Talmud Builders

    Niddah 10b

    Back to index

    English translation — Niddah 10b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rabbi Ilai objects to this ruling of Ḥizkiyya: And what is the difference between this case of a girl who has not yet started menstruating and a recently married menstrual virgin whose stain is deemed pure for as long as her blood is pure, since the stain is presumed to be from her torn hymen? Rabbi Zeira said to him: With regard to this menstrual virgin, her secretion [ sirfah ] is common, i.e., blood from her torn hymen is normally found during this period. Therefore, any blood stain that is found is also assumed to be from her hymen. But in the case of this young girl, her secretion is not common. Therefore, if a blood stain is found, it is assumed to be menstrual blood.

    2§ Ulla says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: With regard to a young girl whose time to see the flow of menstrual blood has not arrived and she saw menstrual blood one time and then a second time, but not the third time that would render her a woman who regularly sees menstrual blood, her saliva and her garment that she treads upon that are found in the marketplace are pure if we do not know whether she has menstruated. Likewise, her blood stain is also pure. Ulla added: And I do not know if this ruling with regard to the stain is merely Rabbi Yoḥanan’s own conclusion or if that is also part of the opinion of his teacher.

    3The Gemara asks: What difference is there? That is, what does it matter who said it? The Gemara explains: It makes a difference for it to be considered the statement of one Sage in the place of two dissenting opinions. As stated above, Ḥizkiyya disagrees with this ruling and maintains that a young girl’s blood stain is impure after she sees menstrual blood twice. If this statement is both Rabbi Shimon ben Yehotzadak’s opinion and that of Rabbi Yoḥanan, then Ḥizkiyya’s ruling is opposed by two Sages, which means that his is a minority opinion. If it is Rabbi Yoḥanan’s opinion alone, then the two sides are equal, with one Sage maintaining each opinion.

    4When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia along with all the seafarers [ naḥotei yamma ], they stated this ruling as the statement of Rabbi Shimon ben Yehotzadak. If so, Rabbi Yoḥanan was relating his own opinion, which echoed that of his teacher, Rabbi Shimon ben Yehotzadak, and therefore the halakha is in accordance with this majority opinion.

    5§ Rav Ḥilkiya bar Tovi says: With regard to a young girl whose time to see menstrual blood has not arrived, even if she continuously discharges menstrual blood for all seven days of a typical menstrual period, it is considered as only one sighting of blood and she remains in the category of one who lacks blood until she sees menstrual blood twice more. The Gemara asks: Why did Rav Ḥilkiya bar Tovi stress: Even if she continuously discharges menstrual blood, which indicates that it is not necessary to teach that this is the halakha if she stops seeing a discharge and then starts again? On the contrary, if she stops and restarts it is as though she has had two sightings of menstrual blood.

    6The Gemara answers: Rather, this is what Rav Ḥilkiya bar Tovi meant: With regard to a young girl whose time to see menstrual blood has not arrived, and she then continuously discharges menstrual blood for all seven days of a typical menstrual period, it is considered as only one sighting of blood. In other words, he did not state the word: Even.

    7Rav Shimi bar Ḥiyya says: The case of woman who constantly drips menstrual blood is not considered like a full sighting of blood. The Gemara expresses surprise at this claim: But she saw blood. The Gemara answers: Say that what Rav Shimi bar Ḥiyya meant was that she is not considered like one who continuously discharges blood, but rather like one who stops and starts again, even if she drips constantly.

    8The Gemara raises a difficulty: From the fact that Rav Shimi bar Ḥiyya claims that a different halakha applies to a woman who constantly drips menstrual blood, it can be inferred that the blood of one who continuously discharges menstrual blood streams like a river for seven days. But this is physically impossible. The Gemara explains: Rather, say that Rav Shimi bar Ḥiyya meant that the status of a woman who constantly drips menstrual blood is nothing other than the status of a woman who continuously discharges blood. In both cases, it is all considered as one sighting.

    9§ The Sages taught in a baraita : The presumption with regard to the daughters of Israel is that until they have reached their physical maturity they have the presumptive status of ritual purity, and adult women do not need to examine them to check if they are ritually pure before they handle consecrated items or teruma . Once they have reached their physical maturity, they have the presumptive status of ritual impurity, due to the possibility of an unnoticed menstrual discharge, and if they are still minors, adult women must examine them to check if they are ritually pure.

    10Rabbi Yehuda says: They should not examine them by hand, because that is likely to scratch them and ruin their status, as it will be assumed that they are ritually impure with menstrual blood. Rather, they should smear them with oil inside and wipe them off on the outside. And through this method they are automatically examined, i.e., if at that age they are ready to menstruate, the oil will cause the blood to flow.

    11§ The mishna teaches that Rabbi Yosei says: With regard to a pregnant woman and a nursing woman for whom three expected menstrual cycles passed during which they saw no menstrual blood, if she then saw blood, her time is sufficient. A tanna taught a baraita before Rabbi Elazar: Rabbi Yosei says: With regard to a pregnant woman and a nursing woman for whom three expected menstrual cycles passed during which they saw no menstrual blood, if she then experienced bleeding her time is sufficient. Rabbi Elazar said to him: The structure of your baraita is inconsistent. You opened with two categories of women: A pregnant woman and a nursing woman, and you ended your quote with one, as you concluded in the singular form: Her time is sufficient.

    12Rabbi Elazar continued: Perhaps you are saying that this is a case of a pregnant woman who was also nursing. And if so, the baraita teaches us a matter in passing, that with regard to tallying three menstrual cycles in which she saw no menstrual blood, her days of pregnancy count toward, i.e., combine with, her days of nursing and her days of nursing count toward her days of pregnancy. As it is taught in a baraita : Her days of pregnancy count toward her days of nursing and her days of nursing count toward her days of pregnancy.

    13The baraita continues: How so? If a woman stopped seeing menstrual blood for two expected menstrual cycles during her days of pregnancy and then for one more cycle during her days of nursing, or she passed two expected menstrual cycles during her days of nursing and one more during her days of pregnancy, or one and a half cycles during her days of pregnancy and one and a half cycles during her days of nursing, in all these cases the missed cycles spanning her pregnancy and nursing combine to a total of three missed cycles, and therefore her time is sufficient.

    14The Gemara asks: Granted, with regard to the claim that her days of pregnancy count toward her days of nursing, you can find it in a case where she was nursing continuously and then she became pregnant. But the scenario mentioned in the baraita where her days of nursing count toward her days of pregnancy, how can you find these circumstances? Since she certainly experienced bleeding when she gave birth, how can there be three consecutive menstrual cycles where she did not experience any discharge of blood?

    15The Gemara provides several answers: If you wish, say that it is referring to a case of a dry birth, i.e., one without any discharge of blood. Or, if you wish, say: The blood of a menstruating woman is discrete and the blood seen during birth is discrete. Blood seen during birth does not disrupt the count of menstrual cycles during which a woman does not see menstrual blood. Therefore, the cycles before and after the birth combine to form the requisite three cycles according to Rabbi Eliezer. Or, if you wish, say: Teach only one of these scenarios. In other words, teach only the case where the days of pregnancy count toward the days of nursing, but not the case where the days of nursing count toward the days of pregnancy.

    16§ The mishna teaches: And with regard to what did they say that her time is sufficient? It is with regard to the first sighting of blood. But with regard to the second sighting, her status is like that of any other woman and she transmits impurity for a twenty-four-hour period or from her last examination. The Gemara inquires concerning which case this clause is referring to. Rav says: This qualification is stated with regard to all of them, i.e., all four cases of the mishna: The menstrual virgin, the elderly woman, the pregnant woman, and the nursing woman.

    17And Shmuel says: They taught it only with regard to a menstrual virgin and an elderly woman. But in the case of a pregnant woman and a nursing woman, their time is sufficient for all their days of pregnancy and their time is sufficient for all their days of nursing.

    18The Gemara notes that another pair of Sages had the same dispute. And similarly, Rabbi Shimon ben Lakish says: This qualification applies to all of them; and Rabbi Yoḥanan says: They taught it only with regard to a menstrual virgin and an elderly woman. But in the case of a pregnant woman and a nursing woman, their time is sufficient for all their days of pregnancy and their time is sufficient for all their days of nursing. The Gemara suggests: This is like a dispute between tanna’im in the following baraita : With regard to a pregnant woman and a nursing woman who were

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתקיף לה רבי אלעאילחזקיה מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין בתולה שנשאת יש שדמיה טהורין עד שתחיה המכה דתלינן בבתולים ויש שדמיה טהורין ד' לילות ויש שדמיה טהורין כל לילה הראשונה כדאמרינן פרק בתרא (לקמן נדה דף סד:) וכולהו קי"ל דכל זמן שדמיה טהורין אין לה כתם דקתני בפ' האשה (לקמן נדה דף ס.) ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה ובבתולה שדמיה טהורים מהתם שמעינן דאין לה כתם ואע"ג דראתה פעם אחת דלא מפלגינן בין הגיע זמנה ללא הגיע בין שראתה פעם אחת בבית אביה שהיא אחת מן הבתולות שדמיה טהורין והא הכא דאילו חזת בשינוי מראה דמיה מטמאה מעת לעת דהגיע זמנה לראות וראתה בבית אביה אפילו הכי לא מטמאינן כתמה ומ"ש הך מהא:

    זו שירפה מצויבתולה שדמיה טהורין שרף שלה מצוי מחמת בתולים הילכך כתמה טהור דתלינן בדם בתולין:

    וזו אין שירפה מצוילטהרה ולתלות בו:

    רוקה ומדרסה בשוק טהורכגון שנמצא רוקה בשוק וקים לן שקודם לכן ראתה ב' פעמים ואין אנו יודעים אם נדה היא אם לאו מספיקא לא מחזקינן לה כספק הרוקין הואיל ולא הוחזקה רואה:

    ולא ידענא כו'עולא הוא דקאמר לא ידענא אי א"ר יוחנן מסקנא דהא מילתא דקאמר כתמה נמי טהור מדעתיה או משמיה דר"ש בן יהוצדק כרוקה ומדרסה:

    דבריו של אחד במקום שניםאי אמר להא וכתמה נמי טהור משמיה דרביה הוי חזקיה דאמר לעיל טמא אחד במקום שנים דהא פליג עליה ר' יוחנן לעיל מלביה וחזינן דקאי ר"ש כוותיה:

    ה"ג אמרו כר"ש בן יהוצדקבשמו של ר"ש בן יהוצדק וה"ל חזקיה אחד במקום ב' וש"מ הלכה כר' יוחנן:

    אינה אלא ראיה אחתלאחזוקה כרואה ודיה שעתה עד שתפסוק ותחזור ותראה שתי ראיות:

    ולא מבעיא פוסקתוחוזרת ורואה:

    ושופעת כל שבעהסמי מכאן אפילו:

    מדלפתטיף אחר טיף:

    אינה כרואהדמשמע דאפילו כראיה אחת אינה חשובה:

    אלא כפוסקתוהוו להו ראיות טובא והוחזקה רואה ולכשתפסוק ותחזור ותראה מטמאה מעת לעת:

    ופרכינן מכלל דשופעת דאמר לעיל אינה אלא ראיה אחת היינו דשופעת כי נהרא בתמיה כיון דמדלפת אינה חשובה שופעת וא"א להיות שופעת כמעין כל שבעה וחיה:

    בחזקת טומאהכלומר בחזקת דמים מצוים בהם:

    שמעוותות אותןכלומר מסרטין לה בצפורן ומייתו לה לידי ראיה:

    מבפניםשסיכת שמן מביא הדם אם זמנו הוא:

    פתחת בתרתימעוברת ומניקה:

    וסיימת בחדאדקאמר דיה שעתה דיין שעתן מיבעי ליה:

    מעוברת והיא מניקהשנולד עוברה ומניקתו א"נ מניקה ונתעברה והוא הדין למעוברת גרידתא והא דנקט מעוברת והיא מניקה לומר לך שמצטרפין ימי מניקה לימי עיבורה לג' עונות כגון שהפסיקה שתים בימי עיבורה ואחת בימי מניקותה או חלוף דהכי משמע מעוברת והיא מניקה בתוך הפסקת העונות הללו:

    ימי עיבורה עולין לה לימי מניקותהכגון אם היתה מניקה ונתעברה והפסיקה תחלת עונה קצת בימי מניקותה והשלימה בימי עיבורה:

    אלא ימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה היכי משכחת להדילדה ולא חזאי הא ראתה דם בלידתה ונמצא שלא עברו עליה ג' עונות:

    תני חדאימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה ולא תיתני ימי מניקותה עולים לה לימי עיבורה:

    אכולהוד' נשים כולהו קתני לה דבשניה מטמאה מעל"ע:

    בתולה וזקנהבתולה כיון דראתה פעם ראשונה ושניה הוחזקה רואה. זקנה נמי כיון דאיתחזקא תרי זימני אחר ג' עונות אישתכח דלאו סילוק דמים הוא אלא דילוג וסת:

    אבל מעוברת ומניקהודאי דמיה מסולקין ואפילו לא נסתלקו מתחלתן מסתלקין והולכין הן תדיר. ברוך:

    נדה י עמוד ב

    1מתקיף לה ר' אלעאי: וכי מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין? א"ל ר' זירא: זו שירפה מצוי וזו אין שירפה מצוי.

    2אמר עולא, א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, וראתה פעם ראשונה ושניה רוקה ומדרסה בשוק טהור, כתמה נמי טהור. ולא ידענא אם דידיה, אם דרביה.

    3למאי נפקא מינה? למיהוי דבריו של אחד במקום שנים.

    4כי אתא רבין וכל נחותי ימא, אמרוה כר"ש בן יהוצדק.

    5אמר רב חלקיה בר טובי: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, אפילו שופעת כל ז' אינה אלא ראיה אחת. אפילו שופעת, ולא מבעיא פוסקת? אדרבה, פוסקת הויא לה כשתי ראיות!

    6אלא, תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, ושופעת כל ז' אינה אלא ראיה אחת.

    7אמר רב שימי בר חייא: מדלפת אינה כרואה, והא קחזיא! אימא: אינה כשופעת, אלא כפוסקת.

    8מכלל דשופעת (נמי) כי נהרא? אלא אימא: אינה אלא כשופעת.

    Baraita

    9תנו רבנן: חזקה בנות ישראל עד שלא הגיעו לפרקן הרי הן בחזקת טהרה, ואין הנשים בודקות אותן. משהגיעו לפרקן הרי הן בחזקת טומאה, ונשים בודקות אותן.

    10רבי יהודה אומר: אין בודקין אותן ביד, מפני שמעוותות אותן, אלא סכות אותן בשמן מבפנים, ומקנחות אותן מבחוץ, והן נבדקות מאיליהן.

    11רבי יוסי אומר: מעוברת וכו'. תני תנא קמיה דר' אלעזר: רבי יוסי אומר: מעוברת ומניקה שעברו עליה ג' עונות דיה שעתה. א"ל פתחת בתרי״ וסיימת בחדא״!

    12דלמא מעוברת והיא מניקה קאמרת, ומילתא אגב אורחיה קמ"ל דימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה, וימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה. כדתניא: ימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה, וימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה.

    13כיצד? הפסיקה שתים בימי עיבורה, ואחת בימי מניקותה; שתים בימי מניקותה, ואחת בימי עיבורה; אחת ומחצה בימי עיבורה, ואחת ומחצה בימי מניקותה מצטרפות לג' עונות.

    14בשלמא ימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה, משכחת לה דקמניקה ואזלא ומיעברה, אלא ימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה, היכי משכחת לה?

    15איבעית אימא: בלידה יבשתא, ואיבעית אימא: דם נדה לחוד ודם לידה לחוד, ואיבעית אימא: תני חדא.

    16במה אמרו דיה שעתה וכו'. אמר רב: אכולהו.

    17ושמואל אמר: ל"ש אלא בתולה וזקנה, אבל מעוברת ומניקה דיין כל ימי עיבורן, דיין כל ימי מניקותן.

    18וכן אמר ר' שמעון בן לקיש: אכולהו, ורבי יוחנן אמר: לא שנו אלא בתולה וזקנה, אבל מעוברת ומניקה דיין כל ימי עיבורן, דיין כל ימי מניקותן. כתנאי: מעוברת ומניקה שהיו׃

    Tosafot

    וכי מה בין זו לבתולה שדמיה טהוריןדאם נשתנו מראה דמיה למחרת מראיית שעת תשמיש טמאה ואילו מצאה כתם לאחר תשמיש טהורה כדאי' בפ' האשה (לקמן נדה דף ס.) תולה בבתולה שדמיה טהורין ומדלא מפליג משמע אפילו הדם משונה טהור ומשני הכא אין שירפה של טהרה מצוי דאם הכתם בא מגופה טמאה ודאי אבל התם שירפה של טהרה מצוי לכך טהורה דאיכא למימר האי כתם מעלמא בא ואפילו אי אתא מגופה איכא למימר דם בתולים הוא (ואיכא למימר) ולא חיתה עדיין המכה:

    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדקמשמע שהיה רבו ובפרק זה בורר (סנהדרין דף כו.) קרי ליה ר"ל לר"ש בן יהוצדק רועי בקר ולא היה מוחה ר' יוחנן על כבוד רבו ואומר ר"ת דתרי הוו:

    רוקה בשוק טהורפי' בשוק שאין ידוע אם ראתה אם לאו אין להחזיקה כרואה כיון שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה שלשה פעמים ומיירי אפילו בבת ע"ה אבל בבית ידוע אם ראתה אם לאו:

    למהוי דבריו של אחד במקום שניםוא"ת ודילמא ר"ש בן יהוצדק סבר לה כרשב"ג דבג' זימני הוי חזקה וחזקיה נמי מודה דלרשב"ג כתמה טהור וי"ל דרוקה ומדרסה קיל טפי מבכתמה מדמספקא ליה בכתם אי טמא אם לאו וכיון דקיל טפי אי ס"ל כרשב"ג ה"ל לטהר רוקה ומדרסה עד פעם רביעית:

    הרי הן בחזקת טהרהוא"ת במתני' דקתני צריכה להיות בודקת חוץ מן הנדה כו' אמאי לא מפקא מי שלא הגיע זמנה וההוא דבנות כותים (לקמן נדה דף לח:) דכל י"א בחזקת טהרה ומפרש בגמרא לענין שאינה צריכה בדיקה וי"ל דלא מפרש במתני' אלא הנהו דאינן צריכים בדיקה מחמת דאין קפידא בראייתם דנדה בלאו הכי טמאה ויושבת על דם טוהר אפילו אם תראה לעולם טהור אבל לא הגיע זמנה לראות וי"א דאינה צריכה בדיקה מחמת דמסולקין בדמים לא קתני:

    פתחת בתרי וסיימת בחדאוא"ת והא במתני' נמי ד' נשים קתני במה אמרו דיה שעתה וי"ל דהתם ליכא למיטעי אבל הכא איכא למיטעי ולומר מעוברת והיא מניקה:

    דהויא מניקה ואיעברהוא"ת והיכי איעברה בלא ראיה והא אמרינן בשלהי המפלת (לקמן נדה לא:) דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה או לוסתה וי"ל דרוב פעמים כך הוא וזימנין דמיתרמי ומיעברה א"נ בימים שהיא רגילה לראות אין מתעברת אלא סמוך לטבילתה או סמוך לוסתה:

    דיין כל ימי עיבורןמשמע אפילו רואה כמה פעמים ואף על פי דבלא הגיע זמנה לראות אמר לעיל שלישית מטמאה מעת לעת היינו משום דכיון שהוחזקה לראות בטל הסילוק אבל הכא מעוברת ומניקה המסתלקין עדיין קיימים ואפילו לא נסתלקו בתחלה מסתלקין והולכין בסוף וא"ת מ"ש דלא הגיע זמנה לראות לא בעיא בדיקה ומעוברת ומניקה בעיא בדיקה כדקתני במתניתין צריכה להיות בודקת אכולהו וי"ל דכל זמן שלא הוחזקה היא מסולקת בדמים יותר מכולן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    זו שירפה מצויפירש ר"ח ז"ל כדאחזקיה במטמא קא פריק, כלומר מ"ש מבתולה שדמיה טהורין דנותנין לה ארבע לילות, מפני שלא הגיע זמנה לראות, אף זו נטהר כתמה ופריק זו שירפה מצוי, כלומר זו כבר התחילה לראות דם טמא וחזקתו מן הטמא, אבל הבתולה אין שירפה מצוי. ולא כן פירש רש"י ז"ל. שירפה לשון חולי כדאמרינן בויקרא רבה בפרשת זאת תהיה והסיר ה' ממך כל חולי זו שירפה.

    אמר רב חלקיה בר טובי תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, ושופעת כל שבעה אינה אלא ראיה אחת. ונראה לי, דמשום הכי נקט תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, משום דבעי למינקט לה אפילו אליבא דרבי דאלו בהגיע זמנה לראות, כיון דבתרי זימני הוה חזקה ובפעם שנייה מטמאה מעת לעת, לא נפקא לן בין שתהא בראייה אחת בין שתהא כשתי ראיות, דבין כך ובין כך בראייה שתראה אחר שתטהר מנדתה תטמא למפרע, משום הכי נקט לה בתינוקת שלא הגיע זמנה, דאפילו לר' בעיא תלתא זימני כנ"ל. ר' יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן. תמיה לי כיון דר' יוסי פליג אתנא דלעיל דתני מעוברת משנודע עוברה, אמאי לא תני לה לדר' יוסי עלה. ויש לי לומר דמדקתני במתניתין ארבע נשים דיין שעתן, ומשמע דמתחלת עבורן והנקתן דיין שעתן, שבקיה לפירושינהו לכולהו ובתר הכין תני פלוגתא דר' יוסי והא דקתני גבי מניקה פלוגתא דחכמים, התם לא פליגי חכמים אתחלת זמן מניקה, אלא בהמשך זמן מניקה, וחכמים דמתניתין גבי דינא דהתחלת מניקה, לאו ר' יוסי אלא ר' שמעון, אלא דר' יוסי מודה ליה בהמשך זמן הנקה. ואכתי קשיא לי, דהא בהדיא תני בברייתא (ט, א) ר' יוסי ור' שמעון אומרים דייה שעתה כל עשרים וארבעה חודש, ואי בעית אימא במניקה שיעברו עליה שלש עונות, א' ועשרים הם. ויש לומר דלר' יוסי לא כ"ד חדש ממש קאמר דדייה שעתה אלא עד תשלום עשרים וארבע חדש, ולאפוקי מדר' מאיר דאמר היתה מניקתו והולכת ארבע וחמש שנים דייה שעתה. וכדאמרינן בגמרא לפי' דר' יוסי מהו דתימא תרתי אית ליה קמ"ל. אי נמי כגון שהפסיקה שלש עונות בימי עבורה ואח"כ ילדה, וכמאן דתני בברייתא ימי מניקתה עולין לה לימי עבורה כנ"ל.

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 10b

    Niddah 10b. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 362 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתקיף לה רבי אלעאי לחזקיה מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין בתולה שנשאת יש שדמיה טהורין עד שתחיה המכה דתלינן בבתולים ויש שדמיה טהורין ד' לילות ויש שדמיה טהורין כל לילה הראשונה כדאמרינן פרק בתרא (לקמן נדה דף סד:) וכולהו קי"ל דכל זמן שדמיה טהורין אין לה כתם דקתני בפ' האשה (לקמן נדה דף ס.) ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה ובבתולה שדמיה טהורים מהתם שמעינן דאין לה כתם ואע"ג דראתה פעם אחת דלא מפלגינן בין הגיע זמנה ללא הגיע בין שראתה פעם אחת בבית אביה שהיא אחת מן הבתולות שדמיה טהורין והא הכא דאילו חזת בשינוי מראה דמיה מטמאה מעת לעת דהגיע זמנה לראות וראתה בבית אביה אפילו הכי לא מטמאינן כתמה ומ"ש הך מהא:

    זו שירפה מצוי בתולה שדמיה טהורין שרף שלה מצוי מחמת בתולים הילכך כתמה טהור דתלינן בדם בתולין:

    וזו אין שירפה מצוי לטהרה ולתלות בו:

    רוקה ומדרסה בשוק טהור כגון שנמצא רוקה בשוק וקים לן שקודם לכן ראתה ב' פעמים ואין אנו יודעים אם נדה היא אם לאו מספיקא לא מחזקינן לה כספק הרוקין הואיל ולא הוחזקה רואה:

    ולא ידענא כו' עולא הוא דקאמר לא ידענא אי א"ר יוחנן מסקנא דהא מילתא דקאמר כתמה נמי טהור מדעתיה או משמיה דר"ש בן יהוצדק כרוקה ומדרסה:

    דבריו של אחד במקום שנים אי אמר להא וכתמה נמי טהור משמיה דרביה הוי חזקיה דאמר לעיל טמא אחד במקום שנים דהא פליג עליה ר' יוחנן לעיל מלביה וחזינן דקאי ר"ש כוותיה:

    ה"ג אמרו כר"ש בן יהוצדק בשמו של ר"ש בן יהוצדק וה"ל חזקיה אחד במקום ב' וש"מ הלכה כר' יוחנן:

    אינה אלא ראיה אחת לאחזוקה כרואה ודיה שעתה עד שתפסוק ותחזור ותראה שתי ראיות:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 10b · Sefaria

    Tosafot

    וכי מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין דאם נשתנו מראה דמיה למחרת מראיית שעת תשמיש טמאה ואילו מצאה כתם לאחר תשמיש טהורה כדאי' בפ' האשה (לקמן נדה דף ס.) תולה בבתולה שדמיה טהורין ומדלא מפליג משמע אפילו הדם משונה טהור ומשני הכא אין שירפה של טהרה מצוי דאם הכתם בא מגופה טמאה ודאי אבל התם שירפה של טהרה מצוי לכך טהורה דאיכא למימר האי כתם מעלמא בא ואפילו אי אתא מגופה איכא למימר דם בתולים הוא (ואיכא למימר) ולא חיתה עדיין המכה:

    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק משמע שהיה רבו ובפרק זה בורר (סנהדרין דף כו.) קרי ליה ר"ל לר"ש בן יהוצדק רועי בקר ולא היה מוחה ר' יוחנן על כבוד רבו ואומר ר"ת דתרי הוו:

    רוקה בשוק טהור פי' בשוק שאין ידוע אם ראתה אם לאו אין להחזיקה כרואה כיון שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה שלשה פעמים ומיירי אפילו בבת ע"ה אבל בבית ידוע אם ראתה אם לאו:

    למהוי דבריו של אחד במקום שנים וא"ת ודילמא ר"ש בן יהוצדק סבר לה כרשב"ג דבג' זימני הוי חזקה וחזקיה נמי מודה דלרשב"ג כתמה טהור וי"ל דרוקה ומדרסה קיל טפי מבכתמה מדמספקא ליה בכתם אי טמא אם לאו וכיון דקיל טפי אי ס"ל כרשב"ג ה"ל לטהר רוקה ומדרסה עד פעם רביעית:

    הרי הן בחזקת טהרה וא"ת במתני' דקתני צריכה להיות בודקת חוץ מן הנדה כו' אמאי לא מפקא מי שלא הגיע זמנה וההוא דבנות כותים (לקמן נדה דף לח:) דכל י"א בחזקת טהרה ומפרש בגמרא לענין שאינה צריכה בדיקה וי"ל דלא מפרש במתני' אלא הנהו דאינן צריכים בדיקה מחמת דאין קפידא בראייתם דנדה בלאו הכי טמאה ויושבת על דם טוהר אפילו אם תראה לעולם טהור אבל לא הגיע זמנה לראות וי"א דאינה צריכה בדיקה מחמת דמסולקין בדמים לא קתני:

    פתחת בתרי וסיימת בחדא וא"ת והא במתני' נמי ד' נשים קתני במה אמרו דיה שעתה וי"ל דהתם ליכא למיטעי אבל הכא איכא למיטעי ולומר מעוברת והיא מניקה:

    דהויא מניקה ואיעברה וא"ת והיכי איעברה בלא ראיה והא אמרינן בשלהי המפלת (לקמן נדה לא:) דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה או לוסתה וי"ל דרוב פעמים כך הוא וזימנין דמיתרמי ומיעברה א"נ בימים שהיא רגילה לראות אין מתעברת אלא סמוך לטבילתה או סמוך לוסתה:

    דיין כל ימי עיבורן משמע אפילו רואה כמה פעמים ואף על פי דבלא הגיע זמנה לראות אמר לעיל שלישית מטמאה מעת לעת היינו משום דכיון שהוחזקה לראות בטל הסילוק אבל הכא מעוברת ומניקה המסתלקין עדיין קיימים ואפילו לא נסתלקו בתחלה מסתלקין והולכין בסוף וא"ת מ"ש דלא הגיע זמנה לראות לא בעיא בדיקה ומעוברת ומניקה בעיא בדיקה כדקתני במתניתין צריכה להיות בודקת אכולהו וי"ל דכל זמן שלא הוחזקה היא מסולקת בדמים יותר מכולן:

    Tosafot on Niddah 10b · Sefaria

    Rashba

    זו שירפה מצוי פירש ר"ח ז"ל כדאחזקיה במטמא קא פריק, כלומר מ"ש מבתולה שדמיה טהורין דנותנין לה ארבע לילות, מפני שלא הגיע זמנה לראות, אף זו נטהר כתמה ופריק זו שירפה מצוי, כלומר זו כבר התחילה לראות דם טמא וחזקתו מן הטמא, אבל הבתולה אין שירפה מצוי. ולא כן פירש רש"י ז"ל. שירפה לשון חולי כדאמרינן בויקרא רבה בפרשת זאת תהיה והסיר ה' ממך כל חולי זו שירפה.

    אמר רב חלקיה בר טובי תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, ושופעת כל שבעה אינה אלא ראיה אחת. ונראה לי, דמשום הכי נקט תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, משום דבעי למינקט לה אפילו אליבא דרבי דאלו בהגיע זמנה לראות, כיון דבתרי זימני הוה חזקה ובפעם שנייה מטמאה מעת לעת, לא נפקא לן בין שתהא בראייה אחת בין שתהא כשתי ראיות, דבין כך ובין כך בראייה שתראה אחר שתטהר מנדתה תטמא למפרע, משום הכי נקט לה בתינוקת שלא הגיע זמנה, דאפילו לר' בעיא תלתא זימני כנ"ל. ר' יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן. תמיה לי כיון דר' יוסי פליג אתנא דלעיל דתני מעוברת משנודע עוברה, אמאי לא תני לה לדר' יוסי עלה. ויש לי לומר דמדקתני במתניתין ארבע נשים דיין שעתן, ומשמע דמתחלת עבורן והנקתן דיין שעתן, שבקיה לפירושינהו לכולהו ובתר הכין תני פלוגתא דר' יוסי והא דקתני גבי מניקה פלוגתא דחכמים, התם לא פליגי חכמים אתחלת זמן מניקה, אלא בהמשך זמן מניקה, וחכמים דמתניתין גבי דינא דהתחלת מניקה, לאו ר' יוסי אלא ר' שמעון, אלא דר' יוסי מודה ליה בהמשך זמן הנקה. ואכתי קשיא לי, דהא בהדיא תני בברייתא (ט, א) ר' יוסי ור' שמעון אומרים דייה שעתה כל עשרים וארבעה חודש, ואי בעית אימא במניקה שיעברו עליה שלש עונות, א' ועשרים הם. ויש לומר דלר' יוסי לא כ"ד חדש ממש קאמר דדייה שעתה אלא עד תשלום עשרים וארבע חדש, ולאפוקי מדר' מאיר דאמר היתה מניקתו והולכת ארבע וחמש שנים דייה שעתה. וכדאמרינן בגמרא לפי' דר' יוסי מהו דתימא תרתי אית ליה קמ"ל. אי נמי כגון שהפסיקה שלש עונות בימי עבורה ואח"כ ילדה, וכמאן דתני בברייתא ימי מניקתה עולין לה לימי עבורה כנ"ל.

    Rashba on Niddah 10b · Sefaria

    Ritva

    מתקיף לה ר׳ אלעאי וכי מה בין זו לבתולה שדמיה טהורין י״מ דאכולה פרכינן ואפי׳ על כתם ראשון למה הוא טהור ומ״ש מבתולה שאעפ״י שנותנין לה ד׳ לילות כתמה טמא לפי שכל כתם משונה ותניא בתולה שנשתנו דמיה טמאים ופרקינן בתולה שירפה ומקום נדתה מצוי וזו אין דם נדתה מצוי ואין פי׳ זה נכון כלל דהא בתולה שדמיה טהורין כתמה טהור כדאיתא וכתניא בפ׳ האשה שהיא עושה צרכיה ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום ובבתולה שדמיה טהורין דאלמא בתולה אין לה כתם אבל רש״י פי׳ דאחזקיה פרכינן דאמר דכיון דאי חזיא מטמא כתמה נמי מטמא דמ״ש מבתולה שדמיה טהורין דאע״ג דאי חזיא דם משונה שהוא מן המקור טמאה ואפ״ה כתמה טהור כדתנן בפ׳ האשה ופרקינן שהבתולה שירפה ומעין של טהרה שלה מצוי דהיינו דם בתוליה ויש לתלות וזו אין שרפה של טהרה מצוי ועדין אין הפי׳ הזה מחוור כל הצורך חדא דמעיקרא מאי פרכינן והיכי מדמינן להו טהרה ועוד דלישנא דאין שירפה מצוי לא דייק שפיר דאדרבה אין לה עכשו שום שירפה טהרה כלל ור״ח ז״ל פי׳ דאחזקיה פרכינן מ״ש בבתולה שנותנין לה ד׳ לילות לטהרה לפי שלא הגיע זמנה לראות ותולין הכל בדם בתוליה והכא לא תלינן בכתמה מיהא לקולא לטהר אותו כיון דלא אתחזק בדם ופריק דהא דידן שירפה של טומאה מצוי להיות לה כתם כיון שכבר ראתה שני פעמים וזו דהיינו בתולה אין שירפה מצוי עכשו לראות מן המקור כיון שנפתח פתח בתוליה:

    שירפה לשון חולי וחבירו ויקרא רבה פ׳ זאת תהי׳ כל חולי זו שירפא ולא ידענא הא דאמר כתמה טהור אי דידיה אי תשלום מימרא דרביה:

    תינוקת שלא הגיע זמנה לראות פי׳ מורי הרשב״א נר״ו דמשום הא דנקטה בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות דאילו הגיע זמנה לראות לא נפקא מינה מידי דהא אפילו תהוי כלה ראיה אחרת כי הדר חזיא שניה מטמאה למפרע ואי הוי שתי ראיות בתחלה ליכא טומאת מפרע דהא ראיה ראשונה היא וימים שבנתים לא שייך מפרע דהא נדה היא אבל תינוקת שלא הגיע זמנה לראות שאינה מטמאה למפרע עד ראיה ג׳ נפקא טובא שאם אנו דנין לזו בראיה א׳ בראיה דלאחר ז׳ דייה שעתא דראיה שניה הוא ואם אנו דנין אותה לשתי ראיות כראיה דבר שבעה מטמאה למפרע.

    רבי יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליה ג׳ עונות דייה שעתה פי׳ ובדין הוא דלפלוג ר׳ יוסי לעיל במעוברת אלא דנטר ליה לת״ק עד דסיים כוליה מימריה וש״מ דהא דתנא לעיל גבי מינקת רבי יוסי אומר דייה שעתא כל כ״ד חדש לאו כלהו כ״ד חדש דיה שעתא לר׳ יוסי דהא בעי הפסקת ג׳ עונות בתחל׳ כדקתני הכא בהדיא אלא עד תשלום כ״ד חדש קאמר ולאפוקי מדר״מ דאמר ד׳ וחמש שנים ופשוט הוא:

    Ritva on Niddah 10b · Sefaria

    Meiri

    תינוקת שלא הגיע זמנה לראות רקה ומדרסה שנמצא בשוק ואין אנו יודעין אם ראתה אם לאו טהור שאין מחזיקין לה טומאה מספק אבל אם הגיע זמנה מטמאין אותה כשאר ספיקי הרוקין הנמצאים שטמאין כמו שיתבאר במקומו:

    תינוקת שלא הגיע זמנה לראות שביארנו שפעם ראשונה ושניה דייה שעתה אפילו היתה שופעת כל שבעה אינה נדונית אלא כראיה אחת ולא סוף דבר שופעת אלא אפילו היתה פוסקת תמיד הואיל ומדלפת טיף טיף אין זה קרוי הפסק לדונן בשתי ראיות אלא הכל נידון בראיה אחת הא כל שפסקה לגמרי וחזרה וראתה וכן עד שלשה פעמים אפילו ביום אחד הוחזקה בדמים וכתמה טמא וי"מ אותה אף לענין שתטמא למפרע בפעם שלישית וא"כ אף בהגיע זמנה כן לפעם שניה:

    חזקת בנות ישראל עד שלא הגיעו לפרקן הרי אלו בחזקת טהרה ואין הנשים בודקות אותן אבל אם הגיעו לפרקן הרי אלו בחזקת דמים מצויים ונשים חוששות בהן לטהרות ובודקות אותן אלא שאם לא נבדקו אין מטמאין טהרות על ידן מספק:

    כבר ביארנו במשנה שמעוברת ומיניקה משהוכר עוברה ומשהתחילה להניק דיה שעתה ואין הלכה כר' יוסי שאמר בהן דוקא משעברו שלש עונות משהוכר העובר ומשהתחילה להניק ומ"מ יש פוסקין כר' יוסי מדשקיל וטרי ר' יוחנן אליביה בסוגיא זו ולדעת זה מיהא צריך לברר ששלש עונות אלו ימי מניקתה עולין בהן לימי עבורה ר"ל שאם הפסיקה שתים בימי מיניקתה ונתעברה והפסיקה אחת בימי עבורה וכיוצא בזה דייה שעתה והוא הדין לימי עבורה שעולין לימי מניקתה לדעת האומר שאפשר ללידה בלא דם אלא שאין הלכה כן או שמא אף למי שאומר אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם שהלכה כן שמ"מ דם לידה מין אחר הוא ואינו מעכב לסלוק דמים אלא שמ"מ עיקר הדברים שאין הלכה כר' יוסי ור' יוחנן דשקיל וטרי אליביה לאוקמה למתניתין אליביה דההוא תנא הוא דקא עביד:

    כבר ביארנו במשנה בארבע נשים שאמרו דיין שעתן שלא נאמר אלא בראייה ראשונה אבל בראיה שניה כל שלא ראתה את הראשונה מאונס הרי היא ככל הנשים וכן ביארנו שיש חולקין לומר דבמעוברת ומיניקה אף בראיה שניה כן ואפילו בכמה ראיות דיין שעתן כל ימי עבורן וכל ימי מניקתן מפני שר' יוחנן אמרה כן במקום ריש לקיש ור' יוחנן וריש לקיש הלכה כר' יוחנן ואע"ג דרב ושמואל נחלקו בה ורב לא קאמר הכי מ"מ אף רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ומ"מ עיקר הדברים כדעת ראשון שהרי ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון כלם שוים בה לדעת רב ואם עברו ימי עבורן ומיניקתן אפילו בראיה ראשונה מטמאות למפרע וכן לענין ביתה חוששת לוסתה הראשון ואע"פ שבתינוקת שלא הגיע זמנה ובזקנה ר"ל שעברו שלש עונות שלא ראתה נעשית ראייתן כתחלת ראייה באלו דמיהן מסלקין מחמת עצמן ואין סבה מעכבתו אבל מעברת ומיניקה ראויות הן לכך אלא שסבה מעכבתן וכל שעברה סבתן חוששות לוסתן וכן כתבו גדולי המפרשים וי"א שבזקנה שעברו עליה שלש עונות כל שחזרה לראות בעונות שלמודה בהן אף בפעם אחת הוחזקה ואם לא כן כששאלו למעלה בתינוקת חזיא בעונות מאי היה לו לשאלה גם כן בזקנה אלא שנראה לי שבזקנה פשוט היה לו שכבר קרבו ימיה וחדלו ארחות שבה אבל קטנה שמשהתחילה היה הדבר קרוב לומר שדמיה ממשמשים ובאים הוצרך ללמדה:

    Meiri on Niddah 10b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' שתים בימי עיבורה ואחת בימי מניקותה כו' למאי דקאמרינן לעיל דהנך ג' עונות בעונות בינונים מל' יום א"א לאשכוחי אחד בימי מניקותה דה"ל דמי טוהר ואפשר דלא קאמרינן עונות בינונים אלא באשה שאין לה וסת אבל ביש לה וסת הוי עונה עונה דידה דהשתא אפשר לאשכוחי א' בימי מניקותה באשה שיש לה וסת ועונה דידה הוא יותר ממ' יום ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Niddah 10b · Sefaria

    Maharam

    ברש"י ד"ה מתקיף לה וכו' ושוין שתולה בשומרת יום וכו' ובבתולה שדמיה טהורים שמעינן מינה דאין לה כתם וכו'. פירש אשה שהשאילה להן חלוקה ואח"כ לבשה אותו ומצאה בו כתם תולה שהוא בא מהן משום דאינו מזיק להן כלום דכתמיהם טהורים דאי היו כתמיהם טמאים לא היתה תולה בהן דמאי חזית לתלות בהם מבדידה ועי"ל ריש פרק האשה:

    בא"ד והא הכא דאילו חזתה מטמאה מע"ל וכו' פירוש אם נשתנה דם ראייתה מדם בעילה ראשונה ועיין לקמן (נדה דף י"א ע"ב):

    Maharam on Niddah 10b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה דהויא וכו' וי"ל דרוב פעמים עי' סוטה כז ע"א תד"ה אליבא:

    Gilyon HaShas on Niddah 10b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 10, Amud Bet, about 362 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 121 words

      Opens “מתקיף לה ר' אלעאי: וכי מה בין…”

    2. Segment 230 words

      Opens “אמר עולא, א"ר יוחנן משום ר"ש בן…”

      Named: עולא.

    3. Segment 39 words

      Opens “למאי נפקא מינה? למיהוי דבריו של אחד…”

    4. Segment 410 words

      Opens “כי אתא רבין וכל נחותי ימא, אמרוה…”

    5. Segment 529 words

      Opens “אמר רב חלקיה בר טובי: תינוקת שלא…”

      Named: רב חלקיה בר טובי, רבה.

    6. Segment 613 words

      Opens “אלא, תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, ושופעת…”

    7. Segment 715 words

      Opens “אמר רב שימי בר חייא: מדלפת אינה…”

      Named: רב שימי בר חייא.

    8. Segment 810 words

      Opens “מכלל דשופעת (נמי) כי נהרא? אלא אימא:…”

    9. Segment 926 words

      Opens “תנו רבנן: חזקה בנות ישראל עד שלא…”

    10. Segment 1021 words

      Opens “רבי יהודה אומר: אין בודקין אותן ביד,…”

      Named: רבי יהודה.

    11. Segment 1126 words

      Opens “רבי יוסי אומר: מעוברת וכו'. תני תנא…”

      Named: רבי יוסי.

    12. Segment 1234 words

      Opens “דלמא מעוברת והיא מניקה קאמרת, ומילתא אגב…”

    13. Segment 1325 words

      Opens “כיצד? הפסיקה שתים בימי עיבורה, ואחת בימי…”

    14. Segment 1422 words

      Opens “בשלמא ימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה,…”

    15. Segment 1516 words

      Opens “איבעית אימא: בלידה יבשתא, ואיבעית אימא: דם…”

    16. Segment 168 words

      Opens “במה אמרו דיה שעתה וכו'. אמר רב:…”

    17. Segment 1717 words

      Opens “ושמואל אמר: ל"ש אלא בתולה וזקנה, אבל…”

      Named: שמואל.

    18. Segment 1830 words

      Opens “וכן אמר ר' שמעון בן לקיש: אכולהו,…”

      Named: רבי יוחנן.

    Sages named on this page

    • Rabbi Shimon ben Lakish · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rabbi Shimon ben Lakish, known as Resh Lakish, was a prominent First Generation Amora, brother-in-law and study partner of Rabbi Yochanan.

      Source: Niddah 10b · Segment 18 — “וכן אמר ר' שמעון בן לקיש: אכולהו, ורבי יוחנן…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Niddah 10b · Segment 2 — “אמר עולא, א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: תינוקת…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Niddah 10b · Segment 2 — “אמר עולא, א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: תינוקת…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 10b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026