Talmud Builders

    Niddah 25b

    Back to index

    English translation — Niddah 25b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and dissolves it. Rather, one examines it with oil, as oil is soft and cleans the embryo so that its sex can be discerned. And one views it only in the light of the sun.

    2The baraita continues: How does one examine the embryo? The Gemara expresses surprise at this question: How does one examine it to determine whether it has the halakhic status of an offspring? Clearly, one examines it as we just said. Rather, the question is as follows: In what manner does one examine it to ascertain whether it is male or whether it is female?

    3Abba Shaul bar Nash, and some say Abba Shaul bar Remash, says: One brings a sliver of wood whose top is smooth, and he moves it along the embryo in that place, i.e., the sex organ. If the sliver is caught, i.e., its movement is not smooth, it is known that the embryo is male, as its member interfered with the movement of the sliver. And if the sliver is not caught, it is known that it is female.

    4Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: They taught this halakha , that if the movement of the sliver is not smooth then the embryo is male, only if the sliver was moved along the sex organ of the embryo from below to above; but if it was moved from the sides, from one side to the other, the fact that it was not smooth does not prove that the embryo is male, as one can say that the sides of the womb interfered.

    5Rav Adda bar Ahava says: The complete version of the baraita is taught as follows: If it was female, its vagina can be discerned by the appearance of a line like a cracked grain of barley oriented along the length of its body. Rav Naḥman objects to this: But perhaps it is not the vagina but the recess between the testes, and the embryo is male. Abaye said to him: Now, at this stage of development, the testes of the embryo themselves are not discernible. Is it possible that the recess between the testes is discernible?

    6The baraita teaches that at this stage an embryo does not have the shape of arms and legs. Rabbi Amram says that it is taught in a baraita that when an embryo’s arms and legs start to take shape, its two thighs look like two strings of crimson thread [ zehorit ]. And Rabbi Amram says with regard to this matter that the thighs look like two strings of the woof, which are thicker than those of the warp. The baraita adds: And its two arms look like two strings of crimson thread . And Rabbi Amram says with regard to this matter that the arms look like two strings of the warp.

    7Shmuel said to Rav Yehuda: Shinnana , do not perform an action, i.e., do not issue a practical ruling deeming a woman who discharges an embryo at this stage of development impure, unless the embryo has grown hair. The Gemara asks: And did Shmuel actually say that? But doesn’t Shmuel say with regard to a woman who discharged a gestational sac that both in this case, where the amniotic fluid is turbid, and in that case, where the fluid is clear, the woman must be concerned that the discharged gestational sac might have the status of an offspring, which would mean that she is impure even without the growth of hair on the embryo?

    8Rav Ami bar Shmuel says: This matter was explained to me by Mar Shmuel: As for being concerned that perhaps she is impure, the woman must be concerned, due to the uncertainty whether she discharged an offspring. But we do not give her the days of purity that follow the period of impurity for a woman who gave birth, unless the embryo has grown hair.

    9The Gemara asks: Is that to say that Shmuel is uncertain whether a gestational sac has the halakhic status of an offspring? But there was an incident involving a certain gestational sac that was brought before Mar Shmuel, and Shmuel said: This embryo is forty-one days old. And Shmuel subsequently calculated the amount of time that had passed from the day that the woman went to perform immersion in a ritual bath until that day, and it was only forty days.

    10And he said to the local court: This husband engaged in intercourse with his wife when she was a menstruating woman. They bound the husband and he confessed. Since Shmuel was so proficient in embryology, why was he unsure about the halakhic status of a gestational sac? The Gemara answers: Shmuel himself is different, as his strength, i.e., his proficiency, was great. His general ruling that the halakhic status of a gestational sac is uncertain applies to people who are not as proficient as he is.

    11§ The mishna teaches that a woman who discharges a sandal fetus or one who discharges an afterbirth observes the strictures of a woman who gave birth both to a male and to a female. The Sages taught in a baraita : A sandal fetus has a similar appearance to a certain fish of the sea known as a sandal fish;it looks as though it is a full-fledged offspring from the outset, but it was mashed. Rabban Shimon ben Gamliel says: A sandal fetus has an appearance that is similar to the tongue of the large bull. Students testified in the name of our teachers that for a sandal fetus to have the halakhic status of an offspring, it requires the shape of a face.

    12Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is that a sandal fetus requires the shape of a face for it to have the status of an offspring. Rav Adda says that Rav Yosef says that Rabbi Yitzḥak says: A sandal fetus requires the shape of a face, but the face does not need to be in its proper location; even if the face is on the back of its head, the fetus has the status of an offspring. A parable to which this situation can be compared is that of a person who slapped another in the face and pushed his face back. Here too, the face of the sandal fetus was pushed back due to external pressure.

    13The Gemara relates: In the days of Rabbi Yannai, the other Sages wished to deem pure a woman who discharges a sandal fetus that does not have the shape of a face. Rabbi Yannai said to them: You have deemed pure women who discharge offspring. Rabbi Yannai holds that even a sandal fetus that does not have the shape of a face is considered an offspring.

    14The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that students testified in the name of our teachers that for a sandal fetus to have the halakhic status of an offspring it requires the shape of a face? Rav Beivai bar Abaye says that Rabbi Yoḥanan says in response: This mishna, i.e., the ruling to which the students testified, is taught from the testimony of Rabbi Neḥunya. In other words, this ruling is the opinion of an individual tanna , which is not accepted. Rabbi Zeira says: Rav Beivai merited that his ruling of halakha , which he transmitted in the name of Rabbi Yoḥanan, was accepted. As he and I were both sitting before Rabbi Yoḥanan when Rabbi Yoḥanan said this halakha , but Rav Beivai said it first to the other Sages, and thereby merited that it was ascribed to him.

    15§ The Gemara asks: Why does the mishna mention that if a woman discharged a sandal fetus she observes the strictures of a woman who gave birth both to a male and to a female? Since there is no such thing as a sandal fetus that does not have another offspring with it, which mashed it and gave it the form of a sandal fish, in any case the woman has the impurity of a woman after childbirth.

    16The Gemara answers: If it is a female offspring that is born with the sandal fetus, it is indeed unnecessary to mention the halakha of the sandal fetus, as the woman is in any case impure for two weeks. But here we are dealing with a case where a male is born with it, on account of which the woman would be impure for only seven days were it not for the sandal fetus.

    17In this case, it is necessary for the mishna to state that the woman observes the strictures of one who gave birth both to a male and to a female, lest you say that since Rav Yitzḥak bar Ami says that the sex of a fetus is determined at the moment of conception, as, if the woman emits seed first she gives birth to a male and if the man emits seed first she gives birth to a female, therefore, it can be concluded from the fact that this offspring that was born with the sandal fetus is male, that this sandal fetus is also male.

    18Lest this reasoning be accepted, the mishna teaches us that the woman must observe the strictures of a woman who gave birth to a female as well. This is because one can say that perhaps both the man and the woman emitted seed at the same time, and consequently this offspring is male and that sandal fetus is female.

    19Alternatively, it can be suggested that it is necessary for the mishna to state this halakha even with regard to a case where the twin of the sandal fetus is female, as, if the woman gives birth to the female before sunset and gives birth to the sandal fetus after sunset, which is considered the next day, the sex of the sandal fetus affects the count of the woman’s periods of impurity and purity.

    20If the sandal fetus is male, the woman’s status as a woman after childbirth ends after the eightieth day from the birth of the female offspring, and she counts the beginning of the period when seeing blood renders her impure as a menstruating woman from the birth of the first offspring, i.e., the female. But if the sandal fetus is female, the woman has the status of a woman after childbirth until after the eightieth day from its birth, which is the eighty-first day from the birth of the first offspring. If so, she counts the beginning of the period when seeing blood renders her impure as a menstruating woman from the birth of the last offspring, i.e., the sandal fetus.

    21The Gemara discusses why the case of a woman who discharged a sandal fetus is mentioned in other mishnayot , given that a sandal fetus always has a twin. First the Gemara discusses the halakha of a woman who discharged a sandal fetus that we learned in a mishna

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וטורדין אותוממחין:

    בר רמש:

    ומנענע באותו מקוםמלמטה למעלה כדאמר בסמוך:

    אם מסכסךהקיסם שיש דבר המעכב היינו גיד דאי נקבה ליכא עיכובא:

    מלמטה למעלהשהרי בסדק השעורה אין עיכוב לארכה:

    תנא אם היתה נקבה נידונת כשעורה סדוקהלאוסופי ולפרושי אתא דלעיל תני נידונת כשעורה ולא תני סדוקה:

    חוטמבדיל מלמטה למעלה בין ב' הביצים ונראה עמוק כסדק:

    לא ידיעיאין ניכרין מחמת קטנן:

    שתי ירכותיוכשהוא מתחיל להבראות בחיתוך ידים ורגלים:

    ערבעבה משתי:

    לא תעביד עובדאלעשותו ולד עד שיהא לו שערות בראשו:

    לחוש חוששתלהחמיר ולישב שבועים:

    כפתיה ואודיאלמא היה בקי ביצירת הולד:

    דרב גובריההוא בקי ואין כולן בקיאין:

    דג של יםדג יש בים ושמו סנדל:

    אלא שנרצףנמעך:

    [לשון של שור הגדולדהיינו פניו טוחות. ואע"ג דאוקמינן לעיל פניו טוחות אין אמו טמאה גבי סנדל ודאי אמו טמאה לידה (סנדל) דולד שעמו מוכיח עליו דולד הוא אלא שנימוק ע"י חברו שדחקו]:

    צריך צורת פנים אפי' מאחוריוכלומר אפי' אינו אלא מאחוריו הוי ולד:

    שסטרהכהו על לחיו:

    משנה זודקתני צריך צורת פנים מעדותו של רבי נחוניא נשנית הוא העיד עליה בבית המדרש ויחידאה היא:

    זכה בה רב ביבי בשמעתיהמזלו גרם לומר שמועה זו וקדמני שגם אני שמעתיה מר' יוחנן דמעדותו של רבי נחוניא נשנית ולא זכיתי לאומרה:

    והלא אין סנדל שאין עמו ולדובלא סנדל נמי הויא טמאה לידה:

    אי דאיתיליד נקבה בהדיה ה"נדלא היה צריך להזכירו דיש לה ימי טומאה וטהרה דנקבה שאפילו הוא זכר גמור כי איכא נקבה בהדיה יושבת לנקבה ימי טומאה וטהרה ושל זכר מובלעים בתוכן:

    דאיתיליד זכר בהדיהומספקי' לסנדל בנקבה ויושבת שבועיים לטומאה אבל טהרה דנקבה לא יהבינן לה דדילמא זכר הוא:

    האי נמי זכרולא תשב אלא לזכר קמ"ל כו':

    ד"אאפי' ילדה עמו נקבה צריך להזכיר ספק סנדל:

    שאם תפיל שנים אחד לפני שקיעת החמה ואחד לאחר שקיעת החמה מונה תחלת נדה לראשון ותחלת נדה לאחרון וה"ג לה בתוספתא. וה"פ שאם תפיל שניהם נקבה לפני שקיעת החמה וסנדל לאחר שקיעה מונה לאחר שיכלו ימי טוהר לראשון תחלת נדה וכן לאחרון כגון אם תראה ביום שמונים ואחד לראשון הויא תחלת נדה דדילמא סנדל שנולד לאחר שקיעה זכר הוא וכלו ימי טוהר שלו לסוף מ' ולא משכי בתר פ"א דנקבה וכשתחזור ותראה בח' לראייתה ותרצה להיות סופרת יום כנגד יום אמרינן דלמא סנדל נקבה הוה ומשוך ימי טוהר שלו עד פ"א לראשון ומה שראתה ביום פ"א לראשון דם טוהר הוא ועכשיו מה שהיא רואה ביום פ"א תחלת נדה הוא והיינו תחלת נדה לאחרון ובהכי הויא מקולקלת דלא ידעינן בהך ראיה בתרייתא אי נדה היא אי שומרת יום כנגד יום. לישנא אחרינא גרסי' שאם תלד נקבה לפני שקיעה וסנדל לאחר שקיעה מונה תחלת לידה מן האחרון וסוף לידה מן הראשון. וה"פ אפילו היכא דאיתיליד נקבה בהדיה הוצרך סנדל שאם תלד נקבה לפני שקיעה והסנדל שהוא ספק זכר לאחר שקיעה מונה תחלת לידה דהיינו ימי טומאה מן האחרון דדילמא סנדל נמי נקבה היא ומנינן מיניה י"ד שהוא ט"ו לראשון וסוף לידה דהיינו ימי טוהר מנינן מן הראשון להחמיר שאם תראה ביום פ"א דהיינו פ' לאחרון מטמינן לה משום נדה דאמרי' סנדל זכר הוה והרי ארבעים יום ששלמו ימי טוהר שלו ודנקבה קמייתא נמי השתא כלו להו והיינו צורך דאי לאו סנדל הוי מנינה נמי ימי טומאה לראשון ולא מטמאה אלא י"ד והשתא יתבה ט"ו ואי הוה פשיטא לן שהסנדל נקבה היא לא הויא תחלת נדה עד פ"ב לראשון דבתר ולד אחרון אזלינן:

    נדה 25 עמוד ב

    1וטורדין אותו, אלא בודקין אותו בשמן שהשמן רך ומצחצחו, ואין רואין אלא בחמה.

    2כיצד בודקין אותו? כיצד בודקין אותו?! כדאמרינן! אלא, במה בודקין אותו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא?

    3אבא שאול בר נש, ואמרי לה אבא שאול בר רמש, אומר: מביא קיסם שראשו חלק, ומנענע באותו מקום, אם מסכסך בידוע שזכר הוא, ואם לאו בידוע שנקבה היא.

    4א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה: ל"ש אלא מלמטה למעלה, אבל מן הצדדין אימא כותלי בית הרחם נינהו.

    5א"ר אדא בר אהבה: תנא, ״אם היתה נקבה נדונה כשעורה סדוקה״. מתקיף לה ר"נ ודילמא חוט של ביצים נינהו? אמר אביי: השתא ביצים גופייהו לא ידיעי, חוט של ביצים ידיע?

    6א"ר עמרם, תנא: ב' ירכותיו כב' חוטין של זהורית. וא"ר עמרם עלה: כשל ערב. ושני זרועותיו כב' חוטין של זהורית, וא"ר עמרם עלה: כשל שתי.

    7א"ל שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תעביד עובדא עד שישעיר. ומי אמר שמואל הכי? והאמר שמואל: אחת זו ואחת זו חוששת!

    8אמר רב אמי בר שמואל: לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל לחוש חוששת, ימי טהרה לא יהבינן לה עד שישעיר.

    9למימרא דמספקא ליה לשמואל? והא ההוא שפירא דאתאי לקמיה דמר שמואל, אמר: ״הא בר ארבעין וחד יומא״, וחשיב מיומא דאזלא לטבילה עד ההוא יומא, ולא הוה אלא ארבעין יומין,׃

    10ואמר להו: האי בנדה בעל; כפתיה, ואודי! שאני שמואל, דרב גובריה.

    11המפלת סנדל וכו'. ת"ר סנדל דומה לדג של ים, מתחלתו ולד הוא, אלא שנרצף. רשב"ג אומר: סנדל דומה ללשון של שור הגדול. משום רבותינו העידו: סנדל צריך צורת פנים.

    12א"ר יהודה, אמר שמואל: הלכה, סנדל צריך צורת פנים. א"ר אדא, א"ר יוסף, א"ר יצחק: סנדל צריך צורת פנים, ואפי' מאחוריו. משל לאדם שסטר את חבירו, והחזיר פניו לאחוריו.

    13בימי רבי ינאי, בקשו לטהר את הסנדל שאין לו צורת פנים. אמר להם ר' ינאי: טיהרתם את הוולדות!

    14והתניא: משום רבותינו העידו: סנדל צריך צורת פנים! אמר רב ביבי בר אביי אמר רבי יוחנן: מעדותו של רבי נחוניא נשנית משנה זו. אמר רבי זעירא: זכה בה רב ביבי בשמעתיה, דאנא והוא הוינא יתבינן קמיה דרבי יוחנן כי אמרה להא שמעתא, וקדם איהו ואמר וזכה בה.

    15למה הזכירו סנדל, והלא אין סנדל שאין עמו ולד?

    16אי דאתילידא נקבה בהדיה ה"נ הכא במאי עסקינן דאתיליד זכר בהדיה.

    17מהו דתימא: הואיל ואמר רב יצחק בר אמי, אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה, מדהא זכר הא נמי זכר.

    18קמ"ל אימא שניהם הזריעו בבת אחת, האי זכר והאי נקבה.

    19דבר אחר: שאם תלד נקבה לפני שקיעת החמה, וסנדל לאחר שקיעת החמה׃

    20מונה תחלת נדה לראשון, ותחלת נדה לאחרון.

    21סנדל דתנן׃

    Tosafot

    לידע אם זכר הואהא דאמר גויתו בכעדשה לא שמקומו בולט אלא שמקומו ניכר בכעדשה:

    קא משמע לן אימא שניהם הזריעו בבת אחתלר"ת שפירש דאין מתעברת וחוזרת ומתעברת ואפילו נפל אתי שפיר וצ"ל שהזריעו בבת אחת אבל לפרש"י שפירש גבי ג' נשים משמשות במוך מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל שולד אחרון ממעך צורה הראשונה והא דאין אשה חוזרת ומתעברת היינו בן קיימא (דאין) נפל חוזרת ומתעברת לא הוה צ"ל הכא אימא שניהם הזריעו בבת אחת והל"ל בביאה ראשונה הזריעה היא תחלה ובביאה שניה הזריע הוא תחלה ומיהו י"ל דבענין זה בב' ביאות אין חדוש למתני תשב לזכר ולנקבה דפשיטא דפעמים הוא מזריע תחלה ופעמים היא ולא אמר מדהאי זכר האי נמי זכר אבל בביאה אחת סד"א מדהאי זכר האי נמי זכר קמ"ל אימא שניהם הזריעו בבת אחת ומיהו קשה מנלן דלא אמרינן בביאה אחת מדהאי זכר האי נמי זכר אימא לעולם אמרי' ומתני' בב' ביאות ואשמועינן מתני' דסנדל הוי ולד אף בלא צורת פנים ולאפוקי מעדותו של רבי נחוניא ואע"ג דכבר אשמעינן בבכורות ובכריתות דמייתי בסמוך דסנדל הוא ולד מ"מ איצטריך נמי לאשמועינן דהוי ולד לענין לידה וי"ל דהיינו דקמשני בלשון שני ומיהו תימה גם לפר"ת דלקמן (נדה דף כח.) גבי זכר וטומטום משני נמי שהזריעו שניהם בבת אחת ותרתי למה לי ואי אתא לאשמועינן דהוי ולד והא כבר תנא בהדיא ברישא טומטום או אנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    א"ר יוחנן מעדותו של ר' נחוניא נשנית משנה זוכלומר יחידאה היא ולעולם אין צריך צורת פנים. קשיא לי א"כ מה בינו ובין פניו טוחות דא"ר יוחנן לעיל (נדה כד, א) דאין אמו טמאה לידה, וי"ל דסנדל מתחלת ברייתו ולד היה וראוי לבריית נשמה אלא שבא ולד שני וסטר פניו ומחק צורתו. וזהו שאמרו בברייתא ולד הוא אלא שנרצף.

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 25b

    Niddah 25b. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 410 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    וטורדין אותו ממחין:

    בר רמש:

    ומנענע באותו מקום מלמטה למעלה כדאמר בסמוך:

    אם מסכסך הקיסם שיש דבר המעכב היינו גיד דאי נקבה ליכא עיכובא:

    מלמטה למעלה שהרי בסדק השעורה אין עיכוב לארכה:

    תנא אם היתה נקבה נידונת כשעורה סדוקה לאוסופי ולפרושי אתא דלעיל תני נידונת כשעורה ולא תני סדוקה:

    חוט מבדיל מלמטה למעלה בין ב' הביצים ונראה עמוק כסדק:

    לא ידיעי אין ניכרין מחמת קטנן:

    19 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 25b · Sefaria

    Tosafot

    לידע אם זכר הוא הא דאמר גויתו בכעדשה לא שמקומו בולט אלא שמקומו ניכר בכעדשה:

    קא משמע לן אימא שניהם הזריעו בבת אחת לר"ת שפירש דאין מתעברת וחוזרת ומתעברת ואפילו נפל אתי שפיר וצ"ל שהזריעו בבת אחת אבל לפרש"י שפירש גבי ג' נשים משמשות במוך מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל שולד אחרון ממעך צורה הראשונה והא דאין אשה חוזרת ומתעברת היינו בן קיימא (דאין) נפל חוזרת ומתעברת לא הוה צ"ל הכא אימא שניהם הזריעו בבת אחת והל"ל בביאה ראשונה הזריעה היא תחלה ובביאה שניה הזריע הוא תחלה ומיהו י"ל דבענין זה בב' ביאות אין חדוש למתני תשב לזכר ולנקבה דפשיטא דפעמים הוא מזריע תחלה ופעמים היא ולא אמר מדהאי זכר האי נמי זכר אבל בביאה אחת סד"א מדהאי זכר האי נמי זכר קמ"ל אימא שניהם הזריעו בבת אחת ומיהו קשה מנלן דלא אמרינן בביאה אחת מדהאי זכר האי נמי זכר אימא לעולם אמרי' ומתני' בב' ביאות ואשמועינן מתני' דסנדל הוי ולד אף בלא צורת פנים ולאפוקי מעדותו של רבי נחוניא ואע"ג דכבר אשמעינן בבכורות ובכריתות דמייתי בסמוך דסנדל הוא ולד מ"מ איצטריך נמי לאשמועינן דהוי ולד לענין לידה וי"ל דהיינו דקמשני בלשון שני ומיהו תימה גם לפר"ת דלקמן (נדה דף כח.) גבי זכר וטומטום משני נמי שהזריעו שניהם בבת אחת ותרתי למה לי ואי אתא לאשמועינן דהוי ולד והא כבר תנא בהדיא ברישא טומטום או אנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה:

    Tosafot on Niddah 25b · Sefaria

    Rashba

    א"ר יוחנן מעדותו של ר' נחוניא נשנית משנה זו כלומר יחידאה היא ולעולם אין צריך צורת פנים. קשיא לי א"כ מה בינו ובין פניו טוחות דא"ר יוחנן לעיל (נדה כד, א) דאין אמו טמאה לידה, וי"ל דסנדל מתחלת ברייתו ולד היה וראוי לבריית נשמה אלא שבא ולד שני וסטר פניו ומחק צורתו. וזהו שאמרו בברייתא ולד הוא אלא שנרצף.

    Rashba on Niddah 25b · Sefaria

    Ritva

    לחוש חוששת ימי טהרה לא יהבינן לה עד שישעיר פי׳ דבכי הא מחמרינן וחיישינן לחומרא כיון שהוא מקום ספק ולא חיישינן דילמא יהבי לה טהר וכדפרשי׳ לעיל בס״ד.

    מעדותו של ר׳ נחוניא נשנית משנה זו פרש״י ז״ל למימרא דיחידאה היא ולית הלכתא כותיה דרבנן פליגי עליה וסבר דלא צריך צורת פנים דק״ל הא ר׳ יוחנן אמר לעיל דפניו טוחות אמו טהורה וי״ל דשאני סנדל דודאי היה לו צורת פנים מתחלת ברייתו אלא שסטרו חברו כדאיתא לעיל וכדא׳ נמי ולד הוא אלא שנרצף.

    מ״ד הואיל ואמר ר׳ יצחק וכו׳ בנסחי דוקני לא גר׳ ליה דגבי סנדל ליכא למימר מדהאי זכר האי נמי זכר דהא ב׳ עבורין היו כדמוכח סוגיין ובמתני׳ דג׳ נשים משמשות במוך.

    איכא דגר׳ מונה תחלת נדה מן הראשון וסוף נדה מהאחרון כלו׳ דדם שנראה ביום פעם אחד דנין אותו תחלת נדה לראשון להחמיר וכן אם תחזור ותראה בשמיני דנין אותו דם הבא בסוף שהוא נדה לאחרון כי שמא האחרון נמי נקבה ודם פ״א דם טוהר וזה תחלת נדה וי״ג מונה תחלת לדה מן האחרון וסוף לדה מן הראשון ופירש ברור דלטומאת יולדת קרי תחלת לדה ולימי טוהר קרי סוף לדה וי״ג תחלת לדה מן הראשון וסוף לידה מן האחרון כלומ׳ דדם של פ״א חוששין אותו לשתים ממ׳ דנין אותו תחלת נדה מן הראשון וסוף לדה מן האחרון כי שמא הוא דם טהר למנין האחרון וחוששין לדם פ״א שהוא תחלת נדה והכל עולה לענין א'.

    Ritva on Niddah 25b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' למה הזכירו סנדל והלא אין סנדל כו' יש לדקדק למאי דס"ד השתא דאיירי באתילד נקבה בהדיה וימי זכר מובלעים בתוכו א"נ דס"ד דאתיליד זכר ומדהא זכר הא נמי זכר עדיפא ה"ל למפרך אמאי תשב לזכר ולנקבה ואפשר דהוה ס"ד דולד שעמו נאבד או דהוה שפיר מרוקם ולא ניכר בין זכר לנקבה דהשתא שפיר דלא תקשה ליה אלא למה הזכירו ספק סנדל דמשום ולד גופיה נמי תשב לזכר ולנקבה וק"ל:

    בפרש"י בד"ה שאם תפיל שנים כו' אם תראה ביום פ"א כו' וכשתחזור ותראה בח' לראייתה כו' עכ"ל לא בעי לפרושי משתחזור ותראה ביום פ"ב או פ"ג שלא תדע תחלת נדתה אם ביום פ"א או ביום פ"ב ופ"ג שממנו תתחיל למנות ז' ימי נדותה דמ"מ אין נ"מ דבין כך ובין כך טמאה נדה גם ביום שלאחריו מיהו ה"מ לפרושי כשתחזור ותראה יום ז' לראייתה דהיינו ביום פ"ז דהשתא היא מקולקלת שאם תחלת נדותה מיום פ"א תטבול ביום ז' לערב ואם תחלת נדותה מיום פ"ז צריכה לספור עוד ו' ימים לימי נדותה ובס"פ מפרש לה תלמודא כפרש"י:

    תוס' בד"ה קמ"ל אימא שניהם כו' וי"ל דהיינו דקמשני בלשון שני ומיהו תימה גם לפר"ת כו' עכ"ל ר"ל דבלשון שני שאם תלד נקבה לפני שקיעה כו' איכא לפרושי נמי בב' ביאות ואע"ג דה"מ לאוקמי בפשיטות טפי באתיליד זכר ובב' ביאות כקושייתם ניחא ליה לאוקמא דאפי' ביולדת נקבה אצטריך להזכיר ספק סנדל והשתא מ"ש ומיהו תימה גם לפר"ת כו' אין רצונם דזאת התמיהה לפרש"י וגם לפר"ת דהא לפרש"י ניחא למסקנא בלשון שני דאיירי הכא בב' ביאות ושפיר אצטריך לאשמועינן התם בטומטום שהזריעו שניהם בב"א אלא דר"ל דלפרש"י הקשו לעיל שאינו קשה לפר"ת מיהו לפירושו גם יש תמיהא שאינה תמיהא לפרש"י כמ"ש:

    Chidushei Halachot on Niddah 25b · Sefaria

    Maharam

    בגמ' למה הזכירו סנדל וכו' נ"ל דתרתי קא מקשה חדא למה הזכירו סנדל הא בלא סנדל נמי טמאה משום ולד דאתיילד בהדיה ועוד מאי קמ"ל מתני' פשיטא דכיון דהסנדל אינו ניכר אם הוא זכר או נקבה פשיטא דתשב לזכר ולנקבה ומשני אי דאיתיליד וכו' הב"ע דאיתיליד זכר בהדיה מהו דתימא כו':

    בתוס' ד"ה קמ"ל וכו' ומיהו קשה מנלן דלא אמרינן בביאה אחת וכו' ואשמועינן מתני' דסנדל הוי ולד וכו'. י"ל הא לפירוש ר"ת נמי קשיא קושיא זו דנהי שצ"ל אימא כשהזריעו שניהם בבת אחת משום דאין אשה חוזרת ומתעברת אבל מ"מ קשה למה ליה האי שנוייא כלל לימא מהי דתימא דסנדל אינו ולד לענין לידה קמ"ל דהוי ולד ויש לישב דבשלמא לפר"ת דעל כרחך צ"ל דמתניתין איירי בביאה אחת ושמעינן נמי מינה דאפילו בביאה אחת לא אמרינן מדהאי זכר האי נמי זכר לכך משני דלא תקשי אמתני' פשיטא דאשמועינן מינה חידוש גדול דאפילו בביאה אחת לא אמרינן מדהאי זכר האי נמי זכר דכיון דבאמת שמעינן מיניה האי רבותא קאמר לה אבל לפרש"י קשה מנלן דמתני' איירי בהכי כלל דכיון דאיכא לאוקמי מתני' בשתי ביאות ואי משום דקשיא לך פשיטא איכא למימר דאשמעינן דאקרי ולד ומצי למימר דאפילו בביאה אחת איירי מתני' וס"ל דלא אמרינן מדהאי זכר האי נמי זכר דלמא בביאה אחת אה"נ דס"ל למתני' דאמרינן מדהאי זכר האי נמי זכר:

    בא"ד וי"ל דהיינו דקמשני בלשון שני דברי התוס' סתומים מאד ונ"ל דר"ל דאה"נ דבשנויא אחרינא ס"ל הכי דהתוספות נמי ס"ל כמו דפרישנא לעיל שהיה קשה לה לגמרא תרתי כדלעיל ובשנויא אחרינא לא שני אלא אקושיא האחת דל"ל סנדל וכו' אבל עדיין קשה פשיטא דתשב בשביל הסנדל לזכר ולנקבה וע"כ צ"ל דלשנויי אחרינא לא אשמועינן מתני' אלא דסנדל הוי ולד לענין לידה וק"ל:

    תד"ה אי הכי בשאר טומאות נמי פירוש כיון דדריש וכו' ר"ל דבשלמא בלא זה סברא היא כיון דתלי קרא הטומאה בזכר ודאי ובנקבה ודאית סברא הוא דלא איירי אלא בטומאה התלויה בזכר ונקבה דהיינו לובן ואודם ולא איירי כלל קרא בשאר טומאות אבל השתא דדריש נמי מינה למי שיש לו טהרה במקוה א"כ איירי נמי בשאר טומאות דשייכי בכלים לכך פריך אי הכי בשאר טומאות נמי וכו':

    Maharam on Niddah 25b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 25, Amud Bet, about 410 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 113 words

      Opens “וטורדין אותו, אלא בודקין אותו בשמן שהשמן…”

    2. Segment 218 words

      Opens “כיצד בודקין אותו? כיצד בודקין אותו?! כדאמרינן!…”

    3. Segment 328 words

      Opens “אבא שאול בר נש, ואמרי לה אבא…”

      Named: אבא.

    4. Segment 418 words

      Opens “א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה: ל"ש…”

      Named: רבה.

    5. Segment 530 words

      Opens “א"ר אדא בר אהבה: תנא, ״אם היתה…”

      Named: אביי.

    6. Segment 625 words

      Opens “א"ר עמרם, תנא: ב' ירכותיו כב' חוטין…”

    7. Segment 721 words

      Opens “א"ל שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תעביד…”

      Named: רב יהודה, שמואל.

    8. Segment 820 words

      Opens “אמר רב אמי בר שמואל: לדידי מפרשא…”

      Named: רב אמי בר שמואל, שמואל.

    9. Segment 929 words

      Opens “למימרא דמספקא ליה לשמואל? והא ההוא שפירא…”

      Named: שמואל.

    10. Segment 1011 words

      Opens “ואמר להו: האי בנדה בעל; כפתיה, ואודי!…”

      Named: רב גובריה, שמואל.

    11. Segment 1129 words

      Opens “המפלת סנדל וכו'. ת"ר סנדל דומה לדג…”

    12. Segment 1229 words

      Opens “א"ר יהודה, אמר שמואל: הלכה, סנדל צריך…”

      Named: שמואל.

    13. Segment 1318 words

      Opens “בימי רבי ינאי, בקשו לטהר את הסנדל…”

      Named: רבי ינאי.

    14. Segment 1447 words

      Opens “והתניא: משום רבותינו העידו: סנדל צריך צורת…”

      Named: רב ביבי בר אביי, רבי יוחנן, רבי נחוניא, רבי זעירא, רב ביבי, אביי.

    15. Segment 159 words

      Opens “למה הזכירו סנדל, והלא אין סנדל שאין…”

    16. Segment 1611 words

      Opens “אי דאתילידא נקבה בהדיה ה"נ הכא במאי…”

    17. Segment 1723 words

      Opens “מהו דתימא: הואיל ואמר רב יצחק בר…”

      Named: רב יצחק בר אמי.

    18. Segment 1810 words

      Opens “קמ"ל אימא שניהם הזריעו בבת אחת, האי…”

    19. Segment 1912 words

      Opens “דבר אחר: שאם תלד נקבה לפני שקיעת…”

    20. Segment 207 words

      Opens “מונה תחלת נדה לראשון, ותחלת נדה לאחרון.…”

    21. Segment 212 words

      Opens “סנדל דתנן…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…

      Source: Niddah 25b · Segment 13 — “בימי רבי ינאי, בקשו לטהר את הסנדל שאין לו…

    • Rabbi Nahman · Third Generation Amoraim

      Rabbi Nahman bar Yaakov, a prominent student of Shmuel and head of the academy in Nehardea, was a leading sage whose rulings…

      Source: Niddah 25b · Segment 4 — “א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה: ל"ש אלא מלמטה…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Niddah 25b · Segment 7 — “א"ל שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תעביד עובדא עד…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Niddah 25b · Segment 5 — “…ביצים נינהו? אמר אביי: השתא ביצים גופייהו לא ידיעי,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 25b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026