ור"י מפרש נמצא שמצאה מין אחד למעלה מן החגור תולה בו כמה מינים שלמטה מן החגור משום שכמו שהעליון ודאי מעלמא אתא כך נאמר בתחתון דמעלמא אתא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    מיתיבי היו עליה טפי דמים למטה וטפי דמים למעלה תולה העליון עד כגריס. ופריך מאי לאו גריס מלמטה לא גריס דלמעלה, הכי גרס רש"י ז"ל ופי' טיפי דמים למטה קטנים, ולמעלה טיפין גדולים, תולה העליון עד כגריס כלומר תולה הכתם הגדול עד כגריס, אבל יתר מכאן אינה תולה ופריך מאי לאו גריס דלמטה, והקשו עליו בתוס' חדא דאין משמעות לשון למטה ולמעלה קטן וגדול. ותו מאי פירכא יאלימ' ממתנית' דפליגי ליה בעד ועד בכלל, ומשום הכי גריס ר"י בעל התוס' ז"ל מאי לאו גריס דלמטה לא גריס דלמעלה ומקצת ספרים יש דגרסי הכין, ופי' הוא ז"ל טיפי דמים למטה למטה מן החגור, וטיפי דמים למעלה מעלהמן החגור, תולה בעליון עד כגריס, כלומר את שלמעלה מן החגור אינו דם נדה דמהיכא אתא, אלא נתעסקה במין או שעברה בשוק של טבחין ולאו אדעתה וכיון דכתם של למעלה לאו מגופה אתא אף שלמטה מן החגור תולה באותו כתם שלמעלה להקל דאמרינן ממקום שבא העליון בא התחתון. מאי לאו עד כגריס דקתני היינו גריס של מטה לומר דאע"פ שהתחתון גדול כגריס ובעלמא טמאה הכא דאיכא כתם למעלה תלינן ביה להקל, אלמא כגריס ממש למטה בעי תלייה, ואי ליכא למיתלי טמאה ועד כגריס דמתניתין כיתר מכגריס דעד ולא עד בכלל וקשיא לרב חסדא, וא"ת מאי קושיא דילמא תנא מלמעלה למטה קתני כלומר כתם גדול שלמטה אפילו הוא כשלשה גריסין או כשנים או כגריס תולין בעליון אבל פחות מגריס אי נמי כגריס ממש אין צריך תלייה ולעולם עד ועד בכלל. י"ל דהא ליתא דמה ליה לתנא למימר דשני גריסין וגריס תלינן בעליון אחר שאמר שאפילו גדול שבגדולים תולין בעליון ואי לאשמועינן דפחות מגריס אין צריך תלייה הא לא צריך לתנא למכפל ולמתני עיקר בריתא משום הא אלא עיקר חדושא לאשמועינן דכתם גדול תולין להקל ולטהר. ומשני לא כגריס דלמעלה כלומר אם יש בשלמעלה כגריס יתלו בו כתם התחתון ומלמעלה למטה קתני כלומר אם יש בכתם העליון שלשה גריסין או שנים או אפילו כל שהוא גדול עד כגריס תולין בו הכתם התחתון בל אין בכתם העליון אלא כגריס ממש אין תולין בו כתם התחתון דכל שאין בו יותר מכגריס תלינן בדם מאכולת וכיון שכן כתם התחתון שהוא גדול יותר מכגריס אין תולין אותו בעליון לטהר, דעליון איכא למימר דהוי דם מאכולת אבל תחתון אינו דם מאכולת אלא מגופה אתא, והכין מוכח בהדיא בתוספתא דתניא בתוספתא (נדה פרק ו') היו עליה שני כתמים אחד למעלה ואחד למטה אע"פ שהתחתון גדול והעליון קטן תולה התחתון עד כגריס שאני אומר ממקום שבא העליון בא התחתון.

    נתעסקה כגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מהוה"ה דהוה מצי למימר נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מהו, דאי פשיטא ליה דבכי היא גונא אינה תולה אם כן בסמוך לוקים בכי האי גונא נתעסקה במועט אינה תולה בה מרובה בתוספות.

    תא שמע כתם ארוך מצטרף טיפין אין מצטרפיןפי' והיה עכשיו סובר שאין הפרש בין עד לחלוק דכל שבזה טמא בזה טמא ובריתא דבעי צירוף רבנן היא ופליגי. ודחי דברייתא אפילו כר' אליעזר ברבי צדוק אתיא ושני כתם מעד, ואסיקנא מדאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר מכלל דפליגי רבנן עליה, ומיהו אע"ג דפליגי בריתא ככולי עלמא אתיא ושאני עד מכתם, והכין משמע מן התוספתא דקתני משוך טמא מפני שהוא דם הקנוח משמע דבחלוק אפילו משוך טהור.

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 59a

    Niddah 59a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 337 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    טיפי דמים למטה כלומר קטנים:

    למעלה גדולים:

    כגריס מלמטה בפחות מכגריס ותלינן:

    נמצא עליה כגריס ועוד דהלכתא כרב חסדא דמיקל:

    כיון דבעלמא היכא דליכא ועוד תליא כגריס במאכולת השתא נמי תליא האי גריס במאכולת אחרינא:

    נתעסקה בכגריס דם צפור או קילור:

    אבל הכא דנתעסקה תליא כגריס בדם צפור ועוד דם מאכולת הוה:

    מאי למימרא הא אפילו תליא כגריס בצפור אכתי פש ליה גריס ועוד:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 59a · Sefaria

    Tosafot

    היו בה טיפי דמים למטה וטיפי דמים למעלה תלינן בעליון עד כגריס פ"ה למטה קטנים למעלה גדולים תלינן בעליון הגדול בדם מאכולת עד כגריס מאי לאו עד כגריס כלמטה בפחות מכגריס לא כלמעלה ביותר מכגריס וזהו תימה אמאי נקט למעלה ולמטה הוה ליה למנקט גדולים וקטנים ועוד היכי משמע ליה כלמטה מאי אולמיה ממתניתין ועוד דלא הוה ליה למנקט כלמעלה וכלמטה דהוה ליה למימר כפחות מכגריס ויותר מכגריס לישנא דנקט עד הכא ונראה לי דה"פ למטה למטה מן החגור למעלה למעלה מן החגור תולה בעליון אותו שלמטה נתלה בעליון דשמא כמו שעליון מעלמא אתי תחתון נמי מעלמא אתי ועוד כגריס נתלה בו וקאמר מאי לאו כגריס למטה דעד כגריס דקתני מיירי שהתחתון עד כגריס תולה בעליון שממקום שבא העליון בא התחתון מכלל דאי לאו עליון מטמינן ליה ולא תלינן בדם מאכולת אלמא כגריס כיותר מכגריס ומשני לא כגריס ולמעלה כלומר תולה תחתון בעליון כשהעליון עד כגריס ומלמעלה למטה קחשיב כשהעליון ג' גריסין או שני גריסין עד כגריס שאז אין אנו תולין עליון בדם מאכולת אלא מעלמא אתי אז נתלה בו התחתון ומיירי כשתחתון יותר מכגריס אבל אם היה העליון כגריס אז לא יהיה התחתון טהור שאין רגלים לדבר דאתא דם בה מעלמא שהרי העליון יש לתלותו בדם מאכולת:

    נתעסקה בכגריס ומצאה עליה כגריס ועוד אור"י הוא הדין נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד דבכלל בעיא זו דאין לומר דבהא פשיטא ליה דאינה תולה אפי' לרבי ינאי דא"כ כי פשיט לקמן מאי לאו בכה"ג לוקמה בשנתעסקה בפחות מכגריס דפשיטא ליה דאינה תולה אלא ודאי בכל ענין בעי:

    נמצא עליה מין אחד פ"ה מדבר הדומה לכתם כגון שרף או קילור דהא ודאי מעלמא אתא תולה בו כמה מיני כתמים ואינה מכרת אם דם היא ור"י מפרש נמצא שמצאה מין אחד למעלה מן החגור תולה בו כמה מינים שלמטה מן החגור משום שכמו שהעליון ודאי מעלמא אתא כך נאמר בתחתון דמעלמא אתא:

    Tosafot on Niddah 59a · Sefaria

    Rashba

    מיתיבי היו עליה טפי דמים למטה וטפי דמים למעלה תולה העליון עד כגריס. ופריך מאי לאו גריס מלמטה לא גריס דלמעלה, הכי גרס רש"י ז"ל ופי' טיפי דמים למטה קטנים, ולמעלה טיפין גדולים, תולה העליון עד כגריס כלומר תולה הכתם הגדול עד כגריס, אבל יתר מכאן אינה תולה ופריך מאי לאו גריס דלמטה, והקשו עליו בתוס' חדא דאין משמעות לשון למטה ולמעלה קטן וגדול. ותו מאי פירכא יאלימ' ממתנית' דפליגי ליה בעד ועד בכלל, ומשום הכי גריס ר"י בעל התוס' ז"ל מאי לאו גריס דלמטה לא גריס דלמעלה ומקצת ספרים יש דגרסי הכין, ופי' הוא ז"ל טיפי דמים למטה למטה מן החגור, וטיפי דמים למעלה מעלהמן החגור, תולה בעליון עד כגריס, כלומר את שלמעלה מן החגור אינו דם נדה דמהיכא אתא, אלא נתעסקה במין או שעברה בשוק של טבחין ולאו אדעתה וכיון דכתם של למעלה לאו מגופה אתא אף שלמטה מן החגור תולה באותו כתם שלמעלה להקל דאמרינן ממקום שבא העליון בא התחתון. מאי לאו עד כגריס דקתני היינו גריס של מטה לומר דאע"פ שהתחתון גדול כגריס ובעלמא טמאה הכא דאיכא כתם למעלה תלינן ביה להקל, אלמא כגריס ממש למטה בעי תלייה, ואי ליכא למיתלי טמאה ועד כגריס דמתניתין כיתר מכגריס דעד ולא עד בכלל וקשיא לרב חסדא, וא"ת מאי קושיא דילמא תנא מלמעלה למטה קתני כלומר כתם גדול שלמטה אפילו הוא כשלשה גריסין או כשנים או כגריס תולין בעליון אבל פחות מגריס אי נמי כגריס ממש אין צריך תלייה ולעולם עד ועד בכלל. י"ל דהא ליתא דמה ליה לתנא למימר דשני גריסין וגריס תלינן בעליון אחר שאמר שאפילו גדול שבגדולים תולין בעליון ואי לאשמועינן דפחות מגריס אין צריך תלייה הא לא צריך לתנא למכפל ולמתני עיקר בריתא משום הא אלא עיקר חדושא לאשמועינן דכתם גדול תולין להקל ולטהר. ומשני לא כגריס דלמעלה כלומר אם יש בשלמעלה כגריס יתלו בו כתם התחתון ומלמעלה למטה קתני כלומר אם יש בכתם העליון שלשה גריסין או שנים או אפילו כל שהוא גדול עד כגריס תולין בו הכתם התחתון בל אין בכתם העליון אלא כגריס ממש אין תולין בו כתם התחתון דכל שאין בו יותר מכגריס תלינן בדם מאכולת וכיון שכן כתם התחתון שהוא גדול יותר מכגריס אין תולין אותו בעליון לטהר, דעליון איכא למימר דהוי דם מאכולת אבל תחתון אינו דם מאכולת אלא מגופה אתא, והכין מוכח בהדיא בתוספתא דתניא בתוספתא (נדה פרק ו') היו עליה שני כתמים אחד למעלה ואחד למטה אע"פ שהתחתון גדול והעליון קטן תולה התחתון עד כגריס שאני אומר ממקום שבא העליון בא התחתון.

    נתעסקה כגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מהו ה"ה דהוה מצי למימר נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מהו, דאי פשיטא ליה דבכי היא גונא אינה תולה אם כן בסמוך לוקים בכי האי גונא נתעסקה במועט אינה תולה בה מרובה בתוספות.

    תא שמע כתם ארוך מצטרף טיפין אין מצטרפין פי' והיה עכשיו סובר שאין הפרש בין עד לחלוק דכל שבזה טמא בזה טמא ובריתא דבעי צירוף רבנן היא ופליגי. ודחי דברייתא אפילו כר' אליעזר ברבי צדוק אתיא ושני כתם מעד, ואסיקנא מדאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר מכלל דפליגי רבנן עליה, ומיהו אע"ג דפליגי בריתא ככולי עלמא אתיא ושאני עד מכתם, והכין משמע מן התוספתא דקתני משוך טמא מפני שהוא דם הקנוח משמע דבחלוק אפילו משוך טהור.

    Rashba on Niddah 59a · Sefaria

    Ritva

    מאי לאו כגריס כדקתני היינו גריס כלמטה לומר דאעפ״י שהתחתון גדול כגריס בעלמא טמאה הכא דאיכא כתם למעלה תלינן ביה להקל אלמא כגריס ממש למטה בעי תלייה ואי איכא למתלי טמאה ועוד דגריס דמתני׳ כיתר מכגריס דעד ולא עד בכלל וקשיא לרב חסדא וא״ת מאי קושיא דילמא תנא מלמעלה למטה קתני כלו׳ כתם גדול שלמטה אפי׳ הוא כג׳ גריסין או כשנים או כגריס תולין בעליון אבל פחות מגריס אי נמי כגריס ממש צריך תליה ולעולם עד ועד בכלל י״ל דהא ליתא דמה לו לתנא למימר דשני גריסין וגריס תלינן בעליון אחר שאמר דאפי׳ גדול שבגדולים שבו תולין בעליון ואי לאשמועינן דבפחות מגריס אין צריך תליה הא לא צריך לתנא למכפל ולמתני עיקר בריתא משום הא אלא עקר חדושא לאשמועינן דכתם גדול תולין להקל ולטהר ומשני לא כגריס דלמעלה כלו׳ אם יש בשלמעל׳ כגריס יתלו בו כתם התחתון ומלמעלה למטה קתני כלו׳ אם יש בכתם העליון ג׳ גריסין או שנים או אפי׳ כל שהוא גדול עד כגריס תולין בו הכתם התחתון אבל אם אין הכתם העליון רק כגריס ממש אין תולין בו הכתם התחתון דכל שאין בו יותר מכגריס תלינן בדם מאכלת וכיון שכן כתם התחתון שהוא גדול יותר מכגריס אין תולין אותו בעליון לטהר העליון איכא למימר דהוי דם מאכולת אבל תחתון אינו דם מאכולת אלא מגופא אתא והכי מוכח בהדיא בתוספתא דתניא בתוספתא היו עליה ב׳ כתמים א׳ למעלה וא׳ למטה אעפ״י שהתחתון גדול והעליון קטן תולה התחתון עד כגריס שאני אומר ממקום שבא העליון בא התחתון נתעסקה בכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מהו ה״ה דהוה מצי למימר נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד מאי הוי דאי פשיטא ליה דבכי הא גוונא אינה תולה אלא א״כ בסמוך לוקי כה״ג נתעסקה במועט אינה תולה מרובה בתוספת.

    תא שמע כתם ארוך מצטרף טיפין טיפין אין מצטרפין פי׳ והיה עכשו סובר שאין הפרש בין עד לחלוק דכל שבזה טמא ובריתא דבעי גידוף רבנן היא ופליגי ודחינן דבריתא אפי׳ כר׳ אלעזר ושאני כתם מעד ואסיקנא מדאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר׳ אלעזר דפליגי רבנן עליה ומיהו אע״ג דפליגי בריתא ככולי עלמא אתיא ושאני עד מכתם והכי משמע מן התוספתא דקתני משוך טמא מפני שהוא דם הקנוח משמע דבחלוק אפי׳ משוך טהור.

    Ritva on Niddah 59a · Sefaria

    Meiri

    היו עליה טיפי דמים למעלה מן החגור שהוא טהור ונמצאו בה גם כן טיפי דמים למטה מן החגור תולה אע"פ שהיה תחתיו בשיעור כתם תולין אותו בעליון ואומרין שממקום שבא העליון בא התחתון ויש גורסין בשמועה זו דרך אחרת ומפרשים בה ענינים אחרים שאין להם צורה ובתוספתא נאמרה בהדיא כשיטתנו והוא שאמרו היו עליה שני כתמים אחד למעלה ואחד למטה אפילו היה התחתון גדול והעליון קטן תולה התחתון בעליון שאני אומר ממקום שבא העליון בא התחתון:

    היה עליה כגריס ועוד ומאכולת רצוצה באותו ועוד יש אומרים שהדבר ספק ומחמירין בו ורוב פוסקים פסקו שטהורה היא שאותו ועוד ודאי דם מאכולת וזה הנמצא שם הוא הוא ונשאר לו כגריס שהוא טהור כר' ינאי ואף לדעת זה אם נתעסקה בכגריס או בפחות ממנו ונמצא בה כגריס ועוד הדבר ספק אם נתלה את הגריס במה שנתעסקה בו כדרך שביארנו בנמצא שם מאכולת והשאר הוא פחות מגריס וטהור או שמא אין דנין כן ומתוך כך ראוי להחמיר בה ויש פוסקים בה גם כן שטהורה ואף לדעת זה נתעסקה בכגריס ומצאה יותר משני גריסין טמאה ואין אומרין לתלות גריס שבנתים במה שנתעסקה בו וישארו הקצוות כל אחד בפחות מגריס ונתלה אותם במאכולת אלא תולין את הגריס שבצד אחד במה שנתעסקה בו והשני גריס ועוד הוא הטמאה:

    נתעסקה באדום ומצאה שחור אינה תולה בו וכן בהפך שאין תולין מצבע לצבע אבל אם מצאה מין אחד של צבע המטמא בדמים ומצאה כתם מאותו הצבע אע"פ שאינו דומה לו וכמו שידעת שלא כל האדומים שוים זה לזה בשאר הצבעים תולה מכל מקום זה בזה הואיל ובכלל אותו צבע הוא ר"ל שהכתם ומה שנתעסקה בו בכלל אדום או שאר הצבעים ומתוך כך אינה צריכה להיות כתמה במה שנתעסקה בו לגמרי אחד שהכל בכלל צבע אחד ואפילו נתברר לה שאינו דומה לו וגדולי המפרשים חולקים לומר שאם נתברר לה שאינו דומה זה לזה הויא לה כאדום בשחור ואינה תולה ומה שאמרו בסוגיא זו נתעסקה שאני לומר שכל שנתעסקה אלא שנמצא עליה דם שחור הבא מחמת דבר אחר תולה בו אף האדום שמאחר שנתעסקה בזה ולא הרגישה אין הלכה כן ואם נתעסקה בדבר הכולל הרבה צבעים כגון שנתעסקה בתרנגול שיש בו כמה מיני דמים תולה בו אף אדום בשחור וכיוצא בו:

    כתם ארוך מצטרף טיפין טיפין אין מצטרפין וכבר ביארנו למעלה שלדעת קצת דוקא בחלוקה אבל בבשרה מצטרפין אלא שיש חולקין לומר שאף בבשרה אין מצטרפין כמו שכתבנו למעלה וכתם ארוך שהוא צריך דוקא בכתם שבחלוקה או בבשרה אבל בעד שמקנחת בו טמאה בכל שהוא וכבר ביארנוה במשנה:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Niddah 59a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תד"ה היו בה טיפי דמים כו' דעד כגריס דקתני מיירי שהתחתון עד כגריס כו' מכלל דאי לאו עליון כו' אלמא כגריס כיותר מגריס עכ"ל והיינו כרב הונא אע"ג דעד כגריס דקתני הכא עד ועד בכלל ולקולא ורב הונא קאמר הכא לחומרא והכא לחומרא ע"כ הכא מתפרש לקולא כיון דקאמר תולה בעליון עד כגריס מלמטה למעלה קחשיב כשהתחתון כחצי גריס או בפחות מגריס עד כגריס תולה בעליון ע"כ משום כגריס גופה נקט הכי דתולה בעליון דכל פחות מגריס בלאו עליון תולה בדם מאכולת לכ"ע אבל ליכא למימר דהשתא נמי מלמעלה למטה קחשיב כשהתחתון ג' גריסין או ב' גריסין עד כגריס תולה בעליון דא"כ מאי עד כגריס דקאמר דכ"ש דתולין בפחות מכגריס גם לשון עד כגריס משמע שהגריס הוא החידוש ואדרבה הגריס כ"ש הוא לגבי יותר מכגריס מיהו ק"ק לפי המקשה דכגריס יותר מכגריס ולא תלינן בדם מאכולת ואפ"ה תלינן ליה הגריס בעליון אמאי לא תלינן נמי היותר מגריס בעליון ויש ליישב ודו"ק:

    בא"ד אבל אם היה העליון כגריס אי לא יהיה התחתון טהור כו' שהרי העליון יש לתלותו בדם מאכולת עכ"ל והיינו כרב חסדא ואע"ג דהשתא נמי עד כגריס דקתני עד ולא עד בכלל ולחומרא ולרב חסדא קאמר דבכתמים להקל אמרי' ע"כ הכא מתמרש לחומרא כיון דבכתם גופיה בהך דמתני' אזלינן לקולא דעד ועד בכלל משום דתלינן כגריס בדם מאכולת הכא אין לתלות התחתון בעליון דאין בעליון אלא כגריס ויש לתלותו בדם מאכולת:

    סליק פרק הרואה כתם

    Chidushei Halachot on Niddah 59a · Sefaria

    Maharam

    בגמ׳ היו עליה טיפי דמים וכו׳ תולה עליון עד כגריס כצ"ל הגירסא לפרש"י דאי גרסינן תולה בעליון לא יתיישב לפרש"י אבל לפי' התוס' גרסי׳ תולה בעליון וכו':

    בתוס' ד"ה היו בה טיפי דמים וכו' מאי לאו עד כגריס כלמטה כפחות וכו' ולא כלמעלה ביותר וכו' עד ונ״ל דה"פ וכו' אותו שלמטה נתלה בעליון דאמרינן כמו שעליון וכו' תחתון נמי מעלמא ועד כגריס נתלה בו וכו׳ כנ"ל להגיה:

    Maharam on Niddah 59a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 59, Amud Aleph, about 337 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 119 words

      Opens “היו עליה טיפי דמים למטה וטיפי דמים…”

    2. Segment 229 words

      Opens “איתמר: נמצא עליה כגריס ועוד, ואותו עוד…”

      Named: רבי חנינא.

    3. Segment 332 words

      Opens “רבי ינאי אומר: טהורה, הני מילי היכא…”

      Named: רבי ינאי.

    4. Segment 416 words

      Opens “בעי רבי ירמיה: נתעסקה בכגריס, ונמצא עליה…”

      Named: רבי ירמיה.

    5. Segment 539 words

      Opens “תבעי לר' חנינא: עד כאן לא קאמר…”

      Named: רבי ינאי.

    6. Segment 619 words

      Opens “תא שמע: נתעסקה באדום אין תולה בה…”

    7. Segment 713 words

      Opens “לא, כגון דנתעסקה בכגריס, ונמצא עליה שני…”

    8. Segment 817 words

      Opens “מהו דתימא: שקול כגריס צפור, שדי בי…”

    9. Segment 919 words

      Opens “אמר רבא: נמצא עליה מין אחד תולה…”

      Named: רבא.

    10. Segment 1028 words

      Opens “איכא דאמרי, אמר רבא: נתעסקה במין אחד…”

      Named: רבא.

    11. Segment 1112 words

      Opens “מעשה באשה [וכו']. והתניא: לא אמרו חכמים…”

    12. Segment 1215 words

      Opens “אמר רבינא: לא להקל על דברי תורה,…”

    13. Segment 1314 words

      Opens “עד שהוא נתון, איבעיא להו: מי פליגי…”

      Named: רבי צדוק.

    14. Segment 1423 words

      Opens “תא שמע: כתם ארוך מצטרף, טפין טפין…”

      Named: רבי אליעזר.

    15. Segment 1522 words

      Opens “אלא לאו רבנן, שמע מינה פליגי? לא,…”

      Named: רבי צדוק, רבי אליעזר ברבי צדוק.

    16. Segment 1616 words

      Opens “ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה…”

      Named: רב יהודה, רבי אליעזר ברבי צדוק, שמואל.

    17. Segment 174 words

      Opens “הדרן עלך הרואה כתם.…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…

      Source: Niddah 59a · Segment 3 — “רבי ינאי אומר: טהורה, הני מילי היכא דלא רצופה…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Niddah 59a · Segment 12 — “אמר רבינא: לא להקל על דברי תורה, אלא להחמיר…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Niddah 59a · Segment 16 — “…רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר ברבי צדוק.…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 59a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026