Talmud Builders

    Niddah 68a

    Back to index

    English translation — Niddah 68a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rather, it is sufficient if you come back again tomorrow and speak with me then about this matter. And Rav Naḥman bar Yitzḥak knew what she was saying to him. She was alluding to the fact that she had not washed her hair while it was still daylight, and therefore she could not immerse that evening. Rav Naḥman bar Yitzḥak said to her: Are you lacking kettles [ dudei ] to heat water to wash your hair? Are you lacking buckets [ tashtekei ] to bring the water to wash your hair? Are you lacking servants, who can help you prepare to wash your hair? It can be inferred from this story that Rav Naḥman bar Yitzḥak holds that it is permitted for a woman to wash her hair and immerse on the same night.

    2§ Rava taught: A woman may wash her hair on the eve of Shabbat and immerse at the conclusion of Shabbat. Rav Pappa said to Rava: But didn’t Ravin send the following halakha in his letter: A woman may not wash her hair on the eve of Shabbat and immerse at the conclusion of Shabbat? Instead, she should wash her hair after the conclusion of Shabbat immediately before she immerses.

    3And furthermore, you should be astounded with yourself: How did the Sages deem it permitted for a woman on a weekday to wash her hair during the day and immerse at night? Don’t we require that her immersion must be immediately after washing her hair? And if she washes her hair during the day, this requirement will not be fulfilled. The Sages reluctantly permitted a woman to wash her hair during the day, and they permitted this only due to the concern that she might not wash her hair properly if she would wait until night. Consequently, with regard to an immersion on the conclusion of Shabbat, she should avoid washing her hair a day or more in advance.

    4As a result of Rav Pappa’s comments, Rava then appointed an interpreter before him to publicize his retraction, and he taught: The statement I said to you was a mistake of mine. But in fact this is what the Sages said in the name of Rabbi Yoḥanan: A woman may not wash her hair on the eve of Shabbat and immerse after the conclusion of Shabbat. And furthermore you should be astounded with yourself. How can a woman wash her hair during the day and immerse at night? Don’t we require: Her immersion must be immediately after washing her hair? And if she washes her hair on the eve of Shabbat, this principle will not be fulfilled.

    5The Gemara concludes: And the halakha is that a woman may wash her hair during the day and immerse at night. And the halakha is that a woman may wash her hair only at night. The Gemara comments: This is difficult, as one halakha contradicts the other halakha .

    6The Gemara answers: It is not difficult. This ruling that she may wash her hair during the day is referring to a case where it is possible, e.g., when she immerses on a weeknight and can wash her hair shortly beforehand during the daytime. That ruling that she is permitted to wash her hair only at night is referring to a case where it is not possible, e.g., when her time for immersion is after the conclusion of Shabbat. Since she may not wash her hair on the eve of Shabbat for an immersion after the conclusion of Shabbat, she must wash her hair at night, after Shabbat has ended, immediately before she immerses.

    7MISHNA: In the case of a menstruating woman who examined herself on the seventh day of menstruation in the morning and found that she is ritually pure and eligible to immerse in a ritual bath that evening, but during twilight of the seventh day she did not perform an examination that marks the transition between the days when she has a flow of blood and the days when she no longer has a flow of blood but immersed despite not having performed the examination, and after several days she examined herself and found that she is ritually impure, the presumptive status of that woman is one of ritual purity from the time of her immersion until her examination, and all ritually pure items that she handled in the interim remain pure.

    8If she examined herself on the seventh day of menstruation in the morning and found that she is ritually impure, i.e., her menstrual flow continued, and during twilight of the seventh day she did not perform an examination to confirm the transition from ritual impurity to ritual purity but immersed nonetheless, and after several days she examined herself and found that she is ritually pure, the presumptive status of that woman is one of ritual impurity from the time of her immersion until her examination, and all ritually pure items that she handled in the interim are impure. Since she found blood during her last examination in her days of menstruation, the concern is that the flow of blood continued during the days that followed, and therefore her immersion on the eve of the eighth day was ineffective.

    9In a case where there was no blood found during the examination on the seventh morning and she did not examine herself during twilight, and several days later she discovered blood, where the mishna says that a woman’s presumptive status is one of ritual purity, that is the halakha only for the days following immersion. But she transmits ritual impurity to the ritually pure items that she handled before the examination in which she found blood for a twenty-four-hour period and from examination to examination, in accordance with the halakha of a woman who experiences bleeding (see 2a). And if she has a fixed menstrual cycle, on the day that she examined herself and found blood, her time is sufficient, i.e., it is assumed that the bleeding began then, and she does not transmit impurity retroactively.

    10And Rabbi Yehuda says: With regard to any woman who did not perform the examination marking her transition from ritual impurity to ritual purity on the seventh day from minḥa time onward, even if she performed an examination and found no blood that morning, the presumptive status of that woman is one of ritual impurity. And the Rabbis say: Even if on the second day of her menstruation she performed the examination and found that she is ritually pure, and she did not perform the examination marking her transition from ritual impurity to ritual purity on the seventh day during twilight, and after several days she examined herself and found that she is ritually impure, the presumptive status of that woman is one of ritual purity from the time of her immersion until her examination.

    11GEMARA: The Gemara cites a dispute between amora’im with regard to a case where a woman did not perform an examination indicating her transition from ritual impurity to ritual purity, and three days passed in which it is possible that she received the status of a zava , and then she found that she was ritually impure. It was stated that Rav says: This woman is a definite greater zava . And Levi says: She is an uncertain greater zava .

    12The Gemara asks: To which clause of the mishna does this dispute apply? If we say that Rav and Levi are referring to the first clause, i.e., a woman who examined herself on the morning of the seventh day and found herself to be ritually pure, but she did not examine herself at twilight, and several days later she examined herself and found herself to be impure, this cannot be correct, as the mishna teaches: The presumptive status of that woman is one of ritual purity. She is not a zava at all.

    13Rather, say that they are referring to the latter clause of the mishna, when she examined herself on the morning of the seventh day and found herself to be ritually impure. If so, granted Levi’s opinion is reasonable, as we say that this woman is an uncertain greater zava . But how can one explain Rav’s opinion that she is even a definite greater zava ? After all, she examined herself and found that she is ritually pure. If so, how can she be a definite zava ?

    14Rather, when the dispute of Rav and Levi was stated, it was stated as a distinct halakha unrelated to the mishna, as follows: With regard to a menstruating woman who examined herself on the seventh day in the morning and found that she was ritually impure, and at twilight of the seventh day she did not perform an examination to confirm her transition from ritual impurity to ritual purity, and after several days she examined herself and found that she is ritually impure, Rav says: This woman is a definite greater zava . And Levi says: She is an uncertain greater zava .

    15The Gemara explains their opinions. Rav says: This woman is a definite greater zava , since from the outset she found herself to be ritually impure, and now she found herself to also be ritually impure. Consequently, she is definitely impure. And Levi says: This woman is an uncertain greater zava , as one can say that perhaps she stopped experiencing bleeding in between the morning of her seventh day of menstruation when she first found herself to be impure and several days later, on the second occasion that she found herself to be impure.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    תסגי ואייתי למחרדי לך אם אטבול למחר:

    וידערב נחמן:

    מאי קאמרה ליהשלא חפפה:

    עבדי חסרתלהביא מים ולחמם:

    דודיקדרות להחם בהם חמין:

    טשטקיפלדושטו"ל לישב עליהן:

    ותמה על עצמך היאך אשה כו'שהרי בקושי התירו להרחיק חפיפתה מטבילתה כל כך אלא משום דאי חפפה בליל טבילתה אימור לא חייפא שפיר משום דממהרת לטבילתה מתוך שמהומה לביתה:

    הא דאפשרלחוף ביום חופפת ביום:

    הא דלא אפשרלחוף כגון מוצאי יום טוב לא תחוף אלא בלילה:

    מתני' לא הפרישהלא בדקה עצמה להפריש בטהרה:

    הרי זו בחזקת טהורהבימים שבינתיים וטהרותיה שנגעה בהן לאחר שטבלה בליל שמיני טהורות דהשתא הוא דחזאי:

    ומטמאה מעת לעתארישא קאי דקתני אחר ימים בדקה ומצאה טמאה מטמאה מעת לעת של ראייה זו:

    אפילו בשנים לנדתה בדקהשחרית ומצאה טהורה ובין השמשות לא הפרישה ולסוף ז' טבלה ואחר ימים בדקה ומצאה טמאה הרי זו עד עכשיו בחזקת טהורה. ושלש מחלוקות בדבר לתנא קמא שביעי הוא דמטהרתה בדיקת שחרית אבל שני לא ולר' יהודה אפילו בדיקת שביעי שחרית לא מטהרה עד שתפריש בין השמשות ולרבנן בתראי אפילו בשני:

    גמ' זבה ודאימפרש ואזיל:

    אהייאקאי:

    אסיפאבדקה שביעי שחרית ומצאה טמאה ובין השמשות לא הפרישה:

    בשלמא ספק זבה לחיידכיון דלא הפרישה בטהרה לא שחרית ולא ערבית איכא לספוקי ברואה ח' וט' וי':

    אלא זבה ודאי נמיבתמיה. והרי בדקה לאחר הימים ומצאה טהורה ואיכא למימר כיון דמצאה טהורה עד השתא נמי לא חזאי:

    באפי נפשהולאו אמתניתין:

    נדה 68 עמוד א

    1תסגי אייתי למחר, וידע מאי קאמרה ליה, אמר: דודי חסרת, טשטקי חסרת, עבדי חסרת?

    2דרש רבא: אשה חופפת בערב שבת וטובלת במוצאי שבת. אמר ליה רב פפא לרבא: והא שלח רבין באגרתיה ״אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת״.

    3ותמה על עצמך: היאך חופפת ביום וטובלת בלילה, הא בעינן תכף לחפיפה טבילה, וליכא!

    4הדר אוקי רבא אמורא עליה, ודרש: דברים שאמרתי לפניכם, טעות הן בידי. ברם כך אמרו משמיה דרבי יוחנן: אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת, ותמה על עצמך: היאך חופפת ביום וטובלת בלילה? הא בעינן סמוך לחפיפה טבילה, וליכא!

    5והלכתא: אשה חופפת ביום וטובלת בלילה. והלכתא: אשה לא תחוף אלא בלילה. (אלא) קשיא הלכתא אהלכתא!

    6לא קשיא הא דאפשר, הא דלא אפשר.

    Mishna

    7נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית, ומצאה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה הרי היא בחזקת טהורה.

    8בדקה עצמה ביום שביעי שחרית ומצאה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאה טהורה הרי זו בחזקת טמאה.

    9ומטמאה מעת לעת, ומפקידה לפקידה. ואם יש לה וסת דיה שעתה.

    10ור' יהודה אומר: כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה הרי זו בחזקת טמאה, וחכמים אומרים: אפילו בשנים לנדתה בדקה ומצאה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה הרי זו בחזקת טהורה.

    Gemara

    11איתמר: רב אמר: זבה ודאי, ולוי אמר: זבה ספק.

    12אהייא? אילימא ארישא ״הרי זו בחזקת טהורה״ קתני!

    13אלא אסיפא, בשלמא ספק זבה אמרינן, אלא זבה ודאי נמי? הרי בדקה ומצאה טהורה!

    14אלא, כי איתמר דרב ולוי שמעתא באפי נפשה איתמר: נדה שבדקה עצמה ביום השביעי שחרית ומצאה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה רב אמר: זבה ודאי, ולוי אמר: זבה ספק.

    15רב אמר: זבה ודאי, כיון דמעיקרא נמצאת טמאה, ועכשיו נמצאת טמאה טמאה ודאי. ולוי אמר: ספק זבה, אימר פסקה ביני וביני.

    Tosafot

    כך אמרו משמיה דרבי יוחנן אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול למוצאי שבת ותמה על עצמך היאך אשה חופפת ביום וטובלת בלילה. שהרי בקושי התירו לה להרחיק חפיפתה כל כך אלא משום דאי חופפת בליל טבילתה אימור לא חייפא שפיר מתוך שמהומה לביתה ממהרת לטבילתה ופירש רש"י הא דאפשר לחוף ביום כגון בימי החול חופפת ביום וטובלת בלילה הא דלא אפשר לחוף ביום כגון שאירעה טבילתה במוצאי שבת ואם תחוף בע"ש תרחיק יותר מדאי מטבילתה חופפת בליל טבילתה במוצאי שבת וא"ת הא דפסקינן לעיל הלכתא כרב חסדא וכדמתרץ רב יימר לא קאי דהכא אמרינן דאינה חופפת ע"ש וטובלת למוצאי שבת וי"ל דאיכא לאוקמי פסק דלעיל שליל טבילתה במוצ"ש והוא יו"ט אז ודאי תחוף מע"ש ולא תפסיד עונתה הואיל ואינה יכולה לחוף בליל טבילתה ולא ביום שלפני טבילה מ"מ לפירוש רש"י נראה דמותר לחוף בליל טבילה אלא שטוב לה יותר לחוף ביום מפני שמהומה לביתה וכן משמע מדקאמר אשה חופפת ביום ולא קאמר אשה לא תחוף אלא ביום כדקאמר אשה לא תחוף אלא בלילה וכן משמע לעיל בעובדא דבי ריש גלותא דמותר לחוף בליל טבילה ולא מסתבר לפלוגי משום דאיקוט מדמייתי מההוא עובדא דנדה חופפת בלילה משמע אף בלא אונס ובשאלתות דרב אחאי פרשת אחרי מות [סי' צו] פירשה הא דאפשר לחוף בליל טבילה שהוא חול לא תרחיק חפיפה מטבילה כלל ואפילו אם היום כמו כן חול לא תחוף אלא בלילה והא דלא אפשר כגון שליל טבילה יום טוב או שבת אז תחוף ביום שלפני הטבילה ואפילו אם יום שלפני הטבילה כמו כן יו"ט או שבת אז תחוף מערב שבת או מערב יו"ט כפסק שלמעלה דדריש מרימר דהילכתא כרב חסדא וכדמתרץ רב יימר ולדברי השאלתות כל זמן שתוכל אין לחוף אלא בליל טבילה מיהא לפי מנהג הנשים של עכשיו ששוהות במרחץ עד הלילה מותר לחוף ביום אף לפי השאלתות ואינו אסור אלא לחוף מבעוד יום ולצאת מן המרחץ קודם הלילה אבל בששהתה שם עד הלילה חפיפה אריכתא היא שכל שעה עוסקת בחפיפת גופה ושערה ותבא עליה ברכה ועוד יש שמחמירות אע"פ שחופפת נושאות עמהן מסרק וסורקות עצמן בבית הטבילה ור"ת פירש ותמה על עצמך זהו כפל מלה כלומר היאך אתה אומר דבר זה שאשה חופפת ביום וטובלת בליל מוצאי שבת והא בעינן סמוך לחפיפה טבילה ואומר ר"י דכי האי גוונא איכא בפסחים פרק כל שעה (פסחים דף כג.) ותמה על עצמך היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה:

    והלכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילהפי' בערב שבת וטובלת במוצאי שבת והלכתא אשה לא תחוף אלא בלילה פירוש במוצאי שבת ולא תמהר לחוף בערב שבת:

    הא דאפשרלחוף במוצאי שבת שהוא חול תחוף בו ולא תמהר לחוף מערב שבת והא דלא אפשר לחוף במוצאי שבת ליל טבילתה כגון שהוא יום טוב חופפת מערב שבת אף על פי שטבילתה למוצאי שבת או ליל שני בשבת והם שני ימים טובים אחר השבת ולא איירי כלל הש"ס באיסור חפיפה שחרית וטבילה ערבית בלא הפסקת יום וכן לא איירי באיסור חפיפת לילה ואומר ר"י דאם אירע טבילתה ליל תשעה באב אסורה לטבול דלית הלכתא כהך ברייתא דכל כתבי הקדש (שבת קיא.) דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביה"כ אלא קי"ל כרבי חנינא סגן הכהנים דאמר סוף פרק קמא דתענית (דף יג.) כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה אחת בשנה ואומר עלה בירושלמי בפ"ב דביצה אורי רבי לוי כהדא דרבי חנינא סגן הכהנים ועוד יש לפרש דההיא דכל כתבי בימי התנאים שהיו עסוקים בטהרות והיו צריכים ביום תשעה באב להתעסק בטהרות לפיכך טובלת מבערב אבל בזמן הזה דלבעלה דוקא אפשר לה לחוף ולטבול במוצאי תשעה באב ואם אין לה פנאי לרחוץ ולחוף בלילה תרחוץ ותחוף ערב תשעה באב כדי שיהיה בקל לה עדיין לחוף קצת מוצאי תשעה באב ולטבול:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    הכי גרסינן בכולהו נוסחי והילכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה והילכתא אשה לא תחוף אלא בלילה. והשתא נתחלפו הסברות דאלו למר זוטרא ולרב חיננא מסורא למיחף ביממה ולמטבל בלילה טפי עדיף דאי חייפא בלילה מתוך שמהומה לביתה לא חייפא שפיר והשתא אמרינן דמיחף בלילה טפי עדיף כי היכי דתיהוי חפיפה סמוך לטבילה ואמרינן קשיא הילכתא אהילכתא לא קשיא הא דאיפ' הא דלא איפש' כלומר איפשר בלילה כגון דטבילתה בחול לא תחוף אלא בלילה, לא איפשר בלילה כגון שטבילתה בשבת או ביום טוב חופפת ביום וטובלת בלילה ואפילו למיחף בערב שבת ולמיטבל בליל שני בשבת כגון שחל יום טוב להיות אחר השבת. והא דדרש מרימר הילכתא כותיה דרב חסדא וכדמתרץ רב יימר כלומר דשכן נמי אמרינן אידחי מיקמי הא דפסק תלמודא, ומיהו שכן הוא דלא אמרינן ומשום דאיפשר הא לחוף בערב שבת ולטבול במוציא י"ט שלאחר השבת שפיר דמי דהא לא אידחייא כיון דלא איפשר.

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 68a

    Niddah 68a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 292 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    תסגי ואייתי למחר די לך אם אטבול למחר:

    וידע רב נחמן:

    מאי קאמרה ליה שלא חפפה:

    עבדי חסרת להביא מים ולחמם:

    דודי קדרות להחם בהם חמין:

    טשטקי פלדושטו"ל לישב עליהן:

    ותמה על עצמך היאך אשה כו' שהרי בקושי התירו להרחיק חפיפתה מטבילתה כל כך אלא משום דאי חפפה בליל טבילתה אימור לא חייפא שפיר משום דממהרת לטבילתה מתוך שמהומה לביתה:

    הא דאפשר לחוף ביום חופפת ביום:

    11 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 68a · Sefaria

    Tosafot

    כך אמרו משמיה דרבי יוחנן אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול למוצאי שבת ותמה על עצמך היאך אשה חופפת ביום וטובלת בלילה. שהרי בקושי התירו לה להרחיק חפיפתה כל כך אלא משום דאי חופפת בליל טבילתה אימור לא חייפא שפיר מתוך שמהומה לביתה ממהרת לטבילתה ופירש רש"י הא דאפשר לחוף ביום כגון בימי החול חופפת ביום וטובלת בלילה הא דלא אפשר לחוף ביום כגון שאירעה טבילתה במוצאי שבת ואם תחוף בע"ש תרחיק יותר מדאי מטבילתה חופפת בליל טבילתה במוצאי שבת וא"ת הא דפסקינן לעיל הלכתא כרב חסדא וכדמתרץ רב יימר לא קאי דהכא אמרינן דאינה חופפת ע"ש וטובלת למוצאי שבת וי"ל דאיכא לאוקמי פסק דלעיל שליל טבילתה במוצ"ש והוא יו"ט אז ודאי תחוף מע"ש ולא תפסיד עונתה הואיל ואינה יכולה לחוף בליל טבילתה ולא ביום שלפני טבילה מ"מ לפירוש רש"י נראה דמותר לחוף בליל טבילה אלא שטוב לה יותר לחוף ביום מפני שמהומה לביתה וכן משמע מדקאמר אשה חופפת ביום ולא קאמר אשה לא תחוף אלא ביום כדקאמר אשה לא תחוף אלא בלילה וכן משמע לעיל בעובדא דבי ריש גלותא דמותר לחוף בליל טבילה ולא מסתבר לפלוגי משום דאיקוט מדמייתי מההוא עובדא דנדה חופפת בלילה משמע אף בלא אונס ובשאלתות דרב אחאי פרשת אחרי מות [סי' צו] פירשה הא דאפשר לחוף בליל טבילה שהוא חול לא תרחיק חפיפה מטבילה כלל ואפילו אם היום כמו כן חול לא תחוף אלא בלילה והא דלא אפשר כגון שליל טבילה יום טוב או שבת אז תחוף ביום שלפני הטבילה ואפילו אם יום שלפני הטבילה כמו כן יו"ט או שבת אז תחוף מערב שבת או מערב יו"ט כפסק שלמעלה דדריש מרימר דהילכתא כרב חסדא וכדמתרץ רב יימר ולדברי השאלתות כל זמן שתוכל אין לחוף אלא בליל טבילה מיהא לפי מנהג הנשים של עכשיו ששוהות במרחץ עד הלילה מותר לחוף ביום אף לפי השאלתות ואינו אסור אלא לחוף מבעוד יום ולצאת מן המרחץ קודם הלילה אבל בששהתה שם עד הלילה חפיפה אריכתא היא שכל שעה עוסקת בחפיפת גופה ושערה ותבא עליה ברכה ועוד יש שמחמירות אע"פ שחופפת נושאות עמהן מסרק וסורקות עצמן בבית הטבילה ור"ת פירש ותמה על עצמך זהו כפל מלה כלומר היאך אתה אומר דבר זה שאשה חופפת ביום וטובלת בליל מוצאי שבת והא בעינן סמוך לחפיפה טבילה ואומר ר"י דכי האי גוונא איכא בפסחים פרק כל שעה (פסחים דף כג.) ותמה על עצמך היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה:

    והלכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה פי' בערב שבת וטובלת במוצאי שבת והלכתא אשה לא תחוף אלא בלילה פירוש במוצאי שבת ולא תמהר לחוף בערב שבת:

    הא דאפשר לחוף במוצאי שבת שהוא חול תחוף בו ולא תמהר לחוף מערב שבת והא דלא אפשר לחוף במוצאי שבת ליל טבילתה כגון שהוא יום טוב חופפת מערב שבת אף על פי שטבילתה למוצאי שבת או ליל שני בשבת והם שני ימים טובים אחר השבת ולא איירי כלל הש"ס באיסור חפיפה שחרית וטבילה ערבית בלא הפסקת יום וכן לא איירי באיסור חפיפת לילה ואומר ר"י דאם אירע טבילתה ליל תשעה באב אסורה לטבול דלית הלכתא כהך ברייתא דכל כתבי הקדש (שבת קיא.) דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביה"כ אלא קי"ל כרבי חנינא סגן הכהנים דאמר סוף פרק קמא דתענית (דף יג.) כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה אחת בשנה ואומר עלה בירושלמי בפ"ב דביצה אורי רבי לוי כהדא דרבי חנינא סגן הכהנים ועוד יש לפרש דההיא דכל כתבי בימי התנאים שהיו עסוקים בטהרות והיו צריכים ביום תשעה באב להתעסק בטהרות לפיכך טובלת מבערב אבל בזמן הזה דלבעלה דוקא אפשר לה לחוף ולטבול במוצאי תשעה באב ואם אין לה פנאי לרחוץ ולחוף בלילה תרחוץ ותחוף ערב תשעה באב כדי שיהיה בקל לה עדיין לחוף קצת מוצאי תשעה באב ולטבול:

    Tosafot on Niddah 68a · Sefaria

    Rashba

    הכי גרסינן בכולהו נוסחי והילכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה והילכתא אשה לא תחוף אלא בלילה. והשתא נתחלפו הסברות דאלו למר זוטרא ולרב חיננא מסורא למיחף ביממה ולמטבל בלילה טפי עדיף דאי חייפא בלילה מתוך שמהומה לביתה לא חייפא שפיר והשתא אמרינן דמיחף בלילה טפי עדיף כי היכי דתיהוי חפיפה סמוך לטבילה ואמרינן קשיא הילכתא אהילכתא לא קשיא הא דאיפ' הא דלא איפש' כלומר איפשר בלילה כגון דטבילתה בחול לא תחוף אלא בלילה, לא איפשר בלילה כגון שטבילתה בשבת או ביום טוב חופפת ביום וטובלת בלילה ואפילו למיחף בערב שבת ולמיטבל בליל שני בשבת כגון שחל יום טוב להיות אחר השבת. והא דדרש מרימר הילכתא כותיה דרב חסדא וכדמתרץ רב יימר כלומר דשכן נמי אמרינן אידחי מיקמי הא דפסק תלמודא, ומיהו שכן הוא דלא אמרינן ומשום דאיפשר הא לחוף בערב שבת ולטבול במוציא י"ט שלאחר השבת שפיר דמי דהא לא אידחייא כיון דלא איפשר.

    Rashba on Niddah 68a · Sefaria

    Meiri

    המשנה השניה והכונה בה בענין החלק השני והוא שאמר נדה שבדקה עצמה ביום שביעי שחרית וכו' אע"פ שמשנה זו לענין טהרות נאמרה יש ללמוד ממנה דיני שעת הבדיקה אף לבעלה ובא ללמד שכל שנטמאת משום נדה הן מצד ראיה הן מצד כתם אין לה להתחיל במנין שבעה נקיים אע"פ שהרגישה בהפסק דמיה עד שתפסיק בטהרה ר"ל שתבדוק עצמה ותמצא טהור וכבר ידעת שבנדה מן התורה דינה בשבעה ימים הן שלא ראתה אלא פעם אחת הן שראתה בהן כל שבעה כל שפסקה בין השמשות ואמר עכשו נדה שבדקה עצמה ביום שביעי לנדתה שחרית ומצאה טהור ובין השמשות לא הפרישה ר"ל לא בדקה עצמה להפריש בטהרה מטומאת נדה ולאחר ימים בתוך אחד עשר יום בדקה עצמה ומצאה טמא הרי זו בחזקת טהרה בימים שבינתים ר"ל משחרית של יום שביעי עד יום שמצאה טמא וטהרותיה טהורות שאף בדיקת שחרית מועלת ואומרין שמאחר שפסקה פסקה בדקה עצמה בשביעי שלה בשחרית ומצאה טמא ובין השמשות לא הפרישה ר"ל לא בדקה עצמה להפריש בטהרה אם פסקה אלא שהרגישה בהפסק ועמדה לה ימים אפילו בדקה ומצאה טהור טמאה היא ר"ל שעומדת בספק זיבה להביא קרבן ושלא להיות נאכל ולטמא טהרותיה מספק והוא הדין אם לא בדקה שחרית שכל שלא בדקה בחזקת שלא פסקה היא עומדת לדונה מיהא בספק זבה ואפילו בדקה בשביעי ומצאה טמא ובדקה בתוך אחד עשר ומצאה טמא גם כן אינה זבה ודאי אלא זבה ספק וכן התבאר בגמרא לדעת ר' שאנו פוסקין כמותו וזה שאמר אחר כן ומטמאה מעת לעת ארישא קאי במה שאמר שאם בדקה בשביעי ומצאה טהור ולאחר ימים מצאה טמא שהיא בחזקת טהרה מיום הבדיקה עד יום הטומאה ואמר שמכל מקום אותה ראיה מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה כאלו היא ראיה ראשונה הואיל ופסקה ואין אומרין הואיל ובימי זיבה היו דמיה מסולקים ודיה שעתה אלא מטמאה מעת לעת וכו' ואם יש לה וסת דיה שעתה ואע"פ שאמרו אין אשה קובעת וסת בימי זיבתה דוקא שאינה צריכה שלשה פעמים לעקירתו אבל לענין דיה שעתה לא וכן למדנו ממנה שאע"פ שאינה קובעת לחוש מיהא חוששת כמו שביארנו לדעת קצת בסוף בנות הכותיים ור' יהודה חולק לומר שאף כשבדקה עצמה בשביעי שחרית ומצאה טהור אם לאחר ימים חזרה ובדקה ומצאה טמא בחזקת טומאה היא שאין בדיקת שחרית כלום אלא אם כן בדקה מן המנחה ולמעלה ושתמצא טהור ואין הלכה כדבריו ואף לא כתנא קמא שנראה מדבריו שלא נאמר כן אלא בבדיקת שביעי אלא כרבנן בתראי שאמרו שאפילו בדקה בשני לנדתה ומצאה טהור ולא בדקה עוד בכל שבעת ימי נדה ובתוך אחד עשר בדקה ומצאה טמא שהיא בחזקת טהרה משבדקה עד יום מציאת הטומאה שאומרין בה שמאחר שפסק פסק ומ"מ בראשון מיהא אם בדקה ומצאה שפסקה נחלקו בה בגמרא ויראה לפסוק שבראשון מיהא הואיל והוחזק במעין פתוח אין בדיקתה כלום ומ"מ יש פוסקים שאף בראשון כן שכל שבדקה ופסקה בחזקת טהרה היא ואע"פ שמשנתנו לענין טהרות נאמרה יש לה מקום בזמן הזה לענין בעלה שאם ראתה שנים ושלשה ימים אע"פ שהרגישה אחר כן שפסקה אינה יכולה להתחיל במנין שבעת נקיים על סמך הרגשתה עד שתבדוק ותמצא טהורה אבל אם בדקה ומצאה טהור מתחלת ממחרתו מנין שבעה נקיים ושומרת משם ואילך שמאחר שפסקה פסקה ומ"מ במנין השבעה צריכה שתבדוק לכתחלה בכל יום עד שיהו ספורים בבדיקה אלא שבדיעבד כל שלא בדקה את כלם נחלקו בה אחר כן והוא שאמרו הזב והזבה ר"ל בימי ספירת שבעה שלהן שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור ויום שביעי ומצאו טהור שנמצא תחלתם וסופם בטהרה ושאר הימים לא בדקו ר' אליעזר אומר הרי היא בחזקת טהרה ר' יהושע אומר אין להם אלא יום ראשון ושביעי ומונה עוד חמשה להשלמת שבעה ופירשו בגמרא שאע"פ שנמצא המנין בסירוגין והתורה אמרה אחר תטהר אחר אחר לכלן שלא תהא טומאה מפסקת ביניהן הני מילי בטומאה ודאית אבל זו אין חוששין לכך מידי דהוה אזב שראה קרי שאינו סותר אלא יום אחד ונמצא מונה לסירוגין ר' עקיבא אומר אין לה אלא שביעי שהרי כל שלפניו בחזקת שראתה וסתרה ומונה עוד ששה להשלים שבעה והלכה כר' אליעזר ובגמרא שאלו בשלא בדקה אלא ביום ראשון של שבעה אלא שבדקה בשמיני ומצאה טהור מה דינה ופסקנו בה תחלתן אע"פ שאין סופן וסופן אע"פ שאין תחלתן ר"ל שאם בדקה יום ראשון ושאר הימים של אחריו לא בדקה כלל או שבדקה יום שביעי ושאר ימים שלפניו לא בדקה כלל טהורה בדיעבד והוא שאמרו בגמרא זבה שהפרישה בשלישי שלה ר"ל בשלישי לראייתה שנעשית בו זבה גדולה סופרת למנין שבעה ר"ל ממחרת השלישי אע"פ שלא בדקה עד יום שביעי ואין אומרין תחלתן אע"פ שאין סופן דוקא אמרינן משום דמוקמינן לה אחזקה אבל סופן בלא תחלתן לא אלא אף סופן בלא תחלתן הא אם לא בדקה בתוך השבעה כלל אלא שבדקה בשמיני ומצאה טהור אינו כלום ואין לה אלא יום שמיני בלבד ומשלמת עליו ששה ואם לא בדקה לא בתחלתן ולא בסופן אלא ביום אחד שבאמצע ומצאה טהור גדולי המפרשים מקילין בה ומדמיון מה שאמרנו במשנה זו בבדיקת הנדה אפילו בדקה בשני לנדתה וכו' הרי זו בחזקת טהרה אלא שיש חולקין לומר שאין ללמוד בדיקת זבה שצריכה שבעה נקיים לבדיקת נדה שדיה בהפרשה בין השמשות ואע"פ שראוי להחמיר נראין הדברים כדעת גדולי המפרשים שכל שאתה מטהרה בבדיקת הסוף כל שכן בבדיקת שלפניו וענין הבדיקה כבר ביארנו לשיטתנו בפרק ראשון שצריכה בדיקת חורין וסדקין וכן שלא תבדוק בעד שחור ולא אדום ולא בשל פשתן חדש מפני שמסרט אלא בצמר נקי ורך או בצמר גפן או בשחקים של פשתן ואור היום יפה לבדיקה כך אמרו רבותינו ז"ל של בית מונבז לא היו בודקין מטותיהן אלא ביום והיו מזכירין אותן לשבח:

    זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שכתבנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא ממה שלא ביארנו במשנה אלו הן:

    Meiri on Niddah 68a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה כך אמרו משמיה כו' וי"ל דאיכא לאוקמא פסק דלעיל שליל טבילתה במ"ש כו' עכ"ל ולאו ממש קאמר הלכתא כרב חסדא כו' דהא רב חסדא אפי' אם ליל טבילתה חל בחול נמי קאמר אלא בהא הלכתא כר"ח בכה"ג אם חל ליל טבילתה בי"ט או בשבת דהשתא ע"כ כדמתרץ רב יימר דג' ימים הרחקה לא מצינן לאשכוחי בשחל ליל טבילתה בי"ט או בשבת ודו"ק:

    במשנה ומטמאה מע"ל ומפקידה כו' פי' דמטמאה מע"ל כגון אם לא בדקה עצמה כלל בין הפרשת יום ז' בטהרה ובין הבדיקה שמצאתה טמאה אבל אם בדקה עצמה בשחרית ומצאתה טהורה ואח"כ באותו יום מצאתה טמאה הרי הפקידה ממעט מע"ל:

    Chidushei Halachot on Niddah 68a · Sefaria

    Maharam

    בתוס' ד"ה כך אמרו וכו' ואחר זה דבור שני והלכתא אשה חופפת וכו'. נ"ל דהכל דבור אחד הוא:

    Maharam on Niddah 68a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 68, Amud Aleph, about 292 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “תסגי אייתי למחר, וידע מאי קאמרה ליה,…”

    2. Segment 226 words

      Opens “דרש רבא: אשה חופפת בערב שבת וטובלת…”

      Named: רב שבת, רב פפא, רבא.

    3. Segment 314 words

      Opens “ותמה על עצמך: היאך חופפת ביום וטובלת…”

    4. Segment 440 words

      Opens “הדר אוקי רבא אמורא עליה, ודרש: דברים…”

      Named: רבי יוחנן, רב שבת, רבא.

    5. Segment 516 words

      Opens “והלכתא: אשה חופפת ביום וטובלת בלילה. והלכתא:…”

    6. Segment 67 words

      Opens “לא קשיא הא דאפשר, הא דלא אפשר.…”

    7. Segment 722 words

      Opens “מתני׳ נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית,…”

    8. Segment 820 words

      Opens “בדקה עצמה ביום שביעי שחרית ומצאה טמאה,…”

    9. Segment 911 words

      Opens “ומטמאה מעת לעת, ומפקידה לפקידה. ואם יש…”

    10. Segment 1035 words

      Opens “ור' יהודה אומר: כל שלא הפרישה בטהרה…”

    11. Segment 1110 words

      Opens “גמ׳ איתמר: רב אמר: זבה ודאי, ולוי…”

      Named: רב אמר.

    12. Segment 128 words

      Opens “אהייא? אילימא ארישא ״הרי זו בחזקת טהורה״…”

    13. Segment 1314 words

      Opens “אלא אסיפא, בשלמא ספק זבה אמרינן, אלא…”

    14. Segment 1434 words

      Opens “אלא, כי איתמר דרב ולוי שמעתא באפי…”

      Named: רב ולוי, רב אמר.

    15. Segment 1521 words

      Opens “רב אמר: זבה ודאי, כיון דמעיקרא נמצאת…”

      Named: רב אמר.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 68a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026