Talmud Builders

    Niddah 17b

    Back to index

    English translation — Niddah 17b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Therefore, even if the earthenware vessel was full of items as small as mustard seeds, only a few of which touched the sides of the vessel or the impure item inside it, all the items inside the vessel are rendered ritually impure. Likewise, with regard to snow that passes through the vessel’s airspace, all of it becomes impure.

    2MISHNA: A woman’s reproductive organs are composed of different parts, and the halakhic status of blood that emerges from one part differs from the halakhic status of blood that emerges from another part. The Sages stated a parable with regard to the structure of the sexual organs of a woman, based on the structure of a house: The inner room represents the uterus, and the corridor [ perozdor ] leading to the inner room represents the vaginal canal, and the upper story represents the bladder.

    3Blood from the inner room is ritually impure. Blood from the upper story is ritually pure. If blood was found in the corridor, there is uncertainty whether it came from the uterus and is impure, or from the bladder and is pure. Despite its state of uncertainty, it is deemed definitely impure, due to the fact that its presumptive status is of blood that came from the source, i.e., the uterus, and not from the bladder.

    4GEMARA: Rami bar Shmuel and Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, were learning tractate Nidda in the study hall of Rav Huna. Rabba bar Rav Huna found them sitting and saying an interpretation of this mishna: The room, i.e., the uterus, is the inner part of the reproductive organs, and the corridor is the outer part. And the upper story, the bladder, is built, i.e., found, above them both. And there is an open vestibule between the upper story and the corridor.

    5They continued: If blood is found from the opening of this vestibule and inward toward the uterus, i.e., inside the vagina, there is uncertainty whether it came from the uterus and is impure, or from the bladder and is pure, but its state of uncertainty renders it definitely impure. If it is found in the area from the opening of this vestibule and outward, on the outer surface of the vulva, the blood is more likely to have come from the bladder, through the urethra, and therefore its state of uncertainty renders it pure.

    6Rabba came and said to his father, Rav Huna: With regard to the halakha of blood that is found from the vestibule and inward, did the Master say to us that its state of uncertainty renders it impure, as I heard in the study hall, from which it may be inferred that this is a case of uncertain impurity? But didn’t we learn in the mishna: The blood is impure due to the fact that its presumptive status is of blood that came from the source, i.e., the uterus? This indicates that it is a case of definite impurity. If so, the mishna cannot be referring either to blood found from the vestibule and inward or from the vestibule and outward.

    7Rav Huna said to his son Rabba: This is what I said: If the blood was found from the vestibule inward it is definitely impure, as it is presumed to come from the uterus. This is the case mentioned in the mishna. If the blood was found from the vestibule outward its state of uncertainty renders it impure. Although it can be claimed that if this was blood from the uterus it would not have been found in this area, it is possible that when the woman bent over, the blood went from the uterus into this area. Consequently, she is impure due to the uncertainty.

    8Abaye says: What is different about a situation where the blood was found from the vestibule outward, where its state of uncertainty renders it impure? The reason for that halakha is that perhaps the woman bent over and leaned forward, and the blood came from the room, i.e., the uterus. If so, in the case where the blood was found from the vestibule inward, concerning which you ruled that she is definitely impure, you can also say that it is possible that the woman staggered backward and as a result the blood came from the upper story to the back of the canal. Accordingly, she should be impure merely out of uncertainty.

    9Rather, Abaye says: If you follow the concern, i.e., if your ruling of halakha is based on a concern that the blood might have moved due to the woman leaning forward or backward, then in both this case and that, whether the blood is found in the inner or outer section of the canal, the source of the blood is uncertain. And if you follow the presumption based on where the blood found in a particular place is usually from, then blood found from the vestibule inward is definitely impure, whereas blood found from the vestibule outward is definitely pure.

    10Rabbi Ḥiyya teaches: Blood that is found in the corridor is considered definite menstrual blood, and therefore if she engages in intercourse, both she and her partner would be liable as a result of this blood to receive karet for entering the Temple intentionally when ritually impure, or to bring an offering for entering unwittingly. And one burns teruma due to it, if the woman touches such produce. And Rav Ketina says: It is impure merely as a matter of uncertainty; therefore, the woman is not obligated, due to that blood, to bring an offering for entering the Temple when ritually impure, and one does not burn teruma on its account.

    11The Gemara discusses the relationship between this dispute and the previous statements of amora’im . According to this formulation, i.e., option, that Abaye stated: If you follow the concern that the blood might have moved due to the woman leaning forward or backward, there is uncertainty whether the blood was found in the inner or outer section of the canal, this supports the opinion of Rav Ketina, who likewise deems blood found in the canal impure due to uncertainty. And this option suggested by Abaye contradicts the opinion of Rabbi Ḥiyya, who deems the blood definitely impure.

    12According to that formulation that Abaye stated: If you follow the presumption that blood found in the inner section is definitely impure, while blood found in the outer section is definitely pure, this supports the opinion of Rabbi Ḥiyya, whose ruling that the blood is definitely impure is understood as referring to blood found in the inner section.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ואפילו מלא חרדלשאין נוגע בתנור אלא גרגרין שאצל הדפנות ואפ"ה כולו טמא מן האויר:

    מתני' החדר והפרוזדורבגמ' מפרש היכי קיימי:

    דם החדר טמאוהיינו מקור:

    ספקו טמאמספק טמא טומאה ודאית:

    שחזקתו כו'במקור מחזקינן ליה ולא אמרינן מעלייה אתא ודמים דעלייה טהורין דמפרוזדור לא אתי דם אלא דמי חדר ודמי עלייה פעמים שהן נכנסין לפרוזדור:

    גמ' חדר מבפנים ופרוזדור מבחוץשניהם זה אצל זה בעובי גופה חדר לצד אחוריה ופרוזדור לפניה וכותלי רחם למטה באמצע פרוזדור ודרך שם דמים יוצאים:

    ולול פתוח כו'ודמי עלייה באין לפרוזדור דרך הלול:

    נמצאבפרוזדור מן הלול ולפנים לצד החדר:

    ספקו טמאדאי מעלייה אתא מן הלול ולחוץ איבעי ליה לאשתכוחי דהא כי נחית מן הלול לפרוזדור כלפי חוץ הוא יורד ויוצא דרך יציאה ואינו חוזר לצד אחוריה. ולקמן פריך ודאי טמא הוי ואמאי קתני ספקו טמא:

    ספקו טמאולא ודאי מדקתני מן הלול ולחוץ ספקו טהור:

    והא אנן שחזקתו מן המקור תנןמדקתני חזקתו מכלל דטומאה ודאית קאמר ובמאי מוקמת לה לא מן הלול ולפנים ולא מן הלול ולחוץ דלדידך ליכא טומאה ודאית:

    מן הלול ולפנים ודאי טמאומתניתין מן הלול ולפנים:

    ספקו טמאלתלות שהרי שני דמים יוצאין דרך שם דמי החדר ודמי העלייה ולא ידעינן מהי אתא ואע"ג דאיכא לאחזוקי בדם עלייה דאי מחדר אתא לא הוה אזיל בפרוזדור עד מן הלול ולחוץ דהוה נפיק ליה ונחית דרך יציאת פתח פרוזדור אפ"ה מטמאינן לה מספקא דילמא שחתה ונפלה על פניה ונשתרבב הדם בכל הפרוזדור ובא מצד אחוריה לצד פניה כשיצא מן החדר:

    דספקו טמאולא אמרינן ודאי טהור:

    אזדקרהנזקפה לצד אחוריה כגון פרקדנית שקורין שובינ"א ואיכא למימר מעלייה נחית לפרוזדור והא דלא נפיק ונחית מפרוזדור דרך פתח בית הרחם וחזר לצד החדר משום זקיפה הוא וכיון דאיכא לאחזוקי הכי והכי הוי ספק ולא ודאי:

    אי בתר חששא אזלתדלא מחזקת ליה לדם כמנהגו והילוכו אלא באת לחוש לקורות הנולדות כגון שחתה:

    אידי ואידי ספקא הוידכי היכי דמספקא מן הלול ולחוץ דלמא שחתה איכא לספוקי נמי מן הלול ולפנים דלמא אזדקרה:

    ואי בתר חזקה אזלתדמחזקת ליה לדם כמנהג הילוכו ולא חיישינן לאימור שחתה ולאימור אזדקרה:

    מן הלול ולפנים ודאי טמאדודאי מחדר אתא דאי מעלייה אתא מן הלול ולחוץ איבעי ליה לאשתכוחי ומתניתין דקתני שחזקתו מן המקור נמי מן הלול ולפנים:

    מן הלול ולחוץ ודאי טהורולא אמרינן אימור שחתה והוה ליה ספק לתלות אלא כמנהג מחזקינן ליה ודאי טהור:

    חייבין עליואם נכנסה למקדש דודאי טמאה. ולקמן מפרש אי מן הלול ולפנים אי לחוץ:

    אין חייביןאבל איסורא איכא אלמא ספק הוא:

    להך לישנאדאי בתר חששא אידי ואידי ספקא הוא:

    מסייע ליה לרב קטינאדאמר ספקא הוא ומוקמינן בין מן הלול ולפנים בין מן הלול ולחוץ ופליגא דר' חייא אדאביי דהא על כרחיך לאביי להאי לישנא ליכא טומאה ודאי לא שנא לפנים לא שנא לחוץ לא שנא בגג לא שנא בקרקעית דכיון דתלי טעמא בחששא בכולהו איכא לספוקי הכי והכי:

    להך לישנאדבתר חזקה מסייע ליה לר' חייא ומתוקמא במן הלול ולפנים:

    נדה 17 עמוד ב

    1אפילו מלא חרדל.

    Mishna

    2משל משלו חכמים באשה: החדר, והפרוזדור, והעלייה.

    3דם החדר טמא, דם העלייה טהור, נמצא בפרוזדור ספקו טמא, לפי שחזקתו מן המקור.

    Gemara

    4רמי בר שמואל ורב יצחק בריה דרב יהודה תנו נדה בי רב הונא. אשכחינהו רבה בר רב הונא דיתבי וקאמרי: החדר מבפנים, והפרוזדור מבחוץ, ועלייה בנויה על שתיהן, ולול פתוח בין עלייה לפרוזדור.

    5נמצא מן הלול ולפנים ספקו טמא, מן הלול ולחוץ ספקו טהור.

    6אתא ואמר ליה לאבוה: ספקו טמא אמרת לן מר? והא אנן ״שחזקתו מן המקור״ תנן!

    7א"ל אנא הכי קאמינא מן הלול ולפנים ודאי טמא, מן הלול ולחוץ ספקו טמא.

    8אמר אביי: מאי שנא מן הלול ולחוץ, דספקו טמא? דדלמא שחתה, ומחדר אתא. מן הלול ולפנים נמי, אימא: אזדקרה, ומעלייה אתא!

    9אלא אמר אביי: אי בתר חששא אזלת אידי ואידי ספק הוא, ואי בתר חזקה אזלת מן הלול ולפנים ודאי טמא, מן הלול ולחוץ ודאי טהור.

    10תני רבי חייא: דם הנמצא בפרוזדור חייבין עליו על ביאת מקדש, ושורפין עליו את התרומה. ורב קטינא אמר: אין חייבין עליו על ביאת מקדש, ואין שורפין עליו את התרומה.

    11להך לישנא דאמר אביי: ״אי בתר חששא אזלת״ מסייע ליה לרב קטינא, ופליגא דרבי חייא.

    12להך לישנא דאמרת: ״אי בתר חזקה אזלת״ מסייע ליה לרבי חייא,׃

    Tosafot

    אפילו מלא חרדללמאי דמפרש ר"ת דאין פחות מכביצה מקבל טומאה לאו דוקא מלא חרדל אלא מלא ביצים אלא משום דמדרבנן מקבל טומאה נקט ליה:

    פרוזדורפרוז בלשון יון לפני דור לשון דירה אית דגרס פרוזדור בדלי"ת:

    ודם העלייהמשמע דדם העלייה טהור אפי' הוא ממראה דמים טמאים דאי אין בעלייה מד' מיני דמים טמאים אם כן דם שבפרוזדור אמאי הוי ספק נחזי אי הוי מד' מיני דמים אי לאו ודוחק לומר דאיירי בנאבד והיינו טעמא דטהור דכתיב ממקור דמיה דוקא דמי מקור דהיינו חדר אי נמי דמיה כתיב מקום שמצויין שם הרבה דמים ובעלייה ליכא אלא מין אחד:

    והתנן שחזקתו מן המקורואע"ג דבמתני' קתני נמי ספקו טמא היינו ספקו ודאי טמא כדקתני בהדיא שחזקתו מן המקור והוה מצי לשנויי כגון שנמצא בקרקע פרוזדור כדמשני בסמוך אר' חייא א"נ שמא קרקע פרוזדור לא הוה קרי ליה ספק:

    מן הלול ולפנים נמי כו'פירוש לדבריך שאתה חושש לשינוי אמאי ודאי טמא ניחוש נמי דלמא איזדקרה ומעלייה אתא ותימה דאדרבה כיון דמן הלול ולחוץ אע"פ שמן העלייה הוא בא שם כדרכו חיישינן לדם החדר שהוא רחוק ואין יכול לבא אלא ע"י שחייה משום דרוב דמים מן המקור אתו מש"ה יש לטמא בודאי מן הלול ולפנים ולתלות בדמי החדר המרובים והקרובים יותר מדמי העלייה וע"ק דבפרק לא יחפור (ב"ב דף כד.) א"ר חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב ומוכח התם דרבי חנינא מיירי אפילו בקורבא דמוכח ואמר אביי אף אנן נמי תנינא כר' חנינא נמצא בפרוזדור ספקו טמא שחזקתו מן המקור ואע"ג דאיכא עלייה דמקרבה טפי ומאי ראייה מייתי דהא ללישנא דבתר חששא אזלת [וללישנא דבתר חששא אזלינן שחזקתו מן המקור היינו אפילו מן הלול ולחוץ יש לחוש שמא מן המקור בא אלא ליתן טעם אמאי ספיקו טמא מבחוץ ולעולם אידי ואידי ספיקא הויץ גליון] לא אזלינן בתר רובא כלל טפי מקורבא אלא אידי ואידי ספקא הוי ואפילו מן הלול ולפנים שדמי החדר רוב וגם באין משם בלא שינוי חיישינן לדמי העלייה שהם מעטים ואינם יכולין לבא שם אא"כ נזדקרה וללישנא דבתר חזקה אזלת מטהר מן הלול ולחוץ ולא חייש לרובא דדמי החדר והא דמטמא מן הלול ולפנים לאו משום רובא גרידא אלא משום דבא נמי מן החדר בלא שינוי וקורבא דעלייה לא מוכח כלל דלא חיישינן לאיזדקרה ונראה לפרש דכל אמוראי דשמעתין איירי בגג פרוזדור וכן הענין דגג פרוזדור מן הלול ולפנים גבוה ומשתפע ועולה ואינו יכול לבא שם מן העלייה אלא א"כ נזדקרה ומן החדר אינו יכול לבא לגג פרוזדור אפילו מן הלול ולפנים אלא א"כ שחתה ביותר והוא שינוי גדול מדיקור של עלייה כי הלול שדמי החדר יוצאים לפרוזדור הוא לצד קרקע פרוזדור אבל מן הלול ולחוץ משתפע ויורד ובא שם מן העלייה כדרכו ומן החדר בא שם בשינוי גדול יותר ממן הלול ולפנים והשתא פריך שפיר מ"ש מן הלול ולחוץ דספק אף על גב דמן החדר אינו בא שם אלא בשינוי גדול מאד ומן העלייה בא שם כדרכו אלא משום דשחתה רגילות הוא דאי לא רגילות הוא הוי ודאי טהור ואפילו הכי לא בעי למיזל בתר רובא שיהא ודאי טמא מן הלול לפנים נמי אימור איזדקרה דכיון דשחתה רגילות הוא איזדקרה נמי רגילות ואמאי ודאי טמא ואע"ג דרוב דמים מן המקור אין ללכת אחר הרוב כמו מן הלול ולחוץ דלא הוי טמא ודאי אף ע"ג דשחתה הוי רגילות אלא אמר אביי אי בתר חששא אזלת משום דשחתה רגילות הוא כדפרישית אידי ואידי ספקא ואי בתר חזקה אזלת ולא בתר חששא דשחתה לאו רגילות הוא מן הלול ולחוץ ודאי טהור ומ"מ מן הלול ולפנים אע"ג דשחתה לאו רגילות הוא הוי ודאי טמא דממה נפשך על ידי שינוי בא או שחתה או איזדקרה ואית לן למימר דמן החדר אתא משום דחזקת דמים מן המקור באין ומוכח שפיר בלא יחפור מהא לישנא דבתר חזקה דהוי עיקר כדמשמע לישנא שחזקתו מן המקור דרוב וקרוב הלך אחר הרוב אפילו בקורבא דמוכחא דמן הלול ולפנים ודאי טמא דאזלינן אחר רוב דמים שמן המקור אע"ג דהעלייה מקרבא ומוכח דהא מעלייה בא בשינוי מועט יותר ממן החדר כדפרישית:

    ואין שורפין עליו את התרומהתימה כיון דהוי ספק טומאה ברה"ר טהור ודאי וברה"י טמא ודאי ושורפין וי"ל כדפירשתי לעיל (נדה דף ב.) דמסוטה לא ילפינן טומאה דאתיא ע"י ראיית גופה לכן בכל מקום ספק וצ"ע במכילתין (דף עא.) גבי דם תבוסה דמשמע דספק יצא מחיים ספק לאחר מיתה ברשות היחיד ספקו טמא ברשות הרבים ספקו טהור ואם תאמר וכיון דלא ילפינן מסוטה נוקי אשה בחזקתה ונטהר אפילו ברשות היחיד ויש לומר משום דדמי החדר מצויין ביותר כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כד.) רוב ומצוי קאמרת ולא חשיב חזקה וקורבא לגבי רובא אלא כפלגא ופלגא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    והא אנן שחזקתו מן המקור תנןפי׳ דמשמע חזקה ודאית ומיהו לא קשיא לאידך דדילמא הכי קאמר דמחזיקנן לי׳ מן המקור מפני שהוא מצוי יותר.

    אנא הכי אמרי להופי׳ ומאי דאמרי אינהו מנפשייהו אמרו כן שהם סוברין כן והיינו דאתינן לקמן לפרושי מתנייתא אליבא דידהו דאי אליבא דרב הונא אמרוה ובשיעותא מאי מפרשי אליבא דידהו אלא ודאי כדאמרן.

    אי בתר חששא אזלתפירוש לאו בדרך שאלה אמר לה אלא משום מתנייתא דלקמן דמשמע ליה דר׳ חייא חייש ורב קטינא לא חייש והיינו דאמרינן לקמן להך לישנא דאמר אביי׳ ור׳ ומאי לישנא שייך לומר במאי דאמר ליה דרך שאלה וכמאן דאתי ממה נפשך אלא ודאי הכי קאמר אי סבירא לן דמאן דחייש אימא הכי ואי סבירא לן במאן דלא חייש אימא הכא ומהו רב הונא לא חשבי בהא דסבר דשחתא שכיח אזדקר׳ לא שכיח.

    חייבין עליו ושורפין עליופי׳ קתני להו תרוייהו לאשמועינן מייתורא דטומאה ודאית היא לחייב קרבן ודאי ולשרוף תרומה של תורה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 17b

    Niddah 17b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 200 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ואפילו מלא חרדל שאין נוגע בתנור אלא גרגרין שאצל הדפנות ואפ"ה כולו טמא מן האויר:

    מתני' החדר והפרוזדור בגמ' מפרש היכי קיימי:

    דם החדר טמא והיינו מקור:

    ספקו טמא מספק טמא טומאה ודאית:

    שחזקתו כו' במקור מחזקינן ליה ולא אמרינן מעלייה אתא ודמים דעלייה טהורין דמפרוזדור לא אתי דם אלא דמי חדר ודמי עלייה פעמים שהן נכנסין לפרוזדור:

    גמ' חדר מבפנים ופרוזדור מבחוץ שניהם זה אצל זה בעובי גופה חדר לצד אחוריה ופרוזדור לפניה וכותלי רחם למטה באמצע פרוזדור ודרך שם דמים יוצאים:

    ולול פתוח כו' ודמי עלייה באין לפרוזדור דרך הלול:

    נמצא בפרוזדור מן הלול ולפנים לצד החדר:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 17b · Sefaria

    Tosafot

    אפילו מלא חרדל למאי דמפרש ר"ת דאין פחות מכביצה מקבל טומאה לאו דוקא מלא חרדל אלא מלא ביצים אלא משום דמדרבנן מקבל טומאה נקט ליה:

    פרוזדור פרוז בלשון יון לפני דור לשון דירה אית דגרס פרוזדור בדלי"ת:

    ודם העלייה משמע דדם העלייה טהור אפי' הוא ממראה דמים טמאים דאי אין בעלייה מד' מיני דמים טמאים אם כן דם שבפרוזדור אמאי הוי ספק נחזי אי הוי מד' מיני דמים אי לאו ודוחק לומר דאיירי בנאבד והיינו טעמא דטהור דכתיב ממקור דמיה דוקא דמי מקור דהיינו חדר אי נמי דמיה כתיב מקום שמצויין שם הרבה דמים ובעלייה ליכא אלא מין אחד:

    והתנן שחזקתו מן המקור ואע"ג דבמתני' קתני נמי ספקו טמא היינו ספקו ודאי טמא כדקתני בהדיא שחזקתו מן המקור והוה מצי לשנויי כגון שנמצא בקרקע פרוזדור כדמשני בסמוך אר' חייא א"נ שמא קרקע פרוזדור לא הוה קרי ליה ספק:

    מן הלול ולפנים נמי כו' פירוש לדבריך שאתה חושש לשינוי אמאי ודאי טמא ניחוש נמי דלמא איזדקרה ומעלייה אתא ותימה דאדרבה כיון דמן הלול ולחוץ אע"פ שמן העלייה הוא בא שם כדרכו חיישינן לדם החדר שהוא רחוק ואין יכול לבא אלא ע"י שחייה משום דרוב דמים מן המקור אתו מש"ה יש לטמא בודאי מן הלול ולפנים ולתלות בדמי החדר המרובים והקרובים יותר מדמי העלייה וע"ק דבפרק לא יחפור (ב"ב דף כד.) א"ר חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב ומוכח התם דרבי חנינא מיירי אפילו בקורבא דמוכח ואמר אביי אף אנן נמי תנינא כר' חנינא נמצא בפרוזדור ספקו טמא שחזקתו מן המקור ואע"ג דאיכא עלייה דמקרבה טפי ומאי ראייה מייתי דהא ללישנא דבתר חששא אזלת [וללישנא דבתר חששא אזלינן שחזקתו מן המקור היינו אפילו מן הלול ולחוץ יש לחוש שמא מן המקור בא אלא ליתן טעם אמאי ספיקו טמא מבחוץ ולעולם אידי ואידי ספיקא הויץ גליון] לא אזלינן בתר רובא כלל טפי מקורבא אלא אידי ואידי ספקא הוי ואפילו מן הלול ולפנים שדמי החדר רוב וגם באין משם בלא שינוי חיישינן לדמי העלייה שהם מעטים ואינם יכולין לבא שם אא"כ נזדקרה וללישנא דבתר חזקה אזלת מטהר מן הלול ולחוץ ולא חייש לרובא דדמי החדר והא דמטמא מן הלול ולפנים לאו משום רובא גרידא אלא משום דבא נמי מן החדר בלא שינוי וקורבא דעלייה לא מוכח כלל דלא חיישינן לאיזדקרה ונראה לפרש דכל אמוראי דשמעתין איירי בגג פרוזדור וכן הענין דגג פרוזדור מן הלול ולפנים גבוה ומשתפע ועולה ואינו יכול לבא שם מן העלייה אלא א"כ נזדקרה ומן החדר אינו יכול לבא לגג פרוזדור אפילו מן הלול ולפנים אלא א"כ שחתה ביותר והוא שינוי גדול מדיקור של עלייה כי הלול שדמי החדר יוצאים לפרוזדור הוא לצד קרקע פרוזדור אבל מן הלול ולחוץ משתפע ויורד ובא שם מן העלייה כדרכו ומן החדר בא שם בשינוי גדול יותר ממן הלול ולפנים והשתא פריך שפיר מ"ש מן הלול ולחוץ דספק אף על גב דמן החדר אינו בא שם אלא בשינוי גדול מאד ומן העלייה בא שם כדרכו אלא משום דשחתה רגילות הוא דאי לא רגילות הוא הוי ודאי טהור ואפילו הכי לא בעי למיזל בתר רובא שיהא ודאי טמא מן הלול לפנים נמי אימור איזדקרה דכיון דשחתה רגילות הוא איזדקרה נמי רגילות ואמאי ודאי טמא ואע"ג דרוב דמים מן המקור אין ללכת אחר הרוב כמו מן הלול ולחוץ דלא הוי טמא ודאי אף ע"ג דשחתה הוי רגילות אלא אמר אביי אי בתר חששא אזלת משום דשחתה רגילות הוא כדפרישית אידי ואידי ספקא ואי בתר חזקה אזלת ולא בתר חששא דשחתה לאו רגילות הוא מן הלול ולחוץ ודאי טהור ומ"מ מן הלול ולפנים אע"ג דשחתה לאו רגילות הוא הוי ודאי טמא דממה נפשך על ידי שינוי בא או שחתה או איזדקרה ואית לן למימר דמן החדר אתא משום דחזקת דמים מן המקור באין ומוכח שפיר בלא יחפור מהא לישנא דבתר חזקה דהוי עיקר כדמשמע לישנא שחזקתו מן המקור דרוב וקרוב הלך אחר הרוב אפילו בקורבא דמוכחא דמן הלול ולפנים ודאי טמא דאזלינן אחר רוב דמים שמן המקור אע"ג דהעלייה מקרבא ומוכח דהא מעלייה בא בשינוי מועט יותר ממן החדר כדפרישית:

    ואין שורפין עליו את התרומה תימה כיון דהוי ספק טומאה ברה"ר טהור ודאי וברה"י טמא ודאי ושורפין וי"ל כדפירשתי לעיל (נדה דף ב.) דמסוטה לא ילפינן טומאה דאתיא ע"י ראיית גופה לכן בכל מקום ספק וצ"ע במכילתין (דף עא.) גבי דם תבוסה דמשמע דספק יצא מחיים ספק לאחר מיתה ברשות היחיד ספקו טמא ברשות הרבים ספקו טהור ואם תאמר וכיון דלא ילפינן מסוטה נוקי אשה בחזקתה ונטהר אפילו ברשות היחיד ויש לומר משום דדמי החדר מצויין ביותר כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כד.) רוב ומצוי קאמרת ולא חשיב חזקה וקורבא לגבי רובא אלא כפלגא ופלגא:

    Tosafot on Niddah 17b · Sefaria

    Ritva

    והא אנן שחזקתו מן המקור תנן פי׳ דמשמע חזקה ודאית ומיהו לא קשיא לאידך דדילמא הכי קאמר דמחזיקנן לי׳ מן המקור מפני שהוא מצוי יותר.

    אנא הכי אמרי להו פי׳ ומאי דאמרי אינהו מנפשייהו אמרו כן שהם סוברין כן והיינו דאתינן לקמן לפרושי מתנייתא אליבא דידהו דאי אליבא דרב הונא אמרוה ובשיעותא מאי מפרשי אליבא דידהו אלא ודאי כדאמרן.

    אי בתר חששא אזלת פירוש לאו בדרך שאלה אמר לה אלא משום מתנייתא דלקמן דמשמע ליה דר׳ חייא חייש ורב קטינא לא חייש והיינו דאמרינן לקמן להך לישנא דאמר אביי׳ ור׳ ומאי לישנא שייך לומר במאי דאמר ליה דרך שאלה וכמאן דאתי ממה נפשך אלא ודאי הכי קאמר אי סבירא לן דמאן דחייש אימא הכי ואי סבירא לן במאן דלא חייש אימא הכא ומהו רב הונא לא חשבי בהא דסבר דשחתא שכיח אזדקר׳ לא שכיח.

    חייבין עליו ושורפין עליו פי׳ קתני להו תרוייהו לאשמועינן מייתורא דטומאה ודאית היא לחייב קרבן ודאי ולשרוף תרומה של תורה.

    Ritva on Niddah 17b · Sefaria

    Meiri

    המשנה הששית והכונה בה בענין החלק השלישי שבספר ר"ל בענין הדמים והוא שאמר משל משלו חכמים באשה כו' שלש משלים משלו חכמים באשה החדר והעליה והפרוזדור דם החדר טמא והוא המקור ודם העליה טהור והפרוזדור יש בו מקום טוהר שיש לתלותו שבא מן העליה ויש בו מקום טומאה שחזקתו מן המקור וציור בנינם הוא שהחדר הוא חלל הרחם שהולד נוצר בו ודם נדה וזיבה יוצא ממנו והוא המקור ונקרא חדר מפני שהוא פנימי מכלן והפרוזדור הוא צואר הרחם והוא מקום ארוך שראשו מתכווץ בשעת העבור שלא יפול הולד ובשעת לידה הוא נפתח הרבה והוא שהאצבע נכנס לתוכו בשעת גמר ביאה ר"ל בהכנסת כל האבר ואף זה לא שיגיע לראש הפרזדור העליון אלא רחוק ממנו לפי האצבע וקורין אותו פרזדור אם מצד שהוא לפני החדר אם מצד שעד כאן הגיע תכלית שכר החושק והחדר מוטה לצד אחוריו מעט ומתאלכסן ראשו התחתון כנגד פניו והפרזדור מוטה לצד פניה ומתאלכסן ראשו העליון כנגד... עד שגגו של ראש החדר התחתון נכוחי לקרקעו של ראש פרזדור העליון וסמוך לו וביניהם מקום הנקרא עליה ששם שני ביציה של אשה ושכבת הזרע מתבשל לשם בשבילין שבה ועומד באלכסון ראשו הפנימי לחדר וראשו החיצון לפרזדור למעלה מאמצעית הפרזדור ונקב פתוח מעליה לפרזדור ששכבת הזרע נכנס דרך בה מפרזדור לעליה להתבשל בתוכו ודם היוצא מן החדר לפרזדור יוצא דרך עורקים שמן החדר לפרזדור למעלה מן הלול ושותת משם ויורד בכל הפרזדור ויוצא חוצה לו ומה שנשאר מן הפרזדור למעלה מנקב העליה נקרא מן הלול ולפנים ומה שהוא ממנו למטה מן הנקב נקרא מן הלול ולחוץ וברוב בני אדם האצבע מגיע עד נקב הלול ויש בעליה עורקים שמתבקעים לפעמים ומצד הבקוע נוזל ממנו לפרזדור שהוא דם טוהר כדם שמרעיפת הגידין והפרזדור אין לו דמים מצד עצמו אלא שדמי החדר יוצאין בו דרך העורקים וכן כשיארע בקוע בעליה יוצא דם הבקוע דרך שם ודם החדר כלו טמא חוץ מדם הלידה שהתורה טהרתו מכלום ודם הקושי שטיהרתו מדין זיבה ודם העליה היוצא מצד עצמו טהור שדם מכה הוא ודם הנמצא בפרזדור כל שנמצא מן הלול ולפנים טמא שבודאי רעיפת הלול אינו הולך לאחור אלא דם החדר הוא שיצא שם דרך עורקים שביניהם וחייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליה את התרומה ואע"פ שאפשר שבקפיצת האשה חזר הדם לאחוריו ומן העליה יצא מ"מ רוב דמים הנמצאים כאן מן החדר הם והילכך חזקתו מן המקור ולא סוף דבר כשנמצא בקרקע הפרזדור הסמוך לאחוריה שהוא הצד הסמוך לחדר אלא אפילו נמצא בגג הפרזדור והוא הצד שלפניה שהוא רחוק מן החדר אין מספקין בו בכך אלא ודאי מן החדר הוא נמצא בפרזדור מן הלול ולחוץ אפשר שבא מן החדר ואפשר שבא מן העליה ואע"פ שכשבא מן החדר ברוב הפעמים אינו מתעכב מן הלול ולחוץ אפשר שבשחיית ששחת נתעכב לשם ולפיכך אין שורפין עליה אלא תולין ובזמן הזה כל שנמצא בפרזדור טמא בין מן הלול ולפנים בין מן הלול ולחוץ:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ובביאורה אתה מבין מה שבא בסוגיא בביאור תכונת בניני האיברים ואע"פ שאין דברינו מסכימים עמהם מכל וכל ולא עם דברי המפרשים כך הסכמתי בו עם קצת חכמי הרפואה הבקיאים בנתוח האיברים וציורם ושאר דברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    Meiri on Niddah 17b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה מן הלול ולפנים כו' ולתלות בדמי החדר המרובים והקרובים יותר כו' ונראה לפרש דכל אמוראי דשמעתין איירי בגג כו' עכ"ל יראה דהא פשיטא דבמן הלול ולפנים ליכא למתלי בדמי חדר אלא על ידי שינוי לרמי בר שמואל ורבי יצחק ב"י כדלקמן אלא דמשמע ליה לאביי דקרוב יותר למתלי בדמי חדר מלמתלי בדמי העליה כדקאמר ואי בתר חזקה אזלת מן הלול ולפנים ודאי טמא ובלאו תירוצם לקושייתם נמי צריכין לומר לסוגיא דשמעתין לאביי דאיירי בגג פרוזדור דכיון דאמוראי דלעיל בגג פרוזדור קאיירו ע"כ דאביי נמי בהכי קאיירי דאם לא כן ללישנא דבתר חזקה אזלת במאי פליגי דהא בקרקע פרוזדור מודו ועוד דבקרקע פרוזדור פשיטא דטמא דלא גרע מנמצא על שלו או על שלה כמו שהקשו לקמן לפרש"י וצריכין גם אנו לחלק דגג מן הלול ולפנים משתפע ועולה מן הלול ולחוץ משתפע ויורד דמש"ה במן הלול ולפנים טמא טפי ממן הלול ולחוץ אלא שהוצרכו להוסיף בתירוץ קושייתם לאביי שדמי החדר יוצאים לפרוזדור לצד קרקע דהוה שינוי גדול לבא משם לגג פרוזדור יותר מע"י דיקור של עליה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Niddah 17b · Sefaria

    Maharam

    ברש"י ד"ה ספקו טמא ולא ודאי מדקתני מן הלול ולחוץ ספקו טהור י"ל דדייק לה מדמטהר לגמרי בחוץ מן הלול מכלל דבלפנים מן הלול אינו מטמא ודאי דאל"כ דהיה מיקל כ"כ בחוץ מן הלול. כללא דשמעתא הציור לפרש"י כזה ולפי פי' התוס' הציור כזה:? :

    Maharam on Niddah 17b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    מתני' נמצא בפרוזדור עי' לקמן מב ע"ב תוד"ה שהוציא:

    Gilyon HaShas on Niddah 17b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 17, Amud Bet, about 200 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “אפילו מלא חרדל.…”

    2. Segment 28 words

      Opens “מתני׳ משל משלו חכמים באשה: החדר, והפרוזדור,…”

    3. Segment 314 words

      Opens “דם החדר טמא, דם העלייה טהור, נמצא…”

    4. Segment 434 words

      Opens “גמ׳ רמי בר שמואל ורב יצחק בריה…”

      Named: רב יצחק, רב יהודה, רב הונא, שמואל, רבה.

    5. Segment 511 words

      Opens “נמצא מן הלול ולפנים ספקו טמא, מן…”

    6. Segment 615 words

      Opens “אתא ואמר ליה לאבוה: ספקו טמא אמרת…”

    7. Segment 714 words

      Opens “א"ל אנא הכי קאמינא מן הלול ולפנים…”

    8. Segment 821 words

      Opens “אמר אביי: מאי שנא מן הלול ולחוץ,…”

      Named: אביי.

    9. Segment 925 words

      Opens “אלא אמר אביי: אי בתר חששא אזלת…”

      Named: אביי.

    10. Segment 1029 words

      Opens “תני רבי חייא: דם הנמצא בפרוזדור חייבין…”

      Named: רבי חייא, רב קטינא.

    11. Segment 1115 words

      Opens “להך לישנא דאמר אביי: ״אי בתר חששא…”

      Named: רב קטינא, רבי חייא, אביי.

    12. Segment 1211 words

      Opens “להך לישנא דאמרת: ״אי בתר חזקה אזלת״…”

      Named: רבי חייא.

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Niddah 17b · Segment 8 — “אמר אביי: מאי שנא מן הלול ולחוץ, דספקו טמא?…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 17b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026