Talmud Builders

    Niddah 18a

    Back to index

    English translation — Niddah 18a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And this option contradicts the opinion of Rav Ketina, who deems the blood impure due to uncertainty.

    2And according to the opinion of Rav Huna, who said that if the blood was found in the inner section it is definitely impure, as it is presumed to come from the uterus, and if the blood was found in the outer section it is impure due to uncertainty, one can say that Rabbi Ḥiyya and Rav Ketina do not disagree, as they were referring to different cases. Here, where Rabbi Ḥiyya deems the blood definitely impure, he is speaking of blood found from the vestibule and inward, whereas there, Rav Ketina deems it impure due to uncertainty when it is found from the vestibule and outward.

    3But according to the opinion of Rami bar Shmuel and Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, who say that if the blood is found from the vestibule and outward, its state of uncertainty renders it pure, whereas if it is found in the area from the vestibule and inward, its state of uncertainty renders it impure, with regard to what case can the dispute between these Sages, Rabbi Ḥiyya and Rav Ketina, be interpreted? It must be referring to a situation where the blood was found from the vestibule and inward, as according to Rami bar Shmuel and Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, if the blood is found from the vestibule and outward it is pure.

    4If so, shall we say that Rami bar Shmuel and Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, disagree with the opinion of Rabbi Ḥiyya, who deems the blood definitely impure, whereas they maintain that it is impure merely due to uncertainty?

    5The Gemara answers: This is not difficult. It is possible that Rami bar Shmuel and Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, agree with the opinion of Rabbi Ḥiyya, as they maintain that there is no dispute between Rav Ketina and Rabbi Ḥiyya. Once again the reason is that Rav Ketina and Rabbi Ḥiyya might be referring to two different cases: Here, Rabbi Ḥiyya deems the blood definitely impure because he is speaking of a case where it is found on the floor of the corridor, in which case the blood is presumed to come from the uterus rather than the bladder. And there, Rav Ketina, who deems the blood impure due to uncertainty, is referring to blood that is found on the roof of the corridor, and therefore it is uncertain whether the blood came from the bladder or the uterus.

    6§ Rabbi Yoḥanan says: In three places where there is uncertainty the Sages followed the majority, and based on that majority they established the halakha in these cases as though they involved a certainty. The three cases are as follows: The source, the afterbirth [ shilya ], and a shaped limb. The Gemara elaborates: The source is that which we just said, i.e., that blood found in the corridor from the vestibule and inward it is ritually impure, because the majority of blood found there is from the uterus.

    7The afterbirth is as we learned in a mishna (26a): If a woman miscarried and the afterbirth is in the house, the house is ritually impure, in the sense that everything under the roof becomes impure due to impurity imparted by a corpse. And the reason is not that the afterbirth itself has the status of an offspring; rather, it is that there is no afterbirth without an offspring. It is clear that the afterbirth contained an offspring, which disintegrated after the miscarriage. That offspring renders the contents of the house impure. Rabbi Shimon says: The offspring was squashed before it emerged with the afterbirth. Consequently, the house is not rendered impure, because the squashed fetus is nullified by the majority of blood that accompanied the miscarriage.

    8The third case of an uncertainty where the Sages followed the majority is that of a shaped limb, as we learned in a baraita : In the case of a woman who miscarries a shaped hand, i.e., its fingers are discernible, or a shaped foot, its mother is impure with the impurity of a woman after childbirth, as it certainly came from a full-fledged fetus, and we are not concerned that perhaps it came from a fetus with a sealed, i.e., deficient body, in which case the miscarriage does not have the status of childbirth with regard to ritual impurity. The reason is that most pregnant women give birth to a fully formed fetus, and therefore it is presumed that the hand or foot came from a whole fetus that was squashed during childbirth. Once again the Sages established the impurity as a certainty, based on a majority.

    9The Gemara asks: And are there no more cases of uncertainty in which the Sages determined the halakha according to the status of the majority, treating the case as though it involved a certainty? But isn’t there the case of nine stores?

    10As it is taught in a baraita : With regard to nine stores in a city, all of which sell kosher meat from slaughtered animals, and one other store that sells meat from unslaughtered animal carcasses, and a person bought meat from one of the stores and he does not know from which store he bought the meat, in this case of uncertainty, the meat is prohibited. With regard to an item of uncertain status, if it separated from its fixed location it is presumed to have separated from the majority of items like it in that location, and has their halakhic status. But in the case of an item that remained in its fixed location, i.e., didn’t separate, it is viewed as an uncertainty that is equally balanced, and one does not follow the majority. This ruling is based on the principle: The halakhic status of uncertainty with regard to any item fixed in its place is that of an uncertainty that is equally balanced, and one does not follow the majority.In this case, when it comes to determining whether or not this meat comes from a kosher store, since the uncertainty stems from the act of buying the meat in the store, and the stores are fixed in their places, the two types of stores are regarded as though they were equal in number.

    11The baraita continues: And in the case of meat found in the street, outside the stores, follow the majority of stores. If most stores in the city sell kosher meat one can assume that the meat he found is kosher, based on the principle: Any item separated, i.e., not fixed in its place, is presumed to have been separated from the majority. Similar to the previous cases, this meat is treated as certainly kosher on the basis of a majority.

    12The Gemara answers: We say that this list of cases mentioned by Rabbi Yoḥanan is referring to matters of ritual impurity, whereas we do not say that the list includes cases that involve prohibitions, such as that of non-kosher meat.

    13The Gemara further asks: But isn’t there the case where there were nine dead frogs, which do not impart ritual impurity, and one carcass of a creeping animal among them, which does impart impurity, and someone touched one of these ten dead creatures, and he does not know which of them he touched? The halakha is as follows: If this occurred in the private domain the item’s uncertain impurity renders it impure, as it is derived from the Torah that in cases of uncertainty with regard to ritual impurity in the private domain, the item is deemed impure. If the contact occurred in the public domain, the item’s uncertainty leaves it pure.

    14The Gemara continues: And in a case where one of these creatures was separated from the rest and was found elsewhere, and the person touched it there, follow the majority. Since most of the animals do not impart ritual impurity, this individual remains pure. This is another case involving uncertain impurity where the Sages established the halakha as certain based on the majority.

    15The Gemara explains: We say that Rabbi Yoḥanan’s list is referring to matters of ritual impurity of a woman, whereas we do not say that the list includes cases that involve ritual impurity in general.

    16The Gemara further asks: But isn’t there that which Rabbi Yehoshua ben Levi said: With regard to a pregnant woman who passed across a river

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ופליגא דרב קטינאאהך לישנא דאביי דהא להאי לישנא ליכא טומאת ספק דכיון דתלי טעמא בחזקה לא שנא גג לא שנא קרקע מן הלול ולפנים טמא ודאי מן הלול ולחוץ טהור ודאי:

    לרב הונאדאמר ליה לבריה מן הלול ולפנים ודאי מן הלול ולחוץ ספקא:

    לא פליגילא דר' חייא ולא דרב קטינא עליה ואהדדי נמי לא פליגי:

    כאן מן הלול ולפניםדר' חייא:

    כאן מן הלול ולחוץדרב קטינא:

    אלא לרמי בר שמואל ולרב יצחקדאמרי מן הלול ולחוץ ספק טהור - על כרחך הני מתני' דר' חייא ודרב קטינא במאי מיתוקמי במן הלול ולפנים דהא מן הלול ולחוץ אפילו ספקא ליכא דהא טהור קאמרינן ודרב קטינא קיימא כוותייהו אלא רבי חייא דאמר טומאה ודאית לימא פליגא עלייהו דלדידהו ליכא טומאה ודאית:

    ומשנינן לא פליגי הא דרבי חייא דאמר ודאי במן הלול ולפנים בקרקע פרוזדור דהיינו כדרך יציאתו מן החדר ודרמי ורב יצחק דאמרי ספק טמא בגג פרוזדור שקרוב לעלייה ולעולם בתר חזקה אזלי ומודו בקרקע פרוזדור במתני' וכדרבי חייא אבל בגגו במן הלול ולפנים על כרחך יצא זה ממנהג הילוכו דהבא מן החדר היה לו לימצא בקרקע פרוזדור שהחדר נמוך ושוה לפרוזדור ואם מן העלייה בא הוה לו לימצא מן הלול ולחוץ הלכך איכא למיתליה בתרי ספיקי דילמא מעלייה אתא לפרוזדור ואזדקרה או מחדר אתא לפרוזדור וע"י שנזדקרה עלה הדם מלמטה למעלה כיון דרמי ורב יצחק לא יהבי טעמא למילתייהו איכא לאוקמי בשינוי אבל לאביי ללישנא דבתר חששא ליכא לשנויי הכי ופליג דר' חייא עליה דכיון דאביי תלי טעמא בחששא וכל היכא דאיכא למיחש להאי ולהאי משוי ליה ספק אפילו בקרקע פרוזדור איכא לספוקי בחדר ולעלייה הילכך דרבי חייא פליג עליה:

    ועשאום כודאימשום דאזלינן בתר רובא:

    הא דאמרינןבמתניתין שחזקתו לא בא אלא מן המקור וכדתני רבי חייא אלמא כיון דרוב דמים התם שכיחי מחזקינן ליה מן המקור:

    הבית טמאאף אם אין ולד נראה הבית טמא משום אהל המת:

    שאין שליא בלא ולדושורפין עליה את התרומה. אלמא כיון דרוב שליות אינן בלא ולד מחזקינן לה בטומאה ודאית:

    נימוק הולדונעשה דם ונתערב בדם הלידה ובטל ברוב והכי מפרש טעמא לקמן בפ' המפלת (נדה דף כז:):

    יד חתוכהמחותכת בצורתה בחיתוך אצבעות:

    אמו טמאה לידהותשב חומר זכר לימי טוהר וחומר נקבה לענין טומאה דמחזקינן לה בלידה ודאית ליתן לה ימי טומאה וימי טהרה דאמרינן הלך אחר הרוב ורוב נשים ולד מעליא ילדן אלא שנימוק:

    ואין חוששיןלומר לא יהיו לה ימי טוהר שמא אינו ולד דדילמא מגוף אטום הוא בא וקיימא לן בהמפלת (לקמן נדה דף כד.) דאינו ולד והיינו כודאי מדיהבינן לה ימי טוהר הואיל ורוב נשים לאו גוף אטום ילדן:

    ספקו אסורדכל קבוע כמחצה על מחצה דמיא וכיון שלקחה ממקום הקביעות מחזקינן לה כמחצה על מחצה:

    ובנמצאבקרקע דה"ל מופרש מהן ולא לקחו ממקום הקביעות:

    הלך אחר הרובומותר דכל דפריש מרובא פריש:

    ברשות היחיד כו'דהוה ליה ספק ואע"ג דרובא צפרדעים ואין להם טומאה כיון דשרץ קבוע ביניהם הוה ליה מחצה על מחצה:

    ובנמצאשפירש אחד מהן למקום אחר ונגע בו אדם שם טהור דהשתא לאו קבוע הוי ואמרינן כל דפריש מרובא פריש וצפרדע הוא:

    נדה 18 עמוד א

    1ופליגא דרב קטינא.

    2לרב הונא, לא פליגי כאן מן הלול ולפנים, כאן מן הלול ולחוץ.

    3אלא לרמי בר שמואל ולרב יצחק בריה דרב יהודה, דאמרי: מן הלול ולחוץ ספקו טהור, מן הלול ולפנים ספקו טמא, הני במאי מתוקמא? מן הלול ולפנים.

    4לימא פליגא דרבי חייא!

    5לא קשיא, כאן כשנמצא בקרקע פרוזדור, וכאן שנמצא בגג פרוזדור.

    6אמר רבי יוחנן: בשלשה מקומות הלכו בו חכמים אחר הרוב, ועשאום כודאי: מקור, שליא, חתיכה. מקור הא דאמרן;׃

    7שליא דתנן: שליא בבית, הבית טמא, ולא שהשליא ולד, אלא שאין שליא בלא ולד. ר"ש אומר: נמוק הולד עד שלא יצא;׃

    8חתיכה דתנן: המפלת יד חתוכה ורגל חתוכה, אמו טמאה לידה, ואין חוששין שמא מגוף אטום באת.

    9ותו ליכא? והאיכא תשע חנויות!

    10דתניא: תשע חנויות, כולן מוכרות בשר שחוטה, ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח ספקו אסור.

    11ובנמצא הלך אחר הרוב.

    12טומאה קאמרינן, איסור לא קאמרינן.

    13והאיכא תשע צפרדעין ושרץ אחד ביניהם, ונגע באחד מהן, ואינו יודע באיזה מהן נגע ברה"י ספקו טמא, ברה"ר ספקו טהור,׃

    14ובנמצא הלך אחר הרוב!

    15טומאה דאשה קאמרינן, טומאה בעלמא לא קאמרינן.

    16והאיכא הא דאמר רבי יהושע בן לוי: עברה בנהר׃

    Tosafot

    כאן שנמצא בקרקע פרוזדורפ"ה דלעיל אלישנא דבתר חששא אזלינן דקאמר דפליגא דר' חייא לא מצי לשנויי הכי דכיון דתלי אביי טעמא בחששא איכא למיחש אפילו בקרקע פרוזדור לדם עלייה וקשה לפירושו דנמצא על שלה או על שלו אמאי חייבין בקרבן מי עדיף מנמצא מן הלול ולפנים דלא הויא אלא ספק אפי' בקרקע פרוזדור ונראה לפרש דלאביי ליכא לאוקמי דר' חייא בקרקע פרוזדור דכיון דאפי' מן הלול ולחוץ דבא מן העלייה כדרכו וקרוב חייש לדם המקור אם כן מן הלול ולפנים בקרקע פרוזדור מילתא דפשיטא היא דמן החדר אתא ולא הוה צריך רבי חייא לאשמועינן:

    שליא בבית כו'פ"ה דרוב שליות יש להם ולד וקשה דתנן בפ' בהמה המקשה (חולין דף עז.) שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה ואי יש שליא בלא ולד הוה לן למשרי משום דסמוך מיעוטא דאין בה ולד לפלגא שלא יצא רוב הולד וה"ל מחצה שיש בה רוב ולד מיעוטא דסתם שליא שיצתה מקצתה ויש בה ולד מחצה יש בהן רוב ולד ומחצה אין בהן רוב ולד כדמוכח בפ"ק דב"ק (דף יא.) וכה"ג אמר התם סמוך מיעוטא דנדמה למחצה דנקבות וכן בפ"ק דבכורות (דף כ:) סמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקבות ויש לישב פ"ה דהתם מיירי בשליא שיצתה מקצתה ונמצא ולד תוך השליא ונראה לפרש דאין שליא כלל בלא ולד אך מיעוטא נימוק ורובן אין נימוקים עד שיצא לבית החיצון כדאמר בפ' המפלת (לקמן נדה כז.) וא"ת ואמאי לא מייתי הכא מרישא דתנן בהמפלת (שם דף כד:) המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקבה אלמא דרובן אין נימוקין קודם יציאה וי"ל דאפי' נמוקין מצינן למימר דטמאה לידה דקאמר קרא אשה כי תזריע אפי' לא ילדה אלא כעין שהזריעה אמו טמאה לידה ואע"ג דההיא דרשא כרבי שמעון בריש יוצא דופן (לקמן נדה דף מ.) ורבנן דרשו לה עד שתלד ממקום שמזריע י"ל דתרתי ש"מ א"נ י"ל מרישא לא מייתי דהו"א דטעמא דרבנן משום שאין שום שליא בלא ולד ואין שום ולד נימוק אפילו מיעוט לכך מייתי סיפא דאמר ר' שמעון נימוק הולד אע"פ שלא יצא וכיון דסבר רבי שמעון דרובן נימוקין ולרבנן אינם נימוקין אלא מיעוטן דאין סברא לומר דלר"ש רובן נימוקין ולרבנן אפילו מיעוטן אין נימוקין וקצת נראה דאדרבה ארישא סמיך וסיפא לא מייתי אלא משום דמינה מוכיח דטעמא דרבנן משום רובא כדפרישית דאי משליא בבית גופה מייתי מאי איריא משום רוב אפי' מחצה על מחצה שורפין דהוה ליה ספק טומאה ברה"י דטמא:

    המפלת יד חתוכההא דלא מייתי מתני' דהמפלת (לקמן נדה דף כח.) המפלת ואין ידוע מהו ובהמפלת חתיכה מיירי כדמוכח התם בגמרא (דשליא בבית) משום דהכא מפרש בהדיא אין חוששין שמא מגוף אטום באה דמשמע דהוי מטעם דהולכים בתר רובא:

    ותו ליכאוא"ת והא איכא הא דתנן לקמן בפ' האשה (נדה דף נט:) איש ואשה שעשו צרכיהם בספל ונמצא בו דם רבי שמעון מטמא שחזקת דמים מן האשה ואי משום דרבי שמעון קתני לה הא קאמר שליא אע"ג דרבי מאיר קתני לה כדאמר בהמפלת (לקמן נדה דף כז.) וכ"ת דאין שורפין על אותו רוב תרומה א"כ לקמן דדחיק לאשכוחי למעוטי מאי לימא למעוטי רובא דר' שמעון וי"ל דהתם מסייע חזקת האדם לרוב וא"ת וליחשוב נמי הא דתנן בהרואה (לקמן נדה דף נז:) נמצאת אתה אומר שלש ספקות באשה ובמגעות ובהסיטות הלך אחר רוב ואי אין שורפין עליו תרומה לימא למעוטי הא ויש לומר דשורפין והוי טעמא משום דרוב דמים באין מן המקור דחשיב בג' דברים:

    ספקו אסורבשילהי פ"ק דכתובות (דף טו.) נפקא לן קבוע מוארב לו וא"ת לר"ש דדריש מוארב לו עד שיתכוין לו קבוע מנא ליה וי"ל דמסקינן בפ' הנשרפין (סנהדרין דף עט.) דסבר רבי שמעון כרבי דונתת נפש תחת נפש ממון א"כ מהתם שמעינן עד שיתכוין לו ואייתר וארב לו לקבוע אך לתנא דבי חזקיה דדריש מכה אדם ומכה בהמה דשאינו מתכוין פטור ממיתה וממון ולא דריש ונתת נפש תחת נפש לממון וע"כ עד שיתכוין לו נפקא ליה מוארב לו קשה קבוע מנא ליה:

    הלך אחר הרובמשמע אפי' נמצא קרוב לחנות המוכרת נבלה וא"ת א"כ מאי קמ"ל ר' חנינא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב וי"ל דקמ"ל אפי' בקורבה דמוכחא מיהו קשה מקושיא דרבי זירא דהתם תקשי ליה מתני' דט' חנויות:

    אחר הרובהכא איכא חזקה כנגד הרוב דבהמה בחזקת איסור עומדת וגבי ט' צפרדעים נמי קאמר הלך אחר הרוב ואם רוב שרצים טמאים אע"ג דאיכא חזקת טהרה דאי לא הוי חזקה כנגד הרוב לא הוה פריך מידי דמצינן למימר דרבי יוחנן לא חשיב אלא היכא דאיכא חזקה כנגד הרוב:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    אלא שאין שליה שאין עמה ולדפי׳ שאין עמה ולד בפנים ורובן יוצאות עד שלא נימוק וזהו שסמכו על הרוב ולפירוש טמא ודאית וא״ת ונסמוך מעוטא לחזקה דביתא דקאי בחזקת טהרה ולהוי כפלגא ופלגא תירצו בתוס׳ דכיון דודאי נגעה שליה בבית ריעא חזקתו.

    תשע חניות וכו׳מפורשת יפה במקומה בס״ד.

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 18a

    Niddah 18a. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 185 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ופליגא דרב קטינא אהך לישנא דאביי דהא להאי לישנא ליכא טומאת ספק דכיון דתלי טעמא בחזקה לא שנא גג לא שנא קרקע מן הלול ולפנים טמא ודאי מן הלול ולחוץ טהור ודאי:

    לרב הונא דאמר ליה לבריה מן הלול ולפנים ודאי מן הלול ולחוץ ספקא:

    לא פליגי לא דר' חייא ולא דרב קטינא עליה ואהדדי נמי לא פליגי:

    כאן מן הלול ולפנים דר' חייא:

    כאן מן הלול ולחוץ דרב קטינא:

    אלא לרמי בר שמואל ולרב יצחק דאמרי מן הלול ולחוץ ספק טהור - על כרחך הני מתני' דר' חייא ודרב קטינא במאי מיתוקמי במן הלול ולפנים דהא מן הלול ולחוץ אפילו ספקא ליכא דהא טהור קאמרינן ודרב קטינא קיימא כוותייהו אלא רבי חייא דאמר טומאה ודאית לימא פליגא עלייהו דלדידהו ליכא טומאה ודאית:

    ומשנינן לא פליגי הא דרבי חייא דאמר ודאי במן הלול ולפנים בקרקע פרוזדור דהיינו כדרך יציאתו מן החדר ודרמי ורב יצחק דאמרי ספק טמא בגג פרוזדור שקרוב לעלייה ולעולם בתר חזקה אזלי ומודו בקרקע פרוזדור במתני' וכדרבי חייא אבל בגגו במן הלול ולפנים על כרחך יצא זה ממנהג הילוכו דהבא מן החדר היה לו לימצא בקרקע פרוזדור שהחדר נמוך ושוה לפרוזדור ואם מן העלייה בא הוה לו לימצא מן הלול ולחוץ הלכך איכא למיתליה בתרי ספיקי דילמא מעלייה אתא לפרוזדור ואזדקרה או מחדר אתא לפרוזדור וע"י שנזדקרה עלה הדם מלמטה למעלה כיון דרמי ורב יצחק לא יהבי טעמא למילתייהו איכא לאוקמי בשינוי אבל לאביי ללישנא דבתר חששא ליכא לשנויי הכי ופליג דר' חייא עליה דכיון דאביי תלי טעמא בחששא וכל היכא דאיכא למיחש להאי ולהאי משוי ליה ספק אפילו בקרקע פרוזדור איכא לספוקי בחדר ולעלייה הילכך דרבי חייא פליג עליה:

    ועשאום כודאי משום דאזלינן בתר רובא:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 18a · Sefaria

    Tosafot

    כאן שנמצא בקרקע פרוזדור פ"ה דלעיל אלישנא דבתר חששא אזלינן דקאמר דפליגא דר' חייא לא מצי לשנויי הכי דכיון דתלי אביי טעמא בחששא איכא למיחש אפילו בקרקע פרוזדור לדם עלייה וקשה לפירושו דנמצא על שלה או על שלו אמאי חייבין בקרבן מי עדיף מנמצא מן הלול ולפנים דלא הויא אלא ספק אפי' בקרקע פרוזדור ונראה לפרש דלאביי ליכא לאוקמי דר' חייא בקרקע פרוזדור דכיון דאפי' מן הלול ולחוץ דבא מן העלייה כדרכו וקרוב חייש לדם המקור אם כן מן הלול ולפנים בקרקע פרוזדור מילתא דפשיטא היא דמן החדר אתא ולא הוה צריך רבי חייא לאשמועינן:

    שליא בבית כו' פ"ה דרוב שליות יש להם ולד וקשה דתנן בפ' בהמה המקשה (חולין דף עז.) שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה ואי יש שליא בלא ולד הוה לן למשרי משום דסמוך מיעוטא דאין בה ולד לפלגא שלא יצא רוב הולד וה"ל מחצה שיש בה רוב ולד מיעוטא דסתם שליא שיצתה מקצתה ויש בה ולד מחצה יש בהן רוב ולד ומחצה אין בהן רוב ולד כדמוכח בפ"ק דב"ק (דף יא.) וכה"ג אמר התם סמוך מיעוטא דנדמה למחצה דנקבות וכן בפ"ק דבכורות (דף כ:) סמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקבות ויש לישב פ"ה דהתם מיירי בשליא שיצתה מקצתה ונמצא ולד תוך השליא ונראה לפרש דאין שליא כלל בלא ולד אך מיעוטא נימוק ורובן אין נימוקים עד שיצא לבית החיצון כדאמר בפ' המפלת (לקמן נדה כז.) וא"ת ואמאי לא מייתי הכא מרישא דתנן בהמפלת (שם דף כד:) המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקבה אלמא דרובן אין נימוקין קודם יציאה וי"ל דאפי' נמוקין מצינן למימר דטמאה לידה דקאמר קרא אשה כי תזריע אפי' לא ילדה אלא כעין שהזריעה אמו טמאה לידה ואע"ג דההיא דרשא כרבי שמעון בריש יוצא דופן (לקמן נדה דף מ.) ורבנן דרשו לה עד שתלד ממקום שמזריע י"ל דתרתי ש"מ א"נ י"ל מרישא לא מייתי דהו"א דטעמא דרבנן משום שאין שום שליא בלא ולד ואין שום ולד נימוק אפילו מיעוט לכך מייתי סיפא דאמר ר' שמעון נימוק הולד אע"פ שלא יצא וכיון דסבר רבי שמעון דרובן נימוקין ולרבנן אינם נימוקין אלא מיעוטן דאין סברא לומר דלר"ש רובן נימוקין ולרבנן אפילו מיעוטן אין נימוקין וקצת נראה דאדרבה ארישא סמיך וסיפא לא מייתי אלא משום דמינה מוכיח דטעמא דרבנן משום רובא כדפרישית דאי משליא בבית גופה מייתי מאי איריא משום רוב אפי' מחצה על מחצה שורפין דהוה ליה ספק טומאה ברה"י דטמא:

    המפלת יד חתוכה הא דלא מייתי מתני' דהמפלת (לקמן נדה דף כח.) המפלת ואין ידוע מהו ובהמפלת חתיכה מיירי כדמוכח התם בגמרא (דשליא בבית) משום דהכא מפרש בהדיא אין חוששין שמא מגוף אטום באה דמשמע דהוי מטעם דהולכים בתר רובא:

    ותו ליכא וא"ת והא איכא הא דתנן לקמן בפ' האשה (נדה דף נט:) איש ואשה שעשו צרכיהם בספל ונמצא בו דם רבי שמעון מטמא שחזקת דמים מן האשה ואי משום דרבי שמעון קתני לה הא קאמר שליא אע"ג דרבי מאיר קתני לה כדאמר בהמפלת (לקמן נדה דף כז.) וכ"ת דאין שורפין על אותו רוב תרומה א"כ לקמן דדחיק לאשכוחי למעוטי מאי לימא למעוטי רובא דר' שמעון וי"ל דהתם מסייע חזקת האדם לרוב וא"ת וליחשוב נמי הא דתנן בהרואה (לקמן נדה דף נז:) נמצאת אתה אומר שלש ספקות באשה ובמגעות ובהסיטות הלך אחר רוב ואי אין שורפין עליו תרומה לימא למעוטי הא ויש לומר דשורפין והוי טעמא משום דרוב דמים באין מן המקור דחשיב בג' דברים:

    ספקו אסור בשילהי פ"ק דכתובות (דף טו.) נפקא לן קבוע מוארב לו וא"ת לר"ש דדריש מוארב לו עד שיתכוין לו קבוע מנא ליה וי"ל דמסקינן בפ' הנשרפין (סנהדרין דף עט.) דסבר רבי שמעון כרבי דונתת נפש תחת נפש ממון א"כ מהתם שמעינן עד שיתכוין לו ואייתר וארב לו לקבוע אך לתנא דבי חזקיה דדריש מכה אדם ומכה בהמה דשאינו מתכוין פטור ממיתה וממון ולא דריש ונתת נפש תחת נפש לממון וע"כ עד שיתכוין לו נפקא ליה מוארב לו קשה קבוע מנא ליה:

    הלך אחר הרוב משמע אפי' נמצא קרוב לחנות המוכרת נבלה וא"ת א"כ מאי קמ"ל ר' חנינא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב וי"ל דקמ"ל אפי' בקורבה דמוכחא מיהו קשה מקושיא דרבי זירא דהתם תקשי ליה מתני' דט' חנויות:

    אחר הרוב הכא איכא חזקה כנגד הרוב דבהמה בחזקת איסור עומדת וגבי ט' צפרדעים נמי קאמר הלך אחר הרוב ואם רוב שרצים טמאים אע"ג דאיכא חזקת טהרה דאי לא הוי חזקה כנגד הרוב לא הוה פריך מידי דמצינן למימר דרבי יוחנן לא חשיב אלא היכא דאיכא חזקה כנגד הרוב:

    Tosafot on Niddah 18a · Sefaria

    Ritva

    אלא שאין שליה שאין עמה ולד פי׳ שאין עמה ולד בפנים ורובן יוצאות עד שלא נימוק וזהו שסמכו על הרוב ולפירוש טמא ודאית וא״ת ונסמוך מעוטא לחזקה דביתא דקאי בחזקת טהרה ולהוי כפלגא ופלגא תירצו בתוס׳ דכיון דודאי נגעה שליה בבית ריעא חזקתו.

    תשע חניות וכו׳ מפורשת יפה במקומה בס״ד.

    Ritva on Niddah 18a · Sefaria

    Meiri

    כבר ידעת שהנפל אע"פ שלא נתקשרו אבריו בגידין מטמא במגע ובמשא ובאהל ולא עוד אלא אפילו שיליא בבית אע"פ שאין צורת ולד ניכרת בתוכה טמא שאין שיליא בלא ולד אלא על צד המיעוט והלכו בה אחר הרוב לעשותה טומאה ודאית לשרוף עליה ודנין בו שמשיצאה נמוח כמו שיתבאר בפרק המפלת:

    הפילה יד חתוכה ר"ל בחתוך האצבעות או רגל חתוכה אמו טמאה לידה שחזקתו שמולד גמור הוא בא ונותנין לה ימי טוהר אלא שתשב לזכר ולנקבה ואין אומרין שמא מגוף אטום שאין בו צורה הוא בא שאין אמו טמאה לידה וכן אין ליתן לה ימי טוהר אלא דנין אותה אחר הרוב אף להקל מפני שעשאוה כודאי ואף זו ביאורה בפרק שלישי:

    תשע חנויות כלם מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזו לקח ספיקה אסור שכל הקבוע כמחצה על מחצה דמי ובנמצא הלך אחר הרוב שכל הפורש חזקה מן הרוב פירש ואין מצריכין בכך להיות דלתי מדינה פתוחות ורוב טבחים שסביבותיה ישראל כדי שיסתייע ההיתר מצד תרי רובי רוב פנימי ורוב חיצון אלא אף ברוב אחד לא הזקיקו לתרי רובי אלא ביוחסין כמו שביארנו בראשון של כתבות:

    תשעה צפרדעים מתים ושרץ אחד מת משמונה שרצים המטמאים מתים ביניהם ונגע באחד מהם ואין יודע באיזה נגע ברשות היחיד ספיקו טמא שהרי קבוע הוא ובנמצא הלך אחר הרוב וטהור אפילו ברשות היחיד ותשעה שרצים וצפרדע אחד ביניהם ברשות הרבים ספיקו טהור ובנמצא הלך אחר הרוב ואף ברשות הרבים ספיקו טמא:

    Meiri on Niddah 18a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ופליגא דרב קטינא כו' דכיון דתלי טעמא בחזקה ל"ש גג כו' עכ"ל אין זה מוכרח דהא רמי בר שמואל ורבי יצחק ב"י אזלי בתר חזקה ומודו בקרקע דטמא ודאי ובגג בלול ולפנים ספיקא הוה דאיכא למיתלי בתרי ספיקי בשינוי כדלקמן אלא דאביי ודאי לא מצי סבר הכי דא"כ לא הוה פליג עלייהו אלא דסבר דבגג פרוזדור בלול ולפנים נמי טמא ודאי משום חזקה דרוב דמים מן המקור כמו שפירשו התוס' בההיא דפרק לא יחפור:

    תוס' בד"ה ספקו אסור כו' דדריש מכה אדם ומכה בהמה דשאינו מתכוין פטור כו' עכ"ל לאו מהאי קרא דדריש פטור מיתה דאם כן אליביה נמי אייתר וארב לו לקבוע אלא דהכי קאמר דשמעינן מתנא דבי חזקיה מדמוקי מכה אדם כו' לפטור מממון דאית ליה נמי פטור ממיתה מוארב לו ע"ש הסוגיא:

    Chidushei Halachot on Niddah 18a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    רש"י ד"ה אמו טמאה לידה וכו' ליתן לה ימי טומאה וימי טהרה ע"ל דף כח ע"א וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Niddah 18a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 18, Amud Aleph, about 185 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “ופליגא דרב קטינא.…”

      Named: רב קטינא.

    2. Segment 212 words

      Opens “לרב הונא, לא פליגי כאן מן הלול…”

      Named: רב הונא.

    3. Segment 326 words

      Opens “אלא לרמי בר שמואל ולרב יצחק בריה…”

      Named: רב יצחק, רב יהודה, שמואל.

    4. Segment 44 words

      Opens “לימא פליגא דרבי חייא!…”

      Named: רבי חייא.

    5. Segment 510 words

      Opens “לא קשיא, כאן כשנמצא בקרקע פרוזדור, וכאן…”

    6. Segment 618 words

      Opens “אמר רבי יוחנן: בשלשה מקומות הלכו בו…”

      Named: רבי יוחנן.

    7. Segment 721 words

      Opens “שליא דתנן: שליא בבית, הבית טמא, ולא…”

    8. Segment 816 words

      Opens “חתיכה דתנן: המפלת יד חתוכה ורגל חתוכה,…”

    9. Segment 95 words

      Opens “ותו ליכא? והאיכא תשע חנויות!…”

    10. Segment 1021 words

      Opens “דתניא: תשע חנויות, כולן מוכרות בשר שחוטה,…”

    11. Segment 114 words

      Opens “ובנמצא הלך אחר הרוב.…”

    12. Segment 125 words

      Opens “טומאה קאמרינן, איסור לא קאמרינן.…”

    13. Segment 1320 words

      Opens “והאיכא תשע צפרדעין ושרץ אחד ביניהם, ונגע…”

    14. Segment 144 words

      Opens “ובנמצא הלך אחר הרוב!…”

    15. Segment 157 words

      Opens “טומאה דאשה קאמרינן, טומאה בעלמא לא קאמרינן.…”

    16. Segment 169 words

      Opens “והאיכא הא דאמר רבי יהושע בן לוי:…”

      Named: רבי יהושע.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 18a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026